תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

קָם סָבָא חַד פָּתַח וְאָמַר, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, כַּמָּה חֲיָלִין נָטְרִין לָךְ בְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן, כַּמָּה מַשִּׁרְיָין דְּמַלְאָכִין מִסְתַּכְּלִין מִמַּשְׁקוֹפֵי רְקִיעָא בְּגִנְּתָא, בְּזִמְנָא דְתֵעוֹל תַּמָּן, וְכֻלְּהוּ מִסְתַּכְּלִין בָּךְ, וְגַוָּונִין דִּרְקִיעָא בָּךְ יַזְהִירוּ, בְּגִין דְּבָךְ נַהֲרָא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי זֹהַר הָרָקִיעַ, וְגַן אִיהוּ סָתִים וְחָתִים, עַד דְּתֵיעוֹל בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה" (שיר השירים ד, יב).
וְגַוָּונִין לָא נָהֲרִין בִּרְקִיעָא עַד דְּיֵעוֹל תַּמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִיָּד דְּיֵעוֹל תַּמָּן, אִתְּמַר בְּהוֹן "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א), מַאי מַרְאוֹת? אֶלָּא מַ"ר אוֹ"ת, מַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן" (ישעיהו לג, ז), וְאִיהוּ אוֹת בַּצָּבָא דִילֵיהּ, לֵיהּ מִתְפַּתְּחִין רְקִיעִין, וּבֵיהּ נָהֲרִין כָּל גַּוָּונִין דִּלְהוֹן, וּכְעַן בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא קוּם נְהִיר גַּוָּונִין דִּרְקִיעָא בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וְנָהִיר כֹּכְבַיָּא בְּהוֹן בְּנִקּוּדֵי, כְּזֹהַר דָּא כָּרְסַיָּא יְקָרָא, דְכָל נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין מִתַּמָּן אִתְגַּזְרוּ.
קָם בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, פָּתַח כְּמִלְּקַדְמִין, וְאָמַר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין אַתְוָון, דְּכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּאָת ב' מִן בְּרֵאשִׁית, ב' אִיהִי בַּיִת, בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְתַמָּן בָּהּ נָהֲרִין כָּל אַתְוָון, רֵאשִׁית נְקוּדָה בְּהֵיכָלֵיהּ, כְּגַוְונָא דָא בּ, עֲלָהּ אִתְּמַר "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהלים מה, יד), תֵּשַׁע נְקוּדִין תַּלְיָין מִינָהּ, וְאִיהִי סַפִּיר גִּזְרָתָם עֲשִׂירִית לוֹן.
וְאִלֵּין אִינוּן דְּנָהֲרִין בְּאָת ב' דְאִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָא, וְסַפִּירִים אִתְקְרִיאוּ עַל שֵׁם "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב), וּלְבָתַר דְּאִינוּן "מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ"ל", אִתְקְרִיאוּ 'עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה', וְנָחִית בְּהוּ יוד הא ואו הא לְאַנְהָרָא בְּהוֹן, דְּעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאוּ, וְכֻלְּהוּ נְהִירִין בְּאַתְוָון אִלֵּין סְפִירָן, וְאַתְוָון דִּי בְהוֹן אִתְבְּנִיאַת דְּאִיהִי ב', כְּגַוְונָא דָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְמִלָּה "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" (משלי כד, ג).
וּבֵיתָא דָא אִית לֵיהּ תְּלַת גַּגִּין, וְאִינוּן תְּלַת עַמּוּדִין דְּסָמְכִין לָהּ, וְאִינוּן ו' ו' ו', עֲלַיְהוּ אִתְּמַר "וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשׁוּקֵיהֶם כֶּסֶף" (שמות לח, יז), תְּלַת עַמּוּדִים אִלֵּין תְּלַת אֲבָהָן, דְּסָמְכִין לְבֵיתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, "וַחֲשׁוּקֵיהֶם" אִלֵּין תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'יָכִין וּבוֹעַז', וַעֲלַיְהוּ בֵיתָא קַיְימָא. "וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן" (שמות כו, כח) דָּא נְקוּדָה מִלְּגָאו, דְּסָתִים מִלְּגָאו. "מַבְרִיחַ" דָּא ו', אִתְפַּשְׁטוּתָא דְהַהִיא נְקוּדָה דְּאִיהִי י', מַבְרִיחַ וַדַּאי. "מִן קָצֶה" דָא ה' עִלָּאָה. "אֶל הַקָּצֶה" דָא ה' תַּתָּאָה, קִשּׁוּרָא דִתְלַת עַמּוּדִים דְּאִינוּן "וָוֵי הָעַמּוּדִים", דָּא חַ"י עָלְמִין, דְּכַךְ אִינוּן סָלְקִין תְּלַת ו' ו' ו' לְחוּשְׁבַּן חַ"י, דְּאִיהוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ה' ה' כַּד נָטְלִין מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְקְרֵי הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, אִתְקְרִיאוּ אִינוּן בְּרִיחִים עַל שְׁמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן" (שמות כו, כז) כו'.
וְתִקּוּנָא דְמַשְׁכְּנָא הֲוָה צִיּוּרָא דְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְגִנְּתָא דְּעֵדֶן, וּבְאִלֵּין צִיּוּרִין דְּנִקּוּדִין, וּרְקִימוּ דְגַוָּונִין, דְּתַמָּן הַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ, וְכֹלָּא בְרֵאשִׁית, ב' רֵאשִׁית, בָּהּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג), כְּזֹהַר דָּא אֱלֹהִי"ם, וְהוּא הַכִּסֵּ"א לְחֻשְׁבָּנָא.
אַדְהָכִי הָא סָבָא אִתְחַזַּר כְּמִלְּקַדְמִין, וְאָמַר בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, חֲזוֹר בָּךְ, עָאלַת לְגִנְּתָא וְאִתְבְּהִילַת לְנַפְקָא מִתַּמָּן, וּמִתַּמָּן עָאלַת לְמַשְׁכְּנָא דְאִיהוּ צִיּוּר דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְנָפְקַת מִתַּמָּן, אִית לָךְ לְאַחְזָרָא תַּמָּן, דְּהָא כַּמָּה חֲיָילִין נָטְרִין לָךְ מֵעַמָּא קַדִּישָׁא, לְמִשְׁמַע מָאן צִיּוּרִין דְּתַמָּן, דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְּדִיּוֹרִין דִּשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח), דְּוַדַּאי מַשְׁכְּנָא וּמְנַרְתָּא וּמַקְדְּשָׁא וּמַדְבְּחָא וּפָתוֹרָא, כֹּלָּא אִיהוּ דִיּוֹקְנָא דְּדִיּוֹרִין דִּשְׁכִינְתָּא לְעֵילָא וְתַתָּא.

שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

קָם סָבָא חַד פָּתַח וְאָמַר, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, כַּמָּה חֲיָלִין נָטְרִין לָךְ בְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן, כַּמָּה מַשִּׁרְיָין דְּמַלְאָכִין מִסְתַּכְּלִין מִמַּשְׁקוֹפֵי רְקִיעָא בְּגִנְּתָא, בְּזִמְנָא דְתֵעוֹל תַּמָּן, וְכֻלְּהוּ מִסְתַּכְּלִין בָּךְ, קָם זָקֵן אֶחָד, פָּתַח וְאָמַר: מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמָּה חֲיָלוֹת שׁוֹמְרִים עָלֶיךָ בְּגַן עֵדֶן, כַּמָּה מַחֲנוֹת מַלְאָכִים מִסְתַּכְּלִים מִמַּשְׁקוֹפֵי הָרָקִיעַ בַּגַּן בִּזְמַן שֶׁתִּכָּנֵס לְשָׁם, וְכֻלָּם מִסְתַּכְּלִים בְּךָ, וְגַוָּונִין דִּרְקִיעָא בָּךְ יַזְהִירוּ, בְּגִין דְּבָךְ נַהֲרָא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי זֹהַר הָרָקִיעַ, וְגוֹנֵי הָרָקִיעַ בְּךָ יַזְהִירוּ, מִשּׁוּם שֶׁבְּךָ מְאִירָה הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא זֹהַר הָרָקִיעַ,  וְגַן אִיהוּ סָתִים וְחָתִים, עַד דְּתֵיעוֹל בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה" (שיר השירים ד, יב) וְהַגַּן הוּא נִסְתָּר וְחָתוּם עַד שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ שְׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה.
וְגַוָּונִין לָא נָהֲרִין בִּרְקִיעָא עַד דְּיֵעוֹל תַּמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהַגְּוָנִים לֹא מְאִירִים בָּרָקִיעַ עַד שֶׁיִּכָּנֵס לְשָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,וּמִיָּד דְּיֵעוֹל תַּמָּן, אִתְּמַר בְּהוֹן "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א), וּמִיָּד כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְשָׁם, נֶאֱמַר בָּהֶם נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִי"ם. מַאי מַרְאוֹת? אֶלָּא מַ"ר אוֹ"ת, מַה זֶּה מַרְאוֹת? אֶלָּא מ"ר או"ת.  מַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן" (ישעיהו לג, ז), וְאִיהוּ אוֹת בַּצָּבָא דִילֵיהּ, לֵיהּ מִתְפַּתְּחִין רְקִיעִין, וּבֵיהּ נָהֲרִין כָּל גַּוָּונִין דִּלְהוֹן, מַר - שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן, וְהוּא אוֹת בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ, לוֹ נִפְתָּחִים הָרְקִיעִים, וּבוֹ מְאִירִים כָּל הַגְּוָנִים שֶׁלָּהֶם.  וּכְעַן בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא קוּם נְהִיר גַּוָּונִין דִּרְקִיעָא בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וְנָהִיר כֹּכְבַיָּא בְּהוֹן בְּנִקּוּדֵי, , מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, קוּם וְתָאִיר אֶת גּוֹנֵי הָרָקִיעַ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְתָאִיר הַכּוֹכָבִים בָּהֶם בַּנְּקֻדּוֹת, כְּזֹהַר דָּא כָּרְסַיָּא יְקָרָא, דְכָל נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין מִתַּמָּן אִתְגַּזְרוּ וְכָעֵת כְּמוֹ הַזֹּהַר הַזֶּה, כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִשָּׁם נִגְזְרוּ.
 
קָם בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, פָּתַח כְּמִלְּקַדְמִין, וְאָמַר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין אַתְוָון, דְּכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּאָת ב' מִן בְּרֵאשִׁית, קָם הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, פָּתַח כְּמוֹ מִקֹּדֶם וְאָמַר: וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ - אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁכֻּלָּן כְּלוּלוֹת בָּאוֹת ב' שֶׁל בְּרֵאשִׁית. ב' אִיהִי בַּיִת, בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְתַמָּן בָּהּ נָהֲרִין כָּל אַתְוָון, רֵאשִׁית נְקוּדָה בְּהֵיכָלֵיהּ, כְּגַוְונָא דָא ב' הִיא בַיִת, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם מְאִירוֹת בָּהּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת. רֵאשִׁית נְקֻדָּה בְהֵיכָלוֹ כְּמוֹ זֶה: בּ, עֲלָהּ אִתְּמַר "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהלים מה, יד), תֵּשַׁע נְקוּדִין תַּלְיָין מִינָהּ, וְאִיהִי סַפִּיר גִּזְרָתָם עֲשִׂירִית לוֹן בּ, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה. תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת תְּלוּיוֹת מִמֶּנָּה, וְהִיא סַפִּיר גִּזְרָתָם, עֲשִׂירִית לָהֶם.
וְאִלֵּין אִינוּן דְּנָהֲרִין בְּאָת ב' דְאִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָא, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁמְּאִירִים בָּאוֹת ב', שֶׁהִיא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה,  וְסַפִּירִים אִתְקְרִיאוּ עַל שֵׁם "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב), וּלְבָתַר דְּאִינוּן "מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ"ל", אִתְקְרִיאוּ 'עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה', וְסַפִּירִים נִקְרְאוּ עַל שֵׁם הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ"ל, וְאַחֲרֵי שֶׁהֵם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ"ל, נִקְרְאוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה,  וְנָחִית בְּהוּ יוד הא ואו הא לְאַנְהָרָא בְּהוֹן, וְיוֹרֵד בָּהֶם יו"ד ה"א וא"ו ה"א לְהָאִיר בָּהֶם,  דְּעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאוּ, וְכֻלְּהוּ נְהִירִין בְּאַתְוָון אִלֵּין סְפִירָן, וְאַתְוָון דִּי בְהוֹן אִתְבְּנִיאַת דְּאִיהִי ב', כְּגַוְונָא דָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְמִלָּה "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" (משלי כד, ג). שֶׁעַל שְׁמוֹ נִקְרְאוּ, וְכֻלָּם מְאִירִים בָּאוֹתִיּוֹת, אֵלּוּ הַסְּפִירוֹת, וְאַתְוָון דִּי בְהוֹן אִתְבְּנִיאַת דְּאִיהִי ב', כְּגַוְונָא דָא, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְמִלָּה "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" (משלי כד, ג)  וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְנֵית, שֶׁהִיא ב', כְּמוֹ זֶה, וְזֶהוּ סוֹד הַדָּבָר - בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת.
 
וּבֵיתָא דָא אִית לֵיהּ תְּלַת גַּגִּין, וְאִינוּן תְּלַת עַמּוּדִין דְּסָמְכִין לָהּ, וְלַבַּיִת הַזֶּה יֵשׁ שְׁלֹשָׁה גַּגּוֹת, וְהֵם שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים הַתּוֹמְכִים אוֹתָהּ,  וְאִינוּן ו' ו' ו', עֲלַיְהוּ אִתְּמַר "וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשׁוּקֵיהֶם כֶּסֶף" (שמות לח, יז), תְּלַת עַמּוּדִים אִלֵּין תְּלַת אֲבָהָן, דְּסָמְכִין לְבֵיתָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְהֵם ו' ו' ו', עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף. שְׁלֹשֶׁת הָעַמּוּדִים, אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁתּוֹמְכִים לַבַּיִת, שֶׁהוּא שְׁכִינָה.  "וַחֲשׁוּקֵיהֶם" אִלֵּין תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'יָכִין וּבוֹעַז', וַעֲלַיְהוּ בֵיתָא קַיְימָא. וַחֲשֻׁקֵיהֶם, אֵלּוּ שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם יָכִין וּבֹעַז, וַעֲלֵיהֶם הַבַּיִת עוֹמֵד, "וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן" (שמות כו, כח) דָּא נְקוּדָה מִלְּגָאו, דְּסָתִים מִלְּגָאו וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן זוֹ נְקֻדָּה מִבִּפְנִים שֶׁנִּסְתֶּרֶת מִבִּפְנִים.  "מַבְרִיחַ" דָּא ו', אִתְפַּשְׁטוּתָא דְהַהִיא נְקוּדָה דְּאִיהִי י', מַבְרִיחַ וַדַּאי. "מִן קָצֶה" דָא ה' עִלָּאָה מַבְרִיחַ זֶה ו', הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל אוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁהִיא י', מַבְרִיחַ וַדַּאי מִן קָצֶה, זוֹ הֵ"א עֶלְיוֹנָה, "אֶל הַקָּצֶה" דָא ה' תַּתָּאָה, אֶל הַקָּצֶה, זוֹ הֵ"א תַּחְתּוֹנָה.  קִשּׁוּרָא דִתְלַת עַמּוּדִים דְּאִינוּן "וָוֵי הָעַמּוּדִים", דָּא חַ"י עָלְמִין, קֶשֶׁר שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָעַמּוּדִים שֶׁהֵם וָוֵי הָעַמּוּדִים זֶה חַ"י הָעוֹלָמִים, דְּכַךְ אִינוּן סָלְקִין תְּלַת ו' ו' ו' לְחוּשְׁבַּן חַ"י, דְּאִיהוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁכָּךְ הֵם עוֹלִים שָׁלֹשׁ ו' ו' ו' לְחֶשְׁבּוֹן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁהוּא צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. ה' ה' כַּד נָטְלִין מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְקְרֵי הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן, ה' ה' כְּשֶׁנּוֹסְעִים מֵעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁנִּקְרָא הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן,  אִתְקְרִיאוּ אִינוּן בְּרִיחִים עַל שְׁמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן" (שמות כו, כז) כו' נִקְרְאוּ אוֹתָם בְּרִיחִים עַל שְׁמוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן.
 
וְתִקּוּנָא דְמַשְׁכְּנָא הֲוָה צִיּוּרָא דְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְגִנְּתָא דְּעֵדֶן, וְתִקּוּן הַמִּשְׁכָּן הָיָה צִיּוּר שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְגַן עֵדֶן, וּבְאִלֵּין צִיּוּרִין דְּנִקּוּדִין, וּרְקִימוּ דְגַוָּונִין, דְּתַמָּן הַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ, וּבְאֵלּוּ הַצִּיּוּרִים שֶׁל הַנְּקֻדּוֹת וְרִקְמַת הַגְּוָנִים שֶׁשָּׁם, הַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ, וְכֹלָּא בְרֵאשִׁית, ב' רֵאשִׁית, בָּהּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג), כְּזֹהַר דָּא אֱלֹהִי"ם, וְהוּא הַכִּסֵּ"א לְחֻשְׁבָּנָא וְהַכֹּל בְּרֵאשִׁית - ב' רֵאשִׁית, בָּהּ וְהַמַּשְׁכִּילִים יַזְהִרוּ, כְּזֹהַר זֶה אֱלֹהִי"ם, וְהוּא הַכִּסֵּא לַחֶשְׁבּוֹן.

אַדְהָכִי הָא סָבָא אִתְחַזַּר כְּמִלְּקַדְמִין, וְאָמַר בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, חֲזוֹר בָּךְ, עָאלַת לְגִנְּתָא וְאִתְבְּהִילַת לְנַפְקָא מִתַּמָּן, וּמִתַּמָּן עָאלַת לְמַשְׁכְּנָא דְאִיהוּ צִיּוּר דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְנָפְקַת מִתַּמָּן, אִית לָךְ לְאַחְזָרָא תַּמָּן, בֵּין כָּךְ חָזַר הַזָּקֵן כְּמוֹ מִקֹּדֶם וְאָמַר: מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, חֲזֹר בְּךָ! נִכְנַסְתָּ לַגָּן וְנִבְהַלְתָּ לָצֵאת מִשָּׁם, וּמִשָּׁם נִכְנַסְתָּ לַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא צִיּוּר שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְיָצָאתָ מִשָּׁם, יֵשׁ לְךָ לַחֲזֹר לְשָׁם, דְּהָא כַּמָּה חֲיָילִין נָטְרִין לָךְ מֵעַמָּא קַדִּישָׁא, לְמִשְׁמַע מָאן צִיּוּרִין דְּתַמָּן, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה חֲיָלוֹת שׁוֹמְרִים עָלֶיךָ מֵהָעָם הַקָּדוֹשׁ לִשְׁמֹעַ מִי הַצִּיּוּרִים שֶׁשָּׁם, דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְּדִיּוֹרִין דִּשְׁכִינְתָּא, שֶׁהֵם כְּמוֹ דִּיּוּרֵי הַשְּׁכִינָה,  דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח), דְּוַדַּאי מַשְׁכְּנָא וּמְנַרְתָּא וּמַקְדְּשָׁא וּמַדְבְּחָא וּפָתוֹרָא, כֹּלָּא אִיהוּ דִיּוֹקְנָא דְּדִיּוֹרִין דִּשְׁכִינְתָּא לְעֵילָא וְתַתָּא  שֶׁהֵם כְּמוֹ דִּיּוּרֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. שֶׁוַּדַּאי מִשְׁכָּן וּמְנוֹרָה וּמִקְדָּשׁ וּמִזְבֵּחַ וְשֻׁלְחָן, הַכֹּל הוּא דְיוֹקָן שֶׁל דִּיּוּרֵי הַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

תִּקּוּנָא תְּמִינָאָה

(דף יז' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא הַיָּד דִּיהוּדָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) דָּא ו"ה דִּילֵיהּ. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה"(דברים לד, יב) דְּאִיהוּ בְרִיךְ לֵיהּ הָכִי, "וְזֹאת לִיהוּדָה" (דברים לג, ז) וְכוּ'. דִּיְהוּדָה אִיהוּ יהו"ה ד', דְּהָא בְּרָא דָּא אִתְבָּרִיר לְמֶיהֱוֵי בֵּיהּ רָזָא דְּמַלְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, שָׁרְשָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. אֲבָל עַד לָא אִתְפְּרַשׁ וְלָא אִתְגַּלְיָא, תָּמָן קָאִים לְאִתְנַהֲרָא וּלְאִתְתַּקְּנָא בְּרָזָא דָּא וַדַּאי – יהו"ה ד', [ד'] בְּאֶמְצָעִיתָא אִילֵּין ד' אַתְוָן דאדנ"י, כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חַד לְאִתְנַהֲרָא מֵאִינּוּן ד' דְּסַחֲרִין לַהּ. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד מַלְכָּא שְׁרִיַּת ד' דָּא וְאִתְגַּלִיאַת. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּשְׁטַת בְּדָרְגָּהָא בְּד' אַתְוָן אִלֵּין אדנ"י, וְאִתְעֲבִידַת הֵיכְלָא לְאִינּוּן ד' אָחֲרָנִין. וּבְגִין כָּךְ בָּעָא דָּוִד לְמֶעֱבַד הֵיכְלָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְעָא לְמִבְנֵי לֵיהּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, אֶלָּא דְּתִיקּוּנָא לָא אִזְדַּמַּן שְׁלִים בְּזִמְנֵיהּ. בְּגִין כָּךְ אִיהוּ לָא בָּנִי לֵיהּ אֶלָּא בְּרֵיהּ שְׁלֹמֹה, שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא לְזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְדֵין מִתְפַּשֵּׁט אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא (דף יז' עמוד ב') שְׁלִים, וְצֵירוּפָא סָלִיק בָּאוֹרֵחַ אַחֲרָא כְּמָה דְּסָלְקִין דַּרְגִּין בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט.

תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מֵאִינּוּן תְּרֵין יָדִין עִלָּאִין דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּזְמִינָן לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא, וּבְגִינַיְיהוּ יִתְחַבְּרוּן לְתַתָּא תְּרֵין מְשִׁיחִין. וְחִיבּוּרָא דְּאִינוּן תְּרֵין יָדִין אִתְחָזֵי בְּאִינוּן תְּרֵין מַזָּלִין עִלָּאִין וא"ו וא"ו, כֹּלָּא רָזָא דְּאֶחָד. "וְהָיוּ לַאֲחָדִים" (יחזקאל לז, יז), תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד, "בְּיָדְךָ" וַדַּאי, דְּהָא יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין יָדִין לְמֶהֱוֵי יָד חַד וְלָא יַתִּיר.

אִי תֵּימָא יָד דָּא לְמַאן אִתְיְהִיבַת? אֶלָּא רָזָא דָּא 'מִי בָּרֹאשׁ? בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ' (סנהדרין קב, א). הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז), רִיבוֹתָא דִּילֵיהּ בְּהַאי תַּלְיָא, בְּרָזָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין דְּאִתְעֲבִידוּ חַד וְאִתְיְהִיבוּ לֵיהּ. דִּכְדֵין אִיהוּ יִטּוֹל מַלְכוּתָא, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בַּהֲדֵיהּ וַדַּאי בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. אֲבָל עִיקָּרָא דְּכֹלָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל יְדָא דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד, וּבֵיהּ מִתְחַבֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְנַטְרָא לֵיהּ, דִּכְתִיב "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" (דברים לג, ז) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְכְּלִיל וְאִתְחַבָּר בֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ יָד דָּא לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִתְיְהִיבַת, וּמִתַּמָּן נַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ יְהֵא שַׁלִּיט בְּקַדְמִיתָא, מֵרָזָא דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נַטִּיל לַהּ וַדַּאי. וְהָא מִלָּה לָא אִשְׁתַּלִימַת עַד מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּכְדֵין מַלְכוּתָא אִתְקְיָים בִּתְרֵין (דף יח' עמוד א') דְּאִינוּן חַד, בְּתוּקְפָּא שְׁלִים, הַיָּד הַחֲזָקָה וַדַּאי הַהִיא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעַת.

וְדָא יְהוּדָה, הי"ד ו"ה, דְּיָדָא דָּא מִלְעֵילָּא לְעֵילָא נָחֲתַת וְנַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּכְדֵין אֶשְׁתַּכַּח אִיהוּ רְתִיכָא לְאִינּוּן תְּרֵין עִלָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד וְדָא ו"ה. מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף כְּגַוְנָא דָּא, דְּהָא בְּחִיבּוּרָא חַד אִיהוּ בַּהֲדֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְלָא מִתְפָּרְשָׁאן, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים"(יחזקאל לז, יז), וַדַּאי.

תִּקּוּנָא תְּמִינָאָה

(דף יז' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא הַיָּד אותיות יד שבשם דִּיהוּדָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז)"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) דָּא ו"ה דִּילֵיהּ אותיות ו"ה שנמצאים בשם יהודה. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה" (דברים לד, יב) דְּאִיהוּ בְרִיךְ לֵיהּ הָכִי שהוא ברך אותו כך, "וְזֹאת לִיהוּדָה" (דברים לג, ז) וְכוּ'. דִּיְהוּדָה אִיהוּ הוא אותיות יהו"ה ד', דְּהָא בְּרָא דָּא אִתְבָּרִיר לְמֶיהֱוֵי בֵּיהּ רָזָא דְּמַלְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל שהוא הבן שנבחר להיות בו סוד מלכות בישראל, שָׁרְשָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא שורש מלך המשיחאֲבָל עַד לָא אִתְפְּרַשׁ וְלָא אִתְגַּלְיָא אבל עד שלא נבדל ולא התגלה, תָּמָן קָאִים לְאִתְנַהֲרָא וּלְאִתְתַּקְּנָא בְּרָזָא דָּא שם עמד והאיר ולהיתקן  בסוד זה וַדַּאי – יהו"ה הכלולות בשמו ומאירות בו עם האות  ד' בְּאֶמְצָעִיתָא אִילֵּין ד' אַתְוָן דאדנ"י שנמצאת בשמו ורומזת לד' אותיות אדנ"י, כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חַד לְאִתְנַהֲרָא מֵאִינּוּן ד' דְּסַחֲרִין לַהּ וכולן נכללות כאחד ומוארות מאלה ד' אותיות הוי"ה המקיפות אותן. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד מַלְכָּא שְׁרִיַּת ד' דָּא וְאִתְגַּלִיאַתכיון שבא דוד המלך נמצאה ד' זו והתגלתה. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּשְׁטַת בְּדָרְגָּהָא בְּד' אַתְוָן אִלֵּין אדנ"י באותו הזמן התפשטה המלכות במדרגותיה, באלה הד' אותיות אדנ"י וְאִתְעֲבִידַת הֵיכְלָא לְאִינּוּן ד' אָחֲרָנִין ונעשתה היכל לאלה ד' האותיות האחרות – יהו"ה. וּבְגִין כָּךְ בָּעָא דָּוִד לְמֶעֱבַד הֵיכְלָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ובשל כך רצה דוד לעשות היכל לקדוש ברוך הוא, וּבְעָא לְמִבְנֵי לֵיהּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא ורצה לבנות לה בית המקדש, אֶלָּא דְּתִיקּוּנָא לָא אִזְדַּמַּן שְׁלִים בְּזִמְנֵיהּ אלא שהתיקון המלכות לא נזדמן להיות שלם בימיו. בְּגִין כָּךְ אִיהוּ לָא בָּנִי לֵיהּ אֶלָּא בְּרֵיהּ שְׁלֹמֹה בשל כך הוא לא בנה לה מקדש אלא בנו שלמה. שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא לְזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא שלימות התיקון יהיה בזמן של מלך המשיח, דִּכְדֵין מִתְפַּשֵּׁט אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא (דף יז' עמוד ב')  שְׁלִים ואז הוא מתפשט בתיקון שלם, וְצֵירוּפָא סָלִיק בָּאוֹרֵחַ אַחֲרָא כְּמָה דְּסָלְקִין דַּרְגִּין בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט והצירוף עולה בדרך אחרת כמו שיעלו המדרגות בדרך האמת.

תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא בא וראה, סוד הכל "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין אלה שתי המשיחין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מֵאִינּוּן תְּרֵין יָדִין עִלָּאִין דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּזְמִינָן לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא ראשית הכל, מאלה שני הידים העליונות של עתיק יומין שעתידות להתחבר כאחד, וּבְגִינַיְיהוּ יִתְחַבְּרוּן לְתַתָּא תְּרֵין מְשִׁיחִין ובגללם יתחברו למטה שני המשיחין. וְחִיבּוּרָא דְּאִינוּן תְּרֵין יָדִין אִתְחָזֵי בְּאִינוּן תְּרֵין מַזָּלִין עִלָּאִין וא"ו וא"ו, כֹּלָּא רָזָא דְּאֶחָד וחיבור של אלה הידים יראה באלה שני המזלות העליונים שכללות מנינן וא"ו ומאירים בוא"ו שהוא ז"א וכולם בסוד אח"ד, בסוד הפסוק "וְהָיוּ לַאֲחָדִים" (יחזקאל לז, יז)תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד "והיו לאחדים" – פעמים אח"ד סוד וא"ו , "בְּיָדְךָ" וַדַּאי, דְּהָא יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין יָדִין לְמֶהֱוֵי יָד חַד וְלָא יַתִּיר שאז יתחברו שני הידיים להיות אחד ולא יותר.

אִי תֵּימָא יָד דָּא לְמַאן אִתְיְהִיבַת? ואם תשאל יד זו למי מהמשיחין ניתנה? אֶלָּא רָזָא דָּא אלא זה סוד 'מִי בָּרֹאשׁ? בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ' (סנהדרין קב, א)הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז)רִיבוֹתָא דִּילֵיהּ בְּהַאי תַּלְיָא שהיתרון שלו בזה תלוי, בְּרָזָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין דְּאִתְעֲבִידוּ חַד וְאִתְיְהִיבוּ לֵיהּ בסוד אלה שני הידיים שנעשו אחד וניתנו לו. דִּכְדֵין אִיהוּ יִטּוֹל מַלְכוּתָא ואז הוא יקח המלכות, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בַּהֲדֵיהּ וַדַּאי בְּחִיבּוּרָא חֲדָא ומשיח בן יוסף יחד איתו בוודאי בחיבור אחד. אֲבָל עִיקָּרָא דְּכֹלָּא אבל עיקר הכל מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל יְדָא דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד שהרי הוא לוקח זו היחד שנתחברה לאחד, וּבֵיהּ מִתְחַבֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְנַטְרָא לֵיהּ ובו מחתחבר משיח בן יוסף לשמור אותו, דִּכְתִיב "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" (דברים לג, ז) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְכְּלִיל וְאִתְחַבָּר בֵּיהּ ונכלל והתחבר איתו. בְּגִין כָּךְ יָד דָּא לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִתְיְהִיבַת בשל כך זו היד נתנה למשיח בן דוד, וּמִתַּמָּן נַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ ומשם לוקח לו משיח בן יוסף שהתחבר בו. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ יְהֵא שַׁלִּיט בְּקַדְמִיתָא ואף על גב שמשיח בו יוסף יהיה שולט בתחילה, מֵרָזָא דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נַטִּיל לַהּ וַדַּאי מסוד משיח בן דוד מקבל את כוחו. וְהָא מִלָּה לָא אִשְׁתַּלִימַת עַד מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וזה הדבר לא יושלם אלא עד שישלוט משיח בו דוד. וּכְדֵין מַלְכוּתָא אִתְקְיָים בִּתְרֵין (דף יח' עמוד א') דְּאִינוּן חַד ואז המלכות תתקיים בכוח אלא השניים שהם אחד, בְּתוּקְפָּא שְׁלִים בגבורה שלמה, הַיָּד הַחֲזָקָה וַדַּאי הַהִיא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעַת ההיא היד הידועה דלעיל.

 וְדָא יְהוּדָה, הי"ד ו"ה, דְּיָדָא דָּא מִלְעֵילָּא לְעֵילָא נָחֲתַת וְנַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שיד זו מלמעלה למעלה מעתיק יומין יורדת ולוקח אותו משיח בן דוד, וּכְדֵין אֶשְׁתַּכַּח אִיהוּ רְתִיכָא לְאִינּוּן תְּרֵין עִלָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד וְדָא ו"ה ואז נמצא משיח בן דוד להיות מרכבה לאלא שני המזלות העליונים נוצר חסד ונקה בחיבור אחד וזה חיבור ו"ה. מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף כְּגַוְנָא דָּא ומשיח בן יוסף כעניין זה מקבלדְּהָא בְּחִיבּוּרָא חַד אִיהוּ בַּהֲדֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְלָא מִתְפָּרְשָׁאן שהוא בחיבור אחד עם משיח בן דוד ולא נפרדים כמו שנאמר, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים" (יחזקאל לז, יז)וַדַּאי.

 

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה נ: כ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּג' אוֹתִיּוֹת אמ"ת שֶׁהֵם רֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף, וְנַעֲשׂוֹת ג' אלפ"א ביתו"ת – אבג"ד, תשר"ק, אתב"ש.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי בֶּאֱמֶת קִיַּמְתָּ עוֹלָמְךָ, וְעַל הָאֱמֶת אַתָּה מַעֲמִיד אוֹתוֹ, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֱמוּנִים מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בֶּאֱמוּנָתָם וְתִקְוָתָם, כ"ב אוֹתִיּוֹת מִתְגַּלְגְּלִים בִּשְׁלֹשָׁה אֵלֶּה, שֶׁהֵם רֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף, וְנַעֲשִׂים שְׁלֹשָׁה אַלְפֵ"י בֵיתוֹ"ת, אבג"ד תשר"ק אתב"ש, בָּהֶם "וְאָתָא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ" "אָתָא בֹּקֶר וְגַם לַיְלָה", "אָתָא" ר"ת אבגד תשׁרק אתבש, אֱמֶת וַדַּאי. גַּלֵּה אֲמִתְּךָ בְּעוֹלָמְךָ וּבוֹ "תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 

תפילה נא: הַתּוֹרָה הִיא מִקְוֵה מַיִם לְיִשְׂרָאֵל מִצַּד אִימָא שֶׁבְּכֹחָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לוֹ יִתְ' וּמְעוֹרְרִים אוֹר יִּחוּדוֹ לְהִתְגַּלּוֹת עֲלֵיהֶם וּלְטַהֲרָם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי תּוֹרָתְךָ הִיא מִקְוֵה מַיִם מִצַּד אִימָא בְּאֶהְיֶה שֶׁלָּהּ גִּימַ' "אֶלֶף הָהּ יוּד הה", בָּהּ מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה. וְזוֹ תּוֹרָה, שֶׁבָּהּ אֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְנֶאֶמַר בָּהֶם "עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה", תְּקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהֹרִים וּטְהַרְתֶּם", שֶׁהֵם מְקַוִּים לְךָ לְהַמְשִׁיךְ מִקְוֶה זֶה עֲלֵיהֶם, מִיָּד יֵאָמֵר בָּהֶם "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲווֹן הָאָרֶץ" וְכוּ', בֶּאֱמֶת שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא אֶהְיֶ"ה אַשֶׁר אֶהְיֶ"ה. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 

תפילה נב: בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו יִתְ', בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בָּהּ מִתְלַהֲטִים שְׁמוֹתָיו יִתְ', וְכָל מַדְרֵגוֹת הַטּוּמְאָה נִכְפִּים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הַנִּזְכָּר בִּשְׁמוֹתֶיךָ, וּמֵהֶם רוֹעֲשִׁים כָּל הַצְּבָאוֹת שֶׁלְּךָ, הֲרֵי כֻּלָּם נִכְלָלִים בְּתוֹרָתְךָ וְכָךְ מִתְלַהֲטִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בָּהּ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתְךָ, וְתַעֲבִיר מִיִּשְׂרָאֵל כָּל חֹשֶׁךְ וְכָל צָרָה, שֶׁתִּהְיֶה כּוֹפֶה בִּשְׁמוֹתֶיךָ כָּל מַדְרֵגוֹת הַטֻּמְאָה לְהִתְרַחֵק מִיִּשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וּמִיָּד יֵאָמֵר בָּהֶם "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשָׁע בַּיהוָֹה" "וְאַתָּה עַל בָּמֹתֶיךָ תִּדְרֹךְ", שֶׁאַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וֵאלֹהִים אֲחֵרִים הֵם אֱלִילִים שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לִפְעֹל לְפָנֶיךָ כְּלוּם. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹטְחִים בְּךָ וְאַתָּה עֵזֶר שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָֹה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא", הֲרֵי בִּטְחוֹנָם לְפָנֶיךָ, מִיָּד נֶאֱמַר בָּהֶם "מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ" וְכוּ'. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.