Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף ק ע"ב) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵהָכָא מַשְׁמַע גִּלְגּוּלָא דְתַלְיָא בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ בְּמִינֵיהּ, אֲבָל "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ" (שמות כא, י), אִם הַהוּא רוּחָא יֵיתֵי בְּגוּפָא אָחֳרָא, דְהָא לַאו אִיהוּ מִינֵיהּ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ קַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא תַּמָּן וְאִיהִי בַּת זוּגֵיהּ, אָמַר, וַדַּאי קַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא דְאִיהִי בַת זוּגֵיהּ דְּאִתְגַּלְגַּל עִמֵּיהּ, אִם לָא קַיְימָא בֵיהּ "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י), "שְׁאֵרָהּ" דָּא גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה, "שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ" (ויקרא יח, ו). "כְּסוּתָהּ" "כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו) דָא גִלְגּוּלָא תִנְיָינָא. "וְעוֹנָתָהּ" אָדָם יִחוּדָא דִילֵיהּ דְּאִיהוּ גִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, סָבָא סָבָא, פְּתַח מִלִּין יַתִּיר דְּהָא סְתִימִין מִלִּין דִּילָךְ. אָמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא, "שְׁאֵרָהּ" דָּא מְזוֹנָא מִסִּטְרָא דִימִינָא דְמִתַּמָּן כָּל מְזוֹנָא קָא אַתְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים קמה, טז).

"כְּסוּתָהּ" מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דְאִיהוּ כְּסוּת עֵינַיִם, דְּמִתַּמָּן עֶרְיָין לִשְׂמָאלָא, בְּגִין דְּסִטְרָא שְׂמָאלָא תַמָּן פְּגִימוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (ירמיהו א, יד), וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּיִצְחָק "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), וְתַמָּן צָרִיךְ כִּסּוּיָיא, וּמֹשֶׁה בְּהַהוּא אִתְּמַר בֵּיהּ "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות ג, ו), וּבְגִין דָּא צִיצִית וּתְפִילִּין אִינוּן כִּסּוּיָא דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו), בְּעוֹר דִּתְּפִלִּין. "כְּסֻתָהּ" "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" (דברים כב, יב).

וְעוֹנָתָהּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, לְתַמָּן יִחוּדָא דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא), דְּ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט).

אַבָּא דְאִיהוּ חָכְמָה בְּאִלֵּין תְּלַת נָחִית בְּגִלְגּוּל, וְהָא כְּתִיב בְּאָדָם וְחַוָּה דְסָלְקִין בְּמִטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ שֶׁבַע, אָמַר, וַדַּאי הָכִי אִיהוּ דְּאִינוּן אָדָם וְחַוָּה, קַיִן וּתְאוּמָתוֹ, הֶבֶל וּתְרֵין תְּאוּמוֹתָיו, וְקַיִן בְּגִין דַּהֲווֹ לְהֶבֶל תְּרֵין תְּאוּמוֹת וְלֵיהּ לָא הֲוָה אֶלָּא חַד, קַנִּי לְהֶבֶל, וְדָא גָרִים לֵיהּ "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז), דְּחָב בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ בַּת שֶׁבַע, וּבְגִין דָּא נָפַל בְּשֶׁבַע, דְּאִתְּתָא גָרִים לָהּ מִיתָה, וְדָא יְרִידָה דִילֵיהּ דִּנְחִיתַת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מֵאַתְרָהָא.

וּלְבָתַר דְּאִשְׁתַּרַשׁ בָּהּ אִילָנָא, וְנָחִית תַּמָּן נְבִיעוּ לְמֶעֱבַד אִיבָּא דְאִיהוּ פִּרְיָה וְרִבְיָה, דָא גָרִים אָדָם דְּאִתְבְּרֵי בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ מִשְּׁכִינְתָּא תַּתָּאָה וּמִשֶּׁבַע דַּרְגִּין דִּילָהּ, לְבָתַר דִּנְחִיתוּ תַּמָּן, כֹּלָּא סָלִיק לְאַתְרֵיהּ, וְרָזָא אִיהוּ וְקָם.

וּמַאי הֲוָה נְבִיעוּ דְאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ, ו' דְּאִסְתַּלַּק עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ מַזָּלָא עִלָּאָה, דְנָחִית לֵיהּ ו' דְּאִיהוּ אַבָּא לְאַתְרֵיהּ, וּלְבָתַר סָלִיק אַבָּא כָּל בְּרֵיהּ לְאַתְרֵיהּ. (נ"א "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י) וְ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל" (איוב לג, כט) וְכוּ' "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא). אָמַר לֵיהּ וַדַּאי אִתְגַּלֵּי הָכָא רָזָא עִלָּאָה כַּמָּה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דָּמְיָא וְאִשְׁתַּכַּח דְּאִיהִי חַיִּים דִּילֵיהּ הָדָא הוּא דִּכְתִיב "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" (קהלת ט, ט) "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יח), וְאִיהִי פַרְנָסָה דִּילֵיהּ הָדָא הוּא דִּכְתִיב "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם" (דברים ח, ט) וְכוּ' וּמִינַּהּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי ע"כ).

(דף ק ע"ב) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מֵהָכָא מַשְׁמַע גִּלְגּוּלָא דְתַלְיָא בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ בְּמִינֵיהּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִכָּאן מַשְׁמָע הַגִּלְגּוּל תָּלוּי בַּשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא בְמִינוֹ, אֲבָל "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ" (שמות כא, י), אִם הַהוּא רוּחָא יֵיתֵי בְּגוּפָא אָחֳרָא, דְהָא לַאו אִיהוּ מִינֵיהּ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ אֲבָל אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, אִם אוֹתָהּ רוּחַ תָּבֹא בְּגוּף אַחֵר, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מִמֶּנּוּ, מַה כָּתוּב בּוֹ? קַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא תַּמָּן וְאִיהִי בַּת זוּגֵיהּ, עוֹמֶדֶת לוֹ שָׁם הַשָּׁעָה, וְהִיא בַּת זוּגוֹ.אָמַר, וַדַּאי קַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא דְאִיהִי בַת זוּגֵיהּ דְּאִתְגַּלְגַּל עִמֵּיהּ, אָמַר: וַדַּאי שֶׁהַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, שֶׁהִיא בַּת זוּגוֹ שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה עִמּוֹ,  אִם לָא קַיְימָא בֵיהּ "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י), אִם לֹא עוֹמֵד בּוֹ, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע.  "שְׁאֵרָהּ" דָּא גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה, "שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ" (ויקרא יח, ו). "כְּסוּתָהּ" "כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו) דָא גִלְגּוּלָא תִנְיָינָא. "וְעוֹנָתָהּ" אָדָם יִחוּדָא דִילֵיהּ דְּאִיהוּ גִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה, שְׁאֵרָהּ – זֶה הַגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן, שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, כְּסוּתָהּ – כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, זֶה הַגִּלְגּוּל הַשֵּׁנִי, וְעֹנָתָהּ – הָאָדָם הַיִּחוּד שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא הַגִּלְגּוּל הַשְּׁלִישִׁי.
 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, סָבָא סָבָא, פְּתַח מִלִּין יַתִּיר דְּהָא סְתִימִין מִלִּין דִּילָךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: זָקֵן זָקֵן, פְּתַח בִּדְבָרִים יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי דְּבָרֶיךָ סְתוּמִים.. אָמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא, "שְׁאֵרָהּ" דָּא מְזוֹנָא מִסִּטְרָא דִימִינָא דְמִתַּמָּן כָּל מְזוֹנָא קָא אַתְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים קמה, טז)אָמַר לוֹ אוֹתוֹ זָקֵן: שְׁאֵרָהּ זֶה הַמָּזוֹן מִצַּד הַיָּמִין, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמָּזוֹן בָּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.
 
"כְּסוּתָהּ" מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דְאִיהוּ כְּסוּת עֵינַיִם, דְּמִתַּמָּן עֶרְיָין לִשְׂמָאלָא, כְּסוּתָהּ מִצַּד הַשְּׂמֹאל, שֶׁהִיא כְּסוּת עֵינַיִם, שֶׁמִּשָּׁם הָעֲרָיוֹת לִשְׂמֹאל, בְּגִין דְּסִטְרָא שְׂמָאלָא תַמָּן פְּגִימוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (ירמיהו א, יד), מִשּׁוּם שֶׁצַּד הַשְּׂמֹאל שָׁם הַפְּגָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה,  וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּיִצְחָק "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), וְתַמָּן צָרִיךְ כִּסּוּיָיא, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בְּיִצְחָק וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, וְשָׁם צָרִיךְ כִּסּוּי,  וּמֹשֶׁה בְּהַהוּא אִתְּמַר בֵּיהּ "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות ג, ו), וּמֹשֶׁה בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִי"ם,  וּבְגִין דָּא צִיצִית וּתְפִילִּין אִינוּן כִּסּוּיָא דִילָהּ, וּמִשּׁוּם זֶה צִיצִית וּתְפִלִּין הֵם הַכִּסּוּי שֶׁלָּהּ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, (וּבְעוֹר שֶׁל תְּפִלִּין כְּסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ),  בְּעוֹר דִּתְּפִלִּין. "כְּסֻתָהּ" "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" (דברים כב, יב)בְּעוֹר שֶׁל תְּפִלִּין כְּסֻתָהּ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ.
 
וְעוֹנָתָהּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, לְתַמָּן יִחוּדָא דִילָהּ, וְעֹנָתָהּ מִצִּדּוֹ שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, לְשָׁם הַיִּחוּד שֶׁלָּהּ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף, דְּ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט)שֶׁהֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר.
  
אַבָּא דְאִיהוּ חָכְמָה בְּאִלֵּין תְּלַת נָחִית בְּגִלְגּוּל, הָאָב, שֶׁהוּא חָכְמָה, בִּשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה יוֹרֵד בְּגִלְגּוּל,  וְהָא כְּתִיב בְּאָדָם וְחַוָּה דְסָלְקִין בְּמִטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ שֶׁבַע, וַהֲרֵי כָּתוּב בְּאָדָם וְחַוָּה שֶׁעָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ שֶׁבַע. אָמַר, וַדַּאי הָכִי אִיהוּ דְּאִינוּן אָדָם וְחַוָּה, קַיִן וּתְאוּמָתוֹ, הֶבֶל וּתְרֵין תְּאוּמוֹתָיו, אָמַר, וַדַּאי כָּךְ הוּא, שֶׁהֵם אָדָם וְחַוָּה, קַיִן וּתְאוֹמָתוֹ, הֶבֶל וּשְׁתֵּי תְאוֹמוֹתָיו. וְקַיִן בְּגִין דַּהֲווֹ לְהֶבֶל תְּרֵין תְּאוּמוֹת וְלֵיהּ לָא הֲוָה אֶלָּא חַד, קַנִּי לְהֶבֶל, וְקַיִן, מִשּׁוּם שֶׁלְּהֶבֶל הָיוּ שְׁתֵּי תְאוֹמוֹת וְלוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא אַחַת, קִנֵּא לְהֶבֶל, וְדָא גָרִים לֵיהּ "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז), דְּחָב בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ בַּת שֶׁבַע, וְזֶה גָרַם לוֹ, כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, שֶׁחָטָא בַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בַּת שֶׁבַע, וּבְגִין דָּא נָפַל בְּשֶׁבַע, דְּאִתְּתָא גָרִים לָהּ מִיתָה, וְדָא יְרִידָה דִילֵיהּ דִּנְחִיתַת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מֵאַתְרָהָא, וּמִשּׁוּם זֶה נָפַל בְּשֶׁבַע, שֶׁהָאִשָּׁה גָרְמָה לוֹ מִיתָה, וְזוֹ הַיְרִידָה שֶׁלּוֹ שֶׁיָּרְדָה הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה מִמְּקוֹמָהּ.
 
וּלְבָתַר דְּאִשְׁתַּרַשׁ בָּהּ אִילָנָא, וְנָחִית תַּמָּן נְבִיעוּ לְמֶעֱבַד אִיבָּא דְאִיהוּ פִּרְיָה וְרִבְיָה, וְאַחַר שֶׁנִּשְׁרָשׁ בָּהּ (שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזֶה) הָאִילָן, וְיָרְדָה לְשָׁם הַנְּבִיעָה לַעֲשׂוֹת פְּרִי, שֶׁהוּא פִּרְיָה וְרִבְיָה,   דָא גָרִים אָדָם דְּאִתְבְּרֵי בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ מִשְּׁכִינְתָּא תַּתָּאָה וּמִשֶּׁבַע דַּרְגִּין דִּילָהּ, זֶה גָרַם אָדָם שֶׁנִּבְרָא בִדְמוּתוֹ, שֶׁהִסְתַּלְּקָה הַנְּבִיעָה מִן הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה וּמִשֶּׁבַע הַדְּרָגוֹת שֶׁלָּהּ.  לְבָתַר דִּנְחִיתוּ תַּמָּן, כֹּלָּא סָלִיק לְאַתְרֵיהּ, וְרָזָא אִיהוּ וְקָם, לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ לְשָׁם, הַכֹּל עָלָה לִמְקוֹמוֹ, וְזֶהוּ סוֹד וְקָם.
 
וּמַאי הֲוָה נְבִיעוּ דְאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ, וּמֶה הָיְתָה הַנְּבִיעָה שֶׁהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ?  ו' דְּאִסְתַּלַּק עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ מַזָּלָא עִלָּאָה, דְנָחִית לֵיהּ ו' דְּאִיהוּ אַבָּא לְאַתְרֵיהּ, הַו' שֶׁהִסְתַּלֵּק עַד אֵין סוֹף, שֶׁהוּא הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁיָּרַד לוֹ ו' שֶׁהוּא הָאַבָּא לִמְקוֹמוֹ,  וּלְבָתַר סָלִיק אַבָּא כָּל בְּרֵיהּ לְאַתְרֵיהּ, וּלְאַחַר כָּךְ הֶעֱלָה הָאָב כָּל בְּנוֹ לִמְקוֹמוֹ. (שֶׁהוֹרִידָם שֶׁהוּא הָאָב לִבְנוֹ, וְאַחַר כָּךְ עָלָה הָאָב מִבְּנוֹ לִמְקוֹמוֹ).
 (נ"א "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י) וְ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל" (איוב לג, כט) וְכוּ' "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא), אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע וְהֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל וְכוּ' וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף.
 
אָמַר לֵיהּ וַדַּאי אִתְגַּלֵּי הָכָא רָזָא עִלָּאָה כַּמָּה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ דָּמְיָא אָמַר לוֹ: וַדַּאי הִתְגַּלָּה כָּאן סוֹד עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה אִשְׁתּוֹ דוֹמָה לְגוּפוֹ, וְאִשְׁתַּכַּח דְּאִיהִי חַיִּים דִּילֵיהּ וְנִמְצָא שֶׁהִיא הַחַיִּים שֶׁלּוֹ הָדָא הוּא דִּכְתִיב "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" (קהלת ט, ט) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהָבְתָּ,  "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יח), וְאִיהִי פַרְנָסָה דִּילֵיהּ עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְהִיא פַרְנָסָתוֹ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם" (דברים ח, ט) וְכוּ' וּמִינַּהּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי ע"כ), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם וְכוּ', וּמִמֶּנָּה בָנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת. ע"כ).

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

 תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְשִׁית

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, בְּהוּ "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה), דָּא שְׁכִינְתָּא. וָעֹז דָּא צַדִּיק. בֵּיהּ "מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהֹוָה" (משלי יח, י). אֵימָתַי אִיהוּ "מִגְדַּל עֹז"? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּ"בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק". כְּדֵין "וְנִשְׂגַּב" הַהוּא מְגַדְּלָא. וְעוֹד, רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה בְּהוּ "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ" (דברים יא, יד). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל א' ב, ל) דָּא כִּבּוּד בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה. "וּבוֹזֵי יֵקָלּוּ" בְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. וּמִצְוֹת עֲשֵׂה לָא עֳנָשִׁין עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּרִיתְחָא. אֲבָל מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה מָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי דְבַר יְהֹוָה בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר" (במדבר טו, לא) דָּא שְׁכִינְתָּא, כְּגוֹן "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט, קכו) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְאַחֲדַת בַּהּ. דְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה אִינוּן מִשְׁמָרוֹת לִשְׁכִינְתָּא וּמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר בֵּיהּ "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י, ח). בְּגִין כָּךְ "יֵקָלּוּ" מִסִּטְרָא דְּהַהוּא מְסָאֲבָא, דִּכְתִיב "עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע" (משלי ה, כב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְשִׁית

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, בְּהוּ "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה), לֵאלֹהִים דָּא שְׁכִינְתָּא. וָ"עֹז" דָּא צַדִּיק. צדיק זה היסוד, ובחיבורם שנאמר בֵּיהּ "מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהֹוָה" (משלי יח, י). אֵימָתַי אִיהוּ "מִגְדַּל עֹז"? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּ"בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק"מגדל היא המלכות, ואמתי הוא נקראת מגדל עוז? בזמן ששפעו של הצדיק נמשך אליה במרוצה ואז שניהם נקראים מגדל עז. כְּדֵין "וְנִשְׂגַּב" הַהוּא מְגַדְּלָא, ובקבלת השפע המלכות שהיא המגדל – נשגבת, ומתחזקת וזהו היד החזקה .

וְעוֹד, רמ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה בְּהוּ "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ" (דברים יא, יד) ועוד רמ"ח עולה גימ' מט"ר עה"כ שהוא השפע הניתן "בעיתו" שהיא המלכות הנקראת עת. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. דְּאִתְּמָר בְּהוּבמצוות עשה "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל א' ב, ל) דָּא כִּבּוּד בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה. "וּבוֹזֵי יֵקָלּוּ" בְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. וּמִצְוֹת עֲשֵׂה לָא עֳנָשִׁין עֲלַיְיהוּ אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּרִיתְחָא וכשעוברים על מצוות עשה לא נענשים מיד אלא הקב"ה מאריך אפו, אלא אם כן זו שעה של כעס. אֲבָל מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה מָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר בֵּיהּ אבל מי שעובר על מצוות לא תעשה נאמר עליו "כִּי דְבַר יְהֹוָה בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר" (במדבר טו, לא) מִצְוָתוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא, כְּגוֹן "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" (תהלים קיט, קכו) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְאַחֲדַת בַּהּ בגלל שגורם החוטא שהסטרא אחרא תאחז ותינק ממנה. דְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה אִינוּן מִשְׁמָרוֹת לִשְׁכִינְתָּא וּמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר בֵּיהּ, שס"ה מצוות לא תעשה הם שס"ה גדרות סביב לשכינה השומרים עליה מפניהם שס"ה נחשים הנמצאים סביבה, ומי שעובר עליהם גורם לפרצות בגדר ונאמר בו "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י, ח). בְּגִין כָּךְ "יֵקָלּוּ" מִסִּטְרָא דְּהַהוּא מְסָאֲבָא יקלו ויתבזו ממעשיהם עצמן, מצד שנדבקו בסטרא אחרא, כמו שנאמר דִּכְתִיב "עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע" (משלי ה, כב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילות תי"ז - תח"י מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תי"ז: בגילוי היחוד ימחו העוונות ויוסרו כל המסכים הדלתות והמניעות, וירד השפע ותרבה השמחה בישראל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הִנֵּה חַטֹּאתֵינוּ מוֹנְעִים הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְחַטֹּאתֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם", בְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹרוֹת וְהַבְּרָכוֹת יוֹרְדִים מִלְּפָנֶיךָ, הֲרֵי הֵם מוֹצְאִים כַּמָּה דְּלָתוֹת וּמַסָּכִּים עֲשׂוּיִים מֵעֲוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵם סוֹתְמִים הַפְּתָחִים, וְהָאוֹרוֹת מִתְעַכְּבִים שָׁם וְאֵינָם יוֹרְדִים, וְכַמָּה תְּפִלּוֹת עוֹלוֹת לְפָנֶיךָ וְרוֹצוֹת לָרֶדֶת לְגַבֵּי בַּעֲלֵיהֶם וְאֵינָם יְכוֹלִים לְפִי שֶׁהַפֶּתַח נִנְעָל בִּפְנֵיהֶם. בְּשָׁעָה שֶׁתְּגַלֶּה יִחוּדְךָ הֲרֵי כָּל הַמַּסָּכִּים וְהַדְּלָתוֹת יִהְיוּ נִמְחִים כֶּעָב שֶׁנֶּאֱמַר, "מָחִיתִי כֶעָב פְּשָׁעֶיךָ" וְכוּ', וּמִיָּד כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מוּכָנִים יֵרְדוּ כֻּלָּם בְּבַת אַחַת. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, "אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֶת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי" וְכוּ' וְכֵן תִּרְבֶּה הַשִּׂמְחָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, "הִרְבִּיתָ הַגּוֹי לוֹ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, וְעַל כֵּן לֹא יִמָּנְעוּ אוֹרוֹתֶיךָ מִמֶּנּוּ, אֶלָּא חֲטָאֵינוּ יִהְיוּ נִמְחִים מִלְּפָנֶיךָ וְיֵאָמֵר בָּנוּ, "מָחִיתִי כֶעָב פְּשָׁעֶיךָ וּכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ", יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה תח"י: בכח התקוה נבנית עתה ירושלים בהסתר. בגילוי קו היחוד יתקשרו כל האורות בכל כנפות הארץ, יחזור כל רע לטוב, תבנה ירושלים בגילוי ותהיה כסא ה'.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. לִישׁוּעָתְךָ אָנוּ "מְקַוִּים" לְקַשֵּׁר אוֹרוֹת שֶׁלְּךָ "בְּקָו" אֶחָד שֶׁבּוֹ עֲתִידָה לְהִבָּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם דִּכְתִיב, "וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם", וְכֵן נֶאֱמַר, "קַוֹּה קִוִּיתִי יְהֹוָה וַיֵּט אֵלַי", וּכְתִיב, "יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא יְהֹוָה וְנִקְווּ אֵלֶיהָ", שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁבַּתִּקְוָה נִבְנֵית בִּזְמַן סָתוּם בְּהֶסְתֵּר פָּנֶיךָ, כָּךְ יִחוּדְךָ יִתְגַּבֵּר לְהַחֲזִיר כָּל רָעָה לְטוֹבָה, מִיָּד וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָּל הַגּוֹיִם. שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן אַחֵר בְּסוֹד יִשְׂרָאֵל נִבְנֵית וְלֹא נִזְמְנוּ שָׁם לְהִתְתַּקֵּן ד' כַּנְפוֹת הָאָרֶץ שֶׁהֵם תְּלוּיִים בָּהּ, וּמַה גָּרַם זֶה? "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ" וְכוּ', אֲבָל בְּתִקְוָה זֹאת תִּבָּנֶה מִכְּלַל כָּל הָעוֹלָם, מִיָּד, "וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה", לְפִיכָךְ יֵאָמֵר בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, "לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ" כוּ' מִשָּׁם וָהָלְאָה "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" וְכוּ'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
הֲלֹא לְיִחוּדְךָ כָּל תִּקְוָתֵנוּ בֶּאֱמֶת, בְּנֵה עִירְךָ בִּנְיָן עוֹלָם וְהָשֵׁב נִדָּחֵנוּ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.