תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.
שִׁרְטוּטִין בְּרָחְבָּא, כְּגַוְונָא דִשְׁבָרִים, תְּנוּעָה דִלְהוֹן תְּבִי"ר, וְאִינוּן רְחָבִים וּקְצָרִים דְּקוֹמָה, וְאַנְפִּין רְחָבִין וּקְצָרִין, וְעֵינוֹי רְחָבִים, וְחוֹטָמוֹי רְחָבִים, וְשִׂפְוָון רְחָבִים, אִלֵּין אִינוּן "יִרְאֵי אֱלֹהִים". מָארֵי דְיִרְאָה מִסִּטְרָא דְיִצְחָק. וַוי לְמָאן דְּאַכְחִישׁ קוֹמָתֵיהּ בְּעוֹבְדִין בִּישִׁין, דְּיָרִית נִשְׁמָתָא בִּישָׁא דְרָכִיב עַל דִּיּוֹקְנֵיהּ, דְּאַכְחִישׁ פַּמַּלְיָא לְעֵילָא. שִׁרְטוּטִין גְּבוֹהִין, וְאַנְפִּין גַּבְהָנִין, וְעֵינוֹי גַּבְהָנִין, וְחוֹטָמָא וְשִׂפְוָון גַּבְהָנִין, וְגוּפָא גָבוֹהַּ, אִלֵּין אִינוּן מָארֵי דִקְשׁוֹט "זֶרַע אֱמֶת", מֵהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ).
וְאִלֵּין אִינוּן אדנ"י, א' אֲרִיךְ אַנְפִּין וַעֲלֵיהּ שַׁרְיָא י', ד' רָחְבָּא דְאַנְפִּין וַעֲלֵיהּ שַׁרְיָא ה', נ' גּוֹבַהּ דְּאַנְפִּין וַעֲלֵיהּ שַׁרְיָא ו', י' רָחְבָּא דְאַנְפִּין וַעֲלֵיהּ שַׁרְיָא ה', שִׁרְטוּטִין זְעִירִין מִסִּטְרָא דִתְּרוּעָה בְעִגּוּלָא בְדִיּוֹקְנָא דְאָת י', "שׂוֹנְאֵי בָצַע", מִסִּטְרָא דְּדָוִד דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְדָוִד הוּא הַקָּטָן" (שמואל א' יז, יד), וְאִינוּן עַיְינִין זְעִירִין שַׁפִּירִין בְּעִגּוּלָא, אַנְפִּין זְעִירִין בְּעִגּוּלָא שַׁפִּירִין, חוֹטָמָא זְעִירָא פִּימָא זְעִירָא גּוּפָא דִילֵיהּ זְעִירָא, שַׁפִּיר בְּכֹלָּא, וַעֲלֵיהּ שַׁרְיָא ה'.
שִׁרְטוּטִין גַּבְהָנִין מִסִּטְרָא דִתְּרוּעָה, שַׁלְשְׁלָאָ"ה דִתְּקִיעָה וּשְׁבָרִים, דָּא סָלִיק קָלָא בִתְרוּעָה, וְדָא תַּבַּר לָהּ בַּשְּׁבָרִים, וְדָא בֵינוּנִי בְקָלֵיהּ, שַׁלְשְׁלָאָה דִתְּקִיעָה וּשְׁבָרִים, לָא אֲרִיךְ וְלָא קָצֵר, מָאן דְּאִיהוּ בְּדִיּוֹקְנָא דְאָת יו"ד אִיהוּ "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" (מלכים א' יט, יב), וְדָא מִדָּה לְכָל אֵבָרִין דְּאַנְפִּין לְעֵילָא, מִתַּתָּא לְעֵילָא, אִיהִי מִדָּה לְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה מֵעֲשַׂר סְפִירָאן, וּבָהּ סְלִיקַת כָּל סְפִירָה לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רִבֵּי רְבָבוֹת, ו' שִׁעוּרֵיהּ בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה שֵׁשֶׁת אֲלָפִים רִבֵּי רְבָבוֹת, ה' ה' אִינוּן מַהֲלַךְ בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה ה' אֲלָפִים רִבֵּי רְבָבוֹת, מֵעֵילָּא לְתַתָּא, וּמִתַּתָּא לְעֵילָא.
שִׁרְטוּטִין עֲקִימִין דְּלַאו אִינוּן רְשִׁימִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, אִנּוּן רְשִׁימִין דְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, דְּשִׁרְטוּטִין כְּשַׁלְשְׁלָאָה כְּגַוְונָא דָא, דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְתַלְמִידֵי חֲכָמִים דְּמִתְרַבִּין בְּיַמָּא, וְאִינוּן רָזָא דִתְּרוּעָה ֓ וְשַׁלְשֶׁלֶת וְהָכִי מַהֲלַךְ דְּנוּנַיָּא כְּגַוְונָא דִתְּרוּעָה, וְאִינוּן דַּרְגָּ"א לְתַתָּא, שַׁלְשֶׁלֶת לְעֵילָא, כְּגַוְונָא דִקְדוּשָׁה הָכִי אִינוּן רְשִׁימִין מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ, דְּהָכִי אוּקְמוּה מָארֵי מַתְנִיתִין "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד).
שִׁרְטוּטִין אִינוּן כְּגַוְונָא דְלוּלָב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ 'נִפְרְצוּ עַלָּיו פָּסוּל, הָכִי שִׁרְטוּטִין דְּאִית בְּהוּ פְרִידוּ וּפְרִיצוּ, דָא אַחֲזֵי בְּגִלְגּוּלָא דִילֵיהּ קֳדָם דְּאַתְיָא לְעָלְמָא, דַהֲוָה מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְעָבִיד פִּרוּדָא בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, בַּאֲתַר דְּאִתְגְּזַרַת נִשְׁמָתֵיהּ. וּבְמַאי אִשְׁתְּמוֹדָע, אֶלָּא שִׁרְטוּטִין דְּאִינוּן אֲרִיכִין כְּגַוְונָא דָא = לֵית בְּהוּ פָסֵק שַׁלְמִין אִינוּן, הַאי בַּר נַשׁ לָא אַכְחִישׁ דִּיּוֹקְנֵיהּ, וְלָא עָבַד פִּרוּדָא בְּאִילָנָא דְחַיֵּי.
וְאִם אִית בְּהוּ פָסֵק כְּגַוְונָא דָא — הַאי בַּר נַשׁ אַכְחִישׁ דִּיּוֹקְנֵיהּ, וְעָבַד פְּגַם וּמוּם, וּבְהַהוּא פְגַם שַׁרְיָא מוּם, כְּפוּם מוּם דְּסִיהֲרָא, פָּרִיץ אִיהוּ, "וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה" (ירמיהו ג, ג), שַׁרְיָא בֵּיהּ פְּרִיצוּ בְּמִצְחוֹ, מֵהַהוּא אֲתַר אִיהוּ פְגִים, וְצָרִיךְ לְכַסָּאָה מִצְחוֹ דְלָא יִתְגְּלֵי עֶרְיָתֵיהּ לְמָארֵי דְּדִינָא, וְאִם חָזַר בִּתְיוּבְתָא, יְהֵא פְּגִימוּ דִילֵיהּ נָחִית לְתַתָּא, לָקֳבֵל בָּהּ עָנְשָׁא, וְאִם לַאו אִיהוּ חוֹזֵר בִּתְיוּבְתָּא, מִסְתַּלְקַת לְעֵילָא לְתַבְעָא לֵיהּ דִּינָא בְעָלְמָא דְאָתֵי, בְהַהוּא אֲתַר דְּפַגִּים, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" (שמות כא, יד), וְלָא לְמַגָּנָא אָמְרוּ קַדְמָאִין, 'בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר, לְקַצֵּר אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ', דְּלָא יַכְחִישׁ דִּיּוֹקְנֵיהּ וְיַעֲבֵיד פְּרִיצוּ בְדִיּוֹקְנָא דִּלְעֵילָא.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְשִׁתָּא
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), כֹּלָּא בִּקְרָבָא דַּעֲמָלֵק אִשְׁתְּמוֹדָע דִּבְכַמָּה רָזִין עִלָּאִין סִדֵּר מֹשֶׁה מִלָּה. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "וַיָּבֹא עֲמָלֵק" (שמות יז, ח) וְכוּ'. הָכָא רָזָא לְמָארֵי חָכְמְתָא. בְּזִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִזְדַּמְּנַת לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּחֵילָא דְּכַמָּה קִטְרוּגִין אָתְיַת וַדַּאי. וּכְדֵין כַּמָּה עֲנָפִין מֵאִילָנָא בִּישָׁא מִתְתַּקְּפָן וּבְהוּ בָּעָאת לְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָא. וְכַמָּה דְּאִיהִי אִתְּתַּקְּפַת בְּדַרְגִּין דִּילַהּ בְּקִטְרוּגָא דִּלְהוֹן, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַהּ. וְאִי תֵּימָא מָאן אִיהוּ דְּאַגָּח קְרָבָא וְאִתְתְּקַף לְקִבְלַהּ?
אֶלָּא (דף קטו' עמוד א') תָּא חֲזֵי, זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּקַיְּימִין בְּעָלְמָא וּמְתַקְּנִין תִּיקּוּנִין עִלָּאִין בְּכָל יוֹמָא קַמֵּי מָארַיְיהוּ, בְּיוֹמָא דְּמִסְתַּלְקָן מֵעָלְמָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן מִתְתַּקְּפָן כַּחֲדָא. וּבְהַהוּא יוֹמָא אִתְמְסַר לְהוּ חֵילָא מַאי דְּלָא הֲוָה לְהוּ עַד הַהוּא זִמְנָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (קהלת ז, א). דְּהָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן מִתְיָשְּׁבָן בְּאַתְרַיְיהוּ, מְנַהֲרָן וּמִתְתַּקְּפָן כִּדְקָא חֲזֵי. אִלֵּין בְּזִמְנָא דְּחָמַאן קִטְרוּגָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְתוּקְפָּא דִּילַהּ, מִיָּד קָיְימִין בְּחֵילַיְיהוּ. מַאי חֵילָא? אֶלָּא דָּא חֵילָא דְּאִתְּמָר. דְּהָא זְכוּתָא דִּלְהוֹן אַתְקִיף לְהוּ חֵילָא, וּבְהַאי מִתְתַּקְּפִין. לְקִבְלַיְיהוּ נָפְקִין לְעֵילָא כַּמָּה נְהוֹרִין קַדִּישִׁין, כֻּלְהוֹ אֶשָּׁא מְלַהֲטָא מִסְּטַר גְּבוּרָה, לְאַכְפְּיָא לְאִינּוּן סִטְרִין בִּישִׁין. וְאִי תֵּימָא מָאן אִינוּן? אֶלָּא צַדִּיקַיָּא אִלֵּין דְּכָל יוּמֵיהוֹן אִשְׁתַּדְּלוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין בְּגִין כְּלָלָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל, וּלְאַזְמָנָא לִשְׁכִינְתָּא חֵילָא וְתוּקְפָּא בְּכָל דַּרְגָה. אִלֵּין אִינוּן דְּכַמָּה דְּעָבְדוּ בְּחַיֵּיהוֹן הָכִי עָבְדִין בָּתַר דִּאִסְתַּלְקוּ מֵהַאי עָלְמָא וְיַתִּיר נָמֵי. וְכֹלָּא בְּחֵילָא דְּאִינוּן תִּיקּוּנִין קַדְמָאִין דְּעָבְדוּ בְּקַדְמִיתָא, דְּהָא לְבָתַר דָּא לֵית זָכוּ וְלָא חוֹבָה.
תָּא חֲזֵי, עַל אִלֵּין כְּתִיב "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" (שמות יז, ט), אִלֵּין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ דְּאִתְחַזְּיָין לְהַאי. כְּדֵין "וְצֵא הִלָּחֵם (דף קטו' עמוד ב') בַּעֲמָלֵק" (שם). מַאי "וְצֵא"? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מִגּוֹ אוֹצָרָא עִלָּאָה דְּתָמָן קָיְימִין. וְתוּ דְּנָפְקִין מִגּוֹ תְּחוּמָא קַדִּישָׁא, וְנַחְתִּין בְּגוֹ קְלִיפִין אִלֵּין לְאַכְפְּיָא לוֹן. כְּדֵין מַלְכָּא קַדִּישָׁא נָפִיק בְּחֵילֵיהּ, נָפִיק וַדַּאי, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג). יֵצֵא מֵהֵיכָלָא דִּילֵיהּ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לֵיהּ אִתְחָזֵי וַדַּאי וְלָא לִשְׁכִינְתָּא. וְהָא אוֹקְמוּהָ 'אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ' (יבמות סה). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בֵּיהּ "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ה, לא). וְצַדִּיק אִתְּמְלֵי גְּבוּרָה לָקֳבֵל קְלִיפִין אִלֵּין. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (שמות יז, ט), דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. "וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי" (שם), דָּא צַדִּיק דְּנָטִיל מֵאֱלֹהִים וַדַּאי.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְשִׁתָּא
> ככל שהטומאה מתגברת, כך הקדושה מתגברת כנגד להכניעה.
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), כֹּלָּא בִּקְרָבָא דַּעֲמָלֵק אִשְׁתְּמוֹדָע דִּבְכַמָּה רָזִין עִלָּאִין סִדֵּר מֹשֶׁה מִלָּה. הכל נודע במלחמת עמלק שבכמה סודות עליונים, סידר משה את הדבר. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב באותו הזמן כתוב, "וַיָּבֹא עֲמָלֵק" (שמות יז, ח) וְכוּ'. הָכָא רָזָא לְמָארֵי חָכְמְתָא. כאן סוד לבעלי החכמה. בְּזִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִזְדַּמְּנַת לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּחֵילָא דְּכַמָּה קִטְרוּגִין אָתְיַת וַדַּאי. בזמן שהסטרא אחרא באה לערוך מלחמה – בכוחם של כמה קטרוגים היא מגיעה ודאי, וּכְדֵין כַּמָּה עֲנָפִין מֵאִילָנָא בִּישָׁא מִתְתַּקְּפָן וּבְהוּ בָּעָאת לְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָא. ואז, כמה ענפים מהאילן הרע והטמא התחזקו, ובהם רצתה הס"א להתדבק למעלה, וְכַמָּה דְּאִיהִי אִתְּתַּקְּפַת בְּדַרְגִּין דִּילַהּ בְּקִטְרוּגָא דִּלְהוֹן, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַהּ. וככל שהיא התחזקה במדרגות הרעות שלה ובקיטרוג שלהן, כך צריכה הקדושה להתחזק כנגדם.
> מעשי הצדיקים לתיקון השכינה בחייהם, מתגברים לאחר מותם והם עצמם נוטלים כוח מלמעלה להכניעה את הס"א.
וְאִי תֵּימָא מָאן אִיהוּ דְּאַגָּח קְרָבָא וְאִתְתְּקַף לְקִבְלַהּ? ואם תשאל, מי הוא שערך מלחמה והתחזק כנגדם?
אֶלָּא (דף קטו' עמוד א') תָּא חֲזֵי, זַכָּאֵי קְשׁוֹט דְּקַיְּימִין בְּעָלְמָא וּמְתַקְּנִין תִּיקּוּנִין עִלָּאִין בְּכָל יוֹמָא קַמֵּי מָארַיְיהוּ, אלא בוא וראה, צדיקי האמת שנמצאים בעולם, ומתקנים תיקונים עליונים בכל יום לפני אדונם, בְּיוֹמָא דְּמִסְתַּלְקָן מֵעָלְמָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן מִתְתַּקְּפָן כַּחֲדָא. ביום שהם מסתלקים מהעולם, אז כל התיקונים שלהם שעשו בעת היותם חיים בגוף – מתחזקים כאחד. וּבְהַהוּא יוֹמָא אִתְמְסַר לְהוּ חֵילָא מַאי דְּלָא הֲוָה לְהוּ עַד הַהוּא זִמְנָא. ובאותו היום ניתן להם כח, מה שלא היה להם עד אותו הזמן. וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (קהלת ז, א). דְּהָא כְּדֵין כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּלְהוֹן מִתְיָשְּׁבָן בְּאַתְרַיְיהוּ, מְנַהֲרָן וּמִתְתַּקְּפָן כִּדְקָא חֲזֵי. שהרי אז, כל התיקונים שלהם מתיישבים במקומם, מאירים ומתחזקים כמו שראוי. אִלֵּין בְּזִמְנָא דְּחָמַאן קִטְרוּגָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְתוּקְפָּא דִּילַהּ, מִיָּד קָיְימִין בְּחֵילַיְיהוּ. ובזמן שהם רואים את קטרוג הסטרא אחרא וחוזקם, מיד קמים בכוחם כנגדה. מַאי חֵילָא? אֶלָּא דָּא חֵילָא דְּאִתְּמָר, מהו כוחם? אלא זה הכח שנאמר לעיל. דְּהָא זְכוּתָא דִּלְהוֹן אַתְקִיף לְהוּ חֵילָא, וּבְהַאי מִתְתַּקְּפִין. והזכות שלהם – שהיא זכות התורה, מעשיהם, מידותיהם ותיקוניהם, מחזקת לאותו הכח, ובזה מתחזקים כנגד הסטרא אחרא, לְקִבְלַיְיהוּ נָפְקִין לְעֵילָא כַּמָּה נְהוֹרִין קַדִּישִׁין, כֻּלְהוֹ אֶשָּׁא מְלַהֲטָא מִסְּטַר גְּבוּרָה, לְאַכְפְּיָא לְאִינּוּן סִטְרִין בִּישִׁין. וכנגדם, יוצאים למעלה כמה אורות קדושים, כולם אש לוהטת מצד הגבורה, לכפות את אלא הצדדים הרעים. וְאִי תֵּימָא מָאן אִינוּן? ואם תשאל, מי הם? אֶלָּא צַדִּיקַיָּא אִלֵּין דְּכָל יוּמֵיהוֹן אִשְׁתַּדְּלוּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנִין בְּגִין כְּלָלָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל, אלא, אלה הם הצדיקים שבכל ימיהם השתדלו לתקן תיקונים, עבור כלל ישראל, וּלְאַזְמָנָא לִשְׁכִינְתָּא חֵילָא וְתוּקְפָּא בְּכָל דַּרְגָה, ולתת לשכינה כח וחוזק בכל דרגה. אִלֵּין אִינוּן דְּכַמָּה דְּעָבְדוּ בְּחַיֵּיהוֹן הָכִי עָבְדִין בָּתַר דִּאִסְתַּלְקוּ מֵהַאי עָלְמָא וְיַתִּיר נָמֵי. אלו הם, שכמו שעבדו בחייהם עבור השכינה, כך עובדים ופועלים אחרי שהסתלקו מהעולם, וגם כן יותר. וְכֹלָּא בְּחֵילָא דְּאִינוּן תִּיקּוּנִין קַדְמָאִין דְּעָבְדוּ בְּקַדְמִיתָא, דְּהָא לְבָתַר דָּא לֵית זָכוּ וְלָא חוֹבָה. והכל בכח אלה התיקונים הראשונים שנעשו בתחילה, שהרי לאחרי שנסתלקו מהעולם אין זכות ואין חובה.
> הקב"ה יוצא בכבודו למלחמה בסטרא אחרא.
תָּא חֲזֵי, עַל אִלֵּין כְּתִיב בא וראה, על אלה הצדיקים נאמר "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" (שמות יז, ט), אִלֵּין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ דְּאִתְחַזְּיָין לְהַאי. אלו שנודעים בכוחם, וידועים לזה. ואז כְּדֵין "וְצֵא הִלָּחֵם (דף קטו' עמוד ב') בַּעֲמָלֵק" (שם). מַאי "וְצֵא"? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מִגּוֹ אוֹצָרָא עִלָּאָה דְּתָמָן קָיְימִין. אלא בגלל שיוצאים מתוך האוצר העליון של הנשמות ששם נמצאים, וְתוּ דְּנָפְקִין מִגּוֹ תְּחוּמָא קַדִּישָׁא, וְנַחְתִּין בְּגוֹ קְלִיפִין אִלֵּין לְאַכְפְּיָא לוֹן. וגם, שיוצאים מתוך תחומי הקדושה ויורדים בתוך הקליפות לכפות אותם. כְּדֵין מַלְכָּא קַדִּישָׁא נָפִיק בְּחֵילֵיהּ, נָפִיק וַדַּאי, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ואז המלך הקדוש יוצא בכוחו – יוצא ודאי, שנאמר בו "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג) הוי"ה הוא עמודא דאמצעיתא, כגיבור היא מידת הגבורה, יצא מהיסוד. יֵצֵא מֵהֵיכָלָא דִּילֵיהּ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לֵיהּ אִתְחָזֵי וַדַּאי וְלָא לִשְׁכִינְתָּא. יוצא מהיכלו שהיא השכינה, שהרי לו ראוי לצאת למלחמה ולא לשכינה, וכבר העמידו וְהָא אוֹקְמוּהָ 'אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ' (יבמות סה). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בֵּיהּ באותו הזמן יאמר בו "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ה, לא). וְצַדִּיק אִתְּמְלֵי גְּבוּרָה לָקֳבֵל קְלִיפִין אִלֵּין. והיסוד יתמלא בגבורה כנגד אלו הקליפות, ועל סוד זה כתוב עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (שמות יז, ט), דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. "וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי" (שם), דָּא צַדִּיק דְּנָטִיל מֵאֱלֹהִים וַדַּאי. מטה הוא הצדיק / יסוד שלוקח גבורה מאלהי"ם ודאי.
תפילה תפ"ב מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תפ"ב: תפילה לה' שיתחבר בשכינה ביחוד שלם, ויעשיר אותה בעושר וכבוד, ובה תבנה ירושלים בנין שלם מעטר בכל ברכות.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לֶחֶם עֹנִי, מַצָּה פְּרוּסָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא ה', ד' בְּסוֹד שֶׁלָּהּ וְהִיא דַּלָּה וַעֲנִיָּה, ו' בִּזְמַן שֶׁצַּדִּיק חַי עוֹלָמִים מִתְחַבֵּר עִמָּהּ, מִיָּד, "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְּמִסְכֵּנוֹת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶּחְסַר כֹּל בָּהּ". אֲבָל בַּגָּלוּת ו' נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנָּה, מִיָּד "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי", וְגָלוּ לְבָּבֶל שָׁם הוֹד נִקְרַב שֶׁהֲרֵי ה' נִסְתַּלְּקָה מֵהֶם, וַאֲפִילוּ בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא חָזְרָה, אֶלָּא חַמִשָׁה דְּבָרִים חָסְרוּ, עַד שֶׁתְּתַקֵּן אוֹתָהּ תִּקּוּן שָׁלֵם, לִהְיוֹת בְּחִבּוּר אֶחָד עִם בַּעְלָהּ, מִיָּד יֵאָמֵר בָּהּ, "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא", בְּ-ה' אֶצְבָּעוֹת שֶׁהֵם ה' שְׁלֵמָה – ד"ו, כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת שֶׁבָּהֶם עוֹלָה עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֶדֶת עַד אֵין תַּכְלִית וְהִיא י' אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה לֹא נִרְאֵית אֶלָּא כְּ-י' אַחַת סְתוּמָה, וְזֹאת הִיא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה", שֶׁהֲרֵי בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ מִסְתַּלֶּקֶת לְהִבָּנוֹת בָּהּ יְרוּשָׁלַיִם בִּנְיָן עוֹלָם דִּכְתִיב, "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה" וְכוּ'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, תַּעֲשִׁיר שְׁכִינָתְךָ בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד וּבָהּ תִּבָּנֶה יְרוּשָׁלַיִם בִּנְיָן שָׁלֵם מְעֻטָּר בְּכָל בְּרָכוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "בִּרְכַּת יְהֹוָה הִיא תַּעֲשִׁיר", יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
מאמר הגאולה | קלקול ד'
קלקול ד': יסורי עם ישראל
הַקִּלְקוּל הָרְבִיעִי הוּא הֱיוֹת יִשְׂרָאֵל מְדֻכָּאִים בְּחַבְלֵי עֲוֹנִי וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת נִתְחַדְּשׁוּ עֲלֵיהֶם; אֲשֶׁר לַחֶרֶב – לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי – לַשְּׁבִי. וּבֶאֱמֶת כִּי זֶה צֵירוּף הַכּוּר הַמְּצָרֵף וְהַמְטַהֵר, כִּי אֵלֶּה הַיִּסּוּרִים לֹא חִנָּם הֵם, רַק בְּהִתְחַזֵּק הַגְּבוּרָה הַקָּשָׁה מִפְּנֵי עֲוֹנוֹתֵיהֶם לָקְחוּ שָׂרֵי הָעוֹנֶשׁ אֶת תּוֹקֵף הַדִּין הֶחָזָק, וּבוֹ פּוֹעֲלִים פְּעוּלּוֹת נִמְשָׁכוֹת בְּאַכְזָרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אַף, וּבָהֶם מַעֲנִישִׁים אֶת יִשְׂרָאֵל עַד תִּתּוֹם חֶלְאָתָם, "לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאת" (דניאל ט, כד), וְיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִשְׁאָרִים טְהוֹרִים מִכֹּל טוּמְאָה, וְלֹא יִהְיֶה עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה אֶל כָּל הַמְּקַטְרְגִים עֲלֵיהֶם כִּי כֵּן לָקְחוּ חֶלְקָם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְאֶת נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל עִנּוּ בַּלַּחַץ אֲשֶׁר לְחָצוּם וְאֶת מִחְיָתָם לָקְחוּ לָהֶם.
וַאֲנִי אֵינִי מַאֲרִיךְ עַתָּה לְבָאֵר אֵלֶּה הָעִנְיָנִים כִּי בֵּיאוּר רָחָב הָיָה צָרִיךְ לָהֶם הַרְבֵּה עַל כֵּן אֲנִי הוֹלֵךְ בִּקְצָרָה וְאֶרְשׁוֹם דִּבְרֵי הַחָכְמָה לַמְּבִינִים אוֹתָם לְחַדֵּשׁ עֲלֵיהֶם חָכְמָה נִפְלָאָה כַּאֲשֶׁר חַנַּנִי אֱלֹהִים.
וַהֲרֵי כָּאן כָּלַלְתִּי כָּל קִלְקוּלֵי הַגָּלוּת בְּד' רָאשִׁים נוֹרָאִים וַאֲיוּמִים וְהַתּוֹלָדוֹת הַמִּתְפַּשְׁטוֹת מֵהֶם רַבּוֹת מְאוֹד לְחַכְמֵי לֵב, וְלֹא אַרְחִיב לָהֶם בֵּיאוּר עַד בּוֹאִי לְעִנְיְנֵי הַגְּאוּלָה לְהַרְאוֹת סִתְרֵי נִפְלְאוֹתֶיהַ וְתַעֲלוּמוֹתֶיהָ אָשִׂים לָאוֹר בס"ד דֵּי הָבִין וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ.