Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְכַד נָפִיק בָּהּ, אִסְתַּלַּק עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ א', מְזוֹנָא דִילָהּ לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא, וְלָא בְחַיִּים דְּאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא, וְלָא בְּבָנֵי דְאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד, אֶלָּא בְמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא. וְכַד נְחִיתַת מֵאַתְרָהָא וְנָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַיְירָא עִמָּהּ, אִתְּמַר בֵּיהּ וּבִבְנָהָא 'אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל', אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָכִיב עַל כְּרוּ"ב דְּאִיהוּ מטטרו"ן וְאִיהוּ בָּרוּ"ךְ, וּמִתְפַּרְנֶסֶת עַל יְדֵיהּ, דְּאִיהוּ "עֶבֶד עוֹלָם" (דברים טו, יז), עֶבֶד דִּילָהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהִי אִתְפַּרְנֶסָת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְכָל דָּא כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל הָכִי אִתְפַּרְנֶסָת.
זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק לָהּ לְאַתְרָהּ, וּלְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְרֵיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "הִנֵּה יְהֹוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ" (ישעיהו כו, כא), אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וְכִי יָכוֹל בַּר נַשׁ לְאַחְזָרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְרֵיהּ? אָמַר לֵיהּ אִין, כְּמָה דְאַשְׁכַּחְנָא בְּדָוִד דְּאָמַר "אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהֹוָה" (תהלים קלב, ד-ה) וְכוּ'. בְּהַהוּא זִמְנָא דְבַר נַשׁ אַחְזַר לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ 'מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ', וּבְמַאי חָזְרִין לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ? אֶלָּא בִשְׁלִימוּ דְתִקּוּנָא דְתַקִּינוּ בִצְלוֹתָא, וְאוֹכַח דְּבָתַר דְּאָמַר 'מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ', אָמַר 'הַמְיַחֲדִים אֶת שְׁמוֹ עֵרֶב וָבֹקֶר תָּמִיד בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם', וְאִינוּן ה"ה, דְּצָרִיךְ לְאַחְזָרָא י' לְגַבֵּי ה' דְּאִיהוּ מָקוֹם דִּלְעֵילָא, וּלְאַחְזָרָא ו' לְגַבֵּי ה' דְּאִיהִי מָקוֹם דִּלְתַתָּא, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹמֵי דְלָא יַחֲזִיר לְה' דִּלְעֵילָא, עַד דְּיַחֲזִיר לְה' דִּלְתַתָּא, וְרָזָא דְמִלָּה "וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) וְגוֹ' וְהָא אוּקְמוּהָ.

תקונא חד וחמשין

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א), מַאי 'אֵת'? אֶלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ קַדְמָאִין, כָּל אֶתִין לְרִבּוּיָא, וְדָא אֶ"ת אוֹרַיְיתָא כְלִילָא מֵא' וְעַד ת', דְּבָהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְעוֹד 'אֶת הַשָּׁמַיִם', 'שָׁמַיִם', דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם" (מלכים א' ח, לט). "וְאֶת" בַּת זוּגֵיהּ עִמֵּיהּ, "וְאֶת" דָּא צַדִּיק וּבַת זוּגֵיהּ, "הָאָרֶץ" מָאנָא דְכֻלְּהוּ לְאַפָּקָא בָּהּ זַרְעִין וְאִבִּין, וְרָזָא דְמִלָּה "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ" (בראשית ב, ה) וְגוֹ'.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּרִי, רָזָא עִלָּאָה הָכָא, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְבְּרִי וְאִתַּקַּן בִּשְׁמָא דְיְהֹוָה, דְּאִינוּן "אֵת הַשָּׁמַיִם" (שם, א, א), וְרָזָא דְמִלָּה י"ה בַּשָּׁמַיִם, ו"ה בָּאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ" (תהלים צו, יא), עִם כָּל דָּא דְכֹלָּא אִתַּקַּן בְּד' אַתְוָון, לָא נָחִית נְבִיעוּ מִלְעֵילָּא עַל זַרְעִין וְאִיבִּין דְּאִינוּן "שִׂיחַ הַשָּׂדֶה" (בראשית ב, ה) דְאִיהוּ צַדִּיק, וְ"עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (שם), דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְלָמָּה בְּגִין דְּ"אָדָם אַיִן" (שם) דְּאִיהוּ יוד הא ואו הא "לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (שם).
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, שִׂיחַ מְנָא לָן דְּאִיהוּ צַדִּיק? אָמַר לֵיהּ: בְּרִי, בֵּיהּ תִּשְׁכַּח חַ"י ש', אִיהוּ כְּלִיל תְּלַת "עֶדְרֵי צֹאן" (שם, כט, ב), דְּאִינוּן שָׁרָשָׁא דְאִילָנָא, וְדָא חַי עָלְמִין, דְּאִיהוּ אוֹת בַּצָּבָא דִילֵיהּ, צְבָאוֹת אִיהוּ עִמְּהוֹן, כְּלִיל תְּלַת דַּרְגִּין לָקֳבֵל תְּלַת עַנְפִין דְּש'.


וְכַד נָפִיק בָּהּ, אִסְתַּלַּק עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ א' וּכְשֶׁיּוֹצֵא בָהּ, מִתְעַלֶּה עַד אֵין סוֹף שֶׁהוּא א', מְזוֹנָא דִילָהּ לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא, וְלָא בְחַיִּים דְּאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא, וְלָא בְּבָנֵי דְאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד מְזוֹנָהּ לֹא בִזְכוּת הַדָּבָר תָּלוּי, וְלֹא בְחַיִּים שֶׁהֵם הָאָב וְהָאֵם, וְלֹא בְּבָנִים, שֶׁהֵם נֵצַח וְהוֹד, אֶלָּא בְמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא אֶלָּא הַדָּבָר תָּלוּי בְּמַזָּל. וְכַד נְחִיתַת מֵאַתְרָהָא וְנָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַיְירָא עִמָּהּ אִתְּמַר בֵּיהּ וּבִבְנָהָא 'אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל', אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָכִיב עַל כְּרוּ"ב וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת מִמְּקוֹמָהּ וְיוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָדוּר עִמָּהּנֶאֱמַר בָּהּ וְעַל בָּנֶיהָ, אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹכֵב עַל כְּרוּ"ב,  דְּאִיהוּ מטטרו"ן וְאִיהוּ בָּרוּ"ךְ שֶׁהוּא מטטרו"ן, וְהוּא בָּרוּ"ךְ,, וּמִתְפַּרְנֶסֶת עַל יְדֵיהּ, דְּאִיהוּ  "עֶבֶד עוֹלָם" (דברים טו, יז), עֶבֶד דִּילָהּ וּמִתְפַּרְנֶסֶת עַל יָדוֹ, שֶׁהוּא עֶבֶד עוֹלָם, עֶבֶד שֶׁלָּהּ,

וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהִי אִתְפַּרְנֶסָת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְכָל דָּא כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל הָכִי אִתְפַּרְנֶסָת וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִיא מִתְפַּרְנֶסֶת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְכָל זֶה כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּךְ מִתְפַּרְנֶסֶת. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק לָהּ לְאַתְרָהּ, וּלְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְרֵיהּ אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְקוֹמוֹ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ,  "הִנֵּה יְהֹוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ" (ישעיהו כו, כא) שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (הִנֵּה יהו"ה רֹכֵב עַל עָב קַל) הִנֵּה יהו"ה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ.  

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וְכִי יָכוֹל בַּר נַשׁ לְאַחְזָרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְרֵיהּ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וְכִי יָכוֹל אָדָם לְהַחֲזִיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְקוֹמוֹ?  אָמַר לֵיהּ אִין, כְּמָה דְאַשְׁכַּחְנָא בְּדָוִד דְּאָמַר "אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהֹוָה" (תהלים קלב, ד-ה) וְכוּ' אָמַר לוֹ: כֵּן, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בְּדָוִד שֶׁאָמַר, אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהו"ה כוּ'.

בְּהַהוּא זִמְנָא דְבַר נַשׁ אַחְזַר לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ מַה כְּתִיב בֵּיהּ בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁאָדָם מַחֲזִיר אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, מַה כָּתוּב בּוֹ? 'מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ', וּבְמַאי חָזְרִין לֵיהּ לְאַתְרֵיהּ? מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ, וּבַמֶּה מַחֲזִירִים אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ?  אֶלָּא בִשְׁלִימוּ דְתִקּוּנָא דְתַקִּינוּ בִצְלוֹתָא אֶלָּא בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁתִּקְּנוּ בַתְּפִלָּה, וְאוֹכַח דְּבָתַר דְּאָמַר 'מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ', וּמוֹכִיחַ, שֶׁאַחַר שֶׁאָמַר מִמְּקוֹמוֹ יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ,  

אָמַר 'הַמְיַחֲדִים אֶת שְׁמוֹ עֵרֶב וָבֹקֶר תָּמִיד בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם' אָמַר, הַמְיַחֲדִים אֶת שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר תָּמִיד בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם, וְאִינוּן ה"ה, דְּצָרִיךְ לְאַחְזָרָא י' לְגַבֵּי ה' דְּאִיהוּ מָקוֹם דִּלְעֵילָא, וּלְאַחְזָרָא ו' לְגַבֵּי ה' דְּאִיהִי מָקוֹם דִּלְתַתָּא, וְהֵם ה"ה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר י' לְה', שֶׁהוּא הַמָּקוֹם שֶׁלְּמַעְלָה, וּלְהַחֲזִיר ו' לְה', שֶׁהִיא מָקוֹם שֶׁלְּמַטָּה,  בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹמֵי דְלָא יַחֲזִיר לְה' דִּלְעֵילָא, עַד דְּיַחֲזִיר לְה' דִּלְתַתָּא, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַחֲזִיר אֶת ה' שֶׁלְּמַעְלָה עַד שֶׁיַּחֲזִיר אֶת ה' שֶׁלְּמַטָּה,  וְרָזָא דְמִלָּה "וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) וְגוֹ' וְהָא אוּקְמוּהָ. (בראשית כד, סג). וְסוֹד הַדָּבָר - לֹא אָבֹא בְּעִיר וְגוֹמֵר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

 
תקונא חד וחמשין

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א), מַאי 'אֵת'? בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, מַה זֶּה אֶת? אֶלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ קַדְמָאִין, כָּל אֶתִין לְרִבּוּיָא, אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ הַקַּדְמוֹנִים, כָּל הָאֶתִים הֵם לְרִבּוּי,  וְדָא אֶ"ת אוֹרַיְיתָא כְלִילָא מֵא' וְעַד ת', דְּבָהּ אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאֶ"ת הַזּוֹ הַתּוֹרָה כְּלוּלָה מֵא' עַד ת', שֶׁבָּהּ נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
 
וְעוֹד 'אֶת הַשָּׁמַיִם', 'שָׁמַיִם', דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם" (מלכים א' ח, לט) וְעוֹד אֵת הַשָּׁמַיִם, שָׁמַיִם זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם,  "וְאֶת" בַּת זוּגֵיהּ עִמֵּיהּ, "וְאֶת" דָּא צַדִּיק וּבַת זוּגֵיהּ, וְאֶת בַּת זוּגוֹ עִמּוֹ, וְאֵת - זֶה צַדִּיק וּבַת זוּגוֹ," הָאָרֶץ" מָאנָא דְכֻלְּהוּ לְאַפָּקָא בָּהּ זַרְעִין וְאִבִּין, הָאָרֶץ - הַכְּלִי שֶׁל כֻּלָּם לְהוֹצִיא בָהּ זְרָעִים וּפֵרוֹת,  וְרָזָא דְמִלָּה "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ" (בראשית ב, ה) וְגוֹ' וְסוֹד הַדָּבָר - וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְגוֹמֵר.
 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּרִי, רָזָא עִלָּאָה הָכָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּנִי, סוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ כָּאן, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְבְּרִי וְאִתַּקַּן בִּשְׁמָא דְיְהֹוָה, דְּאִינוּן "אֵת הַשָּׁמַיִם" (שם, א, א), אַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל נִבְרָא וְנִתְקַן בַּשֵּׁם שֶׁל יהו"ה, שֶׁהֵם אֵת הַשָּׁמַיִם, וְרָזָא דְמִלָּה י"ה בַּשָּׁמַיִם, ו"ה בָּאָרֶץ, וְסוֹד הַדָּבָר - י"ה בַּשָּׁמַיִם, ו"ה בָּאָרֶץ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ" (תהלים צו, יא), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ.
 
עִם כָּל דָּא דְכֹלָּא אִתַּקַּן בְּד' אַתְוָון, לָא נָחִית נְבִיעוּ מִלְעֵילָּא עַל זַרְעִין וְאִיבִּין דְּאִינוּן "שִׂיחַ הַשָּׂדֶה" (בראשית ב, ה) דְאִיהוּ צַדִּיק, עִם כָּל זֶה שֶׁהַכֹּל נִתְקַן בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, אֵין יוֹרֶדֶת נְבִיעָה מִלְמַעְלָה עַל הַזְּרָעִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁהֵם שִׂיחַ הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא צַדִּיק,  וְ"עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (שם), דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְלָמָּה בְּגִין דְּ"אָדָם אַיִן" (שם) דְּאִיהוּ יוד הא ואו הא "לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (שם) וְלָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁאָדָם אַיִן, שֶׁהוּא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.
 
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, שִׂיחַ מְנָא לָן דְּאִיהוּ צַדִּיק? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, הַשִּׂיחַ, מִנַּיִן לָנוּ שֶׁהוּא צַדִּיק? אָמַר לֵיהּ: בְּרִי, בֵּיהּ תִּשְׁכַּח חַ"י ש', אָמַר לוֹ: בְּנִי, בּוֹ תִמְצָא חַ"י ש',  אִיהוּ כְּלִיל תְּלַת "עֶדְרֵי צֹאן" (שם, כט, ב), דְּאִינוּן שָׁרָשָׁא דְאִילָנָא, וְדָא חַי עָלְמִין, דְּאִיהוּ אוֹת בַּצָּבָא דִילֵיהּ, הוּא כוֹלֵל שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, וְזֶה חַ"י הָעוֹלָמִים, שֶׁהוּא אוֹת בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ, צְבָאוֹת אִיהוּ עִמְּהוֹן, כְּלִיל תְּלַת דַּרְגִּין לָקֳבֵל תְּלַת עַנְפִין דְּש', צְבָאוֹ"ת הוּא עִמָּהֶם, כּוֹלֵל שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָעֲנָפִים שֶׁל ש'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנָא תְּמִינָאָה

(דף יז' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא הַיָּד דִּיהוּדָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) דָּא ו"ה דִּילֵיהּ. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה"(דברים לד, יב) דְּאִיהוּ בְרִיךְ לֵיהּ הָכִי, "וְזֹאת לִיהוּדָה" (דברים לג, ז) וְכוּ'. דִּיְהוּדָה אִיהוּ יהו"ה ד', דְּהָא בְּרָא דָּא אִתְבָּרִיר לְמֶיהֱוֵי בֵּיהּ רָזָא דְּמַלְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, שָׁרְשָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. אֲבָל עַד לָא אִתְפְּרַשׁ וְלָא אִתְגַּלְיָא, תָּמָן קָאִים לְאִתְנַהֲרָא וּלְאִתְתַּקְּנָא בְּרָזָא דָּא וַדַּאי – יהו"ה ד', [ד'] בְּאֶמְצָעִיתָא אִילֵּין ד' אַתְוָן דאדנ"י, כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חַד לְאִתְנַהֲרָא מֵאִינּוּן ד' דְּסַחֲרִין לַהּ. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד מַלְכָּא שְׁרִיַּת ד' דָּא וְאִתְגַּלִיאַת. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּשְׁטַת בְּדָרְגָּהָא בְּד' אַתְוָן אִלֵּין אדנ"י, וְאִתְעֲבִידַת הֵיכְלָא לְאִינּוּן ד' אָחֲרָנִין. וּבְגִין כָּךְ בָּעָא דָּוִד לְמֶעֱבַד הֵיכְלָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְעָא לְמִבְנֵי לֵיהּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, אֶלָּא דְּתִיקּוּנָא לָא אִזְדַּמַּן שְׁלִים בְּזִמְנֵיהּ. בְּגִין כָּךְ אִיהוּ לָא בָּנִי לֵיהּ אֶלָּא בְּרֵיהּ שְׁלֹמֹה, שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא לְזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְדֵין מִתְפַּשֵּׁט אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא (דף יז' עמוד ב') שְׁלִים, וְצֵירוּפָא סָלִיק בָּאוֹרֵחַ אַחֲרָא כְּמָה דְּסָלְקִין דַּרְגִּין בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט.

תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מֵאִינּוּן תְּרֵין יָדִין עִלָּאִין דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּזְמִינָן לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא, וּבְגִינַיְיהוּ יִתְחַבְּרוּן לְתַתָּא תְּרֵין מְשִׁיחִין. וְחִיבּוּרָא דְּאִינוּן תְּרֵין יָדִין אִתְחָזֵי בְּאִינוּן תְּרֵין מַזָּלִין עִלָּאִין וא"ו וא"ו, כֹּלָּא רָזָא דְּאֶחָד. "וְהָיוּ לַאֲחָדִים" (יחזקאל לז, יז), תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד, "בְּיָדְךָ" וַדַּאי, דְּהָא יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין יָדִין לְמֶהֱוֵי יָד חַד וְלָא יַתִּיר.

אִי תֵּימָא יָד דָּא לְמַאן אִתְיְהִיבַת? אֶלָּא רָזָא דָּא 'מִי בָּרֹאשׁ? בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ' (סנהדרין קב, א). הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז), רִיבוֹתָא דִּילֵיהּ בְּהַאי תַּלְיָא, בְּרָזָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין דְּאִתְעֲבִידוּ חַד וְאִתְיְהִיבוּ לֵיהּ. דִּכְדֵין אִיהוּ יִטּוֹל מַלְכוּתָא, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בַּהֲדֵיהּ וַדַּאי בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. אֲבָל עִיקָּרָא דְּכֹלָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל יְדָא דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד, וּבֵיהּ מִתְחַבֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְנַטְרָא לֵיהּ, דִּכְתִיב "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" (דברים לג, ז) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְכְּלִיל וְאִתְחַבָּר בֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ יָד דָּא לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִתְיְהִיבַת, וּמִתַּמָּן נַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ יְהֵא שַׁלִּיט בְּקַדְמִיתָא, מֵרָזָא דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נַטִּיל לַהּ וַדַּאי. וְהָא מִלָּה לָא אִשְׁתַּלִימַת עַד מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּכְדֵין מַלְכוּתָא אִתְקְיָים בִּתְרֵין (דף יח' עמוד א') דְּאִינוּן חַד, בְּתוּקְפָּא שְׁלִים, הַיָּד הַחֲזָקָה וַדַּאי הַהִיא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעַת.

וְדָא יְהוּדָה, הי"ד ו"ה, דְּיָדָא דָּא מִלְעֵילָּא לְעֵילָא נָחֲתַת וְנַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּכְדֵין אֶשְׁתַּכַּח אִיהוּ רְתִיכָא לְאִינּוּן תְּרֵין עִלָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד וְדָא ו"ה. מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף כְּגַוְנָא דָּא, דְּהָא בְּחִיבּוּרָא חַד אִיהוּ בַּהֲדֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְלָא מִתְפָּרְשָׁאן, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים"(יחזקאל לז, יז), וַדַּאי.

תִּקּוּנָא תְּמִינָאָה

(דף יז' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא הַיָּד אותיות יד שבשם דִּיהוּדָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז)"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) דָּא ו"ה דִּילֵיהּ אותיות ו"ה שנמצאים בשם יהודה. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה" (דברים לד, יב) דְּאִיהוּ בְרִיךְ לֵיהּ הָכִי שהוא ברך אותו כך, "וְזֹאת לִיהוּדָה" (דברים לג, ז) וְכוּ'. דִּיְהוּדָה אִיהוּ הוא אותיות יהו"ה ד', דְּהָא בְּרָא דָּא אִתְבָּרִיר לְמֶיהֱוֵי בֵּיהּ רָזָא דְּמַלְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל שהוא הבן שנבחר להיות בו סוד מלכות בישראל, שָׁרְשָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא שורש מלך המשיחאֲבָל עַד לָא אִתְפְּרַשׁ וְלָא אִתְגַּלְיָא אבל עד שלא נבדל ולא התגלה, תָּמָן קָאִים לְאִתְנַהֲרָא וּלְאִתְתַּקְּנָא בְּרָזָא דָּא שם עמד והאיר ולהיתקן  בסוד זה וַדַּאי – יהו"ה הכלולות בשמו ומאירות בו עם האות  ד' בְּאֶמְצָעִיתָא אִילֵּין ד' אַתְוָן דאדנ"י שנמצאת בשמו ורומזת לד' אותיות אדנ"י, כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חַד לְאִתְנַהֲרָא מֵאִינּוּן ד' דְּסַחֲרִין לַהּ וכולן נכללות כאחד ומוארות מאלה ד' אותיות הוי"ה המקיפות אותן. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד מַלְכָּא שְׁרִיַּת ד' דָּא וְאִתְגַּלִיאַתכיון שבא דוד המלך נמצאה ד' זו והתגלתה. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּשְׁטַת בְּדָרְגָּהָא בְּד' אַתְוָן אִלֵּין אדנ"י באותו הזמן התפשטה המלכות במדרגותיה, באלה הד' אותיות אדנ"י וְאִתְעֲבִידַת הֵיכְלָא לְאִינּוּן ד' אָחֲרָנִין ונעשתה היכל לאלה ד' האותיות האחרות – יהו"ה. וּבְגִין כָּךְ בָּעָא דָּוִד לְמֶעֱבַד הֵיכְלָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ובשל כך רצה דוד לעשות היכל לקדוש ברוך הוא, וּבְעָא לְמִבְנֵי לֵיהּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא ורצה לבנות לה בית המקדש, אֶלָּא דְּתִיקּוּנָא לָא אִזְדַּמַּן שְׁלִים בְּזִמְנֵיהּ אלא שהתיקון המלכות לא נזדמן להיות שלם בימיו. בְּגִין כָּךְ אִיהוּ לָא בָּנִי לֵיהּ אֶלָּא בְּרֵיהּ שְׁלֹמֹה בשל כך הוא לא בנה לה מקדש אלא בנו שלמה. שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא לְזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא שלימות התיקון יהיה בזמן של מלך המשיח, דִּכְדֵין מִתְפַּשֵּׁט אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא (דף יז' עמוד ב')  שְׁלִים ואז הוא מתפשט בתיקון שלם, וְצֵירוּפָא סָלִיק בָּאוֹרֵחַ אַחֲרָא כְּמָה דְּסָלְקִין דַּרְגִּין בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט והצירוף עולה בדרך אחרת כמו שיעלו המדרגות בדרך האמת.

תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא בא וראה, סוד הכל "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין אלה שתי המשיחין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מֵאִינּוּן תְּרֵין יָדִין עִלָּאִין דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּזְמִינָן לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא ראשית הכל, מאלה שני הידים העליונות של עתיק יומין שעתידות להתחבר כאחד, וּבְגִינַיְיהוּ יִתְחַבְּרוּן לְתַתָּא תְּרֵין מְשִׁיחִין ובגללם יתחברו למטה שני המשיחין. וְחִיבּוּרָא דְּאִינוּן תְּרֵין יָדִין אִתְחָזֵי בְּאִינוּן תְּרֵין מַזָּלִין עִלָּאִין וא"ו וא"ו, כֹּלָּא רָזָא דְּאֶחָד וחיבור של אלה הידים יראה באלה שני המזלות העליונים שכללות מנינן וא"ו ומאירים בוא"ו שהוא ז"א וכולם בסוד אח"ד, בסוד הפסוק "וְהָיוּ לַאֲחָדִים" (יחזקאל לז, יז)תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד "והיו לאחדים" – פעמים אח"ד סוד וא"ו , "בְּיָדְךָ" וַדַּאי, דְּהָא יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין יָדִין לְמֶהֱוֵי יָד חַד וְלָא יַתִּיר שאז יתחברו שני הידיים להיות אחד ולא יותר.

אִי תֵּימָא יָד דָּא לְמַאן אִתְיְהִיבַת? ואם תשאל יד זו למי מהמשיחין ניתנה? אֶלָּא רָזָא דָּא אלא זה סוד 'מִי בָּרֹאשׁ? בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ' (סנהדרין קב, א)הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז)רִיבוֹתָא דִּילֵיהּ בְּהַאי תַּלְיָא שהיתרון שלו בזה תלוי, בְּרָזָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין דְּאִתְעֲבִידוּ חַד וְאִתְיְהִיבוּ לֵיהּ בסוד אלה שני הידיים שנעשו אחד וניתנו לו. דִּכְדֵין אִיהוּ יִטּוֹל מַלְכוּתָא ואז הוא יקח המלכות, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בַּהֲדֵיהּ וַדַּאי בְּחִיבּוּרָא חֲדָא ומשיח בן יוסף יחד איתו בוודאי בחיבור אחד. אֲבָל עִיקָּרָא דְּכֹלָּא אבל עיקר הכל מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל יְדָא דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד שהרי הוא לוקח זו היחד שנתחברה לאחד, וּבֵיהּ מִתְחַבֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְנַטְרָא לֵיהּ ובו מחתחבר משיח בן יוסף לשמור אותו, דִּכְתִיב "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" (דברים לג, ז) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְכְּלִיל וְאִתְחַבָּר בֵּיהּ ונכלל והתחבר איתו. בְּגִין כָּךְ יָד דָּא לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִתְיְהִיבַת בשל כך זו היד נתנה למשיח בן דוד, וּמִתַּמָּן נַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ ומשם לוקח לו משיח בן יוסף שהתחבר בו. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ יְהֵא שַׁלִּיט בְּקַדְמִיתָא ואף על גב שמשיח בו יוסף יהיה שולט בתחילה, מֵרָזָא דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נַטִּיל לַהּ וַדַּאי מסוד משיח בן דוד מקבל את כוחו. וְהָא מִלָּה לָא אִשְׁתַּלִימַת עַד מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וזה הדבר לא יושלם אלא עד שישלוט משיח בו דוד. וּכְדֵין מַלְכוּתָא אִתְקְיָים בִּתְרֵין (דף יח' עמוד א') דְּאִינוּן חַד ואז המלכות תתקיים בכוח אלא השניים שהם אחד, בְּתוּקְפָּא שְׁלִים בגבורה שלמה, הַיָּד הַחֲזָקָה וַדַּאי הַהִיא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעַת ההיא היד הידועה דלעיל.

 וְדָא יְהוּדָה, הי"ד ו"ה, דְּיָדָא דָּא מִלְעֵילָּא לְעֵילָא נָחֲתַת וְנַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שיד זו מלמעלה למעלה מעתיק יומין יורדת ולוקח אותו משיח בן דוד, וּכְדֵין אֶשְׁתַּכַּח אִיהוּ רְתִיכָא לְאִינּוּן תְּרֵין עִלָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד וְדָא ו"ה ואז נמצא משיח בן דוד להיות מרכבה לאלא שני המזלות העליונים נוצר חסד ונקה בחיבור אחד וזה חיבור ו"ה. מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף כְּגַוְנָא דָּא ומשיח בן יוסף כעניין זה מקבלדְּהָא בְּחִיבּוּרָא חַד אִיהוּ בַּהֲדֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְלָא מִתְפָּרְשָׁאן שהוא בחיבור אחד עם משיח בן דוד ולא נפרדים כמו שנאמר, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים" (יחזקאל לז, יז)וַדַּאי.

 

קישור לדף בזוהר תניינא

 

תפילה שנ"ז: בגלות נטלה הס"א את הגאוה, ועתה נשלמו ימי גאוותם והבגלות היחוד יתגאה עליהם ה' ויאבדם.

אֵל אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה גֵּאֶה שׁמִתְגָּאֶה עַל גֵּאִים, בִּזְמַן שס"א חוֹשֶׁבֶת לְהַתְעַלּוֹת מִמְּקוֹמָהּ בְּגַאֲוָה שֶׁהוּא בְּחֶשְׁבּוֹן דָוָ"ה, וְזֶה וד"ה דְ-י'וד ה'ה שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ", וְאַתָּה מִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם בְּ-י"ה שֶׁהוּא בְּחֶשְׁבּוֹן גַּאֲוָה וּמַפִּיל לָהֶם, וְזֶה, "אָשִׁירָה לַיהֹוָה כִּי גָּאֹה גָּאָה סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם". סוּס שֶׁהוּא בַּעַל גַּאֲוָה שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהִתְגָּאוֹת לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ, "רָמָה בַיָּם" וַדַּאי. הֲרֵי עַתָּה הַס"א עוֹמֶדֶת בְּכָל הַגַּאֲוָה, וַהֲרֵי בִּתְחִלָּה לֹא נִטְּלָה אֶלָּא גֵּ"וָה מִגַּ'אֲ'וָה וְנֶאֱמַר בָּהּ, "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה" שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁלְמָה לְהַתְעַלּוּת לְמַעֲלָה מִמְּקוֹמָהּ, שֶׁהֲרֵי חָשְׁבָה שֶׁלֹא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָדָהּ אֶלָּא אֶלֶף יוֹמִין דְּחוֹל, וּבְסוֹף אֵלֶּה הַיַּמִּים יֵאָמֵר בָּהּ, "וְהָיָה בַּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" עַד שלֹא נִשְׁלָם עִילּוּיָהּ. וּלְפִי שֶׁלֹא נִשְׁלָם שִׁיעוּר עִילּוּיָהּ - אָתָּה לֹא הֶרְאֵיתָ גַּאֲוָה עָלֶיהָ אֶלָּא, "בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה". אָבַל אַחַר שֶׁעָבְרוּ אֶלֶף יוֹמִין דְּחוֹל וְלֹא נִגְאָלוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי שֶׁהָיָה רָאוּי לָהֶם לִהְיוֹת נִגְאָלִים, הֲרֵי הִשְׁלִימָה לְהִתְגָּאוֹת וְנִטְּלָה גַּם הָאָלֶ"ף וְנִשְׁלָם גַּאֲוָה הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, "כָּל הַיּוֹם דָוָה". עַתָּה הוּא זְמַן שֶׁאַף אַתָּה תַּרְאֶה גַּאֲוָה עֲלֵיהֶם וְיֵאָמֵר בְּךָ, "כִּי גָּאֹה גָאָה" וַדַּאי, בְּיִחוּד שֶׁלְךָ שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַכָּל, וְזֶה א' שֶׁיּוֹרֵד עַל י"ה וְיַעֲשֶׂה בָּהּ '"אַיֵּה" מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', מִיָּד יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָּמוֹךָ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ, הוֹשִׁיעֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה:

 


 

תפילה חש"ן: על אף שישראל מפוזרים בגלות – מאוחדים ביחודו ית'.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי עַמְּךָ "מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", וְאַף עַל פִּי כֵן - הוּא אֶחָד! וַאֲפִלּוּ הָמָן הָרָשָׂע כָּךְ אָמַר, "יֶשְׂנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" שֶׁהֲרֵי בְּיִחוּדְךָ אָנוּ מִתְתַּקְּפִים, אַף עַל גַּב שֶׂשּׁוֹלְטִים אוֹתָם, "הָרֵי בָתֶר" שֶׂנֶאֱמַר בָּהֶם, "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף". אֲבָל, אָנוּ מְעִידִים בְּכָל יוֹם, "שְׂמַע יִשְׁרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד", הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת. לְךָ רָאוּי לְגַלּוֹת עָלֵינוּ יִחוּדְךָ, לָתֵת לָנוּ תְּשׂוּעָה, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה: