תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

דִתְלַת צְלוֹתִין אִינוּן בְּשַׁבָּת, וּרְבִיעָאָה צְלוֹתָא דְמוּסָף. צְלוֹתָא דְעַרְבִית אַתָּה קִדַּשְׁתָּ, וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְתַמָּן לֵיוָאֵי, דְאִתְּמַר בְּהוֹן וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם. צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', וְדָא 'נִשְׁמַת כָּל חַי', דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" (תהלים סח, יד), אַל תִּקְרֵי 'אִם' אֶלָּא 'אֵם', דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (בראשית כח, יא), בַּאֲתַר דְּיֵשׁ כ"ב אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא שְׁכִיבַת תַּמָּן, זַכָּאָה אִיהִי פוּמָא, דְאוֹרַיְיתָא דְהַהִיא שַׁעְתָּא שְׁכִיבַת תַּמָּן.

צְלוֹתָא תְּלִיתָאָה 'אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד', דָּא יְהֹוָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דַאֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ, וְאִינוּן נְשָׁמָה יְתֵירָה וְרוּחַ יְתֵירָה וְנֶפֶשׁ יְתֵירָה, נֶפֶשׁ יְתֵירָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת. 'אַתָּה קִדַּשְׁתָּ', נְשָׁמָה יְתֵירָה 'נִשְׁמַת כָּל חַי', דְּאִתְּמַר בָּהּ 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ'. רוּחַ יְתֵירָה 'אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד', זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַפְתַּח פִּימוֹי בִּתְלַת צְלוֹתִין, לְקַבְּלָא לוֹן בְּשַׁבָּת.

(דף לד ע"ב) תְּפִלַּת מוּסָף דָּא צַדִּיק, דְּכָלִיל כֻּלְּהוּ צְלוֹתִין, וּבֵיהּ אָמְרִין בִּצְלוֹתָא דְמוּסָף 'כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ' וְכֶתֶר אִיהוּ כֶתֶר עֶלְיוֹן, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַבָּא וְאִימָּא. 'קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ' תְּלַת אֲבָהָן, יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּרִית מִילָה וּתְרֵין יַרְכֵי קְשׁוֹט, 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ' דָא שְׁכִינְתָּא.
זַכָּאִין שִׂפְוָון דְּאִינוּן תַּרְעִין דְּהֵיכָלָא, לְקַבְּלָא בְהוֹן צְלוֹתִין אִלֵּין, וּבְגִין דָּא "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט), דְּכַד בַּר נַשׁ אַפְתַּח פִּימוֹי בִּצְלוֹתָא בִשְׁכִינְתֵּיהּ, מִיָּד "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), הוּא וּבֵית דִּינוֹ. אָ"ז תְּמַנְיָא אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָ"ה אֶהֱיֶ"ה, אַבָּא וְאִימָּא, "וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט) מִיָּד הוּא וּבֵית דִּינוֹ יְהֹוָה אֲדֹנָ"י.

כַּד אִינוּן בְּאַבָּא וּבְאִימָּא, לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, כָּל חַד אִיהוּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכַד אִינוּן בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן אִינוּן בְּיִחוּדָא חֲדָא, כְּגַוְונָא דָא יאההויה"ה, בְּחֶסֶד וּגְבוּרָה אִינוּן יְהֹוָה אֶהֱיֶ"ה, עַנְפִין מִתְפָּרְדִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִינוּן תַּרְוַיְיהוּ בְיִחוּדָא חֲדָא, וְהָכִי אִינוּן עַנְפִין מִתְפָּרְדִין בְּנֶצַח וָהוֹד, יְהֹוָה לִימִינָא אֶהֱיֶ"ה לִשְׂמָאלָא. בְּצַדִּיק מִתְיַחֲדִים, הָא הָכָא רָזָא דְאִילָנָא, דְאִתְפַּשְׁטָן עַנְפּוֹי מֵעֵילָּא, וּמִתְיַיחֲדִין בְּשָׁרְשׁוֹי לְתַתָּא, וְדָא עֵץ הַחַיִּים. עֵץ הַדַּעַת טוֹב, דְּלֵית בֵּיהּ רָע, מִתַּתָּא לְעֵילָא, כְגַוְונָא דָא, אֲדֹנָ"י שְׁכִינְתָּא תַתָּאָה, יְהֹוָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִינוּן בִּתְרֵין יַרְכִין עַנְפִין מִתְפָּרְדִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, וְהָכִי בִתְרֵין דְּרוֹעִין מִתְפָּרְדִין עַנְפִין לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, בְּצַדִּיק אִינוּן בְּיִחוּדָא חֲדָא יאהדונה"י, וְדָא רָזָא דְחַשְׁמַ"ל, חֵיוָון דְּאֶשָּׁא מְמַלְּלָן, 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ', דְּאִיהִי יאהדונה"י, 'וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם', בִּתְרֵין שְׁמָהָן וְדָא יְהֹוָה אֶהֱיֶ"ה.

וּבְהוֹן הֲוָה מְשַׁבַּח שְׁכִינְתָּא בְּשִׁיר הַשִּׁירִים מִתַּתָּא לְעֵילָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שיר השירים ז, ב), "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר" (שיר השירים ז, ג), שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, צַוָּארֵךְ, רֹאשֵׁךְ, הָא הָכָא מִתַּתָּא לְעֵילָא.

שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

דִתְלַת צְלוֹתִין אִינוּן בְּשַׁבָּת, וּרְבִיעָאָה צְלוֹתָא דְמוּסָף. צְלוֹתָא דְעַרְבִית אַתָּה קִדַּשְׁתָּ, שֶׁשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הֵן בְּשַׁבָּת, וּרְבִיעִית תְּפִלַּת מוּסָף, תְּפִלַּת עַרְבִית אַתָּה קִדַּשְׁתָּ, וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְתַמָּן לֵיוָאֵי, וְזוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה שֶׁהִיא מִצַּד הַשְּׂמֹאל, שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם,  דְאִתְּמַר בְּהוֹן וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם. צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, וְדָא 'נִשְׁמַת כָּל חַי', דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" (תהלים סח, יד)וְזֶה נִשְׁמַת כָּל חַי, שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, אַל תִּקְרֵי 'אִם' אֶלָּא 'אֵם', דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (בראשית כח, יא)אַל תִּקְרֵי אִם אֶלָּא אֵם, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא בַּאֲתַר דְּיֵשׁ כ"ב אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא שְׁכִיבַת תַּמָּן,  בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, שׁוֹכֶבֶת שָׁם.  זַכָּאָה אִיהִי פוּמָא, דְאוֹרַיְיתָא דְהַהִיא שַׁעְתָּא שְׁכִיבַת תַּמָּן אַשְׁרֵי הוּא הַפֶּה שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה שׁוֹכֶבֶת שָׁם

צְלוֹתָא תְּלִיתָאָה 'אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד', הַתְּפִלָּה הַשְּׁלִישִׁית, אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד,  דָּא יְהֹוָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דַאֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ, זֶה יהו"ה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁאוֹחֵז בִּשְׁנֵיהֶם,  וְאִינוּן נְשָׁמָה יְתֵירָה וְרוּחַ יְתֵירָה וְנֶפֶשׁ יְתֵירָה, וְהֵן נְשָׁמָה יְתֵרָה וְרוּחַ יְתֵרָה וְנֶפֶשׁ יְתֵרָה.  נֶפֶשׁ יְתֵירָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת. 'אַתָּה קִדַּשְׁתָּ', נֶפֶשׁ יְתֵרָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת - אַתָּה קִדַּשְׁתָּ.  נְשָׁמָה יְתֵירָה 'נִשְׁמַת כָּל חַי', דְּאִתְּמַר בָּהּ 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ' נְשָׁמָה יְתֵרָה - נִשְׁמַת כָּל חַי, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ.  רוּחַ יְתֵירָה 'אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד', רוּחַ יְתֵרָה - אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד.  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַפְתַּח פִּימוֹי בִּתְלַת צְלוֹתִין, לְקַבְּלָא לוֹן בְּשַׁבָּת אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת פִּיו בְּשָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת לְקַבֵּל אוֹתָם בְּשַׁבָּת.  

(דף לד ע"ב) תְּפִלַּת מוּסָף דָּא צַדִּיק, דְּכָלִיל כֻּלְּהוּ צְלוֹתִין, תְּפִלַּת מוּסָף זֶה צַדִּיק, שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת,  וּבֵיהּ אָמְרִין בִּצְלוֹתָא דְמוּסָף 'כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ' וּבוֹ אוֹמְרִים בִּתְפִלַּת מוּסָף כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ, וְכֶתֶר אִיהוּ כֶתֶר עֶלְיוֹן, וְהַכֶּתֶר הוּא כֶּתֶר עֶלְיוֹן,  יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַבָּא וְאִימָּא יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ - אַבָּא וְאִמָּא,. 'קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ' תְּלַת אֲבָהָן, וְקָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ - שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת,  יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּרִית מִילָה וּתְרֵין יַרְכֵי קְשׁוֹט, יהו"ה צְבָאוֹ"ת - בְּרִית מִילָה וּשְׁתֵּי יְרֵכַיִם שֶׁל אֱמֶת,  'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ' דָא שְׁכִינְתָּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ זוֹ שְׁכִינָה. זַכָּאִין שִׂפְוָון דְּאִינוּן תַּרְעִין דְּהֵיכָלָא, לְקַבְּלָא בְהוֹן צְלוֹתִין אִלֵּין, אַשְׁרֵי הַשְּׂפָתַיִם שֶׁהֵם שַׁעֲרֵי הַהֵיכָל לְקַבֵּל בָּהֶם אֶת הַתְּפִלּוֹת הַלָּלוּ,  וּבְגִין דָּא "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט) וּמִשּׁוּם זֶה אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק,   דְּכַד בַּר נַשׁ אַפְתַּח פִּימוֹי בִּצְלוֹתָא בִשְׁכִינְתֵּיהּ, שֶׁכְּשֶׁאָדָם פּוֹתֵחַ פִּיו בִּתְפִלָּה עִם שְׁכִינָתוֹ,  מִיָּד "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה"(ישעיהו נח, ט), הוּא וּבֵית דִּינוֹ. אָ"ז תְּמַנְיָא אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָ"ה אהי"ה, אַבָּא וְאִימָּא, "וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט) מִיָּד הוּא וּבֵית דִּינוֹ יְהֹוָה אֲדֹנָ"י מִיָּד אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה, הוּא וּבֵית דִּינוֹ, אָ"ז שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו"ה אהי"ה, אַבָּא וְאִמָּא, וַיהו"ה יַעֲנֶה מִיָּד, הוּא וּבֵית דִּינוֹ, יהו"ה אדנ"י.
 
כַּד אִינוּן בְּאַבָּא וּבְאִימָּא, לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, כָּל חַד אִיהוּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּשֶׁהֵם בְּאַבָּא וּבְאִמָּא, לְיָמִין וּשְׂמֹאל, כָּל אֶחָד הוּא שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכַד אִינוּן בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן אִינוּן בְּיִחוּדָא חֲדָא, כְּגַוְונָא דָא וּכְשֶׁהֵם בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן, הֵם בְּיִחוּד אֶחָד כְּמוֹ זֶה: יאההויה"ה, בְּחֶסֶד וּגְבוּרָה אִינוּן יְהֹוָה אֶהֱיֶ"ה, עַנְפִין מִתְפָּרְדִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, יאההויה"ה, בְּחֶסֶד וּגְבוּרָה, הֵם יהו"ה אהי"ה, הָעֲנָפִים נִפְרָדִים לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל,  בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִינוּן תַּרְוַיְיהוּ בְיִחוּדָא חֲדָא, בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי הֵם שְׁנֵיהֶם בְּיִחוּד אֶחָד,  וְהָכִי אִינוּן עַנְפִין מִתְפָּרְדִין בְּנֶצַח וָהוֹד, יְהֹוָה לִימִינָא אהי"ה לִשְׂמָאלָא וְכֵן הָעֲנָפִים נִפְרָדִים בְּנֵצַח וְהוֹד, יהו"ה לְיָמִין, אהי"ה לִשְׂמֹאל,. בְּצַדִּיק מִתְיַחֲדִים, הָא הָכָא רָזָא דְאִילָנָא, דְאִתְפַּשְׁטָן עַנְפּוֹי מֵעֵילָּא, וּמִתְיַיחֲדִין בְּשָׁרְשׁוֹי לְתַתָּא, וְדָא עֵץ הַחַיִּים בְּצַדִּיק מִתְיַחֲדִים. הֲרֵי כָּאן סוֹד הָאִילָן, שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים עֲנָפָיו מִמַּעְלָה וּמִתְיַחֲדִים לְמַטָּה בְּשָׁרְשׁוֹ, וְזֶה עֵץ הַחַיִּים. עֵץ הַדַּעַת טוֹב, דְּלֵית בֵּיהּ רָע, מִתַּתָּא לְעֵילָא, כְגַוְונָא דָא, עֵץ הַדַּעַת טוֹב, שֶׁאֵין בּוֹ רָע, מִמַּטָּה לְמַעְלָה, כְּמוֹ זֶה:  אֲדֹנָ"י שְׁכִינְתָּא תַתָּאָה, יְהֹוָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִינוּן בִּתְרֵין יַרְכִין עַנְפִין מִתְפָּרְדִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, אדנ"י שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, יהו"ה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּבִשְׁתֵּי יְרֵכַיִם הָעֲנָפִים שֶׁנִּפְרָדִים לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל,  וְהָכִי בִתְרֵין דְּרוֹעִין מִתְפָּרְדִין עַנְפִין לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, וְכָךְ בִּשְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת נִפְרָדִים עֲנָפִים לְיָמִין וּשְׂמֹאל. בְּצַדִּיק אִינוּן בְּיִחוּדָא חֲדָא יאהדונה"י, וְדָא רָזָא דְחַשְׁמַ"ל, בְּצַדִּיק הֵם בְּיִחוּד אֶחָד יאהדונה"י, וְזֶה סוֹד הַחַשְׁמַ"ל,  חֵיוָון דְּאֶשָּׁא מְמַלְּלָן, 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ', חַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ מְדַבְּרוֹת, כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ,  דְּאִיהִי יאהדונה"י, שֶׁהִיא יאהדונה"י, 'וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם', בִּתְרֵין שְׁמָהָן וְדָא יְהֹוָה אהי"ה וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם, בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת, וְזֶה יהו"ה אהי"ה.
 
וּבְהוֹן הֲוָה מְשַׁבַּח שְׁכִינְתָּא בְּשִׁיר הַשִּׁירִים מִתַּתָּא לְעֵילָא, וּבָהֶם הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַשְּׁכִינָה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים מִמַּטָּה לְמַעְלָה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שיר השירים ז, ב), "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר" (שיר השירים ז, ג), שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, צַוָּארֵךְ, רֹאשֵׁךְ, הָא הָכָא מִתַּתָּא לְעֵילָא זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן, שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, צַוָּארֵךְ, רֹאשֵׁךְ, הֲרֵי כָּאן מִמַּטָּה לְמַעְלָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וּתְלַת

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרָיְתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה "הַגְבֵּל אֶת הָהָר" (שמות יט, כג) וְכוּ' תְּרֵין יוֹמִין אָמַר לֵיהּ. וְאִלֵּין חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, לְמֵיתֵי לְאוֹרַיְתָא וְדָא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּמֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְדָא דַּעַת דִּילֵיהּ מַמָּשׁ. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'מֹשֶׁה זַכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים' (אבות ה, יח). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא הָכִי לְמֵיהַב זַכּוּתָא לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל. דְּאִיהוּ לָא יָהִיב  (דף סד' עמוד א')  לְהוּ אוֹרָיְתָא לְאַתְקָנָא אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא דְּאִינוּן שִׁית סִטְרִין. וְאִינּוּן אִתְקְרִיבוּ לְנַטְּלָא לַהּ מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא נָמֵי, לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. וּבְגִין דָּא רָחִים לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחָבִיב לְהוּ. וְרָזָא דָּא "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת דְּדַעַת. וּבְהוּ "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם" (דברים ה, כה) וְכוּ' בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ מִגַּרְמַיְיהוּ לְיַתִּיר מִמַּאי דְּבָעֵי לְמֵיהַב לְהוּ מַלְכָּא. וְלָקֳבֵל דָּא יִזְכּוּן לְתוֹרָה חֲדָשָׁה לְזִמְנָא דְּאָתֵי. אֲבָל הָכָא תַּלְיָא רְחִימוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב' כג, ג). וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא עָבְדִין חוֹבָה דִּלְהוֹן. אֲבָל בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ לְפוּלְחָנָא עִלָּאָה, אִינוּן חֲסִידִים לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דְּמִלָּה "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). דְּכַמָּה דְּאִיהוּ הֲוָה מִתְגַּלֵּי, הָכִי הֲווּ יִשְׂרָאֵל מִתְקָרְבִין לְקִבְלֵיהּ לְאַתְקְפָא לֵיהּ, וְאִיהוּ מִתְתְּקַף יַתִּיר. וְכֹלָּא עָבֵיד מֹשֶׁה לְטִיבוּתָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים" (שמות יט, יז) וְכוּ'. דְּכַמָּה דַּהֲווֹ דַּרְגִּין מִתְגַּלְּיָין, הָכִי הֲוָה מֹשֶׁה מְקָרֵב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְגַבַּיְיהוּ לְאַתְקְפָא לְהוּ, (דף סד' עמוד ב')  וְאִינּוּן מִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). וְכַמָּה דְּמֹשֶׁה אִתְּעַר לְגַבֵּי עֵילָּא, הָכִי אִתְּעַר יַתִּיר נָמֵי לְגַבֵּיהּ וְאִתְּעַר תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט). וְרָזָא דָּא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל דְּמִתְרַבֵּי וְאָזִיל, הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַדַּאי.

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין אִתְגְּלִיאוּ עֲלַיְיהוּ וַהֲווֹ מִתְקַשְּׁרָן בְּהוּ, וְאִינּוּן תְּאִיבִין לְאִתְקַשְּׁרָא יַתִּיר. אֲבָל כָּל מַה דַּהֲווֹ תְּאִיבִין הָכִי הֲווּ מִתְגַּלְּיָין עֲלַיְיהוּ נָמֵי יַתִּיר. וְרָזָא דָּא "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) וְכוּ'.

דְּהָא כָּל דַּרְגָּא דַּהֲווֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, הֲווּ תְּאִיבִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּגָנִיז יַתִּיר, וְאָמְרִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" וְכוּ'. וּמִיַּד אִתְגַּלְיָא לֵיהּ וְאִינּוּן אָמְרִין "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" (שיר השירים א, ב). וְהָכִי הֲווּ מִתְגַּבְּרָן וּמִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). לְבָתַר כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא בְּאִימָּא דִּקְיָימַת עֲלַיְיהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג) דִּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא יוֹבְילָא וְסָלִיק לְעֵילָא, וְהָכָא תַּלְיָא פּוּלְחָנָא דְּיִשְׂרָאֵל גּוֹ סְתִימוּ עִלָּאָה וַדַּאי.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וּתְלַת

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרָיְתָא, בזמן שעמדו ישראל על הר סיני לקבל את התורה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה "הַגְבֵּל אֶת הָהָר" (שמות יט, כג) וְכוּ' תְּרֵין יוֹמִין אָמַר לֵיהּ. על שני ימים ציוה אותו כנגד וְאִלֵּין חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, לְמֵיתֵי לְאוֹרַיְתָא וְדָא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, כדי לתת להם את התורה שהיא מצד עמודא דאמצעיתא שבין החסדים והגבורות. וּמֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְדָא דַּעַת בחינת שורש נשמתו בדעת דז"א, ובכך הכין להם לישראל לאחוז גם במדרגות עליונות יותר, וזה הדעת שהוא מהצד דִּילֵיהּ מַמָּשׁ שלו ממש. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו 'מֹשֶׁה זַכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים' (אבות ה, יח). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא הָכִי לְמֵיהַב זַכּוּתָא לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל, והקב"ה רצה כך והסכים על ידו כדי לזכות את משה וישראל. דְּאִיהוּ לָא יָהִיב (דף סד' עמוד א') לְהוּ אוֹרָיְתָא לְאַתְקָנָא אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא דְּאִינוּן שִׁית סִטְרִין. שהקב"ה לא נתן להם את התורה אלא שיתוקנו מצד ו' ספירות תחתונות, חג"ת נה"י, וְאִינּוּן אִתְקְרִיבוּ לְנַטְּלָא לַהּ מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא נָמֵי, לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. והם התקרבו לקבל אותה גם כן מהבחינות הספירות העליונות, להשלים את התיקון כמו שראוי. וּבְגִין דָּא רָחִים לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחָבִיב לְהוּ. ובשל כך אוהב אותם הקדוש ברוך הוא ומחבב אותם.

וְרָזָא דָּא וזה סוד "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) שנאמרו כנגד אחיזתם בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת ששורשם דְּדַעַת. וּבְהוּ "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם" (דברים ה, כה) וְכוּ' וזה סוד וה"יה לבב"ם שלכתחילה היה להם לאחוז בו"ה והם רצו לאחוז גם בי"ה ע"י הגילוי בלבב"ם שהם החסדים והגבורות המתגלים בתפארת. בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ מִגַּרְמַיְיהוּ לְיַתִּיר מִמַּאי דְּבָעֵי לְמֵיהַב לְהוּ מַלְכָּא. בגלל שמסרו עצמם לקבל ולתקן יותר ממה שייעד להם מלכם, וְלָקֳבֵל דָּא יִזְכּוּן לְתוֹרָה חֲדָשָׁה לְזִמְנָא דְּאָתֵי, וכנגד זה יזכו לתורה חדשה שהם גילוי רזי וצפונות התורה מצד חכמה סתימאה לעתיד לבוא. אֲבָל הָכָא תַּלְיָא רְחִימוּ דְּיִשְׂרָאֵל, אבל, מכאן תלויה אהבתם של ישראל שנאמר בהם דְּאִתְּמָר בְּהוּ "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב' כג, ג) שאוהב הרב"ה את הצדיקים המתחסדים עם בוראם, ועושים מעבר למצווה עליהם כבן הרוצה לרצות את אביו, וכנגד זה מקיים הקב"ה את בקשתם וממתק את דיני שם אלהי"ם. וְרָזָא דָּא וסוד זה "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר שעולים לפניו ללא מניעה ועיכוב. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא עָבְדִין חוֹבָה דִּלְהוֹן. אֲבָל בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ לְפוּלְחָנָא עִלָּאָה, שהרי מצד הנהגת העולם התחתון שהם זו"ן עושים את החובות שלהם, אבל משום שמוסרים עצמם לגבוה, מעבר לחובת עבודתם, אִינוּן אלה הם חֲסִידִים שהנהגתם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). דְּכַמָּה דְּאִיהוּ הֲוָה מִתְגַּלֵּי, הָכִי הֲווּ יִשְׂרָאֵל מִתְקָרְבִין לְקִבְלֵיהּ לְאַתְקְפָא לֵיהּ, וְאִיהוּ מִתְתְּקַף יַתִּיר. ככל שהיה קול השופר שהוא סוד הבינה מתגלה, כך היו ישראל מתקרבים ולהתחזק כנגדו, והוא כנגדם היה מתחזק יותר, וְכֹלָּא עָבֵיד מֹשֶׁה לְטִיבוּתָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. והכל עשה משה לטובתם של ישראל, ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים" (שמות יט, יז) וְכוּ'. דְּכַמָּה דַּהֲווֹ דַּרְגִּין מִתְגַּלְּיָין, הָכִי הֲוָה מֹשֶׁה מְקָרֵב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְגַבַּיְיהוּ לְאַתְקְפָא לְהוּ, (דף סד' עמוד ב') וְאִינּוּן מִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. וככל שהיו המדרגות מתגלות, כך היה משה מקרב את ישראל אליהם כדי שיתחזקו מאורם, והמדרגות התחזקו עליהם בתמידות, ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). וְכַמָּה דְּמֹשֶׁה אִתְּעַר לְגַבֵּי עֵילָּא, הָכִי אִתְּעַר יַתִּיר נָמֵי לְגַבֵּיהּ וְאִתְּעַר תָּדִיר. וככל שמשה התעורר לגבי המדרגות העליונות, כך התעוררו הם יותר להשפיע עבורו, בהתעוררות תמידית. ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט) משה העלה את התעוררותו, והאלהים נתעורר כנגדו. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", הַגָּדוֹל דְּמִתְרַבֵּי וְאָזִיל שהולך ומתרבה, הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַדַּאי.

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אברהם סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין אִתְגְּלִיאוּ עֲלַיְיהוּ וַהֲווֹ מִתְקַשְּׁרָן בְּהוּ, ודאי בזמן שעמדו ישראל על הר סיני, כל המדרגות העליונות התגלו עליהם והיו מתקשרים בהם, וְאִינּוּן תְּאִיבִין לְאִתְקַשְּׁרָא יַתִּיר ונתאוו להתקשר עימם יותר. אֲבָל כָּל מַה דַּהֲווֹ תְּאִיבִין הָכִי הֲווּ מִתְגַּלְּיָין עֲלַיְיהוּ נָמֵי יַתִּיר. אבל, ככל שהיו מתאווים אליהם ישראל, ככה היו המדרגות מתגלות עליהם יותר. וזה סוד וְרָזָא דָּא "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) וְכוּ'.

דְּהָא כָּל דַּרְגָּא דַּהֲווֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, הֲווּ תְּאִיבִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּגָנִיז יַתִּיר,בכל מדרגה שהיו מתדבקים בה, היו תאוים להתדבק יותר בבחינות הנסתרות שבה, ואמרו וְאָמְרִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" וְכוּ' שהוא בסוד הרוח הנסתר שבתוך הפה. וּמִיַּד אִתְגַּלְיָא לֵיהּ וְאִינּוּן אָמְרִין, ומיד התגלה להם והיו אומרים "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" דדיך הם סוד השפע הנמשך מיי"ן שעולה בגימ' סו"ד (שיר השירים א, ב). וְהָכִי הֲווּ מִתְגַּבְּרָן וּמִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. וכך היו מתגברים ומתחזקים בתמידות. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). לְבָתַר כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא בְּאִימָּא דִּקְיָימַת עֲלַיְיהוּאחר כך הכל נקשר בקשר אחד באימא / מצד הבינה שעמדה עליהם וממנה נמשך קול השופר שהעלה אותם אליה,וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג) שהיובל הוא סוד הבינה, דִּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא יוֹבְילָא וְסָלִיק לְעֵילָא, שאז הכל נקשר באותו היובל שהוא סוד הבינה ועלה למעלה. וְהָכָא תַּלְיָא פּוּלְחָנָא דְּיִשְׂרָאֵל גּוֹ סְתִימוּ עִלָּאָה וַדַּאי וכאן בסוד זה תלויה עבודתם של ישראל בסוד הפנימיות העליון ודאי.

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה קכד: בכח צפוים יסור לב האבן של ישראל ויעשה לב בשר. ומכח רוחו של משיח יטהר.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אָנוּ מְצַפִּים לְךָ, וְכֵן אֲנַחְנוּ מִסְתַּלְּקִים מֵאוֹתוֹ עָפָר שֶׁמִּתְקַשֶּׁה וְנַעֲשֶׂה אֶבֶן. וּמִצַּד שֶׁלְּךָ "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר", וְזֶה לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד, לְהִתַּקֵּן בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ, וּבוֹ "וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת" בְּאוֹתוֹ הָרוּחַ הָעֶלְיוֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל רֹאשׁ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּמִשָּׁם לְכָל יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב "עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם", מִיָּד "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלְכוּ", בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ". כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מִסְתַּלְּקִים לְגַבְּךָ בַּצִּפּוּי שֶׁלָּנוּ, אַתָּה תִּהְיֶה נוֹטֵל לָנוּ בְּתֹקֶף שֶׁלְּךָ כְּגוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלַי" - כֵּן תִּהְיֶה נוֹטֵל אוֹתָנוּ עַתָּה, דִּכְתִיב "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.