Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.

אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְשָׁלְטָנוּתֵיהּ בְּכָל אֲתַר כְּנִשְׁמָתָא דְשָׁלְטָנוּתָהּ עַל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר, "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), בְּכָל אֲתַר דְּקָרֵי לֵיהּ בַּר נַשׁ עָנֵי לֵיהּ, אֶלָּא אִם הַהוּא אֲתַר דְּהַהוּא אֵבֶר אִיהוּ פָגוּם בְּחוֹבָה דְעָבִיד בַּר נַשׁ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁרְיָא בְהַהוּא אֵבֶר, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם" (ויקרא כב, כ) לֹא יִקְרָב.
וְאֵבָרִין דְּבַר נַשׁ כֻּלְּהוּ אִינוּן מְסוּדָרִין עַל סִדְרֵי בְרֵאשִׁית, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי בַר נַשׁ עוֹלָם קָטָן. וּמָאן דְּאַמְלִיךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר, כְּאִלּוּ אַמְלִיךְ לֵיהּ עַל כָּל עָלְמָא, וְאַגְרָא דְבַר נַשׁ דְּאַמְלִיךְ לֵיהּ עַל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר לָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה, דְּאִלֵּין אִינוּן טַעֲמֵי מִצְווֹת דְּלָא אִתְיְיהִיבוּ לְגַלָּאָה, בְּגִין דְּלָא יְהֵא בַּר נַשׁ עוֹבֵד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. אֲבָל בְּרִי מִלִּין אִלֵּין דְּלָא צְרִיכִין לְאִתְגַּלְיָא, יְהוֹן טְמִירִין בְּלִבָּךְ, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק" (ישעיהו כג, יח), מִלִּין עַתִּיקִין דְּלָא אִתְמַסְרוּ לְגַלָּאָה יְהוֹן טְמִירִין בְּלִבָּךְ.
תָּא חֲזִי כַּד בַּר נַשׁ מִתְעַטֵּף בְּעִטּוּפָא דְמִצְוָה, וּמָנַח תְּפִלִּין, וְקָרִי לֵיהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, הָא תַקִּין לֵיהּ כָּרְסַיָּא בְּעִטּוּפָא דְמִצְוָה, וְהָא אוּקְמוּהוּ "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא" (ישעיהו טז, ה), וּבִתְּפִלִּין אִיהוּ מְעַטֵּר לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (יחזקאל כד, יז), וְקָרָא לֵיהּ בַּקְּרָא לְשַׁרְיָיא עַל כָּרְסַיָּא דְתַקִּין לֵיהּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְתַקֵּן לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא כָּרְסַיָּא וַעֲטָרָה, וּכְמָה דְאִיהוּ נָחִית לֵיהּ תַּמָּן, וִיקוּם כָּרְסַיָּא בְגִינֵיהּ, וְאַמְלִיךְ לֵיהּ עַל כָּל מַלְאָכִין וּמַשִּׁרְיָין דְּתַמָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו) וְגוֹ', וְרָזָא דְמִלָּה "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ" (שמואל א' ב, ל).
וּכְמָה דְנָחִית לֵיהּ בְּכַמָּה נִגּוּנִין דְּשִׁירוֹת תּוּשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת, הָכִי כַד סָלִיק לְעֵילָא כֻּלְּהוּ חֵיוָון דְּמֶרְכָּבוֹת, וּמַשִּׁרְיָין דְּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין, דְּחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים, פָּתְחִין לֵיהּ גַּדְפַיְיהוּ בְּחֶדְוָוא בְּנִגּוּנָא לְקַבְּלָא לֵיהּ, הָא הָכָא אַגְרָא דִצְלוֹתָא וְתִקּוּנִין דִּילָהּ דְּאִיהִי פִקּוּדָא חֲדָא.
(דף קלא ע"א) פִּקּוּדָא דִבְּרִית מִילָה, בִּגְזִירוּ דְעָרְלָה וּפְרִיעָה, כְּמָה דְאִיהוּ אַעֲבַר מֵהַהוּא אֵבֶר כָּל אִלֵּין קְלִיפִין דֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְתַקִּין בֵּיהּ אֲתַר לְשַׁרְיָא בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא תַּמָן, דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית מִילָה, הָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד נִשְׁמָתֵיהּ סְלִיקַת לְעֵילָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה (דברים ל, יב), קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעֲבַר מִנֵּיהּ כָּל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וּמְקַטְרְגִין דְּלָא יִקְרְבוּ לְגַבֵּיהּ בְּגִין דִּשְׁמָא דַיְהֹוָה שַׁרְיָא עֲלֵיהּ דְּתִשְׁכַּח לֵיהּ בְּאִלֵּין תֵּיבִין "מִ'י יַ'עֲלֶ'ה לָּ'נ'וּ הַ'שָּׁמַיְמָ'ה", רָאשֵׁי תֵּיבוֹת מִילָ"ה, וְסוֹפֵי תֵּיבוֹת יְהֹוָה, בִּשְׁמֵיהּ סָלִיק לְעֵילָא נִשְׁמָתֵיהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיַּים בֵּיהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י), וּכְמָא דְאִיהוּ מְקַבֵּל עֲלֵיהּ כָּל פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, הָכִי אַמְלִיכִין לֵיהּ לְעֵילָא חֲיָילִין וּמַשִּׁרְיָין, עַל אִלֵּין עָלְמִין דְּתַקִּין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא, וּמְקַבְּלִין לֵיהּ עֲלַיְיהוּ בִדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְמָארֵיהוֹן.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

פָּתַח וְאָמַר, "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר" (איוב כח, ג). כַּמָּה קִרְוִין בִישָׁן אִינוּן דְּקָיְּימָן לְשַׁלְּטָאָה בְּזִמְנַיְיהוּ, וְכֻלְהוֹ שֻׁלְטָנוּתָא מִגּוֹ יְרוּשָׁלַיִם קַרְתָּא קַדִּישָׁא נָטְלוּ. וְרָזָא דָּא "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו, ב). דְּהָא שֻׁלְטָנוּתָא לִירוּשָׁלַיִם קָיְימָא, וּבְזִמְנָא דְּאִתְמְשָׁכוּ מִילִין לְבַר, כָּל חֲדָא נַטְלַת חוּלָקָהּ לְשַׁלְּטָאָה בֵּהּ. וְכֻלְהוֹ הָכִי בְּרָזָא דְּתַכְלִית קָיְימִין, וְדָא מַלְכוּת, בָּתְרָאָה דְּכָל דַּרְגִּין כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וּלְזִמְנָא דְּיִבְעֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְמִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם בִנְיָנָא דְּעָלְמִין, כְּדֵין יֵהָדַר כָּל אִינוּן חוֹלְקִין לְגַו, וּבְהוּ תִּתְבָּנֵי וַדַּאי, וְשֻׁלְטָנוּתָא יִתְנְטִיל מִכֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין. בְּגִין כָּךְ "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (איוב כח, ג), דָּא קֵץ דְּכַד יִשְׁתַּלִים - יִשְׁתְּלִים גָּלוּתָא. כְּדֵין "וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר" (איוב כח, ג), כֻּלְהוֹ תַּכְלִיּוֹת אִלֵּין לְאַפָּקָא מִתַּמָּן מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. וּבְדָא יִתְבְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, דְּאִתְּמָר בַּהּ "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (תהלים קמז, ב). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגַדְפָן דְּאִתְפְּרָשׂוּ לְבַר יִתְכַּנְּשׁוּן לְגַו, (דף קכח' עמוד א') אֲבַתְרַיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (תהלים קמז, ב). וְאִתְּמָר בַּהּ "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל" (משלי לא, כט), אִלֵּין שְׁאָר קִרְוִין עָשׂוּ בְּזִמְנַיְיהוּ. "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט), אֲפִילוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, כָּל שֶׁכֵּן הָשַׁתָּא, דִּבְהוּ אִתְּמָר "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי לא, ל) וְכוּ'. כְּדֵין "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ" (משלי לא, לא), לְאִתְקַיְּימָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים לְעָלְמִין.

פָּתַח וְאָמַר "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם" (בראשית לו, לא) וְכוּ' כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין בְּהַאי קְרָא אִתְּמָרוּ וְכֹלָּא קְשׁוֹט. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין דְּלָא אִתְגַּלוּ וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָעוּ עַד הָשַׁתָּא.

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּהַהוּא טְמִירָא מִכֹּלָּא בָּעָא לְאַתְקָנָא עָלְמִין בְּעָלְמִין, אֲפִיק עֲנָפִין וּמִלְּגַו נָפְקוּ וְנָחֲתוּ לְתַתָּא, וּמִתְדַּבְּקָן אִלֵּין בָּאֵלִין דָּא מִלְּגַו וְדָא מִלְּבַר. עַד דְּלָא אִתְקְיָימוּ, כְּדֵין כְּתִיב "וַיִּמְלֹךְ" "וַיָּמֹת". וְכֻלְהוֹ "לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לו, לא), דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה עִיקָּרָא דְּכֹלָּא.

תָּא חֲזֵי, שֶׁבַע אִינוּן, וּבְזִמְנָא דְּנָחֲתוּ - נָחֲתוּ בְּדַרְגֵיהוּן דָּא לְתַתָּא מִן דָּא, וְאִזְדְּמָנוּ עָלְמִין לְנָפְקָא. אִי תֵּימָא דְּהָכִי מִקַּדְמִיתָא הֲווּ קָיְימִין תָּמָן? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנָחֲתוּ הָכִי אִזְדְּמָנוּ לְאַפָּקָא מִילִין, כַּמָּה דַּהֲווֹ נָחֲתִין. וְהָכָא אִזְדַּמַּן גּוּפָא לְאָדָם בְּשַׁעְתָּא דְּנָחֲתוּ לְתַתָּא. וְהָכִי אִתְּדַּחְיַית סִטְרָא אַחֲרָא (דף קכח' עמוד ב) מִכֹּלָּא. וּבְזִמְנָא אַחֲרִינָא הֲווּ מִּתְתַּקְנָן מִילִין, וּמִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין לְפוּם רָזִין דְּאִזְדַּמְּנוּ כֹּלָּא. וְכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּהַהוּא אַחֲרִינָא דְּאִתְגַּלְּיָא לְקִבְלַיְיהוּ, וְדָא הֲדַר.

אֲבָל אִלֵּין קַדְמָאִין בְּרָזָא דְּה"ה בָּתְרָאָה אִשְׁתָּאֲרוּ. כְּדֵין מָאן דְּנָפִיק לָא נָפִיק אֶלָּא לְקִבְלַיְיהוּ וְדָא ו'. אִזְדְּמָנוּ עָלְמִין בְּתִיקּוּנָא וְאִינּוּן יהו"ה. לְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט) דִּכְדֵין ה"ה בָּתְרָאָה תִּסְתַּלֵּק כִּבְקַדְמִיתָא לְמִיהְוֵי בְּרָזָא דְּה' עִלָּאָה. כְּדֵין ו' אִשְׁתְּכַח לְקִבְלַהּ וְסָלִיק בְּרָזָא דֵּי'. בְּגִין כָּךְ "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד). בַּהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ' דְּהָכִי מִתַּתָּא לְעֵילָא מִסְתַּלְּקָן מִילִין.

פָּתַח אברהם חסידא וְאָמַר, "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר" (איוב כח, ג). כַּמָּה קִרְוִין בִישָׁן אִינוּן דְּקָיְּימָן לְשַׁלְּטָאָה בְּזִמְנַיְיהוּ, וְכֻלְהוֹ שֻׁלְטָנוּתָא מִגּוֹ יְרוּשָׁלַיִם קַרְתָּא קַדִּישָׁא נָטְלוּ. כמה ערים רעים הם שעומדים לשלוט בזמניהם בגלות, וכולם לקחו שלטונם מתוך כוחה של ירושלים העיר הקדושה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו, ב). שנמלאו משפע חורבה של ירושלים דְּהָא שֻׁלְטָנוּתָא לִירוּשָׁלַיִם קָיְימָא, וּבְזִמְנָא דְּאִתְמְשָׁכוּ מִילִין לְבַר, כָּל חֲדָא נַטְלַת חוּלָקָהּ לְשַׁלְּטָאָה בֵּהּ. שהרי השלטון עומד לירושלים שהיא גילוי מלכות ה', ובזמן שנמשכו הדברים לחוץ הקדושה שהם הערים הטמאות, כל אחת לקחה חלקה לשלוט בה, וְכֻלְהוֹ הָכִי בְּרָזָא דְּתַכְלִית קָיְימִין, וְדָא מַלְכוּת, בָּתְרָאָה דְּכָל דַּרְגִּין כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וכולם כך בסוד התכלית עומדים, שהיא המלכות - סוד תכלית וסוף המדרגות וכללות כולם. וּלְזִמְנָא דְּיִבְעֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְמִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם בִנְיָנָא דְּעָלְמִין, כְּדֵין יֵהָדַר כָּל אִינוּן חוֹלְקִין לְגַו, וּבְהוּ תִּתְבָּנֵי וַדַּאי, וְשֻׁלְטָנוּתָא יִתְנְטִיל מִכֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין. ובזמן שיעלה ברצון המלך הקדוש ית' / ת"ת לבנות את ירושלים בנין עולמים שאין ח"ו אחריו חורבן, אז יחזיר את כל אותם החלקים שיצאו בחורבן לחוץ, ובהם תבנה ודאי, וילקח השלטון מכל האחרים שבחוץ. לפיכך נאמר, בְּגִין כָּךְ "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (איוב כח, ג), דָּא קֵץ דְּכַד יִשְׁתַּלִים - יִשְׁתְּלִים גָּלוּתָא.  וזה הקץ, כאשר יסתיים, יסתיים הגלות. ואז, כְּדֵין "וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר" (איוב כח, ג), כֻּלְהוֹ תַּכְלִיּוֹת אִלֵּין לְאַפָּקָא מִתַּמָּן מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. כל התכליות האלו של מלכיות האומות שנתחזקו מחורבנה של ירושלים, יוצאו מהן מה שצריך,  וּבְדָא יִתְבְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, דְּאִתְּמָר בַּהּ ובזה תבנה ירושלים - מלכות השכינה שנאמר בה "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (תהלים קמז, ב). סוד המלך הבונה את המלכות, בקיבוץ כל בחינות הקדושה נדחי ישראל, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגַדְפָן דְּאִתְפְּרָשׂוּ לְבַר יִתְכַּנְּשׁוּן לְגַו, שהרי בזמן שכנפי השכינה בהם תלוים נשמות יתפרשו לחוץ - יתכנסו לתוך השכינה, (דף קכח' עמוד א')  אֲבַתְרַיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל, ואחריהם יתכנסו כל ישראל, לפיכך בְּגִין כָּךְ "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (תהלים קמז, ב). ויאמר בשכינה וְאִתְּמָר בַּהּ "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל" (משלי לא, כט), אִלֵּין שְׁאָר קִרְוִין עָשׂוּ בְּזִמְנַיְיהוּ. הערים האחרות המכונות "בנות", "עשו חיל" בזמן הגלות מכח מה שגזלו מהשכינה, ואעפ"כ "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט), אֲפִילוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, כָּל שֶׁכֵּן הָשַׁתָּא,  אפילו בזמן הגלות נאמר בשכינה ואת עלית על כולנה כוון שירדה לתוכם להציל את ישראל, כל שכן עצה בגאולה, שבה נאמר דִּבְהוּ אִתְּמָר "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי לא, ל) וְכוּ' שכל החן והיופי של הערים האחרות היה שקר והבל. כְּדֵין "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ" (משלי לא, לא), לְאִתְקַיְּימָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים לְעָלְמִין. תנו לה מפרי ידיה מכח קיבוץ בניה לתוכה וליקוט אורות הקדושה שנפלו, ולעמוד בקיום שלם לעולם.

פָּתַח וְאָמַר "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם" (בראשית לו, לא) וְכוּ' כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין בְּהַאי קְרָא אִתְּמָרוּ וְכֹלָּא קְשׁוֹט. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין דְּלָא אִתְגַּלוּ וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָעוּ עַד הָשַׁתָּא. כמה סודות עליונים נאמרו בזה הפסוק וכלם אמת, אבל עתה צריך לגלות סודות נעלמים שלא התגלו ולא נודעו עד עכשיו

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּהַהוּא טְמִירָא מִכֹּלָּא בָּעָא לְאַתְקָנָא עָלְמִין בְּעָלְמִין, אֲפִיק עֲנָפִין וּמִלְּגַו נָפְקוּ וְנָחֲתוּ לְתַתָּא, וּמִתְדַּבְּקָן אִלֵּין בָּאֵלִין דָּא מִלְּגַו וְדָא מִלְּבַר. בוא וראה, בזמן שההוא הנעלם מכל הא"ס ב"ה רצה לתקן עולמות שבהם היתה השבירה מעולמות המתוקנים, הוציא ענפים מא"ק, ויצאו מפנימיותו וירדו למטה, ונדבקו אלו באלו, זה מבפנים וזה מבחוץ,  עַד דְּלָא אִתְקְיָימוּ, כְּדֵין כְּתִיב ועד שלא התקיימו שבעת המלכים שבהם היתה השבירה נאמר בהם "וַיִּמְלֹךְ" "וַיָּמֹת". וְכֻלְהוֹ "לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לו, לא), דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה עִיקָּרָא דְּכֹלָּא. וזה המלך העליון, ז"א עיקר הכל.

תָּא חֲזֵי, שֶׁבַע אִינוּן, וּבְזִמְנָא דְּנָחֲתוּ - נָחֲתוּ בְּדַרְגֵיהוּן דָּא לְתַתָּא מִן דָּא, וְאִזְדְּמָנוּ עָלְמִין לְנָפְקָא. בא וראה, שבעה מלכים הם, ובזמן שירדו, ירדו במדרגותם אחד מתחת לשני בסוד חד סמכא - ולא בהנהגת חד"ר, ונזדמנו עולמות אבי"ע לצאת.  אִי תֵּימָא דְּהָכִי מִקַּדְמִיתָא הֲווּ קָיְימִין תָּמָן? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. ואם תאמר שכך היו מבתחילה עומדים שם? כך הוא ודאי, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנָחֲתוּ הָכִי אִזְדְּמָנוּ לְאַפָּקָא מִילִין, כַּמָּה דַּהֲווֹ נָחֲתִין. אבל בזמן שירדו, כך הזדמנו להוציא הדברים - כפי שהיו יורדים, וְהָכָא אִזְדַּמַּן גּוּפָא לְאָדָם בְּשַׁעְתָּא דְּנָחֲתוּ לְתַתָּא. וכאן זומן סוד הגוף לאדם בשעה שירדו המלכים למטה, וְהָכִי אִתְּדַּחְיַית סִטְרָא אַחֲרָא (דף קכח' עמוד ב) מִכֹּלָּא. וכאן נעשה בירור הטוב והרע ונדחתה הסטרא אחרא מהכל. וּבְזִמְנָא אַחֲרִינָא הֲווּ מִּתְתַּקְנָן מִילִין, וּמִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין לְפוּם רָזִין דְּאִזְדַּמְּנוּ כֹּלָּא. ובזמן אחר, כשהחל תיקון השבירה, היו נתקנים הדברים, ונחלקו המדרגות לפי הסודות שנזדמנו לכל. וְכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּהַהוּא אַחֲרִינָא דְּאִתְגַּלְּיָא לְקִבְלַיְיהוּ, וְדָא הֲדַר. והכל נתקן באותו המלך האחרון שהתגלה כנגדם, והוא הדר.

אֲבָל אִלֵּין קַדְמָאִין בְּרָזָא דְּה"ה בָּתְרָאָה אִשְׁתָּאֲרוּ. כְּדֵין מָאן דְּנָפִיק לָא נָפִיק אֶלָּא לְקִבְלַיְיהוּ וְדָא ו', אִזְדְּמָנוּ עָלְמִין בְּתִיקּוּנָא וְאִינּוּן יהו"ה. אבל אלו הקודמים לו נשארו בסוד אות ה"ה אחרונה של שם ב"ן. ואז, מה שיצא ממצח א"ק לתקנם - לא יצא אלא כנגדם וזה בסוד אות ו' - בחינת שם מ"ה, ונזדמנו העולמות מתוקנים בסוד שם יהו"ה.  לְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט) דִּכְדֵין ה"ה בָּתְרָאָה תִּסְתַּלֵּק כִּבְקַדְמִיתָא לְמִיהְוֵי בְּרָזָא דְּה' עִלָּאָה. ואז ה"ה אחרונה של שם תתעלה כבתחילה להיות בסוד של אות ה' עליונה של שם יהו"ה. כְּדֵין ו' אִשְׁתְּכַח לְקִבְלַהּ וְסָלִיק בְּרָזָא די'. ואז אות ו' יתעלה כנגדה ויעלה בסוד אות י', בְּגִין כָּךְ "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד). בַּהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ' דְּהָכִי מִתַּתָּא לְעֵילָא מִסְתַּלְּקָן מִילִין. שכך עולים תיקוני הדברים מלמטה למעלה כיוון שהקלקול היה תחילה למטה.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תצ"ד: ו' -אות אמת, חותמו של הב"ה, ובהימלאה - וא"ו מתגלה אהב"ה, ובב' ווין שבה תלויה הגאולה בב"א.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בַּאֲמִתְּךָ תַּעֲנֵנוּ וְזֶה ו' אוֹת אֱמֶת, שֵׁם אֶחָד, בּוֹ, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְכוּ' שֵׁשׁ תֵּבוֹת הֵם ו', וּכְשֶׁנִּתְמַלֵּאת הִיא אֶחָ"ד, וא"ו, וְעֵד - הוּא אַהֲבָ"ה, בָּהּ "וְאָהַבְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ". כְּלַל הַכֹּל "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", יִשְׂרָאֵל סָבָא, יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב", בְּ-ו', וְי"ב שְׁבָטִים וְיַעֲקֹב עַל גַּבֵּיהֶם לְהַרְאוֹת יִחוּדְךָ בָּעוֹלָם יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וא"ו וַדַּאי, בָּהּ תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וּשְׁנֵי וָוִין הֵם שְׁנֵי מְשִׁיחִין, א' אֱמֶת בֵּינֵיהֶם מִצַּד אִימָא. חוֹתָמוֹ שֶׁל הַבָּ"ה אֱמֶת, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת", "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.