Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְהַאי אִיהוּ דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדוֹ', וְהָא אוּקְמוּהוּ 'עַל מִטָּתוֹ', לְהָגֵן מִן הַמַּזִיקִין. אֲבָל בִּקְרִיאַת שְׁמַע דִּצְלוֹתָא, אֲדוֹן הַמַּזִּיקִין קָשׁוּר, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִבְרַח, וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּשָׁחִיט לֵיהּ בְּהַהוּא זִמְנָא, לְקַיֵּים 'הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ' בִּצְלוֹתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית יט, כז), כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּלָא חָשַׁשׁ לִיקָרֵיהּ לְשַׁחֲטָא יִצְרֵיהּ וְשַׂנְאֵיהּ, דְּלֵית שַׂנְאֵיהּ לְחוֹד אֶלָּא שַׂנְאֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּבְכָל יוֹמָא תָּבַע חוֹבִין דִּבְנוֹי לְשַׁחֲטָא לוֹן.
וְאוּף הָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מִשְּׁמַיָּא וְאַרְעָא, כְּגַוְונָא דְאַעַבְרֵיהּ מִשִּׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְאוּף הָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ וּלְבַת זוּגֵיהּ מִתְּרֵין כָּרְסַיָּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן" (ירמיהו יז, יב), דְּתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּתְרֵין כָּרְסַיָּין, וְתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ כְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְעַל שְׁמַיְיהוּ אִתְקְרֵי "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים" (תהלים פד, יב), וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיֵּים בֵּיהּ, "לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף" (ישעיהו ס, כ).
(דף ט ע"א) וְהָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מִשְּׂמָאלָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי גְבוּרָה, דְמִתַּמָּן מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, וְתַמָּן יֵיתֵי לְמִתְּבַע חוֹבִין, מֵאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א).
מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ אִנּוּן שָׂרִים, וַעֲבָדִים. מִסִּטְרָא דְחֵיוָון דְּכָרְסַיָּא שָׂרִים וּמְמַנָּן, מִסִּטְרָא דְכֹכְבַיָּא דְנָהֲרִין בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא עֲבָדִין, וְהַאי אִיהוּ 'אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים', וְהַאי אִיהוּ דְצָרִיךְ לְאַנָּפָא לֵיהּ חַרְבָּא לְשִׁית סִטְרִין, דְּאִנּוּן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, כִּסֵּא דִין וְכִסֵּא רַחֲמִים, לְאַעֲבָרָא סמא"ל וְנָחָ"שׁ מִנַּיְהוּ, דְּמִסִּטְרָא דִלְהוֹן שַׁלִּיט סמא"ל וּבַת זוּגוֹ.
וְצָרִיךְ לְקַשְׁרָא לֵיהּ בִּרְצוּעִין דִתְּפִלִּין, תְּרֵין בִּתְרֵין קַרְנוֹי, וְחַד בִּדְרוֹעָא, וּלְבָתַר יִשְׁחוֹט לֵיהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּגִין דְּלָא יִתְקַרֵיב לְסִטְרָא דִגְבוּרָה, אֲבָל מִסִּטְרָא דִסְפִירָן וַהֲוַויּוֹת דִּלְהוֹן, אִתְּמַר "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהלים ה, ה), "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר ג, לח).
וְעוֹד ה' דְּיַד כֵּהָה, דְאִיהִי יוֹנָה קַדִּישָׁא, מְצַפְצְפָאן לָהּ בְּנָהָא בְּכַמָּה צִפְצוּפִין דִּזְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת, עַד דְּנָחֲתִין לָהּ לְגַבַּיְיהוּ, הָא נָחֲתִין לָהּ לְגַבַּיְיהוּ קָשְׁרִין לָהּ בִּרְצוּעָה, דְאִיהִי ו' שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וְהַיְינוּ רָזָא "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה" (שמות יג, טז), קִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ דָא י', וְדָא יִחוּד, וּבְגִין דָּא בְּקִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ, מָאן דְּשָׂח שִׂיחָה בֵּינַיְיהוּ, דְּאִיהִי שִׂיחַת חוּלִין, עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ, דְּעָבַד בָּהּ פִּרוּדָא בֵּין ו"ה דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּמַלְכוּתֵיהּ.
תְּפִלִּין דְּרֵישֵׁיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ ו', אִיהִי ה' עִלָּאָה, אִימָּא עִלָּאָה, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, עֲלָהּ אִתְּמַר "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (יחזקאל כד, יז), אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, וְהַאי אִיהוּ רָזָא הֲוַיָּ"ה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "הִנֵּה יַד יְהֹוָה הוֹיָ"ה" (שמות ט, ג) וְכוּ', וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי דְתַלְמוּדָא יְרוּשַׁלְמִי, הֲוַיּוֹת בְּאֶמְצַע.

וְהַאי אִיהוּ דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדוֹ', וְזֶהוּ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדוֹ,  וְהָא אוּקְמוּהוּ 'עַל מִטָּתוֹ', לְהָגֵן מִן הַמַּזִיקִין וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, עַל מִטָּתוֹ - לְהָגֵן מִן הַמַּזִּיקִים.  אֲבָל בִּקְרִיאַת שְׁמַע דִּצְלוֹתָא, אֲדוֹן הַמַּזִּיקִין קָשׁוּר, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִבְרַח, אֲבָל בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל הַתְּפִלָּה, אֲדוֹן הַמַּזִּיקִים קָשׁוּר, אֵין לוֹ רְשׁוּת לִבְרֹחַ,  וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּשָׁחִיט לֵיהּ בְּהַהוּא זִמְנָא, לְקַיֵּים 'הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ' בִּצְלוֹתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית יט, כז)שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּלָא חָשַׁשׁ לִיקָרֵיהּ לְשַׁחֲטָא יִצְרֵיהּ וְשַׂנְאֵיהּ, דְּלֵית שַׂנְאֵיהּ לְחוֹד אֶלָּא שַׂנְאֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁלֹּא חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹדוֹ לִשְׁחֹט יִצְרוֹ וְשׂוֹנְאוֹ, שֶׁאֵין שׂוֹנְאוֹ לְחוּד, אֶלָּא שׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  דִּבְכָל יוֹמָא תָּבַע חוֹבִין דִּבְנוֹי לְשַׁחֲטָא לוֹן שֶׁבְּכָל יוֹם תּוֹבֵעַ אֶת חֲטָאֵי בָנָיו, לִשְׁחֹט אוֹתָם.
 
וְאוּף הָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מִשְּׁמַיָּא וְאַרְעָא, כְּגַוְונָא דְאַעַבְרֵיהּ מִשִּׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְאַף כָּךְ צָרִיךְ לְהַעֲבִירוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהֶעֱבִירוֹ מִשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה,  וְאוּף הָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ וּלְבַת זוּגֵיהּ מִתְּרֵין כָּרְסַיָּין, וְאַף כָּךְ צָרִיךְ לְהַעֲבִיר אוֹתוֹ וְאֶת בַּת זוּגוֹ מִשְּׁנֵי כִּסְאוֹת.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן" (ירמיהו יז, יב), דְּתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּתְרֵין כָּרְסַיָּין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן, שֶׁשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ בִּשְׁנֵי כִסְאוֹת,  וְתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ כְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְעַל שְׁמַיְיהוּ אִתְקְרֵי "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים" (תהלים פד, יב), וְשָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה, וְעַל שְׁמָם נִקְרָא כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו"ה אֱלֹהִי"ם וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיֵּים בֵּיהּ, "לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף" (ישעיהו ס, כ) וּבְאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בּוֹ, לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף.

(דף ט ע"א) וְהָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מִשְּׂמָאלָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי גְבוּרָה, דְמִתַּמָּן מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, וְכָךְ צָרִיךְ לְהַעֲבִירוֹ מִשְּׂמֹאלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִיא גְבוּרָה, שֶׁמִּשָּׁם, מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה,  וְתַמָּן יֵיתֵי לְמִתְּבַע חוֹבִין, מֵאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) וְשָׁם יָבֹא לִתְבֹּעַ חֲטָאִים מֵאֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶ"ם. מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ אִנּוּן שָׂרִים, וַעֲבָדִים מִשָּׁם וְאֵילָךְ, אוֹתָם שָׂרִים וַעֲבָדִים, מִסִּטְרָא דְחֵיוָון דְּכָרְסַיָּא שָׂרִים וּמְמַנָּן, מִצַּד שֶׁל חַיּוֹת הַכִּסֵּא שָׂרִים וּמְמֻנִּים,   מִסִּטְרָא דְכֹכְבַיָּא דְנָהֲרִין בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא עֲבָדִין, מִצַּד שֶׁל הַכּוֹכָבִים שֶׁמְּאִירִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ עֲבָדִים,  וְהַאי אִיהוּ 'אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים', וְזֶהוּ אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים, וְהַאי אִיהוּ דְצָרִיךְ לְאַנָּפָא לֵיהּ חַרְבָּא לְשִׁית סִטְרִין, דְּאִנּוּן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, כִּסֵּא דִין וְכִסֵּא רַחֲמִים, וְזֶהוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהָנִיף אוֹתוֹ חֶרֶב לְשִׁשָּׁה צְדָדִים, שֶׁהֵם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה, כִּסֵּא דִין וְכִסֵּא רַחֲמִים,  לְאַעֲבָרָא סמא"ל וְנָחָ"שׁ מִנַּיְהוּ, דְּמִסִּטְרָא דִלְהוֹן שַׁלִּיט סמא"ל וּבַת זוּגוֹ לְהַעֲבִיר סמא"ל וְנָחָשׁ מֵהֶם, שֶׁמִּצִּדָּם שׁוֹלֵט סמא"ל וּבַת זוּגוֹ.
 
וְצָרִיךְ לְקַשְׁרָא לֵיהּ בִּרְצוּעִין דִתְּפִלִּין, תְּרֵין בִּתְרֵין קַרְנוֹי, וְחַד בִּדְרוֹעָא, וְצָרִיךְ לִקְשֹׁר אוֹתוֹ בִּרְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין - שְׁנַיִם בִּשְׁנֵי קַרְנָיו, וְאֶחָד בִּזְרוֹעַ.  וּלְבָתַר יִשְׁחוֹט לֵיהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּגִין דְּלָא יִתְקַרֵיב לְסִטְרָא דִגְבוּרָה, וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט אוֹתוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב לְצַד הַגְּבוּרָה, אֲבָל מִסִּטְרָא דִסְפִירָן וַהֲוַויּוֹת דִּלְהוֹן, אִתְּמַר "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהלים ה, ה), "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר ג, לח) אֲבָל מִצַּד שֶׁל הַסְּפִירוֹת וְהַהֲוָיוֹת שֶׁלָּהֶן, נֶאֱמַר לֹא יְגֻרְךָ רָע, וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

וְעוֹד ה' דְּיַד כֵּהָה, דְאִיהִי יוֹנָה קַדִּישָׁא, וְעוֹד, ה' שֶׁל יָד כֵּהָה, שֶׁהִיא יוֹנָה קְדוֹשָׁה,  מְצַפְצְפָאן לָהּ בְּנָהָא בְּכַמָּה צִפְצוּפִין דִּזְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת, עַד דְּנָחֲתִין לָהּ לְגַבַּיְיהוּ, מְצַפְצְפִים לָהּ בָּנֶיהָ בְּכַמָּה צִפְצוּפִים שֶׁל זְמִירוֹת, שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת, עַד שֶׁמּוֹרִידִים אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם. הָא נָחֲתִין לָהּ לְגַבַּיְיהוּ קָשְׁרִין לָהּ בִּרְצוּעָה, דְאִיהִי ו' שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, הֲרֵי כְּשֶׁמּוֹרִידִים אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם, קוֹשְׁרִים אוֹתָהּ בִּרְצוּעָה, שֶׁהִיא ו', שֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, וְהַיְינוּ רָזָא "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה" (שמות יג, טז), קִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ דָא י', וְדָא יִחוּד, וְהַיְנוּ הַסּוֹד שֶׁל וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדֶכָה, הַקֶּשֶׁר שֶׁל שְׁנֵיהֶם, זֶה י' וְזֶה יִחוּד וּבְגִין דָּא בְּקִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ, מָאן דְּשָׂח שִׂיחָה בֵּינַיְיהוּ, דְּאִיהִי שִׂיחַת חוּלִין, עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ, וְלָכֵן בַּקֶּשֶׁר שֶׁל שְׁנֵיהֶם - מִי שֶׁשָּׂח שִׂיחָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁהִיא שִׂיחַת חֻלִּין, עֲבֵרָה הִיא בְיָדוֹ,  דְּעָבַד בָּהּ פִּרוּדָא בֵּין ו"ה דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּמַלְכוּתֵיהּ שֶׁעָשָׂה בָּהּ פֵּרוּד בֵּין ו"ה, שֶׁהוּא עַמּוּד הָאֶמְצָעִי וּמַלְכוּתוֹ.
 
תְּפִלִּין דְּרֵישֵׁיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ ו', תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא ו', אִיהִי ה' עִלָּאָה, אִימָּא עִלָּאָה, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, עֲלָהּ אִתְּמַר "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (יחזקאל כד, יז), אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, הִיא ה' עֶלְיוֹנָה הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, עָלֶיהָ נֶאֱמַר פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, אֵלּוּ תְפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ,  וְהַאי אִיהוּ רָזָא הֲוַיָּ"ה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "הִנֵּה יַד יְהֹוָה הוֹיָ"ה" (שמות ט, ג) וְכוּ', וְזֶהוּ סוֹד הֲוָיָ"ה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הִנֵּה יַד יהו"ה הוֹיָ"ה וְכוּ',  וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי דְתַלְמוּדָא יְרוּשַׁלְמִי, הֲוַיּוֹת בְּאֶמְצַע וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי, הֲוָיוֹת בָּאֶמְצַע.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל נְטִירוּתָא כֹּלָּא בְּחֵילָא דִּגְבוּרָה אִיהִי וַדַּאי יָד הַחֲזָקָה. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין מִלָּה מִקַּדְמִיתָא לְזִמְנָא דְּתִצְטָרִיךְ. וְאִי תֵּימָא אֵימָתַי אַתְקִין לַהּ? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָ"י" (בַּמִּדְבָּר יד, יז)  וְכוּ' דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא קָמַת סִטְרָא אַחֲרָא לְקַטְרְגָא קֳבֵל שְׁכִינְתָּא, עַד דְּכִבְיָכוֹל אִתְחַלֲשׁוּ חֵילִין עִלָּאִין, וּמֹשֶׁה קָאִים בְּתוּקְפֵּיהּ לְאַתְקְפָא לַהּ. בְּגִין כָּךְ "יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז). בְּמַאי? אֶלָּא דִּמְסַר נַפְשֵׁיהּ לְמוֹתָא בְּגִינָה, לְמֵיהַךְ גּוֹ אִינוּן קְלִיפִין קַשְׁיָין לְאַשְׁרָשָא לְהוּ מֵאַתְרַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה" (ישעיהו נג, יב) וְכוּ' "וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ" (ישעיהו נג, יב).

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. מַאי מוֹרָא גָּדוֹל? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וְרָזָא דָּא מוֹרָא גָּדוֹל זֶה גִּלּוּי שְׁכִינָה. דִּכְדֵין אִשְׁתְּמוֹדְעַת שְׁכִינְתָּא בְּתֻקְפָּהּ עִלָּאָה, וְכֹלָּא דָּחֲלִין מִינַּהּ, וְכֹלָּא אַתְקִין מֹשֶׁה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל.

והא מט"ט שָׂרָא רַבָּא נָחִית פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא רָחִיק אִיהוּ מִשְּׁכִינְתָּא, וְאִתְּמָר "מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי" (יִרְמְיָהוּ לא, ב). אַמַּאי רָחוֹק אִיהוּ מִשְּׁכִינְתָּא? אֶלָּא בְּגִין עַד יִתְדַּכֵּי מַקְדְּשָׁא. וְעִם כָּל דָּא לְגוֹ כֹּלָּא בִּדְיוּכְתָּא עִלָּאָה קָאִים. בְּגִין כָּךְ "נִרְאָה לִי". וְאִי תֵּימָא דִּבְגִין דְּאִיהוּ רָחוֹק שָׁבִיק לַהּ [לִשְׁכִינְתָּא]?

(דף ח' עמ' א') [וְאִי תֵּימָא דִּבְגִין דְּאִיהוּ רָחוֹק שָׁבִיק לַהּ] לִשְׁכִינְתָּא? לָאו הָכִי, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁבִיק לַהּ לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" (יִרְמְיָהוּ כג, כג), וְלָא מֵרָחוֹק אֲנִי, דִּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְמַסְרוּ בִּיְדָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא לְנָפְקָא לְבַר מֵאַרְעָא, חֲשִׁיבוּ – דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא קָאִים עָלַיְיהוּ יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ אַקְדִּים נְבִיאָה וְאָמַר "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" (יִרְמְיָהוּ כג, כג) וְכוּ'. וּכְתִיב "הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק" (יִרְמְיָהוּ ל, י) וְכוּ', מַאי מֵרָחוֹק? אִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יֵיתֵי לְקִבְלָא לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא? לָאו הָכִי. אֶלָּא "מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק" (יִרְמְיָהוּ ל, י), בְּגִין דְּכָל הַהוּא זִמְנָא דַּהֲוָה רָחִיק הֲוָה נָהִיר לָהּ, מִתּוֹךְ כָּךְ אִתְּתַּקְּפַת בָּהּ דְּלָא לְאִשְׁתָּבְקָא.

וְיִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין לֵיהּ לְמַלְכָּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה קֵירוּבִין, בְּאוֹת תְּפִלִּין, בְּאוֹת שַׁבָּת, בְּאוֹת בְּרִית, בְּצִיצִית.

בִּתְפִלִּין, בִּתְפִלָּה שֶׁל יָד לָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא. וּבִתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ לָקֳבֵל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְשַׁדַּי שְׁמָא קַדִּישָׁא דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא. ש' תְּלָת אֲבָהָן בְּרָזָא דִּדְכוּרָא. בִּתְפִלָּה דְּרֹאשׁ תָּמָן ד' מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא. תְּפִלָּה שֶׁל יָד מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, תָּמָן י' רָזָא דִּדְכוּרָא, לְאִתְחַבְּרָא חַד בְּחַד לְאִתְקָרְבָא חַד לְגַבֵּי חַד.

אֲבָל נְטִירוּתָא כֹּלָּא בְּחֵילָא דִּגְבוּרָה אִיהִי וַדַּאי יָד הַחֲזָקָה. אבל שמירתה כולו בכוח הגבורה הוא ודאי – היד החזקה. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין מִלָּה מִקַּדְמִיתָא לְזִמְנָא דְּתִצְטָרִיךְ. ומשה הרועה הנאמן התקין הדבר מתחילה לזמן שיצטרך. וְאִי תֵּימָא אֵימָתַי אַתְקִין לַהּ? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב  ואם תשאל, מתי התקין לה? אלא בזמן שכתוב "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָ"י" (בַּמִּדְבָּר יד, יז) וְכוּ' דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא קָמַת סִטְרָא אַחֲרָא לְקַטְרְגָא קֳבֵל שְׁכִינְתָּא, עַד דְּכִבְיָכוֹל אִתְחַלֲשׁוּ חֵילִין עִלָּאִין, וּמֹשֶׁה קָאִים בְּתוּקְפֵּיהּ לְאַתְקְפָא לַהּ. שהרי באותו הזמן, קמה הסטרא אחרא לקטרג כנגד השכינה, עד שכביכול נחלשו הכחות העליונים, ומשה קם בחוזק גדול לחזק אותה כנגדם. לפיכך,  בְּגִין כָּךְ "יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז). בְּמַאי? אֶלָּא דִּמְסַר נַפְשֵׁיהּ לְמוֹתָא בְּגִינָה, לְמֵיהַךְ גּוֹ אִינוּן קְלִיפִין קַשְׁיָין לְאַשְׁרָשָא לְהוּ מֵאַתְרַיְיהוּ. במה? אלא שמסר נפשו למיתה בעבורה, להלך בתוך אלו הקליפות הקשות ולעוקרם ממקומם, וזהו שכתוב, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה" (ישעיהו נג, יב) וְכוּ' "וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ" (ישעיהו נג, יב).

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. בזמן הגאולה, מַאי מוֹרָא גָּדוֹל? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וְרָזָא דָּא מוֹרָא גָּדוֹל זֶה גִּלּוּי שְׁכִינָה. וסוד זה המורא הגדול זה גילוי שכינה, דִּכְדֵין אִשְׁתְּמוֹדְעַת שְׁכִינְתָּא בְּתֻקְפָּהּ עִלָּאָה, וְכֹלָּא דָּחֲלִין מִינַּהּ, וְכֹלָּא אַתְקִין מֹשֶׁה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. שאז תיוודע השכינה בחוזק עליון, וכולם ייראו ממנה. והכל, התקין משה תיקונים עליונים לכל ישראל.

והא מט"ט שָׂרָא רַבָּא נָחִית פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא רָחִיק אִיהוּ מִשְּׁכִינְתָּא, והנה מט"ט השר הגדול ירד, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, ודאי הקדוש ב"ה בזמן הגלות רחוק הוא מהשכינה, ונאמר וְאִתְּמָר "מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי" (יִרְמְיָהוּ לא, ב). אַמַּאי רָחוֹק אִיהוּ מִשְּׁכִינְתָּא? אֶלָּא בְּגִין עַד יִתְדַּכֵּי מַקְדְּשָׁא. מדוע רחוק הוא מהשכינה? אלא בגלל [שממתין עד] שיטוהר חיצוניות המקדש מאחיזת החיצונים, וְעִם כָּל דָּא לְגוֹ כֹּלָּא בִּדְיוּכְתָּא עִלָּאָה קָאִים. בְּגִין כָּךְ "נִרְאָה לִי". ועם כל זה, בפנימיות הכל עומד בטהרה עליונה, ואין הסטרא אחרא יכולה לינוק מהפנימיות. לפיכך "נראה לי". 

וְאִי תֵּימָא דִּבְגִין דְּאִיהוּ רָחוֹק שָׁבִיק לַהּ לִשְׁכִינְתָּא? ואם תשאל, בגלל שהוא רחוק, הוא עזב ח"ו את השכינה? (דף ח' עמ' א') לָאו הָכִי, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁבִיק לַהּ לְעָלְמִין.  לא כך, אלא קודשא ב"ה / ז"א אינו עוזב אותה לעולם, וזהו שכתוב הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" (יִרְמְיָהוּ כג, כג), וְלָא מֵרָחוֹק אֲנִי, דִּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְמַסְרוּ בִּיְדָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא לְנָפְקָא לְבַר מֵאַרְעָא, חֲשִׁיבוּ – דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא קָאִים עָלַיְיהוּ יַתִּיר. שבשעה שחטאו ישראל ונמסרו ביד הסטרא אחרא להגלותם מארצם, חשבו שהקדוש ב"ה לא משגיח עליהם יותר,

בְּגִין כָּךְ אַקְדִּים נְבִיאָה לכן הקדם הנביא ירמיה וְאָמַר "הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי" (יִרְמְיָהוּ כג, כג) וְכוּ'. וּכְתִיב "הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק" (יִרְמְיָהוּ ל, י) וְכוּ', מַאי מֵרָחוֹק? אִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא יֵיתֵי לְקִבְלָא לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא? לָאו הָכִי. מהו מרחוק? אם תאמר הקדוש ב"ה לא יבוא להקביל את השכינה? לא כך. אֶלָּא "מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק" (יִרְמְיָהוּ ל, י), בְּגִין דְּכָל הַהוּא זִמְנָא דַּהֲוָה רָחִיק הֲוָה נָהִיר לָהּ, מִתּוֹךְ כָּךְ אִתְּתַּקְּפַת בָּהּ דְּלָא לְאִשְׁתָּבְקָא. אלא "מושיעך מרחוק" בגלל שבכל אותו הזמן שהיה רחוק – היה מאיר לה, מתוך כך התחזק בה שלא לעוזבה.

וְיִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין לֵיהּ לְמַלְכָּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה קֵירוּבִין, וישראל  מקרבים את המלך ז"א לגבי השכינה בכמה קרובין בְּאוֹת תְּפִלִּין, בְּאוֹת שַׁבָּת, בְּאוֹת בְּרִית, בְּצִיצִית.

בִּתְפִלִּין, בִּתְפִלָּה שֶׁל יָד לָקֳבֵל שכנגד שְׁכִינְתָּא. וּבִתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ לָקֳבֵל שכנגד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

וְשַׁדַּי שְׁמָא קַדִּישָׁא דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא.  ושד"י - השם הקדוש שמחבר אותם כאחד. ש' תְּלָת אֲבָהָן בְּרָזָא דִּדְכוּרָא. בִּתְפִלָּה דְּרֹאשׁ תָּמָן ד' מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא. ש' של ש'די - שלושת האבות בסוד הזכר. קשר ה-ד' בתפילה של ראש מצד השכינה להחברם כאחד. תְּפִלָּה שֶׁל יָד מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, תָּמָן י' רָזָא דִּדְכוּרָא, לְאִתְחַבְּרָא חַד בְּחַד לְאִתְקָרְבָא חַד לְגַבֵּי חַד. תפילה של יד מצד השכינה, ושם אות י' בקשר התפילה בסוד הזכר ולהתחבר אחד באחד, ולקרבם אחד לגבי אחד.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה כ"ט: בִּזְכוּת הַשַּׁבָּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשַׁמְּרִים בְּגָלוּתָם כָּךְ נִשְׁמָרִים מִכֹּחוֹת הַטּוּמְאָה וְיִזְכּוּ לַגְּאוּלָּה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי "בַּת" מֶלֶךְ עוֹמֶדֶת בַּגָּלוּת, וְהִיא עוֹמֶדֶת לְהִתְקַשֵּׁר בְּג' אָבוֹת, שֶׁהֵם ש' לְהֵעָשׂוֹת "שַׁבָּת", מִי מִזְדַּמֵּן לָזֶה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וַדַּאי, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְשָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת", וּכְמוֹ שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים אֶת הַשַּׁבָּת כָּךְ יִהְיוּ נִשְׁמָרִים מִכָּל הַטְּמֵאִים שֶׁהֵם חוֹל, וּכְמוֹ שֶׁהֵם גּוֹרְמִים גְּאֻלָּה לַשְּׁכִינָה לְיוֹם שִׁשִׁי שֶׁהוּא צַדִּיק לְיַחֵד אוֹתָהּ בּוֹ, כֵּן תְּיַחֵד אוֹתָם בְּבַת זוּגָם שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה וַדַּאי, מְנוּחָה שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אָרֶץ". וְטַ"ל מְלָאכוֹת דְּחוֹל שֶׁהֵם תְּלוּיִים בַּשֶּׁקֶר שֶׁמִּתְאַחֵז בָּרַגְלַיִם, הֲרֵי יִהְיוּ מִתְבַּטְּלִים מִן הָעוֹלָם בַּעֲבוּר יַעֲקֹב שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַיֶאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה" שֶׁהוּא אֱמֶת, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", "וּמַצִּיל הָרַגְלַיִם מִן הַשֶּׁקֶר", וּבוֹ נֶאֱמַר "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ" מִיָּד "וְהֶאֱכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקוֹב אָבִיךָ" כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ וְשׁוֹמְרִים שַׁבָּת בְּגָלוּתָם כֵּן תִּתֵּן לָהֶם גְּאֻלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַחֲשִׁיךְ עֲלֵיהֶם. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ל': עַל יְדֵי קִוּוּיַם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אוֹר יִּחוּדוֹ יִתְ' מִתְפַּשֵּׁט בְּה' פַּרְצוּפִים לְהַעֲבִיר מֵהֶם כָּל הַפְּגָמִים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אוֹר שֶׁלְּךָ יָאִיר מִמְּקוֹר הַכֹּל, וְזֶה י' כְּשֶׁתֵּרֵד בְּתָקְפָּהּ נֶאֱמַר בָּהּ "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר", שֶׁהֵם ה' אוֹרוֹת, וְיִתְפַּשֵּׁט אוֹר זֶה בְּה' פַּרְצוּפִים שֶׁהֵם כְּלַל הַקְּדֻשָּׁה, וּבָהֶם יַעַבְרוּ מֵהֶם כָּל הַפְּגָמִים לְהִתַּקֵּן הַכֹּל בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ, וְזֶה ה', מִיָּד הַכֹּל יִהְיֶה נִקְשָׁר בְּנָהָר אֶחָד, וְזֶה צַדִּיק שֶׁעוֹמֵד לְיִשְׂרָאֵל, וּבוֹ, "וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן" זֶה ו', וְיִתְפַּשֵּׁט בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם ד' דְּגָלִים אַרְבַּע מַחֲנוֹת שְׁכִינָה, וּכְשֶׁצַּדִּיק עוֹמֵד בֵּינֵיהֶם הֲרֵי ה' נִשְׁלֶמֶת בָּם, זוֹ, שְׁלֵמוּת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּךָ "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם". וּמִיָּד שֶׁצַּדִּיק עוֹמֵד בְּיִשְׂרָאֵל הֲרֵי כָּל רַע מִתְפָּרֵשׁ מֵהֶם - וְזֶה שׁוּרוּק, בּוֹ "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹה זֶרַע אֱמֶת", מִי מַמְשִׁיךְ ו' זֹאת לְיִשְׂרָאֵל? אֶלָּא קִוּוּיָם וַדַּאי, הֲרֵי תִּקְוָתָם לְפָנֶיךָ, תֵּן לָהֶם שָׁלוֹם בְּ-ו' שְׁלֵמָה. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.