Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְאִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל, "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו), מְמָנָן דְּיַמָּא, בְּסִטְרָא דְּנָחָשׁ, דְּהֲוָה שָׂרָה דְּמִצְרַיִם, דְּאִתְפָּשַּׁט בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה "מִיָּם עַד יָם" (זכריה ט, י). "וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו), עִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא, עֲמָלֵקִים, נְפִילִים, תַּעֲרוֹבֶת דְּכָל אוּמִין, בְּכָל סִטְרָא, בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל, בֵּין בְּיִשְׁמָעֵאל, בֵּין בְּעֵשָׂו, (בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם). "וּבַבְּהֵמָה" (בראשית א, כו), אִלֵּין בְּנֵי עֵשָׂו. דְּשׁוּלְטָנְתְּהוֹן בְּכָל הָאָרֶץ.

וְיִתְקַיֵּים בְּמָשִׁיחַ, "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ" (תהלים עב, ח). וְהָכִי בְּב' מְשִׁיחִין, וְהָכִי בְּיִשְׂרָאֵל, וְכֹלָּא בִּזְכוּת מ"ה דְּמֹשֶׁה. וְיֵיתוּן, נֵס דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, מִיהוּדָה, אַרְיֵה רָשִׁים עָלֵיהּ, וְנֵס דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שׁוֹר רָשִׁים עָלֵיהּ. וְנֵס דְּשִׁילֹה, אַרְיֵה לִימִינָא, שׁוֹר לִשְׂמָאלָא, נֶשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָא, וְאָדָם עַל כֻּלְּהוּ. וְד' אַנְפִּין לְכָל חַד. ד' שְׁבָטִין דְּג' חֵיוָן, י"ב. וּלְגַבֵּי אָדָם, דְּאִיהוּ "מַה שְּׁמוֹ" (שמות ג, יג), בְּנֵי מֹשֶׁה, דִּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְקְיָים בְּמֹשֶׁה "וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (במדבר יד, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא, "מַ"ה שֶּׁ"הָיָה הוּ"א שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט). "וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה" (קהלת ג, טו).
"וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף" (קהלת ג, טו), יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם" (יחזקאל לד, לא), הֲווֹ נִרְדָּפִים קְדַם עֵרֶב רַב, זְאֵבִים בִּישִׁין, הָא "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט, כז) לְגַבַּיְיהוּ, דְּטָרִיף לוֹן, וְיִתְקַיֵּים בְּהַהוּא זִמְנָא, "בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד" (בראשית מט, כז). דְּהַיְינוּ "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י), וְדָא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. "וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט, כז) דָּא עֶרֶב דְּיִצְחָק, דְּתַּמָּן תְּרֵין מְשִׁיחִין. בְּחַד יֵיכוּל (ס"א מָמוֹנָא) מְמָנָא דְּאוּמִין דְּעָלְמָא. וּבְחַד יְחַלֵּק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל.

יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן אַיֶּלֶת, נִרְדָּפִין קֳדָם רַשִּׁיעַיָּא אֲרָיוֹת. וְיִתְּעַר נַפְתָּלִי, דְּאִיהוּ "אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר" (בראשית מט, כא). יִתְּעַר בִּימִינָא דְּאִיהוּ אַרְיֵה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ" (בראשית מט, ט). וְיְחַזְקוּן עַל אוּמִין דְּעָלְמָא, "כָּרַע שָׁכַב" (במדבר כד, ט) עָלַיְיהוּ, לְמִטְרַף לוֹן "מִי יְקִימֶנּוּ" (בראשית מט, ט), בְּהַהוּא זִמְנָא נֶחְזֵי מַאן הוּא אֱלֹהַּ אַחֲרָא, דְּיָקִים לֵיהּ מִלִּטְרוֹף עָלַיְיהוּ, אוֹ אוּמָה וְלִישָׁן. וְיִשְׂרָאֵל דַּהֲווֹ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִין קָדָם נְשֶׁר, מִסִּטְרָא דְּעוֹפִין דְּאוּמִין דְּעָלְמָא. בְּהַהוּא זִמְנָא, יִתְּעַר נֶשֶׁר, וְיִתְפְּרַשׁ גַּדְפָהָא, עַל עִרְבּוּבֵי דְּאוּמִין, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, דְּאִינּוּן עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל, וְטָרִיף לוֹן, דְּלָא יִשְׁתְּאַר חַד מִנַּיְיהוּ, לְקַיֵּים מַה שֶׁנְּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב).

מִתַּמָּן וְאֵילָךְ, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְאוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעָלְמָא דְּיִשְׁתַּאֲרוּן, יִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַיָּה דְּאָדָם, לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ. לְקַיְּימָא בְּהוֹן, "כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ" (ישעיהו ס, יב). לְקַיֵּים בְּיִשְׂרָאֵל, "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו) וְגוֹ'. "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם" (בראשית ט, ב) וְגוֹ'.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְאִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִרְדוּ בִדְגַּת הַיָּם, מְמָנָן דְּיַמָּא, בְּסִטְרָא דְנָחָשׁ, דְּהֲוָה שָׂרָה דְמִצְרַיִם, דְּאִתְפָּשַּׁט בְּגָלוּתָא בַתְרָאָה, מִיָּם עַד יָם. וְנֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם - הַמְמֻנִּים עַל הַיָּם בַּצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ, שֶׁהָיָה שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁהִתְפַּשֵּׁט בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה מִיָּם עַד יָם. וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, עִרְבּוּבְיָא בִישָׁא. עֲמָלֵקִים, נְפִילִים, תַּעֲרוֹבֶת דְּכָל אוּמִין, בְּכָל סִטְרָא, בְּגָלוּתָא בַתְרָאָה, בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל, בֵּין בְּיִשְׁמָעֵאל, בֵּין בְּעֵשָׂו. וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם - עִרְבּוּבְיָה רָעָה. עֲמָלֵקִים, נְפִילִים, תַּעֲרֹבֶת שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת בְּכָל צַד בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל, בֵּין בְּיִשְׁמָעֵאל, בֵּין בְּעֵשָׂו. וּבַבְּהֵמָה, אִלֵּין בְּנֵי עֵשָׂו. דְּשׁוּלְטָנְתְּהוֹן בְּכָל הָאָרֶץ וְיִתְקַיֵּים בְּמָשִׁיחַ, (תהלים עב) וְיֵּרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. וּבַבְּהֵמָה - אֵלּוּ בְּנֵי עֵשָׂו שֶׁשִּׁלְטוֹנָם בְּכָל הָאָרֶץ. וְיִתְקַיֵּם בַּמָּשִׁיחַ, (תהלים עב) וְיֵרְדְּ מִיָּם עַל יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.
 
וְהָכִי בְב' מְשִׁיחִין, וְהָכִי בְיִשְׂרָאֵל, וְכֹלָּא בִזְכוּת מ"ה (שְּׁמוֹ) דְּמֹשֶׁה. וְיֵיתוּן, נֵס דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, מִיהוּדָה, אַרְיֵה רָשִׁים עָלֵיהּ, וְנֵס דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שׁוֹר רָשִׁים עָלֵיהּ. וְנֵס דְּשִׁילֹה, אַרְיֵה לִימִינָא, שׁוֹר לִשְׂמָאלָא, נֶשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָא, וְאָדָם עַל כֻּלְּהוּ. וְכָךְ בִּשְׁנֵי מְשִׁיחִים, וְכָךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל בִּזְכוּת מָ"ה (שְׁמוֹ) שֶׁל מֹשֶׁה. וְיָבִיאוּ נֵס שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד מִיהוּדָה - אַרְיֵה רָשׁוּם עָלָיו, וְנֵס שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף - שׁוֹר רָשׁוּם עָלָיו. וְנֵס שֶׁל שִׁילֹה - אַרְיֵה לְיָמִין, שׁוֹר לִשְׂמֹאל, וְנֶשֶׁר בָּאֶמְצַע, וְאָדָם עַל כֻּלָּם. וְאַרְבַּע אַנְפִּין לְכָל חַד. אַרְבַּע שְׁבָטִין דִּתְלַת חֵיוָן, תְּרֵיסַר. וּלְגַבֵּי אָדָם, דְּאִיהוּ מַה שְּׁמוֹ, בְּנֵי מֹשֶׁה, דִּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְקְיָים בְּמֹשֶׁה (במדבר יד) וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. בְּהַהוּא זִמְנָא, (קהלת ג') מַ"ה שֶׁ"הָיָה הוּ"א שֶׁיִּהְיֶה. (קהלת ג) וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה. וְאַרְבַּע פָּנִים לְכָל אֶחָד, אַרְבָּעָה שְׁבָטִים שֶׁל שָׁלֹשׁ חַיּוֹת - שְׁנֵים עָשָׂר. וּלְאָדָם שֶׁהוּא מַה שְּׁמוֹ, בְּנֵי מֹשֶׁה, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּמֹשֶׁה (במדבר יד) וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. בְּאוֹתוֹ זְמַן, (קהלת ג) מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁיִּהְיֶה, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה.
 
וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, (יחזקאל לד) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, הֲווֹ נִרְדָּפִים קֱדַם עֵרֶב רַב, זְאֵבִים בִּישִׁין, הָא (בראשית מט) בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף לְגַבַּיְיהוּ, דְּטָרִיף לוֹן, וְיִתְקַיֵּים בְּהַהוּא זִמְנָא, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד. וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף - יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל לד) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, הָיוּ נִרְדָּפִים לִפְנֵי הָעֵרֶב רַב, זְאֵבִים רָעִים, הֲרֵי בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרַף אֲלֵיהֶם, שֶׁטּוֹרֵף אוֹתָם, וְיִתְקַיֵּם בְּאוֹתוֹ זְמַן - בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, דְּהַיְינוּ עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, וְדָא בֹקֶר דְּאַבְרָהָם. וּלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל דָּא עֶרֶב דְּיִצְחָק, דְּתַּמָּן תְּרֵין מְשִׁיחִין. בְּחַד יֵיכוּל (ס"א מָמוֹנָא) מְמָנָא דְאוּמִין דְּעָלְמָא. וּבְחַד יְחַלֵּק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁהַיְנוּ עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, וְזֶה בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם. (בראשית מט) וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל - זֶה עֶרֶב שֶׁל יִצְחָק, שֶׁשָּׁם שְׁנֵי מְשִׁיחִים. בְּאֶחָד יֹאכַל (הַמָּמוֹן) הַמְמֻנֶּה שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּבְאֶחָד יְחַלֵּק לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל.
 
יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן אַיֶּלֶת, נִרְדָּפִין קֳדָם רַשִּׁיעַיָּא אֲרָיוֹת. וְיִתְּעַר נַפְתָּלִי, דְּאִיהוּ אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. יִתְּעַר בִּימִינָא (דף ק"כ ע"ב) דְּאִיהוּ אַרְיֵה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (בראשית מט) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנֵי עָלִיתָ. יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אַיֶּלֶת, נִרְדָּפִים לִפְנֵי הָרְשָׁעִים אֲרָיוֹת, וְיִתְעוֹרֵר נַפְתָּלִי, שֶׁהוּא אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. יִתְעוֹרֵר בַּיָּמִין, שֶׁהוּא אַרְיֵה, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. וְיְחֱזְקוּן (ד"א וְיַחֲזוֹר) עַל אוּמִין דְּעָלְמָא, כָּרַע שָׁכַב עָלַיְיהוּ, לְמִטְרַף לוֹן מִי יְקִימֶנּוּ, בְּהַהוּא זִמְנָא נֶחֱזֵי מָאן הוּא אֱלֹהַּ אַחֲרָא, דְּיָקִים לֵיהּ מִלִּטְרוֹף עָלַיְיהוּ, אוֹ אוּמָה וְלִישָׁן. וְיֶחֱזַק (וְיַחֲזֹר) עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּרַע שָׁכַב עֲלֵיהֶם לִטְרֹף אוֹתָם, מִי יְקִימֶנּוּ. בְּאוֹתוֹ זְמַן נִרְאֶה מִי הוּא אֱלוֹהַּ אַחֵר שֶׁיָּקִים אוֹתוֹ מִלִּטְרֹף עֲלֵיהֶם אוֹ אֻמָּה וְלָשׁוֹן. וְיִשְׂרָאֵל דַּהַווֹ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִין קָדָם נֶשֶׁר, מִסִּטְרָא דְּעוֹפִין דְּאוּמִין דְּעָלְמָא. בְּהַהוּא זִמְנָא, יִתְּעַר נֶשֶׁר, וְיִתְפְּרַשׁ גַּדְפָהָא, עַל עִרְבּוּבֵי דְאוּמִין, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, דְּאִינּוּן עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָא בִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל, וְטָרִיף לוֹן, דְּלָא יִשְׁתְּאַר חַד מִנַּיְיהוּ, לְקַיֵּים מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים לב) יְיָ' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר נֶשֶׁר וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל עִרְבּוּבֵי הָאֻמּוֹת, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָה רָעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְטוֹרֵף אוֹתָם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.
 
מִתַּמָּן וְאֵילָךְ, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְאוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעָלְמָא דְיִשְׁתַּאֲרוּן, יִתְּעַר קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא חַיָּה דְאָדָם, לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ. מִשָּׁם וְאֵילָךְ אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ, יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּה שֶׁל אָדָם לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, לְקַיְּימָא בְהוֹן, (ישעיה ס) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ. לְקַיֵּים בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִּרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹ'. (בראשית ט) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וְגוֹ'. לְקַיֵּם בָּהֶם (ישעיה ס) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךָ יֹאבֵדוּ. לְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹ'. (שם ט) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וְגוֹ'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, עַל אִלֵּין כְּתִיב "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" (שמות יז, ט), אִלֵּין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ דְּאִתְחַזְּיָין לְהַאי. כְּדֵין "וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (שם). מַאי "וְצֵא"? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מִגּוֹ אוֹצָרָא עִלָּאָה דְּתָמָן קָיְימִין. וְתוּ דְּנָפְקִין מִגּוֹ תְּחוּמָא קַדִּישָׁא, וְנַחְתִּין בָּגוֹ קְלִיפִין אִלֵּין לְאַכְפְּיָא לוֹן. כְּדֵין מַלְכָּא קַדִּישָׁא נָפִיק בְּחֵילֵיהּ, נָפִיק וַדַּאי, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג). יֵצֵא מֵהֵיכְלָא דִּילֵיהּ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לֵיהּ אִתְחָזֵי וַדַּאי וְלָא לִשְׁכִינְתָּא. וְהָא אוֹקְמוּהָ 'אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ' (יבמות סה). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בֵּיהּ "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ה, לא). וְצַדִּיק אתמליא גְּבוּרָה לָקֳבֵל קְלִיפִין אִלֵּין. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי, דָּא צַדִּיק דְּנָטִיל מֵאֱלֹהִים וַדַּאי:

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים" (שמות יז, יב) וְכוּ', תְּרֵין יָדִין אִינוּן דְּמִינַּיְיהוּ מִתְתַּקְּפָן עָשׂוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּבְגִין תְּרֵין אִלֵּין אִינוּן כְּבֵדִים, דִּבְהוּ כְּתִיב "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְאִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא לְהוּ לְגַבֵּי רֵישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִינוּן מִּתְתַּקְנָן בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וְאִינּוּן מְסָאֲבִין לָא יָכְלִין לְנַטְּלָא מִינַּיְיהוּ כְּלָל. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. דְּהָא אִלֵּין יָדִין בְּזִמְנָא דְּקַיְּימִין לְתַתָּא, כְּדֵין נָפִיק מִינַּיְיהוּ לְבַר לְאִינּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּמוֹ דַּאֲמִינָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין לְעֵילָא, תַּרְוַיְיהוּ נַגָּדִין בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל. וְרָזָא דָּא "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וַדַּאי וְלָא לְגַבַּיְיהוּ. וְדָא "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא זִיוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא לְבָתַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב), דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא דָּא אִזְדַּמַּן. סוֹפָא דְּכֹלָּא זוּגָא אִשְׁתְּכַח לְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ לְקַיְּימָא לְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים:

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' לְפִי חָרֵב" (שמות יז, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאָפָקְת מִילִין לְעָלְמָא. אֲבָל תִּיקּוּנִין דְּמִילִּין מִלְעֵילָּא נָפִיק, וּשְׁכִינְתָּא אֲפִיק לֵיהּ לְעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ לְפִי חֶרֶב. דָּא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא בְּנָא מַדְבְּחָא, וְדָא לְזִיוּוּגָא דְּהַהוּא זִמְנָא לְאַקָּמָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ. וְדָא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי" (שמות יז, טו) לְפוּם תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בְּהַהוּא זִמְנָא. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), דָּא יָד הַחֲזָקָה, לְמֶהֱוֵי הָכֵי תָּדִיר בְּתִיקּוּנָא דְּחֵילָא דָּא דְּאִצְטְרָךְ בְּכַמָּה זִמְנִין בְּגָלוּתָא.

> הקב"ה יוצא בכבודו למלחמה בסטרא אחרא.

תָּא חֲזֵי, עַל אִלֵּין כְּתִיב בא וראה, על אלה הצדיקים נאמר "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" (שמות יז, ט), אִלֵּין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ דְּאִתְחַזְּיָין לְהַאי. אלו שנודעים בכוחם, וידועים לזה. ואז כְּדֵין "וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (שם). מַאי "וְצֵא"? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מִגּוֹ אוֹצָרָא עִלָּאָה דְּתָמָן קָיְימִין. אלא בגלל שיוצאים מתוך האוצר העליון של הנשמות ששם נמצאים, וְתוּ דְּנָפְקִין מִגּוֹ תְּחוּמָא קַדִּישָׁא, וְנַחְתִּין בְּגוֹ קְלִיפִין אִלֵּין לְאַכְפְּיָא לוֹן. וגם, שיוצאים מתוך תחומי הקדושה ויורדים בתוך הקליפות לכפות אותם. כְּדֵין מַלְכָּא קַדִּישָׁא נָפִיק בְּחֵילֵיהּ, נָפִיק וַדַּאי, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ואז המלך הקדוש יוצא בכוחו – יוצא ודאי, שנאמר בו "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג) הוי"ה הוא עמודא דאמצעיתא, כגיבור היא מידת הגבורה, יצא מהיסוד. יֵצֵא מֵהֵיכָלָא דִּילֵיהּ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לֵיהּ אִתְחָזֵי וַדַּאי וְלָא לִשְׁכִינְתָּא. יוצא מהיכלו שהיא השכינה, שהרי לו ראוי לצאת למלחמה ולא לשכינה, וכבר העמידו וְהָא אוֹקְמוּהָ 'אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ' (יבמות סה). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בֵּיהּ באותו הזמן יאמר בו"כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ה, לא). וְצַדִּיק אִתְּמְלֵי גְּבוּרָה לָקֳבֵל קְלִיפִין אִלֵּין. והיסוד יתמלא בגבורה כנגד אלו הקליפות, ועל סוד זה כתוב עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (שמות יז, ט), דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. "וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי" (שם), דָּא צַדִּיק דְּנָטִיל מֵאֱלֹהִים וַדַּאי. מטה הוא הצדיק / יסוד שלוקח גבורה מאלהי"ם ודאי.

> בעליית הידיים כלפי הראש נמשך כח לישראל, ועשו וישמעאל נופלים תחתיהם.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים" (שמות יז, יב) וְכוּ', תְּרֵין יְדִין אִינוּן דְּמִינַּיְיהוּ מִתְתַּקְּפָן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וּבְגִין תְּרֵין אִלֵּין אִינוּן כְּבֵדִים, שתי ידים הם, שמהם מתחזקים עשו מיד שמאל, וישמעאל מהימין, שבהם נאמר דִּבְהוּ כְּתִיב "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְאִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא לְהוּ לְגַבֵּי רֵישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִינוּן מִּתְתַּקְנָן בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וצריך להעלותם כלפי הראש העליון, וכך הם נתקנים בתיקון כמו שראוי, וְאִינּוּן מְסָאֲבִין לָא יָכְלִין לְנַטְּלָא מִינַּיְיהוּ כְּלָל. וכשהם למעלה, אלו הטמאים לא יכולים לקחת ולינוק מהם כלום. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. אבל, בוא וראה, הכל הוא סוד עליון. דְּהָא אִלֵּין יְדִין בְּזִמְנָא דְּקַיְּימִין לְתַתָּא, כְּדֵין נָפִיק מִינַּיְיהוּ לְבַר לְאִינּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּמוֹ דַּאֲמִינָא. בזמן שאלה הידים עומדים למטה, אז יוצא מהם גם שפע לחוץ, לאלה עשו וישמעאל כמו שאמרנו, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין לְעֵילָא, תַּרְוַיְיהוּ נַגָּדִין בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל. אבל בזמן שעולים למעלה כנגד הראש, שניהם נאחזים בעמודא דאמצעיתא שהוא המבריח מהקצה אל הקצה לתת את השפע והכח רק לישראל, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וַדַּאי וְלָא לְגַבַּיְיהוּ. לגבי השכינה בודאי ולא עבורו. וְדָא וזה "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא זִיוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא לְבָתַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא. בגלל שבאותו זמן המלחמה הזיווג לא נמצא, אלא רק אחר כך, בסוף הכל, בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב), אבן דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא דָּא אִזְדַּמַּן. שהרי הכל, לתיקון השכינה נועד, סוֹפָא דְּכֹלָּא, זִיוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ לְקַיְּימָא לְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. בסוף הכל, שז"א חוזר מהמלחמה למקומו, נמצא הזיווג, כדי להשיב הדברים במקומם, לקיים אותם בקיום שלם.

> במלחמה עמלק נתחזקה היד להציל את ישראל בכל ימי הגלות.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' לְפִי חָרֵב" (שמות יז, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאַפִּיקַת מִילִין לְעָלְמָא. זו השכינה שמוציאה את הדברים לעולם,אֲבָל תִּיקּוּנִין דְּמִילִּין מִלְעֵילָּא נָפִיק, וּשְׁכִינְתָּא אֲפִיק לֵיהּ לְעָלְמָא. אבל התיקונים מלמעלה יוצאים, מהספירות שעל גביה, והשכינה היא הוציאה אותם לעולם, לכן בְּגִין כָּךְ "לְפִי חָרֵב" – דָּא זו "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה".

בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא בְּנָא מַדְבְּחָא, בסוף המלחמה בנה משה מזבח, וְדָא לְזִיוּוּגָא דְּהַהוּא זִמְנָא לְאַקָּמָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ. וזה לצורך הזיווג של אותו הזמן שנעדר בזמן המלחמה ועתה שב להעמיד הדברים במקומם, וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי" (שמות יז, טו) לְפוּם תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בְּהַהוּא זִמְנָא. לפי התיקון שנתקן באותו הזמן. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), יד דָּא יָד הַחֲזָקָה, לְמֶהֱוֵי הָכִי תָּדִיר בְּתִיקּוּנָא דְּחֵילָא דָּא דְּאִצְטְרָךְ בְּכַמָּה זִמְנִין בְּגָלוּתָא: שתהיה היד תמיד כך, בתיקון כוחה שתצטרך בכמה זמנים בגלות. 

תפילה מט"ר: דרכי הסודות העליונים נסתרים ואיננו יודעים ללכת לפניו ית' בארח ישר. ומתוך צרותינו ובקשותינו תמציא לנו תיקון ותשועה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אָנוּ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים בַּעֲבוּר הַשְּׁעָרִים שֶׁל הָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּנְעֲלוּ עָלֵינוּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים דַּרְכֵי הַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים לָלֶכֶת בָּהֶם לְפָנֶיךָ בְּאֹרַח יָשָׁר כָּרָאוּי, וְנֶאֶמַר בָּנוּ, 'הָעֲנִיּוּת וְהַדַּלּוּת לֹא הֵנִיחָה מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל'.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. מַה נַּעֲשֶׂה וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת, וְאַתָּה מְחַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ. הֲרֵי אָנוּ שׁוֹפְכִים לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ וְאַתָּה תְּסַדֵּר תִּקּוּנִים שֶׁלָּנוּ כָּרָאוּי, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ "זֶה עָנִי קָרָא וַיְהוָֹה שָׁמֵע", אַתָּה תִּהְיֶה שׁוֹמֵעַ מִתּוֹךְ קְרִיאָה שֶׁלָּנוּ מַה צָּרִיךְ לְתַקֵּן אוֹתָנוּ, וּמִתּוֹךְ צָרָה שֶׁלָּנוּ נִמְצָא תְּשׁוּעָה דִּכְתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", וְכֵן נֶאֱמַר "וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בְּיִחוּדְךָ אָנוּ בּוֹטְחִים וּמְקַוִּים לַאֲמִתְּךָ, עֲנֵנוּ בְּיִחוּדְךָ אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בָּטַחְנוּ בָּךְ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה נ"ר: נפשנו סתומה בעבור שליטת העצבון בגלות – עד שיאיר עלינו יחודו בד' אותיות שמו ית' ויחדש את מציאותינו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי נֶפֶשׁ שֶׁלָּנוּ סְתוּמָה בַּעֲבוּר שֶׁשּׁוֹלֵט עָלֶיהָ אוֹתוֹ הָעֶצֶב שֶׁנֶאֱמַר, "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ", וְאַף עַל גַב שֶׁאַתָּה מֵאִיר לָנוּ בְּכַמָּה אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, אֵין הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ יְכוֹלָה לִשְׂמֹחַ בָּהֶם, וְאָנוּ עֲצֵבִים תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַד שֶׁאַתָּה תְּיַחֵד בָּנוּ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו", שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתִיּוֹת אֵלֶּה עָשִׂיתָ אוֹתָנוּ, וּבָהֶם תְּחַדֵּשׁ לָנוּ לִשְׂמֹחַ בְּךָ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוָֹה", יְהוָֹ"ה דַּיְקָא, "תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ", מִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֶה אֶלָּא יִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁיָּכוֹל לְחַדֵּשׁ טוֹב שֶׁלּוֹ בְּכָל זְמַן.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים, אֲמִתְּךָ אָנוּ דּוֹרְשִׁים, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאַיִן זוּלָתְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רנ"א: שבירת הלב הוא מתקוני הגלות והיסורים, וגורם לתשובה והחזרת הקרבה אל ה'.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ מֵאָרְחוֹת שֶׁלְּךָ, וּמַה שֶּׁבִּזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר בָּנוּ "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּיְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו", הֲרֵי נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ וְאֵין בָּנוּ מִי שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בְּתֹקֶף מַדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ לְהָקִים אוֹתָם עַל בֻּרְיָם לְהוֹצִיא מִמְּךָ רָצוֹן. וּכְדֵי לְתַקֵּן דָּבָר זֶה הֵבֵאתָ אוֹתָנוּ בְּגָלוּת קָשָׁה וְסָתַמְתָּ לְפָנֵינוּ כָּל הַשְּׁעָרִים עַד שֶׁלִּבֵּנוּ נִשְׁבָּר לְגַבְּךָ, וַהֲרֵי שָׁבוּר וַדַּאי, וְאַתָּה קָרוֹב לְנִשְׁבְּרֵי לֵב דִּכְתִיב "קָרוֹב יְהוָֹה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ". עַתָּה יִחוּד שֶׁלְּךָ יִתְעוֹרֵר לְגַבֵּנוּ וּתְפִלָּה שֶׁלָּנוּ לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד עַד מָתַי נִקְרָא וְלֹא תַעֲנֶה, וּבַאֲמִתְּךָ אָנוּ בּוֹטְחִים וּמְקַוִּים לְיִחוּדְךָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתְּךָ עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתְךָ שֶׁהִיא בְּרִית עוֹלָם, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.