תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְאִי מְקוֹרָא לָא יָכִיל לְמִפְתַּח עַד דְּיִפְתַּח לֵיהּ הַהוּא דְסָגִיר לֵיהּ, אֲנָא מְפַיַּיסְנָא לֵיהּ בְּגִין "יוד הא ואו הא", דְּאִיהוּ יִחוּדָא, וּבְגִין לְבוּשִׁין דְּאִתְלַבֵּשׁ, מִיָּד אִתְפַּתְּחַת מְקוֹרָהּ וְאִתְדַּכִּיאַת שְׁכִינְתָּא, וְרָזָא דְמִלָּה "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה" (ירמיהו יז, יג) "מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (ירמיהו יד, ח), "מוֹשִׁיעוֹ" וַדַּאי, הַהוּא דְמָקוֹרָא דְּמִקְוֵה בִּידֵהּ.
תוספתא תקונא שתיתאה
בְּרֵאשִׁית תַּמָּן תְּרֵי אֵשׁ, וְאִלֵּין אִינוּן תְּרֵין אֵשִׁין דְּאִינוּן "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה), בִּתְרֵי אֵשׁוֹת, וְאַמַּאי אָמַר בְּהוֹן "סַמְּכוּנִי"? אֶלָּא בְלֵילֵי שַׁבָּת נְשָׁמָה יְתֵירָה קָא נָחֲתָא לְסָמְכָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בְגָלוּתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם" (עמוס ה, ב), וְכַד אָתָא מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִסְתַּלְקַת נִשְׁמָתָא יְתֵירָה דְבָהּ "וְיִנָּפֵשׁ" (שמות כג, יב), "וַיִּנָּפַשׁ" מִיָּד דְּאִיהִי אִסְתַּלְקַת וַי נֶפֶשׁ, דְּלֵית מָאן דְּסָמִיךְ לָהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא אִיהִי אָמְרַת לְיִשְׂרָאֵל "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה) דְּאִינוּן מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וּמַאי נִיהוּ? תְּרֵי תּוֹרוֹת דְּאִינוּן חֲצוּבוֹת מֵאֵשׁ דְּאִיהִי אֱלֹהִים מִדַּת הַגְּבוּרָה. וּמַאי נִיהוּ לִמּוּדֵי יְהֹוָה? תְּרֵין שִׂפְוָון דְּאִקְרוּן לַהֲבוֹת אֵשׁ, וְאִינוּן תְּרֵין תַּפּוּחִין, דְּמִנְּהוֹן רוּחָא דִמְשִׁיחָא נָפִיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב).
לְבַת מֶלֶךְ דַּהֲוַת בְּבֵי מַרְעָא מֵרְחִימוּ דְּבַעֲלָהּ, דְּאָזַל בַּעְלָהּ אִיהִי נָפְלַת לְמִשְׁכָּבָה, צָוְוחַת וְאָמְרַת "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה), הָא אִיהִי בְּבֵי מַרְעָא, הִיא אוֹמֶרֶת "רַפְּדוּנִי", בְּמַאי? "בַּתַּפּוּחִים" דְּמִתְרַבִּים בַּעֲצֵי הַיַּעַר, וְאִלֵּין אִינוּן עֲצֵי בְשָׂמִים.
קָם סָבָא תְּלִיתָאָה וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא אֲנַן בַּעֲצֵי בְשָׂמִים מַבְדִּילִין, וְהָכָא אִיהִי לָא אָמְרַת אֶלָּא בַּתַּפּוּחִים? אֶלָּא אֲנַן מְבָרְכִין עַל עֲצֵי בְשָׂמִים בְּגִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים" (שיר השירים ז, ט), וְלָא עוֹד אֶלָּא כָּל מִינֵי בְשָׂמִים אִינוּן טָבָאן לְבָרְכָא עֲלַיְיהוּ, וַאֲנַן דְּעָבְדִין בַּהֲדַס בְּגִין דְּאִית בֵּיהּ תְּלַת עַלִּין, דְּאִתְקְרִיאוּ תְּלַת הֲדַסִּים, דִּרְמִיזִין לִתְלַת אֲבָהָן, אֲבָל תְּרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא אִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין תַּפּוּחִין דְּאִינוּן תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, דִּי בְהוֹן עָתִיד לְאַפָּקָא רוּחָא דְקוּדְשָׁא דְאִיהוּ רַעְיָא מְהֵימְנָא דִּלְעֵילָא, דְּבֵיהּ אִתְיַשְׁבַת נַפְשָׁא דִילָהּ, וּבְגִין דָּא אִיהִי אָמְרַת "רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (שיר השירים ב, ה), בְּלֵילְיָא דְשַׁבָּת.
(דף קמד ע"א) אִתְּמַר "קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ה) בְשַׁבָּת, וְכַד נָפִיק שַׁבָּת אִתְּמַר "וְדוֹדִי חָמַק עָבָר" (שיר השירים ה, ו), וּבְהַהוּא זִמְנָא "בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי" (שיר השירים ה, ו), עַד דְּאוֹמֵינָא דִבְזִמְנָא דְיֵיתֵי זִמְנָא אַחֲרָא דְאוֹחִיד בִּידֵיהּ וְלָא אַשְׁבְּקִינֵיהּ לְמֵיזַל, כְּמָה דְאִתְּמַר "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי" (שיר השירים ג, ד), דָא בֵי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָא, "וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי" (שיר השירים ג, ד) דָא בֵי מַקְדְּשָׁא דִלְתַתָּא.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
וְאִי מְקוֹרָא לָא יָכִיל לְמִפְתַּח עַד דְּיִפְתַּח לֵיהּ הַהוּא דְסָגִיר לֵיהּ, וְאִם הַמָּקוֹר לֹא יָכוֹל לְהִפָּתַח עַד שֶׁיִּפְתַּח אוֹתוֹ, אוֹתוֹ שֶׁסָּגַר אוֹתוֹ, אֲנָא מְפַיַּיסְנָא לֵיהּ בְּגִין "יוד הא ואו הא", דְּאִיהוּ יִחוּדָא, אֲנִי מְפַיֵּס אוֹתוֹ עֲבוּר יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שֶׁהוּא הַיִּחוּד (שֶׁיִּחוּדוֹ שָׁם), וּבְגִין לְבוּשִׁין דְּאִתְלַבֵּשׁ, מִיָּד אִתְפַּתְּחַת מְקוֹרָהּ וְאִתְדַּכִּיאַת שְׁכִינְתָּא, וּמִשּׁוּם הַלְּבוּשִׁים שֶׁהִתְלַבֵּשׁ, מִיָּד נִפְתָּח מְקוֹרָהּ וְנִטְהֶרֶת הַשְּׁכִינָה, וְרָזָא דְמִלָּה "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה" (ירמיהו יז, יג) "מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (ירמיהו יד, ח), "מוֹשִׁיעוֹ" וַדַּאי, הַהוּא דְמָקוֹרָא דְּמִקְוֵה בִּידֵהּ. וְסוֹד הַדָּבָר - מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יהו"ה מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, מוֹשִׁיעוֹ וַדַּאי, אוֹתוֹ שֶׁהַמָּקוֹר שֶׁל הַמִּקְוֶה בְיָדוֹ.
תוספתא תקונא שתיתאה
בְּרֵאשִׁית תַּמָּן תְּרֵי אֵשׁ, וְאִלֵּין אִינוּן תְּרֵין אֵשִׁין דְּאִינוּן "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", בְּרֵאשִׁית, שָׁם תְּרֵ"י אֵ"שׁ, וְאֵלּוּ הֵם שְׁנֵי הָאִשִּׁים שֶׁהֵם בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה), בִּתְרֵי אֵשׁוֹת, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, בִּשְׁתֵּי אִשּׁוֹת, וְאַמַּאי אָמַר בְּהוֹן "סַמְּכוּנִי"? וְלָמָּה אָמַר לָהֶם סַמְּכוּנִי? אֶלָּא בְלֵילֵי שַׁבָּת נְשָׁמָה יְתֵירָה קָא נָחֲתָא לְסָמְכָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בְגָלוּתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם" (עמוס ה, ב), אֶלָּא בְּלֵילֵי שַׁבָּת הַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה יוֹרֶדֶת לִתְמֹךְ בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה בַּגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף קוּם, וְכַד אָתָא מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִסְתַּלְקַת נִשְׁמָתָא יְתֵירָה דְבָהּ "וְיִנָּפֵשׁ" (שמות כג, יב), וּכְשֶׁבָּא מוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִסְתַּלֶּקֶת הַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה שֶׁבָּהּ וַיִּנָּפַשׁ. "וַיִּנָּפַשׁ" מִיָּד דְּאִיהִי אִסְתַּלְקַת וַי נֶפֶשׁ, דְּלֵית מָאן דְּסָמִיךְ לָהּ, וַיִּנָּפַשׁ, מִיָּד שֶׁהִיא הִסְתַּלְּקָה וַי נֶפֶשׁ, שֶׁאֵין מִי שֶׁסּוֹמֵךְ אוֹתָהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא אִיהִי אָמְרַת לְיִשְׂרָאֵל "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה) דְּאִינוּן מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, בְּאוֹתוֹ זְמַן הִיא אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, שֶׁהֵם מְאוֹרֵי הָאֵשׁ,
וּמַאי נִיהוּ? וּמַה הֵם? תְּרֵי תּוֹרוֹת דְּאִינוּן חֲצוּבוֹת מֵאֵשׁ דְּאִיהִי אֱלֹהִים מִדַּת הַגְּבוּרָה שְׁתֵּי תוֹרוֹת, שֶׁהֵן חֲצוּבוֹת מֵאֵשׁ שֶׁהִיא אֱלֹהִי"ם, מִדַּת הַגְּבוּרָה. וּמַאי נִיהוּ לִמּוּדֵי יְהֹוָה? וּמַה הֵם לִמּוּדֵי יהו"ה? תְּרֵין שִׂפְוָון דְּאִקְרוּן לַהֲבוֹת אֵשׁ, שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם שֶׁנִּקְרְאוּ לַהֲבוֹת (שֶׁנִּשְׂרְפוּ בְּלַהֲבוֹת) אֵשׁ, וְאִינוּן תְּרֵין תַּפּוּחִין, דְּמִנְּהוֹן רוּחָא דִמְשִׁיחָא נָפִיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב), וְהֵם שְׁנֵי תַפּוּחִים, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵאת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה.
לְבַת מֶלֶךְ דַּהֲוַת בְּבֵי מַרְעָא מֵרְחִימוּ דְּבַעֲלָהּ, דְּאָזַל בַּעְלָהּ אִיהִי נָפְלַת לְמִשְׁכָּבָה, לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה בְּבֵית חָלְיָהּ מֵאַהֲבַת בַּעְלָהּ, שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וְהִיא נָפְלָה לְמִשְׁכָּב, צָוְוחַת וְאָמְרַת "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת" (שיר השירים ב, ה), הָא אִיהִי בְּבֵי מַרְעָא, צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, הֲרֵי הִיא בְּבֵית חָלְיָהּ, הִיא אוֹמֶרֶת "רַפְּדוּנִי", בְּמַאי? "בַּתַּפּוּחִים" דְּמִתְרַבִּים בַּעֲצֵי הַיַּעַר, וְאִלֵּין אִינוּן עֲצֵי בְשָׂמִים, הִיא אוֹמֶרֶת רַפְּדוּנִי, בַּמֶּה? בַּתַּפּוּחִים שֶׁמִּתְרַבִּים בַּעֲצֵי הַיַּעַר, וְאֵלּוּ הֵם עֲצֵי בְשָׂמִים.
קָם סָבָא תְּלִיתָאָה וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא אֲנַן בַּעֲצֵי בְשָׂמִים מַבְדִּילִין, וְהָכָא אִיהִי לָא אָמְרַת אֶלָּא בַּתַּפּוּחִים? קָם זָקֵן שְׁלִישִׁי וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, הֲרֵי אָנוּ מַבְדִּילִים בַּעֲצֵי בְשָׂמִים, וְכָאן הִיא אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא בַתַּפּוּחִים! אֶלָּא אֲנַן מְבָרְכִין עַל עֲצֵי בְשָׂמִים בְּגִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים" (שיר השירים ז, ט), אֶלָּא אָנוּ מְבָרְכִים עַל עֲצֵי בְשָׂמִים מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וְלָא עוֹד אֶלָּא כָּל מִינֵי בְשָׂמִים אִינוּן טָבָאן לְבָרְכָא עֲלַיְיהוּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל מִינֵי בְשָׂמִים הֵם טוֹבִים לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, וַאֲנַן דְּעָבְדִין בַּהֲדַס בְּגִין דְּאִית בֵּיהּ תְּלַת עַלִּין, דְּאִתְקְרִיאוּ תְּלַת הֲדַסִּים, דִּרְמִיזִין לִתְלַת אֲבָהָן, וְאָנוּ שֶׁעוֹשִׂים בַּהֲדַס, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה עָלִים, שֶׁנִּקְרְאוּ שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים, שֶׁרוֹמְזִים לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, אֲבָל תְּרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא אִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין תַּפּוּחִין דְּאִינוּן תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, דִּי בְהוֹן עָתִיד לְאַפָּקָא רוּחָא דְקוּדְשָׁא דְאִיהוּ רַעְיָא מְהֵימְנָא דִּלְעֵילָא, אֲבָל שְׁנֵי נִקְבֵי הַחֹטֶם הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי תַפּוּחִים, שֶׁהֵם שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, שֶׁבָּהֶם עֲתִידָה לָצֵאת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן שֶׁלְּמַעְלָה,
דְּבֵיהּ אִתְיַשְׁבַת נַפְשָׁא דִילָהּ, וּבְגִין דָּא אִיהִי אָמְרַת "רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (שיר השירים ב, ה), שֶׁבּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת נַפְשָׁהּ, וּמִשּׁוּם זֶה הִיא אוֹמֶרֶת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. בְּלֵילְיָא דְשַׁבָּת (דף קמד ע"א) אִתְּמַר "קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ה) בְשַׁבָּת, בְּלֵיל שַׁבָּת נֶאֱמַר קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, בְּשַׁבָּת, וְכַד נָפִיק שַׁבָּת אִתְּמַר "וְדוֹדִי חָמַק עָבָר" (שיר השירים ה, ו), וּבְהַהוּא זִמְנָא "בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי" (שיר השירים ה, ו), וּכְשֶׁיּוֹצֵאת שַׁבָּת, נֶאֱמַר וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, וּבְאוֹתוֹ זְמַן בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, עַד דְּאוֹמֵינָא דִבְזִמְנָא דְיֵיתֵי זִמְנָא אַחֲרָא דְאוֹחִיד בִּידֵיהּ וְלָא אַשְׁבְּקִינֵיהּ לְמֵיזַל, עַד שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי, שֶׁבִּזְמַן שֶׁיָּבֹא פַּעַם אַחֶרֶת, שֶׁאֹחַז בְּיָדוֹ וְלֹא אֶעֱזֹב אוֹתוֹ לָלֶכֶת, כְּמָה דְאִתְּמַר "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי" (שיר השירים ג, ד), דָא בֵי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, "וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי" (שיר השירים ג, ד) דָא בֵי מַקְדְּשָׁא דִלְתַתָּא. וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
יוֹמָא תִּנְיָנָא "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א, ו). וְדָא צֶלֶם דְּקָאִים בֵּין גּוּפָא וּבֵין (דף קס' עמוד ב') נִשְׁמָתָא. וְעוֹד, "יְהִי רָקִיעַ... וַיְהִי מַבְדִּיל", דָּא חֲצַר הַכָּבֵד דְּאַפְסִיק בְּגוֹ גּוּפָא בֵּין מַיִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה, דְּתָמָן אֵיבָרִין דְּחַיּוּתָא מִסִּטְרָא דְּבִינָה חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. מַיִין תַּתְאִין בְּנֵי מֵעַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. תָּמָן אֵיבָרִין דִּמְזוֹנָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא שֻׁלְחַן דְּמַלְכָּא.
יוֹמָא תְלִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ', אִלֵּין מַיִין תַּתְאִין. וְדָא גּוּפָא דִּסְלִיק עֲלֵיהּ לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהַהוּא אָת בְּרִית לְאַפָּקָא מִתַּמָּן תוֹלָדִין. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּגוּפָא אִתְבְּנֵי, כֹּלָּא אִתְבְּנֵי הָכִי בְּרָזָא דָּא לְאִתְקַשְּׁרָא לְהַהוּא אֲתַר לְאַפָּקָא תוֹלָדִין לְבָתַר כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ "יִקָּווּ וְכוּ' וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" בִּכְלָלָא חֲדָא. לְבָתַר "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א, יא), וְאִילֵּין כַּמָּה אֵיבָרִין דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְזִינַיְיהוּ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין.
יוֹמָא רְבִיעָאָה "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, יד) וְכוּ'. אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. בְּרָזָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וַדַּאי קָיְימִין לְבַקְעָא בַּחֲשֵׁכָא לְבַר. "וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א, טז) אִלֵּין שָׁאַר שִׂרְטוּטִין דְּמִתְחַזְיָין בְּכָל סִטְרִין בְּגוּפָא.
(דף קסא' עמוד א') יוֹמָא חֲמִישָׁאָה "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א, כ). דָּא נִשְׁמָתָא, דְּכַמָּה עוֹבְדִין תַּלְיָין מִינַּהּ. וְכַמָּה מְמַנָּן עִלָּאִין אִתְמַנִיאוּ לְשַׁמְּשָׁא לְכָל עוֹבָדָא כִּדְקָא חֲזֵי לְקִבְלַיְיהוּ.
יוֹמָא שְׁתִיתָאָה "תּוֹצֵא הָאָרֶץ" (בראשית א, כד) וְכוּ'. דְּהָא עוֹבְדִין קָיְימִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא. וְכֻלְהוֹ מְמַנָּן הָכִי מִתְּפַּקְדָן עַל כֻּלְהוֹ עוֹבְדִין דְּהַאי וּדְהַאי כִּדְקָא יָאוּת.
בָּתַר כֹּלָּא "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), בִּכְלָלָא דְּכָל אִלֵּין בִּרְיָין דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ.
כָּל דָּא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' דָּא בְּרִיאָה בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב), דָּא סִיּוּמָא, לְאַתְקְפָא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין בְּאַתְרֵיהוֹן מִלְּגַו וּמִלְּבַר כִּדְקָא חֲזֵי.
וְעוֹד, נִשְׁמָתָא אִיהִי אָדָם. גּוּפָא בָּשָׂר אָדָם. בֵּיהּ "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה" (ויקרא יח, ו). דְּחִיבּוּרָא דְּאִתְעָבִיד בִּקְדוּשָּׁא אִתְּמָר בֵּיהּ "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ וְכוּ' וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד), דְּבֵיקוּתָא מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. כְּדֵין "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (שם) בְּגוּפָא. אֲבָל חִיבּוּרָא דְּלָאו כִּדְקָא יָאוּת, חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּנִשְׁמָתָא אֶלָּא בְּגוּפָא לְחוּד. בְּגִין כָּךְ לֵית (דף קסא' עמוד ב') אִיהוּ חִיבּוּרָא כְּלָל. וּמַמְזֵר דָּא דְּנָפִיק מֵחַיָּבֵי כְּרִיתוּת דְּלֵית תָּמָן חִיבּוּרָא כְּלָל, וְאִלֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, דְּנָחָשׁ בָּא עַל חַוָּה וּמִתַּמָּן נָפְקוּ אוּמִין אִלֵּין. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח חִיבּוּרָא אֶלָּא בְּגוּפָא, בְּגִין כָּךְ גּוּפָא אַמְשִׁיכוּ מִסִּטְרָא דְּאָדָם וְלָא נִשְׁמָתָא. וּבְהוּ "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהֹוָה" (דברים כג, ג).
יוֹמָא תִּנְיָנָא היום השני "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א, ו). וְדָא צֶלֶם דְּקָאִים בֵּין גּוּפָא וּבֵין (דף קס' עמוד ב') נִשְׁמָתָא. וזה הצלם שעומד בין הגוף ובין הנשמה הוא מחבר ביניהם, וְעוֹד, "יְהִי רָקִיעַ... וַיְהִי מַבְדִּיל", דָּא חֲצַר הַכָּבֵד דְּאַפְסִיק בְּגוֹ גּוּפָא בֵּין מַיִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה, זה חצר הכבד מפסיק בתוך הגוף בין מים עליונים נסתרה מצד ה' עליונה של שם, דְּתָמָן אֵיבָרִין דְּחַיּוּתָא מִסִּטְרָא דְּבִינָה חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. שם באברים העליונים נמשכת החיות מצד הבינה שהיא נותנת החיות והמוחין למלך. מַיִין תַּתְאִין בְּנֵי מֵעַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. תָּמָן אֵיבָרִין דִּמְזוֹנָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא שֻׁלְחַן דְּמַלְכָּא. מים תחתונים בני מעיים, מצד השכינה התחתונה, ששם האברים העוסקים במזון מצד השכינה שהיא שולחן המלך עליו מוגש המזון.
יוֹמָא תְלִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ', אִלֵּין מַיִין תַּתְאִין. וְדָא גּוּפָא דִּסְלִיק עֲלֵיהּ לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהַהוּא אָת בְּרִית לְאַפָּקָא מִתַּמָּן תוֹלָדִין. אלו מים תחתונים. וזה הגוף שעולה עליו בתמצית אבריו להתקשר באות ברית להוציא משם תולדות. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּגוּפָא אִתְבְּנֵי, כֹּלָּא אִתְבְּנֵי הָכִי בְּרָזָא דָּא לְאִתְקַשְּׁרָא לְהַהוּא אֲתַר לְאַפָּקָא תוֹלָדִין לְבָתַר כִּדְקָא חֲזֵי. בא וראה, בשעה שהגוף נבנה, הכל נבנה כך בסוד זה, להתקשר לאותו המקום להוציא תולדות מאוחר יותר כמו שראוי. בְּגִין כָּךְ לפיכך "יִקָּווּ וְכוּ' וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" בִּכְלָלָא חֲדָא. לְבָתַר בכללות אחת. אחר כך "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א, יא), וְאִילֵּין כַּמָּה אֵיבָרִין דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְזִינַיְיהוּ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. ואלה כמה איברים המתחלקים לסוגיהם לפי סודות עליונים.
יוֹמָא רְבִיעָאָה היום הרביעי "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, יד) וְכוּ'. אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. בְּרָזָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וַדַּאי קָיְימִין לְבַקְעָא בַּחֲשֵׁכָא לְבַר. ואל שני עינים. בסוד השמש והירח ודאי שעומדים לבקוע בחשכה לחוץ. "וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א, טז) אִלֵּין שָׁאַר שִׂרְטוּטִין דְּמִתְחַזְיָין בְּכָל סִטְרִין בְּגוּפָא.אלו שאר השרטוטים שנראים בכל צד בגוף.
(דף קס' עמוד א') יוֹמָא חֲמִישָׁאָה היום החמישי "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א, כ). דָּא נִשְׁמָתָא, דְּכַמָּה עוֹבְדִין תַּלְיָין מִינַּהּ. וְכַמָּה מְמַנָּן עִלָּאִין אִתְמַנִיאוּ לְשַׁמְּשָׁא לְכָל עוֹבָדָא כִּדְקָא חֲזֵי לְקִבְלַיְיהוּ. זו הנשמה שהרבה מעשים תלויים ממנה, והרבה ממונים עליונים נתמנו לשמשה כנגדה לכל מעשה כמו שראוי.
יוֹמָא שְׁתִיתָאָה יום השישי "תּוֹצֵא הָאָרֶץ" (בראשית א, כד) וְכוּ'. דְּהָא עוֹבְדִין קָיְימִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא. וְכֻלְהוֹ מְמַנָּן הָכִי מִתְּפַּקְדָן עַל כֻּלְהוֹ עוֹבְדִין דְּהַאי וּדְהַאי כִּדְקָא יָאוּת. אלו המעשים שעומדים בגוף ובנשמה, וכל המלאכים הממונים כך מצווים על כולם על כל המעשים של זה וזו כמו שראוי.
בָּתַר כֹּלָּא "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), בִּכְלָלָא דְּכָל אִלֵּין בִּרְיָין דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ. אחרי הכל נעשה אדם בכללות שכל אל הבראות התלויות ממנו.
כָּל דָּא כל זה "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' דָּא בְּרִיאָה בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר זו הבריאה בתחילה. ולאחר כך "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב), דָּא סִיּוּמָא, לְאַתְקְפָא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין בְּאַתְרֵיהוֹן מִלְּגַו וּמִלְּבַר כִּדְקָא חֲזֵי. זה הסיום לחזק כל הבריות בפנים ומבחוץ כמו שראוי.
וְעוֹד, נִשְׁמָתָא אִיהִי אָדָם. גּוּפָא בָּשָׂר אָדָם. בֵּיהּ ועוד נשמה היא סוד "אדם", הגוף - "בשר אדם". ובו נאמר "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה" (ויקרא יח, ו). דְּחִיבּוּרָא דְּאִתְעָבִיד בִּקְדוּשָּׁא אִתְּמָר בֵּיהּ חיבור שנעשה בקדושה נאמר בו "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ וְכוּ' וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד), דְּבֵיקוּתָא מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. כְּדֵין וכשהדבקות מצד הנשמה, נאמר בו "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (שם) בְּגוּפָא. אֲבָל חִיבּוּרָא דְּלָאו כִּדְקָא יָאוּת, חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּנִשְׁמָתָא אֶלָּא בְּגוּפָא לְחוּד. בגוף. אבל חיבור שאינו כמו שראוי החיבור לא נמצא בנשמה אלה בגוף לבד. בְּגִין כָּךְ לֵית (דף קסא' עמוד ב') אִיהוּ חִיבּוּרָא כְּלָל. לפיכך אין הוא נחשב כחיבור כלל.
וּמַמְזֵר דָּא דְּנָפִיק מֵחַיָּבֵי כְּרִיתוּת דְּלֵית תָּמָן חִיבּוּרָא כְּלָל, וְאִלֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, דְּנָחָשׁ בָּא עַל חַוָּה וּמִתַּמָּן נָפְקוּ אוּמִין אִלֵּין. והממזר, יוצא מחייבי כריתות, שאין שם חיבור כלל. ואלה אומות העולם, ששורשם ממעשה הנחש שה על חוה, ומשם יצאו האומות האלה. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח חִיבּוּרָא אֶלָּא בְּגוּפָא, בְּגִין כָּךְ גּוּפָא אַמְשִׁיכוּ מִסִּטְרָא דְּאָדָם וְלָא נִשְׁמָתָא. אבל בגלל שלא נמצא חיבור אלא בגוף, לפיכך, מאותו היחוד הפסול נמשך הגוף מצד האדם - אבל לא הנשמה. וּבְהוּ וכוון ששרש אומות העולם בממזרות נאמר בהם, "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהֹוָה" (דברים כג, ג).
מאמר הגאולה | מיני שפעה ולבושיה של השכינה
שני מיני שפע נמשכים לשכינה, אחד לעצמה ואחד לכל התלויים בה.
"שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה": (ישעיה ס"א י').
וּבִרְאוֹת הַנָּבִיא גּוֹדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁתִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן אָמַר, "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי" (ישעיהו סא, י) וּבָזֶה הַפָּסוּק תִּרְאֶה סוֹדוֹת נֶעְלָמִים מְאֹד. וְתֵדַע כִּי שְׁנֵי מִינֵי שֶׁפַע נִמְצְאוּ לַשְּׁכִינָה:
אֶחָד לָמָּה שֶׁהוּא חֵלֶק עַצְמָהּ וּלְתִיקּוּן מַדְרֵגוֹתֶיהָ וְאוֹרוֹתֶיהָ, וְעַל זֶה אָמַר "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה'" (ישעיהו סא, י), וּכְבָר בֵּאַרְתִּי לְךָ אֵיךְ הַשָּׂשׂוֹן מוֹרֶה עַל הַיְסוֹד. וְאָמְרוּ "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ" יוֹרֶה עַל הַתְמָדַת הַשֶּׁפַע, שֶׁפַע אַחַר שֶׁפַע, בְּרָכָה אַחֵר בְּרָכָה.
וְיֵשׁ שֶׁפַע אַחֵר שֶׁהוּא לָתֵת אֶל כָּל צִבְאוֹתֶיהָ וּבִפְרָט לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי הב"ה וְהַשְּׁכִינָה, וְעַל זֶה אָמַר, "תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי" (ישעיהו סא, י). וְהִנֵּה גַּם הַגִּילָה בְּצַדִּיק אֲבָל מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ אַב לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם צַדִּיקִים יַעַן מֵהֶם נִגְזָרוּ וְיָצְאוּ, וְהָרֶמֶז עַל זֶה, "גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק" (משלי כג, כד), וְעַל כֵּן אָמַר, "תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי" (ישעיהו סא, י) וְאָמַר, "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י).
תיקון הבגדים והלבושים של השכינה.
וְהַסּוֹד, הַלְּבוּשִׁים הַמְכַסִּים עַל הַגּוּף, וְכָל לְבוּשׁ הוּא חִיצוֹן, וְהוּא מִצַּד הַגְּבוּרָה, כִּי הַחֶסֶד נִגְנַז לִפְנִים. וְהִנֵּה בְּגָלוּת הָיוּ הַלְּבוּשִׁים לְבוּשֵׁי קַדְרוּת וַאֲפֵילָה, בְּסוֹד הַקְּלִיפָּה הַסּוֹבֶבֶת עַל הַמּוֹחַ, וְעַל כֵּן לְמַעֲנָם יִמָּנַע הָאוֹר וְלֹא יָאִיר. אֲבָל בִּזְמַן הַגְּאוּלָה הִנֵּה יִהְיוּ הַלְּבוּשִׁים, "בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י), וְהַגְּבוּרָה נִקְרֵאת כָּךְ וְגַם הַבִּינָה לִהְיוֹתָהּ לִשְׂמֹאל, וְהָאֱמֶת שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצְאִים הַבְּגָדִים הָאֵלֶּה. וְעַל הַכֹּל, "מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי" (שם) וְהוּא הַמְּעִיל הַיְקָר וְהַנִּכְבָּד הַנִּיתָּן לָהּ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, וּמִפְּנֵי שֶׁמֵּעֵת הַחִיבּוּר נִיתַן – נִקְרָא "מְעִיל צְדָקָה" (שם) כִּי הַצְּדָקָה הוּא הַחִיבּוּר הָעֶלְיוֹן. וְאָמַר, "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" (שם) וְכוּ' וְזֶה יוֹרֶה רוֹב הִתְחַדְּשׁוּת הָאוֹרוֹת תָּמִיד, וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר בַּתְּחִילָה, "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה'" (שם) שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, עַל כֵּן אָמַר, "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר"(שם) וְהוּא אֶל הַמֶּלֶךְ הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה. "וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" (שם) מְדַבֵּר עַל הַשְּׁכִינָה עַצְמָהּ. וְאָמַר "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" בִּהְיוֹתוֹ מִתְעַטֵּר תָּמִיד בַּעֲטָרוֹת חֲדָשׁוֹת מִלְמַעְלָה, "וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" בִּהְיוֹתָהּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּקִשּׁוּטֶיהָ מִלְּמַטָּה. וְכָל זֶה נִּמְשָׁךְ מֵהִפָּרֶד הַקְּלִיפָּה וְהִכַּרְתָּהּ לְעוֹלָם, וְהוּא הַסּוֹד שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְמַעְלָה בְּפָסוּק, "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ" (ויקרא כו, ו).