תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ' בשבט

ז׳ בכסלו תשע״ז (דצמבר 7, 2016) Off By מערכת קהילת הרמח"ל

תיקון גילוי היחוד – הדף היומי כ' בשבט

תיקוני זוהר רשב"י  – רישא.

"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" (דברים כב, ז), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ" (בראשית ח, ח), וְאִתְּמַר בְּיַעֲקֹב "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא" (בראשית כז, ל), לָקֳבֵל שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח, וְאִינוּן תְּרֵין דְרוֹעִין שְׁנֵי גְרִישִׁי"ן וְאִינוּן תְּרֵין תְּרוּכִין, וְדָא אִיהוּ "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (דברים כב, ז), אִלֵּין שִׁית פִּרְקִין דְּאִינוּן בִּתְרֵי דְרוֹעִין, אִשְׁתְּאָרַת ה' ד' בְּלָא ו', מָאן גָּרִים לָהּ תְּרֵי תְּרוּכִין? אֶלָּא בְּגִין דְעָבְרִין בְּנָהָא עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א).

"וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה" (בראשית ח, י) מֵאִתּוֹ דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מָאן גָּרִים דָּא דְאִתְתָּרְכַת מִינֵיהּ? בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל עָבְרוּ עַל אוֹרַיְיתָא. "וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים" (בראשית ח, י), דָּא ז', יוֹמָא שְׁבִיעָאָה דִכְלִיל שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. וּמָאן גָּרַם דְּאִתְתָּרְכַת מִנֵּיהּ? בְּגִין דְּעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹת שַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין וְאוֹת בְּרִית.

מִסִּטְרָא דְיִצְחָק דְּאִיהוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִתְּמַר בֵּיהּ "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב" (בראשית ח, יא), וְדָא עֵרֶב דְּיִצְחָק, וּמִסִּטְרָא דְצַדִּיק אִתְּמַר בָּהּ "וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ח, יא), וּבְכָל אֲתַר דְּלָא אַשְׁכַּחַת לְתַתָּא דִיּוֹקְנָא דְּבַעֲלָהּ בְּאוֹרַיְיתָא, לָא הֲוַת שַׁרְיָא עֲלָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ" (בראשית ח, ט) בְּגָלוּתָא, מִיָּד דְּאַשְׁכְּחַת בַּעְלָהּ לְרַעְיָא מְהֵימְנָא, שַׁרְיָא עֲלֵיהּ וְלָא חָזְרַת לְתֵיבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד" (בראשית ח, יב), וְעַל דָּא אִתְּמַר "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" (בראשית ב, כד) וְגוֹ', אִיהִי אִתְדַּבְּקַת בֵּיהּ וְאִיהוּ בָהּ.

בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ח, ו), וְנָפְקוּ כֻלְּהוּ וְאָזְלוּ לְגַבֵּי יוֹנָה וּבַעֲלָהּ, וְאִתְּמַר לְגַבֵּי נֹחַ "וַיִּפְתַּח נֹחַ", מַאי וַיִּפְתַּח נֹחַ? אֶלָּא רָמִיז "וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד" (שמות ב, ו), "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), וְדָא יִשְׂרָאֵל דְּפָתְחִין בִּתְיוּבְתָּא בַּבִּכְיָה, וּמִיָּד "וַתַּחְמֹל עָלָיו" (שמות ב, ו).

וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת חַג, בְּכָל זִמְנִין וְיוֹמִין טָבִין, חָג דִּתְלַת רְגָלִין, דְּאִתְּמַר בְהוֹן "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (שמות כג, יד), וּבְגִינָהּ "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג, יז), לְקַיְימָא זָכוֹר וְשָׁמוֹר, זָכוֹר לַזָּכָר וְשָׁמוֹר לַנְּקֵבָה, כֻּלְּהוּ אִלֵּין דְּאָזְלִין לְאִסְתַּכְּלָא בִשְׁכִינְתָּא, צְרִיכִין לְמֵיהַב לָהּ דּוֹרוֹנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה רֵיקָם" (דברים טז, טז), וְצָרִיךְ לְמֶחֱדֵי בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד), דְּאִיהִי חֶדְוָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרִיאַת. וּמָאן דְּאָזִיל לְמֶחֱמֵי לָהּ, צָרִיךְ לְנָטְרָא גַרְמֵיהּ מֵעֲצִיבוּ, דְאִיהִי לִילִי"ת חֲשׁוֹכָא עִצָּבוֹן שְׁאוֹל טְחוֹל, דְּאִיהִי מוּם, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כָל… אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב" (ויקרא כא, יח).

"אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ" (דברים טז, יז) דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דַעֲלָהּ אִתְּמַר "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף" (משלי כא, יד), בְּגִין דְּאִיהִי סְתִימָא. עוֹלָם הַבָּא קָרִינָן לָהּ מַתָּנָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', בְּגִין דְּמַתַּת אֱלֹהִים הִיא, "כְּבִרְכַּת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ" (דברים יב, טו) דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, חַד מִסִּטְרָא דִיְמִינָא בְרָכָה, וְחַד מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא מַתָּנָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל  – סופא.

פָּתַח וְאָמַר, “קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר” (איוב כח, ג). כַּמָּה קִרְוִין בִישָׁן אִינוּן דְּקָיְּימָן לְשַׁלְּטָאָה בְּזִמְנַיְיהוּ, וְכֻלְהוֹ שֻׁלְטָנוּתָא מִגּוֹ יְרוּשָׁלַיִם קַרְתָּא קַדִּישָׁא נָטְלוּ. וְרָזָא דָּא “אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה” (יחזקאל כו, ב). דְּהָא שֻׁלְטָנוּתָא לִירוּשָׁלַיִם קָיְימָא, וּבְזִמְנָא דְּאִתְמְשָׁכוּ מִילִין לְבַר, כָּל חֲדָא נַטְלַת חוּלָקָהּ לְשַׁלְּטָאָה בֵּהּ. וְכֻלְהוֹ הָכִי בְּרָזָא דְּתַכְלִית קָיְימִין, וְדָא מַלְכוּת, בָּתְרָאָה דְּכָל דַּרְגִּין כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וּלְזִמְנָא דְּיִבְעֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְמִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם בִנְיָנָא דְּעָלְמִין, כְּדֵין יֵהָדַר כָּל אִינוּן חוֹלְקִין לְגַו, וּבְהוּ תִּתְבָּנֵי וַדַּאי, וְשֻׁלְטָנוּתָא יִתְנְטִיל מִכֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין. בְּגִין כָּךְ “קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ”(איוב כח, ג), דָּא קֵץ דְּכַד יִשְׁתַּלִים – יִשְׁתְּלִים גָּלוּתָא. כְּדֵין “וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר” (איוב כח, ג), כֻּלְהוֹ תַּכְלִיּוֹת אִלֵּין לְאַפָּקָא מִתַּמָּן מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. וּבְדָא יִתְבְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, דְּאִתְּמָר בַּהּ “בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס” (תהלים קמז, ב). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגַדְפָן דְּאִתְפְּרָשׂוּ לְבַר יִתְכַּנְּשׁוּן לְגַו, אֲבַתְרַיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ “נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס”(תהלים קמז, ב). וְאִתְּמָר בַּהּ “רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל” (משלי לא, כט), אִלֵּין שְׁאָר קִרְוִין עָשׂוּ בְּזִמְנַיְיהוּ. “וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה”(משלי לא, כט), אֲפִילוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, כָּל שֶׁכֵּן הָשַׁתָּא, דִּבְהוּ אִתְּמָר “שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי” (משלי לא, ל) וְכוּ’. כְּדֵין “תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ” (משלי לא, לא), לְאִתְקַיְּימָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים לְעָלְמִין.

פָּתַח וְאָמַר “וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם” (בראשית לו, לא) וְכוּ’ כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין בְּהַאי קְרָא אִתְּמָרוּ וְכֹלָּא קְשׁוֹט. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין דְּלָא אִתְגַּלוּ וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָעוּ עַד הָשַׁתָּא.

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּהַהוּא טְמִירָא מִכֹּלָּא בָּעָא לְאַתְקָנָא עָלְמִין בְּעָלְמִין, אֲפִיק עֲנָפִין וּמִלְּגַו נָפְקוּ וְנָחֲתוּ לְתַתָּא, וּמִתְדַּבְּקָן אִלֵּין בָּאֵלִין דָּא מִלְּגַו וְדָא מִלְּבַר. עַד דְּלָא אִתְקְיָימוּ, כְּדֵין כְּתִיב “וַיִּמְלֹךְ” “וַיָּמֹת”. וְכֻלְהוֹ “לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (בראשית לו, לא), דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה עִיקָּרָא דְּכֹלָּא.

תָּא חֲזֵי, שֶׁבַע אִינוּן, וּבְזִמְנָא דְּנָחֲתוּ – נָחֲתוּ בְּדַרְגֵיהוּן דָּא לְתַתָּא מִן דָּא, וְאִזְדְּמָנוּ עָלְמִין לְנָפְקָא. אִי תֵּימָא דְּהָכִי מִקַּדְמִיתָא הֲווּ קָיְימִין תָּמָן? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנָחֲתוּ הָכִי אִזְדְּמָנוּ לְאַפָּקָא מִילִין, כַּמָּה דַּהֲווֹ נָחֲתִין. וְהָכָא אִזְדַּמַּן גּוּפָא לְאָדָם בְּשַׁעְתָּא דְּנָחֲתוּ לְתַתָּא. וְהָכִי אִתְּדַּחְיַית סִטְרָא אַחֲרָא מִכֹּלָּא. וּבְזִמְנָא אַחֲרִינָא הֲווּ מִּתְתַּקְנָן מִילִין, וּמִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין לְפוּם רָזִין דְּאִזְדַּמְּנוּ כֹּלָּא. וְכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּהַהוּא אַחֲרִינָא דְּאִתְגַּלְּיָא לְקִבְלַיְיהוּ, וְדָא הֲדַר.

אֲבָל אִלֵּין קַדְמָאִין בְּרָזָא דְּה”ה בָּתְרָאָה אִשְׁתָּאֲרוּ. כְּדֵין מָאן דְּנָפִיק לָא נָפִיק אֶלָּא לְקִבְלַיְיהוּ וְדָא ו’. אִזְדְּמָנוּ עָלְמִין בְּתִיקּוּנָא וְאִינּוּן יהו”ה. לְזִמְנָא דְּאָתֵי “יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד” (זכריה יד, ט) דִּכְדֵין ה”ה בָּתְרָאָה תִּסְתַּלֵּק כִּבְקַדְמִיתָא לְמִיהְוֵי בְּרָזָא דְּה’ עִלָּאָה. כְּדֵין ו’ אִשְׁתְּכַח לְקִבְלַהּ וְסָלִיק בְּרָזָא דֵּי’. בְּגִין כָּךְ “אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ” (משלי יב, ד). בַּהּ “וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה” (ישעיהו ל, כו) וְכוּ’ דְּהָכִי מִתַּתָּא לְעֵילָא מִסְתַּלְּקָן מִילִין.

קישור ישיר לדף תיקוני זוהר תניינא עם ביאור נופת צופים