Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

בּ' תְּרֵין הֵיכָלִין לִתְרֵין אַתְוָון דְּאִינוּן י"ה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּה וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ, וּמַאי נִיהוּ בּ' הֵיכָלִין אִלֵּין, אֶלָּא חַד אִיהוּ אהי"ה. וְתִנְיָינָא אדנ"י, וְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן כִּנּוּיִין לִתְרֵין אַתְוָון י"ה אַבָּא וְאִימָּא, וְהָכִי סְלִיק חוּשְׁבַּן אהי"ה אדנ"י לְחוּשְׁבַּן כִּנּוּ"י, וּבָהּ גְּנִיזִין אַבָּא וְאִימָּא, וְדָא אִיהוּ "הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" (דברים כט, כח) י"ה, וְדָא אִינוּן סְתִירִין וּגְנִיזִין, וְאִינוּן סִתְרֵי דְאוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ, וּבְגִין דְּאִינוּן סְתִירִין, צָרִיךְ דְּלָא לְגַלָּאָה לוֹן, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְעֶרְיָין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה" (ויקרא יח, ז), לֹא תְגַלֵּה וַדַּאי מִן כִּסּוּיָא דִלְהוֹן.

קָם סָבָא פָּתַח וְאָמַר, רַבִּי רַבִּי נְחֵית הָכָא, דְאַתְּ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, דְּהָא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא קָא נְטִירַת לָךְ וּלְחַבְרָךְ, בְּאוֹמָאָה עֲלַיְיכוּ לָא תִּתְעַכְּבוּן הָתָם לְנַחֲתָא הָכָא אַתּוּן, וְהָכִי אוֹמִינָא לְכָל אִינוּן מָארֵי מְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דִיְהוֹן כֻּלְּהוֹן נָחֲתִין עִמְּכוֹן, וְכֵן אֲנָא אוֹמִינָא לְאִינוּן מַלְאָכִין וַחֲיָילִין קַדִּישִׁין דִּי מְמַנָּן לְנַטְרָא לְכוּ, וְלַאו לִיקָרָא דִידִי עֲבִידְנָא וְלַאו לִיקָרָא דְאַבָּא וְאִמָּא, אֶלָּא לִיקָרָא דִשְׁכִינְתָּא.
מִיָּד קָלָא אִתְעַר בְּעַנְפֵי אִלָּנִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן, עִלָּאִין נָחְתוּ, אִתְכַּנְשׁוּ לְנַחֲתָא, בְּאִלֵּין מָארֵי מְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דְּהָא רְשׁוּתָא אִתְיַיהִיב לְכוּ מִלְעֵילָּא, מִיָּד כֻּלְּהוּ אִתְפַּשְׁטוּ מִדִּיּוֹקְנֵיהוֹן, וְאִתְלַבְּשׁוּ בְּאַוִּירִין דְּהַאי עָלְמָא דְּאִיהוּ כִּנּוּי וּסְתִירָה לְאַתְוָון קַדִּישִׁין.

אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ קָא אַקְדִּים לְתַקְנָא לוֹן מוֹתְבַיְיהוּ, פָּתַח וְאָמַר רַבִּי רַבִּי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, דְפוּמָא דִילָךְ אִיהוּ מְמַלֵּל רַבְרְבָן בְּאוֹרַיְיתָא, מִנֵּיהּ מִזְדַּעְזְעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּפוּמָא דִילָךְ אִתְּמַר בָּהּ "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ" (שמות יט, יח) וְכוּ', בְּגִין דְּאָת י' שַׁרְיָא בְּמוֹחָא דִילָךְ, ה' בְּלִבָּךְ דְּאִיהִי בִּינָה, וּבָהּ לֵב מֵבִין, ו' בְּפוּמָא דִילָךְ, וּמִנֵּיהּ "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, יד), דְּאִיהוּ בְּאִינוּן הֲבָלִים דְּנָפְקִין מִפּוּמָךְ, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז).

שִׁית עִזְקָאן אִינוּן בַּקָּנֶה, דִבְהוֹן סָלִיק ו', וְאִינוּן ו' דַּרְגִּין לְכָרְסַיָּיא, ה' בְּלִבָּא אִיהִי הֲבַ"ל ה' ל"ב, דְּוַדַּאי אִיהִי ה' בְּלִבָּא, ו' בְּקוֹל דְּנָפִיק מִנֵּיהּ, וְהַאי אִיהוּ קוֹל דְּנָפַק מֵהֲבַל.

וּתְרֵין בָּתִּין אִית בְּלִבָּא, חַד אַפִּיק הֲבַל, וְחַד אַפִּיק הֲבַל וְאִינוּן ה' עִלָּאָה ה' תַּתָּאָה, בִּתְרֵי בָּתֵּי לִבָּא, דְאִנּוּן לָקֳבֵל בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, ו' קוֹל דְּנָפִיק מִתַּרְוַיְיהוּ, י' דִּבּוּר דְּשַׁרְיָא בְּפוּמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" (תהלים לג, ו), וְאִיהוּ דִבּוּר חַד דִּכְלִיל עֲשַׂר אֲמִירָן, וְרָזָא דְמִלָּה "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), לְאַחֲזָאָה בָּהּ דַּעֲשַׂר דִּבְּרָן בְּדִבּוּר חַד אִתְאֲמָרוּ, "שְׁתַּיִם זוּ" אִלֵּין "אָנֹכִי" "וְלֹא יִהְיֶה לְךָ", וְאִיהוּ אֶחָד חַד בֵּינַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ דְאַמְרָן דִּבְתַרְוַיְיהוּ תַלְיָין פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.

(דף סד ע"א) וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתַּרְוַיְיהוּ מַלִּיל לְמֵיהַב יְקָרָא לְאוֹרַיְיתָא, דְּהָא אִיהוּ בְּדִבּוּרָא חַד אָמַר כֹּלָּא. וְלָמָה אָמַר "שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב)? ז"וּ אֶחָ"ד, הֲוֵי בְּחוּשְׁבַּן, דִּתְרֵי תוֹרוֹת הֲווֹ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד בֵּינַיְיהוּ וּשְׁמֵיהּ חָד, וּמִתְּרֵין דִּבּוּרִין נָפַק קָלָא וְאִתְפַּלֵּג לְשַׁבְעִין קָלִין, לָקֳבֵל שַׁבְעִין אַנְפִּין, וְקָטַל בְּהוֹן שַׁבְעִין אוּמִין עַל דְּלָא קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וּבִתְרֵין דִּבּוּרִין קָטִיל לִתְרֵין אוּמִין, דְּאִינוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל דְּלָא בָּעוּ לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

בּ' תְּרֵין הֵיכָלִין לִתְרֵין אַתְוָון דְּאִינוּן י"ה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּה וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ, ב' שְׁנֵי הֵיכָלוֹת לִשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן י"ה, וְעָלָיו נֶאֱמַר אֱלֹהִי"ם הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ.  וּמַאי נִיהוּ בּ' הֵיכָלִין אִלֵּין, וּמִי הֵם ב' הֵיכָלוֹת הַלָּלוּ? אֶלָּא חַד אִיהוּ אהי"ה. וְתִנְיָינָא אדנ"י, וְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן כִּנּוּיִין לִתְרֵין אַתְוָון י"ה אַבָּא וְאִימָּא, אֶלָּא אֶחָד הוּא אהי"ה, וְהַשֵּׁנִי אדנ"י, וּשְׁנֵיהֶם הֵם כִּנּוּיִים לִשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת י"ה, אָב וָאֵם,  וְהָכִי סְלִיק חוּשְׁבַּן אהי"ה אדנ"י לְחוּשְׁבַּן כִּנּוּ"י, וְכָךְ עוֹלֶה חֶשְׁבּוֹן אהי"ה אדנ"י (וְחֶשְׁבּוֹן אלהי"ם) לְחֶשְׁבּוֹן כִּנּוּ"י,  וּבָהּ גְּנִיזִין אַבָּא וְאִימָּא, וְדָא אִיהוּ "הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" (דברים כט, כח) י"ה, וְדָא אִינוּן סְתִירִין וּגְנִיזִין, וְאִינוּן סִתְרֵי דְאוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ, וּבָהּ גְּנוּזִים הָאָב וְהָאֵם, וְזֶהוּ הַנִּסְתָּרֹת לַיהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ, י"ה, וְאֵלּוּ הֵם סְתָרִים וּגְנָזִים, וְהֵם סִתְרֵי תוֹרָה מַמָּשׁ,  וּבְגִין דְּאִינוּן סְתִירִין, צָרִיךְ דְּלָא לְגַלָּאָה לוֹן, וְדָא אִיהוּ רָזָא דְעֶרְיָין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה" (ויקרא יח, ז), וּמִשּׁוּם שֶׁהֵם סְתָרִים, צָרִיךְ שֶׁלֹּא לְגַלּוֹתָם, וְזֶהוּ סוֹד הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה,  לֹא תְגַלֵּה וַדַּאי מִן כִּסּוּיָא דִלְהוֹן לֹא תְגַלֵּה וַדַּאי מֵהַכִּסּוּי שֶׁלָּהֶם.

 קָם סָבָא פָּתַח וְאָמַר, רַבִּי רַבִּי נְחֵית הָכָא, דְאַתְּ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, קָם זָקֵן, פָּתַח וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, רֵד לְכָאן, שֶׁאַתָּה הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה,  דְּהָא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא קָא נְטִירַת לָךְ וּלְחַבְרָךְ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מַּמְתִּינָה לְךָ וְלַחֲבֵרֶיךָ,  בְּאוֹמָאָה עֲלַיְיכוּ לָא תִּתְעַכְּבוּן הָתָם לְנַחֲתָא הָכָא אַתּוּן, בִּשְׁבוּעָה עֲלֵיכֶם, אַל תִּתְעַכְּבוּ שָׁם לָרֶדֶת לְכָאן אַתֶּם,  וְהָכִי אוֹמִינָא לְכָל אִינוּן מָארֵי מְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דִיְהוֹן כֻּלְּהוֹן נָחֲתִין עִמְּכוֹן, וְכָךְ אָמַרְתִּי לְכָל אוֹתָם רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ יוֹרְדִים עִמָּכֶם,  וְכֵן אֲנָא אוֹמִינָא לְאִינוּן מַלְאָכִין וַחֲיָילִין קַדִּישִׁין דִּי מְמַנָּן לְנַטְרָא לְכוּ, וְכֵן אֲנִי הִשְׁבַּעְתִּי לְאוֹתָם מַלְאָכִים וַחֲיָלוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁמְּמֻנִּים לִשְׁמֹר אֶתְכֶם,  וְלַאו לִיקָרָא דִידִי עֲבִידְנָא וְלַאו לִיקָרָא דְאַבָּא וְאִמָּא, אֶלָּא לִיקָרָא דִשְׁכִינְתָּא, וְלֹא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד אָבִי וְאִמִּי, אֶלָּא לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה.

מִיָּד קָלָא אִתְעַר בְּעַנְפֵי אִלָּנִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן, עִלָּאִין נָחְתוּ, אִתְכַּנְשׁוּ לְנַחֲתָא, בְּאִלֵּין מָארֵי מְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, מִיָּד קוֹל הִתְעוֹרֵר בְּעַנְפֵי הָאִילָנוֹת שֶׁל גַּן הָעֵדֶן, עֶלְיוֹנִים יָרְדוּ, (וּמַלְאָכִים) (תַּחְתּוֹנִים) הִתְכַּנְּסוּ לָרֶדֶת עִם רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה הַלָּלוּ,  דְּהָא רְשׁוּתָא אִתְיַיהִיב לְכוּ מִלְעֵילָּא, שֶׁהֲרֵי רְשׁוּת נִתְּנָה לָכֶם מִלְמַעְלָה.  מִיָּד כֻּלְּהוּ אִתְפַּשְׁטוּ מִדִּיּוֹקְנֵיהוֹן, וְאִתְלַבְּשׁוּ בְּאַוִּירִין דְּהַאי עָלְמָא דְּאִיהוּ כִּנּוּי וּסְתִירָה לְאַתְוָון קַדִּישִׁין. מִיָּד כֻּלָּם הִתְפַּשְּׁטוּ מִדְּיוֹקְנֵיהֶם, וְהִתְלַבְּשׁוּ בָּאֲוִירִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא כִנּוּי וּסְתִירָה לָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת. אַדְהָכִי הָא אֵלִיָּהוּ קָא אַקְדִּים לְתַקְנָא לוֹן מוֹתְבַיְיהוּ, בֵּין כָּךְ הֲרֵי אֵלִיָּהוּ הִקְדִּים לְתַקֵּן לָהֶם אֶת מוֹשָׁבָם,  פָּתַח וְאָמַר רַבִּי רַבִּי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, דְפוּמָא דִילָךְ אִיהוּ מְמַלֵּל רַבְרְבָן בְּאוֹרַיְיתָא, מִנֵּיהּ מִזְדַּעְזְעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, פָּתַח וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת בַּתּוֹרָה, מִמֶּנּוּ מִזְדַּעְזְעִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים,  וּפוּמָא דִילָךְ אִתְּמַר בָּהּ "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ" (שמות יט, יח) וְכוּ', וּבְפִיךָ נֶאֱמַר וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ וְכוּ',  בְּגִין דְּאָת י' שַׁרְיָא בְּמוֹחָא דִילָךְ, ה' בְּלִבָּךְ דְּאִיהִי בִּינָה, וּבָהּ לֵב מֵבִין, ו' בְּפוּמָא דִילָךְ, מִשּׁוּם שֶׁהָאוֹת י' שׁוֹרָה בְמֹחֲךָ, ה' בְּלִבְּךָ, שֶׁהִיא בִינָה, וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין, ו' בְּפִיךָ,  וּמִנֵּיהּ "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, יד), דְּאִיהוּ בְּאִינוּן הֲבָלִים דְּנָפְקִין מִפּוּמָךְ, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז) וּמִמֶּנּוּ, וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, שֶׁהוּא בְאוֹתָם הֲבָלִים שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיךָ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר קוֹל יהו"ה חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ.

שִׁית עִזְקָאן אִינוּן בַּקָּנֶה, דִבְהוֹן סָלִיק ו', וְאִינוּן ו' דַּרְגִּין לְכָרְסַיָּיא, שֵׁשׁ טַבָּעוֹת הֵן בַּקָּנֶה, שֶׁבָּהֶן עוֹלֶה ו', וְהֵן ו' דְּרָגוֹת לַכִּסֵּא,  ה' בְּלִבָּא אִיהִי הֲבַ"ל ה' ל"ב, דְּוַדַּאי אִיהִי ה' בְּלִבָּא, ו' בְּקוֹל דְּנָפִיק מִנֵּיהּ, וְהַאי אִיהוּ קוֹל דְּנָפַק מֵהֲבַל, ה' בַּלֵּב הִיא הֶבֶ"ל, ה' ל"ב, שֶׁוַּדַּאי ה' הִיא בַלֵּב, ו' (הַקּוֹל), בַּקּוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְזֶהוּ הַקּוֹל שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶבֶל.  וּתְרֵין בָּתִּין אִית בְּלִבָּא, חַד אַפִּיק הֲבַל, וְחַד אַפִּיק הֲבַל וְאִינוּן ה' עִלָּאָה ה' תַּתָּאָה, וּשְׁנֵי בָתִּים יֵשׁ בַּלֵּב, אֶחָד מוֹצִיא הֶבֶל, וְאֶחָד מוֹצִיא הֶבֶל, וְהֵם ה' עֶלְיוֹנָה וְה' תַּחְתּוֹנָה,  בִּתְרֵי בָּתֵּי לִבָּא, דְאִנּוּן לָקֳבֵל בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, בִּשְׁנֵי בָתֵּי הַלֵּב, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי,  ו' קוֹל דְּנָפִיק מִתַּרְוַיְיהוּ, י' דִּבּוּר דְּשַׁרְיָא בְּפוּמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" (תהלים לג, ו), ו' הַקּוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִשְּׁנֵיהֶם, י' הַדִּבּוּר שֶׁשּׁוֹרֶה בַפֶּה, וְעָלָיו נֶאֱמַר בִּדְבַר יהו"ה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ,  וְאִיהוּ דִבּוּר חַד דִּכְלִיל עֲשַׂר אֲמִירָן, וְהוּא דִבּוּר אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל עֶשֶׂר אֲמִירוֹת,  וְרָזָא דְמִלָּה "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), לְאַחֲזָאָה בָּהּ דַּעֲשַׂר דִּבְּרָן בְּדִבּוּר חַד אִתְאֲמָרוּ, וְסוֹד הַדָּבָר – אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִי"ם שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי, לְהַרְאוֹת בָּהּ שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, "שְׁתַּיִם זוּ" אִלֵּין "אָנֹכִי" "וְלֹא יִהְיֶה לְךָ", וְאִיהוּ אֶחָד חַד בֵּינַיְיהוּ, שְׁתַּיִם זוּ, אֵלּוּ אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ, וְהוּא אֶחָד, אֶחָד בֵּינֵיהֶם, וְדָא אִיהוּ דְאַמְרָן דִּבְתַרְוַיְיהוּ תַלְיָין פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם תְּלוּיוֹת מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.

 (דף סד ע"א) וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִתַּרְוַיְיהוּ מַלִּיל לְמֵיהַב יְקָרָא לְאוֹרַיְיתָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְּׁנֵיהֶם דִּבֵּר לָתֵת כָּבוֹד לַתּוֹרָה,  דְּהָא אִיהוּ בְּדִבּוּרָא חַד אָמַר כֹּלָּא שֶׁהֲרֵי הוּא בְּדִבּוּר אֶחָד אָמַר הַכֹּל, וְלָמָה אָמַר "שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב)? וְלָמָּה אָמַר שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי?  ז"וּ אֶחָ"ד, הֲוֵי בְּחוּשְׁבַּן, דִּתְרֵי תוֹרוֹת הֲווֹ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד בֵּינַיְיהוּ וּשְׁמֵיהּ חָד, ז"וּ אֶחָ"ד בְּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁשְּׁתֵּי תוֹרוֹת הָיוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד בֵּינֵיהֶם וּשְׁמוֹ אֶחָד,  וּמִתְּרֵין דִּבּוּרִין נָפַק קָלָא וְאִתְפַּלֵּג לְשַׁבְעִין קָלִין, לָקֳבֵל שַׁבְעִין אַנְפִּין, וּמִשְּׁנֵי דִבּוּרִים יָצָא הַקּוֹל וְנֶחֱלָק לְשִׁבְעִים קוֹלוֹת, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּנִים,  וְקָטַל בְּהוֹן שַׁבְעִין אוּמִין עַל דְּלָא קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא, וְהָרַג בָּהֶם שִׁבְעִים אֻמּוֹת עַל שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה,  וּבִתְרֵין דִּבּוּרִין קָטִיל לִתְרֵין אוּמִין, דְּאִינוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל דְּלָא בָּעוּ לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא, וּבִשְׁנֵי דִבּוּרִים הָרַג שְׁתֵּי אֻמּוֹת, שֶׁהֵן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁלֹּא רָצוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

דִּיקְנָא יַקִּירָא דְּמַלְכָּא בְּט' תִּיקּוּנִין אִתְתַּקְּנַת, תַּלְיָין מִט' דְּאָרִיךְ אַנְפִּין. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְתַּקְּנִין מִילִין, כְּדֵין הַט' אִשְׁתַּלְּמָן בְּי"ג. וְי"ג דִּלְעֵילָא נַהֲרָן בְּהוּ, וְדִינָא אִתְבְּסַם לְגַמְרֵי. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַמְשְׁכָא לְהוּ לְתַתָּא בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא.

עַד הָכָא מִתְקַשְּׁרָן תִּיקּוּנִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין מִתִּיקּוּנִין דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּכֹלָּא חַד וַדַּאי.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי בְּאִלֵּין ט' תִּיקּוּנִין רָזִין קָיְימִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא, דִּלְעֵילָא אִינוּן תְּלֵיסַר וִלְתַתָּא אִינוּן ט'. בְּגִין דְּד' קַדְמָאִין אִתְנְטִילוּ מִינֵּיהּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ ט', וְאִלֵּין ט' נָפְקִין מִגּוֹ י"ג דִּלְעֵילָא. דְּהָכִי אִתְחָזֵי דְּכֹלָּא קָאִים בְּיִחוּדָא חֲדָא. וּבְזִמְנָא דְּאִתְתְּקַן לְתַתָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, כְּדֵין יִשְׁתַּכַּח כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה נָפְקִין שַׂעֲרֵי מִתְּחוּת פִּתְחָא דְּאוּדְנִין (דף קמ' עמוד א')  נִימִין עַל גַּבֵּי נִימִין. וְהָכָא נָמֵי אִיהוּ 'אֵל' כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, דְּהָכָא נָמֵי אִצְטְרִיךְ לְאִתְכַּלְלָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֵל דְּאִתְּמָר כְּלָלָא דִּתְלַת עָלְמִין, דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא שַׂעֲרִין סַחֲרִין לְפוּמָא עֵילָּא וְתַתָּא, וְהָכָא תְּרֵין תִּיקּוּנִין אִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא. דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְעֲבִידוּ לְעֵילָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, תִּיקּוּנִין דְּלָא אִצְטְרִיכוּ לְתַתָּא אִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא. וְרָזָא דָּא שָׁארוּ שַׂעֲרֵי לְעֵילָא וְנָפְקָן עַל פּוּמָא, וְתַמָּן אִתְבְּסָמוּ אִינוּן ש"ך דִּינִין דְּאִתְמָרוּ. לְבָתַר תִּיקּוּנָא אַחֲרָא אִתְתַּקַּן, וְנָחֲתוּ שַׂעֲרֵי תְּחוֹת פּוּמָא. אֲבָל כַּד מָטוּ לְאִתְגַּלָּאָה לְתַתָּא, כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח בְּחִיבּוּרָא חַד בְּתִיקּוּנָא חֲדָא וַדַּאי. וְדָא קָאִים לְנַטְּלָא נְהִירוּ כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, דְּלָא לְאִתְפַּשְׁטָא אֶלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה אֳרָחִין קָיְימִין עַל פּוּמָא וּתְחוֹת פּוּמָא, וּמַלְיָן שַׂעֲרִין זְעִירִין תַקִּיפִין. דְּהָא הָכָא אֲתַר דְּדִינָא אִיהוּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה סָלְקִין שַׂעֲרֵי וְחַפְיָין עַלְעִין כִּדְקָא חֲזֵי. וְהָכָא נָמֵי קָאִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא לְבַסְמָא דִּינָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. אֲבָל תָּא חֲזֵי, אִלֵּין דִּינִין דמנצפ"ך דְּאִתְחֲזוּן לְאִתְבַּסְּמָא. אֲבָל ש"ך בְּהוּ אִתְּמָר דְּ'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים' (ברכות ה). דְּהָא דָּא בְּרָזָא דְּעָלְמִין קַדְמָאִין (דף קמ' עמוד ב')  אִשְׁתְּמוֹדָע, וּמִלָּה לְתַתָּא הֲוַת וְלָא לְעֵילָא. בְּגִין כָּךְ לְהַהוּא דִּלְעֵילָא סַלְקַת מִלָּה. וְכֵיוָן דְּאִתְתְּקַן לְעֵילָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ לְתַתָּא, וּתְרֵין תִּיקּוּנִין כַּחֲדָא אִתְחַבְּרוּ.

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה תְּרֵין תַּפּוּחִין אִתְחַזְיָין כִּדְקָא יָאוּת. וְהָכָא נָמֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא אִינוּן קָיְימִין לְבַסְמָא דִּינָא כִּדְקָא יָאוּת.

דִּיקְנָא יַקִּירָא דְּמַלְכָּא בְּט' תִּיקּוּנִין אִתְתַּקְּנַת, תַּלְיָין מִט' דְּאָרִיךְ אַנְפִּין. הדיקנא הנכבד של המלך בתשעה תיקונים נתקן ותלוי מתשעה תיקונים של אריך. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְתַּקְּנִין מִילִין, כְּדֵין הַט' אִשְׁתַּלְּמָן בְּי"ג. וְי"ג דִּלְעֵילָא נַהֲרָן בְּהוּ, וְדִינָא אִתְבְּסַם לְגַמְרֵי. אבל בזמן שמתקנים הדברים הרי שהתשעה נשלמים לשלושה עשר, והשלושה עשר תיקונים שלמעלה מאירים בהם, והדינים מתמתקים לגמרי.  וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַמְשְׁכָא לְהוּ לְתַתָּא בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא.  וכך צריך להמשיכם למטה בזמן שהדין שרוי בעולם.

עַד הָכָא מִתְקַשְּׁרָן תִּיקּוּנִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין מִתִּיקּוּנִין דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּכֹלָּא חַד וַדַּאי. עד כאן מתקשרים התיקונים של זעיר אנפין מהתיקונים של עתיקא קדישא להוודע שהכל אחד ודאי.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי בְּאִלֵּין ט' תִּיקּוּנִין רָזִין קָיְימִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא, דִּלְעֵילָא אִינוּן תְּלֵיסַר וִלְתַתָּא אִינוּן ט'. כמה אברהם סבא חסידא פתח ואמר, ודאי באילו התשעה תיקונים סודות עומדים להיוודע שלמעלה באריך הם שלושה עשר ולמטה הם תשעה, בְּגִין דְּד' קַדְמָאִין אִתְנְטִילוּ מִינֵּיהּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ ט', וְאִלֵּין ט' נָפְקִין מִגּוֹ י"ג דִּלְעֵילָא. בגלל שארבעת הראשונים נלקחו מז"א ונשארו לו תשעה, ואלו התשעה יוצאים מתוך השלושה עשר העליונים של אריך, דְּהָכִי אִתְחָזֵי דְּכֹלָּא קָאִים בְּיִחוּדָא חֲדָא. שכך צריך להראות שהכל עומד ביחוד אחד. וּבְזִמְנָא דְּאִתְתְּקַן לְתַתָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, כְּדֵין יִשְׁתַּכַּח כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ. ובזמן שז"א נתקן למטה בתיקון שלם, אז יהיה כמו העליונים ממש.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה נָפְקִין שַׂעֲרֵי מִתְּחוּת פִּתְחָא דְּאוּדְנִין התיקון הראשון, יוצאות השערות מתחת פתחי האוזניים (דף קמ' עמוד א')   נִימִין עַל גַּבֵּי נִימִין. וְהָכָא נָמֵי אִיהוּ 'אֵל' כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, נימין על גבי נימין. וכאן גם כן הוא תיקון "אל" כמו העליון, דְּהָכָא נָמֵי אִצְטְרִיךְ לְאִתְכַּלְלָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֵל דְּאִתְּמָר כְּלָלָא דִּתְלַת עָלְמִין, דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא וַדַּאי.שכאן גם כן צריך לכלול הכל בסוד "אל" כמו שנאמר שהוא כללות שלושת העולמות,  שהם כללות הכל ודאי.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא שַׂעֲרִין סַחֲרִין לְפוּמָא עֵילָּא וְתַתָּא, וְהָכָא תְּרֵין תִּיקּוּנִין אִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא.  התיקון השני, שערות סובבות את הפה למעלה ולמטה, וכך שני תיקונים נכללים כאחד. דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְעֲבִידוּ לְעֵילָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, תִּיקּוּנִין דְּלָא אִצְטְרִיכוּ לְתַתָּא אִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא.  וזה, כיון שנעשו למעלה תיקונים עליונים – תיקונים שלא נצרכו למטה – התחברו כאחד. וְרָזָא דָּא שָׁארוּ שַׂעֲרֵי לְעֵילָא וְנָפְקָן עַל פּוּמָא, וְתַמָּן אִתְבְּסָמוּ אִינוּן ש"ך דִּינִין דְּאִתְמָרוּ. וסוד זה, החלו השערות למעלה באריך ויצאו על הפה, ושם למעלה נתמתקו אלו הש"ך דינים שנאמרו, לְבָתַר תִּיקּוּנָא אַחֲרָא אִתְתַּקַּן, וְנָחֲתוּ שַׂעֲרֵי תְּחוֹת פּוּמָא. לאחר כך, נתקן שם באריך תיקון אחר, וירדו השערות תחת הפה. אֲבָל כַּד מָטוּ לְאִתְגַּלָּאָה לְתַתָּא, כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח בְּחִיבּוּרָא חַד בְּתִיקּוּנָא חֲדָא וַדַּאי.   אבל כאשר באו וירדו להתגלות למטה בז"א, נמצא הכל בחיבור אחד – בתיקון אחד ודאי, וְדָא קָאִים לְנַטְּלָא נְהִירוּ כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, דְּלָא לְאִתְפַּשְׁטָא אֶלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. וזה התיקון עומד לקחת אור כדוגמת העליון, שלא להתפשט אלא בשיעור שלם.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה אֳרָחִין קָיְימִין עַל פּוּמָא וּתְחוֹת פּוּמָא, וּמַלְיָן שַׂעֲרִין זְעִירִין תַקִּיפִין. דְּהָא הָכָא אֲתַר דְּדִינָא אִיהוּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. התיקון השלישי, עומדות השערות, על הפה ותחת הפה, ומלאות בשערות זעירות וחזקות, כיון שכאן הוא מקום של דין, וכך צריך.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה סָלְקִין שַׂעֲרֵי וְחַפְיָין עַלְעִין כִּדְקָא חֲזֵי. וְהָכָא נָמֵי קָאִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא לְבַסְמָא דִּינָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. התיקון הרביעי, עולות השערות ומחפות את הלחיים כמו שראוי, וגם כאן עומד כדוגמת למעלה למתק הדינים  כמו שנאמר. אֲבָל תָּא חֲזֵי, אִלֵּין דִּינִין דמנצפ"ך דְּאִתְחֲזוּן לְאִתְבַּסְּמָא. אֲבָל ש"ך בְּהוּ אִתְּמָר  אבל בוא וראה, אלו הדינים של מנצפ"ך שצריכים להתמתק, אבל בש"ך דינים נאמר דְּ'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים' (ברכות ה). דְּהָא דָּא בְּרָזָא דְּעָלְמִין קַדְמָאִין (דף קמ' עמוד ב') אִשְׁתְּמוֹדָע, וּמִלָּה לְתַתָּא הֲוַת וְלָא לְעֵילָא.  שהרי זה בסוד העולמות הראשונים שנודעו, והשבירה היתה למטה ולא למעלה. בְּגִין כָּךְ לְהַהוּא דִּלְעֵילָא סַלְקַת מִלָּה. וְכֵיוָן דְּאִתְתְּקַן לְעֵילָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ לְתַתָּא, וּתְרֵין תִּיקּוּנִין כַּחֲדָא אִתְחַבְּרוּ. לפיכך לאותו העליון עולה לתקן ענין הש"ך דינים, וכיון שנתקן למעלה שוב לא צריך למטה, ושני תיקונים התחברו כאחד. 

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה תְּרֵין תַּפּוּחִין אִתְחַזְיָין כִּדְקָא יָאוּת. וְהָכָא נָמֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא אִינוּן קָיְימִין לְבַסְמָא דִּינָא כִּדְקָא יָאוּת. תיקון חמישי שני תפוחים הפנים נראים כראוי, וגם כאן,  כעין העליון עומדים למתק הדין כמו שראוי.

קישור לדף זוהר תניינא

 
תפילה ר"א מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה ר"א: במעלת התפלה הנאמרת מתוך שברון לב.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי תְּפִלּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל עוֹלוֹת לְפָנֶיךָ מִתּוֹךְ שִׁבְרוֹן לֵב וְכַמָּה מַלְאָכִים בַּעֲלֵי גַּאֲוָה שֶׁשַּׂמְתָּ שׁוֹמְרִים לִפְתָחֶיךָ הֵם מִתְגָּאִים עַל הַגֵּאִים וְדוֹחִים אוֹתָם מִן הַשְּׁעָרִים שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שָׁם. אֲבָל מִי שֶׁעוֹלֶה בְּשִׁבְרוֹן לֵב הַשּׁוֹמְרִים מַשְׁפִּילִים גַּאֲוָתָם לִפְנֵיהֶם וּמִיָּד מָנִיחִים אוֹתָם לִכָּנֵס דִּכְתִיב "תְּפִלָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף", שֶׁהוּא עוֹטֵף כָּל שׁוֹמְרִים מִפָּנָיו. וְאַתָּה מִתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים, וְעָנָו עַל עֲנָוִים, מִי שֶׁמִּתְגָּאֶה לְפָנֶיךָ אַתָּה מִתְגָּאֶה עָלָיו – מִיָּד נִשְׁאָר בְּיַד הַשּׁוֹמְרִים וְעוֹשִׂים בּוֹ כַּמָּה דִּינִים קָשִׁים לִדְחוֹת אוֹתוֹ מִן הַשַּׁעַר שֶׁלְךָ. וּמִי שֶׁעוֹלֶה בַּעֲנָוָה אַתָּה נַעֲשֶׂה עָנָו עִמּוֹ וּמִתְגַּלֶּה עָלָיו כֶּעָנָו זֶה שֶׁמַּרְאֶה פָּנִים לַכֹּל – מִיָּד הַשּׁוֹמְרִים מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ וְהוּא נִכְנָס וּמַפִּיל תְּחִנָּתוֹ לְפָנֶיךָ, וּמִיָּד שֶׁהַתְּפִלָּה בָּאָה לְפָנֶיךָ אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ. שֶׁהַתְּפִלּוֹת שֶׁנִּשְׁאָרוֹת חוּץ לַשַּׁעַר אוֹתָם אֵינָם נִשְׁמָעוֹת, אֲבָל אוֹתָם שֶׁנִּכְנָסִים בִּפְנִים וַדַּאי אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתָם דִּכְתִיב "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו וּבְשַוְּעוֹ אֵלַיו שָׁמֵעַ", וְכֵן הוּא שׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לְפָנֶיךָ וְאַתָּה מְתַקֵּן כָּל קִלְקוּלָיו דִּכְתִיב "תְּפִלָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָֹה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ". הֲרֵי תְּפִלּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְגַבְּךָ בְּכַמָּה שִׁבְרוֹן לֵב וְשִׁבְרוֹן רוּחַ, הֲלֹא תִּתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם וְיִשָּׁמְּעוּ לְפָנֶיךָ, כֵּיוָן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתָם מִיָּד תִּמָּלֵא בְּרַחֲמִים, וְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְךָ יִהְיוּ רַחֲמִים לְגַבֵּיהֶם וְכָל קִלְקוּלֵיהֶם תְּתַקֵּן שֶׁנֶאֱמַר "וּמַשְׁתִּי אֶת עַוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד". מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּגַאֲוָה עָלָיו נֶאֱמַר "וּבִלְשֹׁנָם יְכַזְּבוּ לוֹ", שֶׁהֲרֵי שֶׁקֶר הוּא פְּסֹלֶת שֶׁמִּתְעָרֵב בִּדְבָרָיו, מִיָּד נֶאֱמַר "בּוֹ זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה", "לֹא יְגוּרְךָ רָע", וְעַל כֵּן אַתָּה מִתְרַחֵק וְלֹא מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם כְּלָל בְּכָל הַקְּרִיאוֹת שֶׁהֵם קוֹרְאִים לְךָ. אֲבָל מִי שֶׁשּׁוֹבֵר רוּחוֹ לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה בְּלֹא קְלִפּוֹת שֶׁהֵם "קַשׁ וָתֶבֶן" אֶלָּא חִטָּה נְקִיָּה גִּימַ' בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַפֶּה, בָּהֶם "אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי", לֶחֶם נָקִי וַדַּאי, "קָרוֹב יְהוָֹה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶּאֱמֶת", וְזֶה קָרוֹב לְהִתְקָרֵב אוֹת לְאוֹת אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה, קָרְבָּן לַיהוָֹה, מִיָּד כָּל הַמַּדְרֵגוֹת מִתְעוֹרְרוֹת בְּרַחֲמִים וְכָל הַדִּינִים נִמְתָּקִים רֵיחַ נִיחוֹחַ וַדַּאי.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי תִּקְוָתֵנוּ עָלֶיךָ שֶׁאָנוּ אֵין לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד קִטְרוּגֵי ס"מ הָרָשָׁע אֶלָּא שֶׁתִּתְגַּלֶּה עָלֵינוּ וּתְקַבְּלֵנוּ כְּמוֹ עֲנִיִּים מִיָּד יֵאָמֵר בָּנוּ "יְחַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ", וְכֵן תּוֹשִׁיעַ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "צַדִּיק וְנוֹשַׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר", "כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.