Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא שתין ותרין

"בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א), תַּמָּן בַּ"ת, תַּמָּן אֵ"שׁ, בְּהַהוּא זִמְנָא אִסְתַּלַּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְּׁכִינְתֵּיהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת בַּת יְחִידָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), וְרָזָא דְמִלָּה "וַיִּקְרָא יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בראשית ג, ט), אַיֵּ"ה כֹּ"ה, אָמַר לֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּגָרְמַת כּוּלֵי הַאי, וְעָבְדַת פִּרוּדָא בְּאַתְוָון דְּאִסְתַּלַּק י' מִן ה', ו' מִן ה', וְאִשְׁתְּאָרַת שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא יְחִידָאָה, וּשְׁכִינְתָּא לְתַתָּא יְחִידָאָה, בְּגִין דָּא "וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה", אַיֵּ"ה כֹּ"ה, "וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן" (בראשית ג, י), בְּגִין דָּא "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (שם), וְעוֹד "וָאֵחָבֵא", רָזָא דְמִלָּה, "עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר" (משלי כב, ג).
(דף צד ע"ב) מַאי סְתִירָה דְבַר נַשׁ? אֶלָּא תָּא חֲזִי, בְּזִמְנָא דְאִית רְשׁוּ לִמְחַבְּלָא לְחַבֵּל, אִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים" (שמות כב, ה) וְכוּ', וּבְהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע" (בראשית יח, כה), וּבְגִין דָּא אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ בְּהַהוּא זִמְנָא לְאִתְטַמְרָא וּלְאִתְכַּסְיָיא, דְלָא יִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ, דִבְהַהוּא זִמְנָא "יֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט" (משלי יג, כג), וּבְגִין דָּא "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (בראשית ג, י). וּבְמַאי נִסְתָּר בַּר נַשׁ מֵאִלֵּין דִּינִים וְקַטְרוּגִין דְּלָא שָׁלְטִין עֲלֵיהּ? בִּתְיוּבְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" (תהילים צא, א), דָּא אִימָּא דְאִיהִי סֵתֶר, "עֶלְיוֹן" מִנָּהּ דָּא חָכְמָה, דְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע אֶלָּא בְּה'. "בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן" (שם) דָּא אִימָּא תַּתָּאָה, צֵל דְּשד"י דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ" (תהילים לט, ז), וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי צַלְמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז), בְּצַלְמוֹ מַמָּשׁ דָּא שְׁכִינְתָּא, צַלְמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּמִדָּה דִילֵיהּ בְּשִׁעוּר דִּילֵיהּ דְּלָא אוֹסִיף וְלָא גָרַע, מַאי "הָאָדָם"? דָּא שְׁכִינְתָּא.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְהָא בִשְׁכִינְתָּא לָא כְתִיב בָּהּ בְּרִיאָה אֶלָּא אֲצִילוּת, וְעוֹד דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר "וַיִּבְרָא יְהֹוָה אֶת הָאָדָם", מַאי "אֱלֹהִים"? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא אִתְקְרֵי "אֱלֹהִים", וְעַל הַהִיא נִשְׁמָתָא דְאִתְיְהִיבַת בְּבַר נַשׁ אִתְּמַר "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ", בְּדִיּוֹקְנָא דִשְׁכִינְתָּא, וְעַל הַהִיא נִשְׁמָתָא אִתְּמַר "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ" (תהילים לט, ז), דְּהָא בְזִמְנָא דְאִסְתַּלִּיק מִבַּר נַשׁ נִשְׁמָתָא לָא יָכִיל לְאִתְנַעֲנָעָא. אָמַר לֵיהּ, בְּרִיךְ בְּרִי לְעַתִּיק יוֹמִין, וּבְרִי כָּל מָאן דְּפָגִים הַאי דִּיּוֹקְנָא, כְּאִלּוּ מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, וּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא תַמָּן, וּבְהַהוּא זִמְנָא שָׁלְטִין עֲלֵיהּ כָּל מְקַטְרְגִין מִסִּטְרָא דְהַהוּא פְּגִימוּ, וְרָזָא דְמִלָּה "עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" (דברים לא, יז), הָרָעוֹת מְצָאוּנִי בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מִנִּי דְאִיהִי "אֱלֹהַי".


תקונא שתין ותרין

"בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א), תַּמָּן בַּ"ת, תַּמָּן אֵ"שׁ, בְּהַהוּא זִמְנָא אִסְתַּלַּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְּׁכִינְתֵּיהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת בַּת יְחִידָה, בְּרֵאשִׁית, שָׁם בַּ"ת, שָׁם אֵ"שׁ (שָׁם אַשְׁרֵי). בְּאוֹתוֹ זְמַן הִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְּׁכִינָתוֹ וְנִשְׁאֲרָה בַּת יְחִידָה,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד,  וְרָזָא דְמִלָּה "וַיִּקְרָא יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בראשית ג, ט), אַיֵּ"ה כֹּ"ה, וְסוֹד הַדָּבָר - וַיִּקְרָא יהו"ה אֱלֹהִי"ם אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה, אַיֵּה כֹּ"ה?
 
אָמַר לֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּגָרְמַת כּוּלֵי הַאי, וְעָבְדַת פִּרוּדָא בְּאַתְוָון דְּאִסְתַּלַּק י' מִן ה', ו' מִן ה', וְאִשְׁתְּאָרַת שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא יְחִידָאָה, וּשְׁכִינְתָּא לְתַתָּא יְחִידָאָה, וְנִשְׁאֲרָה הַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה יְחִידָה, וְהַשְּׁכִינָה לְמַטָּה יְחִידָה,  בְּגִין דָּא "וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה", אַיֵּ"ה כֹּ"ה, מִשּׁוּם כָּךְ וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה, אַיֵּ"ה כֹּ"ה,  "וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן" (בראשית ג, י), בְּגִין דָּא "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (שם), וַיֹּאמֶר אֶת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן, בִּגְלַל זֶה וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא.  וְעוֹד "וָאֵחָבֵא", רָזָא דְמִלָּה, "עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר" (משלי כב, ג) וְעוֹד וָאֵחָבֵא, סוֹד הַדָּבָר - עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר.
 
(דף צד ע"ב) מַאי סְתִירָה דְבַר נַשׁ? מָה הַסְּתִירָה שֶׁל הָאָדָם?  אֶלָּא תָּא חֲזִי, בְּזִמְנָא דְאִית רְשׁוּ לִמְחַבְּלָא לְחַבֵּל, אֶלָּא בֹּא תִרְאֶה, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְהַשְׁחִית,  אִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים" (שמות כב, ה) וְכוּ', נֶאֱמַר בּוֹ כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קוֹצִים וְכוּ',  וּבְהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע" (בראשית יח, כה), וּבְאוֹתוֹ זְמַן וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע,  וּבְגִין דָּא אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ בְּהַהוּא זִמְנָא לְאִתְטַמְרָא וּלְאִתְכַּסְיָיא, דְלָא יִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ, וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ לָאָדָם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְהִסְתַּתֵּר וּלְהִתְכַּסּוֹת, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בֵינֵיהֶם,  דִבְהַהוּא זִמְנָא "יֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט" (משלי יג, כג), וּבְגִין דָּא "וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" (בראשית ג, י), שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, וּמִשּׁוּם זֶה וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא.
 
וּבְמַאי נִסְתָּר בַּר נַשׁ מֵאִלֵּין דִּינִים וְקַטְרוּגִין דְּלָא שָׁלְטִין עֲלֵיהּ? וּבַמֶּה נִסְתָּר אָדָם מֵאֵלּוּ הַדִּינִים וְהַקִּטְרוּגִים שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עָלָיו? בִּתְיוּבְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" (תהילים צא, א), דָּא אִימָּא דְאִיהִי סֵתֶר, בתְשׁוּבָה  זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, זוֹ הָאֵם שֶׁהִיא סֵתֶר,  "עֶלְיוֹן" מִנָּהּ דָּא חָכְמָה, דְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע אֶלָּא בְּה' עֶלְיוֹן מִמֶּנָּה זוֹ חָכְמָה שֶׁלֹּא נוֹדַעַת אֶלָּא בְה'.  "בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן" (שם) דָּא אִימָּא תַּתָּאָה, בְּצֵל שַׁדַּ"י יִתְלוֹנָן, זוֹ הָאֵם הַתַּחְתּוֹנָה (הָעֶלְיוֹנָה),  צֵל דְּשד"י דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ,    הַצֵּל שֶׁל שַׁדַּ"י שֶׁהוּא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ,  דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ" (תהילים לט, ז), וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה,  דְאִיהִי צַלְמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁהִיא צַלְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז), בְּצַלְמוֹ מַמָּשׁ דָּא שְׁכִינְתָּא, צַלְמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּמִדָּה דִילֵיהּ בְּשִׁעוּר דִּילֵיהּ דְּלָא אוֹסִיף וְלָא גָרַע, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצַלְמוֹ מַמָּשׁ, זוֹ שְׁכִינָה, צַלְמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּמִּדָּה שֶׁלּוֹ, בַּשִּׁעוּר שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא הוֹסִיף וְלֹא גָרַע. מַאי "הָאָדָם"? דָּא (עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא) (נ"א שְׁכִינְתָּא), מַה זֶּה הָאָדָם? (זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי). (נ"א זוֹ שְׁכִינָה).
 
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְהָא בִשְׁכִינְתָּא לָא כְתִיב בָּהּ בְּרִיאָה אֶלָּא אֲצִילוּת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲרֵי בַּשְּׁכִינָה לֹא כָתוּב בָּהּ בְּרִיאָה אֶלָּא אֲצִילוּת, וְעוֹד דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר "וַיִּבְרָא יְהֹוָה אֶת הָאָדָם", מַאי "אֱלֹהִים"? וְעוֹד, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר וַיִּבְרָא יהו"ה אֶת הָאָדָם, מַה זֶּה אֱלֹהִי"ם?  אֶלָּא שְׁכִינְתָּא אִתְקְרֵי "אֱלֹהִים", וְעַל הַהִיא נִשְׁמָתָא דְאִתְיְהִיבַת בְּבַר נַשׁ אִתְּמַר "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ", בְּדִיּוֹקְנָא דִשְׁכִינְתָּא, אֶלָּא שְׁכִינָה נִקְרֵאת אֱלֹהִי"ם, וְעַל אוֹתָהּ נְשָׁמָה שֶׁנִּתְּנָה בָאָדָם, נֶאֱמַר וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בִּדְמוּת הַשְּׁכִינָה. וְעַל הַהִיא נִשְׁמָתָא אִתְּמַר "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ" (תהילים לט, ז), וְעַל אוֹתָהּ נְשָׁמָה נֶאֱמַר אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ,  דְּהָא בְזִמְנָא דְאִסְתַּלִּיק מִבַּר נַשׁ נִשְׁמָתָא לָא יָכִיל לְאִתְנַעֲנָעָא, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הַנְּשָׁמָה מִן הָאָדָם, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְנַעֲנֵעַ.  אָמַר לֵיהּ, בְּרִיךְ בְּרִי לְעַתִּיק יוֹמִין, וּבְרִי כָּל מָאן דְּפָגִים הַאי דִּיּוֹקְנָא, כְּאִלּוּ מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, וּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא תַמָּן, אָמַר לוֹ: בָּרוּךְ בְּנִי לְעַתִּיק הַיָּמִים, וּבְנִי, כָּל מִי שֶׁפּוֹגֵם בַּדְּמוּת הַזּוֹ כְּאִלּוּ מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, וְהַשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹרָה שָׁם.
 
וּבְהַהוּא זִמְנָא שָׁלְטִין עֲלֵיהּ כָּל מְקַטְרְגִין מִסִּטְרָא דְהַהוּא פְּגִימוּ, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן שׁוֹלְטִים עָלָיו כָּל הַמְקַטְרְגִים מֵהַצַּד שֶׁל אוֹתוֹ הַפְּגָם,  וְרָזָא דְמִלָּה "עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" (דברים לא, יז), הָרָעוֹת מְצָאוּנִי בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מִנִּי דְאִיהִי "אֱלֹהַי", וְסוֹד הַדָּבָר - עַל כִּי אֵין אֱלֹהַ"י בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, הָרָעוֹת מְצָאוּנִי מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִמֶּנִּי שֶׁהִיא אֱלֹהַ"י.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְהַר הַבַּיִת 'לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת לֹא בְּמִנְעָלוֹ' (ברכות נד) וְכוּ'. אִלֵּין מִנְעָלִים דְּאָבָק קָאִים בְּהוּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'וְלֹא בְּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו' (ברכות ט, ה). וְרָזָא דָּא "יִתֵּן יְהֹוָה אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק" (דברים כח, כד) וְדָא קַב חֲרוּבִין. וְעָפָר, כַּמָּה דְּאָמַר "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" (ישעיהו סה, כה). דִּבְזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא, מִטְרָא דְּנָחִית אִיהוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּקִטְרוּגָא אִשְׁתְּכַח אִינוּן סִטְרָא אַחֲרָא מְקַטְרְגִין לְגַבֵּי עֵילָּא, וְכֹלָּא דְּאִתְמְשַׁךְ לְפוּם קִטְרוּגָא אִתְמְשַׁךְ. דְּהָא בְּזִמְנָא אַחֲרִינָא מִטְרָא דְּנָחִית – בְּסִימָא אִיהוּ, וְרָזָא דְּעָבִין סָלְקִין וְנָטְלִין מַיָּא מֵאוֹקְיָנוֹס, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה) כְּדֵין אִינוּן מְלוּחִין מִסִּטְרָא דְּדִינָא. (דף לו' עמוד ב') וְכַד סָלְקִין גּוֹ אִינוּן עָבִין מִתְבַּסְּמָן בְּרַחֲמֵי דְּנָטְלִין מִלְעֵילָּא.

אֲבָל בְּזִמְנָא אַחֲרָא, אָבָק וְעָפָר, לְפוּם קִטְרוּגָא, בִּמְרִירוּ דְּדִינָא קַּשְׁיָא. כְּדֵין "מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ" (דברים כח, כד). וּבְגִין אָבָק דָּא אִצְטְרִיךְ לְשַׁלְּפָא נַעֲלִין אִלֵּין, כְּגוֹן "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ" (יהושע ה, טו). וְאִית נַעֲלָיִם אָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים" (שיר השירים ז, ב). דְּמִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ, וְכֹלָּא אִתְעֲבִיד כֻּלוֹ חַד גּוּפָא. אֲבָל נַעֲלִין אִלֵּין אָחֲרָנִין דְּאִצְטְרִיךְ לְשַׁלְּפָא לְהוּ, בְּגִין דְּיִתְפַּשְּׁטוּן אִינוּן רַגְלַיִן עִלָּאִין לְתַתָּא, דְּלָא יִתְכַּנְּשׁוּן לְעֵילָא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּחוּרְבָּנָא אִתְּמָר "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים" (קהלת יב, ז) וְכוּ' וְדָא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ דְּאִתְפְּשַׁט בְּאִלֵּין רַגְלַיִן, וּכְדֵין אִתְכַּנְשׁוּ רַגְלַיִן לְעֵילָא, כַּמָּה דְּאָמַר "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו) וְכוּ'. וּכְדֵין חֲשִׁיבוּ עָלְמִין לְאִתְחָרְבָא, דְּהָא רַגְלַיִן אִלֵּין לָא קָיְימִין לְאַתְקְפָא לְהוּ. וְרָזָא דָּא דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. עַד דְּאַתְקָפַת שְׁכִינְתָּא לְאַתְקְפָא בְּהוּ בִּידַהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה דִּכְדֵין שְׁכִינְתָּא אִתְּתַּקְּפַת בְּהַהוּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ" (שיר השירים ח, ו). וּבִידָא שְׂמָאלָא דִּילַהּ אַתְקִיפַת בְּהוּ דְּלָא יִפְּלוּן לְאִתְחָרְבָא. וְרָזָא דָּא וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ. כְּדֵין "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב): 

וְהַר הַבַּיִת נאמר בו 'לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת לֹא בְּמִנְעָלוֹ' (ברכות נד ע"א) וְכוּ'. אִלֵּין מִנְעָלִים דְּאָבָק קָאִים בְּהוּ, סוד אלו מנעלים שדבוק בהם אבק הרומז על הקליפות והטומאה, שנאמר בו דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'וְלֹא בְּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו' (יבמות ו ע"ב). וְרָזָא דָּא וזה סוד "יִתֵּן יְהֹוָה אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק" (דברים כח, כד) סוד היפוך המטר המסמל את ההשגחה והחיים לאבק בשעה שלא עושים רצונו וְדָא קַב חֲרוּבִין. וזה סוד קב חרובין. ק"ב ע"ה גימ' אבק, רומז לס"א כי אבק לא מצמיח פירות בסוד "אל אחר אסתריס ולא עביד פירא" ורמוז בנוטריקון  אב"ק ר"ת א'ין ב'ו ק'דושה (קהלת יעקב). ואז נמשך השפע בדוחק בסוד ד' מילויי עס"מ שעולים גימ' ק"ב  "וְעָפָר" (דברים כח, כד), כַּמָּה דְּאָמַר "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" (ישעיהו סה, כה)ועפר, כמ"ש "ונחש עפר לחמו". שהוא יצר הרע – הס"א. דִּבְזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא, מִטְרָא דְּנָחִית אִיהוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. שבזמן התיקון המטר היורד הוא גשמי ברכה מצד השכינה הנקראת "ברכה" בסוד הברכ"ה שעולה בגימ' עסמ"ב.

אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּקִטְרוּגָא אִשְׁתְּכַח אִינוּן סִטְרָא אַחֲרָא מְקַטְרְגִין לְגַבֵּי עֵילָּא, וְכֹלָּא דְּאִתְמְשַׁךְ לְפוּם קִטְרוּגָא אִתְמְשַׁךְ. אבל בזמן שיש קטרוג, אלו הס"א מקטרגים כלפי מעלה ויורד השפע בדוחק בסוד המילויים ובסוד אב"ק דְּהָא בְּזִמְנָא אַחֲרִינָא מִטְרָא דְּנָחִית – בְּסִימָא אִיהוּ, שהרי בזמן מתוקן, המטר היורד מתוק הוא וְרָזָא דְּעָבִין סָלְקִין וְנָטְלִין מַיָּא מֵאוֹקְיָנוֹס, וזה הסוד שהעננים עולים בסוד הברורים שנפלו בקליפה ונוטלים את המים מן האוקינוס המעורב בטוב ורע – מלח ומים דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" כְּדֵין אִינוּן מְלוּחִין מִסִּטְרָא דְּדִינָא. והם מי הים מלוחים מצד הדין (דף לו' עמוד ב') וְכַד סָלְקִין גּוֹ אִינוּן עָבִין מִתְבַּסְּמָן בְּרַחֲמֵי דְּנָטְלִין מִלְעֵילָּא. וכאשר המים עולים בתוך העננים  מתמתקים במדת הרחמים שנוטלים אותה מלמעלה מהת"ת שהוא סוד השמים, וממטיר לארץ שהיא המלכות גשמי ברכה. אֲבָל בְּזִמְנָא אַחֲרָא, אָבָק וְעָפָר, לְפוּם קִטְרוּגָא, בִּמְרִירוּ דְּדִינָא קַּשְׁיָא. כְּדֵין "מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ" (דברים כח, כד). אבל בזמן הקטרוג נאמר בו "אבק ועפר" אלו גשמים היורדים במרירות ודין קשה ועל זה נאמר מן השמים ירד עליך וכו'.

וּבְגִין אָבָק דָּא אִצְטְרִיךְ לְשַׁלְּפָא נַעֲלִין אִלֵּין, ובגלל אבק זה הרומז לס"א צריך לשלוף את הנעלים בכל עליה שאדם רוצה לכנוס לבית ה'. כְּגוֹן "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ" (יהושע ה, טו). כגון: מה שנאמר ליהושע "של נעלך מעל רגלך" וְאִית נַעֲלָיִם אָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים" (שיר השירים ז, ב). ויש נעלים אחרים בבחינת "זה כנגד זה" מצד הקדושה בהם נאמר "מה יפו פעמיך בנעלים וכו' בהם ישראל הם רגלים של השכינה (תיקוני זוהר דף ל"ד ע"א) דְּמִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ, בזמן ישראל נעשים כנפיים לשכינה בסוד הרגליים הנושאים אותה ואז מין במינו אינו חוצץ כי הנעל היא ממין הרגל וְכֹלָּא אִתְעֲבִיד כֻּלוֹ חַד גּוּפָא. והכל דהיינו הנעלים עם הרגל נעשה גוף אחד והשכינה היא נשמה להם.

אֲבָל נַעֲלִין אִלֵּין אָחֲרָנִין דְּאִצְטְרִיךְ לְשַׁלְּפָא לְהוּ, אבל נעלים אחרות שאינם בקדושה צריך להסירם. בְּגִין דְּיִתְפַּשְּׁטוּן אִינוּן רַגְלַיִן עִלָּאִין לְתַתָּא, דְּלָא יִתְכַּנְּשׁוּן לְעֵילָא. כדי שיתפשטו אלו הרגלים העליונים של השכינה שהם הנה"י דנוק' המתפשטים בבי"ע, ולא יתאספו חזרה למעלה באצילות בפחד יניקת הקלי'. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּחוּרְבָּנָא אִתְּמָר שהרי בזמן החרבן נאמר "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים" (קהלת יב, ז) וְכוּ' וְדָא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ דְּאִתְפְּשַׁט בְּאִלֵּין רַגְלַיִן, וזו רוח הקודש המגיעה מחג"ת ומתפשטת באלו הרגלים וּכְדֵין אִתְכַּנְשׁוּ רַגְלַיִן לְעֵילָא, וכאשר הרוח אינה מתפשט בנה"י, נאספות אלו הרגלים למעלה כַּמָּה דְּאָמַר "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו) וְכוּ'. כמו שנאמר "רומה" מאלוהים שהיא מלכות דאצילות, וחוזר השפע למעלה "על השמים" שהם החג"ת, וּכְדֵין חֲשִׁיבוּ עָלְמִין לְאִתְחָרְבָא, דְּהָא רַגְלַיִן אִלֵּין לָא קָיְימִין לְאַתְקְפָא לְהוּ. ואז חשבו העולמות (בי"ע) להחרב שהרי רגלים אלו לא עומדות לחזק אותם וְרָזָא דָּא דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וזה סוד "דוחק רגלי שכינה" מלהשפיע בעולמות התחתונים וגורם להם להאסף למעלה ומביא ח"ו חרבן לעולם, עַד דְּאַתְקָפַת שְׁכִינְתָּא לְאַתְקְפָא בְּהוּ בִּידַהּ. עד שמתחזקת השכינה, להחזיק את העולמות בחוזק גבורות ידיה וְרָזָא דְּמִלָּה דִּכְדֵין שְׁכִינְתָּא אִתְּתַּקְּפַת בְּהַהוּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ" (שיר השירים ח, ו). וסוד הדבר שאז השכינה התחזקה בההוא זרוע שמאל דז"א שנאמר בו כחותם על זרועך וּבִידָא שְׂמָאלָא דִּילַהּ אַתְקִיפַת בְּהוּ דְּלָא יִפְּלוּן לְאִתְחָרְבָא. ובידה השמאלית מחזיקה את העולמות שלא יפלו בקליפות וח"ו יחרבו. וְרָזָא דָּא וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ. וזה סוד  (ישעיה ט) "ועוד ידו נטויה" עלינו (עיין חגיגה ה ע"ב) זו יד שמאל של השכינה כְּדֵין "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב)ואז מתקיים ולכל היד החזקה שזו גבורה דמלכות. 

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה שצ"ב: בכח היחוד שיתגלה במידת "ורב חסד" תהיה הגאולה הבעל"ט בחסד ורחמים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב", וּכְתִיב, "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּאַחֲרִית", מִצַּד ה' אוֹתִיּוֹת מנצפ"ך שֶׁהֵם מִזְדַּמְּנִים בְּסוֹד כּוֹס יְשׁוּעוֹת, לְהִנָּטֵל בְּיָמִין שֶׁהוּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שֶׁיֵּאָמֵר בּוֹ, "כּוֹסִי רְוָיָה". וְ-ה' יְשׁוּעוֹת הֵם ה' אוֹתִיּוֹת אלהי"ם כְּחוּשְׁבַּן כּוֹס. עַד שֶׁלֹּא נִתְיַשֵּׁב עַל הַיָּמִין כָּךְ גּוֹרֵם צָרָה לְיִשְׂרָאֵל.

אֲבָל אַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד מַחֲזִיר כָּל רָעָה לְטוֹבָה, כֵּן תַּחֲזִיר לָנוּ סִתּוּם זֶה לַפְּתִיחָה, וְחֶבְלֵי לֵידָה לֹא יִהְיוּ, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּרַחֲמִים יִמָּשֵׁךְ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ", וְזֶה וְרַ"ב חֶסֶ"ד שֶׁכֵּן עוֹלֶה כְּמִנְיַן מנצפ"ך. וְסוֹף הַגָּלוּת מִצַּד זֶה יִהְיֶה בִּגְדֻלָּה וְכָבוֹד וְלֹא בְּסִתּוּם וְצָרָה, וּבָזֶה יִוָּדַע כֹּחַ יִחוּדְךָ, שֶׁהֲרֵי לְפִי מַדְרְגוֹתֶיךָ הָיָה נִרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה בְּסוֹף הַכֹּל צָרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַתָּה לֹא תַעֲשֶׂה כֵּן, אֶלָּא יֵאָמֵר בְּיִשְׂרָאֵל, "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה" כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ לְיַעֲקֹב שֶׁהָפַכְתָּ לוֹ שִׁעְבּוּד שֶׁל גָּלוּת - לְגָלוּת שֶׁל גְּאֻלָּה, כֵּן תַּעֲשֶׂה לְבָנָיו בַּיִּחוּד שֶׁמִּתְגַּלֶּה בַּמִּדָּה שֶׁלּוֹ, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד". גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמֶת, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה שצ"ג: בכח היחוד שמדתו "אמת" וממנו נתנה תורת אמת, כשיוודע שאין לעשו וישמעאל חלק בה, אלא רק ליעקב, ישתבח ויתעלה כבוד ה' בעולם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי יִחוּדְךָ אֱמֶת שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "הַשּׁוֹמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם", דִּכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי". וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר, "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אָרְצָה", אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי יָשׁוּב לַעֲלוֹת מִשָּׁם, דִּכְתִיב, "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח". וְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִרְאֶה עַתָּה כָּבוֹד שֶׁלָּהּ, הֲרֵי יֵרָאֶה וְיִוָּדַע שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית תּוֹרָה פְּלַסְתֵּר חַ"ו, וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית מִזְּמַן לִזְמַן, שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים בַּמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ שֶׁבָּהֶם, "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ", אֲבָל תּוֹרָה מִצַּד יִחוּדְךָ נָתַתָּ לָנוּ, שֶׁאֵין בָּהּ שִׁנּוּי כְּלָל, וְזֶה מִדַּת אֱמֶת, בָּהּ נֶאֱמַר "וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ", כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו לִשְׁלוֹט עַל חֶסֶד וּגְבוּרָה שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַיָּמִין וּשְׂמֹאל שֶׁלָּהּ, אִסּוּר וְהֶתֵּר לְהַעֲמִיד אוֹתָם בְּפֵרוּד, שֶׁהֵם, "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מִצַּד יִחוּד שֶׁלְּךָ הִיא וַדַּאי, מִצַּד אִימָא עִלָּאָה - אֵלוּ וָאֵלוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים - יָמִין וּשְׂמֹאל מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְלֹא נִתָּנִים אֶלָּא לְיַעֲקֹב שֶׁהוּא אֱמֶת, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", וְאֵין בָּהּ חֵלֶק לְיִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו כְּלָל. אֶלָּא "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ", חֶסֶד וּגְבוּרָה בְּחִבּוּר אֶחָד לָנוּ עוֹמֵד וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, "וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ" וַדַּאי, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וַדַּאי.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתְּךָ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמֶת, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.