Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְרָזָא דְמִלָּה "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב), וְאָמְרוּ קַדְמָאִין אִית הֶבֶל וְאִית הֶבֶל, "יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְכוּ', אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל" (קהלת ח, יד). הֶבֶל דִּימִינָא ה' כָּרְסַיָּא, ו' שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, ד' אַרְבַּע חֵיוָון, אִלֵּין הֲבָלִים אִינוּן לְבוּשָׁא לְתִפְאֶרֶת וּמַלְכוּת דְּאִינוּן ו"ה, י"ה כְּלִילָן, י' בְּאַוִּיר, ה' תַּתָּאָה דִבּוּר דְּסָלִיק בַּהֶבֶל, וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בִּשְׁמָא דְבַר נַשׁ דְּצַלִּי צְלוֹתָא אוֹ דְעָסִיק בְּאוֹרַיְיתָא. אֲבָל הֲבָלִים אָחֳרָנִין דְּאִתְעֲבִידָן בְּאַרְעָא, סָלְקִין בְּאַוִּיר דְּהַאי עָלְמָא בְּקוֹל וְדִבּוּר דְּחוֹל, וְיִשְׂרָאֵל מְצַלִּין בְּהוֹן הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. וְאִית אָחֳרָנִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים" (ירמיהו י, טו), וְאִינוּן הֲבָלִים וְקוֹל וְדִבּוּר דְּנִבְלוּת הַפֶּה, אִינוּן מִסִּטְרָא דֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים מְמַנָּן דִּשְׁאָר עַמִּין דְּאִינוּן סמא"ל וְנָחָשׁ, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר בְּהַבְדָּלָה 'וּבֵין יִשְׂרָאֵל לְגוֹיִם', כָּל חַד כְּפוּם עוֹבָדוֹי כַּךְ בָּנֵי בִנְיָנָא, דְּ"זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד).

וְתָא חֲזִי מָאן דְּבִנְיָינָא דִילֵיהּ לְעֵילָא בְסִטְרָא דְּדַכְיוּ, בְכָל אִלֵּין הֲבָלִים דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא, עֲלֵיהּ אָמַר קְרָא "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וְכוּ' וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה" (ישעיהו נא, טז), וְהָא אוּקְמוּהוּ אַל תִּקְרֵי "עַמִּי", אֶלָּא 'עִמִּי', מָה אֲנָא בְמִלּוּלָא דִילִי עֲבָדִית שְׁמַיָּא וְאַרְעָא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" (תהלים לג, ו), כַּךְ אַנְתְּ בְּשׁוּתָּפוּ עִמִּי תַעֲבֵיד בְּמִלּוּלָא. אֲבָל אָחֳרָנִין דְּמַפְּקִין מִפּוּמַיְיהוּ הֲבָלִים דִּשְׁבוּעָה, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" (משלי ז, כו), וְאִלֵּין אִתְקְרִיאוּ "חֲלָלִים", דִּמְחַלְּלִין שֵׁם יְהֹוָה, וְנָפְקִין הֲבָלִים מִפּוּמַיְיהוּ וְקָלָא וְדִבּוּרָא לְשִׁקְרָא וְאוֹמָאָה לְשִׁקְרָא, וְדָכְרִין שְׁמֵיהּ לְמַגָּנָא וּלְשִׁקְרָא, בְּהַהוּא שְׁמָא דְנָפְקִין לְבַטָּלָא וּלְשִׁקְרָא בָּנִין לוֹן בִּנְיָנִין דְּבַטְלִין לוֹן מֵעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם" (ירמיהו ב, ל), וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא דְנָפְקִין מִפּוּמַיְיהוּ מִלּוּלִין וְאוֹמָאִין דְּשִׁקְרָא, טַב לוֹן דְּלָא יֵתוּן לְעָלְמָא. קָמוּ חַבְרַיָּא כֻּלְּהוּ וְאָמְרוּ רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבָּנָן, כָּל אִלֵּין בִּנְיָנִין תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמָה דְאַשְׁכַּחְנָא בְּקַיִן וְהֶבֶל, קַיִן הָיָה עוֹבֵד אֲדָמָה וּמַיְיתֵי בְּקָרְבָּנָא פִּשְׁתִּים, מֵהַהוּא סִטְרָא דְּעֶרְוָה, הֲוָה מַחֲשָׁבָה לְקָרְבָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֶרְוָה.

(דף קיח ע"ב) וּמִנַּיִן דְּפִשְׁתִּים אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּעֶרְוָה? שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה" (שמות כח, מב), הֶבֶל הֲוָה "רֹעֵה צֹאן" (בראשית ד, ב), קָרִיב קָרְבָּנָא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ" (בראשית ד, ד), מַחֲשַׁבְתֵּיהּ הֲוָה בְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט), וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ טָבָא צָרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וּבְגִין דָּא קַבִּיל לֵיהּ, וּמַחֲשָׁבָה רָעָה לָא מְצָרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וְדָא הוּא קָרְבָּנָא דְקַיִן, וּבְגִין דָּא חָרָה לוֹ, מִיָּד "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ" (בראשית ד, ו) וְכוּ', "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" (בראשית ד, ז), "אִם תֵּיטִיב" עוֹבָדָךְ "שְׂאֵת", אֲנָא מַאֲרִיךְ לָךְ וְאֶטּוֹל מַטּוּלָךְ עָלַי. וּמְנָלָן דִּשְׂאֵת מַטּוּלָא דְחוֹבִין הוּא? דִּכְתִיב "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא" (ישעיהו א, יד), וְאִם לֹא תֵטִיב עוֹבָדָךְ "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז), וְדָא פֶתַח דְּגֵיהִנָּם, דְּתַמָּן חוֹבִין דִּילָךְ שָׁלְטִין עֲלָךְ, וְאִם תֵּטִיב עוֹבָדָךְ אַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְרָזָא דְמִלָּה "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב), וְאָמְרוּ קַדְמָאִין אִית הֶבֶל וְאִית הֶבֶל, וְסוֹד הַדָּבָר - הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, וְאָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, יֵשׁ הֶבֶל וְיֵשׁ הֶבֶל,  "יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְכוּ', יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְכוּ', אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל" (קהלת ח, יד). הֶבֶל דִּימִינָא ה' כָּרְסַיָּא, ו' שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, ד' אַרְבַּע חֵיוָון, אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל, הֶבֶל שֶׁל הַיָּמִין, ה' הַכִּסֵּא, ו' שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, ד' אַרְבַּע חַיּוֹת,  אִלֵּין הֲבָלִים אִינוּן לְבוּשָׁא לְתִפְאֶרֶת וּמַלְכוּת דְּאִינוּן ו"ה, י"ה כְּלִילָן, י' בְּאַוִּיר, ה' תַּתָּאָה דִבּוּר דְּסָלִיק בַּהֶבֶל, אֵלּוּ הַהֲבָלִים הֵם לְבוּשׁ לְתִפְאֶרֶת וּמַלְכוּת שֶׁהֵן ו"ה, י"ה כְּלוּלִים, י' בָּאֲוִיר, ה' תַּחְתּוֹנָה דִּבּוּר שֶׁעוֹלֶה בְּהֶבֶל,  וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בִּשְׁמָא דְבַר נַשׁ דְּצַלִּי צְלוֹתָא אוֹ דְעָסִיק בְּאוֹרַיְיתָא וְהַכֹּל נִכְלָל בַּשֵּׁם שֶׁל הָאָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אוֹ שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה,  

אֲבָל הֲבָלִים אָחֳרָנִין דְּאִתְעֲבִידָן בְּאַרְעָא, סָלְקִין בְּאַוִּיר דְּהַאי עָלְמָא בְּקוֹל וְדִבּוּר דְּחוֹל, 
אֲבָל הֲבָלִים אֲחֵרִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּאָרֶץ, עוֹלִים בָּאֲוִיר שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה בְּקוֹל וְדִבּוּר שֶׁל חֹל, וְיִשְׂרָאֵל מְצַלִּין בְּהוֹן הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וְיִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְלִים בָּהֶם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל,  וְאִית אָחֳרָנִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים" (ירמיהו י, טו), וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים, וְאִינוּן הֲבָלִים וְקוֹל וְדִבּוּר דְּנִבְלוּת הַפֶּה, אִינוּן מִסִּטְרָא דֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים מְמַנָּן דִּשְׁאָר עַמִּין דְּאִינוּן סמא"ל וְנָחָשׁ, וְאוֹתָם הֲבָלִים וְקוֹל וְדִבּוּר שֶׁל נִבְלוּת הַפֶּה, הֵם מִצַּד שֶׁל אֱלֹהִים אֲחֵרִים, הַמְמֻנִּים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהֵם סמא"ל וְנָחָשׁ,  עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר בְּהַבְדָּלָה 'וּבֵין יִשְׂרָאֵל לְגוֹיִם', עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּהַבְדָּלָה וּבֵין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם, כָּל חַד כְּפוּם עוֹבָדוֹי כַּךְ בָּנֵי בִנְיָנָא, דְּ"זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד) כָּל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו כָּךְ בּוֹנֶה בִּנְיָן, שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִי"ם.
 
וְתָא חֲזִי מָאן דְּבִנְיָינָא דִילֵיהּ לְעֵילָא בְסִטְרָא דְּדַכְיוּ, בְכָל אִלֵּין הֲבָלִים דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא, עֲלֵיהּ אָמַר קְרָא "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וְכוּ' וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה" (ישעיהו נא, טז), וּבֹא וּרְאֵה, מִי שֶׁבִּנְיָנוֹ לְמַעְלָה בְּצַד הַטָּהֳרָה, עִם כָּל הַהֲבָלִים הַלָּלוּ שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, עָלָיו אָמַר הַכָּתוּב וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וְכוּ', וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה,  וְהָא אוּקְמוּהוּ אַל תִּקְרֵי "עַמִּי", אֶלָּא 'עִמִּי', וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי, מָה אֲנָא בְמִלּוּלָא דִילִי עֲבָדִית שְׁמַיָּא וְאַרְעָא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" (תהלים לג, ו), כַּךְ אַנְתְּ בְּשׁוּתָּפוּ עִמִּי תַעֲבֵיד בְּמִלּוּלָא מָה אֲנִי בַּדִּבּוּר שֶׁלִּי עָשִׂיתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּדְבַר יהו"ה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, כָּךְ אַתָּה בְּשֻׁתָּפוּת עִמִּי תַּעֲשֶׂה בַּדִּבּוּר,

אֲבָל אָחֳרָנִין דְּמַפְּקִין מִפּוּמַיְיהוּ הֲבָלִים דִּשְׁבוּעָה, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" (משלי ז, כו), אֲבָל אֲחֵרִים שֶׁמּוֹצִיאִים מִפִּיהֶם הֲבָלִים שֶׁל שְׁבוּעָה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וְאִלֵּין אִתְקְרִיאוּ "חֲלָלִים", דִּמְחַלְּלִין שֵׁם יְהֹוָה, וְנָפְקִין הֲבָלִים מִפּוּמַיְיהוּ וְקָלָא וְדִבּוּרָא לְשִׁקְרָא וְאוֹמָאָה לְשִׁקְרָא, וְאֵלֶּה נִקְרְאוּ חֲלָלִים, שֶׁמְּחַלְּלִים שֵׁם יהו"ה וּמוֹצִיאִים הֲבָלִים מִפִּיהֶם, וְקוֹל וְדִבּוּר לְשֶׁקֶר וּשְׁבוּעָה לְשֶׁקֶר,  וְדָכְרִין שְׁמֵיהּ לְמַגָּנָא וּלְשִׁקְרָא, וּמַזְכִּירִים שְׁמוֹ לְחִנָּם וּלְשֶׁקֶר.  בְּהַהוּא שְׁמָא דְנָפְקִין לְבַטָּלָא וּלְשִׁקְרָא בָּנִין לוֹן בִּנְיָנִין דְּבַטְלִין לוֹן מֵעָלְמָא, בְּאוֹתוֹ שֵׁם שֶׁמּוֹצִיאִים לְבַטָּלָה וּלְשֶׁקֶר, בּוֹנִים לָהֶם בִּנְיָנִים שֶׁמְּבַטְּלִים אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם" (ירמיהו ב, ל), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם. וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא דְנָפְקִין מִפּוּמַיְיהוּ מִלּוּלִין וְאוֹמָאִין דְּשִׁקְרָא, טַב לוֹן דְּלָא יֵתוּן לְעָלְמָא אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁמּוֹצִיאִים מִפִּיהֶם דִּבּוּרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁקֶר, טוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לָעוֹלָם.  קָמוּ חַבְרַיָּא כֻּלְּהוּ וְאָמְרוּ רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן קָמוּ כָּל הַחֲבֵרִים וְאָמְרוּ, הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ, הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ.
 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבָּנָן, כָּל אִלֵּין בִּנְיָנִין תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: חֲכָמִים, כָּל הַבִּנְיָנִים הַלָּלוּ תְּלוּיִים בַּמַּחֲשָׁבָה,  כְּמָה דְאַשְׁכַּחְנָא בְּקַיִן וְהֶבֶל, קַיִן הָיָה עוֹבֵד אֲדָמָה וּמַיְיתֵי בְּקָרְבָּנָא פִּשְׁתִּים, מֵהַהוּא סִטְרָא דְּעֶרְוָה, הֲוָה מַחֲשָׁבָה לְקָרְבָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֶרְוָה כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בְקַיִן וְהֶבֶל, קַיִן הָיָה עוֹבֵד אֲדָמָה וְהֵבִיא קָרְבַּן פִּשְׁתִּים, מֵאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁל עֶרְוָה, הָיְתָה מַחֲשָׁבָה לְהַקְרִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶרְוָה, (דף קיח ע"ב) וּמִנַּיִן דְּפִשְׁתִּים אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּעֶרְוָה? וּמִנַּיִן שֶׁפִּשְׁתִּים הוּא מִצַּד הָעֶרְוָה?  שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה" (שמות כח, מב), שֶׁנֶּאֱמַר וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה,  הֶבֶל הֲוָה "רֹעֵה צֹאן" (בראשית ד, ב), קָרִיב קָרְבָּנָא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ" (בראשית ד, ד), הֶבֶל הָיָה רוֹעֵה צֹאן, הִקְרִיב קָרְבָּן מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, מַחֲשַׁבְתֵּיהּ הֲוָה בְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט), מַחֲשַׁבְתּוֹ הָיְתָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְעַתִּיק הַיָּמִים יוֹשֵׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי,

וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ טָבָא צָרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וּבְגִין דָּא קַבִּיל לֵיהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה טוֹבָה לְמַעֲשֶׂה, וּמִשּׁוּם זֶה קִבֵּל אוֹתוֹ,  וּמַחֲשָׁבָה רָעָה לָא מְצָרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וְדָא הוּא קָרְבָּנָא דְקַיִן, וּבְגִין דָּא חָרָה לוֹ, וּמַחֲשָׁבָה רָעָה אֵינוֹ מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, וְזֶהוּ קָרְבָּנוֹ שֶׁל קַיִן, וּמִשּׁוּם זֶה חָרָה לוֹ. מִיָּד "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ" (בראשית ד, ו) וְכוּ', "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" (בראשית ד, ז), "אִם תֵּיטִיב" עוֹבָדָךְ "שְׂאֵת", אֲנָא מַאֲרִיךְ לָךְ וְאֶטּוֹל מַטּוּלָךְ עָלַי מִיָּד וַיֹּאמֶר יהו"ה לְקַיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְכוּ', הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת, אִם תֵּיטִיב מַעֲשֶׂיךָ - שְׂאֵת, אֲנִי מְחַכֶּה לְךָ וְאֶטֹּל מַשָּׂאֲךָ עָלַי,  וּמְנָלָן דִּשְׂאֵת מַטּוּלָא דְחוֹבִין הוּא? וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁשְּׂאֵת הוּא מַשָּׂא הָעֲוֹנוֹת? דִּכְתִיב "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא" (ישעיהו א, יד), וְאִם לֹא תֵטִיב עוֹבָדָךְ "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז), וְדָא פֶתַח דְּגֵיהִנָּם, שֶׁכָּתוּב נִלְאֵתִי נְשׂוֹא, וְאִם לֹא תֵיטִיב מַעֲשֶׂיךָ - לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְזֶה פֶּתַח הַגֵּיהִנֹּם,  דְּתַמָּן חוֹבִין דִּילָךְ שָׁלְטִין עֲלָךְ, וְאִם תֵּטִיב עוֹבָדָךְ אַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ, שֶׁשָּׁם הַחֲטָאִים שֶׁלְּךָ שׁוֹלְטִים עָלֶיךָ, וְאִם תֵּיטִיב מַעֲשֶׂיךָ, אַתָּה תִּמְשֹׁל בּוֹ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְחַמְשָׁא

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּרָזִין עִלָּאִין דְּמָארָךְ אִתְגַּלְיָין לְךָ. "וּלְכֹל (דף צז' עמוד ב') הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא זְעֵיר אַנְפִּין. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים" (דברים ד, לה). "יְהֹוָ"ה" - בְּעַתִּיקָא, "הוּא הָאֱלֹהִים" - בִּזְעֵיר אַנְפִּין. דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא סָלִיק זְעֵיר אַנְפִּין לְגַבֵּי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. בְּהַהוּא זִמְנָא "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה) בְּנוּקְבָא. "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי" (שמות יט, ו) בִּזְעֵיר אַנְפִּין. "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שם) בַּאֲרִיךְ אַנְפִּין. וְדָא כֹּהֵן גָּדוֹל דְּמִינֵּיהּ תַּלְיָין ח' בְּגָדִים לְתַתָּא. דְּד' קַדְמָאִין אִינוּן ד' אוֹתִיּוֹת הוי"ה חֲדָא. וּתְרֵין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִינַּהּ, וְאִינּוּן בְּח' אָחֲרָנִין. קַדְמָאִין אִינוּן שָׁרְשָׁא. תִּנְיָנִין נָפְקִין מִגּוֹ קַדְמָאִין.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ" (דברים לג, כט). דְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מֵאַבָּא וְאִימָּא נָפְקִין, יִשְׂרָאֵל מִזְּעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא סַלְקוּ עַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אֲבַתְרַיְיהוּ וְאִינּוּן לְעֵילָא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְרָזָא דָּא "עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה" (דברים לג, כט) סָלְקִין בִסְלִיקוּ דִּילֵיהּ. "מָגֵ"ן עֶזְרֶךָ", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְתַּקְּנַת בְּרָזָא דִּתְלַת אֵ"ל דִּלְעֵילָא. "וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ" (דברים לג, כט) דָּא לִימִינָא וְדָא לִשְׂמָאלָא. וְחֶרֶב דָּא רי"ו. וּבְגִין דִּסְלִיקוּ לְעֵילָא מֵאַבָּא וְאִימָּא אִתְּמָר בְּהוּ "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג). דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵילָא וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְתַתָּא.

רָזָא דְּכֹלָּא י"וה, וְדָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בִּתְלָת קִטְרִין דִּמְהֵימָנוּתָא. וּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִתְּמָר "הוֹ"י גּוֹי חֹטֵא" (ישעיהו א, ד) דְּכֹלָּא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, (דף צח' עמוד א') ה' לְגַבֵּי ו', ו' לְגַבֵּי י'. הָכָא תַּלְיָא רָזָא דְּגָלוּתָא וּפוּרְקָנָא ה' סַלְקַת בְּו', ו' אִתְחַבָּר בְּה', כֹּלָּא סָלִיק בְּי' לְאַתְקָנָא דַּרְגִּין, תִּיקּוּנָא בָּתַר שָׁלַטְנוּ דְּחַיָּבִין קָאִים. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא י"וה, ה' בִּתְרֵין אִתְפָּרְשַׁת, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְדָא יוה"ה תְּאוֹמִים סִיוָן. וְשַׁבָּת דָּא ענ"ג, עֵ'דֶן נָ'הָר גַּ'ן, תְּלָת קִטְרִין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וְעַד לָא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּשַׁבָּת אִתְפְּקָדוּ לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא. כְּגַוְנָא דָּא דִּינִין בְּמָרָה אִיפְקוּד וַדַּאי לְתָרְכָא סִטְרָא אַחֲרָא מִינַּיְיהוּ:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא - תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְחַמְשָׁא

> בגדי לבן שורשם בעתיקא, בגדי זהב בזו"ן בסוד הוי"ה הוא האלהי"ם

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם אליהו הנביא הנאמן פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּרָזִין עִלָּאִין דְּמָארָךְ אִתְגַּלְיָין לְךָ. אשרי חלקך שסודות עליונים של ריבונך מתגלים לך. "וּלְכֹל (דף צז' עמוד ב') הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא הוא זְעֵיר אַנְפִּין. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא הוא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. וְרָזָא דָּא וזה סוד "יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים" (דברים ד, לה). "יְהֹוָ"ה" - בְּעַתִּיקָא, "הוּא הָאֱלֹהִים" בִּזְעֵיר אַנְפִּין. דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא סָלִיק זְעֵיר אַנְפִּין לְגַבֵּי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. באותה השעה עולה זעיר אנפין לגבי עתיקה קדישא, בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן נאמר "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה) בְּנוּקְבָא וזה בנוקבא - במלכות. "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי" (שמות יט, ו) בִּזְעֵיר אַנְפִּין. "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שם) בַּאֲרִיךְ אַנְפִּין. וְדָא כֹּהֵן גָּדוֹל דְּמִינֵּיהּ תַּלְיָין ח' בְּגָדִים לְתַתָּא. וזה כהן גדול תלויים ח' בגדים למטה שהיה לובש בבית המקדש. דְּד' קַדְמָאִין אִינוּן ד' אוֹתִיּוֹת הוי"ה חֲדָא. וּתְרֵין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִינַּהּ, וְאִינּוּן בְּח' אָחֲרָנִין. ד' בגדי לבן הראשונים שאותם היה לובש כהן הכהן הגדול ביום הכיפורים הם כנגד ד' אותיות של הוי"ה אחת, ושתי הויו"ת יוצאות ממנה והם ח' בגדי זהב האחרים. קַדְמָאִין אִינוּן שָׁרְשָׁא. תִּנְיָנִין נָפְקִין מִגּוֹ קַדְמָאִין. הראשונים היוצאים מההוי"ה הראשונה הם השורש, והשניים יוצאים מתוך הראשון.

> ישראל עולים בעתיקא קדישא, מעל שורש מקום המלאכים

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל באותו הזמן נאמר בישראל "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ" (דברים לג, כט). דְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מֵאַבָּא וְאִימָּא נָפְקִין, יִשְׂרָאֵל מִזְּעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. שמלאכי השרת יוצאים מיחוד נשיקין של אבא ואמא, וישראל יוצאים בנוסף גם מיחוד יסודות של זעיר אנפין ונוק', בְּהַהוּא זִמְנָא זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא סַלְקוּ עַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אֲבַתְרַיְיהוּ וְאִינּוּן לְעֵילָא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. באותו הזמן, זעיר אנפין ונוק' עלו עד עתיקא קדישא, וישראל עלו אחריהם והם למעלה ממלאכי השרת, וזה סוד וְרָזָא דָּא "עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה" (דברים לג, כט) סָלְקִין בִסְלִיקוּ דִּילֵיהּ עַם שעולה, נוֹשַׁע בעלייתו של ז"א שהוא בַּיהֹוָה. "מָגֵ"ן עֶזְרֶךָ", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְתַּקְּנַת בְּרָזָא דִּתְלַת אֵ"ל דִּלְעֵילָא. מגן עזרך זו השכינה שנתקנת בסוד ג' א"ל שעולים בגימ' מג"ן - למעלה בתיקוני אריך. "וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ" (דברים לג, כט) דָּא לִימִינָא וְדָא לִשְׂמָאלָא. זה לימין וזה לשמאל, וְחֶרֶב דָּא גימ' רי"ו. וּבְגִין דִּסְלִיקוּ לְעֵילָא מֵאַבָּא וְאִימָּא אִתְּמָר בְּהוּ ובגלל שעלו לעתיקא קדישא שהוא למעלה מאבא ואימא נאמר במלאכים "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג). דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵילָא וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְתַתָּא, שישראל למעלה והמלאכים למטה באבא ואימא.

> בגלות מתהפך הצירוף י"הו שהוא הצירוף הראוי להו"י

רָזָא דְּכֹלָּא יו"ה, וְדָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בִּתְלָת קִטְרִין דִּמְהֵימָנוּתָא. וסוד הכל, י"וה: י' עתיקא, ו"ה זו"ן, וזה התיקון הראוי, התיקון שנתקן בג' קשרים של אמונה, והוא סוד סגולה. וּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִתְּמָר ובזמן אחר של הגלות נאמר "הוֹ"י גּוֹי חֹטֵא" (ישעיהו א, ד) דְּכֹלָּא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, שהכל חוזר אחורה דהיינו, (דף צח' עמוד א') ה' לְגַבֵּי ו', ו' לְגַבֵּי י'. הָכָא תַּלְיָא רָזָא דְּגָלוּתָא וּפוּרְקָנָא וכאן בצירוף הזה תלוי סוד הגלות והגאולה, ה' סַלְקַת בְּו', ו' אִתְחַבָּר בְּה', ה' עולה בו', ו' מתחברת בה', כֹּלָּא סָלִיק בְּי' לְאַתְקָנָא דַּרְגִּין והכל עולה בי' לתיקון המדרגות, תִּיקּוּנָא בָּתַר שָׁלַטְנוּ דְּחַיָּבִין קָאִים. התיקון שנמשך אחרי שלטון הרשעים. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא י"וה, אבל בזמן שהתיקון יהיה על סדר י"וה, ה' בִּתְרֵין אִתְפָּרְשַׁת, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ה' מתפרשת על ב' מדרגות שכינה עליונה שהיא הבינה ושכינה תחתונה שהיא מלכות, וְדָא יוה"ה תְּאוֹמִים סִיוָן וזה סוד השם הקדוש שמאיר בחודש סיון יוה"ה שמזלו תאומים הרומז על ב' ההין שנמצאות ביחד. וְשַׁבָּת דָּא ענ"ג, ראשי תיבות עֵ'דֶן נָ'הָר גַּ'ן, תְּלָת קִטְרִין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. שלושת הקשרים האלה שנאמרו. וְעַד לָא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּשַׁבָּת אִתְפְּקָדוּ לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא. ועוד לפני שנתנה התורה צוו ישראל לשמור שבת כדי להתקן התיקון ענ"ג, כְּגַוְנָא דָּא דִּינִין בְּמָרָה אִיפְקוּד וַדַּאי לְתָרְכָא סִטְרָא אַחֲרָא מִינַּיְיהוּ: וכענין זה הדינים שנצטוו במרה ודאי, לגרש את הסטרא אחרא מהם.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תס"ה: תפילה ובקשה לגילוי שופר גדול דאימא שמקולם ישברו ע' אומות, וכל נחלי השפע ימשכו לשכינה וכל אור יצא לרווחה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. צַדִּיק הוּא שׁוֹפָר וְ-ז' קוֹלוֹת יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְזֶה שׁוֹפָר קָטָן, וַהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְתַּקַּף עַד שֶׁיָּבֹא שׁוֹפָר גָּדוֹל שֶׁהוּא אִימָא עִלָּאָה. וְ-ז' הַקּוֹלוֹת מִתְפּוֹצְצוֹת לְע', לְהַבְהִיל ע' אֻמּוֹת, וְיִהְיוּ נִשְׁבָּרִים מִלְּפָנָיו, דִּכְתִיב, "וַאדֹנָי אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן", מִיָּד, "וּבָאוּ הָאוֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר" וְכוּ' וְזֶה יג"ל יְגַלֶּה פִּדְיוֹן זַרְעוֹ. וְהַכֹּל יָבִיא לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם", לְהִשְׁתַּלֵּם בָּהּ אֶחָד, וְזֶה, "הִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. גַּלֵּה לָנוּ שׁוֹפָר גָּדוֹל וְתֵן כֹּחַ לַצַּדִּיק שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו קְטַנּוֹת, בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁהֵם מֵאִימָא, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יֵאָמֵר, "רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי", רַב וַדַּאי, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִפְרָד מִיַּעֲקֹב, אֶלָּא, "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף", וּמִיָּד כָּל אוֹר יֵצֵא מִמֶּנּוּ בִּרְוָחָה.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים עֲנֵנוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ, כְּמוֹ שֶאֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.