תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
בְּהַהוּא זִמְנָא דְמִתְיַחֲדִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב), מַאי נְשִׁיקוֹת פִּיהוּ? תְּרֵין שִׂפְוָון דִּילֵיהּ וּתְרֵין דִּילָהּ, אִינוּן אַרְבַּע גַּדְפִין דְּחֵיוָון, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם" (יחזקאל א, ו), וְכַד אִתְכְּלִילָן תְּרֵין אַנְפִּין דִּילֵיהּ וּתְרֵין דִּילָהּ, וְאַרְבַּע דְּרוֹעִין דְּתַרְוַיְהוּ, אִתְּמַר בְּהוֹן "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם" (יחזקאל א, ו), וְאִינוּן אַרְבַּע אַנְפִּין יְהֹוָה, אַרְבַּע גַּדְפִין אדנ"י, בְּחִבּוּרָא חֲדָא יאהדונה"י.
כַּד מִתְחַבְּרָן אַתְוָון אִקְרֵי חַשְׁמַ"ל, חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלָן, זִמְנִין חָשׁוֹת, זִמְנִין מְמַלְּלוֹת, וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר 'גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְּבָרֵךְ', בְּגִין דְּמִתְחַבְּרִין חָתָן וְכַלָּה, תְּמַנְיָא אַתְוָון כַּחֲדָא.
אִינוּן אַרְבַּע חֵיוָון, וְאִינוּן אַרְיֵה, שׁוֹר, נֶשֶׁר, אָדָם. אַרְיֵה מְקַבֵּל עֲלֵיהּ י' בְּמוֹחָא, וּבְזִמְנָא דְאִיהוּ בִימִינָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם" (יחזקאל א, י), 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים'. שׁוֹר לִשְׂמָאלָא לָקֳבֵל לִבָּא, ה' הֶבֶל דְּלִבָּא, תַמָּן ה' "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" (איוב לז, כב), בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהִי ה' בְּלִבָּא, 'הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין'.
י"ה דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, אַבָּא וְאִימָּא, דְּרוֹעָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וַיַּעֲבֹ"ר חֶסֶד וּגְבוּרָה, דְּסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן ע"ב תֵּיבִין, וְרי"ו אַתְוָון דְע"ב שְׁמָהָן, וְדָא רָזָא דְוַיַּעֲבֹ"ר עִיבוּר כְּלָל תַּרְוַיְיהוּ.
ו' דָּא אוֹרַיְיתָא דְשַׁרְיָא בְפוּמָא, וּבְרוּחָא דְפוּמָא פָרְחַת עַל נֶשֶׁר, דְּנֶשֶׁר אִיהוּ חוֹטָמָא, תְּרֵין גַּדְפוֹי דִּילָהּ תְּרֵין שִׂפְוָון, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י, כ), וְדָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּחָכְמָה וּבִינָה אִינוּן נִסְתָּרוֹת בְּמוֹחָא וְלִבָּא בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, וְאוֹרַיְיתָא בְלָא דְחִילוּ וּרְחִימוּ לָא פָרְחַת לְעֵילָא. וְכֶתֶר בֵּיהּ תַּלְיָין בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, דְּאִיהוּ מַזָּלָא דְכֻלְּהוּ, וְאִיהוּ לָא תַלְיָא בְּמַזָּלָא, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ 'בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא', דְּחֶסֶד אִיהוּ זְכוּתָא.
ה' זְעִירָא דְמוּת אָדָם, בָּהּ אִשְׁתַּלִּים יְהֹוָה, וְהִיא מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, אִיהִי מִצְוָה, עֲשִׂיַּית פִּקּוּדִין, דְּאִיהִי שַׁרְיָא בְּרַמַ"ח אֵבָרִים, וְתוֹרָה וּמִצְוָה עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ, וּמִצְוָה בְּלָא דְחִילוּ וּרְחִימוּ לָא יְכִילַת לְסַלְקָא וּלְמֵיקַם קֳדָם י"ה.
אִיהִי כְלִילָא דְכֹלָא, וְעַל כֹּלָּא אָדָ"ם, יוד הא ואו הא, דָא מַחֲשָׁבָה, דְסָלִיק כֹּלָּא עַד אֵין סוֹף, בְּמַלְכוּתָא אִשְׁתַּלִּים כֹּלָּא עֵילָּא וְתַתָּא.
וְאִיהִי כְלִילָא מֵאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּאִינוּן רְמַ"ח תֵּיבִין עִם 'אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן', וּבְגִין דְּלָא יַעַבְדוּן הַפְסָקָה תַקִּינוּ לְמֶהְדַּר שְׁלִיחָא דְצִבּוּרָא 'יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶ"ם אֱמֶת'. וְכַד יִשְׂרָאֵל אָמְרִין שְׁמַע, מָארֵי חֵיוָון שָׁמְטִין גַּדְפַיְיהוּ, בְּאָן אֲתַר, בְּכַנְפֵי מִצְוָה דְאִתְּמַר בְּהוֹן "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" (דברים כב, יב), דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דִמְעִיל הָאֵפוֹד, דְּפַעֲמוֹנִים וְרִמּוֹנִים אִינוּן לָקֳבֵל חֻלְיָין וְקִשְׁרִין, שׁוּלֵי הַמְּעִיל אִינוּן לָקֳבֵל כַּנְפֵי מִצְוָה.
בְּהַהוּא זִמְנָא דְמִתְיַחֲדִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב), בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמִּתְיַחֲדִים, יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. מַאי נְשִׁיקוֹת פִּיהוּ? תְּרֵין שִׂפְוָון דִּילֵיהּ וּתְרֵין דִּילָהּ, אִינוּן אַרְבַּע גַּדְפִין דְּחֵיוָון, מַה זֶּה נְשִׁיקוֹת פִּיהוּ? שְׁתֵּי הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלּוֹ וּשְׁתַּיִם שֶׁלָּהּ, הֵם אַרְבַּע כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם" (יחזקאל א, ו), וְכַד אִתְכְּלִילָן תְּרֵין אַנְפִּין דִּילֵיהּ וּתְרֵין דִּילָהּ, וְאַרְבַּע דְּרוֹעִין דְּתַרְוַיְהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת מֵהֶן, וּכְשֶׁנִּכְלָלִים שְׁנֵי הַפָּנִים שֶׁלּוֹ וּשְׁנַיִם שֶׁלָּהּ, וְאַרְבַּעַת הַזְּרוֹעוֹת שֶׁל שְׁנֵיהֶם, אִתְּמַר בְּהוֹן "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם" (יחזקאל א, ו), וְאִינוּן אַרְבַּע אַנְפִּין יְהֹוָה, אַרְבַּע גַּדְפִין אדנ"י, בְּחִבּוּרָא חֲדָא יאהדונה"י נֶאֱמַר בָּהֶם וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת מֵהֶם. וְהֵם אַרְבָּעָה פָנִים יהו"ה, אַרְבַּע כְּנָפַיִם אדנ"י, בְּחִבּוּר אֶחָד יאהדונה"י.
כַּד מִתְחַבְּרָן אַתְוָון אִקְרֵי חַשְׁמַ"ל, חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלָן, כְּשֶׁמִּתְחַבְּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת נִקְרָא חַשְׁמַ"ל, חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת,זִמְנִין חָשׁוֹת, זִמְנִין מְמַלְּלוֹת, לִפְעָמִים חָשׁוֹת לִפְעָמִים מְמַלְּלוֹת, וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר 'גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְּבָרֵךְ', וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ, בְּגִין דְּמִתְחַבְּרִין חָתָן וְכַלָּה, תְּמַנְיָא אַתְוָון כַּחֲדָא מִשּׁוּם שֶׁמִּתְחַבְּרִים חָתָן וְכַלָּה שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת כְּאֶחָד. אִינוּן אַרְבַּע חֵיוָון, וְאִינוּן אַרְיֵה, שׁוֹר, נֶשֶׁר, אָדָם אוֹתָן אַרְבַּע חַיּוֹת, וְהֵם אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר אָדָם. אַרְיֵה מְקַבֵּל עֲלֵיהּ י' בְּמוֹחָא, וּבְזִמְנָא דְאִיהוּ בִימִינָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם" (יחזקאל א, י), אַרְיֵה מְקַבֵּל עָלָיו י' בַּמֹּחַ, וּבִזְמַן שֶׁהוּא בַיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים' הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. שׁוֹר לִשְׂמָאלָא לָקֳבֵל לִבָּא, ה' הֶבֶל דְּלִבָּא, תַמָּן ה' "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" (איוב לז, כב), בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהִי ה' בְּלִבָּא, הַשּׁוֹר לִשְׂמֹאל כְּנֶגֶד הַלֵּב, ה' הֶבֶל הַלֵּב, שָׁם ה' מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁה' הִיא בַלֵּב, 'הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין' הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין.
י"ה דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, אַבָּא וְאִימָּא, דְּרוֹעָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וַיַּעֲבֹ"ר חֶסֶד וּגְבוּרָה, י"ה יִרְאָה וְאַהֲבָה, אַבָּא וְאִמָּא, זְרוֹעַ יָמִין וּשְׂמֹאל, וַיַּעֲבֹ"ר חֶסֶד וּגְבוּרָה, דְּסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן ע"ב תֵּיבִין, שֶׁעוֹלִים לְחֶשְׁבּוֹן ע"ב תֵּבוֹת וְרי"ו אוֹתִיּוֹת שֶׁל ע"ב שֵׁמוֹת, וְרי"ו אַתְוָון דְע"ב שְׁמָהָן, וְדָא רָזָא דְוַיַּעֲבֹ"ר עִיבוּר כְּלָל תַּרְוַיְיהוּ וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל וַיַּעֲבֹ"ר, עִבּוּר הַכְּלָל שֶׁל שְׁנֵיהֶם.
ו' דָּא אוֹרַיְיתָא דְשַׁרְיָא בְפוּמָא, וּבְרוּחָא דְפוּמָא פָרְחַת עַל נֶשֶׁר, דְּנֶשֶׁר אִיהוּ חוֹטָמָא, ו' זוֹ תוֹרָה שֶׁשּׁוֹרָה בַפֶּה, וּבָרוּחַ שֶׁל הַפֶּה פּוֹרַחַת עַל נֶשֶׁר, שֶׁנֶּשֶׁר הוּא חֹטֶם, תְּרֵין גַּדְפוֹי דִּילָהּ תְּרֵין שִׂפְוָון, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר" (קהלת י, כ), שְׁנֵי הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהּ שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, וְדָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּחָכְמָה וּבִינָה אִינוּן נִסְתָּרוֹת בְּמוֹחָא וְלִבָּא בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, וְזֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁחָכְמָה וּבִינָה הֵם נִסְתָּרוֹת בַּמֹּחַ וְהַלֵּב בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה, וְאוֹרַיְיתָא בְלָא דְחִילוּ וּרְחִימוּ לָא פָרְחַת לְעֵילָא וְתוֹרָה בְּלִי יִרְאָה וְאַהֲבָה לֹא פוֹרַחַת לְמַעְלָה, וְכֶתֶר בֵּיהּ תַּלְיָין בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, דְּאִיהוּ מַזָּלָא דְכֻלְּהוּ, וְאִיהוּ לָא תַלְיָא בְּמַזָּלָא, וּבַכֶּתֶר תְּלוּיִים בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת, שֶׁהוּא הַמַּזָּל שֶׁל כֻּלָּם, וְהוּא לֹא תָלוּי בְּמַזָּל, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ 'בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא', דְּחֶסֶד אִיהוּ זְכוּתָא וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת לֹא בִזְכוּת הַדָּבָר תָּלוּי, אֶלָּא הַדָּבָר תָּלוּי בְּמַזָּל, שֶׁחֶסֶד הוּא זְכוּת.
ה' זְעִירָא דְמוּת אָדָם, בָּהּ אִשְׁתַּלִּים יְהֹוָה, וְהִיא מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, אִיהִי מִצְוָה, עֲשִׂיַּית פִּקּוּדִין, ה' קְטַנָּה דְּמוּת אָדָם, בָּהּ הִשְׁתַּלֵּם יהו"ה, וְהִיא הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, הִיא מִצְוָה, עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, דְּאִיהִי שַׁרְיָא בְּרַמַ"ח אֵבָרִים, שֶׁהִיא שׁוֹרָה בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים, וְתוֹרָה וּמִצְוָה עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ, וּמִצְוָה בְּלָא דְחִילוּ וּרְחִימוּ לָא יְכִילַת לְסַלְקָא וּלְמֵיקַם קֳדָם י"ה וְעַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה נֶאֱמַר וְהַנִּגְלֹת לָנוּ, וּמִצְוָה בְּלִי יִרְאָה וְאַהֲבָה, לֹא יְכוֹלָה לַעֲלוֹת וְלַעֲמֹד לִפְנֵי י"ה. אִיהִי כְלִילָא דְכֹלָא, וְעַל כֹּלָּא אָדָ"ם, יוד הא ואו הא, הִיא כְלוּלָה מֵהַכֹּל, וְעַל הַכֹּל אָדָ"ם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דָא מַחֲשָׁבָה, דְסָלִיק כֹּלָּא עַד אֵין סוֹף, בְּמַלְכוּתָא אִשְׁתַּלִּים כֹּלָּא עֵילָּא וְתַתָּא זוֹ מַחֲשָׁבָה, שֶׁעוֹלָה כֻּלָּהּ עַד אֵין סוֹף, בַּמַּלְכוּת נִשְׁלָם הַכֹּל, מַעְלָה וּמַטָּה.
וְאִיהִי כְלִילָא מֵאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּאִינוּן רְמַ"ח תֵּיבִין עִם 'אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן', וְהִיא כְלוּלָה מֵאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהֵן מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת עִם אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, וּבְגִין דְּלָא יַעַבְדוּן הַפְסָקָה תַקִּינוּ לְמֶהְדַּר שְׁלִיחָא דְצִבּוּרָא 'יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶ"ם אֱמֶת' וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הַפְסָקָה, תִּקְּנוּ שֶׁיַּחֲזִיר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר יהו"ה אֱלֹהֵיכֶ"ם אֱמֶת, וְכַד יִשְׂרָאֵל אָמְרִין שְׁמַע, מָארֵי חֵיוָון שָׁמְטִין גַּדְפַיְיהוּ, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שְׁמַע, אֲדוֹנֵי הַחַיּוֹת שׁוֹמְטוֹת כַּנְפֵיהֶם. בְּאָן אֲתַר, בְּכַנְפֵי מִצְוָה דְאִתְּמַר בְּהוֹן "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" (דברים כב, יב), בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בְּכַנְפֵי מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ, דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דִמְעִיל הָאֵפוֹד, דְּפַעֲמוֹנִים וְרִמּוֹנִים אִינוּן לָקֳבֵל חֻלְיָין וְקִשְׁרִין, שׁוּלֵי הַמְּעִיל אִינוּן לָקֳבֵל כַּנְפֵי מִצְוָה שֶׁהִיא כְּמוֹ מְעִיל הָאֵפוֹד, שֶׁהַפַּעֲמוֹנִים וְהָרִמּוֹנִים הֵם כְּנֶגֶד חֻלְיוֹת וּקְשָׁרִים, שׁוּלֵי הַמְּעִיל הֵם כְּנֶגֶד כַּנְפֵי מִצְוָה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְעֶשְׂרִין
(דף מג' עמוד א') וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה דָּא יְצִיאַת מִצְרַיִם. אֲבָל דָּא מַרְאֶה דִּסְנֶה, דְּתָמָן כְּתִיב "וַיֹּאמֶר וְכוּ' הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" (שמות ד, ו) וְדָא יָד חֲזָקָה דְּבַהּ נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וּבְקַדְמִיתָא אַחְזַי לֵיהּ הַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְנָחָשׁ. וּבְכַמָּה תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה אִתְּמָר בֵּיהּ "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). כְּדֵין אַחְזַי לֵיהּ הַהִיא יָדָא מְצֹרַעַת, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְדַּבְקַת בַּהּ. וְרָזָא דָּא "בַהֶרֶת לְבָנָה אוֹ אֲדַמְדֶּמֶת" (ויקרא יג, יט). לְבָנָה מִסִּטְרָא דְּיִשְׁמָעֵאל. אֲדַמְדֶּמֶת מִסִּטְרָא דֶּאֱדוֹם. וְהָכָא מְצֹרַעַת מִסִּטְרָא דְּיִשְׁמָעֵאל, וְדָא מִצְרַיִם. וּלְבָתַר "שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), הָא תִּיקּוּנָא אִזְדַּמַּן לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל כִּדְקָא יָאוּת. וּבְשָׂרוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִסְתַּלְּקַת מִגּוֹ קְלִיפִין לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא.
לְבָתַר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּמַתַּן תּוֹרָה, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, דִּכְדֵין אִתְקְשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשֵיהוֹן לְעָלְמִין. וּבְמִצְרַיִם אִתְפְּרָשׁוּ מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ 'אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ' וְכוּ'. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא סִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת עַל סְטַר קַדִּישָׁא. וּבְזִמְנָא דְּאִתְפְּרִיק מִתַּמָּן אִתְפְּרַק לְגַמְרֵי. וְרָזָא דָּא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ לָא אִשְׁתַּכְּחַת (דף מג' עמוד ב') אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, דְּתָמָן אִשְׁתַּעְבֵּד סְטַר קַדִּישָׁא לִסְטַר מְסָאֲבָא לְגַמְרֵי. אֲבָל מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא יָכְלוּ סִטְרִין בִּישִׁין לְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ, אֶלָּא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ בְּגִין כָּךְ אִית לְאַדְכְּרָא יְצִיאַת מִצְרַיִם תָּדִיר, דְּהָא גְּאוּלָה דִּילַהּ גְּאֻלַּת עָלְמִין הֲוָה. וְיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ מִגּוֹ עָרְלָה, בְּדָם מִילָה. וּבְדַם פֶּסַח שָׁארוּ לְמֵיעַל גּוֹ חוּלָקָא קַדִּישָׁא. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִשְׁתְּלִים לְאִשְׁתָּרְשָׁא בֵּיהּ לְעָלְמִין. וְדָא לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל וַדַּאי.
וְעוֹד, בְּמִצְרַיִם אִשְׁתְּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. וְעַל יַמָּא אִתְכָּבִישַׁת סִטְרָא אַחֲרָא תְּחוֹתַיְיהוּ. כְּדֵין כְּתִיב "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח) דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּקַע בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְשֻלְטָנָא קַדִּישָׁא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא דְּלָא לְאִתְפַּסְּקָא. לְבָתַר בְּמַתַּן תּוֹרָה כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים. וְדָא יוֹם הַשִּׁשִּׁי, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין דְּעָלְמָא הֲווּ רַפְיָן וְלָא קָיְימִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּסָחֲרַת לְהוּ וְאִתְדַּבְּקַת בְּהוּ עַד דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּשָׁרְשֵׁיהּ בִּקְדוּשָׁתָא עִלָּאָה לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בִּקְיָימָא שְׁלִים.
וְהָא סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ, דִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'. וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאָה, (דף מד' עמוד א') דְּאִתְּמָר בָּהּ "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו) דְּאִחְזֲיִאַת נְהוֹרִין דְּמַלְכָּא לְתַתָּא. כְּדֵין מַה כְּתִיב בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא). וְאִתְּמָר בָּהּ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג) דְּהָא מִינַּהּ מִסְתַּכְּלִין גּוֹ רָזִין עִלָּאִין דִּסְתִימִין לְעֵילָא, יָד הַנְּבִיאִים וַדַּאי. וְדָא תִּיקּוּנָא תְּרֵין וְעֶשְׂרִין:
(דף מג' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יְצִיאַת מִצְרַיִם. אֲבָל דָּא זו היד החל עניינה בזמן מַרְאֶה דִּסְנֶה, דְּתָמָן כְּתִיב "וַיֹּאמֶר וְכוּ' הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" (שמות ד, ו) וְדָא יָד חֲזָקָה דְּבַהּ נָפְקוּ שבה יצאו יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וּבְקַדְמִיתָא אַחְזַי לֵיהּ הַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְנָחָשׁ ובתחילה הראה לו את המטה ההוא שהוא סוד אותיות ד"נ של שם אדנ"י שעולים בגמ' מט"ה שהתהפך לנחש. וּבְכַמָּה תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה אִתְּמָר בֵּיהּ וכמה תיקונים תיקן משה שהפך אותו שוב למטה שנאמר בו "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). כְּדֵין אַחְזַי לֵיהּ הַהִיא יָדָא מְצֹרַעַת, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְדַּבְקַת בַּהּ ואז, הראה לו את אותה היד שהפכה למצורעת בגלל שדבקה בה הסטרא אחרא וזה סוד וְרָזָא דָּא "בַהֶרֶת לְבָנָה אוֹ אֲדַמְדֶּמֶת" (ויקרא יג, יט). לְבָנָה מִסִּטְרָא מצד דְּיִשְׁמָעֵאל. אֲדַמְדֶּמֶת מִסִּטְרָא דֶּאֱדוֹם. וְהָכָא מְצֹרַעַת מִסִּטְרָא דְּיִשְׁמָעֵאל וכאן היתה מצורעת מצד ישמעאל, וְדָא מִצְרַיִם. וּלְבָתַר "שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), הָא תִּיקּוּנָא אִזְדַּמַּן לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל כִּדְקָא יָאוּת ולאחר כך, נאמר שבה כבשרו, זה הוא התיקון שהוכן להוציא את ישראל מתוך קליפת מצרים כמו שראוי. וּבְשָׂרוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִסְתַּלְּקַת מִגּוֹ קְלִיפִין לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא "וּבְשָׂרוֹ" זו השכינה שעלתה מתוך הקליפות להתדבק במלך שהוא ז"א.
לְבָתַר ואחר כך אחרי שהתגלה תיקון היד החזקה התקיים "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּמַתַּן תּוֹרָה, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, דִּכְדֵין אִתְקְשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשֵיהוֹן לְעָלְמִין בזמן שעמדו על הר סיני ואז נקשרו ישראל בשורשם שהיא השכינה. וּבְמִצְרַיִם אִתְפְּרָשׁוּ מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ ובמצרים נפרדו מתוך הסטרא אחרא שנאמר בה "אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ" (מתוך ההגדה) וְכוּ'. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא סִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת עַל סְטַר קַדִּישָׁא שהרי בזמן השעבוד שלטה הסטרא אחרא על צד הקדושה ברשות שמים. וּבְזִמְנָא דְּאִתְפְּרִיק מִתַּמָּן אִתְפְּרַק לְגַמְרֵי ובזמן שנגאלו ממצרים – נגאלו לגמרי ולא שלטה בהם יותר קליפת מצרים. וְרָזָא דָּא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ לָא אִשְׁתַּכְּחַת (דף מג' עמוד ב') אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, דְּתָמָן אִשְׁתַּעְבֵּד סְטַר קַדִּישָׁא לִסְטַר מְסָאֲבָא לְגַמְרֵי וזה סוד "עבודת פרך" שלא היתה אלא במצרים ששם שעבדה צד הקדושה את עצמה לסטרא אחרא לגמרי. אֲבָל מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא יָכְלוּ סִטְרִין בִּישִׁין לְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ אֶלָּא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, אבל משם והלאה, לא יכלו הצדדים הרעים יותר לשעבד את הקדושה, אלא רק להרע לה, בְּגִין כָּךְ אִית לְאַדְכְּרָא יְצִיאַת מִצְרַיִם תָּדִיר, דְּהָא גְּאוּלָה דִּילַהּ גְּאֻלַּת עָלְמִין הֲוָה. לכן, יש להזכיר תמיד את יציאת מצרים, שגאולתה היתה גאולת עולמים של צד הקדושה. וְיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ מִגּוֹ עָרְלָה, בְּדָם מִילָה. וּבְדַם פֶּסַח שָׁארוּ לְמֵיעַל גּוֹ חוּלָקָא קַדִּישָׁא וישראל יצאו מתוך הקליפת הערלה הטמאה בדם המילה שנימולו קודם שיצאו, ובדם הפסח החלו לעלות בתוך חלקה של הקדושה. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִשְׁתְּלִים לְאִשְׁתָּרְשָׁא בֵּיהּ לְעָלְמִין. וְדָא לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל וַדַּאי ובמתן תורה נשלמה השרשתם לעולם בקדושה, וזה לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל ודאי.
וְעוֹד, בְּמִצְרַיִם אִשְׁתְּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, וְעַל יַמָּא אִתְכָּבִישַׁת סִטְרָא אַחֲרָא תְּחוֹתַיְיהוּ ועוד, במצרים ניצלו ישראל מתוך הסטרא האחרא, ועל הים נכבשה הסטרא אחרא תחתיהם, ואז נאמר. כְּדֵין כְּתִיב "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח) דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּקַע בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְשֻלְטָנָא קַדִּישָׁא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא דְּלָא לְאִתְפַּסְּקָא שהסטרא אחרא נשקעה בנוקבא דתהומא רבא ושלטון הקדושה שלט בעולם בלא שיופסק עוד. לְבָתַר בְּמַתַּן תּוֹרָה כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים ואחר כך במתן תורה נשלם הכל. וְדָא יוֹם הַשִּׁשִּׁי, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין דְּעָלְמָא הֲווּ רַפְיָן וְלָא קָיְימִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּסָחֲרַת לְהוּ וְאִתְדַּבְּקַת בְּהוּ עַד דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא, וזה סוד "יום השישי" הרומז על ו' סיון שכל הנבראים היו תלויים ולא עומדים בקיומם, בגלל שהסטרא אחרא הקיפה אותם ונדבקה בהם עד שקיבלו ישראל את התורה, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּשָׁרְשֵׁיהּ בִּקְדוּשָׁתָא עִלָּאָה לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בִּקְיָימָא שְׁלִים והכל נקשר בשורשו בקדושה עליונה להתקיים הכל בקיום שלם.
וְהָא סָבָא דְּסָבִין והנה סב הסבין האדם הראשון פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' רבי רבי הרמח"ל וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ ודאי אין הסטרא אחרא מתחזקת אלא בזמן שנגנז אורו של צד הקדושה שנאמר, דִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב שבזמן שהאור הזה נעלם נאמר "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'. וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאָה, (דף מד' עמוד א') דְּאִתְּמָר בָּהּ ולעיתים השכינה נקראת מַרְאָה, שנאמר בה "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו) דְּאִחְזֲיִאַת נְהוֹרִין דְּמַלְכָּא לְתַתָּא שמראה את האורות של המלך – ז"א למטה בעולמות בי"ע, ואז מה נאמר בה? כְּדֵין מַה כְּתִיב בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא) שהיו הנביאים מקבל את מראות הנבואה ממנה. וְאִתְּמָר בָּהּ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג) זאת היא השכינה דְּהָא מִינַּהּ מִסְתַּכְּלִין גּוֹ רָזִין עִלָּאִין דִּסְתִימִין לְעֵילָא שהרי על ידה היו מסתכלים בתוך הסודות העליונים הסתומים הנמשכים מהספירות העליונות שמעליה וזה, יָד הַנְּבִיאִים וַדַּאי.
תפילה ק' מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה ק': בהיות ישראל בגלות אין כח בהם להעלות את השכינה אל בעלה, וזה מפני שכרות גלותם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "אִם עֲוֹנֵנוּ עָנוּ בָּנוּ יְהוָֹה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ" שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת הֵם שִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן, שֶׁעָלָיו אָמְרוּ שִׁכּוֹר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל, זֹאת הִיא שְׁכִינָה, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, וּלְכַךְ תְּפִלָּתָם אֵינָהּ עוֹלָה לְפָנֶיךָ. וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה מִתְאַוָּה לַעֲלוֹת אֵלֶיךָ וְאֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ, "יְהוָֹה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ" שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה "שֵׁם יְהוָֹה" וְתַעֲלֶה אוֹתָהּ בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יוד הא ואו הא – "וּמַ"ה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל", בְּמ"ה וַדַּאי, שֶׁהוּא חוֹתָם שֶׁלְּךָ, שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה לְפָנֶיךָ, "שִׂמֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבְּךָ" וְזֶה חוֹתַם אֱמֶת, "וֶאֱמֶת יְהוָֹה לְעוֹלָם" שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה – בּוֹ תִּקְשֹׁר אוֹתָהּ עַל לִבְּךָ, וְכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִקְשָׁרִים עִמָּהּ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ שֶׁהֲרֵי הִיא אֵם רַחֲמָנִית שֶׁאֵינָהּ עוֹזֶבֶת אֶת בָּנֶיהָ, וְאָז יֵרֵד הָרוּחַ מִצַּד אִימָא עִלָּאָה עֲלֵיהֶם שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָֹה", וְזֶה הָרוּחַ יַעֲבִיר מֵהֶם הַשִּׁכְרוּת, שֶׁעָלָיו אָמְרוּ 'יַיִן קָשֶׁה… רוּחַ מְפִיגוֹ', וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהֵם שִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן, אֶלָּא מָרֵי נֶפֶשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה מָרָה עֲלֵיהֶם "וְלֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ", וְזֶה הַלֵּב שֶׁלְּךָ יוֹדֵעַ וַדַּאי מָרַת נַפְשׁוֹ, וְזֹאת חַנָּה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי", קְשַׁת רוּחַ דַּיְקָא חֲסֵרָה מֵרוּחַ הַזֶּה, "וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי" אֶלָּא "וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ", וְכֵן יִשְׂרָאֵל שִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן וּצְרִיכִים לְיַשֵּׁב דַּעְתָּם בְּזֶה הָרוּחַ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. "לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ" וַדַּאי, וַהֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ הַמְּרִירוּת שֶׁגּוֹרְמִים הָרְשָׁעִים לִשְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנֶאֱמַר "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה", בְּכַמָּה "עֲבוֹדָה קָשָׁה בָּעֵצִים וּבַאֲבָנִים" שֶׁמֵּרְרוּ חַיֵּיהֶם וַדַּאי שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַנּוֹתֶנֶת קִיּוּם וְחַיִּים לְכָל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁעוֹשִׂים, וְזֶה מָרוֹר שֶׁתְּחִלָּתוֹ רַךְ וְסוֹפוֹ קָשֶׁה, שֶׁהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא אִשָּׁה יִרְאַת יְהוָֹה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "יִרְאַת יְהוָֹה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד", אֲבָל בְּסוֹף מַדְרֵגוֹתֶיהָ מִצַּד חוּץ, שָׁם הַקֹּשִׁי נִמְצָא "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם", וְאַף עַל פִי שֶׁגַּם שָׁם הִיא מוֹשֶׁלֶת וַדַּאי שֶׁנֶאֱמַר "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה", ועִם כָּל זֶה הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה חוֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת עָלֶיהָ, "עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֵף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח", וַהֲרֵי הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת מְקַוָּה לְךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "קִוִּיתִי יְהוָֹה קִוְּתָה נַפְשִׁי", שֶׁתְּגַלֶּה אֲמִתְּךָ לְהַרְאוֹת שֶׁהִיא מוֹשְׁלָה עַל הַכֹּל. קַנֵּא לְשִׁמְךָ קַנֵּא לְאַדְמַת קָדְשְׁךָ "וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה יְהוָֹה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.