Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

ע' תֵּיבִין דְּ"יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב). וּבְמָאי צְוָוחַת? אֶלָּא וַדַּאי יִשְׂרָאֵל אִית בְּהוֹן מָארֵי תּוֹרָה, מַלְאָכִים, מִסִּטְרָא דְּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא. וּתְרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, בֹּקֶר וְשַׁחַר, וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא). בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִיהוּ חֶסֶ"ד, דָּא סָלִיק יַתִּיר בְּיוֹמָא דְּפוּרְקָנָא, אֲבָל שָׁחָר אַקְדִּים לְיוֹמָא דְּפוּרְקָנָא. וּמַאי אִיהוּ. נֶצַח, דִּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרֵיהּ אִתְקְרִיאַת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר. וּבְגִין דָּא, ל"מ נְצַ"ח, תַּמָּן נֶצַ"ח, תַּמָּן ל"מ. דְּאִינּוּן ע' קָלִין דְּצַוָוחָת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַל בְּנָהָא, דְּאִתְתָּקַּף עָלַיְיהוּ קַדְרוּתָא בְּגָלוּתָא, שַׁחֲרוּת הַשַּׁחַר בְּע' שְׁנִין בַּתְרָאִין, בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיֵּים בְּיִשְׂרָאֵל, "כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהֹוָה" (ישעיהו כו, יז). וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ יְהֹוָה אֱלהֵינוּ.
וּבְהוֹן אַיֶּלֶת אֲעִילַת רֵישָׁהָא בֵּין בִּרְכָּהָא. רֵישָׁא, אִיהוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. בֵּין בִּרְכָּהָא דְּאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד. וְאוּמֵי לָהּ בֵּיהּ, לְמִפְרַק לִבְנָהָא בַּבֹּקֶר, דְּאִיהוּ אַרְיֵה בֹּקֶר יְמִינָא דְּאַבְרָהָם, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד דְּנָפִיק מִיהוּדָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" (בראשית מט, ט). וּבְגִין דָּא, "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג).
וּבָהּ "מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם" (ישעיהו סג, יב) וְגוֹ', בְּגִין דְּתִפְאֶרֶת דַּרְגָּא דְּמֹשֶׁה גּוּפָא, וְחֶסֶד דְּרוֹעָא דִּילֵיהּ, וּמֹשֶׁה אִתְקָשָּׁר בְּע"ב דְּאִיהוּ חֶסֶד, דַּרְגָּא דְּאַבְרָהָם. דְּהָכִי סָלִיק בְּחוּשְׁבָן ח"י. וו"ו מִן וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, תְּלַת עַנְפֵי אֲבָהָן, ש. דְּאִתְקָשָּׁר בְּשׁ' שֶׁל מֹשֶׁה. דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול" (יחזקאל א, י) וְגוֹ', "וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן" (יחזקאל א, י). מ"ה מִן מֹשֶׁה, וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם. (ס"א דאיהו) דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, אִתְּמַר בֵּיהּ, שְׂמֹאל דּוֹחָה, וִימִין מְקָרֶבֶת. דְּאַף עַל גַּב דְּאַקְדִּים בְּתִשְׁרֵי, דְּאוּקְמוּהָ בֵּיהּ מָארֵי מַתְנִיתִין, בְּתִשְׁרֵי עֲתִידִין לְהִגָּאֵל. תְּהֵא דּוֹחָה, בְּגִין דְּלָא יָמוּת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, דּוֹחָה מְתִּשְׁרֵי דְּאִיהִי שְׂמֹאל. עַד דְּיִקְרַב יָמִין, פֶּסַח דְּרוֹעָא יְמִינָא. לְקַיֵּים בָּהּ, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) וְהַאי אִיהוּ 'בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל'. לְקַיֵּים בְּהוֹן "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהֹוָה" (ישעיהו נד, ח).
וּלְבָתַר נַטְלֵי כֻּלְּהוּ מִגְּבוּרָה, דְּמִנֵּיהּ מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, לְנַטְלָא נוּקְמָא מִשַּׂנְאוֹי. דְּהָכִי בָּעֵי לְנַקָּאָה עִבּוּרָא, דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, בִּימִינָא. וּלְבָתַר לְאוֹקְדָא קַשׁ, בִּשְׂמָאלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם" (עובדיה א, יח). וּכְנִישׁוּ דְּעִבּוּרָא, דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. בֵּיהּ "וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (בראשית כה, ח). לְאָן אֲתָר. לְבֵיתָא, דָּא שְׁכִינְתָּא.
אֲבָל בְּדַרְגָּא דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, אִיהוּ דְּקָא רָמִיז, "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב, ד). דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב" (תהלים צב, ח) וְגוֹ'. מִפֶּסַח וְעַד תִּשְׁרֵי, יְהֵא פּוּרְקָנָא דְּאִיהוּ עַד. וּמִתַּמָּן וְאֵילָךְ יְהֵא הַשְׁמָדָה דִּלְהוֹן "לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד" (תהלים צב, ח).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְע' תֵּיבִין דְּ"יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב). וּבְמָאי צְוָוחַת? וְשִׁבְעִים תֵּבוֹת שֶׁל יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, וּבַמָּה הִיא צוֹוַחַת?  אֶלָּא וַדַּאי יִשְׂרָאֵל אִית בְּהוֹן מָארֵי תּוֹרָה, מַלְאָכִים, מִסִּטְרָא דְּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא אֶלָּא וַדַּאי בְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מַלְאָכִים, מִצַּד שֶׁל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, שֶׁהִיא שְׁכִינָה.  וּתְרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, בֹּקֶר וְשַׁחַר, וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא) וּשְׁתֵּי דְרָגוֹת הֵן - בֹּקֶר וְשַׁחַר, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (תהלים טז) נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּאִיהוּ חֶסֶ"ד, דָּא סָלִיק יַתִּיר בְּיוֹמָא דְּפוּרְקָנָא, אֲבָל שָׁחָר אַקְדִּים לְיוֹמָא דְּפוּרְקָנָא. וּמַאי אִיהוּ בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהוּא חֶסֶ''ד, זֶה עוֹלֶה יוֹתֵר בְּיוֹם הַגְּאֻלָּה, אֲבָל הַשַּׁחַר מַקְדִּים לְיוֹם הַגְּאֻלָּה, וּמִיהוּ?  נֶצַח, דִּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרֵיהּ אִתְקְרִיאַת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר נֶצַח, שֶׁשְּׁכִינָה מִצִּדּוֹ נִקְרֵאת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר.

 וּבְגִין דָּא, ל"מ נְצַ"ח, תַּמָּן נֶצַ"ח, תַּמָּן ל"מ. דְּאִינּוּן ע' קָלִין דְּצַוָוחָת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַל בְּנָהָא, וּמִשּׁוּם כָּךְ, ל''מ נֶצַח, שָׁם נֶצַ''ח, שָׁם ל''''מ, שֶׁהֵם שִׁבְעִים הַקּוֹלוֹת שֶׁצּוֹוַחַת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַל בָּנֶיהָ, דְּאִתְתָּקַּף עָלַיְיהוּ קַדְרוּתָא בְּגָלוּתָא, שַׁחֲרוּת הַשַּׁחַר בְּע' שְׁנִין בַּתְרָאִין, שֶׁהִתְחַזֵּק עֲלֵיהֶם הַקַּדְרוּת בַּגָּלוּת, שַׁחֲרוּת הַשַּׁחַר בְּשִׁבְעִים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיֵּים בְּיִשְׂרָאֵל, "כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהֹוָה" (ישעיהו כו, יז) (בְּשִׁבְעִים) בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל,  כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ ה'. וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ יְהֹוָה אֱלהֵינוּ וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ. וּבְהוֹן אַיֶּלֶת אֲעִילַת רֵישָׁהָא בֵּין בִּרְכָּהָא וּבָהֶם הָאַיֶּלֶת מַכְנִיסָה רֹאשָׁהּ בֵּין בִּרְכֶּיהָ. רֵישָׁא, אִיהוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בֵּין בִּרְכָּהָא דְּאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד, הָרֹאשׁ הוּא צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בֵּין בִּרְכֶּיהָ שֶׁהֵם נֶצַח וְהוֹד.  וְאוּמֵי לָהּ בֵּיהּ, לְמִפְרַק לִבְנָהָא בַּבֹּקֶר, דְּאִיהוּ אַרְיֵה וְנִשְׁבַּע לָהּ בּוֹ לִפְדּוֹת אֶת בָּנֶיהָ בַּבֹּקֶר, שֶׁהִיא אַרְיֵה, בֹּקֶר יְמִינָא דְּאַבְרָהָם, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד דְּנָפִיק מִיהוּדָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" (בראשית מט, ט) בֹּקֶר יָמִין שֶׁל אַבָרָהָם, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁיּוֹצֵא מִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ  גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה.  וּבְגִין דָּא, "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג) וּמִשּׁוּם זֶה חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר.  

וּבָהּ "מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם" (ישעיהו סג, יב) וְגוֹ', וּבָהּ מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם וְגוֹ'.  בְּגִין דְּתִפְאֶרֶת דַּרְגָּא דְּמֹשֶׁה גּוּפָא, וְחֶסֶד דְּרוֹעָא דִּילֵיהּ, וּמֹשֶׁה אִתְקָשָּׁר בְּע"ב דְּאִיהוּ חֶסֶד, דַּרְגָּא דְּאַבְרָהָם מִשּׁוּם שֶׁתִּפְאֶרֶת הִיא דַּרְגַּת מֹשֶׁה, הַגּוּף, וְחֶסֶד זְרוֹעוֹ, וּמֹשֶׁה נִקְשַׁר בְּע''ב שֶׁהוּא חֶסֶד, דַּרְגָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.  דְּהָכִי סָלִיק בְּחוּשְׁבָן ח"י. וו"ו מִן וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, תְּלַת עַנְפֵי אֲבָהָן שֶׁכָּךְ עוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן ח''י - וו''ו מִן וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, שְׁלֹשֶׁת עַנְפֵי הָאָבוֹת.  ש. דְּאִתְקָשָּׁר בְּשׁ' שֶׁל מֹשֶׁה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול" (יחזקאל א, י) וְגוֹ', "וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן" (יחזקאל א, י) ש, שֶׁנִּקְשְׁרָה בַּש' שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל וְגוֹ', וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן.  מ"ה מִן מֹשֶׁה, וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם מ''ה מִן מֹשֶׁה, וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם.

 (ס"א דאיהו) דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, אִתְּמַר בֵּיהּ, שְׂמֹאל דּוֹחָה, וִימִין מְקָרֶבֶת בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאל נֶאֱמַר שְׂמֹאל דּוֹחָה, וְיָמִין מְקָרֶבֶת.  דְּאַף עַל גַּב דְּאַקְדִּים בְּתִשְׁרֵי, דְּאוּקְמוּהָ בֵּיהּ מָארֵי מַתְנִיתִין, בְּתִשְׁרֵי עֲתִידִין לְהִגָּאֵל. תְּהֵא דּוֹחָה, בְּגִין דְּלָא יָמוּת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהִקְדִּים בְּתִשְׁרֵי, שֶׁבֵּאֲרוּהָ בּוֹ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בְּתִשְׁרֵי עֲתִידִים לְהִגָּאֵל - תִּהְיֶה דּוֹחָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם.  דּוֹחָה מְתִּשְׁרֵי דְּאִיהִי שְׂמֹאל. עַד דְּיִקְרַב יָמִין, פֶּסַח דְּרוֹעָא יְמִינָא      דּוֹחֶה מִתִּשְׁרֵי שֶׁהִיא שְׂמֹאל, עַד שֶׁיִּקְרַב יָמִין, פֶּסַח זְרוֹעַ יָמִין.  לְקַיֵּים בָּהּ, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) לְקַיֵּם בָּהּ כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת,  וְהַאי אִיהוּ 'בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל'. לְקַיֵּים בְּהוֹן "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהֹוָה" (ישעיהו נד, ח) וְזֶהוּ בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל, לְקַיֵּם בָּהֶם, וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'.

 וּלְבָתַר נַטְלֵי כֻּלְּהוּ מִגְּבוּרָה, דְּמִנֵּיהּ מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, לְנַטְלָא נוּקְמָא מִשַּׂנְאוֹי וְאַחַר כָּךְ כֻּלָּם נוֹטְלִים מִגְּבוּרָה, שֶׁמִּמֶּנָּה מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, לִטֹּל נְקָמָה מִשּׂוֹנְאָיו.  דְּהָכִי בָּעֵי לְנַקָּאָה עִבּוּרָא, דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, בִּימִינָא. וּלְבָתַר לְאוֹקְדָא קַשׁ, בִּשְׂמָאלָא שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לְנַקּוֹת אֶת הַתְּבוּאָה, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, בְּיָמִין, וְאַחַר כָּךְ לִשְׂרֹף אֶת הַקַּשׁ בִּשְׂמֹאל.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב, "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם" (עובדיה א, יח) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם.  וּכְנִישׁוּ דְּעִבּוּרָא, דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. בֵּיהּ "וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (בראשית כה, ח). לְאָן אֲתָר. לְבֵיתָא, דָּא שְׁכִינְתָּא וְכִנּוּס הַתְּבוּאָה זֶהוּ הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, בּוֹ  וַיֵּאָסֶף אל עמיו). לְאֵיזֶה מָקוֹם? לַבַּיִת, זוֹ הַשְּׁכִינָה.
  אֲבָל בְּדַרְגָּא דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, אִיהוּ דְּקָא רָמִיז, "עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב, ד) אֲבָל בְּדַרְגַּת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף הוּא רוֹמֵזעַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה.  דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב" (תהלים צב, ח) וְגוֹ'. מִפֶּסַח וְעַד תִּשְׁרֵי, יְהֵא פּוּרְקָנָא דְּאִיהוּ עַד שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וְגוֹ'. מִפֶּסַח וְעַד תִּשְׁרֵי תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, שֶׁהוּא עַד.  וּמִתַּמָּן וְאֵילָךְ יְהֵא הַשְׁמָדָה דִּלְהוֹן "לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד" (תהלים צב, ח), וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ תִּהְיֶה הַשְׁמָדָתָם, (לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד, ולא עד בכלל, אלא עד שמגיע לעד(

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר ר' ר', כִּי "בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז), וַדַּאי הָכִי אִיהוּ דָּא חַשְׁמַל. דִּלְזִמְנָא דְּאָתֵי יֵיתֵי גּוֹג לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי סְטַר קַדִּישָׁא, דִּכְתִיב בֵּיהּ "עַל יְהֹוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ" (תהלים ב, ב). כְּדֵין יִתְתְּקַף חַשְׁמַל דָּא לְקִבַּלְיֵהּ, וּבֵיהּ יְתוּקַד בְּנוּרָא וַדָּאִי, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, טז). חַרְבּוֹ דָּא גְּבוּרָה דִבָּה נָטִיל נוֹקְמִין מֵחָיָּיבַיָּא. וּשְׁמָא דְּחַשְׁמַל אִיהוּ יאהדונה"י, יהו"ה לְגוֹ, אדנ"י דִּינָא, בֵּיהּ לָהִיט חַיָּבַיָּיא, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז) וְכוּ':

וְעוֹד, אֵשׁ דָּא אֱלֹהִים כְּגַוְנָא דָּא אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, כִּי בְּאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט. ואהי"ה אדנ"י אִינוּן אֱלֹהִים, אִימָּא וּבְרַתָּא. דֶּאֱלֹהִים דָּא גְּבוּרָה נַטִּיל לְתַרְוַיְיהוּ כִחֵד. נַטִּיל לָאִמָּא מִלְעֵילָּא וּלְנוּקְבָא מִלְּתַתָּא. כְּלָלָא דְּכֹלָּא עָקֵב. דָּא עָקֵב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּבֵיהּ יִטּוֹל נוֹקְמִין מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְדָא הוֹד עָקֵב דְּדָרֵיךְ לַהּ לְהַהִיא פּוּרָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ, "פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי" (ישעיהו סג, ג). וּמִסִּטְרָא דָּא "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" (תהלים נח, יא) דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִצַּדִּיק אִיהוּ. אֲבָל נוֹקְמִין דִּילֵיהּ בְּגִין דְּאִתְקַשַׁר בְּהוֹד. וְרָזָא דְּמִלָּה "פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" (תהלים נח, יא). אבל פְּעָמָיו, בְּגִין נֵצַח דְּאִתְחַבַּר בַּהֲדֵיהּ.
וְעוֹד מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דָּא "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח) לֶהָבָה דָּא מ"ב שְׁמָא דמ"ב אַתְוָן. דְּיַעֲקֹב אִיהוּ אֵשׁ, עִיקָּרָא דְּכֹלָּא. אֲבָל בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה, בְּזִמְנָא דְּאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי וְאִתְלָהִיט. וּבֵיהּ "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז). אֲבָל כֵּיוָן דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא, מִיָּד "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט). בְּמַאי חֵילָא? אֶלָּא "אָבוֹא בָּם", דָּא מ"ב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "אוֹדֶה יָהּ", דָּא יָהּ נַהִירוּ פְּנִימָאָה מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, לְאַכְפְּיָא כֻּלְהוֹ קְלִיפִין. וְדָא יָהּ דְּאִתְּמַר בָּהּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, טז) דְּדָא קָאִים לְהַרְסָא לֵיהּ תָּדִיר:

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר ר' ר', והנה בא משה רבנו הרועה הנאמן פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, הפסוק כִּי "בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז), וַדַּאי הָכִי אִיהוּ דָּא חַשְׁמַל ודאי שמדבר על זה החשמל. דִּלְזִמְנָא דְּאָתֵי יֵיתֵי גּוֹג לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי סְטַר קַדִּישָׁא, דִּכְתִיב בֵּיהּ שלעתיד לבא, יבוא גוג לערוך מלחמה עם זה צד הקדושה שנאמר בו, "עַל יְהֹוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ" (תהלים ב, ב). כְּדֵין יִתְתְּקַף חַשְׁמַל דָּא לְקֳבְלֵיהּ, וּבֵיהּ יְתוּקַד בְּנוּרָא וַדַּאי, ואז יתגבר זה החשמל לעומתו, ובו ישרף באש ודאי, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, טז). חַרְבּוֹ דָּא גְּבוּרָה דְּבַהּ נָטִיל נוֹקְמִין מֵחָיָּיבַיָּא. חרבו זו גבורה שבה לוקחים נקמות מהרשעים. וּשְׁמָא דְּחַשְׁמַל ושם החשמ"ל אִיהוּ יאהדונה"י, יהו"ה לְגוֹ בפנים, אדנ"י דִּינָא, בֵּיהּ לָהִיט חַיָּבַיָּיא, בה שורפת את הרשעים "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז) וְכוּ'.

וְעוֹד, אֵשׁ דָּא אֱלֹהִים כְּגַוְנָא דָּא אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז). ואהי"ה אדנ"י אִינוּן גימ' אֱלֹהִים, אִימָּא וּבְרַתָּא אהי"ה אימא, אדנ"י בתה. דֶּאֱלֹהִים דָּא גְּבוּרָה נַטִּיל לְתַרְוַיְיהוּ כִחֵד. נַטִּיל לָאִמָּא מִלְעֵילָּא וּלְנוּקְבָא מִלְּתַתָּא אלהים זו מידת גבורה הנכללת משתיהן כאחד. נוטלת לאמא מלמעלה, לנוקבא מלמטה. כְּלָלָא דְּכֹלָּא עָקֵ"ב כלל שתיהן עק"ב שעולה מגי' ב' אלהים. דָּא עָקֵב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּבֵיהּ יִטּוֹל נוֹקְמִין מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וזה העקב מידת הגבורה שתתלבש במשיח בן יוסף ובכוחה יקח נקמות מעובדי עבודה זרה, וְדָא הוֹד עָקֵב דְּדָרִיךְ לַהּ לְהַהִיא פּוּרָה וזה העקב הוא בהוד, מקום שורש משיח בן יוסף שדורך לאותן גבורות קשות של הקליפה הנקראים פורה שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בָּהּ, "פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי" (ישעיהו סג, ג). וּמִסִּטְרָא דָּא ומצד זה יאמר לעתיד לבוא "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" (תהלים נח, יא) זה דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִצַּדִּיק אִיהוּ שהוא משורש יוסף שמידתו יסוד. אֲבָל נוֹקְמִין דִּילֵיהּ בְּגִין דְּאִתְקַשַׁר בְּהוֹד. אבל הנקמות שלו נעשות מכוח הגבורות מצד התקשרותו בהוד, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הפסוק "פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" (תהלים נח, יא). אבל פְּעָמָיו, בְּגִין נֵצַח דְּאִתְחַבָּר בַּהֲדֵיהּ פעמיו לשון רבים בגלל שההוד מחובר עם הנצח שבו עומד משיח בן דוד.

וְעוֹד מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דָּא "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח) לֶהָבָ"ה גימ' מ"ב דָּא שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן הוא שם מ"ב – שם גבורות בו מנצחים את האויבים. דְּיַעֲקֹב אִיהוּ אֵשׁ, עִיקָּרָא דְּכֹלָּא שיעקב הוא אש בסוד הגבורה של התפארת, עיקר הכל. אֲבָל "בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה", בְּזִמְנָא דְּאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי וְאִתְלָהִיט בזמן שמתפרש במדרגותיו ומתלהט. וּבֵיהּ "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי השכינה נקראת שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ. אַמַּאי? ובזמן הגלות כל השערים ננעלו. מדוע? אֶלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ בגלל הסטרא אחרא  שנאמר בה "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז) הרוצה לינוק מהשכינה שירדה למקום הקליפות. אֲבָל כֵּיוָן דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא, מִיָּד אבל כיון שתתבטל הסטרא אחרא מהעולם מיד תפתח השכינה את שעריה ויאמר "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט).


בְּמַאי חֵילָא? במה כוחה? אֶלָּא "אָבוֹא בָּם", דָּא מ"ב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף זהו כח שם מ"ב שבו מתלבש משיח בן יוסף. "אוֹדֶה יָהּ", דָּא יָהּ נַהִירוּ פְּנִימָאָה מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, לְאַכְפְּיָא כֻּלְהוֹ קְלִיפִין זה י"ה, האור הפנימי הנמשך מצד גבורות עליונות של או"א שכופות את כל הקליפות ואינם יכולות לעמוד כנגדו ומתבטלות. וְדָא יָהּ דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, טז) דְּדָא קָאִים לְהַרְסָא לֵיהּ תָּדִיר שזו הבחינה קיימת תמיד ומזומנת להרוס את עמלק ולהעבירו מהבריאה כולה.

תפילה ש"ז: עשו וישמעאל נשתעבדו ע"י החלב והדם שהיו עולים ע"ג המזבח. ולאחר החורבן, נתחזקו וגרמו לפירוד באותיות ו"ה. בחזרה ישראל לארץ ובגילוי היחוד ישוב התיקון.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת עוֹלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לְקָרֵב אוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלְּךָ בְּחִבּוּר אֶחָד. בְּמָּה? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין תַּחְתֶּיךָ שְׁנֵי קְלִפּוֹת קָשׁוֹת שֶׁעוֹמְדִים בְּפֵרוּד, וְגוֹרְמִים פֵּרוּד לָאוֹתִיּוֹת שֶׁלְּךָ, וְהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, לְנֶגְדָּם חֵלֶב וְדָם עוֹלֶה עַל גַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּמִיָּד שֶׁאֵלֶּה מִשְׁתַּעְבְּדִים לְךָ - יִחוּדְךָ עוֹלֶה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל גָּרְמוּ לְאֵלֶּה הַשְּׁנַיִם לְהִתְתַּקַּף, וְיִחוּדְךָ לֹא הֵאִיר בָּעוֹלָמוֹת שֶׁלְּךָ, וּבַעֲבוּר כָּךְ הוֹרַדְתָּ אוֹתָם בַּגָּלוּת בִּשְׁנַיִם אֵלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם", וּבַגָּלוּת אֵין קָרְבָּנוֹת שֶׁהֲרֵי קְרִיבוּת לֹא נִמְצָא, עַד שֶׁתַּחֲזִיר אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל, וּמִיָּד יִחוּדְךָ יִתְתַּקַּף עָלֵינוּ, וְהַכֹּל יִתְתַּקַּן כָּרָאוּי.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, הוֹצִיאֵנוּ מִגָּלוּת זֶה לְהִתְתַּקֵּן בְּיִחוּדְךָ, שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, וְאֵין זוּלָתְךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ש"ח: ב' עטרות נתעטרו ישראל בסיני מכח תורה שבכתב ושבעל פה. וכשנשברו הלוחות נתפרדו שמים וארץ, ונכנסו ביניהם הרוחות הרעות. וישראל מקוים ליחוד שיחזיר התיקון.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שְׁנֵי עֲטָרוֹת הֶעֱטַרְתָּ אוֹתָנוּ בִּזְמַן שֶׁעָמַדְנוּ עַל הַר סִינַי, בִּשְׁנֵי תוֹרוֹת אַחַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתַב וְאַחַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּמִיָּד הָיוּ שְׁנֵי עוֹלָמוֹת מְאִירִים בָּנוּ, וְזֶה שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם". וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ שְׁנֵי לוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ, וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ, וְנִשְׁאַרְנוּ בֵּינֵיהֶם בְּאוֹתוֹ אֲוִיר שֶׁמִּלֵּא כַּמָּה רוּחוֹת רָעוֹת. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהָיוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מִתְחַבְּרִים הָיוּ מְבַטְּלִים אוֹתָם וְזֶה חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, וּכְשֶׁנִּפְרְשׁוּ מִיָּד אֵלֶּה שָׁלְטוּ, וְהֵם יוֹצְאִים מִנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּה וְשׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. יִחוּדְךָ "בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת אֵין עוֹד", בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה עָלֵינוּ יִחוּדְךָ, וְכָל הָעוֹלָמוֹת תְּתַקֵּן בָּנוּ בְּשָׁלוֹם הַכֹּל. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.