תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד אִיהוּ, וְאִיהוּ לָא הֲוָה מְמַלֵּל בְּאִלֵּין קָלִין וְדִבּוּרִין דְּאָנֹכִי, אֶלָּא לְאַחְזָאָה דִשְׁמֵיהּ וִיקָרֵיהּ הֲוָה בְאוֹרַיְיתָא, וּבְגִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלִּיל מִינָהּ, בְּגִין דְּיִתְזַעְזַעוּן כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא מֵאִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְלִין בָּהּ, וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר" (שמות ג, טו), שְׁמִי עִם י"ה שס"ה פקודין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, זִכְרִי עִם ו"ה רְמַ"ח פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, לְאַחְזָאָה דְאוֹרַיְיתָא בִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְבְּרִיאַת, וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי" (ישעיהו מג, ז) וְכוּ', וּבָהּ שַׁרְיָיא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִינָהּ מַלִּיל בְּסִינַי.
וְאִית אוֹרַיְיתָא עִלָּאָה דְלָא אִתְקְרֵי בָּהּ בְּרִיאָה אֶלָּא אֲצִילוּתָא דִילֵיהּ, וְהִיא וְהוּא כֹּלָּא חָד, וְכָל בַּר נַשׁ דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּמָּן, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא, וּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא וַדַּאי פִּימָךְ אִיהִי סִינַי, שֶׁבַע הֲבָלִים דְּנָפְקִין מִפּוּמָךְ שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ, דְאִיהִי בַּת שֶׁבַע, דְּאִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, דְּאִיהוּ שְׁמָא דְאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון.
וּמִנֵּיהּ סָלִיק קוֹל דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִסְתַּלַּק לְשַׁבְעִין קָלִין, דְּאִיהִי וַדַּאי בֵּיהּ סָלְקָא לְשֶׁבַע, דְּאִיהִי ה' עִלָּאָה, אַוִּירָא דַכְיָא, אַוִּירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי מַחְכִּים, מִסִּטְרָא דְחָכְמָה דְאִיהִי י', וּבָהּ סְלִיק ו' לְעֶשֶׂר ו' זִמְנִין, וּב' הֵהִי"ן אִינוּן ה' הֲבַל מִלְּגָאו ה' הֲבַל מִלְּבָר, וְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן בְּלִבָּא וּבְפוּמָא, אִינוּן עֲשַׂר דִּבְּרָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְהוֹן אִינוּן לִבָּא וּפוּמָא שָׁוִין, וּמָאן דְּאִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא כְּדֵין צָרִיךְ דִּיְהֵא פוּמָא וְלִבָּא שָׁוִין, וְלַאו לְמַגָּנָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'כָּל מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ אַל יִכָּנֵס לְבֵית הַמֶּדְרָשׁ'.
תְּרֵין הֵהִי"ן וַדַּאי אִינוּן תְּרֵין דִּבּוּרִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), ו' קָלָא דְנָפִיק מִנַּיְיהוּ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים" (דברים ד, יב), וְהַאי קוֹל נָפִיק מִתְּרֵין דִּבּוּרִין דְּאִיהוּ ה"ה, דִּכְלִילָן עֲשַׂר דִּבְּרָן, ה' בְּלוּחָא חֲדָא, וַהֲווֹ מְסַדְּרִין לְגַבַּיְיהוּ "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דברים כט, ט), הָא חָמֵשׁ בְּלוּחָא קַדְמָאָה. בְּלוּחָא תִנְיָינָא הֲווֹ מְסַדְּרִין לְגַבַּיְיהוּ חָמֵשׁ תִּקּוּנִין אָחֳרָנִין, דְּאִינוּן "טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ וגו' מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כט, י), דָּא אִינוּן ה', הָא תְּרֵין דִּבּוּרִין דִּכְלִילָן בְּהוֹן עֶשֶׂר, וְקָלָא דַהֲוָה נָפִיק מִנַּיְיהוּ הֲוָה כְלִיל לוֹן וְדָא ו', כְּלִיל ו' זִמְנִין דִּכְתִיב "טוֹב" בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְאִיהִי הֲוָה סָלְקָא מִנַּיְיהוּ בְּאָת י', ו' זִמְנִין י' אִינוּן שִׁתִּין, אִשְׁתַּכַּח דְּאִיהִי י' אֲמִירָן.
ה' ה' תְּרֵין דִּבּוּרִין וּבְהוֹן עֶשֶׂר הָא תְּרֵיסַר, ו' הוּא סְלִיק בְּאָת י', ו' זִמְנִין י' דְּאִינוּן שִׁתִּין הָא ע"ב, וְאִי תֵּימָא דִבְאוֹרַיְיתָא מַלִּיל וְלָא יַתִּיר, לָא אִשְׁתַּכַּח אֲתַר לְעֵילָא וְתַתָּא דְלָא מַלִּיל מִנֵּיהּ, אֲפִילוּ בְּמַלְאָכִין, דְּלָא אִשְׁתַּכַּח דֶּאֱלֹהַּ אָחֳרָא אִית בְּעָלְמָא, וּמַלִּיל בַּכָּרְסַיָּיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אָנֹכִי", וְהָכִי סְלִיק אָנֹכִ"י לְחֻשְׁבַּן כִּסֵּ"א, וּלְבָתַר מַלִּיל בְּמַלְאָכִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל כו'.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד אִיהוּ, וְאִיהוּ לָא הֲוָה מְמַלֵּל בְּאִלֵּין קָלִין וְדִבּוּרִין דְּאָנֹכִי, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶחָד, וְהוּא לֹא הָיָה מְדַבֵּר בְּאֵלּוּ הַקּוֹלוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל אָנֹכִי, אֶלָּא לְאַחְזָאָה דִשְׁמֵיהּ וִיקָרֵיהּ הֲוָה בְאוֹרַיְיתָא, וּבְגִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלִּיל מִינָהּ, אֶלָּא לְהַרְאוֹת שֶׁשְּׁמוֹ וּכְבוֹדוֹ הָיוּ בַתּוֹרָה, וּמִשּׁוּם זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבֵּר מִמֶּנָּה (בְּדִין), בְּגִין דְּיִתְזַעְזַעוּן כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא מֵאִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְלִין בָּהּ, וּבְגִין דָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר" (שמות ג, טו), כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּעְזְעוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מֵאוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדוֹר דּוֹר. שְׁמִי עִם י"ה שס"ה פקודין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, זִכְרִי עִם ו"ה רְמַ"ח פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, שְׁמִי עִם י"ה – שְׁסָ"ה מִצְווֹת שֶׁל לֹא תַעֲשֶׂה, זִכְרִי עִם ו"ה – רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, לְאַחְזָאָה דְאוֹרַיְיתָא בִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְבְּרִיאַת, וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאַת, לְהַרְאוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִבְרְאָה בְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַל שְׁמוֹ נִקְרֵאת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי" (ישעיהו מג, ז) וְכוּ', וּבָהּ שַׁרְיָיא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִינָהּ מַלִּיל בְּסִינַי זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְכוּ', וּבָהּ שׁוֹרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִמֶּנָּה דִבֵּר בְּסִינַי.
וְאִית אוֹרַיְיתָא עִלָּאָה דְלָא אִתְקְרֵי בָּהּ בְּרִיאָה אֶלָּא אֲצִילוּתָא דִילֵיהּ, וְיֵשׁ תּוֹרָה עֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא נִקְרֵאת בָּהּ בְּרִיאָה אֶלָּא הָאֲצִילוּת שֶׁלּוֹ, וְהִיא וְהוּא כֹּלָּא חָד, וְכָל בַּר נַשׁ דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּמָּן, וְהִיא וְהוּא – הַכֹּל אֶחָד, וְכָל אָדָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁם, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא, וּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא וַדַּאי פִּימָךְ אִיהִי סִינַי, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בַּמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וַדַּאי פִּיךָ הוּא סִינַי, שֶׁבַע הֲבָלִים דְּנָפְקִין מִפּוּמָךְ שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ, דְאִיהִי בַּת שֶׁבַע, שִׁבְעַת הַהֲבָלִים שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיךָ, הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, שֶׁהִיא בַת שֶׁבַע, דְּאִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, דְּאִיהוּ שְׁמָא דְאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון שֶׁהֵם שִׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, שֶׁהוּא הַשֵּׁם שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.
וּמִנֵּיהּ סָלִיק קוֹל דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִסְתַּלַּק לְשַׁבְעִין קָלִין, וּמִמֶּנּוּ עוֹלֶה קוֹל שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּמִתְעַלֶּה לְשִׁבְעִים קוֹלוֹת, דְּאִיהִי וַדַּאי בֵּיהּ סָלְקָא לְשֶׁבַע, דְּאִיהִי ה' עִלָּאָה, שֶׁהִיא וַדַּאי עוֹלָה בוֹ לְשֶׁבַע, שֶׁהִיא ה' הָעֶלְיוֹנָה, אַוִּירָא דַכְיָא, אַוִּירָא דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי מַחְכִּים, מִסִּטְרָא דְחָכְמָה דְאִיהִי י', אֲוִיר זַךְ, אֲוִיר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מַחְכִּים, מִצַּד שֶׁל הַחָכְמָה שֶׁהִיא י', וּבָהּ סְלִיק ו' לְעֶשֶׂר ו' זִמְנִין, וּב' הֵהִי"ן אִינוּן ה' הֲבַל מִלְּגָאו ה' הֲבַל מִלְּבָר, וּבָהּ עוֹלֶה ו' לְעֶשֶׂר ו' פְּעָמִים, וּב' הֵהִי"ן הֵם, ה' הֶבֶל מִבִּפְנִים, ה' הֶבֶל מִבַּחוּץ, וְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן בְּלִבָּא וּבְפוּמָא, אִינוּן עֲשַׂר דִּבְּרָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְהוֹן אִינוּן לִבָּא וּפוּמָא שָׁוִין, וּשְׁנֵיהֶם הֵם בַּלֵּב וּבַפֶּה, הֵם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָהֶם הַלֵּב וְהַפֶּה שָׁוִים, וּמָאן דְּאִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא כְּדֵין צָרִיךְ דִּיְהֵא פוּמָא וְלִבָּא שָׁוִין, וּמִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, אָז צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּה וְהַלֵּב שָׁוִים, וְלַאו לְמַגָּנָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'כָּל מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ אַל יִכָּנֵס לְבֵית הַמֶּדְרָשׁ'. וְלֹא לְחִנָּם פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אַל יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.
תְּרֵין הֵהִי"ן וַדַּאי אִינוּן תְּרֵין דִּבּוּרִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב), שְׁנֵי הֵהִי"ן וַדַּאי הֵם שְׁנֵי דִבּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי, ו' קָלָא דְנָפִיק מִנַּיְיהוּ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים" (דברים ד, יב), וְהַאי קוֹל נָפִיק מִתְּרֵין דִּבּוּרִין דְּאִיהוּ ה"ה, ו' הַקּוֹל שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם, וְעָלָיו נֶאֱמַר קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וְהַקּוֹל הַזֶּה יוֹצֵא מִשְּׁנֵי דִבּוּרִים שֶׁהוּא ה"ה, דִּכְלִילָן עֲשַׂר דִּבְּרָן, ה' בְּלוּחָא חֲדָא, וַהֲווֹ מְסַדְּרִין לְגַבַּיְיהוּ שֶׁכּוֹלְלִים עֲשָׂרָה דִּבְּרוֹת, ה' בְּלוּחַ אֶחָד, וְהָיוּ מְסֻדָּרִים אֲלֵיהֶם, "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דברים כט, ט), הָא חָמֵשׁ בְּלוּחָא קַדְמָאָה רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי חֲמִשָּׁה בַּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן. בְּלוּחָא תִנְיָינָא הֲווֹ מְסַדְּרִין לְגַבַּיְיהוּ חָמֵשׁ תִּקּוּנִין אָחֳרָנִין, בַּלּוּחַ הַשֵּׁנִי הָיוּ מְסֻדָּרִים אֲלֵיהֶם חֲמִשָּׁה תִּקּוּנִים אֲחֵרִים, דְּאִינוּן "טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ וגו' מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כט, י), דָּא אִינוּן ה', שֶׁהֵם טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ, אֵלֶּה הֵם ה', הָא תְּרֵין דִּבּוּרִין דִּכְלִילָן בְּהוֹן עֶשֶׂר, וְקָלָא דַהֲוָה נָפִיק מִנַּיְיהוּ הֲוָה כְלִיל לוֹן וְדָא ו', הֲרֵי שְׁנֵי דִבּוּרִים שֶׁכְּלוּלִים בָּהֶם עֲשָׂרָה, וְהַקּוֹל שֶׁהָיָה יוֹצֵא מֵהֶם הָיָה כוֹלֵל אוֹתָם, כְּלִיל ו' זִמְנִין דִּכְתִיב "טוֹב" בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְזֶה ו', כּוֹלֵל ו' פְּעָמִים, שֶׁכָּתוּב טוֹב בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְאִיהִי הֲוָה סָלְקָא מִנַּיְיהוּ בְּאָת י', ו' זִמְנִין י' אִינוּן שִׁתִּין, וְהִיא הָיְתָה עוֹלָה מֵהֶם בְּאוֹת י', ו' פְּעָמִים י' הֵם שִׁשִּׁים, אִשְׁתַּכַּח דְּאִיהִי י' אֲמִירָן נִמְצָא שֶׁהִיא י' אֲמִירוֹת, (שֶׁלֹּא הָיָה עוֹלֶה לְע"ב שֵׁמוֹת).
ה' ה' תְּרֵין דִּבּוּרִין וּבְהוֹן עֶשֶׂר הָא תְּרֵיסַר, ה' ה' שְׁנֵי דִבּוּרִים, וּבָהֶם עֲשָׂרָה – הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר. ו' הוּא סְלִיק בְּאָת י', ו' זִמְנִין י' דְּאִינוּן שִׁתִּין הָא ע"ב, ו' עוֹלֶה בָּאוֹת י', ו' פְּעָמִים י' שֶׁהֵם שִׁשִּׁים – הֲרֵי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם. וְאִי תֵּימָא דִבְאוֹרַיְיתָא מַלִּיל וְלָא יַתִּיר, לָא אִשְׁתַּכַּח אֲתַר לְעֵילָא וְתַתָּא דְלָא מַלִּיל מִנֵּיהּ, אֲפִילוּ בְּמַלְאָכִין, וְאִם תֹּאמַר שֶׁבַּתּוֹרָה דִּבֵּר וְלֹא יוֹתֵר, לֹא נִמְצָא מָקוֹם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה שֶׁלֹּא דִבֵּר מִמֶּנּוּ, אֲפִלּוּ בַּמַּלְאָכִים, דְּלָא אִשְׁתַּכַּח דֶּאֱלֹהַּ אָחֳרָא אִית בְּעָלְמָא, וּמַלִּיל בַּכָּרְסַיָּיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אָנֹכִי", שֶׁלֹּא נִמְצָא שֶׁאֱלוֹ"הַּ אַחֵר יֵשׁ בָּעוֹלָם, וְדִבֵּר בַּכִּסֵּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי, וְהָכִי סְלִיק אָנֹכִ"י לְחֻשְׁבַּן כִּסֵּ"א, וּלְבָתַר מַלִּיל בְּמַלְאָכִין, וְכָךְ עוֹלֶה אָנֹכִ"י לְחֶשְׁבּוֹן כִּסֵּ"א, וְאַחַר דִּבֵּר בַּמַּלְאָכִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל כו'. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל כוּ'.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה נָחִית חַד חוּטָא עַד רֵישָׁא דְּמֵעוֹי. וְדָא מַזָּלָא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי. וְאִי תֵּימָא מַזָּלָא דִּלְעֵילָא קָאִים לְאַפָּקָא מִילִין לְתַתָּא, הַהוּא דִּלְתַתָּא לְמַאן? אֶלָּא לְיַעֲקֹב וְרָחֵל וַדַּאי. וְעִם כָּל דָּא דִּיקְנָא קַיְימַת לְיַעֲקֹב, לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּגַוְנָא עִלָּאָה בִּדְיוֹקְנָא שְׁלִים.
תִּיקּוּנָא שְׁבִיעָאָה פּוּמָא אִתְפַּנֵּי סְחוֹר סְחוֹר כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי.
תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה שַׂעֲרֵי נָחֲתִין תְּחוֹת דִּיקְנָא וְחַפְיָין עַל קְדָלָא. תָּא חֲזֵי, לְעֵילָא חַפִּין עַל גְּרוֹנָא, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. אֲבָל הָכָא חַפְיָין עַל קְדָלָא, בְּגִין לְכַסָּאָה עֲלֵיהּ. דְּהָא לְעֵילָא לָא יָכְלִין אָחֲרָנִין לְאִסְתַּכְּלָא. אֲבָל לְתַתָּא דַּהֲווֹ יָכְלִין, אִצְטְרִיךְ כִּיסּוּיָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין (דף קמא' עמוד א') תִּיקּוּנִין לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי אִינוּן כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ.
תִּיקּוּנָא תְּשִּׁיעֲאָה שַׂעֲרֵי קָיְימִין כֻּלְהוֹ בְּשִׁקוּלָא עַד אִינוּן דְּנָחְתִין, עַד רֵישָׁא דְּמֵעוֹי. הָכִי נָמֵי אִתְחַבְּרוּ תִּיקּוּנִין, כֵּיוָן דְּאִתְתַּקְּנוּ לְעֵילָא אִתְחַבְּרוּ לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. דְּהָא תִּיקּוּנָא לָא אִתְחָזֵי הָכִי לְתַתָּא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִשְׁתְּלִים בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. לְאִתְחֲזָאָה דְּהָכִי אִיהוּ לְתַתָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּלָא אִשְׁתְּלִים ט' אִינוּן.
אַמַּאי ט'? אֶלָּא רָזָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת אִתְתַּקַּן, וְאִינּוּן עַתִּיקָא קַדִּישָׁא זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. דְּהָא אַבָּא וְאִימָּא אִתְּמָר בְּהוּ "הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" (דברים כט, כח) דִּבְמַזָּלָא אִתְכְּלִילוּ כַּמָּה דְּאִתְּמָר. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בִּתְלָת אִתְתַּקַּן, יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא אִיהוּ יְמִינָא, זְעֵיר אַנְפִּין אֶמְצָעִיתָא, שְׁכִינְתָּא שְׂמָאלָא. וּבְזִמְנָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין קָאִים לְתַתָּא, יְמִינָא לָא אִתְחָזֵי תָּמָן, וְדָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ ט' אִינוּן וְלָא יַתִּיר. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, בֵּיהּ נָמֵי תְּלֵיסַר אִינוּן. כְּדֵין "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). לְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְתְקַּן כֹּלָּא לְמֶהֱוֵי בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים תָּדִיר בְּכָל זִמְנָא, כְּדֵין כֹּלָּא יִשְׁתַּכַּח בְּתִיקּוּנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי.
(דף קמא' עמוד ב') עַד הָכָא קָיְימִין מִילִין בְּתִיקּוּנִין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא דְּתַלְיָין בִּזְעֵיר אַנְפִּין.
קוּם רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אִתְּעַר רְחִימוּ דִּשְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי מַלְכָּא. קָם רַב הַמְנוּנָא סָבָא פָּתַח וְאָמַר, "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ו, ג). שְׁכִינְתָּא וַדַּאי חוּלָקָא מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהִי, וּבְגִין כָּךְ תִּיאוּבְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבָּהּ אִיהוּ תָּדִיר.
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּעָיְילִין מוֹחִין עִלָּאִין בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא וְקָיְמִין בַּהּ, כְּדֵין נָפִיק דַּעַת לְבָתַר קְדָלָא, וְתַמָּן אֲפִיק דְּיוֹקְנָא חַד וְדָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְאִתְקְרִיאַת לֵאָה. וּבְזִמְנָא דְּהַהוּא יוֹבְלָא הֲוָה קָאִים לְעֵילָא, כְּדֵין נָפְקִין נְהוֹרִין וּמִתְפַּשְּׁטָן בִּזְעֵיר אַנְפִּין בְּסִדְרָא חַד עַד חַדּוֹי. וּכְדֵין אִתְתַּקְּנַת הַאי לֵאָה בְּמוֹחִין דִּילַהּ, וּבְתִיקּוּנִין דִּילַהּ כִּדְקָא חֲזֵי. לְבָתַר נָחֲתִין מוֹחִין וּמִתְפַּשְּׁטָן לְתַתָּא, וְתַמָּן נֶפְקַת רָחֵל בָּתַר חַדּוֹי עַד סוֹפָא דְּגוּפָא, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. הָכָא קָיְימִין נְהוֹרִין בִּנְהִירוּ דְּכֹלָּא.
תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה נָחִית חַד חוּטָא עַד רֵישָׁא דְּמֵעוֹי. וְדָא מַזָּלָא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי. וְאִי תֵּימָא מַזָּלָא דִּלְעֵילָא קָאִים לְאַפָּקָא מִילִין לְתַתָּא, הַהוּא דִּלְתַתָּא לְמַאן? אֶלָּא לְיַעֲקֹב וְרָחֵל וַדַּאי. התיקון השישי יורד חוט אחד עד ראש המעים כנגד בסיס החזה, וזה המזל כמו העליון ודאי. ואם תשאל המזל העליון שלמעלה עומד להוציא הדברים למטה, אותו מזל שלמטה למי הוא מוציא? אלא ליעקב ורחל ודאי. וְעִם כָּל דָּא דִּיקְנָא קַיְימַת לְיַעֲקֹב, לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּגַוְנָא עִלָּאָה בִּדְיוֹקְנָא שְׁלִים. ועם כל זה התיקון ,יש לדיקנא של יעקב, להיות כמו הדיקנא העליונה בדיוקן שלם.
תִּיקּוּנָא שְׁבִיעָאָה פּוּמָא אִתְפַּנֵּי סְחוֹר סְחוֹר כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי. התיקון השביעי הפה הפנוי מהשערות סביב סביב כמו העליון ודאי.
תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה שַׂעֲרֵי נָחֲתִין תְּחוֹת דִּיקְנָא וְחַפְיָין עַל קְדָלָא. התיקון השמיני יורדות השערות תחת הזקן ומחפים על העורף. תָּא חֲזֵי, לְעֵילָא חַפִּין עַל גְּרוֹנָא, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. אֲבָל הָכָא חַפְיָין עַל קְדָלָא, בְּגִין לְכַסָּאָה עֲלֵיהּ. בא וראה, למעלה באריך, מחפות השערות על הגרון וכך צריך, אבל כאן בז"א מחפות על הצוואר כדי לכסות עליו להסתיר אותו מאחיזת החיצונים שיונקים מאחור, דְּהָא לְעֵילָא לָא יָכְלִין אָחֲרָנִין לְאִסְתַּכְּלָא. אֲבָל לְתַתָּא דַּהֲווֹ יָכְלִין, אִצְטְרִיךְ כִּיסּוּיָא. שהרי למעלה לא יכולים החיצוניים להסתכל כלל ובשום מצב, אבל למטה הם יכולים ולכן צריך כיסוי. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין (דף קמא' עמוד א') תִּיקּוּנִין לְתַתָּא, הָכִי נָמֵי אִינוּן כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ. אבל בזמן שמתמלאים התיקונים למטה בז"א, כך הם גם כן כמו התיקונים שלמעלה ממש.
תִּיקּוּנָא תְּשִּׁיעֲאָה שַׂעֲרֵי קָיְימִין כֻּלְהוֹ בְּשִׁקוּלָא עַד אִינוּן דְּנָחְתִין, עַד רֵישָׁא דְּמֵעוֹי. התיקון התשיעי, השערות כולן עומדות בהשוואה אחת עם אותן שיורדות עד ראש המעים. הָכִי נָמֵי אִתְחַבְּרוּ תִּיקּוּנִין, כֵּיוָן דְּאִתְתַּקְּנוּ לְעֵילָא אִתְחַבְּרוּ לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. גם כן כאן מתחברים התיקונים, כיון שנתקנו למעלה מתחברים למטה כמו שנאמר, דְּהָא תִּיקּוּנָא לָא אִתְחָזֵי הָכִי לְתַתָּא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִשְׁתְּלִים בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. שהרי, התיקונים לא נראים כך למטה – אלא בזמן שנשלמים מהתיקון העליון כמו שראוי. לְאִתְחֲזָאָה דְּהָכִי אִיהוּ לְתַתָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּלָא אִשְׁתְּלִים ט' אִינוּן. להראות שכך הוא למטה כמו העליון, אבל בזמן שלא נשלמים מהתיקונים העליונים נשאר ז"א עם ט' תיקוניו.
אַמַּאי ט'? אֶלָּא רָזָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת אִתְתַּקַּן, וְאִינּוּן עַתִּיקָא קַדִּישָׁא זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. דְּהָא אַבָּא וְאִימָּא אִתְּמָר בְּהוּ למה הם ט'? אלא הסוד הוא שהכל בשלושה נתקן, והםו עתיקא קדישא ז"א ונוק'. שהאי באבא ואימא נאמר בהם "הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" (דברים כט, כח) דִּבְמַזָּלָא אִתְכְּלִילוּ כַּמָּה דְּאִתְּמָר. בגלל שנכללים במזלא כמו שנאמר. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בִּתְלָת אִתְתַּקַּן, יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. נמצא שהכל בשלושת ההויות נתקנים, ימין שמאל ואמצע. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא אִיהוּ יְמִינָא, זְעֵיר אַנְפִּין אֶמְצָעִיתָא, שְׁכִינְתָּא שְׂמָאלָא. וּבְזִמְנָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין קָאִים לְתַתָּא, יְמִינָא לָא אִתְחָזֵי תָּמָן, וְדָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ ט' אִינוּן וְלָא יַתִּיר. עתיקא קדישא הוא לימין, ז"א באמצע, שכינה לשמאל. ובזמן שז"א עומד למטה, הימין לא נראה שם, והוא העתיקא קדישא, לפיכך למטה הם ט' ולא יותר. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, בֵּיהּ נָמֵי תְּלֵיסַר אִינוּן. כְּדֵין אבל בזמן שז"א נמצא בתיקון שלם כמו העליון, גם בו יש שלושה עשר תיקונים מכח הארת העליונים, ואז "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). לְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְתְקַּן כֹּלָּא לְמֶהֱוֵי בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים תָּדִיר בְּכָל זִמְנָא, כְּדֵין כֹּלָּא יִשְׁתַּכַּח בְּתִיקּוּנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. ולעתיד לבא, שיתוקן הכל להיות בתיקון שלם תמיד בכל זמן, אז הכל יהיה במתוקן כך תמיד כמו שראוי.
(דף קמא' עמוד א') עַד הָכָא קָיְימִין מִילִין בְּתִיקּוּנִין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא דְּתַלְיָין בִּזְעֵיר אַנְפִּין. עד כאן עומדים הדברים בתיקוני ז"א / המלך הקדוש. מכאן והלאה תיקוני השכינה התלויים בתיקונים ז"א.
קוּם רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אִתְּעַר רְחִימוּ דִּשְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי מַלְכָּא. קָם רַב הַמְנוּנָא סָבָא פָּתַח וְאָמַר, קום רבי המנונא סבא ועורר את אהבת השכינה אצל המלך. קם רבי המנונא סבא פתח ואמר "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ו, ג). שְׁכִינְתָּא וַדַּאי חוּלָקָא מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהִי, וּבְגִין כָּךְ תִּיאוּבְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבָּהּ אִיהוּ תָּדִיר. השכינה ודאי היא חלק מהקדוש ברוך, ולפיכך תשוקת הקדוש ברוך הוא לגבה הוא תמיד.
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּעָיְילִין מוֹחִין עִלָּאִין בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא וְקָיְמִין בַּהּ, כְּדֵין נָפִיק דַּעַת לְבָתַר קְדָלָא, וְתַמָּן אֲפִיק דְּיוֹקְנָא חַד וְדָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְאִתְקְרִיאַת לֵאָה. בא וראה, בזמן שנכנסים המוחין העליונים בראש ז"א ועומדים בו, אז יוצא הדעת מאחורי העורף, ושם מוציא דיוקן אחד וזו השכינה העליונה הנקראת לאה. וּבְזִמְנָא דְּהַהוּא יוֹבְלָא הֲוָה קָאִים לְעֵילָא, כְּדֵין נָפְקִין נְהוֹרִין וּמִתְפַּשְּׁטָן בִּזְעֵיר אַנְפִּין בְּסִדְרָא חַד עַד חַדּוֹי. באותו הזמן, אותו היובל שהיא אמא העומדת למעלה, ואז יוצאים ממנה אורות שמתפשטים בז"א בסדר אחד עד החזה שלו. וּכְדֵין אִתְתַּקְּנַת הַאי לֵאָה בְּמוֹחִין דִּילַהּ, וּבְתִיקּוּנִין דִּילַהּ כִּדְקָא חֲזֵי. ואז נתקנת לאה במוחין שלה ובתיקונים שלה כמו שראוי. לְבָתַר נָחֲתִין מוֹחִין וּמִתְפַּשְּׁטָן לְתַתָּא, וְתַמָּן נֶפְקַת רָחֵל בָּתַר חַדּוֹי עַד סוֹפָא דְּגוּפָא, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. הָכָא קָיְימִין נְהוֹרִין בִּנְהִירוּ דְּכֹלָּא. אחר כך, יורדים המוחין ומתפשטים למטה, ושם יוצאת רחל מאחורי חזה דז"א ועד סוף הגוף, והיא רחל השכינה התחתונה . כך עומדים האורות בהארת הכל.
תפילה ר"ב מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה ר"ב: רב כוח ישראל בעת שקומתם זקופה. ובגלות קומתם כפופה. ורק שתקום השכינה יוכלו להזדקף.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי כֹּחֲךָ הַגָּדוֹל שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב כֹּחַ", זֶהוּ שִׁעוּר קוֹמָה רל"ו כְּמִנְיַן וְרַ"ב כֹּ"ח. תִּקּוּנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּאָמֵר בָּהֶם "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת" בְּשִׁעוּר קוֹמָה שֶׁהוּא מְתֻקָּן, וְזֶה קוֹמָה זְקוּפָה דְּאָדָם. אֲבָל בְּהֵמָה קוֹמָתָהּ כְּפוּפָה, בָּהּ "כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ", בִּזְמַן שֶׁנֶאֱמַר "וְאָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ", שֶׁכֵּן יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים שְׁפֵלֵי רֹאשׁ שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים כָּרָאוּי. שֶׁבִּזְמַן שֶׁקּוֹמָתָם שְׁלֵמָה נֶאֱמַר בָּהֶם "וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ", "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים", מִצַּד הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר", זֶה אָדָם כְּלָל דְּכַר וְנוּקְבָא – "תָּמָר" וַדַּאי.
אֲבָל בַּגָּלוּת הֲרֵי מֶמְשָׁלָה זוֹ נִטְּלָה מֵהֶם וְהֵם רוֹבְצִים תַּחַת מַשָּׂאָם, קוֹמָה כְּפוּפָה וַדַּאי, "כְּשׁוֹר לָעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשְׂאוֹי". וְזֶה נ' כְּפוּפָה נ' פְּשׁוּטָה, נֶאֱמָן כָּפוּף נֶאֱמָן פָּשׁוּט, לְפִי שֶׁהָלְכוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בְּגַאֲוָה כְּגוֹן נָחָשׁ טָמֵא שֶׁמָּרַד בְּקוֹנוֹ, וְנֶאֶמַר "עַל גְּחוֹנְךָ תֵּלֵךְ", הָיוּ דּוֹחֲקִים רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה נ' פְּשׁוּטָה – אָדָם דְּמֶרְכָּבָה כְּלָל דוּכְרָא וְנוּקְבָא, וְעָשׂוּ אוֹתָהּ נ' כְּפוּפָה, מִיָּד "נָפְלָה וְלֹא תּוֹסִיף – קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל", וְיִשְׂרָאֵל מִיָּד נִכְפְּפָה קוֹמָתָם "כָּפַף נַפְשִׁי כִּי שָׁחָה לֶעָפָר" וכו'. בְּשָׁעָה שֶׁתָּקוּם הַשְּׁכִינָה מִנְּפִילָתָהּ תֵּעָשֶׂה נ' פְשׁוּטָה, וְכֵן יָקוּמוּ יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב "קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ", בְּקוֹמָה שְׁלֵמָה שֶׁבָּהּ "מִקְוֶה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה", וְזֶה "גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנוּ", שֶׁלְּפִי שֶׁזָּקְפוּ קוֹמָתָם נִכְפְּפָה, וּלְפִי שֶׁהִיא כְּפוּפָה תִּהְיֶה נִזְקֶפֶת בַּשֵּׁם שֶׁלְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ 'כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם', אוֹתוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אֲנִי יְהוָֹה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", נֶאֱמָן פָּשׁוּט וַדַּאי, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ" וכו', "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה", מִיָּד "וּמָשְׁלוֹ מִיָם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ". אֲבָל עַתָּה נֶאֱמַר בּוֹ "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי", אֶלָּא "נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶׂה לַטֶּבַח יוּבָל", כְּשֶׂה וַדַּאי, "נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ", וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט בִּשְׁלִיטָתוֹ. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא "וְאַתֶּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם", לְפִי שֶׁהֵם צֹאן בַּגָּלוּת בְּקוֹמָה כְּפוּפָה, אָדָם בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וְרַב כֹּחַ וַדַּאי, "נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים" וכו'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי עֵרֶב רַב הֵם זֶרַע שֶׁקֶר, שֶׁהֵם מִתְגָּאִים לְפָנֶיךָ וְאֵינָם עוֹמְדִים בֶּאֱמוּנָתְךָ, בָּהֶם הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, שֶׁהִיא שִׁפְחָה רָעָה שְׂרָרָה מִצַּד עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "יֵשׁ לִי רָב". אֲבָל יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן שֶׁהוּא נִקְטָן לְפָנֶיךָ נֶאֱמַר בּוֹ "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא", "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", שֶׁבּוֹ "קָרוֹב יְהוָֹה לְכָל קֹרְאָיו… בֶּאֱמֶת", "הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב", וַדַּאי. וְעֵרֶב רַב שֶׁהֵם גֵּאִים, בַּעֲבוּרָם נֶאֱמַר "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי", וּלְפִיכָךְ דִּכִּיתָ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ עַד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מֵהֶם הַגֵּאִים הָאֵלֶּה שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְאָסִיר מִקִּרְבְּךָ עֲלִיזֵי גַּאֲוָתֶךָ וְהִשְׁאַרְתִּי בְּקִרְבְּךָ עַם עָנִי וָדָל", וְהִשְׁאַרְתִּי דַּיְקָא, שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, שִׁירַיִים, וּשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, 'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים', "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב", שֶׁהֵם זֶרַע אֱמֶת, מִצַּד יַעֲקֹב, וְעַל כֵּן תְּפִלָּתָם נִשְׁמַעַת לְפָנֶיךָ בְּ-ג' תְּפִלּוֹת שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה" מִיָּד – "וַיִּשְׁמַע קוֹלִי" זֶה קוֹל "קוֹל יַעֲקֹב", "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" בְּ-ו' שֶׁלּוֹ, שָׁם יִחוּד, וָאו כְּמִנְיַן אֶחָד, שָׁם תִּקְוָה בַּקַּו שֶׁלּוֹ, שָׁם אֱמֶת שֶׁהִיא אוֹת אֱמֶת, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", בְּיִחוּד תִּקְוָה וֶאֱמֱת יֵאָמֵר בְּאוֹתוֹ שֶׁקָּבוּר בֵּין רְשָׁעִים, "וַיֵתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָֹה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל", בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן", וּלְפִי שֶׁהָיָה צָפוּן וְנֶעֱלָם כָּךְ נִתְעַלְּמָה הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, לָמָּה? אֶלָּא שֶׁנֶּעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה, שֶׁהִיא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, כַּלָּה שֶׁלּוֹ, וְהוּא יָרַד לְסוֹף הַמַדְרֵגוֹת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאוֹר", וְנַעֲשָׂה שָׁם שָׁאַר, עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, שִׁירַיִים וַדַּאי. אֲבָל עַתָּה יָצָא מִשָּׁם בַּגָּלוּי, וְיֵאָמֵר בּוֹ "לָכֵן אֲחַלֵּק לוֹ בָּרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל", "תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה", וַדַּאי, מִיָּד "וַיֵתֵא רָאשֵׁי עָם" – שְׁאָר שֶׁנַּעֲשָׂה רֹאש. יִחוּד תִּקְוָה אֱמֶת, וְיֹאמַר לַכַּלָּה שֶׁלּוֹ "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי", ר"ת אֱמֶת, תִּקְוָה, יִחוּד, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. אַדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתַּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.