Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וּבְזִמְנָא דִמְקַיְּימִין מִצְוַת בְּרִית מִילָה וְאַעְבְּרָן מִנַּיְיהוּ עָרְלָה, וְעָבְדִין פְּרִיעָה, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים", וְאִם לַאו "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם".
בְּזִמְנָא דִמְיוּחָדִין בְּזִוּוּגֵיהוֹן בְּקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בִּרְכָאָן, דְּאִינוּן יִחוּדָא דִלְהוֹן בִּקְדוּשָׁה וּבְבִרְכָתָא, אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים", וְאִם לַאו "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" וְכוּ'.
וְאִינוּן יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא בִרְשׁוּתָא אָחֳרָא, דְּכַד לָא מִתְיַיחֲדִין בְּזִוּוּגַיְיהוּ בְקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בִּרְכָאָן, דְּאִינוּן יִחוּדָא דִלְהוֹן בִּקְדוּשָׁה וּבְרָכָה, בַּאֲתַר דִּקְדוּשָׁה שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ מְסָאֲבָא, וּבַאֲתַר דִּבְרָכָה שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ לְטוּתָא, וּבַאֲתַר דְּיִחוּדָא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ פִּרוּדָא, וְדָא גָרִים גָּלוּתָא לִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְתַּרְכַת מֵאַתְרָהָא וּמִקִּנָּהָא דְאִיהִי יְרוּשָׁלִַם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), תְּרֵין שִׁלּוּחִין "שַׁלֵּחַ" "תְּשַׁלַּח", חַד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְחַד מִבַּיִת שֵׁנִי.
וְאִי תֵימָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאו אִתְתַּרַךְ עִמֵּיהּ? בְּגִין דָּא אָמַר קְרָא "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח), בְּגִין לְנַטְרָא לָהּ בְּגָלוּתָא מֵרְשׁוּ נוּכְרָאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח) וְגוֹ', "לְאַחֵר" דָּא אֵל אַחֵר, דָּא סמא"ל, "לַפְּסִילִים" אִלֵּין מְמַנָּן דְּעַל שַׁבְעִין אוּמִין.
וּבְגִינָהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" (שיר השירים ז, ו), אִיהוּ אָסוּר עִמְּהוֹן בִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא, דְאִינוּן פְּאֵר דְּרֵישָׁא, דִתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא אִינוּן בַּאֲתַר דְּרַהֲטֵי דְמוֹחָא, וְדָא אִיהוּ "אָסוּר בָּרְהָטִים", וְאִיהוּ חָבוּשׁ עִמְּהוֹן בִּתְפִלִּין דְּיָד בְּקֶשֶׁר שֶׁל יָד, וְדָא הוּא דִכְתִיב "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (יחזקאל כד, יז), וּבְגִין דְּאִיהוּ חָבוּשׁ עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, אִתְּמַר בֵּיהּ 'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין', וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּית הָאֲסוּרִין דִּילֵיהּ, בְּגִין רְחִימוּ דִילָהּ אִיהוּ אָסוּר בָּהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין" (שיר השירים א, יג).
וּבְגִין דָּא מָאן דְּבָעֵי לְאַשָּׂגָא לְמַלְכָּא, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַשָּׂגָא לֵיהּ אֶלָּא בִּשְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אַל יִתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כב) וְכוּ' "כִּי אִם בְּזֹאת" (ירמיהו ט, כג) וְגוֹ'. וְאַהֲרֹן כַּד עָאל לְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי, בָּהּ הֲוָה עָאל, דִּכְתִיב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג), דְּאִיהִי "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה" (תהלים קיט, קכו), וּמֹשֶׁה בְּגִינָהּ אִתְקַיַּים בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר וְגוֹ', וּבָהּ עֲבִיד עֲשַׂר מַכְתְּשִׁין לְפַרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ" (שמות ט, טז), וְיַעֲקֹב בְּגִין דַּהֲוָה יָדַע דְּכָל רְעוּתָא דְמַלְכָּא בָּהּ, מַנִּי לִבְנוֹי עֲלָהּ, דְּלָא יַעֲלוּן קֳדָם מַלְכָּא אֶלָּא בָּהּ, וְכָל שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין לְמַלְכָּא דִיְהוֹן בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם" (בראשית מט, כח) וְגוֹ'.
(דף כב ע"א) וְדָוִד בְּגִין דַּהֲוָה יָדַע דְּכָל רְעוּתָא וְחֵילָא וְתוּקְפָא דְמַלְכָּא בָּהּ, אָמַר "אִם תַּחֲנֶה וְגוֹ', בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" (תהלים כז, ג), דְּאִתְּמַר עֲלָהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), וּמָאן דְּלָא שָׁת לִבֵּיהּ גַּם לָזֹאת, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת" (תהלים צב, ז).

וּבְזִמְנָא דִמְקַיְּימִין מִצְוַת בְּרִית מִילָה וְאַעְבְּרָן מִנַּיְיהוּ עָרְלָה, וְעָבְדִין פְּרִיעָה, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים", וּבִזְמַן שֶׁמְּקַיְּמִים מִצְוַת בְּרִית מִילָה וּמַעֲבִירִים מֵהֶם הָעָרְלָה וְעוֹשִׂים פְּרִיעָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים,  וְאִם לַאו "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" וְאִם לֹא - שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם.  בְּזִמְנָא דִמְיוּחָדִין בְּזִוּוּגֵיהוֹן בְּקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בִּרְכָאָן, דְּאִינוּן יִחוּדָא דִלְהוֹן בִּקְדוּשָׁה וּבְבִרְכָתָא, בִּזְמַן שֶׁמְּיֻחָדִים בְּזִוּוּגָם בְּקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בְּרָכוֹת, שֶׁהֵם הַיִּחוּד שֶׁלָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבִבְרָכָה,  אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים", וְאִם לַאו "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" וְכוּ' נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, וְאִם לֹא - שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח וְכוּ'.
 
וְאִינוּן יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא בִרְשׁוּתָא אָחֳרָא, דְּכַד לָא מִתְיַיחֲדִין בְּזִוּוּגַיְיהוּ בְקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בִּרְכָאָן, דְּאִינוּן יִחוּדָא דִלְהוֹן בִּקְדוּשָׁה וּבְרָכָה, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁכְּשֶׁלֹּא מִתְיַחֲדִים בְּזִוּוּגָם בְּקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בְּרָכוֹת, שֶׁהֵם הַיִּחוּד שֶׁלָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְרָכָה, בַּאֲתַר דִּקְדוּשָׁה שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ מְסָאֲבָא, וּבַאֲתַר דִּבְרָכָה שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ לְטוּתָא, וּבַאֲתַר דְּיִחוּדָא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ פִּרוּדָא, בִּמְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם טֻמְאָה, וּבְמָקוֹם שֶׁל בְּרָכָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם קְלָלָה, וּבְמָקוֹם שֶׁל יִחוּד שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם פֵּרוּד, וְדָא גָרִים גָּלוּתָא לִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְתַּרְכַת מֵאַתְרָהָא וּמִקִּנָּהָא דְאִיהִי יְרוּשָׁלִַם, וְזֶה גוֹרֵם גָּלוּת לַשְּׁכִינָה, שֶׁגֹּרְשָׁה מִמְּקוֹמָהּ וּמִקִּנָּהּ, שֶׁהִיא יְרוּשָׁלַיִם.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), תְּרֵין שִׁלּוּחִין "שַׁלֵּחַ" "תְּשַׁלַּח", חַד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְחַד מִבַּיִת שֵׁנִי זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, שְׁנֵי שִׁלּוּחִים, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח, אֶחָד מִבַּיִת רִאשׁוֹן וְאֶחָד מִבַּיִת שֵׁנִי.

וְאִי תֵימָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאו אִתְתַּרַךְ עִמֵּיהּ? וְאִם תֹּאמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גֹרַשׁ עִמָּהּ -בְּגִין דָּא אָמַר קְרָא "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח), מִשּׁוּם כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ,  בְּגִין לְנַטְרָא לָהּ בְּגָלוּתָא מֵרְשׁוּ נוּכְרָאָה, כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתָהּ בַּגָּלוּת מֵרְשׁוּת נָכְרִיָּה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וְגוֹמֵר.  "לְאַחֵר" דָּא אֵל אַחֵר, דָּא סמא"ל, "לַפְּסִילִים" אִלֵּין מְמַנָּן דְּעַל שַׁבְעִין אוּמִיןלְאַחֵר - זֶה אֵל אַחֵר, זֶה סמא"ל, לַפְּסִילִים - אֵלּוּ הַמְמֻנִּים עַל שִׁבְעִים אֻמּוֹת.
וּבְגִינָהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" (שיר השירים ז, ו), וּבִשְׁבִילָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, אִיהוּ אָסוּר עִמְּהוֹן בִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא, דְאִינוּן פְּאֵר דְּרֵישָׁא, הוּא אָסוּר עִמָּהֶם בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁהֵם הַפְּאֵר שֶׁל הָרֹאשׁ,  דִתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא אִינוּן בַּאֲתַר דְּרַהֲטֵי דְמוֹחָא, וְדָא אִיהוּ "אָסוּר בָּרְהָטִים", שֶׁתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הֵם בַּמָּקוֹם שֶׁל הָרְהָטִים שֶׁל הַמֹּחַ, וְזֶהוּ אָסוּר בָּרְהָטִים,  וְאִיהוּ חָבוּשׁ עִמְּהוֹן בִּתְפִלִּין דְּיָד בְּקֶשֶׁר שֶׁל יָד, וְדָא הוּא דִכְתִיב "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (יחזקאל כד, יז)וְהוּא חָבוּשׁ עִמָּהֶם בִּתְפִלִּין שֶׁל יָד בְּקֶשֶׁר שֶׁל יָד, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּבְגִין דְּאִיהוּ חָבוּשׁ עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, אִתְּמַר בֵּיהּ 'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין', וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא חָבוּשׁ עִמָּהֶם בַּגָּלוּת, נֶאֱמַר בּוֹ אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין,  וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּית הָאֲסוּרִין דִּילֵיהּ, בְּגִין רְחִימוּ דִילָהּ אִיהוּ אָסוּר בָּהּ,
וְהַשְּׁכִינָה הִיא בֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁלּוֹ, בִּגְלַל הָאַהֲבָה שֶׁלָּהּ הוּא אָסוּר בָּהּ,  וְרָזָא דְמִלָּה "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין" (שיר השירים א, יג) וְסוֹד הַדָּבָר - צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין.

 וּבְגִין דָּא מָאן דְּבָעֵי לְאַשָּׂגָא לְמַלְכָּא, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַשָּׂגָא לֵיהּ אֶלָּא בִּשְׁכִינְתָּא, וּמִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשִּׂיג אֶת הַמֶּלֶךְ, אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֶלָּא עִם הַשְּׁכִינָה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אַל יִתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כב) וְכוּ' "כִּי אִם בְּזֹאת" (ירמיהו ט, כג) וְגוֹ' זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַל יִתְהַלֵּל וְכוּ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל וְגוֹמֵר.  וְאַהֲרֹן כַּד עָאל לְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי, בָּהּ הֲוָה עָאל, דִּכְתִיב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג), דְּאִיהִי "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה" (תהלים קיט, קכו), וְאַהֲרֹן כְּשֶׁנִּכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בָּהּ הָיָה נִכְנָס, שֶׁכָּתוּב בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהִיא עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהו"ה,  וּמֹשֶׁה בְּגִינָהּ אִתְקַיַּים בְּעָלְמָא, וּמֹשֶׁה בִּשְׁבִילָהּ הִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר וְגוֹ', וּבָהּ עֲבִיד עֲשַׂר מַכְתְּשִׁין לְפַרְעֹה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ וְגוֹמֵר, וּבָהּ עָשָׂה עֶשֶׂר מַכּוֹת לְפַרְעֹה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ" (שמות ט, טז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ.  וְיַעֲקֹב בְּגִין דַּהֲוָה יָדַע דְּכָל רְעוּתָא דְמַלְכָּא בָּהּ, מַנִּי לִבְנוֹי עֲלָהּ, דְּלָא יַעֲלוּן קֳדָם מַלְכָּא אֶלָּא בָּהּ, וְיַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בָּהּ, צִוָּה אֶת בָּנָיו עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא בָּהּ, וְכָל שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין לְמַלְכָּא דִיְהוֹן בָּהּ, וְכָל מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לַמֶּלֶךְ שֶׁיִּהְיוּ בָהּ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם" (בראשית מט, כח) וְגוֹ' זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וְגוֹמֵר.

(דף כב ע"א) וְדָוִד בְּגִין דַּהֲוָה יָדַע דְּכָל רְעוּתָא וְחֵילָא וְתוּקְפָא דְמַלְכָּא בָּהּ, אָמַר "אִם תַּחֲנֶה וְגוֹ', בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" (תהלים כז, ג), וְדָוִד, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הָרָצוֹן וְהַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוּא בָהּ, אָמַר אִם תַּחֲנֶה וְגוֹמֵר, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ,  דְּאִתְּמַר עֲלָהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה,  וּמָאן דְּלָא שָׁת לִבֵּיהּ גַּם לָזֹאת, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת" (תהלים צב, ז) וּמִי שֶׁלֹּא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת, עָלָיו נֶאֱמַר וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וּמָאן דְּנָטִיר שַׁבָּתָא כִּדְקָא יָאוּת, אִתְּמָר בֵּיהּ "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" (ישעיהו נח, יד) וְדָא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כַּמָּה דְּאִיהוּ נָטִיר גַּרְמֵיהּ בִּקְדֻשָּׁה, בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא אִתְחָזֵי, הָכִי יִזְכֵּי לְעִינּוּגָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ. וְנַחֲלַת יַעֲקֹב אִיהִי בְּלֹא מְצָרִים, דְּהָא דְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא לָא אִשְׁתַּכְחוּ מְצָרִים, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) כְּדֵין תְּהֵא נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים וַדַּאי.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד, בָּהּ "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ז), וְדָא פִּיקוּדָא לְמֶעֱבַד צְדָקָה. דְּמָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לְמִסְכְּנֵי גָּרִים לְהַהוּא צַדִּיק לְאִתְּעָרָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וּמַלֵּי לַהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאָן. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ" (ישעיהו נד, ב) וְכוּ' בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח בָּהּ אֲתַר לְכֹלָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה 'אֶרֶץ (דף לה' עמוד ב')  הַצְּבִי', דְּאִתְרַוְוחַת לְפוּם זִמְנָא וְרָזָא דָּא "כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו נד, ה) וְכוּ' דָּא צַדִּיק, דְּכַמָּה דִּמְבָרֵךְ לַהּ הָכִי עֲבִיד לַהּ מָאנָא לְקִבְלֵיהּ מַמָּשׁ. וּכְדֵין אִתְּמָר בָּהּ "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח). פָּתֹחַ בְּצַדִּיק. תִּפְתַּח בְּשְׁכִינְתָּא. וּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב צְדָקָה, גָּרִים לְהַהִיא יָד דְּאִשְׁתָּאֲרַת בְּרֵיקָנַיָּא וְאִתְקַצְּרַת, "וְלֹא תִקְפֹּץ" (דברים טו, ז) וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בָּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) דְּמִסְכֵּינָא כֹּלָּא בְּדִינָא קָאִים לְגַבֵּיהּ. וּמָאן דְּלָא עָבִיד צְדָקָה אִתְּמָר בֵּיהּ "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו, ט), דָּא ס"מ דְּרָדִיף אֲבַתְרֵיהּ לְאַחַשְׁכָא נְהוֹרָא. וְעוֹד, "וְהָיָה בְּךָ חֵטְא", חֶסְרוֹנָא דִּנְהוֹרָא, דְּאִתְהַפַּךְ לְגַבֵּיהּ כְּמוֹ דְּאִיהוּ גָּרִים לָאַחֲרִינֵי. וְרָזָא דְּמִלָּה "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים טו, י), גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא) גַּלְגַּל וַדַּאי. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד הַחֲזָקָה דְּבֵיהּ אַתְקִיף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, דִּכְתִיב "לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ" (דברים ד, לא). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ אִתְּמָר בֵּיהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). כֹּלָּא אַזְמִין מֹשֶׁה מִקַּדְמִיתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הָכָא רָזָא "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד) דָּא נ' כְּפוּפָה דְּבַּהּ קַיְימַת נְפִילָה. וְרָזָא דְּמִלָּה, רַגְלַיִן דִּשְׁכִינְתָּך לְתַתָּא  (דף לו' עמוד א')  הֲווּ מָטָאן וַדַּאי, דְּהָא בְּהוּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ עָלְמִין תַּתְאִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ב). וְרָזָא דְּמִלָּה "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי" (ישעיהו סו, א) וְכוּ' דְּכָל עָלְמָא עִלָּאָה אִקְרֵי שָׁמַיִם. וְכֻלְהוֹ עָלְמִין […] [תַּתְאִין] אִקְרוּן אָרֶץ.

וּבְגִין רַגְלַיִן אִלֵּין יִשְׂרָאֵל אָזְלִין תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (שמות כג, יד). וְאִלֵּין כְּתוּבִים, דְּמִתָּמָן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שַׁרְיָא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה בְּרֶגֶל תְלִיתָאָה, דִּכְבָר אִשְׁתְּלִימוּ תְּלָת רַגְלַיִן לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאַתְרַיְיהוּ. וְרָזָא דָּא "וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ" (בראשית כט, ב). כְּדֵין "כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים" (בראשית כט, ב).

וּמָאן דְּנָטִיר שַׁבָּתָא כִּדְקָא יָאוּת, אִתְּמָר בֵּיהּ ומי ששומר שבת כמו שראוי נאמר בו "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" (ישעיהו נח, יד) וְדָא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא. וזה נחלה בלי מצרים לעתיד לבוא, בזמן שתעבור הסטרא אחרא מהעולם, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כַּמָּה דְּאִיהוּ נָטִיר גַּרְמֵיהּ בִּקְדֻשָּׁה בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא אִתְחָזֵי, הָכִי יִזְכֵּי לְעִינּוּגָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ. מדה כנגד מדה, כמו שהוא שמר גופו בקדושה בזמן שצריך היה תחום שיבדיל בין הקדושה לסטרא אחרא, כך הוא יזכה לעונג עליון בזמן שתחום זה כבר לא יצטרך כיון שלא תהיה יותר סטרא אחרא. וְנַחֲלַת יַעֲקֹב אִיהִי בְּלֹא מְצָרִים, דְּהָא דְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא לָא אִשְׁתַּכְחוּ מְצָרִים, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. וזה נחלת יעקב היא נחלה בלי מצרים, כיוון שהמצרים לא נמצאים מצד הזכר אלא מצד הנוק', ולעתיד לבוא וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) כְּדֵין תְּהֵא נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים וַדַּאי שאז תהיה נחלה בלי מצרים ודאי.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד, בָּהּ ועוד השכינה היא יד, ובה נאמר "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ז), וְדָא פִּיקוּדָא לְמֶעֱבַד צְדָקָה וזו המצוה לתת צדקה. דְּמָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לְמִסְכְּנֵי גָּרִים לְהַהוּא צַדִּיק לְאִתְּעָרָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וּמַלֵּי לַהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאָן. שמי שנותן צדקה לעני, גורם ליסוד שהוא הצדיק להעורר לשכינה וממלא אותה בהרבה ברכות. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה, "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ" (ישעיהו נד, ב) וְכוּ' בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח בָּהּ אֲתַר לְכֹלָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה בגלל שנמצא בה מקום לכל , וסוד הדבר, 'אֶרֶץ (דף לה' עמוד ב')  הַצְּבִי', דְּאִתְרַוְוחַת לְפוּם זִמְנָא, שמתרחבת לפי הזמן, וסוד זה,  וְרָזָא דָּא "כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו נד, ה) וְכוּ' דָּא צַדִּיק, דְּכַמָּה דִּמְבָרֵךְ לַהּ הָכִי עֲבִיד לַהּ מָאנָא לְקִבְלֵיהּ מַמָּשׁ.  וזה הוא היסוד / צדיק, שכמה שמברך אותה, כל עולה לה כלי כנגד שפעו ממש.  וּכְדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה,  "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח). פָּתֹחַ בְּצַדִּיק. תִּפְתַּח בְּשְׁכִינְתָּא.

 וּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב צְדָקָה, גָּרִים לְהַהִיא יָד דְּאִשְׁתָּאֲרַת בְּרֵיקָנַיָּא וְאִתְקַצְּרַת, ומי שאינו רוצה לתת צדקה, גורם לאותה יד - השכינה שתשאר בריקנות ומתכווצת -"וְלֹא תִקְפֹּץ" (דברים טו, ז) וַדַּאי.  בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בָּהּ באותה הזמן נאמר בה, "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) דְּמִסְכֵּינָא כֹּלָּא בְּדִינָא קָאִים לְגַבֵּיהּ. שהעני - הכל עומד בדין כנגדו. וּמָאן דְּלָא עָבִיד צְדָקָה אִתְּמָר בֵּיהּ ומי שלא עושה צדקה נאמר בו, "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו, ט), דָּא ס"מ דְּרָדִיף אֲבַתְרֵיהּ לְאַחַשְׁכָא נְהוֹרָא. וזה ס"מ שרודף אחרי העני להחשיך אורו. וְעוֹד, "וְהָיָה בְּךָ חֵטְא", חֶסְרוֹנָא דִּנְהוֹרָא, דְּאִתְהַפַּךְ לְגַבֵּיהּ כְּמוֹ דְּאִיהוּ גָּרִים לָאַחֲרִינֵי.  "והיה בך חטא" חטא הוא חסרון האור שמתרחק מהחוטא, שנהפך לו מאור לחושך, כמו שהוא גרם להמשיך להיות שרוי בחושך. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר, "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים טו, י), גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא) גַּלְגַּל וַדַּאי.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד הַחֲזָקָה דְּבֵיהּ אַתְקִיף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, ועוד השכינה היא היד החזקה, שבה מחזק הקב"ה את ישראל בגלות, שכתוב דִּכְתִיב "לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ" (דברים ד, לא).

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ אִתְּמָר בֵּיהּ שמי שהשכינה שורה עליו, נאמר עליו, "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). כֹּלָּא אַזְמִין מֹשֶׁה מִקַּדְמִיתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, כל התיקונים האלה הכין משה בתחילה. אשר חלקו.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הָכָא רָזָא והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד) דָּא נ' כְּפוּפָה דְּבַּהּ קַיְימַת נְפִילָה. וזו נון' כפופה שבה שייכת נפילה וע"כ נעדרת מפרק ההילים הזה,, וְרָזָא דְּמִלָּה, רַגְלַיִן דִּשְׁכִינְתָּך לְתַתָּא זו,  וסוד הדבר רגל השכינה למטה (דף לו' עמוד א') הֲווּ מָטָאן וַדַּאי, דְּהָא בְּהוּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ עָלְמִין תַּתְאִין, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב היו יורדות ודאי, שהרי בהן תלויים כל העולמות התחתונים, וזהו שכתוב  "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ב). וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי" (ישעיהו סו, א) וְכוּ' דְּכָל עָלְמָא עִלָּאָה אִקְרֵי שָׁמַיִם. וְכֻלְהוֹ עָלְמִין אִקְרוּן אָרֶץ שכל העולם העליון נקרא שמים, וכל העולמות התחתונים נקראים ארץ.

וּבְגִין רַגְלַיִן אִלֵּין, יִשְׂרָאֵל אָזְלִין תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (שמות כג, יד).ובגלל הרגלים האלו, שהם רגלי השכינה הולכים ישראל ג"פ בשנה לבית המקדש כמו שכתוב שלש רגלים תחוג לי בשנה ובכך מעוררים את הרגלים של השכינה שהם נו"ה להתפשט בעולמות הנפרדים וְאִלֵּין כְּתוּבִים, דְּמִתָּמָן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שַׁרְיָא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. ורגלי השכינה הם מתפשטים בסוד ה"כתובים" כי ידוע שתורה בתפארת, נביאים בנצח והוד, והכתובים במלכות שמשם רוח הקודש שורה על ישראל. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה בְּרֶגֶל תְלִיתָאָה, דִּכְבָר אִשְׁתְּלִימוּ תְּלָת רַגְלַיִן לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאַתְרַיְיהוּ. מתי? אלא בשמחת בית השואבה ברגל השלישי שאז כבר נשלמו ג' רגלים להתקשר כאחד במקומם וְרָזָא דָּא וסוד הדבר "וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ" (בראשית כט, ב). הרומזים לנה"י דז"א בהם נקשרת המלכות שהיא הבאר ומקבלת את שפעה  ואז מתקיים כְּדֵין "כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים" (בראשית כט, ב).  העדרים רומזים על הנשמות והמלאכים המתקבלים תחילה את שפעם, ומשם לכל שאר העולמות. עדר גימ' רחל לאה – מלכות עליונה ותתאה.

קישור ישיר לדף זוהר תניינא

תפילה פט: מעלת ישראל הנקשרים ביחודו ית', ומחכים ומצפים לגילויו ית'.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אֵין כָּמוֹךָ בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלְּכָל בְּרִיָּה יֵשׁ גְּבוּל וְתַכְלִית, וּלְךָ אֵין שׁוּם גְּבוּל, אֵין סוֹף לְךָ וְאֵין תַּכְלִית, וְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ בְּיִחוּדְךָ הֵם קְשׁוּרִים וּבוֹ עוֹלִים עַד אֵין סוֹף וְעַד אֵין תַּכְלִית בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁבּוֹ מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נֶאֱמַר בָּהֶם "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ", "מִי כְּעַמְּךָ" וַדַּאי, וּבְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ נֶאֱמַר "מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים יְהוָֹה". אַתָּה אֶחָד וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד, אַתָּה אֵל אֱמֶת, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל זֶרַע אֱמֶת, אַתָּה מְחַכֶּה שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָֹה לַחֲנַנְכֶם", וְיִשְׂרָאֵל מְחַכִּים לְךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְחִכִּיתִי לַיהוָֹה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוִּיתִי לוֹ", הִגָּלֵה לְעַמְּךָ שֶׁהֵם אַחֶיךָ וְרֵעֶיךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "לְמַעַן אַחַי וְרֵעַי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה צ: בכח אש התורה מתקדשים ישראל ולעתיד לבא אש שכינתו תלהט כל המקטרגים על ישראל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מִי יַגִּיד הַדֶּרֶךְ שֶׁאַתָּה אֵשׁ אוֹכְלָה, וְזֶה אֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "לֹא יְגוּרְךָ רָע", וּמִתּוֹךְ קְדֻשָּׁתְךָ נָתַתָּ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אוֹתָם בִּקְדֻשָּׁתְךָ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "הֲלֹא כֹּה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהוָֹה", הֲרֵי קוֹל תּוֹרָתְךָ עוֹלֶה לְפָנֶיךָ מִתּוֹךְ קִוּוּי וֶאֱמֶת, וּמִיָּד כָּל הַמְקַטְרְגִים שֶׁהֵם מִתְקָרְבִים לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל יֵאָמֵר בָּהֶם "וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר", וְזֶה לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁתִּהְיֶה לְבַעֵר בְּאֵשׁ שְׁכִינָתְךָ שֶׁלֹּא תּוּכַל לְטַמֵּא מְקוֹמָהּ ח"ו, אֶלָּא "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" מִיָּד "וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" וכו', בְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת שֶׁלְּךָ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "כָּל הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.