Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְדָא רָזָא "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן" (בראשית ט, יג), וְאוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא מִלָּה דְאַקִּישׁ לִי, "מוֹקֵשׁ" כְּתִיב בֵּיהּ, דְּבֵיהּ הֲוָה מוֹקֵשׁ לְאָדָם קַדְמָאָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ 'אָדָם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה', וּמַה דְּנָטִיר לֵיהּ אִיהוּ בְּהֵקֵשׁ בְּשׁוּתָּפוֹ עִמִּי, בְדִיּוֹקְנָא דִילִי, עֲלָהּ אִתְּמַר "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז), בְּגִין דְּמָאן דְּנָטִיר בְּרִית זָכָה לְמַלְכוּת, הֲרֵי אִיהוּ בְ'הֵקֵשׁ' לִי בְּשׁוּתָּפוֹ עִמִּי, וְאִם לָא נָטִיר לֵיהּ אִתְחַזַּר קַ"שׁ, קָשֶׁ'ה לֵיהּ קָשֶׁה לְאָת ה', וְעַל הַאי 'קַשׁ' אִתְּמַר "וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א, יח), וְאִיהוּ לְקַ"שׁ בְּהִפּוּךְ אַתְוָון שֶׁקֶ"ל, וְאִיהוּ שֶׁקֶל לַצַּדִּיקִים דְּנָטְרִין בְּרִית שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. וַוי לְמָאן דְּלָא נָטִיר לֵיהּ, וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר לֵיהּ, וּמָאן דְּנָטִיר בְּרִית הַאי אִיהוּ עֵד עֲלֵיהּ ע' מִן שְׁמַ'ע ד' מִן אֶחָד, וְאִי לָא נָטִיר בְּרִית פָּרַח מִנֵּיהּ קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד, וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר.

דף צט ע"ב "וְהָאָדָם יָדַע" (בראשית ד, א) וְכוּ', קָם סָבָא פָּתַח וְאָמַר רַבִּי רַבִּי וְעַד הָכָא לָא הֲוָה יָדַע אָדָם לְאִנְתְּתֵיהּ? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְחָאב אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מֵאַתְרֵיהּ, וְהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דִּבְּזִמְנָא דְלֵית שְׁכִינְתָּא בְּאַתְרָהּ אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, בְּגִין דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" (בראשית מז, לא). וּמֵאָן אֲתַר אִסְתַּלְקַת? מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא דְתַמָּן הֲוָה, וְדָא הוּא רָזָא דְעִיבּוּר ע"ב רי"ו, חֶסֶד גְּבוּרָה, וְלָא לְמַגָּנָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, הַנּוֹתֵן מִטָּתוֹ בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים זְכָרִים, וְאִיהוּ גָרִים דְּאִסְתַּלַּק הַהִיא מִטָּה מִתַּמָּן, הָכִי אִסְתַּלִּיק אִיהוּ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וּבָתַר דְּקַבִּיל עוֹנְשֵׁיהּ אִתְחַזַּר מִטָּה לְאַתְרָהָא, בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, א).

וְעוֹד "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, א), אִית יְדִיעָה לְטַב וְאִית יְדִיעָה לְבִישׁ, כְּגוֹן "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג, ז), וּכְגוֹן "וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז, ז), עֵרֹם מֵאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, וְעֶרְיָה מֵאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה.

וְעוֹד "וְהָאָדָם יָדַע" (בראשית ד, א), כְּגוֹן "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה" (אסתר ד, א), הָכִי אָדָם יָדַע דְּגָרִים אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבֵין שְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאָדָם חָאב בְּמַחֲשָׁבָה, וְחַוָּה חָאבַת בְּמַעֲשֶׂה, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ 'יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה', בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְנַטִּל נִשְׁמָתֵיהּ בְּאֹרַח אֲצִילוּת תַּמָּן חָאב, וְחַוָּה בְּמַעֲשֶׂה דִילֵיהּ, דְּאִיהִי כֹּחַ דִּילֵיהּ כ"ח אַתְוָון דְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְכֹלָּא חָכְמָה כֹּ"חַ מָ"ה.
וְעוֹד "וְהָאָדָם יָדַע" (בראשית ד, א), יָדַע חוֹבָא דִילֵיהּ, בְּמַאי? בְּקַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן, בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע" (ישעיהו יד, כט), דְּאִיהוּ זוּהֲמָא דְאַטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה, וַהֲוָה יָדַע זוּהֲמָא דִילֵיהּ דְּאִתְפַּשַּׁט עַד קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, וְכַד חָמָא גִלְגוּלָא וּתְיוּבְתָּא דִילֵיהּ תַּמָּן, אָמַר "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), כְּעַן יָדַעְנָא לֵיהּ דְּקָנִיתִי לֵיהּ בְּקֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, וְרַוַוחְנָא לֵיהּ תַּמָּן, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), וְדָא אִיהוּ רָזָא "וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ" (קהלת ח, י) וְכוּ'.

וְדָא רָזָא "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן" (בראשית ט, יג), וְזֶה סוֹד אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן, וְאוּקְמוּהוּ חַבְרַיָּא מִלָּה דְאַקִּישׁ לִי, "מוֹקֵשׁ" כְּתִיב בֵּיהּ, דְּבֵיהּ הֲוָה מוֹקֵשׁ לְאָדָם קַדְמָאָה, וּפֵרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים, דָּבָר שֶׁמַּקִּישׁ לִי כָּתוּב בּוֹ מוֹקֵשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹקֵשׁ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ 'אָדָם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה', כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ,  וּמַה דְּנָטִיר לֵיהּ אִיהוּ בְּהֵקֵשׁ בְּשׁוּתָּפוֹ עִמִּי, בְדִיּוֹקְנָא דִילִי, עֲלָהּ אִתְּמַר "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז)וּמַה שֶּׁשָּׁמַר אוֹתוֹ הוּא בְהֶקֵּשׁ בְּשֻׁתָּפוּת עִמִּי, בַּדְּיוֹקָן שֶׁלִּי, עָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּגִין דְּמָאן דְּנָטִיר בְּרִית זָכָה לְמַלְכוּת, הֲרֵי אִיהוּ בְ'הֵקֵשׁ' לִי בְּשׁוּתָּפוֹ עִמִּי, מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית זוֹכֶה לְמַלְכוּת, הֲרֵי הוּא בְּהֶקֵּשׁ לִי בְּשֻׁתָּפוּת עִמִּי,  וְאִם לָא נָטִיר לֵיהּ אִתְחַזַּר קַ"שׁ, קָשֶׁ'ה לֵיהּ קָשֶׁה לְאָת ה',
 
וְעַל הַאי 'קַשׁ' אִתְּמַר "וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א, יח), וְאִיהוּ לְקַ"שׁ בְּהִפּוּךְ אַתְוָון שֶׁקֶ"ל, וְעַל הַקַּשׁ הַזֶּה נֶאֱמַר וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְהוּא לְקַ"שׁ בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת שֶׁקֶ"ל,  וְאִיהוּ שֶׁקֶל לַצַּדִּיקִים דְּנָטְרִין בְּרִית שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְהוּא שֶׁקֶל לַצַּדִּיקִים שֶׁשּׁוֹמְרִים בְּרִית שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.   וַוי לְמָאן דְּלָא נָטִיר לֵיהּ, וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר לֵיהּ, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁלֹּא שׁוֹמֵר אוֹתוֹ, וְאַשְׁרָיו מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ.  וּמָאן דְּנָטִיר בְּרִית הַאי אִיהוּ עֵד עֲלֵיהּ ע' מִן שְׁמַ'ע ד' מִן אֶחָד, וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, הִיא עֵד עָלָיו – ע' מִן שְׁמַע, ד' מִן אֶחָד.  וְאִי לָא נָטִיר בְּרִית פָּרַח מִנֵּיהּ קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד, וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר. תי. וְאִם לֹא שׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית, פּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ הַקּוֹץ שֶׁל ד' מִן אֶחָד וְנִשְׁאָר אַחֵר, (עֵד עֵר).
 
דף צט ע"ב "וְהָאָדָם יָדַע" (בראשית ד, א) וְכוּ', קָם סָבָא פָּתַח וְאָמַר וְהָאָדָם יָדַע וְכוּ', קָם זָקֵן פָּתַח וְאָמַר:  רַבִּי רַבִּי וְעַד הָכָא לָא הֲוָה יָדַע אָדָם לְאִנְתְּתֵיהּ? רַבִּי רַבִּי, וְעַד כָּאן לֹא הָיָה אָדָם יוֹדֵעַ אֶת אִשְׁתּוֹ? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְחָאב אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מֵאַתְרֵיהּ, אֶלָּא בִזְמַן שֶׁחָטָא הִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִמְּקוֹמוֹ, וְהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דִּבְּזִמְנָא דְלֵית שְׁכִינְתָּא בְּאַתְרָהּ אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁכִינָה בִמְקוֹמָהּ, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה,  בְּגִין דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" (בראשית מז, לא). . מִשּׁוּם שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה, וּמֵאָן אֲתַר אִסְתַּלְקַת? ואֵיזֶה מָקוֹם הִסְתַּלְּקָה?  מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא דְתַמָּן הֲוָה, וְדָא הוּא רָזָא דְעִיבּוּר  מִיָּמִין וּשְׂמֹאל שֶׁשָּׁם הָיְתָה, וְזֶהוּ סוֹד הָעִבּוּר (ס"א וַיַּעֲבוֹ"ר) ע"ב רי"ו, חֶסֶד גְּבוּרָה, ע"ב רי"ו, חֶסֶד וּגְבוּרָה,  וְלָא לְמַגָּנָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, הַנּוֹתֵן מִטָּתוֹ בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים זְכָרִים, וְלֹא לְחִנָּם פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה הַנּוֹתֵן מִטָּתוֹ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם יִהְיוּ לוֹ בָּנִים זְכָרִים, וְאִיהוּ גָרִים דְּאִסְתַּלַּק הַהִיא מִטָּה מִתַּמָּן, וְהוּא גָרַם שֶׁתִּסְתַּלֵּק אוֹתָהּ מִטָּה מִשָּׁם הָכִי אִסְתַּלִּיק אִיהוּ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וּבָתַר דְּקַבִּיל עוֹנְשֵׁיהּ אִתְחַזַּר מִטָּה לְאַתְרָהָא, כָּךְ הוּא מִסְתַּלֵּק מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאַחַר שֶׁקִּבֵּל עָנְשׁוֹ, חוֹזֶרֶת הַמִּטָּה לִמְקוֹמָהּ.  בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, א) בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ.
 
וְעוֹד "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, א), אִית יְדִיעָה לְטַב וְאִית יְדִיעָה לְבִישׁ, וְעוֹד וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ, יֵשׁ יְדִיעָה לְטוֹב וְיֵשׁ יְדִיעָה לְרַע,כְּגוֹן "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג, ז), וּכְגוֹן "וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (יחזקאל טז, ז), עֵרֹם מֵאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, וְעֶרְיָה מֵאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה. כְּמוֹ וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם, וּכְמוֹ וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה, עֵרוֹם מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְעֶרְיָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
 
וְעוֹד "וְהָאָדָם יָדַע" (בראשית ד, א), כְּגוֹן "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה" (אסתר ד, א), הָכִי אָדָם יָדַע דְּגָרִים אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבֵין שְׁכִינְתֵּיהּ, וְעוֹד וְהָאָדָם יָדַע, כְּמוֹ וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, כָּךְ אָדָם יָדַע שֶׁגָּרַם הַפְרָדָה בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ,  דְּאָדָם חָאב בְּמַחֲשָׁבָה, וְחַוָּה חָאבַת בְּמַעֲשֶׂה, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ 'יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה', שֶׁאָדָם חָטָא בְמַחֲשָׁבָה, וְחַוָּה חָטְאָה בְמַעֲשֶׂה, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יִשְׂרָאֵל עָלָה בְמַחֲשָׁבָה בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְנַטִּל נִשְׁמָתֵיהּ בְּאֹרַח אֲצִילוּת תַּמָּן חָאב, וְחַוָּה בְּמַעֲשֶׂה דִילֵיהּ, דְּאִיהִי כֹּחַ דִּילֵיהּ כ"ח אַתְוָון דְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְכֹלָּא חָכְמָה כֹּ"חַ מָ"ה, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּטְּלָה נִשְׁמָתוֹ בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת שָׁם חָטָא, וְחַוָּה בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ, כ"ח הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהַכֹּל חָכְמָ"ה, כֹּ"חַ מָ"ה.
 
וְעוֹד "וְהָאָדָם יָדַע" (בראשית ד, א), יָדַע חוֹבָא דִילֵיהּ, בְּמַאי? וְעוֹד וְהָאָדָם יָדַע, יָדַע חֶטְאוֹ בַּמֶּה?  בְּקַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן, בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע" (ישעיהו יד, כט)בְּקַיִן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן, מִשּׁוּם שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע,  דְּאִיהוּ זוּהֲמָא דְאַטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה, וַהֲוָה יָדַע זוּהֲמָא דִילֵיהּ דְּאִתְפַּשַּׁט עַד קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, וְזוֹ הַזֻּהֲמָה שֶׁהִטִּיל הַנָּחָשׁ בְּחַוָּה, וְהָיָה יוֹדֵעַ זֻהַמְתּוֹ שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה עַד קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה,  וְכַד חָמָא גִלְגוּלָא וּתְיוּבְתָּא דִילֵיהּ תַּמָּן, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַגִּלְגּוּל וְהַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ שָׁם, אָמַר "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), אִישׁ אֶת יהו"ה,  כְּעַן יָדַעְנָא לֵיהּ דְּקָנִיתִי לֵיהּ בְּקֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, וְרַוַוחְנָא לֵיהּ תַּמָּן, אָמַר קָנִיתִי אָז יָדַעְתִּי אוֹתוֹ שֶׁקָּנִיתִי אוֹתוֹ בְּקֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה, וְהִרְוַחְתִּי אוֹתוֹ שָׁם,  וּבְגִין דָּא אִתְּמַר "קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה" (בראשית ד, א), וְדָא אִיהוּ רָזָא "וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ" (קהלת ח, י) וְכוּ'וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו"ה, וְזֶהוּ סוֹד שֶׁל וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וְכוּ'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וּמִלִּין לְעֵילָא הָכִי אִרְשִׁימוּ בְּרָזָא דִּילֵיהּ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר בְּרָזָא דָּא. דְּכָל מִילִין רְשִׁימִין לְעֵילָא, כֻּלְהוֹ דְּאִתְמָרוּ בְּאוֹרַיְתָא, מִכָּל חַד דְּאִתְמָרוּ וַדַּאי. וְכֹלָּא אֶתְיָהִיב לְמֹשֶׁה, לְאַחֲזָאָה לְיִשְׂרָאֵל מִילִין כִּדְקָא יָאוּת.

וַאֲפִילוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֹּלָּא אִתְרְשִׁים לְעֵילָא בִּשְׁמָא דְּמָארֵיהּ עַד לָא אִתָּמְרַת לְתַתָּא. כָּל שֶׁכֵּן בָּתַר (דף מח' עמוד ב')  דְּאִתְמָרַת. וְרָזָא דָּא 'כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָה לְעוֹלָם' (אבות ו, ו). דְּכַמָּה אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהַהִיא נִשְׁמָתָא וַדַּאי, וּמְשַׁמְּשִׁין לַהּ, וְכֻלְהוֹ מִתְנַהֲרָן בְּהַהִיא מִלָּה, דִּלְהַהִיא חוּלָקָא אִתְיְהִיבַת. וּמָאן דְּגָזַל מִילִין מִמַּרַיְיהוּ כְּאִלּוּ גָּזָל מִגּוֹ קוּדְשָׁא עִלָּאָה, וְגָזַל נְהִירוּ מֵאִלֵין דִּמְצַפָּאן לֵיהּ. וַאֲפִילוּ מָאן דְּאָמַר סְתָם, גָּרִים לִנְהִירוּ דְּלָא אִשְׁתְּלִים.

וְאִי תֵּימָא מֹשֶׁה אַמַּאי בְּעָא לְמֵימַר לוֹן? אֶלָּא מֹשֶׁה כֹּלָּא לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבֵד. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ" (ישעיהו נג, ה). דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל בְּקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חֲדָא, וּפָרִישׁ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִיהוּ נַטִּיל לוֹן בְּגִינַיְיהוּ. אִשְׁתַּכְחוּ כֻּלְהוֹ תּוֹכָחוֹת לָקֳבֵל דַּרְגִּין עִלָּאִין. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית" (דברים כח, סט) וְדָא אוֹרָיְתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה). דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי כְּלָלָא דְּכָל דַּרְגִּין עִלָּאִין.

וּבְזִמְנָא דְּקַיְּימִין מִילִין בְּתִיקּוּנָא, אִינוּן מִילִין גַּרְמַיְיהוּ מָשְׁכִין בִּרְכָאָן לְמַאן דִּמְקַיֵּם לוֹן. וּלְמָאן דְּעָבְרִין עֲלַיְיהוּ, אִתְהֲדָרוּ אִינוּן גּוּפַיְיהוּ בְּדִינָא לְקִבְלַיְיהוּ. וְצֵירוּפִין מִצְטָרְפִין בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן בְּאָרְחִין עִלָּאִין כֹּלָּא לְדִינָא עַל חַיָיבַיָּא. וְכָל דָּא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין צְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא וּלְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ פְּגִימוּ. אֲבָל בַּסּוּף יוֹמַיָּא, כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְעָרַן כַּחֲדָא לְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ כָּל רְשִׁימוּ דְּזוּהֲמָא.

(דף מט' עמוד א') וּבְזִמְנָא דְּקַיְּימִין מִילִין בְּתִיקּוּנָא, אִינוּן מִילִין גַּרְמַיְיהוּ מָשְׁכִין בִּרְכָאָן לְמַאן דִּמְקַיֵּם לוֹן. וּלְמָאן דְּעָבְרִין עֲלַיְיהוּ, אִתְהֲדָרוּ אִינוּן גּוּפַיְיהוּ בְּדִינָא לְקִבְלַיְיהוּ. וְצֵירוּפִין מִצְטָרְפִין בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן בְּאָרְחִין עִלָּאִין כֹּלָּא לְדִינָא עַל חַיָיבַיָּא. וְכָל דָּא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין צְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא וּלְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ פְּגִימוּ. אֲבָל בַּסּוּף יוֹמַיָּא, כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְעָרַן כַּחֲדָא לְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ כָּל רְשִׁימוּ דְּזוּהֲמָא. וְכַמָּה דְּכֻלְּהוּ מִתְעָרִין בְּזִמְנָא חֲדָא, הָכִי עַקְתִּין דְּיִתְחֲזוּן בְּעָלְמָא, מִכֻּלְהוֹ יְהוֹן. וְרָזָא דָּא "וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (דברים ד, ל) כֻּלְהוֹ בְּקִיטְרָא חֲדָא. דְּהָא עַקְתָּא כְּלִילָא מִכָּל עַקְתִּין תְּהֵא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי" (עמוס ה, יט) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". כְּדֵין בְּרִגְעָא חַד נְהִירוּ יִתְבַּקַּע, נְהִירוּ דְּכָל דַּרְגִּין, וְיִתְפָּרְקוּן בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. וְרָזָא דָּא "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'. דְּכַמָּה זִינִין מְסָאֲבִין מָארֵי חֲשׁוּכָא יִתְפַּשְּטוּן לְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, וְיִתְתַּקְּפוּן עַל אוּמִין דִּלְהוֹן לְאַשְׁלָטָא לוֹן. בְּגִין כָּךְ "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ". "וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים" (ישעיהו ס, ב) דָּא עֲרָפֶל דִּלְהוֹן. כְּדֵין "וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהֹוָה" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל:

 וּמִלִּין לְעֵילָא הָכִי אִרְשִׁימוּ בְּרָזָא דִּילֵיהּ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר בְּרָזָא דָּא. והדברים למעלה ככה נרשמו בסוד הנהגתו, ורוח הקודש אמרם בסוד זה. דְּכָל מִילִין רְשִׁימִין לְעֵילָא, כֻּלְהוֹ דְּאִתְמָרוּ בְּאוֹרַיְתָא, מִכָּל חַד דְּאִתְמָרוּ וַדַּאי. וְכֹלָּא אֶתְיָהִיב לְמֹשֶׁה, לְאַחֲזָאָה לְיִשְׂרָאֵל מִילִין כִּדְקָא יָאוּת. כל הדברים הרשומים למעלה, כולם שנאמרו בתורה, מכל אחד מהמדרגות העליונות נאמרו, וכולם ניתנו למשה, להראות לישראל את הדברים כראוי.

וַאֲפִילוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֹּלָּא אִתְרְשִׁים לְעֵילָא בִּשְׁמָא דְּמָארֵיהּ עַד לָא אִתָּמְרַת לְתַתָּא. כָּל שֶׁכֵּן בָּתַר (דף מח' עמוד ב')  דְּאִתְמָרַת. וְרָזָא דָּא ואפילו תורה שבעל פה, כולה נרשמה למעלה בשם אומרה עוד לפני שנאמרה למטה, וכל שכן אחרי שנאמרה וזה סוד 'כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָה לְעוֹלָם' (אבות ו, ו). דְּכַמָּה אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהַהִיא נִשְׁמָתָא וַדַּאי, וּמְשַׁמְּשִׁין לַהּ, וְכֻלְהוֹ מִתְנַהֲרָן בְּהַהִיא מִלָּה, דִּלְהַהִיא חוּלָקָא אִתְיְהִיבַת. שכמה הם האנשים והנשמות התלויים באותה נשמה שדברי התורה רשומים על שמה, ומשמשים אותה, וכולם מוארים מאותו העניין, שניתנה לחלקה של אותה הנשמה. וּמָאן דְּגָזַל מִילִין מִמַּרַיְיהוּ כְּאִלּוּ גָּזָל מִגּוֹ קוּדְשָׁא עִלָּאָה, ומי שגזל אותם הדברים מבעליהן ואמרם בשם עצמו או שמשתמע כך, כאילו גזל מתוך הקדושה העליונה – מאותו המקום שהיו הדברים רשומים טרם שירדו לעולם, וְגָזַל נְהִירוּ מֵאִלֵין דִּמְצַפָּאן לֵיהּ, וגזל את האורות מאלו שמצפים להם, אותם המשמשים התלויים באותה הנשמה. וַאֲפִילוּ מָאן דְּאָמַר סְתָם, גָּרִים לִנְהִירוּ דְּלָא אִשְׁתְּלִים, ואפילו מי שאומר דברים בסתם ולא מעצמו, ולא אמר מהיכן שמעם – גורם חסרון להארות ואינן נשלמות.

[הערת המתרגם: ומה נאמר אנו בדור יתום זה שהזיכרון חלש, והרבה מהדברים ששומעים ויודעים – אין יודעים את מקורם? על כן, חשוב לנסות להתמיד להביא הדברים בשם אומרם, ובהעדר מקור, לא נמנע טוב, ולכל הפחות נבהיר שאין אנו מקור הדברים].

וְאִי תֵּימָא מֹשֶׁה אַמַּאי בְּעָא לְמֵימַר לוֹן? אֶלָּא מֹשֶׁה כֹּלָּא לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבֵד ואם תאמר, מדוע רצה משה לומר להם התוכחות? אלא משה הכל עשה לטובתם של ישראל וזה סוד. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ" (ישעיהו נג, ה) שנוטל את משאם עליו. דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל בְּקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חֲדָא, וּפָרִישׁ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, שהוא נטל בתחילה את כל התוכחות, הראשונות והאחרונות בכלל אחד ופרש אותם לפרטים לישראל כדי למעט את תוקפם, אֲבָל אִיהוּ נַטִּיל לוֹן בְּגִינַיְיהוּ. אִשְׁתַּכְחוּ כֻּלְהוֹ תּוֹכָחוֹת לָקֳבֵל דַּרְגִּין עִלָּאִין אבל הוא נטל אותם בגללם, ונמצאו כל התוכחות כנגד המדרגות העליונות שיכולות להפגם בגלל העוונות, וזה סוד המילה "אֵלֶּה". וְרָזָא דְּמִלָּה "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית" (דברים כח, סט) וְדָא אוֹרָיְתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ דברי הברית זו התורה שמקיימת את העולם שנאמר עליה "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה). דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי כְּלָלָא דְּכָל דַּרְגִּין עִלָּאִין והיא כלולה מכל המדרגות העליונות.

וּבְזִמְנָא דְּקַיְּימִין מִילִין בְּתִיקּוּנָא, אִינוּן מִילִין גַּרְמַיְיהוּ מָשְׁכִין בִּרְכָאָן לְמַאן דִּמְקַיֵּם לוֹן. ובזמן, שעומדים הדברים בתיקונם ושומרים את הברית, אלה דברים עצמם מושכים הברכות מאותם המקומות לאלה שמקיימים אותם. וּלְמָאן דְּעָבְרִין עֲלַיְיהוּ, אִתְהֲדָרוּ אִינוּן גּוּפַיְיהוּ בְּדִינָא לְקִבְלַיְיהוּ. וְצֵירוּפִין מִצְטָרְפִין בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן בְּאָרְחִין עִלָּאִין כֹּלָּא לְדִינָא עַל חַיָיבַיָּא. ולאלה שעוברים עליהם, חוזרים אלו הדברים עצמם במידת הדין כנגדם, ומצטרפים הצירופים בסוד השמות והדרכים העליונות כולם לדון את הרשעים. וְכָל דָּא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין צְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא וּלְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ פְּגִימוּ. וכל זה בזמן הגלות, שכל המדרגות צריכות להתקן ולהעביר מהם הפגמים שבגינם יש גלות. אֲבָל בַּסּוּף יוֹמַיָּא, כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְעָרַן כַּחֲדָא לְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ כָּל רְשִׁימוּ דְּזוּהֲמָא. אבל בסוף הימים, כל המדריגות העליונות יתעוררו כאחד להעביר מהם כל רושם של זוהמה העוונות והפגמים.

(דף מט' עמוד א') וְכַמָּה דְּכֻלְּהוּ מִתְעָרִין בְּזִמְנָא חֲדָא, הָכִי עַקְתִּין דְּיִתְחֲזוּן בְּעָלְמָא, מִכֻּלְהוֹ יְהוֹן. וכמו שהם יתעוררו בזמן אחד להעביר הזוהמה, כך יראו צרות בעולם כנגד כל המדרגות שיתוקנו. וזה סוד וְרָזָא דָּא "וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (דברים ד, ל) כֻּלְהוֹ בְּקִיטְרָא חֲדָא, כולם בקשר אחדדְּהָא עַקְתָּא כְּלִילָא מִכָּל עַקְתִּין תְּהֵא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב שהצרה תהיה כלולה מכל הצרות כולם, כמו שכתוב "כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי" (עמוס ה, יט) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". כְּדֵין בְּרִגְעָא חַד נְהִירוּ יִתְבַּקַּע, נְהִירוּ דְּכָל דַּרְגִּין, וְיִתְפָּרְקוּן בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. ואז ברגע אחד יבקע האור, אור הכלול מכל המדרגות, ויגאלו ישראל גאולה שלמה. וזה סוד וְרָזָא דָּא "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ' לקחת נקמה מהאומות ולהעביר הזוהמה הסותמים את השכינה הנקראת ארץ. דְּכַמָּה זִינִין מְסָאֲבִין מָארֵי חֲשׁוּכָא יִתְפַּשְּטוּן לְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, וְיִתְתַּקְּפוּן עַל אוּמִין דִּלְהוֹן לְאַשְׁלָטָא לוֹן. שכמה מינים טומאות, בעלי החושך יתפשטו לשוטט בעלמא, ויתחזקו על האומות שלהם להשליט אותם ולהתנגד לגאולת ישראלבְּגִין כָּךְ לכן נאמר "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ". "וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים" (ישעיהו ס, ב) דָּא עֲרָפֶל דִּלְהוֹן שלהםכְּדֵין ועל גאולת ישראל נאמר "וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהֹוָה" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אשרי חלקם של ישראל.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תי"ד מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תי"ד: אדנ"י היא היכ"ל ה' היא. וכשהתחתונים נעשים ניקוד לעולם להוי"ה ב"ה מתגלית מלכותו ומתגלה יחודו בבית המקדש.

 

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שְׁכִינָתְךָ שַׂמְתָּ לִהְיוֹת בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁבָּהּ, "בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם", שֶׁהֲרֵי אוֹרוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּסוֹד ד' אוֹתִיּוֹת יהו"ה ב"ה, וְעִם כָּל זֶה אֵין לָאוֹתִיּוֹת פְּעֻלָּה עַד שֶׁיִּהְיוּ הַתַּחְתּוֹנִים מִתְקַשְּׁרִים בָּהֶם וְעוֹשִׂים הֵיכָ"ל לְגַבָּם וְזֶה אֲדֹנָ"י, וּמִיָּד נַעֲשִׂים כֻּלָּם נִקּוּדִים לְאוֹתִיּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת, וְזֶה נִקּוּד לְעוֹלָם. מִשָּׁם וָהָלְאָה כָּל הַפְּעֻלּוֹת נַעֲשׂוֹת כָּרָאוּי וּלְפִיכָךְ, "יִמְלוֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן", לְעוֹלָם דַּיְקָא, זֶה אֲדֹנָ"י גִּימַטְרִיָּא הֵיכָ"ל – "צִיּוֹן" וַדַּאי, אָז "יִמְלוֹךְ" שֶׁהֲרֵי הַדְּבָרִים יוֹצְאִים מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "מִקְדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ", שְׁנֵי יָדַיִם – כֹּחַ, כָּלַל אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים – עֶשֶׂר סְפִירוֹת, חַמֵּשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ כְּלוּלִים בְּ–ד' אוֹתִיּוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת. פֹּעַל שֶׁלָּהֶם – אֲדֹנָ"י, הֵיכָ"ל, "מִקְדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ", שָׁם, "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי" וְכוּ'. חוּץ מִשָּׁם, "יְהֹוָה יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" כְּתִיב, שֶׁהֲרֵי ו' אוֹת יִחוּדְךָ אֵינָהּ מִתְגַּלָּה אֶלָּא שָׁם, לְפִיכָךְ אֵין שָׁם שִׁנּוּי דִּכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת תָּמִיד, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לִקְרוֹא שִׁמְךָ עָלֵינוּ וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ הֵיכָל לְגַבָּךְ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ נִקּוּדִים לְאוֹתִיּוֹתֶיךָ לַעֲשׂוֹת בָּנוּ נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל הָאָרֶץ. יְהֹוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.