תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
כְּגַוְונָא דָא שְׁכִינְתָּא, כַּמָּה לְבוּשִׁין אִית לָהּ, דְּמִנְּהוֹן בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּרְסַיָּין, וּמַלְאָכִין וְחֵיוָון וּשְׂרָפִים, וּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְכָל מַה דְּבָרָא בְהוֹן, וְכָל בִּרְיָין דְּבָרָא מֵאִלֵּין לְבוּשִׁין דִּילָהּ, רָשִׁים לוֹן כֻּלְּהוּ וְגָלִיף לוֹן בִּלְבוּשָׁהָא, בְּגִין לְאִסְתַּכְּלָא מִינָהּ בְּכָל בִּרְיָין לְרַחֲמָא עֲלַיְיהוּ, וְרָזָא דְמִלָּה "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), "וּרְאִיתִיהָ" בְּאִלֵּין לְבוּשִׁין דְּאִינוּן נְהִירִין בְּכָל זִמְנִין דְּיִשְׂרָאֵל נַהֲרִין לוֹן בְּעוֹבָדִין טָבִין, וּבְגִינַיְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים עֲלַיְיהוּ.
וְאִי עָבְדִין עוֹבְדִין בִּישִׁין, אִיהִי אִתְלַבְּשַׁת לְבוּשִׁין אָחֳרָנִין אוּכְמִין, דִּבְהוֹן רְשִׁימִין כָּל אִינוּן מָארֵי דְּדִינִין דְּאִתְקְרִיאוּ לֵילוֹת, לְמֵידָן בְּהוּ לְעָלְמָא, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהִי אָמְרַת "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), וּבְגִין דָּא אִלֵּין מִסִּטְרָא דִלְבוּשִׁין אִינוּן גְּלִיפִין בָּהּ, עִלָּאִין דְּאִינוּן מַלְכִין וְשַׁלְטִין עַל תַּתָּאִין, וּמַלְאָכִין אִתְקְרִיאוּ מִסִּטְרָא דְמַלְכוּת, וּמִסִּטְרָא דְגוּפָא אִתְקְרֵי חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא, גְּבוּרָה דְרוֹעָא שְׂמָאלָא, גּוּפָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, נֶצַח וְהוֹד תְּרֵין שׁוֹקִין, צַדִּיק אוֹת בְּרִית, וְהָא אוּקְמוּהָ.
וְאִיהִי צִיּוּרָא דְכֻלְּהוּ, וּמִלְּגָאו מִינָהּ דְּאִיהוּ תִּקּוּנָא דְגוּפָא נָהִיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ יְהֹוָה, כְּנִשְׁמָתָא בְּגוּפָא, לְגוֹ מִכֹּלָּא הַהוּא דַאֲחִיד כֹּלָּא וְקָשִׁיר כֹּלָּא, דְלָא אִתְרְמִיז בְּשׁוּם רְמִיזוּ, וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בִּשְׁכִינְתָּא, דְאִתְלַבִּישַׁת בִּלְבוּשִׁין דִּבְהוֹן מְצוּיָּירִין כָּל בִּרְיָין, אִיהִי אִתְקְרִיאַת בְּכָל שְׁמָהָן, וְאִיהִי דְמוּת אַרְבַּע חֵיוָון בִּלְבוּשָׁהָא, דִּבְכָל חַד וְחַד רָשִׁים אַרְבַּע אַתְוָון.
(דף סה ע"ב) "דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה" (יחזקאל א, ה), דָא רְשִׁימוּ דַעֲשַׂר אַתְוָון, דְּאִינוּן יוד הא ואו הא, דְסָלִיק לְחוּשְׁבָּן אָדָ"ם. דְּמוּת אָדָם וַדַּאי דָּא שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי דִיּוֹקְנֵיהּ וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט" (במדבר יב, ח), וְהַאי מִסִּטְרָא דִלְבוּשָׁא, אֲבָל מִסִּטְרָא דְגוּפָא אִיהִי יִחוּדָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִיהוּ חוֹתָמָא מִסִּטְרָא דְגוּפָא, וּבְגִין דְּאִיהוּ חוֹתָמָא, אָמְרַת שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי יְהֹוָה דְּאִיהוּ מִלְּגָאו, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), דְּאַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מִנִּי בְּגָלוּתָא, חוֹתָמָא דִילָךְ אִשְׁתָּאַר עִמִּי, וְלָא אִתְעַדֵּי מִנִּי לְעָלַם.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, סָבָא סָבָא, אֵימָא לָךְ קְרָא דְאוֹלִיפְנָא כְּגַוְונָא דָא "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), "שִׂימֵנִי חוֹתָם" לָא כְּתִיב אֶלָּא "כַחוֹתָם". אָמְרַת שְׁכִינְתָּא רִבּוֹן עָלְמִין, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם", כְּהַהִיא רְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא דִילָךְ, דְּאַף עַל גַּב דְּחוֹתָמָא אִשְׁתָּאַר בִּידָךְ, רְשִׁימוּ דִילֵיהּ בְּפִתְקָא אִיהוּ, וּמֵהַהוּא רְשִׁימוּ מִזְדַּעַזְעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. כְּגַוְונָא דְמַלְכָּא דְאִיהוּ בִּשְׂרָא וּדְמָא, מַאי דְּרָשִׁים בְּפִתְקָא, רְשִׁימוּ דִילֵיהּ דְּחוֹתָמָא בִּידֵיהּ הוּא, וְאַף עַל גַּב דְּחוֹתָמָא בִּידֵיהּ אִשְׁתָּאַר, הָכִי דְחִילִין מֵרְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא, כְּאִלּוּ הֲוָה מַלְכָּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִי הֲוָה חוֹתָמָא.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
כְּגַוְונָא דָא שְׁכִינְתָּא, כַּמָּה לְבוּשִׁין אִית לָהּ, דְּמִנְּהוֹן בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּרְסַיָּין, כְּמוֹ כֵן הַשְּׁכִינָה יֵשׁ לָהּ כַּמָּה לְבוּשִׁים, שֶׁמֵּהֶם בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּסְאוֹת (כִּסְאוֹ), וּמַלְאָכִין וְחֵיוָון וּשְׂרָפִים, וּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְכָל מַה דְּבָרָא בְהוֹן, וְכָל בִּרְיָין דְּבָרָא מֵאִלֵּין לְבוּשִׁין דִּילָהּ, וּמַלְאָכִים וְחַיּוֹת וּשְׂרָפִים, וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָא בָהֶם, וְכָל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא מֵהַלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁלָּהּ, רָשִׁים לוֹן כֻּלְּהוּ וְגָלִיף לוֹן בִּלְבוּשָׁהָא, בְּגִין לְאִסְתַּכְּלָא מִינָהּ בְּכָל בִּרְיָין לְרַחֲמָא עֲלַיְיהוּ, רָשַׁם אֶת כֻּלָּם וַחֲקָקָם בִּלְבוּשֶׁיהָ, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל מִמֶּנָּה בְּכָל הַבְּרִיּוֹת לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְרָזָא דְמִלָּה "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), וְסוֹד הַדָּבָר – וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם,
"וּרְאִיתִיהָ" בְּאִלֵּין לְבוּשִׁין דְּאִינוּן נְהִירִין בְּכָל זִמְנִין דְּיִשְׂרָאֵל נַהֲרִין לוֹן בְּעוֹבָדִין טָבִין, וּבְגִינַיְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים עֲלַיְיהוּ וּרְאִיתִיהָ בַּלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁהֵם מְאִירִים בְּכָל (הַבְּרִיּוֹת), לִפְעָמִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְאִירִים לָהֶם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּבִגְלָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וְאִי עָבְדִין עוֹבְדִין בִּישִׁין, אִיהִי אִתְלַבְּשַׁת לְבוּשִׁין אָחֳרָנִין אוּכְמִין, וְאִם עוֹשִׂים מַעֲשִׂים רָעִים, הִיא מִתְלַבֶּשֶׁת לְבוּשִׁים אֲחֵרִים שְׁחוֹרִים, דִּבְהוֹן רְשִׁימִין כָּל אִינוּן מָארֵי דְּדִינִין דְּאִתְקְרִיאוּ לֵילוֹת, לְמֵידָן בְּהוּ לְעָלְמָא, שֶׁבָּהֶם רְשׁוּמִים כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּינִים שֶׁנִּקְרָאִים לֵילוֹת, לָדוּן בָּהֶם אֶת הָעוֹלָם, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהִי אָמְרַת "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִיא אוֹמֶרֶת, אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, וּבְגִין דָּא אִלֵּין מִסִּטְרָא דִלְבוּשִׁין אִינוּן גְּלִיפִין בָּהּ, עִלָּאִין דְּאִינוּן מַלְכִין וְשַׁלְטִין עַל תַּתָּאִין, וּמִשּׁוּם זֶה, אֵלּוּ מִצַּד הַלְּבוּשִׁים הֵם חֲקוּקִים בָּהּ, הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם מְלָכִים וְשַׁלִּיטִים עַל הַתַּחְתּוֹנִים, וּמַלְאָכִין אִתְקְרִיאוּ מִסִּטְרָא דְמַלְכוּת, וְהַמַּלְאָכִים (וְהַמְּלָכִים) נִקְרְאוּ מִצַּד הַמַּלְכוּת, וּמִסִּטְרָא דְגוּפָא אִתְקְרֵי חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא, גְּבוּרָה דְרוֹעָא שְׂמָאלָא, גּוּפָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, נֶצַח וְהוֹד תְּרֵין שׁוֹקִין, צַדִּיק אוֹת בְּרִית, וְהָא אוּקְמוּהָ וּמִצַּד הַגּוּף נִקְרָא חֶסֶד זְרוֹעַ יָמִין, גְּבוּרָה זְרוֹעַ שְׂמֹאל, הַגּוּף הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, נֵצַח וְהוֹד שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם, הַצַּדִּיק אוֹת בְּרִית, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
וְאִיהִי צִיּוּרָא דְכֻלְּהוּ, וּמִלְּגָאו מִינָהּ דְּאִיהוּ תִּקּוּנָא דְגוּפָא נָהִיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ יְהֹוָה, כְּנִשְׁמָתָא בְּגוּפָא, וְהִיא הַצִּיּוּר שֶׁל כֻּלָּם, וְלִפְנִים מִמֶּנָּה, שֶׁהוּא תִקּוּן הַגּוּף, מֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יהו"ה, כְּמוֹ נְשָׁמָה בְּגוּף, לְגוֹ מִכֹּלָּא הַהוּא דַאֲחִיד כֹּלָּא וְקָשִׁיר כֹּלָּא, דְלָא אִתְרְמִיז בְּשׁוּם רְמִיזוּ, וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בִּשְׁכִינְתָּא, לִפְנִים מֵהַכֹּל, אוֹתוֹ שֶׁאוֹחֵז הַכֹּל וְקוֹשֵׁר הַכֹּל, שֶׁלֹּא נִרְמָז בְּשׁוּם רֶמֶז, וְהַכֹּל נִרְמָז בַּשְּׁכִינָה, דְאִתְלַבִּישַׁת בִּלְבוּשִׁין דִּבְהוֹן מְצוּיָּירִין כָּל בִּרְיָין, אִיהִי אִתְקְרִיאַת בְּכָל שְׁמָהָן, וְאִיהִי דְמוּת אַרְבַּע חֵיוָון בִּלְבוּשָׁהָא, שֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁים שֶׁבָּהֶם מְצֻיָּרִים כָּל הַבְּרִיּוֹת, הִיא נִקְרֵאת בְּכָל הַשֵּׁמוֹת, וְהִיא דְמוּת אַרְבַּע הַחַיּוֹת בִּלְבוּשֶׁיהָ, דִּבְכָל חַד וְחַד רָשִׁים אַרְבַּע אַתְוָון, שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד רָשׁוּם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת.
(דף סה ע"ב) "דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה" (יחזקאל א, ה), וּדְמוּת אָדָם לָהֵנָּה, דָא רְשִׁימוּ דַעֲשַׂר אַתְוָון, דְּאִינוּן יוד הא ואו הא, דְסָלִיק לְחוּשְׁבָּן אָדָ"ם זֶה הָרֹשֶׁם שֶׁל עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן אָדָם, דְּמוּת אָדָם וַדַּאי דָּא שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי דִיּוֹקְנֵיהּ וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט" (במדבר יב, ח), וְהַאי מִסִּטְרָא דִלְבוּשָׁא, דְּמוּת אָדָם וַדַּאי זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא דְמוּתוֹ (דְּמוּת שֶׁל אָדָם), וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וּתְמוּנַת יהו"ה יַבִּיט, וְזֶה מִצַּד הַלְּבוּשׁ אֲבָל מִסִּטְרָא דְגוּפָא אִיהִי יִחוּדָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִיהוּ חוֹתָמָא מִסִּטְרָא דְגוּפָא, אֲבָל מִצַּד הַגּוּף הִיא הַיִּחוּד שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הוּא (הִיא) חוֹתָם מִצַּד הַגּוּף, וּבְגִין דְּאִיהוּ חוֹתָמָא, אָמְרַת שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי יְהֹוָה דְּאִיהוּ מִלְּגָאו, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא חוֹתָם, אוֹמֶרֶת הַשְּׁכִינָה לַיהו"ה, שֶׁהוּא מִבִּפְנִים, שִׂימֵנוּ כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, דְּאַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מִנִּי בְּגָלוּתָא, חוֹתָמָא דִילָךְ אִשְׁתָּאַר עִמִּי, וְלָא אִתְעַדֵּי מִנִּי לְעָלַם שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאַתָּה תִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי בַגָּלוּת, חוֹתָמְךָ נִשְׁאָר עִמִּי וְלֹא יָסוּר מִמֶּנִּי לְעוֹלָם.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, סָבָא סָבָא, אֵימָא לָךְ קְרָא דְאוֹלִיפְנָא כְּגַוְונָא דָא "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: זָקֵן זָקֵן, אֹמַר לְךָ פָּסוּק שֶׁלָּמַדְתִּי כְּמוֹ זֶה, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ. "שִׂימֵנִי חוֹתָם" לָא כְּתִיב אֶלָּא "כַחוֹתָם" שִׂימֵנִי חוֹתָם לֹא כָתוּב, אֶלָּא כַחוֹתָם. אָמְרַת שְׁכִינְתָּא רִבּוֹן עָלְמִין, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם", כְּהַהִיא רְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא דִילָךְ, אָמְרָה הַשְּׁכִינָה, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, כְּאוֹתוֹ רֹשֶׁם שֶׁל חוֹתָמְךָ, דְּאַף עַל גַּב דְּחוֹתָמָא אִשְׁתָּאַר בִּידָךְ, רְשִׁימוּ דִילֵיהּ בְּפִתְקָא אִיהוּ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהַחוֹתָם נִשְׁאָר בְּיָדְךָ, הָרֹשֶׁם שֶׁלּוֹ הוּא בְפִתְקָה, וּמֵהַהוּא רְשִׁימוּ מִזְדַּעַזְעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. כְּגַוְונָא דְמַלְכָּא דְאִיהוּ בִּשְׂרָא וּדְמָא, וּמֵאוֹתוֹ הָרֹשֶׁם מִזְדַּעְזְעִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁמֶּלֶךְ שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם, מַאי דְּרָשִׁים בְּפִתְקָא, רְשִׁימוּ דִילֵיהּ דְּחוֹתָמָא בִּידֵיהּ הוּא, מַה שֶּׁרוֹשֵׁם בַּפֶּתֶק, הָרֹשֶׁם שֶׁלּוֹ שֶׁל הַחוֹתָם בְּיָדוֹ הוּא, וְאַף עַל גַּב דְּחוֹתָמָא בִּידֵיהּ אִשְׁתָּאַר, הָכִי דְחִילִין מֵרְשִׁימוּ דְחוֹתָמָא, כְּאִלּוּ הֲוָה מַלְכָּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִי הֲוָה חוֹתָמָא וְאַף עַל גַּב שֶׁהַחוֹתָם נִשְׁאָר בְּיָדוֹ, כָּךְ פּוֹחֲדִים מֵרֹשֶׁם הַחוֹתָם כְּאִלּוּ הָיָה מֶלֶךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם הָיָה חוֹתָם.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרַגְלַיִם וְיָדַיִם, רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. אֲבָל יָדַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּדַרְגִין עִלָּאִין, רַגְלַיִם כְּלָלָא דְּדַרְגִין תַּתְאִין. וְרָזָא דְּמִלָּה יָדַיִם אִתְּמָר בְּהוּ "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב). דְּהָא יָדִין אִתְחַזְיָין לְסַלְקָא לְעֵילָא. וְעֶשֶׂר אֶצְבְּעָן אִינוּן רָזָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ אִתְעֲבִיד דְּיוֹקְנָא לְתַתָּא. אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְתַתָּא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין עֶשֶׂר סְפִירוֹת בִּדְיוֹקְנָא דִּלְתַתָּא מִינֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּיָדִין אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּאִימָא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּזְעֵיר אַנְפִּין. עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִן, כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת (דף קמד' עמוד א') דִּזְעֵיר אַנְפִּין דְּמִתָּמָן נָפְקַת שְׁכִינְתָּא.
עַד הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ רָזִין בִּדְיוֹקְנָא עִלָּאָה, דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. דְּכֹלָּא דְּאִיהוּ מִסְּטַר קַדִּישָׁא בִּכְלָלָא דְּגוּפָא דָּא אִתְכְּלִיל. וַאֲפִילוּ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּגוּפָא אָדָם אִתְכְּלִילוּ. אֲבָל סִטְרִין אָחֲרָנִין לֵית אִינוּן בִּכְלָלָא דְּגוּפָא קַדִּישָׁא דָּא. דְּהָא כַּד נָפִיק רָזָא דְּאָדָם לְעָלְמָא אִינוּן אִתְדָּחוּ לְבַר וְלָא קָיְימִין בְּצִיּוּרָא, אֶלָּא דְּחֵיוָן בְּעִירָן וּרְמָשִׂין. צִיּוּרִין בִּישִׁין מְשָׁנְיָין דָּא מִן דָּא, מִסִּטְרָא דב"ן דְּאִיהוּ בְּהֵמָ"ה, וְלָא מִסִּטְרָא דְּאָדָם כְּלָל. אֲבָל כָּל אִינוּן דִּסְטַר קַדִּישָׁא, כֻּלְהוֹ בְּגוּפָא דָּא כְּלִילָן וַדַּאי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא יִחוּדָא דְּכֹלָּא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, כְּדֵין אִשְׁתְּמוֹדָע יִחוּדָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא חַד מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד סִיּוּמָא דְּכֹלָּא.
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִינוּן מִתְחַבְּרָן בְּיִחוּדָא חַד כַּחֲדָא, שָׁרֵי תִּיאוּבְתָּא לְאִתְּעָרָא וְנַטִּיל מִכָּל שַׁיְיפִין. וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא מוֹחָא עִלָּאָה. וּמִתַּמָּן נָחִית לְתַתָּא עַד אִינוּן תְּרֵין רֵיחַיָּא וְאִתְתְּקַן תָּמָן בְּרָזָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא. לְבָתַר נָחִית בְּצַדִּיק בְּרָזָא דְּאֶמְצָעִיתָא. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן מִילִין דָּא בְּדָא מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא.
וְתָא חֲזֵי, אֶתְעָרוּתָא סָלִיק מִסִּטְרָא (דף קמד' עמוד ב') דִּדְכוּרָא עַד לְעֵילָא לְעֵילָא, וְהָכִי מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. וּלְבָתַר נָחִית לְתַתָּא. סָלִיק נְהִירוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא. נָחִית נְהִירוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וְאִתְקְשַׁר כֹּלָּא בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. וְנוּקְבָּא אֲתַר לִדְכוֹרָא אִיהִי מַמָּשׁ. וּכְדֵין אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא, דְּלֵית תָּמָן פִּירוּדָא כְּלָל. בְּרִיךְ הוּא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
קָם סָבָא דְּסָבִין אָדָם קַדְמָאָה פָּתַח וְאָמַר, זַכָּאָה חוּלָקָךְ וְכוּ'. עֲלָךְ כְּתִיב "הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ" (ישעיהו ד, ג). דִּשְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא בְּזִמְנָא דְּנָחְתִין לְעָלְמָא, מִתְפָּרְשָׁאן מֵאֲתַר עִלָּאָה דִּלְהוֹן, כְּמַאן דְּאָזִיל לַאֲתַר רָחִיק. אֲבָל אַנְתְּ אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ בְּעָלְמָא, לֵית אַנְתְּ מִתְפָּרֵשׁ מִשְּׁכִינְתָּא כְּלָל. כְּגַוְנָא דְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי" (דברים ה, כז). וּבְתִיקּוּנִין אִלֵּין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְכַמָּה נְהִירוּ עִלָּאָה עַל יָדְךָ וְכוּ'.
קָמוּ כֻּלְהוֹ וְאָמְרוּ בְּרִיךְ אַנְתְּ וְכוּ'. סָלִיק קָלָא חֲדָא וְאָמַר עָלְמִין עָלְמִין וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ' בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
[עד כאן תיקוני האדרא הקדישא. מכאן ואילך המשך תיקון ס"ט]
אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרַגְלַיִם וְיָדַיִם, רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. אבל, בוא וראה, כאן הוא סוד הרגלים והידים. אֲבָל יָדַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּדַרְגִין עִלָּאִין, רַגְלַיִם כְּלָלָא דְּדַרְגִין תַּתְאִין. אבל, ידים שהם חסד וגבורה, ובכללם התפארת שהוא היד הרמה, הם כללות המדרגות העליונות שמעליהן, והרגלים שהם נצח ויסוד כללות המדרגות התחתונות המפשטות את השפע שעליהם, וְרָזָא דְּמִלָּה, יָדַיִם אִתְּמָר בְּהוּ וסוד הדבר, נאמר בידים "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב). דְּהָא יָדִין אִתְחַזְיָין לְסַלְקָא לְעֵילָא. שְׂאוּ – הרימו, שהרי הידים ראויות לעלות למעלה, וְעֶשֶׂר אֶצְבְּעָן אִינוּן רָזָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ אִתְעֲבִיד דְּיוֹקְנָא לְתַתָּא. ועשר אצבעות הידים, הם סוד עשר ספירות עליונות שיש בבינה, שמהם נעשה הדיוקן למטה. אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְתַתָּא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין עֶשֶׂר סְפִירוֹת בִּדְיוֹקְנָא דִּלְתַתָּא מִינֵּיהּ. אצבעות הרגלים הם כללות העשר ספירות שלמטה, שמהם יוצאות עשר ספירות בדיוקן שמלמטה מהם, בְּגִין כָּךְ עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּיָדִין אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּאִימָא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּזְעֵיר אַנְפִּין. לכן, עשר עצבעות הידים הם כללות עשר ספירות של אימא, שמהם יצאו עשר הספירות של ז"א, עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִן, כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת (דף קמג' עמוד א') דִּזְעֵיר אַנְפִּין דְּמִתָּמָן נָפְקַת שְׁכִינְתָּא. עשר אצבעות הרגלים, כללות עשר ספירות של ז"א שמהן יוצאת השכינה.
עַד הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ רָזִין בִּדְיוֹקְנָא עִלָּאָה, דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. עד כאן נשלמו הסודות בדיוקן העליון – דיוקן האדם, דְּכֹלָּא דְּאִיהוּ מִסְּטַר קַדִּישָׁא בִּכְלָלָא דְּגוּפָא דָּא אִתְכְּלִיל. וַאֲפִילוּ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּגוּפָא אָדָם אִתְכְּלִילוּ. שכל שהוא מצד הקדושה – בכללות הגוף הזה נכלל, ואפילו מלאכים עליונים – כולם בסוד מבנה גוף אדם נכללים. עַד הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ רָזִין בִּדְיוֹקְנָא עִלָּאָה, דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. עד כאן נשלמו הסודות בדיוקן העליון – דיוקן האדם, דְּכֹלָּא דְּאִיהוּ מִסְּטַר קַדִּישָׁא בִּכְלָלָא דְּגוּפָא דָּא אִתְכְּלִיל. וַאֲפִילוּ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּגוּפָא אָדָם אִתְכְּלִילוּ. שכל שהוא מצד הקדושה – בכללות הגוף הזה נכלל, ואפילו מלאכים עליונים – כולם בסוד מבנה גוף אדם נכללים. אֲבָל סִטְרִין אָחֲרָנִין לֵית אִינוּן בִּכְלָלָא דְּגוּפָא קַדִּישָׁא דָּא. אבל הסטרא אחרא, אינם בכללות הגוף הקדוש הזה. דְּהָא כַּד נָפִיק רָזָא דְּאָדָם לְעָלְמָא אִינוּן אִתְדָּחוּ לְבַר וְלָא קָיְימִין בְּצִיּוּרָא, אֶלָּא דְּחֵיוָן בְּעִירָן וּרְמָשִׂין. והוא, שכאשר יצא סוד אדם לעולם, הם נדחו לחוץ ולא עומדים בציור אדם, אלא בצורת חיות, עופות ורמשים. צִיּוּרִין בִּישִׁין מְשָׁנְיָין דָּא מִן דָּא, ציורים רעים משונים זה מזה, מִסִּטְרָא דב"ן דְּאִיהוּ בְּהֵמָ"ה, וְלָא מִסִּטְרָא דְּאָדָם כְּלָל. מצד שם ב"ן בחינת נפש בלבד של המלכות, שהוציאה את כל הבריאה, ובשם ב"ן התגלה בחינת (סוד גימ') בהמ"ה. אֲבָל כָּל אִינוּן דִּסְטַר קַדִּישָׁא, כֻּלְהוֹ בְּגוּפָא דָּא כְּלִילָן וַדַּאי. אבל כל אותם שהם מצד הקדושה, כולם נכללים ודאי בגוף הזה בסוף אד"ם. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא יִחוּדָא דְּכֹלָּא, והשכינה היא קשר היחוד של כולם. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, כְּדֵין אִשְׁתְּמוֹדָע יִחוּדָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא חַד מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד סִיּוּמָא דְּכֹלָּא. שהרי בזמן שקב"ה והשכינה מתחברים כאחד, אז נודע היחוד העליון, שהכל אחד מתחילת הכל ועד סיום הכל.
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִינוּן מִתְחַבְּרָן בְּיִחוּדָא חַד כַּחֲדָא, שָׁרֵי תִּיאוּבְתָּא לְאִתְּעָרָא וְנַטִּיל מִכָּל שַׁיְיפִין. בא וראה, בזמן שקב"ה ושכינתא מתחברים ביחוד אחד כאחד, מתחילה התשוקה להתעורר, ונוטלת מכל האברים נשמות ומלאכים את שלימותה, ובכך מתחברת באברי ז"א, וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא מוֹחָא עִלָּאָה. וּמִתַּמָּן נָחִית לְתַתָּא עַד אִינוּן תְּרֵין רֵיחַיָּא וְאִתְתְּקַן תָּמָן בְּרָזָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא. והכל נכלל למעלה באותו המח העליון, ומשם יורד השפע למטה עד אלו שני הרחיים שסודם נצח והוד, ונתקן שם בסוד הימין והשמאל, לְבָתַר נָחִית בְּצַדִּיק בְּרָזָא דְּאֶמְצָעִיתָא. אחר כך, יורד השפע ליסוד בסוד קו האמצע, והרי שנכלל השפע בג' קוים. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן מִילִין דָּא בְּדָא מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. ואז מתחברים הדברים זה בזה, מצד הזכר ומצד הנקבה.
וְתָא חֲזֵי, אֶתְעָרוּתָא סָלִיק מִסִּטְרָא (דף קמד' עמוד ב') דִּדְכוּרָא עַד לְעֵילָא לְעֵילָא, וְהָכִי מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. ובא וראה, התעוררות – מ"ד, עולה מצד הזכר עד למעלה למעלה, וכך גם מצד הנוקבא והם המ"ן, וּלְבָתַר נָחִית לְתַתָּא, סָלִיק נְהִירוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא. נָחִית נְהִירוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וְאִתְקְשַׁר כֹּלָּא בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. ואחרי שיורד למטה – עולה הארה מלמטה למעלה, ויורדת הארה מלמעלה למטה, ונקשר הכל בקשר אחד. וְנוּקְבָּא אֲתַר לִדְכוֹרָא אִיהִי מַמָּשׁ. והנוקבא מקום לזכר היא ממש. וּכְדֵין אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא, דְּלֵית תָּמָן פִּירוּדָא כְּלָל. ואז נקשר הכל ביחוד אחד, שאין שם פירוד כלל. בְּרִיךְ הוּא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
קָם סָבָא דְּסָבִין אָדָם קַדְמָאָה פָּתַח וְאָמַר, זַכָּאָה חוּלָקָךְ וְכוּ'. עֲלָךְ כְּתִיב "הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ" (ישעיהו ד, ג). דִּשְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא בְּזִמְנָא דְּנָחְתִין לְעָלְמָא, מִתְפָּרְשָׁאן מֵאֲתַר עִלָּאָה דִּלְהוֹן, כְּמַאן דְּאָזִיל לַאֲתַר רָחִיק. בזמן ששאר בני העולם יורדים לעולם, מתרחקים מהמקום העליון שלהם, כמו ההולך למקום רחוק. אֲבָל אַנְתְּ אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ בְּעָלְמָא, לֵית אַנְתְּ מִתְפָּרֵשׁ מִשְּׁכִינְתָּא כְּלָל. אבל אתה הרמח"ל, אף על גב שאתה בעולם הזה, אין אתה נפרד מהשכינה כלל, כְּגַוְנָא דְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ כמו משה הרועה הנאמן שנאמר בו "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי" (דברים ה, כז). וּבְתִיקּוּנִין אִלֵּין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְכַמָּה נְהִירוּ עִלָּאָה עַל יָדְךָ וְכוּ'. ובתיקונים האלה של הזוהר התניינא יזכו ישראל לכמה הארות עליונות בזכותך.
קָמוּ כֻּלְהוֹ וְאָמְרוּ בְּרִיךְ אַנְתְּ וְכוּ'. סָלִיק קָלָא חֲדָא וְאָמַר עָלְמִין עָלְמִין וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ' בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. קמו כל משתתפי האידרא הקדישא ואמרו, תבורך אתה הרמח"ל וכו'. עלה קול אחד ואמר עולם עולם וכו', אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
[עד כאן תיקוני האדרא הקדישא. מכאן ואילך המשך תיקון ס"ט]
תפילה ה"ר מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה ה"ר: נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים (ישעיהו ב, ב)
תפילה נדירה ועוצמתית במיוחד שזורה בצירופי שמות קודש וסודות עליונים. בכוחה לעורר בכח גדול את הגאולה, תשובה ולימוד זכות על עם ישראל
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד הֲרֵי "בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים סט, ב) טָבַעְנוּ "בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד" (תהלים סט, ג). "אָנָּא יְהוָֹה הוֹשִׁיעָה נָּא" (תהלים קיח, כה)! שֶׁהֲרֵי מַיִם הָאֵלֶּה הֵם מַיִם הַזֵּדוֹנִים, מַיִם סְרוּחִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם. וְעוֹד הֵם מַיִם רוֹתְחִים שֶׁכֵּן צְרִיכִים שֶׁיֵּרְדוּ שָׁם הַנְּשָׁמוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְזֶה מֵי הַגְעָלָה שֶׁפּוֹלְטִים שָׁם כָּל הָרָע וּמַיִם הָאֵלֶּה בּוֹלְעִים אוֹתָם, שֶׁהֲרֵי כְּבָלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ, שֶׁהֵם בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ בְּכַמָּה עֲווֹנוֹת שֶׁמַּרְתִּיחִין גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם כְּגוֹן כַּעַס וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. וְיֵשׁ שֶׁהֶכְשֵׁרָם תָּלוּי בָּאֵשׁ, וְזֶה אֵשׁ שֶׁל גֵּהִינֹּם, אֵשׁ מִתְלַקַּחַת. אֲבָל "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" (במדבר לא, כג), שֶׁהֲרֵי מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת יֵשׁ, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם" (תהלים סו, יב), וְזֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְכָל הַהוֹלְכִים אַחַר הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת נִדּוֹנִים בָּהֶם וְלוֹקְחִים מַשָּׂא שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ עֲלֵיהֶם. אֲבָל, הַמַּיִם הָאֵלֶּה הֵם כְּלִי רִאשׁוֹן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ שֶׁהוּא הַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר קָשָׁה שֶׁבַּקְּלִפּוֹת שֶׁהִיא שִׁפְחָה רָעָה, שֶׁשָּׁם יֵשׁ סַכָּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁאִם נִשְׁאָרִים שָׁם הַרְבֵּה חוֹזְרִים וּבוֹלְעִים ח"ו מַה שֶּׁפָּלְטוּ, וְאָסוּר לְהַנִּיחַ שָׁם יוֹתֵר מִזְּמַן הָרָאוּי שֶׁהוּא עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ, וּמִיָּד צָרִיךְ לְהוֹצִיא אוֹתוֹ לַחוּץ, וַהֲרֵי "בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים סט, ב), "טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד" וַדַּאי.
אֵין בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד שָׁם יוֹתֵר. "אָנָּא יְהוָֹה הוֹשִׁיעָה נָּא" (תהלים קיח, כה)!
שֶׁהֲרֵי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הוּא אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ. "אֲנִי יְהוָֹה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו). שֵׁם זֶה יָכוֹל לֵירֵד שָׁם לְהוֹצִיא מִשָּׁם, כִּי לְךָ יְהוָֹה הַיְשׁוּעָה בְּךָ תּוֹחַלְתֵּנוּ, בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה. "אָנָּא יְהוָֹה הוֹשִׁיעָה נָא"! – יְהוָֹה דַּיְקָא.
וְאִם תֹאמַר, שֶׁאֵין זְכוּת בָּנוּ – הֲרֵי אֲנַחְנוּ דַּלִּים וַעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים – צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט – לִפְעָמִים בְּמִשְׁפָּט לִפְעָמִים בִּצְדָקָה, "דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ" (תהלים קטז, ו), שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁדַּלָּה אֲנִי מִן הַמִּצְווֹת – לִי נָאֶה לְהוֹשִׁיעַ.
וְאִם תֹאמַר, שֶׁכַּמָּה קִטְרוּגִים מְקַטְרְגִים עָלֵינוּ כִּי מָרַדְנוּ בְּךָ – יָדַעְנוּ חֶטְאֵנוּ, נַחְנוּ, כֹּהֲנֵינוּ, מַלְכֵּנוּ, שָׂרֵינוּ, זְקֵנֵינוּ וְכָל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ. אֲבָל,
מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה, הֲיָדְךָ תִּקְצַר? שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "הֵן לֹא קָצְרָה יַד יְהוָֹה מֵהוֹשִׁיעַ" (ישעיהו נט, א)? מַתַּן בַּסֵּתֶר תֵּן לָנוּ, שֶׁכֵּן אַתָּה מַסְתִּיר אוֹתָם מִבְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיְּבַיְּשׁוּ אוֹתָנוּ בְּכַמָּה חֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים, וְכָךְ הִסְתַּרְתָּ הַתִּקּוּנִים שֶׁלָּנוּ מִס"מ הָרָשָׁע, כֵּן בַּסֵּתֶר צְדָקָה תֵּן לָנוּ.
וַהֲרֵי זְמַן שֶׁנְּבַזֶּה עַצְמֵנוּ לְפָנֶיךָ לִתְבֹּעַ צְדָקָה בַּפֶּה, כִּי אֵין בָּנוּ עוֹד כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּלֹא צְדָקָה, שֶׁהֲרֵי הוּא זְמַן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ וַ"יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב" (ישעיהו יז, ד), בַּעֲבוּר הָאֶמֶת שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁאֵינוֹ מִתְגַלֶה, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ) שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא" (עמוס ז, ב), שֶׁכֵּן בָּחַרְתָּ בְּדַלִים, וַ"יִּדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב" (ישעיהו יז, ד) וַדַּאי, וְכֵן צָרִיךְ שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה לְדַלִּים אֵלֶּה, כִּי "שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ" (תהלים מד, כו), "קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ" (שם, כז) שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז).
אַתָּה אֱמֶת וְתוֹרָתְךָ תּוֹרַת אֱמֶת, שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג, ה), וַהֲרֵי אַתָּה אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל וַדַּאי שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהוָֹה" (מלאכי א, ב), אֶלָּא שֶׁבִּזְמַן הַגָּלוּת "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח), וְנִרְאָה שֶׁאַתָּה שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ שֶׁהוּא בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁקֶר שׁוֹלֵט, וְנֶאֶמַר בּוֹ "אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי" (תהלים קיט, קכח). וַהֲרֵי אַפִילוּ בַּזְּמַן הַזֶּה בִּזְמַן שֶׁחֲמוֹר זֶה רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, שֶׁכַּמָּה צָרִיךְ הַיִּסּוּרִין וְנִסְיוֹנוֹת – וְזֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, יֵשׁ לְךָ לַעֲזֹר אוֹתוֹ. "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג, ה) וַדַּאי. עָזֹב לוֹ, תַּעֲזֹב לְכָל אֲחֵרִים הַנְּתוּנִים בְּצָרָה עִמּוֹ – שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם עוֹד כֹּחַ לִסְבֹּל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד הַזֶּה שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי" (תהלים לח, ה).
וְאִם תֹאמַר שֶׁאֵין מִי שֶׁיְּעוֹרֵר לִתֵּן לְךָ כֹּחַ לִבְקֹעַ בְּכָל הַחֲשׁוּכִים – הֲרֵי יִחוּדְךָ הוּא שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל וּבוֹקֵעַ הַכֹּל וְאֵין מִי יַעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אֲנִי אֲנִי הוּא וְכוּ' מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל" (דברים לב, לט). אַתָּה רוֹפֵא יׂהׂוׂהׂ כָּל בָּשָׂר, הֲרֵי זְמַן שֶׁתְּרַפֵּא לְכָל הַמְנֻגָּעִים וּמֻכִּים וְסוֹבְלֵי יִסּוּרִין עִם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ" (ישעיהו נג, ה), 'רְפָאֵנוּ יְהוָֹה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אַתָּה' (תפילת עמידה).
וְאִם לִתְשׁוּבַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה מַמְתִּין, הֲרֵי זֶה קָשֶׁה עַד מְאֹד שֶׁהֵם פְּזוּרִים בְּד' כַּנְפוֹת הָאָרֶץ אדני, וְאִי אֶפְשָׁר לְיַחֵד לְבָבָם אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה בְּפַעַם אֶחָד. אֶלָּא – אַתָּה רָאוּי לְךָ לְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בְּלֵב בָּנֶיךָ בִּזְמַן שֶׁתִּזְרֹק עֲלֵיהֶם מַיִם טְהוֹרִים שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" (יחזקאל לו, כה).
וְעוֹד, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁאַפִילוּ כְּנִישְׁתָּא יְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ תְּקַבְּלֵם בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ עַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה!
"הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָֹה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא), וְאֵין לָנוּ כִּי אִם הִתְעוֹרְרוּת תְּשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם – וְעָלֶיךָ לְהָשִׁיב אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ, וְנִדְבוֹת לְבָבֵנוּ תְּקַבֵּל, שֶׁהֲרֵי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ – שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם הַס"מ הָרָשָׁע בִּזְמַן שֶׁאֵין אַתָּה עוֹזֵר לָנוּ שֶׁכֵּן נֶאֶמָר "הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל" (תהלים ל, ח). 'וְאִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי הַקִּיר', 'הֵן בִּקְדוֹשֶׁיךָ לֹא תַּאֲמִין וּבְמַלְאָכֶיךָ תָּשִׂים תָּהֳלָה' (ע"פ איוב תהלים ד, יח), אַךְ כִּי אֲנַחְנוּ עָפָר וָאֵפֶר, חַסְרֵי מַדָּע, חַסְרֵי תְּבוּנָה, חַסְרֵי כֹּחַ, חַסְרֵי חַיִל וּגְבוּרָה, מָה אָנוּ? מֶה חַיֵּינוּ? מַה חַסְדֵּנוּ? מַה צִּדְקֵנוּ? מַה יִּשְׁעֵנוּ? מַה כֹּחֵנוּ? וּמַה גְּבוּרָתֵנוּ? וּמַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ? 'הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים שנאחזו בז"א דבי"ע כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם בנוק' דבי"ע כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים באבא דבי"ע כִּבְלִי מַדָּע וּנְבוֹנִים באמא דבי"ע כִּבְלִי הַשְׂכֵּל' (מתוך התפילה).
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. "אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ " (תהלים קמג, ב), כִּי לֹא נִצְדַּק לְפָנֶיךָ אֶלָּא בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים תְּעוֹרֵר עָלֵינוּ שֶׁכֵּן נֶאֶמַר בְּךָ "רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָֹה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי", שֶׁבִּזְמַן שֶׁאַתָּה מִתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ – כָּל הַדִּינִים מִתְמַתְּקִים וְהַמִּשְׁפָּט בְּחֶסֶד גָּדוֹל יוֹצֵא, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּמִשְׁפָּט – אֲבָל בְּמִשְׁפָּט הַמְמֻתָּק בְּרַחֲמִים. וְזֶה "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה" (תהלים קא, א), בִּזְמַן שֶׁחֶסֶד וּמִשְׁפָּט מִתְחַבְּרִים בְּיַחַד – אָז אָשִׁירָה. "אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי" (תהלים ו, ב), שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ וְ"לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד" (נחום א, ו)? וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא "אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִטֵנִי" (ירמיהו י, כד), וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ מְעַטִּים, מְתֵי מִסְפָּר, שְׁפֵלִים וְנִבְזִים, מַה עוֹד תַּמְעִיטֵנוּ ח"ו? אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִיטֵנוּ.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. שֶׁאָמַרְתָּ עַל יְדֵי נְבִיאֲךָ "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ" (הושע יד, ב), שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶס"מ הָרָשָׁע הוּא אֶבֶן נֶגֶף צוּר מִכְשׁוֹל שֶׁנִּכְשָׁלִים בּוֹ, וְלָכֵן אַתָּה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה וְאַתָּה דָּן לְכַף זְכוּת שֶׁהֵם נִכְשָׁלִים בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, וַהֲרֵי נִכְשַׁלְנוּ וַהֲרֵינוּ שָׁבִים לְפָנֶיךָ וּמְּבַקְשִׁים יְשׁוּעָתְךָ לְעָזְרֵנוּ. בְּךָ תּוֹחַלְתֵּנוּ אֱלֹהֵי סְלִיחוֹת, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם עוֹד לְפָנֶיךָ. זָכְרֵנוּ וְחַזְּקֵנוּ נָא אַךְ הַפַּעַם, וְלֹא תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ עוֹד מִמֶּנּוּ, כִּי בְּךָ חָפַצְנוּ, וּבְיִחוּדְךָ בָּחַרְנוּ לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ. הָסֵר כָּל הַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ. גְּעַר בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל בְּכָל הַזֵּדִים הַמַּפְסִיקִים בֵּינְךָ לְבֵינֵינוּ. וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִּקְוָה, כִּי תִקְוָתֵנוּ בְּךָ וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ לְעוֹלְמֵי עָד, "גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם" (תהלים כה, ג).
קַבֵּל תְּשׁוּבָתֵנוּ, קַבֵּל רְצוֹנֵנוּ, קַבֵּל נִדְבוֹת לְבָבֵנוּ, קַבֵּל מַחֲשַׁבְתֵּנוּ אֵלֶיךָ, קַבֵּל מְעַט חֵילֵנוּ, קַבֵּל מְעַט עֲבוֹדָתֵנוּ בְּצָרָה וְצוּקָה, תֵּן רְוָחָה לָנוּ לַעֲבֹד לְפָנֶיךָ בַּעֲבוֹדָה תַּמָּה וּתְמִימָה כִּרְצוֹנְךָ, הַדְרִיכֵנוּ בִּנְתִיב מִצְווֹתֶיךָ כִּי בּוֹ חָפַצְנוּ.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. רְצֵה נָא בִּתְשׁוּבָתֵנוּ, שֶׁכָּךְ הִקְדַּמְתָּ תְּשׁוּבָה קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְנוֹרָא מ"ב:
אָיוֹם בַּעַל גְּבוּרוֹת יָחִיד תִּשְׁבֹּר צוֹרְרֵינוּ, אבג יתץ
קַבֵּל רְצוֹן עֲבָדֶיךָ שְׁעֵה טָהֳרַת נִדְבָתֵנוּ, קרע שטן
נָא גְּדֹר דַּרְכֵּנוּ יִגְדַּל כֹּחַ שִׁמְךָ, נגד יכש
בָּנֶיךָ טַהֵר רְאֵה צָרוֹתֵינוּ תָּמִיד גְּדוֹלוֹת, בטר צתג
חַזֵּק קְטָנִים בְּכֹחֲךָ טִהַרְתָּ נַפְשׁוֹתֵנוּ עָלֶיךָ, חקב טנע
יָהּ גָּרֵשׁ לֵץ פַּזֵּר זָדוֹן קָשֶׁה, יגל פזק
שָׁבִים קַבֵּל וַעֲשֵׂה צְדָקָה יוֹדֵעַ תְּהִלָּתְךָ. שקו צית
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. חֲתֹר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ לְקַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁכֵּן חָתַרְתָּ לְמֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכַּמָּה מְקַטְרְגִים הָיוּ עוֹמְדִים לְקַטְרֵג עָלָיו שֶׁלֹּא תְּקַבְּלֵהוּ מֵרֹב עֲווֹנוֹת שֶׁחָטָא לְפָנֶיךָ – חָתַרְתָּ לוֹ חֲתִירָה, לְהַרְאוֹת שֶׁאֵין דָּבָר עוֹמֵד לִפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וַאֲפִילוּ שֶׁהָיָה טָמֵא בְּכָל הַטֻּמְאוֹת, קִבַּלְתָּ תְּפִלָּתוֹ לְהַרְאוֹת שֶׁאַתָּה תַּכְלִית הַטּוֹב וְיִחוּדְךָ שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל. וּבִזְמַן שֶׁאַתָּה רוֹצֶה – אֵין שׁוּם מְקוֹם טֻמְאָה וְאֵין שׁוּם זְמַן שֶׁיָּכוֹל לְעַכֵּב עַל יָדְךָ לְגַלּוֹת אוֹרְךָ, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה" (איוב לה, ו), שֶׁאֵין שׁוּם פְּגָם מַגִּיעַ ח"ו לְךָ, אֶלָּא לְאִישׁ כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ ס"מ, שֶׁמַּפְרִיד עַצְמוֹ מִקְּדֻשָּׁתְךָ בְּחֶטְאוֹ. וְעִם כֹל זֶה, בִּתְשׁוּבָה שֶׁשָּׁב הַחוֹטֵא לְפָנֶיךָ בְּלֵב תָּמִים מִיָּד אַתָּה קָרוֹב אֵלָיו, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ" (הושע יד, ב), עַד יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ וַדַּאי – כֵּן תְּקַבְּלֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה, וְדַבְּקֵנוּ בְּךָ. דַּבְּקֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ, דַּבְּקֵנוּ בְּאַהֲבָתְךָ, דַּבְּקֵנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ כִּי עַל זֶה בָּאנוּ הַיּוֹם לְפָנֶיךָ – נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר רְצוֹנְךָ הַיּוֹם הַזֶּה בְּאַהֲבָה לָנוּ יְהוָֹה אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. כ"ב אוֹתִיּוֹת תּוֹרָתְךָ יַעַמְדוּ לְפָנֶיךָ לִמְלִיצֵי יֹשֶׁר בַּעֲדֵנוּ הַמְבַקְּשִׁים בְּכֹחַ לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִבְקֹעַ בְּכָל הָרְקִיעִים וּבְכָל הַמְּחִצּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הַמַּפְסִיקוֹת, "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" (דברי הימים ב' כ, יב) כִּי אַתָּה כֹּל יָכוֹל! וְאַתָּה תִּגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לִבְקֹעַ בְּכָל הַחֲשׁוּכִים לְקַבְּלֵנוּ וְלֹא תַּעַזְבֵנוּ עוֹד לְעוֹלָמִים.
אָדוֹן בְּרֹב גְּבוּרָתְךָ, דָּרְשֵׁנוּ הַיּוֹם וְקַבְּלֵנוּ, זָכְרֵנוּ חַסְדֵּנוּ טַהֲרֵנוּ, יַחֵד כֻּלָּנוּ לְשִׁמְךָ, מֶלֶךְ נְפִילָתֵנוּ סְמֹךְ עֵינֵינוּ פְּתַח, צַדְּקֵנוּ קָדוֹשׁ רַחֵם שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ.
אֵל נָא קַבֵּל תְּשׁוּבַת מְבַקְּשֶׁיךָ.
פֶּתַח סָגוּר תִּפְתַּח מְהֵרָה.
פְּשָׁעִים סְלַח פְּלָאֶיךָ סֶלָה יַכִּירוּ מְקַוֶּיךָ.
דַּרְכֵּנוּ יַשֵּׁר וְלֹא נֵבוֹשׁ סֶלָה יָחִיד מִפָּנֶיךָ.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תַּמְלִיץ בַּעֲדֵנוּ לְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְאַל תִּזְכֹּר לָנוּ עֲווֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַּלֹּנוּ מְאֹד. תְּעוֹרֵר לִקְרָאתָהּ בְּאַהֲבָה רַבָּה בְּחֶמְלָה גְּדוֹלָה וְקַבֵּל מְלִיצָתָהּ, מְלִיצַת אַהֲבָה, מְלִיצַת חֵן, מְלִיצָה יְשָׁרָה, מְלִיצַת אֵם רַחְמָנִית עַל בָּנֶיהָ – נָא אַל תְּשִׁיבֵם רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. שֶׁבַע נֵרוֹתֶיהָ יָאִירוּ הַיּוֹם לְפָנֶיךָ, שֶׁהֵם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה אַהֲרֹן פִּנְחָס וְדָוִד, וְיַעַמְדוּ לְפָנֶיךָ לְהַמְלִיץ בַּעֲדֵנוּ שֶׁתְּקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ וְלֹא תַּעֲזְבֵנוּ עוֹד לְעוֹלָם וְאַל תִּתְּנֵנוּ עוֹד בְּפַח יוֹקְשִׁים, כִּי לָזֶה אֲנַחְנוּ מְקַוִּים תָּמִיד – נָא אַל תְּשִׁיבֵם רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תֵּן רְשׁוּת הַיּוֹם הַזֶּה לְכָל מַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים יָקוּמוּ וְיַעַמְדוּ לְפָנֶיךָ לְהַמְלִיץ בַּעֲדֵנוּ וּבְעַד כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וִיעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה וּמַטָּה, שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ – כֻּלָּם פֶּה אֶחָד יְעִידוּן וְיַגִּידוּן צִדְקוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּזְכֻיּוֹתָם – נָא אַל תָּשִׁיבֵם הַיּוֹם רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. אַתָּה רוֹצֶה וַאֲנַחְנוּ רוֹצִים מִי יְעַכֵּב עָלֵינוּ? וְאִם עֲווֹנוֹתֵינוּ גָּרְמוּ לְעַכֵּב תְּפִלָּתֵנוּ – הֲלֹא אַתָּה נֹשֵׂ֤א עָוֹן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַֽחֲלָת֑וֹ לֹֽא הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא׃ יָשׁ֣וּב יְרַֽחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֹֽנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כָּל חַטֹּאותָֽם׃ תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַֽאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם׃ "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה" (במדבר יד, יט), וּמִיָּד תֹּאמַר "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד, כ) – נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ, הוֹשִׁיעֵנוּ "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים סט, ב). "אָנָּא יְהוָֹה הוֹשִׁיעָה נָּא" (תהלים קיח, כה)!
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. אֵין בָּנוּ כֹּחַ כִּי אִם לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ שֶׁתְּקַבְּלֵנוּ וּתְקָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ וּבְכֹחֲךָ הַגָּדוֹל נֶגֶד כָּל מְקַטְרְגֵינוּ. "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר" (במדבר יד, יז), "עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ" (תהלים פ, ג) – נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. "חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְּשָׁעֵינוּ", "הֶרֶב כַּבְּסֵנוּ מֵעֲווֹנֵנוּ וּמֵחַטָּאתֵנוּ טַהֲרֵנוּ" (ע"פ תהלים נא, ג, ד), "שְׁמַע קוֹלֵנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ" (תפילת עמידה). וּמַה שֶּׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְלֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים, וְלֹא נֶחֱטָא עוֹד לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הַרְבֵּה פְּעָמִים נִתְעוֹרַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ – וְעוֹד נִכְשַׁלְנוּ בְּפַח יוֹקְשִׁים.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שָׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא עוֹד נִפֹּל בִּמְצוּדָה רָעָה שֶׁהִיא לִילִית שִׁפְחָה רָעָה, קֶבֶר פָּתוּחַ לִפֹּל בְּתוֹכָהּ, וַאֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְךָ שֶׁלֹּא נִפֹּל עוֹד בְּשַׁחַת כָּרוּ, וּבַשַּׁחַת אֲשֶׁר טָמְנוּ לָנוּ. הוֹשִׁיעֵנוּ "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים סט, ב), טָבַעְנוּ "בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד" (תהלים סט, ג), וְאֵין לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגְדָּם, אֶלָּא כֹּחַ יִחוּדְךָ יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה הַזֹּאת שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (ירמיהו ל, ז) – שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם עוֹד. "אָנָּא יְהוָֹה הוֹשִׁיעָה נָא"! שֶׁהֲרֵי לַיְשׁוּעָה הַזֹּאת אֲנַחְנוּ מְקַוִּים. "גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם" (תהלים כה, ג), "חָנֵּנוּ יְהוָֹה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז" (תהלים קכג, ג)", עֲנֵנוּ יְהוָֹה עֲנֵנוּ בִּתְפִלּוֹתֵנוּ כִּי לְךָ בָּטַחְנוּ. קַנֵּא לְשִׁמְךָ הַמְחֻלָּל, לָמָּה "יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח" (תהלים עד, י)? "כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת עֲנָוִים תֹּאבַד לָעַד" (תהלים ט, יט), תַּסְתִּירֵנוּ בְּסֵתֶר כְּנָפֶיךָ שֶׁלֹּא יִמְצָא לָנוּ הַס"מ הָרָשָׁע לְהַכְשִׁילֵנוּ. רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵיקִים. רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן בְּרִיתְךָ. רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁכִינָתְךָ יוֹנָתְךָ תַּמָּתְךָ רַעְיָתְךָ שֶׁתִּשְׂמַח בָּנוּ וְנִשְׂמַח בָּהּ.
יְהוָֹה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – אֱמֹר דַּי לְצָרוֹתֵינוּ, רַחֵם עַל שְׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה. אִם הִקְרַבְתָּנוּ – לֹא תַּרְחִיקֵנוּ, אִם בָּחַרְתָּ בָּנוּ – לֹא תִּמְאַס בָּנוּ, אִם עֶמַדְּתַנוּ בְּיִחוּדְךָ – יִחוּדְךָ יַעֲמֹד לָנוּ, אִם בִּקַּשְׁנוּ לְעָבְדֶךָ בְּלֵבָב תָּמִים – תֵּן בָּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. 'כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד' (תפילות ימים נוראים), וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ אַחֵר מִבִּלְעָדֶיךָ שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (ישעיהו מד, ו).
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הָיָה הוֹוֶה וְיִהְיֶה, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד" (דברים ו, ד), תֵּן לָנוּ תִּקְוָתֵנוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ, "יְהוָֹה אַל תְּאַחַר" (תהלים ע, ו),
"לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה" (בראשית מט, יח).