תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, סָבָא סָבָא, וְאַמַּאי טָרַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהוֹן, לְאַיְיתָאָה לוֹן בְּגִלְגּוּלָא, אָמַר לֵיהּ בְּגִין יְקָרָא דְצַדִּיקַיָּא לְאַעֲבָרָא חוֹבָא מִבְּנַיְיהוּ, דְּעַד דְּקַיִן תָּב בִּתְיוּבְתָּא פְּגִימוּ דְאָדָם לָא אִשְׁתַּלִּים, וּבְגִין דָּא לִיקָרָא דִילֵיהּ טָרַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקַיִן, וְהָכִי בְכָל רַשִּׁיעַיָּיא דְאִינוּן בְּנֵי צַדִּיקַיָּא.
אָמַר לֵיהּ מַאי אִיהוּ זוּהֲמָא דְאַטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה? אָמַר לֵיהּ דָּא לִילִי"ת טִפָּה סְרוּחָה אִיהוּ זוּהֲמָא, וְאִיהִי שְׂאוֹר שֶׁבְּעִיסָה דְאִתְּמַר עֲלָהּ 'מִי מְעַכֵּב? שְׂאוֹר שֶׁבְּעִיסָה', וְאִיהוּ אִיבָּא דְסמא"ל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל" (בראשית ג, ו), דָּא מָוֶ"ת דְּאִתְּמַר עֲלָה "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" (משלי ה, ה), וְאִיהִי טִפָּה בִּישָׁא זוּהֲמָא דְאֵל אַחֵר, סַם מָוֶת זוּהֲמָא וְעָרְלָה דְאִילָנָא דְמוֹתָא, וּבְגִינָהּ אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'אָדָם מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה'.
"וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), פָּתַח וְאָמַר "תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן" (תהלים קד, כט), הָכָא רָמִיז גִּלְגּוּלָא דְצַדִּיקַיָּא, וְאַחֲזֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גִלְגּוּלָא דִילֵיהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, אֵיךְ הֲוָה אָזִיל מִצַּדִּיק לַצַּדִּיק, עַד שִׁתִּין רִבּוֹא, עַד דְּמָטֵי לְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל, וְאוּקְמוּהָ קַדְמָאֵי בְּשַׁגַּ"ם דָּא מֹשֶׁ"ה, וּמִיָּד דְּחָמָא דַעֲתִידָה אוֹרַיְיתָא לְאִתְיַיהֲבָא עַל יְדֵיהּ, אוֹסֵיפַת בְּגִינֵיהּ כַּמָּה קָרְבָּנִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכַמָּה צְלוֹתִין וּבָעוּתִין, וְדָא אִיהוּ "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת" (בראשית ד, ב).
וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בֵּיהּ "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא" (קהלת א, ד), וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. וּלְעֵילָא "דּוֹר הֹלֵךְ" (שם) דָּא ו', דְּסָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא בְּשִׁית סְפִירָן. "וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (קהלת א, ד) דָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי עוֹמָדֶת לֵיהּ, וְאִיהִי שַׁעְתָּא דְקַיְימָא לֵיהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר 'לֵית מַזָּל יוֹמָא גָרִים אֶלָּא מַזָּל שַׁעְתָּא גָרִים', וְלֵית לְכָל בַּר נַשׁ קַיְימָא שַׁעְתָּא, דְּהָא אִית בַּר נַשׁ צַדִּיק דְּלָא קַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא, דְּלָא קַיְימָא שַׁעְתָּא אֶלָּא לְבַעְלָהּ, וְהַאי שַׁעְתָּא מִינָהּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לְבַר נַשׁ, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא'. מַאי מַזָּלָא דִילָהּ? בַּעְלָהּ, וּלְבַעֲלָהּ לֵית מַזָּל, כְּמָה דְאוּקִימְנָא אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא תַּלְיָא בְּמַזָּלָא אֲפִילוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבְּהֵיכָל, הֵיכָל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, סֵפֶר תּוֹרָה צַדִּיק.
(דף ק ע"א) וּתְרֵיסַר מַזָּלוֹת אִינוּן וְאִינוּן ו"ו דְּאִיהוּ א' תַּמָּן, ו' דְּאֶמְצָעִיתָא דְאָת א', אִיהוּ מַזָּלָא דְכֹלָּא, דְסָלִיק בְּאָת י' עִלָּאָה דְאִיהִי בְּרֵישָׁא דְאָת א', וְכַד סָלִיק בְּמַחֲשָׁבָה אִתְּמַר 'יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה', דְאִיהִי י' דְּעַל רֵישָׁא דְא', וּבְגִין דָּא לֵית מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהוּ מַזָּלָא דְכֹלָּא, וְכָל מַזָּלוֹת מִנֵּיהּ תַּלְיָין דְּאִינוּן ו' ו', דִּי מְמַנָּן עַל תְּרֵיסַר שַׁעֲתֵי, דְאִינוּן הֵ"א הֵ"א, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא.
דְּאִיהוּ גִלְגּוּל דְּכֻלְּהוּ דָא י' דְּאִיהוּ גַלְגַּל, וְעִם ו' אִתְעֲבִיד גִּלְגּוּל, דְּאִיהוּ בְּרָזָא דְס"ו מִן יְסוֹד. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, לְאַתְעָרוּתָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא שִׁשִּׁים, לְאַתְעָרוּתָא דְצַדִּיק וָשֵׁשׁ, וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּצַדִּיק דְּבֵיהּ גִּלְגּוּל, וְעוֹד יְסוֹד תַּמָּן יוּ"ד, דְּאִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ וְנָח בֵּיהּ מִכָּל גִּלְגּוּלִין דְּאִתְגַּלְגַּל, וּבְגִין דָּא "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב, ב), וְאוֹת ו' דְּגִלְגּוּל בֵּיהּ סָלִיק צַדִּיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא, בְּצַדִּיק אִינוּן שִׁית, וּבְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא סָלִיק לְשִׁתִּין, וּבְכֶתֶר עִלָּאָה דְאִיהוּ א' סָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא, וְדָא אִיהוּ "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא" (קהלת א, ד).
אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, סָבָא סָבָא, וְאַמַּאי טָרַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהוֹן, לְאַיְיתָאָה לוֹן בְּגִלְגּוּלָא, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: זָקֵן זָקֵן, וְלָמָּה טָרַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם לְהָבִיא אוֹתָם בְּגִלְגּוּל? אָמַר לֵיהּ בְּגִין יְקָרָא דְצַדִּיקַיָּא לְאַעֲבָרָא חוֹבָא מִבְּנַיְיהוּ, דְּעַד דְּקַיִן תָּב בִּתְיוּבְתָּא פְּגִימוּ דְאָדָם לָא אִשְׁתַּלִּים, אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַצַּדִּיקִים, שֶׁיַּעֲבֹר הַחֵטְא מִבְּנֵיהֶם, שֶׁעַד שֶׁקַּיִן שָׁב בִּתְשׁוּבָה, הַפְּגָם שֶׁל אָדָם לֹא הִשְׁתַּלֵּם, וּבְגִין דָּא לִיקָרָא דִילֵיהּ טָרַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקַיִן, וְהָכִי בְכָל רַשִּׁיעַיָּיא דְאִינוּן בְּנֵי צַדִּיקַיָּא וְלָכֵן לִכְבוֹדוֹ טָרַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקַיִן, וְכֵן בְּכָל הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּנֵי צַדִּיקִים.
אָמַר לֵיהּ מַאי אִיהוּ זוּהֲמָא דְאַטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה? אָמַר לוֹ: מָה הַזֻּהֲמָה שֶׁהִטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה? אָמַר לֵיהּ דָּא לִילִי"ת טִפָּה סְרוּחָה אִיהוּ זוּהֲמָא, וְאִיהִי שְׂאוֹר שֶׁבְּעִיסָה דְאִתְּמַר עֲלָהּ 'מִי מְעַכֵּב? אָמַר לוֹ: זוֹ לִילִי"ת טִפָּה סְרוּחָה, הִיא הַזֻּהֲמָה, וְהִיא שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר מִי מְעַכֵּב? שְׂאוֹר שֶׁבְּעִיסָה', וְאִיהוּ אִיבָּא דְסמא"ל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל" (בראשית ג, ו), שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, וְהוּא הַפְּרִי שֶׁל סמא"ל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל, דָּא מָוֶ"ת דְּאִתְּמַר עֲלָה "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" (משלי ה, ה), וְאִיהִי טִפָּה בִּישָׁא זוּהֲמָא דְאֵל אַחֵר, זֶה מָוֶ"ת, שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, וְהִיא טִפָּה רָעָה, זֻהֲמָה שֶׁל אֵל אַחֵר, סַם מָוֶת זוּהֲמָא וְעָרְלָה דְאִילָנָא דְמוֹתָא, וּבְגִינָהּ אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'אָדָם מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה', סַם הַמָּוֶת זֻהֲמָה וְעָרְלָה שֶׁל עֵץ הַמָּוֶת, וּבִגְלָלָהּ פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה אָדָם הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ.
"וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), פָּתַח וְאָמַר "תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן" (תהלים קד, כט), וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל. פָּתַח וְאָמַר: תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. הָכָא רָמִיז גִּלְגּוּלָא דְצַדִּיקַיָּא, וְאַחֲזֵי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גִלְגּוּלָא דִילֵיהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, כָּאן רָמוּז הַגִּלְגּוּל שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגִּלְגּוּל שֶׁלּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר,אֵיךְ הֲוָה אָזִיל מִצַּדִּיק לַצַּדִּיק, עַד שִׁתִּין רִבּוֹא, עַד דְּמָטֵי לְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), אֵיךְ הָיָה הוֹלֵךְ מִצַּדִּיק לְצַדִּיק, עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר,בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל, וְאוּקְמוּהָ קַדְמָאֵי בְּשַׁגַּ"ם דָּא מֹשֶׁ"ה, וּמִיָּד דְּחָמָא דַעֲתִידָה אוֹרַיְיתָא לְאִתְיַיהֲבָא עַל יְדֵיהּ, אוֹסֵיפַת בְּגִינֵיהּ כַּמָּה קָרְבָּנִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכַמָּה צְלוֹתִין וּבָעוּתִין, וְדָא אִיהוּ "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת" (בראשית ד, ב). וּמִיָּד שֶׁרָאָה שֶׁעֲתִידָה תוֹרָה לְהִנָּתֵן עַל יָדוֹ, הוֹסִיפָה בִּגְלָלוֹ כַּמָּה קָרְבָּנוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכַמָּה תְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וְזֶהוּ וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת.
וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בֵּיהּ "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא" (קהלת א, ד), וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בּוֹ דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְאֵין דּוֹר פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּלְעֵילָא "דּוֹר הֹלֵךְ" (שם) דָּא ו', דְּסָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא בְּשִׁית סְפִירָן, וּלְמַעְלָה דּוֹר הוֹלֵךְ זֶה ו', שֶׁעוֹלֶה לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּשֵׁשׁ סְפִירוֹת, "וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (קהלת א, ד) דָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי עוֹמָדֶת לֵיהּ, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת, זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לוֹ, וְאִיהִי שַׁעְתָּא דְקַיְימָא לֵיהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר 'לֵית מַזָּל יוֹמָא גָרִים וְהִיא הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֶדֶת לוֹ, וּבִשְׁבִילָהּ נֶאֱמַר אֵין מַזַּל הַיּוֹם גּוֹרֵם, אֶלָּא מַזָּל שַׁעְתָּא גָרִים',אֶלָּא מַזַּל הַשָּׁעָה גּוֹרֵם, וְלֵית לְכָל בַּר נַשׁ קַיְימָא שַׁעְתָּא, דְּהָא אִית בַּר נַשׁ צַדִּיק דְּלָא קַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא, וְלֹא לְכָל אָדָם עוֹמֶדֶת הַשָּׁעָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ אָדָם צַדִּיק שֶׁאֵין הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, דְּלָא קַיְימָא שַׁעְתָּא אֶלָּא לְבַעְלָהּ, וְהַאי שַׁעְתָּא מִינָהּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לְבַר נַשׁ, שֶׁלֹּא עוֹמֶדֶת הַשָּׁעָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ, וּמֵהַשָּׁעָה הַזּוֹ בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת לָאָדָם, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת לֹא בִזְכוּת הֵם תְּלוּיִים, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא' אֶלָּא בְמַזָּל תָּלוּי הַדָּבָר. מַאי מַזָּלָא דִילָהּ? בַּעְלָהּ, וּלְבַעֲלָהּ לֵית מַזָּל, מָה הַמַּזָּל שֶׁלָּהּ? בַּעְלָהּ, וּלְבַעְלָהּ אֵין מַזָּל, כְּמָה דְאוּקִימְנָא אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא תַּלְיָא בְּמַזָּלָא אֲפִילוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבְּהֵיכָל, וְאַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל, אֲפִלּוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבַּהֵיכָל, הֵיכָל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, סֵפֶר תּוֹרָה צַדִּיק הֵיכָל – שְׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, סֵפֶר תּוֹרָה – צַדִּיק.
(דף ק ע"א) וּתְרֵיסַר מַזָּלוֹת אִינוּן וְאִינוּן ו"ו דְּאִיהוּ א' תַּמָּן, וּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת הֵם, וְהֵם ו"ו, שֶׁהוּא א שָׁם, ו' דְּאֶמְצָעִיתָא דְאָת א', אִיהוּ מַזָּלָא דְכֹלָּא, ו' שֶׁל הָאֶמְצַע שֶׁל אוֹת א הוּא הַמַּזָּל שֶׁל הַכֹּל, דְסָלִיק בְּאָת י' עִלָּאָה דְאִיהִי בְּרֵישָׁא דְאָת א', שֶׁעוֹלֶה בָאוֹת י' הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא בְּרֹאשׁ הָאוֹת א, וְכַד סָלִיק בְּמַחֲשָׁבָה אִתְּמַר 'יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה', וּכְשֶׁעוֹלָה בְמַחֲשָׁבָה, נֶאֱמַר יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, דְאִיהִי י' דְּעַל רֵישָׁא דְא', וּבְגִין דָּא לֵית מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא י' שֶׁעַל רֹאשׁ הָא', וּמִשּׁוּם זֶה אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, (שֶׁהֲרֵי בְּמַחֲשָׁבָה עוֹלֶה, וְכָל מַזָּל הוּא מְמֻנֶּה עַל שָׁעָה מִשְּׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת), דְּאִיהוּ מַזָּלָא דְכֹלָּא, וְכָל מַזָּלוֹת מִנֵּיהּ תַּלְיָין דְּאִינוּן ו' ו', שֶׁהוּא הַמַּזָּל שֶׁל הַכֹּל, וְכָל הַמַּזָּלוֹת תְּלוּיִים מִמֶּנּוּ שֶׁהֵם ו' ו', דִּי מְמַנָּן עַל תְּרֵיסַר שַׁעֲתֵי, דְאִינוּן הֵ"א הֵ"א, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא שֶׁמְּמֻנִּים עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, שֶׁהֵם ה"א ה"א, אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁעוֹמֶדֶת לוֹ הַשָּׁעָה.
דְּאִיהוּ גִלְגּוּל דְּכֻלְּהוּ דָא י' דְּאִיהוּ גַלְגַּל, וְעִם ו' אִתְעֲבִיד גִּלְגּוּל, שֶׁהוּא גִלְגּוּל שֶׁל כֻּלָּם, זֶה י' שֶׁהוּא גַלְגַּל, וְעִם ו' נַעֲשֶׂה גִלְגּוּל, דְּאִיהוּ בְּרָזָא דְס"ו מִן יְסוֹד שֶׁהוּא בְסוֹד שֶׁל ס"ו מִן יְסוֹד. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, לְאַתְעָרוּתָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא שִׁשִּׁים, לְאַתְעָרוּתָא דְצַדִּיק וָשֵׁשׁ, לְהִתְעוֹרְרוּת הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שִׁשִּׁים, לַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַצַּדִּיק וָשֵׁשׁ, וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּצַדִּיק דְּבֵיהּ גִּלְגּוּל, וְהַכֹּל נִרְמָז בְּצַדִּיק שֶׁבּוֹ גִּלְגּוּל. וְעוֹד יְסוֹד תַּמָּן יוּ"ד, דְּאִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ וְנָח בֵּיהּ מִכָּל גִּלְגּוּלִין דְּאִתְגַּלְגַּל, וְעוֹד יְסוֹד, שָׁם יוֹ"ד, שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל בּוֹ וְנָח בּוֹ מִכָּל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁהִתְגַּלְגֵּל, וּבְגִין דָּא "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב, ב), וּמִשּׁוּם זֶה וַיְכַל אֱלֹהִי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וְאוֹת ו' דְּגִלְגּוּל בֵּיהּ סָלִיק צַדִּיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא, בְּצַדִּיק אִינוּן שִׁית, וְאוֹת ו' שֶׁל גִּלְגּוּל בּוֹ עוֹלֶה הַצַּדִּיק לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, בְּצַדִּיק הֵם שֵׁשׁ, וּבְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא סָלִיק לְשִׁתִּין, וּבְכֶתֶר עִלָּאָה דְאִיהוּ א' סָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא, וּבָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי עוֹלֶה לְשִׁשִּׁים, וּבְכֶתֶר עֶלְיוֹן שֶׁהוּא א עוֹלֶה לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְדָא אִיהוּ "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא" (קהלת א, ד), וְזֶהוּ דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהָא סָבָא אָמַר דְּאִיהוּ גִלְגּוּל בַּיְסוֹד אִיהוּ, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲרֵי הַזָּקֵן אָמַר שֶׁהַגִּלְגּוּל הוּא בַּיְסוֹד, וְתַמָּן י' דְּמִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ וְשַׁרְיָא עֲלֵיהּ וְנָח בֵּיהּ מֵהַהוּא טָרְחָא דְגִלְגּוּלָא דְטָרַח בְּשִׁית יוֹמֵי, וְשָׁם י' שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל בּוֹ וְשׁוֹרֶה עָלָיו וְנָח בּוֹ מֵאוֹתָהּ טִרְחַת הַגִּלְגּוּל שֶׁטָּרַח בְּשִׁשָּׁה יָמִים, דְּסָלְקִין לְשִׁית בְּאָת ו', וּלְשִׁתִּין בְּי' שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר, וּלְשִׁית אַלְפִין בְּאַלֶּף, וּלְשִׁתִּין רִבּוֹא בְכֶתֶר עִלָּאָה, שֶׁעוֹלִים לְשֵׁשׁ בָּאוֹת ו', וּלְשִׁשִּׁים בְּי' שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, וּלְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים בְּאָלֶף, וּלְשִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן, וְדָא אִיהוּ "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (קהלת א, ד), וְזֶהוּ דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְחַמְשָׁא
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין כ"ה אַתְוָן דְּיִחוּדָא מִסִּטְרָא דְּבִינָה. וְרָזָא דָּא ה' אֶצְבְּעָן, ה' זִמְנִין ה' אִינוּן כ"ה, דִּבְהוּ תַּלְיָא יִחוּדָא עִלָּאָה וַדַּאי מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד). דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַף עַל גַּב דְּאִתִחֲזוּן רְחִיקִין דָּא מִן דָּא, לָאו אִיהוּ הָכִי, אֶלָּא כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא חַד. וְעוֹד, אַף עַל גַּב דְּחַד יְמִינָא וְחַד שְׂמָאלָא, כֹּלָּא אִתְחַבָּר בְּיִחוּדָא חֲדָא עַל יְדֵי דְּאִימָא דִּקָיְימַת (דף מט' עמוד ב') עֲלַיְיהוּ. וְרָזָא דָּא ה' בִּזְעֵיר אַנְפִּין, ה' בְּנוּקְבָא, אֱלֹהֵינוּ אִימָּא מְחַבְּרַת לוֹן. וְאִי תֵּימָא "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, ה' אִימָּא? כֹּלָּא אִיהוּ שָׁפִיר.
וְיִשְׂרָאֵל הָכִי נָמֵי מִתְקַשְּׁרָן גּוֹ יִחוּדָא עִלָּאָה. וְאִתְּמָר בְּהוּ 'אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת' (ברכות ו.), לְאִסְתַּלְּקָא בֵּיהּ מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. וּזְכוּתָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע יְשִׁיזִיב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל עַקְתָּא, מִסִּטְרָא דְּבִינָה דְּבַהּ תַּלְיָא כָּל חֵירוּתָא.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא אֶחָד. דְּתָמָן אִצְטְרִיךְ בַּר נַשׁ לְמִמְסַר נַפְשֵׁיהּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם" (תהלים סו, ה). ובכ"ה אַתְוָן בִּינָה שָׁרָאת עַל בְּנָהָא. וּבְאֶחָד סָלִיק תִּיקּוּנָא לְעֵילָא לְעֵילָא גּוֹ סְתִימוּ דְּמַחֲשָׁבָה. "הַגָּדוֹל" דָּא אַהֲבָה דִּסְלִיק לְחוּשְׁבָּן אֶחָד, דְּאִצְטְרִיךְ הָכִי נָמֵי לְאִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ לְמֶהֱוֵי תִּיקּוּנָא שְׁלִים.
וּבְהַאי יִחוּדָא יִסְתַּלְּקוּן מִגָּלוּתָא, דְּאִתְּמָר בְּהַהוּא זִמְנָא "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט) וְכוּ'. דְּהָא תִּיקּוּנָא דְּיִחוּדָא סָלִיק בְּכָל יוֹמָא, וּבֵיהּ צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְפָּרְקָא. וְעִם כָּל דָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח), בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית וּבִצְלוֹתָא דִּילֵיהּ מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. "יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" (משלי א, כח), בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית וּצְלוֹתָא דִּילֵיהּ מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אִי תֵּימָא דְּתִיקּוּנִין אִלֵּין אִתְאֲבִידוּ? לָאו הָכִי. אֶלָּא כֹּלָּא אִתְגְּנִיז לְזִמְנָא דְּאָתֵי. וּכְדֵין יִשְׁכְּחוּן יִשְׂרָאֵל כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן, לְנַטְּלָא אַגְרָא דִּלְהוֹן בִּשְׁלִימוּ (דף נ' עמוד א') חַד. כְּדֵין "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט) בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית. "וּשְׁמוֹ אֶחָד" בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית.
וְיִשְׂרָאֵל "גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (שמואל ב' ז, כג) בִּתְרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) חַד מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. דְּכַמָּה אַגְרִין טָבִין אִינוּן דְּאִתְגְּנִיזוּ לְאִתְיַהֲבָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" (תהלים לא, כ). בְּגִין כָּךְ זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא זִמְנָא דְּחֶדְוָתָא אִיהוּ, לְנַטְּלָא יִשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲגַר טָב דְּאִתְגְּנִיז לְהוּ. בְּגִין כָּךְ "הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו" (ישעיהו מ, י). מָתַל לְחַד דְּפָלַח בְּכָל יוֹמָא כַּמָּה פּוּלְחָנִין טָבִין דְּצָרִיךְ לְהוּ כַּמָּה אַגְרִין, וּבְסוֹפָא דְּיוֹמָא נָטַל כָּל אַגְרֵיהּ בְּחֶדְוָתָא סַגִּי. הָכִי יִשְׂרָאֵל, בְּגָלוּתָא עָבְדִין וּכַּנְשִׁין כַּמָּה עוֹבְדִין טָבִין, וְאָגְרָא דְּכֻלְּהוּ יִטְּלוּן לְבָתַר בְּפוּרְקָנָא.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְחַמְשָׁא
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין כ"ה אַתְוָן דְּיִחוּדָא מִסִּטְרָא דְּבִינָה אלה כ"ה אותיות של היחוד שבפסוק "שמע ישראל" ושורשם מצד הבינה. וְרָזָא דָּא ה' אֶצְבְּעָן, ה' זִמְנִין ה' אִינוּן כ"ה, דִּבְהוּ תַּלְיָא יִחוּדָא עִלָּאָה וַדַּאי מִסִּטְרָא דִּאִימָא וזה סוד חמש אצבעות, חמש פעמים חמש הם עשרים וחמש, שבהם תלוי היחוד העליון ודאי, מצידה של אימא, דְּאִתְּמָר שנאמר בָּהּ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד). דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אַף עַל גַּב דְּאִתִחֲזוּן רְחִיקִין דָּא מִן דָּא, לָאו אִיהוּ הָכִי, אֶלָּא כֹּלָּא בְּחִיבּוּרָא חַד, אף על גב שנראים קוב"ה ושכינתא, זו"ן, רחוקים זה מזה – אין הדבר כן אלא הכל הוא בחיבור אחד. וְעוֹד, אַף עַל גַּב דְּחַד יְמִינָא וְחַד שְׂמָאלָא, כֹּלָּא אִתְחַבָּר בְּיִחוּדָא חֲדָא עַל יְדֵי דְּאִימָא דִּקָיְימַת (דף מט' עמוד ב') עֲלַיְיהוּ ועוד, אף על גב שקוב"ה – ז"א נמצא בימין בסוד החסדים, והשכינה – נוק' נמצאת בשמאל מצד הגבורות, הכל מתחבר ביחוד אחד ע"י אימא שעומדת עליהם וממשיכה להם את השפע מהיחוד שלה עם אבא. וְרָזָא דָּא ה' בִּזְעֵיר אַנְפִּין, ה' בְּנוּקְבָא, אֱלֹהֵינוּ אִימָּא מְחַבְּרַת לוֹן. וזה גם סוד הפסוק, יהו"ה ראשון הוא ז"א, יהו"ה שניה היא נוק', אלהינ"ו שביניהם היא אימא המחברת אותם ומורידה להם ה' חסדים וה' גבורות ומייחדת אותם. וְאִי תֵּימָא ואם תרצה לומר שהכוונה "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" כוונתו הוא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, ה' ויהו"ה השני הוא אִימָּא? כֹּלָּא אִיהוּ שָׁפִיר כל הפירושים נכונים.
וְיִשְׂרָאֵל הָכִי נָמֵי מִתְקַשְּׁרָן גּוֹ יִחוּדָא עִלָּאָה. וְאִתְּמָר בְּהוּ וישראל גם כן מתקשרים בתוך היחוד העליון ונאמר בהם 'אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת' (ברכות ו.) כמו שאתם יחדתם אותי אף אני אייחד אתכם ואדבק אתכם ביחודי, לְאִסְתַּלְּקָא בֵּיהּ מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא ומכח היחוד תעלו מתוך הסטרא אחרא שמהותם הוא פירוד והם היפך הקדושה שעומדת ביחוד. וּזְכוּתָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע יְשִׁיזִיב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל עַקְתָּא, מִסִּטְרָא דְּבִינָה דְּבַהּ תַּלְיָא כָּל חֵירוּתָא. וזכות קריאת שמע מציל את ישראל מכל צרה, מצד הבינה שבה תלוי סוד החירות מהשיעבוד, מהגלות ומהסטרא אחרא.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא סוף הפסוק המילה "אֶחָד". דְּתָמָן אִצְטְרִיךְ בַּר נַשׁ לְמִמְסַר נַפְשֵׁיהּ ששם צריך האדם למסור נפשו עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם" (תהלים סו, ה). ובכ"ה אַתְוָן בִּינָה שָׁרָאת עַל בְּנָהָא, בעשרים וחמש אותיות של הפסוק שורה הבינה על בניה. וּבְאֶחָד סָלִיק תִּיקּוּנָא לְעֵילָא לְעֵילָא גּוֹ סְתִימוּ דְּמַחֲשָׁבָה. וב"אחד" עולה התיקון למעלה לתוך המחשבה הסתומא – חכמה סתימאה. הַגָּדוֹ"ל מהפסוק "המורא הגדול" רומז לכתר שהוא אריך אנפין – הפנים הגדולות, הגדו"ל דָּא הוא גימ' אַהֲבָ"ה דִּסְלִיק לְחוּשְׁבָּן שעולה בחשבון אֶחָ"ד, דְּאִצְטְרִיךְ הָכִי נָמֵי לְאִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ לְמֶהֱוֵי תִּיקּוּנָא שְׁלִים שצריך גם כן להקשר בו בעת היחוד כדי שיהיה התיקון שלם.
וּבְהַאי יִחוּדָא יִסְתַּלְּקוּן מִגָּלוּתָא, דְּאִתְּמָר בְּהַהוּא זִמְנָא ובזה היחוד יצאו מהגלות שנאמר על אותו הזמן "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט) וְכוּ'. דְּהָא תִּיקּוּנָא דְּיִחוּדָא סָלִיק בְּכָל יוֹמָא, וּבֵיהּ צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְפָּרְקָא. שזה תיקון היחוד של קריאת שמע עולה בכל יום ובו צריכים ישראל להיגאל. וְעִם כָּל דָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר ועם כל זה בגלות נאמר "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח), בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית וּבִצְלוֹתָא דִּילֵיהּ ובתפילה העמידה שלה מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא שהיא בחינת הלילה. "יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" (משלי א, כח), בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית וּצְלוֹתָא דִּילֵיהּ ותפילת העמידה מצד מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שהוא בחינת היום. אִי תֵּימָא דְּתִיקּוּנִין אִלֵּין אִתְאֲבִידוּ? לָאו הָכִי ואם תאמר שהתיקונים האלה ח"ו שנאבדו כיון שהגאולה עדיין לא הגיע? לא כן הדבר. אֶלָּא כֹּלָּא אִתְגְּנִיז לְזִמְנָא דְּאָתֵי אלא הכל נגנז ונשמר לעתיד לבוא. וּכְדֵין יִשְׁכְּחוּן יִשְׂרָאֵל כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן, לְנַטְּלָא אַגְרָא דִּלְהוֹן בִּשְׁלִימוּ (דף נ' עמוד א') חַד. ואז ימצאו ישראל כולם את תיקוניהם שנגנזו לקחת שכר שלהם בשלמות אחת. כְּדֵין ואז יהיה "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט) בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית. "וּשְׁמוֹ אֶחָד" בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית.
וְיִשְׂרָאֵל "גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (שמואל ב' ז, כג) בִּתְרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ יתאחדו בכח שני המשיחין שיהיו ואחד שנאמר בהם "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) חַד מִסִּטְרָא אחד מצד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד מִסִּטְרָא ואחד מצד דִּשְׁכִינְתָּא. דְּכַמָּה אַגְרִין טָבִין אִינוּן דְּאִתְגְּנִיזוּ לְאִתְיַהֲבָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב שכמה הוא שכר טוב שנגנז בגלות כדי לתתו לעתיד לבוא, כמו שנאמר "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" (תהלים לא, כ). בְּגִין כָּךְ זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא זִמְנָא דְּחֶדְוָתָא אִיהוּ, לְנַטְּלָא יִשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲגַר טָב דְּאִתְגְּנִיז לְהוּ. לכן, זמן הגאולה הוא זמן של שמחה, שיקחו ישראל הרבה שכר טוב שנשמר להם. בְּגִין כָּךְ "הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו" (ישעיהו מ, י). מָתַל לְחַד דְּפָלַח בְּכָל יוֹמָא כַּמָּה פּוּלְחָנִין טָבִין דְּצָרִיךְ לְהוּ כַּמָּה אַגְרִין, וּבְסוֹפָא דְּיוֹמָא נָטַל כָּל אַגְרֵיהּ בְּחֶדְוָתָא סַגִּי. משל, לאחד שעבד בכל יום הרבה עבודות טובות, שצריך לקבל עבורם הרבה שכר טוב, ובסוף היום נוטל את כל שכרו בשמחה רבה. הָכִי יִשְׂרָאֵל, בְּגָלוּתָא עָבְדִין וּכַּנְשִׁין כַּמָּה עוֹבְדִין טָבִין, וְאָגְרָא דְּכֻלְּהוּ יִטְּלוּן לְבָתַר בְּפוּרְקָנָא. כך ישראל, בגלות עובדים ואוספים הרבה עבודות ומעשים טובים, ואת השכר עליהם יקבלו אחר כך בגאולה.
תפילה תט"ו מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תט"ו: בגילוי היחוד תסתלק האות א' ממנה ינקו הס"א, ובתחילה תרכב עליהם השכינה ולאח"כ ישארו כלבים מתים.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. חַטֹּאתֵינוּ מִצַּד לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁהִיא כֹּבֶד אֶבֶן, וְלִילִית הִיא בְּהֵמָ"ה גִּימַטְרִיָּא כֶּלֶ"ב וַדַּאי, מִשָּׁם יוֹצְאִים כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם בְּהֵמוֹת. אֲבָל א' נָטְלָה יוֹתֵר וְנַעֲשֵׂית בָּהּ אֶבֶ"ן וְהִיא "אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל", כֵּיוָן שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ נִתְעַלֵּם וְזֶה א' שֶׁבַּעֲבוּרָהּ נַעֲשׂוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אָדָם שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לָהֶם, וּבִזְמַן שֶׁתְּגַלֶּה יִחוּדְךָ הֲרֵי א' זֹאת תִּסְתַּלֵּק מִשָּׁם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן", וּמִיָּד יִשָּׁאֲרוּ כֻּלָּם כְּלָבִים מֵתִים, שֶׁהוּא כֶּלֶ"ב, שֵׁם ב"ן בְּלֹא א', בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תִּרְכַּב הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶם, כְּמִי שֶׁרוֹכֵב עַל סוּסוֹ דִּכְתִיב "כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ כָּל תִּקְוָתֵנוּ בֶּאֱמֶת, יִחוּדְךָ גַּלֵּה לָנוּ וְיִסְתַּלְּקוּ כָּל הַמִּכְשׁוֹלוֹת מִן הָעוֹלָם וּתְתַקֵּן כָּל עוֹלָמְךָ כִּרְצוֹנְךָ, שֶׁאַתָּה אֶחָד וְאֵין זוּלָתְךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.