תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג) כַּד פָּסַק נְהוֹרָא וּבוּצִיצָא פָּסְקָה, וְלָא מָדִיד בְּאָרְכָּא וְפוּתְיָא מִתַּתָּא לְעֵלָּא, אִתְפְּשַׁט בּוּצִיצָא וְאָחִיד מֵעֵלָּא לְתַתָּא בְּרָזָא דְּקָשִׁירוּ, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּהַאי מְדִידוּ דְּבוּצִיצָא. (נ"א דְּנִגּוּנָא) לְכֻלְּהוּ מִשְׁחָתִין, וְאִתְעֲבִיד כֹּלָּא מִשְׁחָתָא חַד דְּקַיְּמָא וְאִסְתְּמִיךְ כֹּלָּא עַל דָּא.
וּבְגִין כָּךְ כַּד עוֹבָדִין מִתְכַּשְּׁרִין לְתַתָּא, וְאִתְכַּשְּׁרָן בְּעוֹבָדִין טָבִין, בְּעוֹבָדִין דְּאוֹרַיְתָא, כְּדֵין כֹּלָּא אִתְתְּקַן עַד הַאי אֲתַר. דְּהָא הָכָא אִשְׁתְּכַח וְאִזְדְּמַן בְּגִלּוּיָא וּבְכִסּוּיָא, רָזָא דִּמְהֵמְנוּתָא וְנָטְלָא עַד הָכָא.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" כַּד עוֹבָדִין מִתַּתְקְנָן וְאָחִיד מִשְׁחָתָא אָחֳרָא בִּסְתִימוּ, וּפָסְקָה בֵּין מִשְׁחָתָא דִּלְתַתָּא לְמִשְׁחָתָא עִלָּאָה. מִשְׁחָתָא עִלָּאָה אִיהִי מִשְׁחָתָא וְלָא מִשְׁחָתָא, לָא מִשְׁחָתָא כְּלָל. וּבְגִין כָּךְ פָּסְקָה מִתַּתָּא לְעֵלָּא, וּמַפְסְקָא מֵעֵלָּא לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא יהו"ה ו' יהו"ה פָּסְקָה בְּגַוַּיְהוּ, וְכֹלָּא חַד בְּרָזָא דְּבוּצִיצָא.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ", כַּד עוֹבָדִין לָא מִתְכַּשְּׁרָן וּבוּצִיצָא לָא אִתְפַּשְּׁטַת, כְּדֵין שׁוֹפָרָא אִתְהַפַּךְ וְכֹלָּא אִתְעַכָּב וְקָיְמָא בְּדוּכְתֵהּ, וְלָא נָגִיד לְתַּתָּא. וּלְזִמְנִין דְּהָא נָגִיד עַד דְּמָטֵי לְשַׁרְבִיטָא וְקַיְּמָא תַּמָּן, וְלָא נָגִיד לַתַּתָּא וְאִתְעַכָּב. וְנִגּוּנָא קַיְמָא וּבָטַשׁ בַּדַּרְגָּא דְּאִיהוּ קַדְמָאָה, וּבוּצִיצָא קַיְּמָא (דף קכו ע"ב) תַּמָּן וְלָא מָדִיד וְלָא פָּשִׁיט מִשְׁחָתָא. וְכָל דָּא בְּגִין דְּשׁוֹפָרָא אִתְהַפָּךְ מִתַּתָּאֵי עַל עוֹבָדֵיהוֹן דְּלָא כַּשְׁרָן.
וְכַד בּוּצִיצָא אִתְפַּשְּׁטַת וּמָדִיד כְּדֵין שׁוֹפָרָא אָזְלַת וּתְלָת קִשְׁרִין קַיְּמִין בְּדוּכְתֵהּ וְאַף עַל גַּב דִּבְרָזָא אָחֳרָא קְיָמָא כֹּלָּא אִיהוּ בְּרָזָא חֲדָא דְּהָא תְּלַת קִשְׁרִין אִלֵּין דְּקַיְּמִין בְּדוּכְתֵּהּ תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְּהַהוּא שׁוֹפָרָא בּוּצִיצָא קַיְּמָא תַּמָּן וְאִתְבָּרְכָן גּוֹ חֲבִיבוּ.
סֶגוֹלְתָּא בְּרָזָא דִּתְלָת אֲבָהָן דְּקַיְּמָן גּוֹ שׁוֹפָרָא, הָכָא בּוּצִיצָא מָדִיד מִשְׁחָתָא דָּא בְּכֻלְּהוּ. בְּאָרְכָּא וּפוּתְיָיא בְּעוּמְקָא וְרוּמָא וְעִגּוּלָא, וְלָא קַיְּמָא הָכָא מִשְׁחָתָא לְאִתְגַּלְּיָא וּכְדֵין כְּזֹהַר הָרָקִיעַ רְקִיעָא סְתִימָאָה דְּלָא אִתְגַּלְּיָא כְּלָל, וְקַיְּמָא עַל רֵישֵׁי דְּחֵיוָן קַדִּישִׁין דְּקַיְּמָן בְּרָזָא דַּאֲבָהָן.
וְהַאי רְקִיעָא סְתִימָאָה עִילָּאָה קַיְּמָא עָלַיְהוּ. וְאַפִּיק מִנֵּהּ זֹהַר דְּנָהִיר לְכֻלְּהוּ חֵיוָן. וּכְדֵין קַיְּמָא בּוּצִיצָא דְּנָהָר וּבָטַשׁ בְּכֻלְּהוּ לְאִזְדְּהַרָא, וְעַל דָּא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּמִשְׁחָתָא קַיְּמָא לְנַגְּנָא בְּשִׁעוּרָא דְּנִגּוּנָא מָדִיד בּוּצִיצָא. לֵית מָאן דְּיָדַע לֵיהּ לְהַאי רָזָא, בַּר אִנּוּן לְוָאֵי דְּקַיְּמָן עַל נִגּוּנָא וְלָא גַּרְעֵי וְלָא מִתְפַּשְּׁטֵי לְבַר, אֶלָּא כֹּלָּא גּוֹ מִשְׁחָתָא דְּרָזָא דְּבוּצִיצָא.
אִנּוּן תְּלַת קִשְׁרִין קַדְמָאֵי דְּקָאָמַרָן דְּקִשְׁרָא קַדְמָאָה אִשְׁתְּאַר עַל אַתְוָן לְנַקְּדָא לְמֶהֱוֵי טַעְמָא לְעֵלָּא. לְזִּמְנִין הַאי נְקֻדָּה דְּקַיְּמָא לְטַעְמָא לְעֵלָּא, בּוּצִינָא נָחִית לֵיהּ לְתַתָּא לְהַאי קִשְׁרָא, לְמֶעֱבַד בֵּיהּ מְדִידוּ לְתַתָּא. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּדִיּוֹקְנָא דְּוָא'ו נָחִית אִקְּרֵי תְבִירָא. וְכַד נָחִית וּקְיָמָא עַל אַתְוָן הָא אִתְּמַר.
וְאִנּוּן תְּרֵין קִשְׁרִין אָחֳרָנִין דְּקָא אָמְרָן דְאִשְׁתְּאֲרוּ קַיְּמִין עַל אַתְוָן וְאִתְפְּשַׁט בּוּצִיצָא בְּרָזָא דְּוָאו וְאָחִיד לוֹן. וּכְדֵין אִקְּרֵי זָקֵף רַב וְכַד לֹא קַיְּמָא פְּשִׁיטוּ דָּא בְּהַנֵּי תְּרֵי קִשְׁרִין, אִקְּרֵי זְקִיפָא זְעִיר, וְאַף עַל גַּב דְּהָא כֹּלָּא בְּרָזָא חֲדָא קַיְּמָא.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג) כַּד פָּסַק נְהוֹרָא וּבוּצִיצָא פָּסְקָה, וְלָא מָדִיד בְּאָרְכָּא וְפוּתְיָא מִתַּתָּא לְעֵלָּא, אִתְפְּשַׁט בּוּצִיצָא וְאָחִיד מֵעֵלָּא לְתַתָּא בְּרָזָא דְּקָשִׁירוּ, וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ, כְּשֶׁפּוֹסֵק הָאוֹר וְקַו הַמְּדִידָה פָּסְקָה, וְלֹא מוֹדֵד בְּאֹרֶךְ וְרֹחַב מִמַּטָּה לְמַעְלָה, מִתְפַּשֵּׁט קַו הַמְּדִידָה, וְאוֹחֵז מִמַּעְלָה לְמַטָּה בַּסּוֹד שֶׁל הַקְּשִׁירוּת, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּהַאי מְדִידוּ דְּבוּצִיצָא. (נ"א דְּנִגּוּנָא) לְכֻלְּהוּ מִשְׁחָתִין, וְאִתְעֲבִיד כֹּלָּא מִשְׁחָתָא חַד דְּקַיְּמָא וְאִסְתְּמִיךְ כֹּלָּא עַל דָּא. וּמִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בַּמְּדִידָה הַזּוֹ שֶׁל קַו הַמְּדִידָה (של הנגון) לְכָל הַמְּדִידוֹת, וְנַעֲשָׂה הַכֹּל מְדִידָה אַחַת שֶׁעוֹמֶדֶת וְנִסְמֶכֶת כֻּלָּהּ עַל זֶה.
וּבְגִין כָּךְ כַּד עוֹבָדִין מִתְכַּשְּׁרִין לְתַתָּא, וְאִתְכַּשְּׁרָן בְּעוֹבָדִין טָבִין, בְּעוֹבָדִין דְּאוֹרַיְתָא, כְּדֵין כֹּלָּא אִתְתְּקַן עַד הַאי אֲתַר. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁהַמַּעֲשִׂים כְּשֵׁרִים לְמַטָּה וְנִכְשָׁרִים בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּמַעֲשִׂים שֶׁל תּוֹרָה, אָז הַכֹּל מִתְתַּקֵּן עַד הָאֲתַר הַזֶּה. דְּהָא הָכָא אִשְׁתְּכַח וְאִזְדְּמַן בְּגִלּוּיָא וּבְכִסּוּיָא, רָזָא דִּמְהֵמְנוּתָא וְנָטְלָא עַד הָכָא. שֶׁהֲרֵי כָּאן נִמְצָא וּמִזְדַּמֵּן בְּגִלּוּי וּבְכִסּוּי סוֹד הָאֱמוּנָה, וְנוֹסֵעַ עַד לְכָאן.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" כַּד עוֹבָדִין מִתַּתְקְנָן וְאָחִיד מִשְׁחָתָא אָחֳרָא בִּסְתִימוּ, וּפָסְקָה בֵּין מִשְׁחָתָא דִּלְתַתָּא לְמִשְׁחָתָא עִלָּאָה. וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ כַּד עוֹבָדִין מִתַּתְקְנָן וְאָחִיד מִשְׁחָתָא אָחֳרָא בִּסְתִימוּ, וּפָסְקָה בֵּין מִשְׁחָתָא דִּלְתַתָּא לְמִשְׁחָתָא עִלָּאָה. מִשְׁחָתָא עִלָּאָה אִיהִי מִשְׁחָתָא וְלָא מִשְׁחָתָא, לָא מִשְׁחָתָא כְּלָל. מִשְׁחָתָא עִלָּאָה אִיהִי מִשְׁחָתָא וְלָא לְמִשְׁחָתָא, לָא מִשְׁחָתָא כְּלָל. וּבְגִין כָּךְ פָּסְקָה מִתַּתָּא לְעֵלָּא, וּמַפְסְקָא מֵעֵלָּא לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא יהו"ה ו' יהו"ה פָּסְקָה בְּגַוַּיְהוּ, וְכֹלָּא חַד בְּרָזָא דְּבוּצִיצָא. וּבְגִין כָּךְ פָּסְקָה מִתַּתָּא לְעֵלָּא, וּמַפְסְקָא מֵעֵלָּא לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא יהו'ה ו' יהו'ה פָּסְקָה בְּגַוַּיְהוּ, וְכֹלָּא חַד בְּרָזָא דְּבוּצִינָא.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ", כַּד עוֹבָדִין לָא מִתְכַּשְּׁרָן וּבוּצִיצָא לָא אִתְפַּשְּׁטַת, כְּדֵין שׁוֹפָרָא אִתְהַפַּךְ וְכֹלָּא אִתְעַכָּב וְקָיְמָא בְּדוּכְתֵהּ, וְלָא נָגִיד לְתַּתָּא. וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ, כְּשֶׁהַמַּעֲשִׂים לֹא נִכְשָׁרִים וְקַו הַמְּדִידָה אֵינוֹ מִתְפַּשֵּׁט, אָז הַשּׁוֹפָר מִתְהַפֵּךְ, וְהַכֹּל מִתְעַכֵּב וְקַיָּם בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא שׁוֹפֵעַ לְמַטָּה.
וּלְזִמְנִין דְּהָא נָגִיד עַד דְּמָטֵי לְשַׁרְבִיטָא וְקַיְּמָא תַּמָּן, וְלָא נָגִיד לַתַּתָּא וְאִתְעַכָּב. וְנִגּוּנָא קַיְמָא וּבָטַשׁ בַּדַּרְגָּא דְּאִיהוּ קַדְמָאָה, וּבוּצִיצָא קַיְּמָא (דף קכו ע"ב) תַּמָּן וְלָא מָדִיד וְלָא פָּשִׁיט מִשְׁחָתָא. וְלִפְעָמִים שֶׁזֶּה שׁוֹפֵעַ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַשַּׁרְבִיט, וְעוֹמֵד שָׁם וְלֹא שׁוֹפֵעַ לְמַטָּה וּמִתְעַכֵּב. וְהַנִּגּוּן עוֹמֵד וּמַכֶּה בְּדַרְגָּה, שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה, וְקַו הַמְּדִידָה עוֹמֵד שָׁם וְלֹא מוֹדֵד וְלֹא מִתְפַּשֶּׁטֶת הַמְּדִידָה. וְכָל דָּא בְּגִין דְּשׁוֹפָרָא אִתְהַפָּךְ מִתַּתָּאֵי עַל עוֹבָדֵיהוֹן דְּלָא כַּשְׁרָן. וְכָל זֶה מִשּׁוּם שֶׁהַשּׁוֹפָר הִתְהַפֵּךְ מֵהַתַּחְתּוֹנִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים. וּכְשֶׁקַּו
וְכַד בּוּצִיצָא אִתְפַּשְּׁטַת וּמָדִיד כְּדֵין שׁוֹפָרָא אָזְלַת וּתְלָת קִשְׁרִין קַיְּמִין בְּדוּכְתֵהּ וְאַף עַל גַּב דִּבְרָזָא אָחֳרָא קְיָמָא כֹּלָּא אִיהוּ בְּרָזָא חֲדָא דְּהָא תְּלַת קִשְׁרִין אִלֵּין דְּקַיְּמִין בְּדוּכְתֵּהּ תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְּהַהוּא שׁוֹפָרָא בּוּצִיצָא קַיְּמָא תַּמָּן וְאִתְבָּרְכָן גּוֹ חֲבִיבוּ. וְכַאֲשֶׁר הַמִּדָּה מִתְפַּשֵּׁט וּמוֹדֵד, אֲזַי הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ, וּשְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים קַיָּמִים בִּמְקוֹמוֹ, וְאַף עַל גַּב שֶׁבְּסוֹד אַחֵר הַכֹּל עוֹמֵד בְּסוֹד אֶחָד, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת הַקְּשָׁרִים הַלָּלוּ שֶׁבִּמְקוֹמוֹ עוֹמְדִים תַּחַת כַּנְפֵי אוֹתוֹ הַשּׁוֹפָר, קַו הַמִּדָּה עוֹמֵד שָׁם וּמִתְבָּרְכִים מִתּוֹךְ חֲבִיבוּת.
סֶגוֹלְתָּא בְּרָזָא דִּתְלָת אֲבָהָן דְּקַיְּמָן גּוֹ שׁוֹפָרָא, הָכָא בּוּצִיצָא מָדִיד מִשְׁחָתָא דָּא בְּכֻלְּהוּ. בְּאָרְכָּא וּפוּתְיָיא בְּעוּמְקָא וְרוּמָא וְעִגּוּלָא, וְלָא קַיְּמָא הָכָא מִשְׁחָתָא לְאִתְגַּלְּיָא, הַסֶּגּוֹלְתָּא בְּסוֹד שֶׁל שְׁלֹשָׁה אָבוֹת הַעוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַשּׁוֹפָר, כָּאן קַו הַמִּדָּה מוֹדֵד אֶת הַמְּדִידָה הַזּוֹ בְּכֻלָּם. בָּאֹרֶךְ, בָּרֹחַב, עֹמֶק וְרוּם וְעִגּוּל. וְלֹא עוֹמֶדֶת כָּאן הַמְּדִידָה לְהִתְגַּלּוֹת, וּכְדֵין כְּזֹהַר הָרָקִיעַ רְקִיעָא סְתִימָאָה דְּלָא אִתְגַּלְּיָא כְּלָל, וְקַיְּמָא עַל רֵישֵׁי דְּחֵיוָן קַדִּישִׁין דְּקַיְּמָן בְּרָזָא דַּאֲבָהָן. וְאָז כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ, הָרָקִיעַ הַנִּסְתָּר שֶׁלֹּא הִתְגַּלָּה כְּלָל, וְעוֹמֵד עַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעוֹמְדִים בְּסוֹד הָאָבוֹת.
וְהַאי רְקִיעָא סְתִימָאָה עִילָּאָה קַיְּמָא עָלַיְהוּ. וְאַפִּיק מִנֵּהּ זֹהַר דְּנָהִיר לְכֻלְּהוּ חֵיוָן. וּכְדֵין קַיְּמָא בּוּצִיצָא דְּנָהָר וּבָטַשׁ בְּכֻלְּהוּ לְאִזְדְּהַרָא, וְעַל דָּא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּמִשְׁחָתָא קַיְּמָא לְנַגְּנָא בְּשִׁעוּרָא דְּנִגּוּנָא מָדִיד בּוּצִיצָא. וְזְהִ הָרָקִיעַ הַנִּסְתָּר, עָלָיו עוֹמֵד עֲלֵיהֶם. וּמוֹצִיא מִמֶּנּוּ זֹּהַר שֶׁמֵּאִיר לְכָל הַחַיּוֹת. וְאָז עוֹמֵד קַו הַמְּדִידָה שֶׁמֵּאִיר וּמַכֶּה בְּכֻלָּם לִזְהֹר, וְעַל זֶה הַכֹּל בְּסוֹד הַמְּדִידָה עוֹמֵד לְנַגֵּן בַּשִּׁעוּר שֶׁהַנִּגּוּן מוֹדֵד אֶת קַו הַמִּדָּה. לֵית מָאן דְּיָדַע לֵיהּ לְהַאי רָזָא, בַּר אִנּוּן לְוָאֵי דְּקַיְּמָן עַל נִגּוּנָא וְלָא גַּרְעֵי וְלָא מִתְפַּשְּׁטֵי לְבַר, אֶלָּא כֹּלָּא גּוֹ מִשְׁחָתָא דְּרָזָא דְּבוּצִיצָא. אֵין מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַסּוֹד הַזֶּה, רַק אוֹתָם הַלְוִיִּם שֶׁעוֹמְדִים עַל הַנִּגּוּן, וְלֹא גוֹרְעִים וְלֹא מִתְפַּשְּׁטִים הַחוּצָה, אֶלָּא הַכֹּל בְּתוֹךְ הַמְּדִידָה שֶׁל סוֹד קַו הַמִּדָּה.
אִנּוּן תְּלַת קִשְׁרִין קַדְמָאֵי דְּקָאָמַרָן דְּקִשְׁרָא קַדְמָאָה אִשְׁתְּאַר עַל אַתְוָן לְנַקְּדָא לְמֶהֱוֵי טַעְמָא לְעֵלָּא. אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הַקְּשָׁרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן נִשְׁאָר עַל הָאוֹתִיּוֹת לְנַקֵּד שֶׁיִּהְיֶה הַטַּעַם לְמַעְלָה. לְזִּמְנִין הַאי נְקֻדָּה דְּקַיְּמָא לְטַעְמָא לְעֵלָּא, בּוּצִינָא נָחִית לֵיהּ לְתַתָּא לְהַאי קִשְׁרָא, לְמֶעֱבַד בֵּיהּ מְדִידוּ לְתַתָּא. לִפְעָמִים הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת לְטַעַם לְמַעְלָה, הַמָּאוֹר מוֹרִיד אוֹתָהּ לְמַטָּה לַקֶּשֶׁר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְדִידָה לְמַטָּה. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּדִיּוֹקְנָא דְּוָא'ו נָחִית אִקְּרֵי תְבִירָא. וְכַד נָחִית וּקְיָמָא עַל אַתְוָן הָא אִתְּמַר. וְהַכֹּל בַּסּוֹד שֶׁל הַדְּיוֹקָן שֶׁל וא"ו יוֹרֵד נִקְרָא תְבִי"ר. וּכְשֶׁיּוֹרֵד וְעוֹמֵד עַל הָאוֹתִיּוֹת, הֲרֵי נִתְבָּאֵר.
וְאִנּוּן תְּרֵין קִשְׁרִין אָחֳרָנִין דְּקָא אָמְרָן דְאִשְׁתְּאֲרוּ קַיְּמִין עַל אַתְוָן וְאִתְפְּשַׁט בּוּצִיצָא בְּרָזָא דְּוָאו וְאָחִיד לוֹן. וּכְדֵין אִקְּרֵי זָקֵף רַב. וְאוֹתָם שְׁנֵי הַקְּשָׁרִים הָאֲחֵרִים שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, עוֹמְדִים עַל הָאוֹתִיּוֹת, וּמִתְפַּשֶּׁטֶת אֶבֶן הַמְּדִידָה בַּסּוֹד שֶׁל וא"ו וְאוֹחֵז בָּהֶם, וְאָז נִקְרָא זָקֵף גָּדוֹל. וְכַד לֹא קַיְּמָא פְּשִׁיטוּ דָּא בְּהַנֵּי תְּרֵי קִשְׁרִין, אִקְּרֵי זְקִיפָא זְעִיר, וְאַף עַל גַּב דְּהָא כֹּלָּא בְּרָזָא חֲדָא קַיְּמָא. וּכְשֶׁלֹּא קַיֶּמֶת הַהִתְפַּשְּׁטוּת הַזּוֹ בִּשְׁנֵי הַקְּשָׁרִים הַלָּלוּ, נִקְרָא זָקֵף קָטֹן, וְאַף עַל גַּב שֶׁהִנֵּה הַכֹּל עוֹמֵד בְּסוֹד אֶחָד.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה" (שמות לב, א) בָּאָה שֵׁשׁ. וְדָא זִמְנָא דְּאִתְפְּגִים עַל יְדוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה נַמִּי. בְּגִין כָּךְ מַאי דֶּהֱוֵי לְהוּ חָרוּת, חֵירוּת, אִתְנְטִיל מִנַיְיהוּ. וְאִתְּמַר בְּהוּ "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" (תהלים פב, ז) דָּא אָדָם קַדְמָאָה. "וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהלים פב, ז) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, חַד מֵאִינּוּן תְּרֵין שָׂרִים. דִּבְגִין הַאי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא הַהוּא עֵץ הַדַּעַת דְּאִתְפְּגִים. וְכַמָּה דְּצָרִיךְ אִיהוּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא פְּגִימוּ דָּא, הָכִי אִינוּן אִתְּמַר בְּהוּ לְבָתַר, "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ" (במדבר יד, לה). וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף נָמֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה בָּתַר פְּלָגוּ דְּיוֹמָא אִתְחֲזִיאַת לֵיהּ מוֹתָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין אִילָנִין כַּחֲדָא לְמִיהְוֵי בִּשְׁלִימוּ חַד:
וְעִם כָּל דָּא אֲרִיכוּ דְּגָלוּתָא, וְתִיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנוּ בֵּיהּ, מְשִּׁיזְבִין לֵיהּ מִמּוֹתָא. וּזְכוּתָא דְּמָארֵי קַבָּלָה מִתַקְּפִין לֵיהּ לְהַהוּא טוֹב לְאִתְפָּרְשָׁא מִגּוֹ רַע בְּלֹא הַאי מוֹתָא. בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ' בְּזִמְנָא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָיְתָה עֵת צָרָה" (דניאל יב, א) וְכוּ' כְּדֵין וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ לְאַתְקְפָא בִּנְהִירוּ דִּילְהוֹן לְמֵיהַב לֵיהּ חַיִּין וַדַּאי. כְּדֵין "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב) "וַתַּחְמֹל עָלָיו" (שמות ב, ו) וַדַּאי. דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְּמַר בֵּיהּ "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (שמות ב, ג), בְּסוֹף יוֹמַיָּא. "עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (שמות ב, ג), בְּזִמְנָא דְּאִתְהַדַּר "חֲזִיר מִיָּעַר" (תהלים פ, יד) חֲזִיר מִיאוֹר. "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" (שמות ב, ד) דָּא שְׁכִינְתָּא. "לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שמות ב, ד) וַדַּאי, כְּדֵין "וַתַּחְמֹל עָלָיו" (שמות ב, ו):
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה" (שמות לב, א) בָּאָה שֵׁשׁ באה השעה השישית שמסר להם משה שיחזור וכשהתעכב מלרדת בלבל אותם השטן, ורומז בא שש שחזר פגם יום השישי. וְדָא זִמְנָא דְּאִתְפְּגִים עַל יְדוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה נַמִּי וזה הזמן הקלקול שנפגם על ידי האדם הראשון. בְּגִין כָּךְ מַאי דֶּהֱוֵי לְהוּ חָרוּת, חֵירוּת, אִתְנְטִיל מִנַיְיהוּ בשל כך, מה שהיה להם חרות על הלוחות מלשון חירות ממלאך המות – ניטל מהם. וְאִתְּמָר בְּהוּ וזה הכתוב "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" (תהלים פב, ז) דָּא אָדָם קַדְמָאָה זה הוא אדם הראשון. "וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהלים פב, ז) דָּא זה רומז על מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, חַד מֵאִינּוּן תְּרֵין שָׂרִים שהוא אחד משני שרים שהם המשיחין. דִּבְגִין הַאי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא הַהוּא עֵץ הַדַּעַת דְּאִתְפְּגִים בגלל זה נצרכה לו מיתה לתקן חלקו שהוא עץ הדעת שנפגם וחזר לקלקולו. וְכַמָּה דְּצָרִיךְ אִיהוּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא פְּגִימוּ דָּא וכמו שצריך הוא למות לתקן פגם זה, הָכִי אִינוּן אִתְּמָר בְּהוּ לְבָתַר, כך נגזר גם על העם שנאמר להם אחר כך "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ" (במדבר יד, לה). וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף נָמֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה בָּתַר פְּלָגוּ דְּיוֹמָא אִתְחֲזִיאַת לֵיהּ מוֹתָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים וגם משיח בן יוסף ביום השישי לאחר שנחלק היום דהיינו אחרי חצות האלף השישי נראה שימות לתקן תיקון שלם. וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין אִילָנִין כַּחֲדָא לְמִיהְוֵי בִּשְׁלִימוּ חַד ומשם והלאה יתחברו שני האילנות של יוסף ודוד כאחד להיות בשלמות אחת.
וְעִם כָּל דָּא אֲרִיכוּ דְּגָלוּתָא, וְתִיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנוּ בֵּיהּ, מְשִּׁיזְבִין לֵיהּ מִמּוֹתָא ועם כל זה שראויה לו ח"ו המיתה, אריכות הגלות והתיקונים שנתקנו בה, מצילים אותו ממיתה, וּזְכוּתָא דְּמָארֵי קַבָּלָה מִתַקְּפִין לֵיהּ לְהַהוּא טוֹב לְאִתְפָּרְשָׁא מִגּוֹ רַע בְּלֹא הַאי מוֹתָא וזכותם של בעלי הקבלה מחזקים אותו, להרחיק את הטוב מתוך הרע בלא שיצטרך למות, ולכi על בעלי הקבלה נאמר. בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', בְּזִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שעל זמן הגאולה נאמר "וְהָיְתָה עֵת צָרָה" (דניאל יב, א) וְכוּ' צרה למשיח בן יוסף, כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" לְאַתְקְפָא בִּנְהִירוּ דִּילְהוֹן לְמֵיהַב לֵיהּ חַיִּין וַדַּאי ואז המשכילים יזהירו להתחזק באור הקבלה שלהם לתת לו חיים ודאי שלא ימות. כְּדֵין ואז יאמר על השכינה "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב) ומיד "וַתַּחְמֹל עָלָיו" (שמות ב, ו) וַדַּאי. דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְּמָר בֵּיהּ שבאותה השעה נאמר עליה "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (שמות ב, ג), בְּסוֹף יוֹמַיָּא בסוף – באחרית הימים. "עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְהַדַּר בזמן שיחזור בחינת"חֲזִיר מִיָּעַר" (תהלים פ, יד) שהוא חיה רעה שנשיכתה קשה להיות חֲזִיר מִיאוֹר שהיא בחינה רכה שבעלותו מהיאור מת ואינו מזיק. באותו הזמן "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" (שמות ב, ד) דָּא שְׁכִינְתָּא. "לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שם) האם יש זכות להצילו ממיתה וַדַּאי, כְּדֵין ואז מיד "וַתַּחְמֹל עָלָיו" (שמות ב, ו).
תפילות רפ"ט - ר"ץ מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה רפ"ט: מתחלה הוכן שהעולם יברא בדרגא דבי"ת דבראשית, ותיקונו בסוד אל"ף דאנכי.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי ב' בָּתִּים שֶׁנֶּחְרְבוּ שֶׁבָּהֶם "שַׁלַּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם", אִימָא עִלָּאָה וְאִימָא תַּתָּאָה, לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּ-ב' וְנֶאֱמַר בּוֹ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ". וּב' הִיא שְׁנַיִם וְהִיא בַּיִת, לְפִיכָךְ ב' בָּתִּים נֶחְרְבוּ בִּשְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ שֶׁהָיוּ בָּאִים לְקִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּבי"ת, בְּמָה? אֶלָּא בְּ-א' "דְּאָנֹכִי", שֶׁכָּלַלְתָּ אוֹתָם בְּג' אָבוֹת כְּגוֹן זֶה יו"י וּבָהֶם נִקְרֵאתָ אַ"ב לְיִשְׂרָאֵל וְהֵם מִצַּד שֶׁלְּךָ אָבוֹת. וּלְפִי שֶׁעֵרֶב רַב עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְנִסְתַּלֵּק יִחוּדְךָ מִן הָעוֹלָם, כָּךְ אוֹתִיּוֹת פָּרְחוּ מִן הַלּוּחוֹת שֶׁהֵם בְּסוֹד א' אָנֹכִי, וּמִצַּד ב' נִשְׁתַּבְּרוּ שֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ זֶה מִזֶּה, וְכֵן כְּשֶׁאִימָא מִסְתַּלֶּקֶת מִשְּׁכִינָה, מִיָּד גָּלוּת נִמְצָא. וּכְשֶּׂמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד מִיָּד נֶאֱמַר בָּהֶם "מִי זֹאת עוֹלָה". הֲרֵי אָנוּ לְיִחוּדְךָ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, מִיָּד שֶׁזֶּה יִתְגַּלֶּה, "אָנֹכִי תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה", לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל בְּתִקּוּן שָׁלֵם, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה ר"ץ: עתידים שני המשיחין להחריב שתי ערים חייבות – רומי רבתא ורומי זעירתא. ואז, יתחזק כח המשיח, יעבור השקר מהבריאה ויתגלה יחוד ה'.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שְׁנֵי עָרִים חַיָּבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב", רוֹמִי רַבָּתָא וְרוֹמִי זְעִירָתָא, שֶׁנִּתְמַלְּאוּ מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלָיִם שֶׁכּוֹלֶלֶת שְׁנַיִם כְּאֶחָד – צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, וּבָהֶם נֶאֱמַר "עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ" שֶׁהֲרֵי מִתְתַּקְפִים לִשְׁלוֹט, "גְּעַר חַיַּת קָנֶה", בִּשְׁנֵי גְרֵישִׁין לְגָרֵשׁ אוֹתָם בִּשְׁנֵי מְשִׁיחִין שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה". וְעוֹד שְׁנֵי גְרֵישִׁין, "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ", הָאָמָה הַזֹּאת לִילִית שִׁפְחָה רָעָה, וְאֶת בְּנָהּ יִשְׁמָעֵאל. מִיָּד שֶׁזֶּה יִשָּׁבֵר, כֹּחַ הַמָּשִׁיחַ יִתְחַזֵּק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", שֶׁיִּתְעֲבַר שֶׁקֶר מִן הָעוֹלָם.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם, נִרְאֶה בְּשִׂמְחַת שְׁכִינָתְךָ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.