Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

עַד דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין הָא סָבָא אִזְדַּמַּן לֵיהּ וְאָמַר, וְהָא כְּתִיב "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (דברים כב, ז)? אָמַר לֵיהּ סָבָא, כָּל אֶתִין לְרִבּוּיֵי, וּבְגִין דָּא לָא אָמַר 'וְהַבָּנִים תִּקַּח לָךְ', אֶלָּא "וְאֶת", לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים, אֲבָל לֹא אָמַר 'הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ'. אָמַר לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא דְהָכִי הוּא וַדַּאי, וּבָנִים אִינוּן וַדַּאי תְּחוֹת אִימָּא עִלָּאָה, חֲסִידִים, גִּבּוֹרִים, מָארֵי תוֹרָה, חוֹזִים, נְבִיאִים, צַדִּיקִים. חֲסִידִים מִסִּטְרָא דְחֶסֶד דַּרְגָּא דְאַבְרָהָם, וְאוּקְמוּהָ עֲלֵיהּ 'אֵין חָסִיד אֶלָּא הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ', דְעָבִיד לֵיהּ קַן דְּאִיהוּ אַכְסַנְיָא דִילֵיהּ, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי קַן דִּילֵיהּ בַּיִת דִּילֵיהּ הֵיכָל דִּילֵיהּ, מָלוֹן דִּילֵיהּ. וּבְאַרְעָא קַדִּישָׁא אִיהִי יִחוּדֵיהּ וּבֵיתֵיהּ, וְלַאו מָלוֹן וְאַכְסַנְיָא, אֶלָּא כְּפוּם הַהוּא בַּר נַשׁ דְּתַקִּין לָהּ, וּבְגִין דָּא יָהִיב מִדַּת חֶסֶד לְאַבְרָהָם.

(דף ב ע"א) גִּבּוֹרִים מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה דְּיָהֲבִין תּוּקְפָא לְמָארֵיהוֹן לִכְבּוֹשׁ עֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ וְשִׁפְחָה תְּחוֹת גְּבִרְתָּהּ בְּקִשּׁוּרָא דִתְּפִלִּין, דְּמָאן דְּלֵית לֵיהּ תְּפִלִּין בְּשַׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, מִסִּטְרָא דִילֵיהּ שַׁלִּיט עֶבֶד וְשִׁפְחָה עַל עָלְמָא, וּבְהַהוּא שַׁעְתָּא רָגְזָא שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ" (משלי ל, כב) "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג).

וְאוּף הָכִי אִיהִי רָגְזָא יַתִּיר עַל "וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם" (משלי ל, כב), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי" (משלי ט, ה), דְּאִיהוּ קַמְצָן נָבָל בְּמָמוֹנֵיהּ, נָבָל שְׁמֵיהּ, דְּלַאו אִיהוּ נָדִיב וְלַאו אִיהוּ מִזַּרְעָא דַאֲבָהָן דְּאִתְּמַר עֲלַיְהוּ "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ" (תהלים מז, י), דְּהָא קַמְצָן אִיהוּ עָנִי הַדַּעַת, בָּתַר דְּלָא עָבִיד טִיבוּ לְמָארֵי תוֹרָה לְמֶהֱוֵי מַחֲזִיק בִּידַיְיהוּ, וְאוֹרַיְיתָא בְּלָא פִקּוּדַיָּא לַאו אִיהִי תּוֹרַת יְהֹוָה.

מָארֵי תוֹרָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְבֵיהּ חֲצוֹת לַיְלָה הֲוָה קָם דָּוִד לְחַבָּרָא לֵיהּ בִּשְׁכִינְתָּא דְאִתְקְרִיאַת לַיְלָה, וְאִיהוּ "שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה" (ישעיהו כא, יא), לֵיל ה', "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהֹוָה" (שמות יב, מב), וּבְגִינָהּ אִתְּמַר 'כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בְּיוֹם', שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי" (תהלים מב, ט).

חוֹזִים נְבִיאִים מִסִּטְרָא דְנֶצַח וָהוֹד, דִּבְהוֹן כְּלִילָן תְּרֵין שְׁמָהָן דְּאִינוּן יאהדונה"י, דִבְהוֹן תְּמַנְיָא אַתְוָון, לָקֳבֵל תְּמַנְיָא סִפְרֵי נְבִיאִים, וּנְבִיאִים תְּרֵין הָא עֲשַׂר, לָקֳבֵל עֲשַׂר סְפִירָן, לְקִבְלֵיהּ חָזָא יְחֶזְקֵאל עֶשֶׂר מַרְאוֹת. צַדִּיקִים מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, עַל כָּל אִלֵּין אִתְּמַר "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו).

וְעוֹד אִלֵּין דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, וְנָטְרִין פִּקּוּדָהָא דְאִינוּן תַּרְיַ"ג מִצְוֹת דְּתַלְיָין מִשֵּׁם יְהֹוָה כְּעִנְּבִין בְּאַתְכָּלָא, כְּדֵי לְיַחֲדָא בְּהוֹן לְשֵׁם יְהֹוָה בִּשְׁכִינָה, כְּבַר נַשׁ דְּמִתְיַחֵד עִם בַּת זוּגֵיהּ בְּכָל אֵבָרִין דִּילֵיהּ לְאַפָּקָא זַרְעָא מַעַלְיָא, אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), וְאִלֵּין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, אִתְּמַר בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז), אֶת לְרַבּוֹת שֵׁם יְהֹוָה דְּאִסְתַּלַּק עִמָּהּ מֵהַהוּא בַּר נַשׁ.

וְעוֹד אִלֵּין דְּאוֹקְרִין שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, דְּעָבְדִין עוֹבְדָא דִבְנִין עִם שַׁבָּת מַלְכְּתָא, וְעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ יוֹם הַשַּׁבָּת. מָאן דְּקִיֵּים בֵּיהּ "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ" (ישעיהו נח, יג), הַאי אִיהוּ "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא) וְגוֹ'.

עַד דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין הָא סָבָא אִזְדַּמַּן לֵיהּ וְאָמַר, עַד שֶׁאָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ, הִנֵּה זָקֵן הִזְדַּמֵּן לוֹ וְאָמַר:  וְהָא כְּתִיב "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (דברים כב, ז)? וַהֲרֵי כָּתוּב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ!  אָמַר לֵיהּ סָבָא, כָּל אֶתִין לְרִבּוּיֵי, וּבְגִין דָּא לָא אָמַר 'וְהַבָּנִים תִּקַּח לָךְ', אֶלָּא "וְאֶת", לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים, אָמַר לוֹ: זָקֵן, כָּל הָאֶתִין לְרַבּוֹת, וְלָכֵן לֹא אָמַר וְהַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, אֶלָּא וְאֶת, לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים,  אֲבָל לֹא אָמַר 'הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ', אֲבָל לֹא אָמַר הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.  אָמַר לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא דְהָכִי הוּא וַדַּאי, אָמַר לוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּךְ זֶה וַדַּאי,  וּבָנִים אִינוּן וַדַּאי תְּחוֹת אִימָּא עִלָּאָה, וְהַבָּנִים הֵם וַדַּאי תַּחַת הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, חֲסִידִים, גִּבּוֹרִים, מָארֵי תוֹרָה, חוֹזִים, נְבִיאִים, צַדִּיקִים חֲסִידִים, גִּבּוֹרִים, בַּעֲלֵי תוֹרָה, חוֹזִים, נְבִיאִים, צַדִּיקִים. חֲסִידִים מִסִּטְרָא דְחֶסֶד דַּרְגָּא דְאַבְרָהָם, וְאוּקְמוּהָ עֲלֵיהּ 'אֵין חָסִיד אֶלָּא הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ', חֲסִידִים – מִצַּד הַחֶסֶד, דַּרְגָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וּבֵאֲרוּ עָלָיו, אֵין חָסִיד אֶלָּא הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ, דְעָבִיד לֵיהּ קַן דְּאִיהוּ אַכְסַנְיָא דִילֵיהּ, שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ קֵן שֶׁהוּא אַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ,  וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי קַן דִּילֵיהּ בַּיִת דִּילֵיהּ הֵיכָל דִּילֵיהּ, מָלוֹן דִּילֵיהּ, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא הַקֵּן שֶׁלּוֹ, הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, הַהֵיכָל שֶׁלּוֹ, הַמָּלוֹן שֶׁלּוֹ,  וּבְאַרְעָא קַדִּישָׁא אִיהִי יִחוּדֵיהּ וּבֵיתֵיהּ, וְלַאו מָלוֹן וְאַכְסַנְיָא, וּבָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא יִחוּדוֹ וּבֵיתוֹ, וְלֹא מָלוֹן וְאַכְסַנְיָה, אֶלָּא כְּפוּם הַהוּא בַּר נַשׁ דְּתַקִּין לָהּ, וּבְגִין דָּא יָהִיב מִדַּת חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֶלָּא כְּפִי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁתִּקֵּן אוֹתָהּ, וְלָכֵן נָתַן מִדַּת הַחֶסֶד לְאַבְרָהָם.
 
(דף ב ע"א) גִּבּוֹרִים מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה דְּיָהֲבִין תּוּקְפָא לְמָארֵיהוֹן לִכְבּוֹשׁ עֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ וְשִׁפְחָה תְּחוֹת גְּבִרְתָּהּ בְּקִשּׁוּרָא דִתְּפִלִּין, גִּבּוֹרִים – מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁנּוֹתְנִים כֹּחַ לְרִבּוֹנָם לִכְבֹּשׁ עֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ וְשִׁפְחָה תַּחַת גְּבִרְתָּהּ בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין,  דְּמָאן דְּלֵית לֵיהּ תְּפִלִּין בְּשַׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, מִסִּטְרָא דִילֵיהּ שַׁלִּיט עֶבֶד וְשִׁפְחָה עַל עָלְמָא, שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ תְּפִלִּין בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, מֵהַצַּד שֶׁלּוֹ שׁוֹלֵט עֶבֶד וְשִׁפְחָה עַל הָעוֹלָם,  וּבְהַהוּא שַׁעְתָּא רָגְזָא שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ" (משלי ל, כב) "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג), וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה רוֹגֶזֶת הַשְּׁכִינָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.
 
וְאוּף הָכִי אִיהִי רָגְזָא יַתִּיר עַל "וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם" (משלי ל, כב), וְאַף כָּךְ הִיא רוֹגֶזֶת יוֹתֵר עַל נָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי" (משלי ט, ה), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי,  דְּאִיהוּ קַמְצָן נָבָל בְּמָמוֹנֵיהּ, נָבָל שְׁמֵיהּ, דְּלַאו אִיהוּ נָדִיב וְלַאו אִיהוּ מִזַּרְעָא דַאֲבָהָן שֶׁהוּא קַמְּצָן, נָבָל בְּמָמוֹנוֹ נָבָל שְׁמוֹ, שֶׁאֵינוֹ נָדִיב וְאֵינוֹ מִזֶּרַע הָאָבוֹת,  דְּאִתְּמַר עֲלַיְהוּ "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ" (תהלים מז, י), שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ,  דְּהָא קַמְצָן אִיהוּ עָנִי הַדַּעַת, בָּתַר דְּלָא עָבִיד טִיבוּ לְמָארֵי תוֹרָה לְמֶהֱוֵי מַחֲזִיק בִּידַיְיהוּ, וְאוֹרַיְיתָא בְּלָא פִקּוּדַיָּא לַאו אִיהִי תּוֹרַת יְהֹוָה, שֶׁהֲרֵי קַמְּצָן הוּא עֲנִי הַדַּעַת, אַחַר שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה חֶסֶד לְבַעֲלֵי תוֹרָה לִהְיוֹת מַחֲזִיק בִּידֵיהֶם, וְתוֹרָה לְלֹא מִצְווֹת אֵינָהּ תּוֹרַת יהו"ה.
 
מָארֵי תוֹרָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְבֵיהּ חֲצוֹת לַיְלָה בַּעֲלֵי תוֹרָה – מִצַּד עַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁבּוֹ חֲצוֹת לַיְלָה,  הֲוָה קָם דָּוִד לְחַבָּרָא לֵיהּ בִּשְׁכִינְתָּא דְאִתְקְרִיאַת לַיְלָה, הָיָה קָם דָּוִד לְחַבֵּר אוֹתוֹ לַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת לַיְלָה,  וְאִיהוּ "שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה" (ישעיהו כא, יא), וְהוּא שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה, לֵיל ה', "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהֹוָה" (שמות יב, מב), לֵיל ה', לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא לַיהו"ה,  וּבְגִינָהּ אִתְּמַר 'כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בְּיוֹם', וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם,שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי" (תהלים מב, ט),  שֶׁנֶּאֱמַר יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי.
 
חוֹזִים נְבִיאִים מִסִּטְרָא דְנֶצַח וָהוֹד, דִּבְהוֹן כְּלִילָן תְּרֵין שְׁמָהָן חוֹזִים נְבִיאִים – מִצַּד שֶׁל נֵצַח וְהוֹד, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים שְׁנֵי שֵׁמוֹת,  דְּאִינוּן יאהדונה"י, דִבְהוֹן תְּמַנְיָא אַתְוָון, שֶׁהֵם יאהדונה"י, שֶׁבָּהֶם שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת, לָקֳבֵל תְּמַנְיָא סִפְרֵי נְבִיאִים, וּנְבִיאִים תְּרֵין הָא עֲשַׂר, לָקֳבֵל עֲשַׂר סְפִירָן, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה סִפְרֵי נְבִיאִים, וּנְבִיאִים שְׁנַיִם – הֲרֵי עֶשֶׂר, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר סְפִירוֹת,  לְקִבְלֵיהּ חָזָא יְחֶזְקֵאל עֶשֶׂר מַרְאוֹת. צַדִּיקִים מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, כְּנֶגְדּוֹ רָאָה יְחֶזְקֵאל עֶשֶׂר מַרְאוֹת. צַדִּיקִים – מִצַּד שֶׁל הַצַּדִּיק.  עַל כָּל אִלֵּין אִתְּמַר "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו)וְעַל כָּל אֵלּוּ נֶאֱמַר לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים.
 
וְעוֹד אִלֵּין דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, וְנָטְרִין פִּקּוּדָהָא וְעוֹד, אֵלּוּ שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וְשׁוֹמְרִים מִצְווֹתֶיהָ,  דְאִינוּן תַּרְיַ"ג מִצְוֹת דְּתַלְיָין מִשֵּׁם יְהֹוָה כְּעִנְּבִין בְּאַתְכָּלָא, שֶׁהֵן תרי"ג מִצְווֹת שֶׁתְּלוּיִים מִשֵּׁם יהו"ה כַּעֲנָבִים בְּאֶשְׁכּוֹל,  כְּדֵי לְיַחֲדָא בְּהוֹן לְשֵׁם יְהֹוָה בִּשְׁכִינָה, כְּדֵי לְיַחֵד בָּהֶם אֶת שֵׁם יהו"ה עִם הַשְּׁכִינָה, כְּבַר נַשׁ דְּמִתְיַחֵד עִם בַּת זוּגֵיהּ בְּכָל אֵבָרִין דִּילֵיהּ לְאַפָּקָא זַרְעָא מַעַלְיָא, כְּאָדָם שֶׁמִּתְיַחֵד עִם בַּת זוּגוֹ בְּכָל אֵיבָרָיו לְהוֹצִיא זֶרַע מְעֻלֶּה,  אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים.  וְאִלֵּין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, אִתְּמַר בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז), וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, נֶאֱמַר בָּהֶם שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. אֶת לְרַבּוֹת שֵׁם יְהֹוָה דְּאִסְתַּלַּק עִמָּהּ מֵהַהוּא בַּר נַשׁ, אֶת – לְרַבּוֹת שֵׁם יהו"ה שֶׁהִסְתַּלֵּק עִמָּהּ מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ.
 
וְעוֹד אִלֵּין דְּאוֹקְרִין שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, וְעוֹד, אֵלּוּ שֶׁמּוֹקִירִים שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים,  דְּעָבְדִין עוֹבְדָא דִבְנִין עִם שַׁבָּת מַלְכְּתָא, וְעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֶׂה שֶׁל בָּנִים עִם שַׁבָּת הַמַּלְכָּה וְעִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יוֹם הַשַּׁבָּת. מָאן דְּקִיֵּים בֵּיהּ "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ" (ישעיהו נח, יג), הַאי אִיהוּ "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא) וְגוֹ', מִי שֶׁקִּיֵּם בּוֹ וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, זֶהוּ כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְגוֹ'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

פָּתַח וְאָמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) דָּא רָזָא דְּיִחוּדָא. כְּלָלָא דְּכָל דַּרְגִּין שְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה. לְבָתַר אִתְפָּרִישׁ לְכַמָּה רָזִין לְכַמָּה סִטְרִין. וְעִם כָּל דָּא לְבָתַר תָּב וְאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּיהֹוָה כִּבְקַדְמִיתָא, דְּהָא כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא קָאִים וְלָא בְּפֵירוּדָא. וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" דָּא אִתְפַּשְׁטוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְפְּשַׁט בְּדַרְגוֹי, וְהָכָא קָאִים בְּרִיבּוּיָא אֱלֹהֵינוּ וַדַּאי, וְדָא אֵלֶּה, שִׁית סִטְרִין. לְבָתַר תָּב כֹּלָּא וְאִתְכְּלִיל כִּבְקַדְמִיתָא, "יְהֹוָה אֶחָד".

(דף ג' עמוד ב') וּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל אָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) וְרָזָא דְּמִלָּה דְּנָטְלוּ רִיבּוּיָא וְלָא יִחוּדָא.

וְאוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכֻלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מֵרָזָא דְּ'אֵלֶּה' תַּלְיָין עַד לָא תָּבִין לְאִתְחַבְּרָא בהוי"ה, וְאִינּוּן בְּפִירוּדָא קָיְימִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תהלים צב, י). וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בֵּיהּ "גּוֹי אֶחָד" (שמואל ב' ז, כג), דְּקָאִים בְּרָזָא דְּיִחוּדָא דְּתָב כֹּלָּא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּרָזָא דהוי"ה.

וּבְזִמְנָא דַּהֲווּ יִשְׂרָאֵל אָזְלִין לִקְרַבָא, בְּחֵילָא דָּא הֲווּ מִתְתַּקְּפָן. וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם" וְכוּ' (דברים כ, ג) בְּחֵילָא דְּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל (סוטה מב).

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין קַדִּישִׁין אִזְדַּמְּנַן לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּגִינַיְיהוּ, וְכַמָּה זִינֵי קְרָבָא תַּלְיָין מִינַּיְיהוּ בְּזִמְנָא דְּמִתְפַּשְּׁטָן לְכַמָּה סִטְרִין. אֲבָל כֹּלָּא תָּב לְאִתְכַּלְלָא בְּקִטְרָא חַד בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה. כְּדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בְּחַרְבָּא חֲדָא דְּאִזְדַּמְּנַת לְגַבֵּיהּ, וְדָא אִתְקְרִיאַת "חֶרֶב לַיהֹוָה" (שופטים ז, כ) מַמָּשׁ. דְּהָא כְּמָה דהוי"ה דָּא כְּלִילַת כָּל דַּרְגִּין וְכָל זִינֵי קְרָבָא בִּכְלָלָא חֲדָא, הָכִי חֶרֶב דָּא בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא אִתְחַבְּרַת בֵּהּ, וּמִנֵּהּ נָפְקִין לְבָתַר כָּל זִינֵי מָאנֵי קְרֵבִין. וְגִדְעוֹן בְּרָזָא דָּא אָמַר "חֶרֶב לַיהֹוָה וּלְגִדְעוֹן" (שופטים ז, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, (דף ד' עמוד א') חֶרֶב דְּאִתְחֲזִיאַת לַיהֹוָ"ה, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. וּלְגִדְעוֹן לְמִישְׁרֵי עֲלֵיהּ.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרָיְתָא, שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב) דְּהָא כְּדֵין אוֹרָיְתָא אִתְגַּלִיאַת לְהוּ בְּכָל אַנְפָּהָא, דְּסָלְקַת בְּהוּ לְכָל סְטַר בְּכַמָּה צֵרוּפֵי רָזִין דִּשְׁמָהָן, וְעִם כָּל דָּא מָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּהוּ אַשְׁכַּח דְּכֹלָּא אִיהוּ יהו"ה וְלֵית דְּמִתְפָּרַשׁ מִינֵּיהּ, בְּגִין כָּךְ "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ". וְדָא רָזָא דְּבֵיהּ אַפִּיק לוֹן מִמִּצְרַיִם.

דְּהָא מִצְרָאֵי בִּשְׁמָא דֶּאֱלֹהִים אִתְתְּקָפוּ מֵרָזָא דִּלְבַר. וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה כֹּלָּא תָּב לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וּבֵיהּ אִתְתְּקָפוּ יִשְׂרָאֵל, וְסִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְבָּרוּ קָמַיְיהוּ. וְכַמָּה מְחָאָן מָחָא לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָאֵי, וְאִלֵּין מְחָאָן מִסִּטְרָא דֶּאֱלֹהִים דַּהֲווֹ בְּעָאן לְאִתְתַּקְּפָא בֵּיהּ, וְרָזָא דְּמִלָּה "אֱלֹהִים הָאַדִּירִים… הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם" (שמואל א' ד, ח) וְכַמָּה מְחָאָן נָפְקִין מִינַּיְיהוּ בְּרָזִין עִלָּאִין.

סוד "שמע ישראל" שם הוי"ה – סוד הייחוד, שם אלהים – התפשטות במדרגות, ה' אחד – חזרה לאחדות.

פָּתַח וְאָמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) דָּא רָזָא דְּיִחוּדָא. זה סוד היחוד, כְּלָלָא דְּכָל דַּרְגִּין – שְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה. כללות כל המדרגות הוא שם הקדוש הוי"ה הראשון שבפסוק. לְבָתַר אִתְפָּרִישׁ לְכַמָּה רָזִין לְכַמָּה סִטְרִין. אח"כ באמצעיתו בשם "אלהינו" – מתחלק לכמה סודות ולכמה צדדים וכינויים. וְעִם כָּל דָּא לְבָתַר תָּב וְאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּיהֹוָה כִּבְקַדְמִיתָא, עם כל זה אח"כ נכלל הכל בשם ההוי"ה השני שבפסוק באחדות אחת כבשם הוי"ה שבראשונה, דְּהָא כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא קָאִים וְלָא בְּפֵירוּדָא. והוא שהכל עומד בחיבור ולא בפירוד.

וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" דָּא אִתְפַּשְׁטוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְפְּשַׁט בְּדַרְגוֹי, וסוד זה "הוי"ה אלוהינו", הוא התפשטותו של השם הקדוש הוי"ה שהוא החכמה בשם אלהי"ם שהיא הבינה המתפשטת במדרגותיה שהם הז"ת. וְהָכָא קָאִים בְּרִיבּוּיָא אֱלֹהֵינוּ וַדַּאי, וכאן השם אלהינו עומד בריבוי התפשטותה בז"א, ונקט לשון ריבוי – אלוהינו ודאי, וְדָא אֵלֶּה, שִׁית סִטְרִין. וריבוי זה הוא סוד אותיות אל של אלהי"ם הרומזות על ו' צדדים בהם נברא העולם. אל"ה בגימ' ל"ו הרומז על ו' קצוות, כל אחד כלול מכולם, יחדיו עולים ל"ו. לְבָתַר תָּב כֹּלָּא וְאִתְכְּלִיל כִּבְקַדְמִיתָא, "יְהֹוָה אֶחָד". בסוף הפסוק חוזר הכל ונכלל בהוי"ה כבראשונה באחדות אחת – יהו"ה אחד.

(דף ג' עמוד ב') וּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל בשעה שחטאו בָּעֵגֶל אָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) וְרָזָא דְּמִלָּה דְּנָטְלוּ רִיבּוּיָא וְלָא יִחוּדָא. סוד העניין שאמרו אֵלֶּ"ה ששמו עצמם תחת הנהגת הריבוי של אלהים אחרים והפרידו המדרגות ולא דבקו ביחוד.

וְאוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכֻלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מֵרָזָא דְּ'אֵלֶּה' תַּלְיָין עַד לָא תָּבִין לְאִתְחַבְּרָא בהוי"ה, וכל האומות עובדי עבודה זרה וכל הצדדים הטמאים שורשם מהפירוד ולא מאחדות ויוצאים מסיגים של אותיות אל"ה של שם אלהים, עד שלא שבים לתחבר בשם הוי"ה באחרית הימים, וְאִינּוּן בְּפִירוּדָא קָיְימִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ וקיומם הוא בפירוד ועליהם נאמר "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תהלים צב, י). ולהבדיל מהם וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בֵּיהּ "גּוֹי אֶחָד" (שמואל ב' ז, כג)דְּקָאִים בְּרָזָא דְּיִחוּדָא דְּתָב כֹּלָּא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּרָזָא דהוי"ה. שעומדים וקיימים בסוד היחוד, שהכל שב ונקשר ביחוד סוד ההוי"ה בלי פירוד.

אומות העולם וכוחות הטומאה עומדים בפירוד בסוד אל"ה. כשישראל הלכו למלחמה, התחזקו באמונת הייחוד הנלחמת בעבורם.

וּבְזִמְנָא דַּהֲווּ יִשְׂרָאֵל אָזְלִין לִקְרַבָא, בְּחֵילָא דָּא הֲווּ מִתְתַּקְּפָן. ובזמן שהיו ישראל יוצאים למלחמה בכח זה של היחוד היו מתחזקים וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם" וְכוּ' (דברים כ, ג) בְּחֵילָא בכוח יחוד דְּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל (סוטה מב) בסוד הענין שאומר שמע ישראל ולא שמעו ישראל (סוֹטָה מב').

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין קַדִּישִׁין אִזְדַּמְּנַן לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּגִינַיְיהוּ, באותה השעה, עומדים כל מדרגות וחילות הקדושה לערוך מלחמה בעבורם, וְכַמָּה זִינֵי קְרָבָא תַּלְיָין מִינַּיְיהוּ בְּזִמְנָא דְּמִתְפַּשְּׁטָן לְכַמָּה סִטְרִין. והרבה כלי מלחמה תלויים בהם בזמן שמתפשטים לכמה צדדים. אֲבָל כֹּלָּא תָּב לְאִתְכַּלְלָא בְּקִטְרָא חַד בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה. ואף על פי כן, כולם שבים ונכללים בקשר אחד באחדות שם ההוי"ה הקדוש. כְּדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בְּחַרְבָּא חֲדָא דְּאִזְדַּמְּנַת לְגַבֵּיהּ, וְדָא אִתְקְרִיאַת "חֶרֶב לַיהֹוָה" (שופטים ז, כ) מַמָּשׁ. ואז הכל נכלל בחרב אחת הכוללת את כל הצדדים המזדמנת אליהם, ונקראת חרב לה' ממש.

גדעון נטל את חרב השכינה בסוד חרב לה'.

דְּהָא כְּמָה דהוי"ה דָּא כְּלִילַת כָּל דַּרְגִּין וְכָל זִינֵי קְרָבָא בִּכְלָלָא חֲדָא, וזה כשם שזאת ההוי"ה כוללת כל המדרגות וכל כלי המלחמה בכללות אחת הָכִי חֶרֶב דָּא בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא אִתְחַבְּרַת בֵּהּ, וּמִנֵּהּ נָפְקִין לְבָתַר כָּל זִינֵי מָאנֵי קְרֵבִין. כך חרב זו, כללות כל מדרגות וכוחות הקדושה מתחברים בה, וממנה יוצאים אח"כ כל כלי המלחמה של עורכי המלחמה. וְגִדְעוֹן בְּרָזָא דָּא אָמַר וגדעון בסוד זאת החרב "חֶרֶב לַיהֹוָה וּלְגִדְעוֹן" (שופטים ז, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, החרב זו השכינה, (דף ד' עמוד א') "חֶרֶב לַיהֹוָה וּלְגִדְעוֹן" (שופטים ז, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, חֶרֶב דְּאִתְחֲזִיאַת לַיהֹוָ"ה, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ, החרב זו השכינה, החרב שראויה לגילוי ה' בשעה שנקשרת בו דהיינו בז"א המנופפה ל-ו' קצותיו.  וּלְגִדְעוֹן לְמִישְׁרֵי עֲלֵיהּ. ונתנה לגדעון שנקשר בסוד היחוד כדי שתשרי עליו השכינה בעת מלחמתו.

בהר סיני התגלה הוד היחוד וחיבור שם אלהים בהוי"ה.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרָיְתָא, ובשעה שעמדו ישראל על הר סיני כדי לקבל את התורה, שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בראשית הכל כששמעו את הדיבר "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב) דְּהָא כְּדֵין אוֹרָיְתָא אִתְגַּלִיאַת לְהוּ בְּכָל אַנְפָּהָא, אז התגלתה להם התורה בכל פניה, דְּסָלְקַת בְּהוּ לְכָל סְטַר בְּכַמָּה צֵרוּפֵי רָזִין דִּשְׁמָהָן, שעלתה והתגלתה להם בכל צד בכמה צירופי סודות השמות, וְעִם כָּל דָּא מָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּהוּ אַשְׁכַּח דְּכֹלָּא אִיהוּ יהו"ה וְלֵית דְּמִתְפָּרַשׁ מִינֵּיהּ, ועם כל זה כל מי שהסתכל באותם הסודות ימצא שכולם נכללים באחדות הוי"ה ב"ה ואינם נפרדים ממנו,  בְּגִין כָּךְ "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ". לכן הדיבר הראשון אנכי ה' אלהיך מעיד על התכללות שם אלהים בשם הוי"ה באחדות מוחלטת. וְדָא רָזָא דְּבֵיהּ אַפִּיק לוֹן מִמִּצְרַיִם. ובסוד זה הוציאם הקב"ה ממצרים.

מצרים קבלו את מכותיהם מאותו המקום שרצו להתחזק בו כנגד ישראל.

דְּהָא מִצְרָאֵי בִּשְׁמָא דֶּאֱלֹהִים אִתְתְּקָפוּ מֵרָזָא דִּלְבַר. שהרי המצרים משם אלהי"ם התחזקו בסוד החיצוניות, וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה כֹּלָּא תָּב לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, ובזמן שמתגלה שם יהו"ה, הכל שה להתדבק בו, וּבֵיהּ אִתְתְּקָפוּ יִשְׂרָאֵל, וְסִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְבָּרוּ קָמַיְיהוּ. ובו התחזקו ישראל, והסטרא אחרא נשברו לפניהם, וְכַמָּה מְחָאָן מָחָא לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָאֵי, וכמה מכות היכה את פרעה והמצרים, וְאִלֵּין מְחָאָן מִסִּטְרָא דֶּאֱלֹהִים דַּהֲווֹ בְּעָאן לְאִתְתַּקְּפָא בֵּיהּ, ואלו המכות באו מצד שם אלהים שבו היו רוצים להחזק, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "אֱלֹהִים הָאַדִּירִים… הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם" (שמואל א' ד, ח) וְכַמָּה מְחָאָן נָפְקִין מִינַּיְיהוּ בְּרָזִין עִלָּאִין. וכמה מכות יוצאים מהם בסודות עליונים.

קישור לדף תיקוני זוהר תניינא

תפילה מתוך "תקט"ו תפילות"
שנה