תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, בְּרֵאשִׁי"ת בְּרִי"ת אֵ"שׁ, דְּאִיהוּ אוֹת וּרְשִׁימוּ דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין בֵּיהּ קַיְימִין, אִיהוּ אוֹת דְּצָבָא דִּלְעֵילָא, דִבְהוֹן אִתְקְרִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֹוָה צְבָאוֹת, וְאִיהוּ אוֹת דְּצָבָא דִלְתַתָּא, אִיהוּ אוֹת וּבְרִית דְּבֵיהּ קַיְימִין שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיהו לג, כה), אִיהוּ אוֹת וַדַּאי, דְּאִיהוּ רְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא דְמַלְכָּא.
אַדְהָכִי הָא סָבָא קָא נָחִית לְגַבֵּיהּ כְּמִלְּקַדְמִין פָּתַח וְאָמַר, רַבִּי רַבִּי בְּרִית אִיהוּ וַדַּאי צַדִּיק חַ"י עָלְמִין, דְּאִיהוּ י' זְעִירָא מִסִּטְרָא דְחָכְמָה דִּלְעֵילָא. דְּכַד נָחֲתָא י' לְגַבֵּיהּ, אַף עַל גַּב דִּבְאַתְרֵיהּ י' עִלָּאָה אִתְקְרֵי, כַּד נָחִית לְגַבֵּי צַדִּיק י' זְעִירָא אִתְקְרֵי. וְאָת ו', אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ ו' עִלָּאָה בְּאַתְרֵיהּ בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כַּד נָחִית לְגַבֵּי צַדִּיק לְאִתְחַבְּרָא בְּה', ו' זְעִירָא אִתְקְרִי, אַלְפָא בֵּיתָא דְאַתְוָון זְעִירָן בֵּיהּ אִינוּן.
(דף סה ע"א) וְה' עִלָּאָה כַד נָחֲתָא לְגַבֵּי צַדִּיק, זְעִירָא אִתְקְרִיאַת, וְאַף עַל גַּב דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בֵיהּ כְּלִילָן, סְתִימִין אִינוּן בֵּיהּ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד). וְאִי סְתִימִין אִינוּן בֵּיהּ, בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדְעָאן? בִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא כַּד נָחִית יְהֹוָה לְגַבֵּי צַדִּיק לְנַהֲרָא בָּהּ וַדַּאי, וּמִנָּהּ אִשְׁתְּמוֹדְעָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּה אָמַר יְהֹוָה אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ" (ירמיהו ט, כב), אִי אִיהוּ תַמָּן אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא כִּי אִם בְּזֹאת "יִ'תְהַלֵּל הַ'מִּתְהַלֵּל הַ'שְׂכֵּל וְ'יָדֹעַ" (ירמיהו ט, כג), וְאִם יִסְתַּלַּק מִצַּדִּיק וְאִשְׁתָּאַר אִיהוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ, מִיָּד אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְלָא נַהֲרָא, בְּהַהוּא זִמְנָא "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ" (ירמיהו ט, כב).
וּמָאן גְּרִים לְאַנְהָרָא לָהּ, וּלְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בָהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא? מָאן דְּנַטִּיר בְּרִית, וְרָזָא דְמִלָּה "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" (תהלים קיח, כ), דָּא אִיהִי תַרְעָא דְצַדִּיקַיָּיא, וְאִית לוֹן רְשׁוּ לְאַעָלָא תַמָּן, וְדָא אִיהוּ מָאן דְּאִיהוּ צַדִּיק, וּבֵיהּ יְהֹוָה אִיהוּ זָכֵי בִשְׁכִינְתָּא וְיָרִית לָהּ, וְסָלִיק בָּהּ לְמַלְכָּא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ מֶלֶךְ, וְאִיהִי מַלְכוּת דִּילֵיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (ישעיהו ס, כא), וְדָא אִיהוּ שְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א).
וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי צִיּוּרָא דְעִלָּאִין וְתַתָּאִין, כָּל דִּיּוֹקְנִין דִּסְפִירָן וְכָל שְׁמָהָן דִּלְהוֹן בָּהּ אִינוּן מְצוּיָירִים, וּבָהּ אִינוּן גְּלִיפִין נִשְׁמָתִין וּמַלְאָכִין וְחֵיוָון קַדִּישִׁין, וּבָהּ גְּלִיפִין מַה דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם" (יחזקאל א, י) וְכוּ'.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, סָבָא סָבָא, וְהָא שְׁכִינְתָּא אִיהִי יִחוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֵיךְ גְּלִיפִין בָּהּ דִּיּוֹקְנִין דִּלְתַתָּא דְלַאו אִינוּן מְצִיאוּתָהּ? אָמַר לֵיהּ רַבִּי, לְמַלְכָּא דְאִיהוּ יָתִיב בְּהֵיכָלֵיהּ, וְכַמָּה בְּנֵי נָשָׁא עָאלִין לְמֶחְזְיֵיהּ, מִנְּהוֹן מִסְתַּכְּלִין בִּלְבוּשׁוֹי, וּמִנְּהוֹן בְּגוּפוֹי, וּמִנְּהוֹן מִסְתַּכְּלִין בְּעוֹבָדוֹי, וּבְוַדַּאי בְּעוֹבָדוֹי אִשְׁתְּמוֹדָע מַאי נִיהוּ מַלְכָּא, דִּלְבוּשִׁין אִיהוּ מִשְׁתַּנֵּי בְּהוֹן לְכַמָּה שִׁנּוּיָין, וּלְבוּשִׁין דְּאִיהוּ לָבוּשׁ בְּצַפְרָא לָא לָבִישׁ בְּרַמְשָׁא, וּלְבוּשִׁין דְּלָבִישׁ יוֹמָא חֲדָא לָא לָבִישׁ יוֹמָא תִנְיָנָא, וְהָכִי בְּכָל יוֹמָא וְיַרְחָא וְשַׁתָּא וְשַׁבַּתָּא וְיֹמִין טָבִין אִשְׁתַּנֵּי בִּלְבוּשִׁין.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, בְּרֵאשִׁי"ת בְּרִי"ת אֵ"שׁ, דְּאִיהוּ אוֹת וּרְשִׁימוּ דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין בֵּיהּ קַיְימִין, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, פָּתַח וְאָמַר: בְּרֵאשִׁי"ת בְּרִי"ת אֵ"שׁ, שֶׁהוּא אוֹת וְרֹשֶׁם שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים עוֹמְדִים בּוֹ, אִיהוּ אוֹת דְּצָבָא דִּלְעֵילָא, דִבְהוֹן אִתְקְרִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֹוָה צְבָאוֹת, הוּא הָאוֹת שֶׁל הַצָּבָא שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁבָּהֶם נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יהו"ה צְבָאוֹ"ת, וְאִיהוּ אוֹת דְּצָבָא דִלְתַתָּא, אִיהוּ אוֹת וּבְרִית דְּבֵיהּ קַיְימִין שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיהו לג, כה) וְהוּא הָאוֹת שֶׁל הַצָּבָא שֶׁלְּמַטָּה, הוּא אוֹת וּבְרִית שֶׁבּוֹ קַיָּמִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי, אִיהוּ אוֹת וַדַּאי, דְּאִיהוּ רְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא דְמַלְכָּא הוּא אוֹת וַדַּאי, שֶׁהוּא רֹשֶׁם שֶׁל חוֹתַם הַמֶּלֶךְ.
אַדְהָכִי הָא סָבָא קָא נָחִית לְגַבֵּיהּ כְּמִלְּקַדְמִין פָּתַח וְאָמַר, בֵּין כָּךְ הִנֵּה הַזָּקֵן הַזֶּה יָרַד אֵלָיו כְּמוֹ מִקֹּדֶם, פָּתַח וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי בְּרִית אִיהוּ וַדַּאי צַדִּיק חַ"י עָלְמִין, דְּאִיהוּ י' זְעִירָא מִסִּטְרָא דְחָכְמָה דִּלְעֵילָא. דְּכַד נָחֲתָא י' לְגַבֵּיהּ, רַבִּי רַבִּי, (י') הַבְּרִית הוּא וַדַּאי צַדִּי"ק חַ"י הָעוֹלָמִים, שֶׁהוּא י' זְעִירָה מִצַּד הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁכְּשֶׁיּוֹרֶדֶת י' אֵלָיו אַף עַל גַּב דִּבְאַתְרֵיהּ י' עִלָּאָה אִתְקְרֵי, כַּד נָחִית לְגַבֵּי צַדִּיק י' זְעִירָא אִתְקְרֵי אַף עַל גַּב שֶׁבִּמְקוֹמוֹ י' עֶלְיוֹנָה נִקְרֵאת, כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת לַצַּדִּיק נִקְרֵאת י' זְעִירָה, וְאָת ו', אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ ו' עִלָּאָה בְּאַתְרֵיהּ בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כַּד נָחִית לְגַבֵּי צַדִּיק לְאִתְחַבְּרָא בְּה', ו' זְעִירָא אִתְקְרִי, וְהָאוֹת ו', אַף עַל גַּב שֶׁהִיא ו' הָעֶלְיוֹנָה בִּמְקוֹמָהּ בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת לַצַּדִּיק לְהִתְחַבֵּר עִם ה', נִקְרֵאת ו' זְעִירָה. אַלְפָא בֵּיתָא דְאַתְוָון זְעִירָן בֵּיהּ אִינוּן הָא"ב שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת הֵם בּוֹ,
(דף סה ע"א) וְה' עִלָּאָה כַד נָחֲתָא לְגַבֵּי צַדִּיק, זְעִירָא אִתְקְרִיאַת, וְה' הָעֶלְיוֹנָה, כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת אֶל הַצַּדִּיק נִקְרֵאת זְעִירָה. וְאַף עַל גַּב דְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא בֵיהּ כְּלִילָן, סְתִימִין אִינוּן בֵּיהּ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כה, יד) וְאַף עַל גַּב שֶׁאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כְּלוּלִים בּוֹ, הֵם נִסְתָּרִים בּוֹ, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, וְאִי סְתִימִין אִינוּן בֵּיהּ, בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדְעָאן? וְאִם הֵם נִסְתָּרִים בּוֹ, בַּמָּה הֵם נוֹדָעִים? בִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא כַּד נָחִית יְהֹוָה לְגַבֵּי צַדִּיק לְנַהֲרָא בָּהּ וַדַּאי, וּמִנָּהּ אִשְׁתְּמוֹדְעָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּה אָמַר יְהֹוָה אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ" (ירמיהו ט, כב), בַּשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁמְּאִירָה כְּשֶׁיּוֹרֵד יהו"ה לַצַּדִּיק לְהָאִיר בּוֹ וַדַּאי, וּמִמֶּנָּה נוֹדָעִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כֹּה אָמַר יהו"ה אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ. אִי אִיהוּ תַמָּן אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא כִּי אִם בְּזֹאת "יִ'תְהַלֵּל הַ'מִּתְהַלֵּל הַ'שְׂכֵּל וְ'יָדֹעַ" (ירמיהו ט, כג), אִם הוּא שָׁם, נִקְרֵאת אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, וּבְאוֹתוֹ זְמַן, כִּי אִם בְּזֹאת יִ'תְהַלֵּל הַ'מִּתְהַלֵּל הַ'שְׂכֵּל וְ'יָדוֹעַ, וְאִם יִסְתַּלַּק מִצַּדִּיק וְאִשְׁתָּאַר אִיהוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ, מִיָּד אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְלָא נַהֲרָא, בְּהַהוּא זִמְנָא "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ" (ירמיהו ט, כב) וְאִם יִסְתַּלֵּק מִצַּדִּיק וְהוּא נִשְׁאָר חָרֵב וְיָבֵשׁ, מִיָּד נִקְרֵאת אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן, אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ.
וּמָאן גְּרִים לְאַנְהָרָא לָהּ, וּלְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בָהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא? מָאן דְּנַטִּיר בְּרִית, וּמִי גָרַם לְהָאִיר לָהּ וּלְהִוָּדַע בָּהּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית וְרָזָא דְמִלָּה "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" (תהלים קיח, כ), דָּא אִיהִי תַרְעָא דְצַדִּיקַיָּיא, וְאִית לוֹן רְשׁוּ לְאַעָלָא תַמָּן, וְסוֹד הַדָּבָר – זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ, זֶה שַׁעַר הַצַּדִּיקִים, וְיֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְשָׁם. וְדָא אִיהוּ מָאן דְּאִיהוּ צַדִּיק, וּבֵיהּ יְהֹוָה אִיהוּ זָכֵי בִשְׁכִינְתָּא וְיָרִית לָהּ, וְסָלִיק בָּהּ לְמַלְכָּא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְזֶהוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וּבוֹ יהו"ה, הוּא זוֹכֶה בַשְּׁכִינָה וְיוֹרֵשׁ אוֹתָהּ, וְעוֹלֶה עִמָּהּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, דְּאִיהוּ מֶלֶךְ, וְאִיהִי מַלְכוּת דִּילֵיהּ, שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, וְהִיא הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ וְרָזָא דְמִלָּה "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (ישעיהו ס, כא), וְדָא אִיהוּ שְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א) וְסוֹד הַדָּבָר – וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְזוֹהִי הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי צִיּוּרָא דְעִלָּאִין וְתַתָּאִין, כָּל דִּיּוֹקְנִין דִּסְפִירָן וְכָל שְׁמָהָן דִּלְהוֹן בָּהּ אִינוּן מְצוּיָירִים, וְהַשְּׁכִינָה הִיא צִיּוּר שֶׁל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, כָּל דְּמֻיּוֹת הַסְּפִירוֹת וְכָל שְׁמוֹתֵיהֶם הֵם מְצֻיָּרִים בָּהּ, וּבָהּ אִינוּן גְּלִיפִין נִשְׁמָתִין וּמַלְאָכִין וְחֵיוָון קַדִּישִׁין, וּבָהּ גְּלִיפִין מַה דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם" (יחזקאל א, י) וְכוּ' וּבָהּ חֲקוּקוֹת נְשָׁמוֹת וּמַלְאָכִים וְחַיּוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּבָהּ חֲקוּקִים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וְכוּ'.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, סָבָא סָבָא, וְהָא שְׁכִינְתָּא אִיהִי יִחוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֵיךְ גְּלִיפִין בָּהּ דִּיּוֹקְנִין דִּלְתַתָּא דְלַאו אִינוּן מְצִיאוּתָהּ? קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: זָקֵן זָקֵן, וַהֲרֵי הַשְּׁכִינָה הִיא הַיִּחוּד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵיךְ חֲקוּקִים בָּהּ דְּמֻיּוֹת שֶׁלְּמַטָּה שֶׁאֵינָם מְצִיאוּתָהּ? אָמַר לֵיהּ רַבִּי, לְמַלְכָּא דְאִיהוּ יָתִיב בְּהֵיכָלֵיהּ, וְכַמָּה בְּנֵי נָשָׁא עָאלִין לְמֶחְזְיֵיהּ, אָמַר לוֹ: רַבִּי, לְמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּהֵיכָלוֹ, וְכַמָּה אֲנָשִׁים נִכְנָסִים לִרְאוֹתוֹ, מִנְּהוֹן מִסְתַּכְּלִין בִּלְבוּשׁוֹי, וּמִנְּהוֹן בְּגוּפוֹי, וּמִנְּהוֹן מִסְתַּכְּלִין בְּעוֹבָדוֹי, מֵהֶם מִסְתַּכְּלִים בִּלְבוּשׁוֹ, וּמֵהֶם בְּגוּפוֹ, וּמֵהֶם מִסְתַּכְּלִים בְּמַעֲשָׂיו, וּבְוַדַּאי בְּעוֹבָדוֹי אִשְׁתְּמוֹדָע מַאי נִיהוּ מַלְכָּא, דִּלְבוּשִׁין אִיהוּ מִשְׁתַּנֵּי בְּהוֹן לְכַמָּה שִׁנּוּיָין, וּבְוַדַּאי שֶׁבְּמַעֲשָׂיו נוֹדָע מִי הוּא הַמֶּלֶךְ, שֶׁבַּלְּבוּשִׁים הוּא מִשְׁתַּנֶּה בָּהֶם לְכַמָּה שִׁנּוּיִים, וּלְבוּשִׁין דְּאִיהוּ לָבוּשׁ בְּצַפְרָא לָא לָבִישׁ בְּרַמְשָׁא, וּלְבוּשִׁין דְּלָבִישׁ יוֹמָא חֲדָא לָא לָבִישׁ יוֹמָא תִנְיָנָא, וּבַלְּבוּשִׁים שֶׁהוּא לָבוּשׁ בַּבֹּקֶר לֹא לוֹבֵשׁ בָּעֶרֶב, וְהַלְּבוּשִׁים שֶׁלּוֹבֵשׁ יוֹם אֶחָד לֹא לוֹבֵשׁ יוֹם שֵׁנִי, וְהָכִי בְּכָל יוֹמָא וְיַרְחָא וְשַׁתָּא וְשַׁבַּתָּא וְיֹמִין טָבִין אִשְׁתַּנֵּי בִּלְבוּשִׁין וְכָךְ בְּכָל יוֹם וְחֹדֶשׁ וְשָׁנָה וְשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים מִשְׁתַּנֶּה בַלְּבוּשִׁים.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה לָקֳבֵל ב' פֵּאִין הָכָא וְהָכָא.
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא סַחֲרָנֵי פּוּמָא עֵילָּא וְתַתָּא.
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה תְּרֵין אֳרָחִין עֵילָּא וְתַתָּא.
תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה תְּחוֹת גְּרוֹנָא.
תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה אֲתַר דְּבַהּ מִתְפַּשֶּׁטֶת דִּיקְנָא בְּאַנְפִּין בְּעַלְעִין.
תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה תְּרֵין תַּפּוּחִין.
(דף קמג' עמוד א') פּוּמָא דִּשְׁכִינְתָּא, בַּהּ אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בִּנְשִׁיקִין דִּרְחִימוּתָא בִּתְרֵין שִׂפְוָון סוּמְקָן. וְרוּחִין דְּנָפְקִין מִפּוּמִין עָאלִין דָּא בְּדָא. כְּדֵין מִתְדַּבְּקִין תַּרְוַיְיהוּ בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים.
שָׁדַיִם דִּילַהּ דְּמַפְקִין חֲלָבָא לְכָל סְטַר מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד וַדַּאי.
עַד הָכָא תִּיקּוּנִין קָיְימִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, קוּם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאַשְׁלִים תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא. וַאֲבַתְרָךְ יָקוּם סָבָא דְּסָבִין קַדִּישָׁא עִלָּאָה אָדָם קַדְמָאָה לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא לְפוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל.
קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא פָּתַח וְאָמַר, "כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א). מָאן זַכֵי בְּהַאי? דְּאִיהוּ סָהֲדוּתָא עַל מְהֵימָנוּתָא יִחוּדָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִית בַּהּ אֶרֶץ וְאִית בַּהּ שָׁמַיִם. אֲבָל שְׁכִינְתָּא מִתְדַּבֶּקֶת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בְּגוּפָא דִּילֵיהּ, דָּא תִּפְאֶרֶת נוֹפָא דְּאִלָנָא, תָּמָן אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד. וְאִתְּמָר בַּהּ "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּתִּפְאֶרֶת אִיהוּ כִּסֵּא. וְתַמָּן "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" (יחזקאל א, כו) וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִּפְאֶרֶת לָא אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ, א' אִסְתַּלְּקַת וְאִשְׁתְּאַר כֵּס דְּאִתְכַּסִּיאַת וְאָמַרְתְּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קמג' עמוד ב') דְא' אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ דְּאִיהוּ הוי"ה יו"י, כְּדֵין אִיהוּ כִּסֵּא.
"הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּאִיהוּ אֵשׁ וּמַיִם יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. אֵשׁ בְּשְׁכִינְתָּא, מַיִם בִּזְעֵיר אַנְפִּין, הָא חִיבּוּרָא שְׁלִים. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין. אֲבָל כֵּיוָן דִּבְנוֹפָא אִתְחַבְּרוּ כְּחַד, כְּדֵין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה כָּל עֲנָפִין דְּנָפְקִין מִתַּמָּן בִּכְלָלָא חַד אִינוּן. בְּגִין כָּךְ שְׁכִינְתָּא בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר אִתְקַשְּׁרַת בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. וּשְׁלִימוּ דְּמַלְכָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א), דְּהָא בְּאִינוּן רַגְלַיִן אִתְּתַּקְּפַת וַדַּאי לְאִתְבְּנָאָה מִינַּיְיהוּ.
וְתָא חֲזֵי, דְּהָא לְתַתָּא בְּגוֹ גּוּפָא מִסְתַּחֲרַן נְהוֹרִין, בְּרָזָא דְּאִינוּן בְּנֵי מֵעַיִם. וְכֹלָּא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְכֹלָּא בְּגִין שְׁכִינְתָּא אִינוּן.
(ישנם מספר סוגי חיבורים רוחנים שמדמים אותם לחיבורים שבתחתונים, כגון, רוח ברוח, עצם בעצם, אהבה – נתינת שפע ללא תנאי וכו'. אין הדברים האלה בעליונים כפשוטם כלל, אלא שמדמים אותם לשפתנו שלנו. כגון, חיבורי הנשיקה הוא חיבור של רוח ברוח, שרומז לעולם היצירה שהוא עולם שבו נבראים המלאכים, שאין גופם גשמי אלא כעין רוח כמו שנאמר "עושה מלאכיו רוחות". וכשמדובר על תאוה מדובר על התלהטות רוחות כמו שנאמר "ומשרתיו אש לוהט". מכאן ילמד הלומד, כמה יש להזהר בעניינים הגשמים שהם כדמיון ענינים עליונים, ובהתקדשו בם יהיה ראוי להקרא חביב אדם שנברא בצלם.
בהמשך ידובר על גוף השכינה, כמובן שגם כאן אין הדבר כבגשמיים, אלא, גוף הזכר נחשב כבחינת מקור נתינת השפע, הניתן בנקבה שהיא הכלי המקבל את השפע. שני השדיים הם ב' מקורות לאורות שמהם יוצא שפע לתחתונים ונמשל לחלב, דהיינו דם שהיו בו גבורות וע"כ היה אדום – התמתק ונהפך ללבן ולשפע מתוק עבור התחתונים. ע"כ הזהר להבין את הדברים כפשוטם וח"ו לחשוב שהדימויים האלה ישנם כפשוטם בעליונים).
תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה לָקֳבֵל ב' פֵּאִין הָכָא וְהָכָא. התיקון הראשון כנגד שני הפאות כאן וכאן.
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא סַחֲרָנֵי פּוּמָא עֵילָּא וְתַתָּא. תיקון השני, סובבים הפה למעלה ולמטה.
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה תְּרֵין אֳרָחִין עֵילָּא וְתַתָּא. ההתיקון השלישי שתי אורחות למעלה ולמטה.
תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה תְּחוֹת גְּרוֹנָא. התיקון הרביעי תחת הגרון.
תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה אֲתַר דְּבַהּ מִתְפַּשֶּׁטֶת דִּיקְנָא בְּאַנְפִּין בְּעַלְעִין. התיקון החמישי, מקום שבו מתפשט הדיקנא בפנים על הלחיים.
תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה תְּרֵין תַּפּוּחִין. התיקון השישי שני תפוחי הלחיים.
(דף קמג' עמוד א') פּוּמָא דִּשְׁכִינְתָּא, בַּהּ אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בִּנְשִׁיקִין דִּרְחִימוּתָא בִּתְרֵין שִׂפְוָון סוּמְקָן. וְרוּחִין דְּנָפְקִין מִפּוּמִין עָאלִין דָּא בְּדָא. כְּדֵין מִתְדַּבְּקִין תַּרְוַיְיהוּ בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים. פה השכינה, בו מתחברת במלך בנשיקי אהבה בשני שפתיים אדומות. והרוחות שיוצאים מהפה נכנסים זה בזה, ואז נדבקים שניהם בדבקות שלם.
שָׁדַיִם דִּילַהּ דְּמַפְקִין חֲלָבָא לְכָל סְטַר מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד וַדַּאי. שדייה מוציאים חלב לכל צד, מצד נצח והוד של ז"א ודאי.
עַד הָכָא תִּיקּוּנִין קָיְימִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. עד כאן עומדים התיקונים של השכינה בתיקון שלם.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, קוּם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאַשְׁלִים תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא. קום מט"ט השר הגדול ותשלים תיקוני השכינה, וַאֲבַתְרָךְ יָקוּם סָבָא דְּסָבִין קַדִּישָׁא עִלָּאָה אָדָם קַדְמָאָה לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא לְפוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל. ואחריך יקום סבא דסבין קדוש עליון האדם הראשון להשלים תיקון לגאולת ישראל.
קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא פָּתַח וְאָמַר, "כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א). מָאן זַכֵי בְּהַאי, דְּאִיהוּ סָהֲדוּתָא עַל מְהֵימָנוּתָא יִחוּדָא עִלָּאָה? מיהו הזוכה לזה, שהיא העדות על אמונת היחוד העליון, הרמוז ביחוד שמים וארץ? תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִית בַּהּ אֶרֶץ וְאִית בַּהּ שָׁמַיִם. בא וראה, בשכינה יש ארץ ויש בה שמים, אֲבָל שְׁכִינְתָּא מִתְדַּבֶּקֶת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בְּגוּפָא דִּילֵיהּ, דָּא תִּפְאֶרֶת נוֹפָא דְּאִלָנָא, תָּמָן אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד. אבל השכינה מתדבקת במלך בגוף שלו הנקרא כסא, הוא התפארת נוף האילן – שם מתחברת בו בחיבור אחד. וזה רמוז בפסוק שנאמר בה וְאִתְּמָר בַּהּ "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּתִּפְאֶרֶת אִיהוּ כִּסֵּא. וְתַמָּן ושם "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" (יחזקאל א, כו) וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִּפְאֶרֶת לָא אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ, א' אִסְתַּלְּקַת וְאִשְׁתְּאַר כֵּס דְּאִתְכַּסִּיאַת וְאָמַרְתְּ ובזמן שהתפארת לא בתחבר עימה, א' של כס"א מסתלקת ונשאר כ"ס, ואז נתכסת ואומרת "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קמג' עמוד ב') דְא' אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ דְּאִיהוּ הוי"ה יו"י, כְּדֵין אִיהוּ כִּסֵּא. אבל בזמן שא' מתחברת בו שהיא גימ' יהו"ה בזמן שא' מצויירת בהרכבת האותיות יו"י – אז הוא מלך נקרא כסא, הרומז על יחודם.
"הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּאִיהוּ שהוא השמים רומז בשמו על אֵשׁ וּמַיִם – יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. אֵשׁ בְּשְׁכִינְתָּא, מַיִם בִּזְעֵיר אַנְפִּין, הָא חִיבּוּרָא שְׁלִים. אש היא השכינה, מים הוא ז"א בעלה – הרי חיבור שלם. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין. ומשם והלאה נחלקים הענפים, אֲבָל כֵּיוָן דִּבְנוֹפָא אִתְחַבְּרוּ כְּחַד, כְּדֵין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה כָּל עֲנָפִין דְּנָפְקִין מִתַּמָּן בִּכְלָלָא חַד אִינוּן. אבל כיון שמתחברים כאחד בגוף האילן, לכך כל הענפים שיוצאים משם ולהלאה, כולם בכללות אחת. בְּגִין כָּךְ שְׁכִינְתָּא בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר אִתְקַשְּׁרַת בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא, לכן, נקשרת השכינה בקשר אחד בכל אבר ואבר שהם הענפים המתפרשים מהגוף שלו, וּשְׁלִימוּ דְּמַלְכָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי. ושלמות המלך היא השכינה. מִתַּמָּן משם וּלְהָלְאָה "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א), דְּהָא בְּאִינוּן רַגְלַיִן אִתְּתַּקְּפַת וַדַּאי לְאִתְבְּנָאָה מִינַּיְיהוּ. שהרי באלו הרגלים שלו שהם נצח והוד, מתחזקת ודאי להבנות מהם.
וְתָא חֲזֵי, דְּהָא לְתַתָּא בְּגוֹ גּוּפָא מִסְתַּחֲרַן נְהוֹרִין, בְּרָזָא דְּאִינוּן בְּנֵי מֵעַיִם. וְכֹלָּא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְכֹלָּא בְּגִין שְׁכִינְתָּא אִינוּן. ובוא וראה, הרי למטה בתוך הגוף בבחינת אברים תחתונים סובבים האורות בסוד שהם "בני מעים", וכולם מצד הימין, וכולם בעבור השכינה.
תפילה ד"ר מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה ד"ר: אם אין בנו כח לעורר את כח דרגת היסוד לגאול אותנו, הרי אנו מצפים לישועה מצד יחודו ית' שאינו ממתין להתעוררות התחתונים, כי אם מקנאתו לתיקון הבריאה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ", שֶׁהֲרֵי אֵין לְךָ יְשׁוּעָה אֶלָּא מִצַּד שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים "לַיהוָֹה הַיְשׁוּעָה" וכו', וְלִישׁוּעָה זֹאת אָנוּ מְקַוִּים תָּמִיד שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כְּעֵינֵי עֲבָדִים… כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ" וכו'. וְאִם תֹאמַר שֶׁהַקִּוּוּי הַזֹּאת אֵינוֹ כִּי אִם בַּעֲדֵנוּ, לֹא כֵן שֶׁהֲרֵי צַדִיק נוֹשָׁע מִישׁוּעָה שֶׁלָּנוּ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא", שֶׁהֲרֵי וְנֶאֶמַר "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" וכו', שֶׁכָּךְ סִדַּרְתָּ מְאוֹרוֹתֶיךָ שֶׁיַּמְתִּינוּ לְתִקּוּנֵי הַתַּחְתּוֹנִים, וְאִם אֵין כֹּחַ בַּתַּחְתּוֹנִים לִתֵּן כֹּחַ לְצַדִּיק זֶה לִהְיוֹת מִתְגַּבֵּר בְּתָקְפּוֹ נֶאֱמַר בּוֹ "כִּי שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק", אֲבָל בַּיְשׁוּעָה הַזֹּאת וְקָם, וַדַּאי, וּבִזְמַן שֶׁצַּדִּיק נוֹפֵל ח"ו, הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת", כַּמָּה צַעַר סוֹבֶלֶת, שֶׁלֹּא יֵשׁ צַדִּיק עִמָּהּ שֶׁיָּכוֹל לְהָקִימָהּ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן כְּרָחֵל לִפְנֵי גּוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה, שֶׁהַדִּבּוּר מִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה וְנֶאֶמַר בָּהּ "נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב". טוֹב זֶה צַדִּיק, טוֹב וַדַּאי, וַהֲרֵי כֹּחַ גָּדוֹל צָרִיךְ לְהָקִים זֶה לְהָבִיא לוֹ יְשׁוּעָה וְאֵין לָנוּ כִּי אִם לַעֲמֹד לְצַפּוֹת שֶׁתָּבוֹא לוֹ הַיְשׁוּעָה מִצַּד יִחוּדְךָ הָעֶלְיוֹן שֶׁאֵינוֹ מַמְתִּין וְאֵינוֹ עוֹמֵד תַּחַת שׁוּם סֵדֶר וְהִתְעוֹרְרוּת הַתַּחְתּוֹן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה", "קִנְאַת יְהוָֹה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹאת", וּלְקִנְאָה הַזֹּאת אֲנַחְנוּ מְצַפִּים תָּמִיד וְעֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ בְּקִוּוּי גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתְךָ, וַדַּאי, לִהְיוֹת צַדִּיק נוֹשָׁע. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח", וְקוֹל מִתְחַבֵּר בַּדִּבּוּר. "וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ", שֶׁהוּא פִּי יְהוָֹה, הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה אֵינָהּ עוֹד נֶאֱלֶמֶת אֶלָּא "תְּהִלַּת יְהוָֹה יְדַבֵּר פִּי", "וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ", וַדַּאי.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי עֵינֵינוּ כָּלוֹת מְיַחֲלוֹת לֵאלֹהֵינוּ וְזֶה קִוּוּי אֱמֶת וַדַּאי, וְרָאוּי שֶׁתְּגַלֶּה אֲמִתְּךָ לַמְקַוִּים לַאֲמִתְּךָ. "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", "עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ", "לַיהוָֹה הַיְשׁוּעָה" מִצַּד יִחוּדְךָ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּנוּ עוֹד כֹּחַ אַפִילוּ לְקַוּוֹת מִתּוֹךְ רֹב הַצָּרוֹת, שֶׁהֲרֵי ס"מ הָרָשָׁע אֵינוֹ נוֹתֵן מְנוּחָה אֶלָּא מְבַלְבֵּל מַחֲשָׁבוֹת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה", וַהֲרֵי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, וַהֲרֵי אַתָּה תְּקַבֵּל מְעַט קִוּוְיֵינוּ לְפָנֶיךָ וְאַתָּה תִּגְמֹר בַּעֲדֵנוּ, "ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי". אֱמֹר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ, וְנַעַבָדְךָ בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה לָךְ. וְאִם תִּקְוָתֵנוּ לִפְעָמִים אֵינוֹ כָּרָאוּי, הֲרֵי הָרָשָׁע ס"מ הוּא הַמַּסִּית וְהַמַּדִּיחַ וְהוּא חַיָּב מִיתָה וַדַּאי, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי בִּקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ" וכו', וְזֶה עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁצָּרִיךְ לִשְׂרֹף אוֹתָהּ בְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת שֶׁלְךָ, שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "כִּי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא", שֶׁנֶאֱמַר "קַנֵּא לְשִׁמְךָ הַמְחֻלָּל", "לָמָּה יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח". "הַחֲרֵם תַּחֲרִים אוֹתוֹ! יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה" לְהָמִיתוֹ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל! "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָ"י כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר", "קִנְאַת יְהוָֹה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹאת". קַנֵּא לְאַדְמַת קָדְשְׁךָ, קַנֵּא לִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ, קַנֵּא לִדְבִיר הֵיכָלְךָ, קַנֵּא לַאֲחוֹתְךָ, קַנֵּא לְרַעְיָתְךָ, קַנֵּא לְיוֹנָתְךָ תַּמָּתְךָ, קַנֵּא לְעַמְּךָ גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ, נְקֹם נִקְמַת בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ שֶׁנִּתְּנוּ לְחַיַּת הָאָרֶץ, נְקֹם נִקְמַת עֹל גָּלוּתֵנוּ הַכָּבֵד וְהָאָרֹךְ, רְאֵה בְּצָרוֹתֵינוּ וּשְׁמַע קוֹל תְּפִלָתֵנוּ, כִּי אֵין אֱלוֹהַּ אַחֵר מִבִּלְעָדֶיךָ. "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד". "חָנֵּנוּ יְהוָֹה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז", "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה", כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת בֶּאֱמֶת. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.