תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
קָם סָבָא וְשָׁאִיל, וְאַמַּאי אִתְקַשַּׁר נֶצַח עִם חֶסֶד כְּמָה דְאוּקִימְנָא "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא), וְכֵן הוֹד עִם גְּבוּרָה? אֶלָּא בְּגִין דִּדְרוֹעָא יְמִינָא לָא אִית בֵּיהּ אֶלָּא תְּלַת פִּרְקִין, וְכֵן בִּשְׂמָאלָא, וּבְגִין דָּא אִתְקַשַּׁר שׁוֹקָא יְמִינָא דְאִית בָּהּ תְּלַת פִּרְקִין עִם דְּרוֹעָא יְמִינָא לְשַׁרְיָא בֵּיהּ ה"א, וְכֵן דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא עִם שׁוֹקָא שְׂמָאלָא לְשַׁרְיָא בֵּיהּ ה"א, וְכֵן גּוּף וּבְרִית אִינוּן ו' ו', וְשַׁרְיָא בְהוֹן א דְּאִיהִי אִימָּא, וְאִתְעֲבִידוּ י"ג וָא"ו, יוּ"ד שַׁרְיָין בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעָאן דִּידַיִן וּבְעֶשֶׂר אֶצְבְּעָאן דְּרַגְלִין, מִשׁוּם דְּאַתְחַלְתָּא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא מֵחָכְמָה שַׁרְיָא דְאִיהִי בְאֶצְבְּעָן.
כֶּתֶר עִלָּאָה שַׁרְיָא בְרֵישָׁא דְבַר נַשׁ, דְּתַמָּן מַחֲשָׁבָה סְתִימָאָה, וּכְמָה דְמַחֲשָׁבָה אִיהִי סְתִימָא, כַּךְ אִיהוּ סָתִים, אֵין סוֹף אִתְקְרֵי מִלְּגָאו, כֶּתֶר עִלָּאָה מִלְּבָר, כִּתְרָא דְרֵישָׁא עִלָּאָה, אַרְבַּע יְסוֹדִין דְּגוּפָא בְּהוֹן שַׁרְיָא יְהֹוָה, וְדָא אִיהוּ "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" (ישעיהו מג, ז), "בְּרָאתִיו" דָּא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא דְאִיהִי עוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה, "יְצַרְתִּיו" דָּא רוּחַ מְמַלְּלָא דְמִינֵיהּ חֵיוָון מְמַלְּלִין, "עֲשִׂיתִיו" דָּא נֶפֶשׁ דְּתַמָּן עֲשִׂיָּיה, דְשַׁרְיָא בְּרַמַ"ח פִּקּוּדִין.
תקונא עשרין ותלת
(דף סט ע"א) בְּרֵאשִׁית בְּרִי"ת אֵ"שׁ, בְּרִית דָּא צַדִּיק, כָּל אִתְקְרֵי, קִשּׁוּרָא דְכָל אֵבָרִין דְּגוּפָא, ח' דְּאִיהוּ תְמַנְיָא יוֹמִין, אִינוּן שִׁעוּרָא דְשַׁבָּת, דְּאִיהוּ תְּרֵין אַלְפִין אַמִּין לְכָל סְטַר, לְנַטְרָא בְּהוֹן אוֹת שַׁבָּת, כְּגַוְונָא דָא אִינוּן תְּמַנְיָא יוֹמִין תְּחוּם לְקַבָּלָא בְּהוֹן אוֹת בְּרִית, וּלְנַטְרָא לֵיהּ בְּהוֹן, דְּלָא אִתְעֲבִיד בְּאוֹת בְּרִית חִלּוּל.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא יוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזְלֵי אֲנָא וְרַבִּי יוֹסֵי, וַאֲתָא בְּרֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא מֵהַהוּא עָלְמָא, בְּדִיּוֹקְנָא דְהַאי עָלְמָא וְאִזְדַּמַּן לָן בְּאָרְחָא כְּגַוְונָא דִמְחַמֵּר בִּתְרֵין חַמָּרִין, וְשָׁאִילְנָא מַאי "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל)? וְאָמַר אִיהוּ מִילִין שַׁפִּירִין, אֲבָל עִם כָּל דָּא בָּעִינָא לְמִשְׁמַע מִפּוּמָךְ, אָמַר לֵיהּ בְּרִי בְּוַדַּאי בְּרִית אִיהוּ שָׁקִיל לְשַׁבָּת, וּבְגִין דָּא.
תקונא עשרין וארבע
בְּרֵאשִׁית יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, "שַׁבְּתוֹתַי" תְּהֵא דָחִיל, יָרֵ"א תּוֹרָ"ה, יָרֵ"א בְּרִי"ת, כְּמָה דְצָרִיךְ נְטִירוּ דִבְּרִית, דְּלָא יֵעוּל לֵיהּ בִּרְשׁוּ נוּכְרָאָה, כְּגַוְונָא דָא צָרִיךְ בַּר נַשׁ נְטִירוּ דְשַׁבָּת, דְּלָא לְאַפָּקָא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיֵעוּל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, רְשׁוּת הַיָּחִיד אִיהִי שְׁכִינְתָּא, רָחְבּוֹ ד' וְאִינוּן יְהֹוָה, וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה יוד הא ואו הא, רְשׁוּת הָרַבִּים נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, סַם דְּאֵל אַחֵר דְּאִיהוּ סמא"ל, וְאִיהוּ כְּלָלָא דְשַׁבְעִין אוּמִין, וְאִיהִי חֲלָלָה זוֹנָה, וּבְעָלָהּ חִלּוּל שַׁבָּת אִיהוּ, וּבְגִין דָּא מָאן דְּאַפִּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב סְקִילָה.
עִרוּב אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּבֵיהּ מְטַלְטְלִין מִבַּיִת לְבַיִת, דְּאִנּוּן שְׁכִינָה עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל), דָא מִקְדָּשׁ יו"ד, אוֹת שַׁבָּת דְּצָרִיךְ לְנַטְרָא לֵיהּ בְּבַת זוּגֵיהּ, דְּאִיהִי קְדוּשָׁה דִילֵיהּ, בְּרָכָה דִילֵיהּ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (בראשית ב, ג), "וַיְבָרֶךְ" דָּא בְּרָכָה, "וַיְקַדֵּשׁ" דָּא קְדוּשָׁה, וּלְגַבֵּי תַּרְוַיְיהוּ הֲווֹ נָפְקֵי קַדְמָאֵי לָקֳדָמוּת כַּלָּה, וַהֲווֹ אָמְרֵי תְּרֵי זִמְנֵי 'בֹּאִי כַלָּה בֹּאִי כַלָּה', בְּהַהוּא זִמְנָא "קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה" (ירמיהו ז, לד).
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
קָם סָבָא וְשָׁאִיל, וְאַמַּאי אִתְקַשַּׁר נֶצַח עִם חֶסֶד כְּמָה דְאוּקִימְנָא "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא), וְכֵן הוֹד עִם גְּבוּרָה? קָם הַזָּקֵן וְשָׁאַל: וְלָמָּה נִקְשָׁר נֵצַח עִם חֶסֶד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וְכֵן הוֹד עִם גְּבוּרָה? אֶלָּא בְּגִין דִּדְרוֹעָא יְמִינָא לָא אִית בֵּיהּ אֶלָּא תְּלַת פִּרְקִין, וְכֵן בִּשְׂמָאלָא, אֶלָּא שֶׁמִּשּׁוּם שֶׁבִּזְרוֹעַ הַיָּמִין, אֵין בָּהּ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה פְרָקִים, וְכֵן בַּשְּׂמֹאל וּבְגִין דָּא אִתְקַשַּׁר שׁוֹקָא יְמִינָא דְאִית בָּהּ תְּלַת פִּרְקִין עִם דְּרוֹעָא יְמִינָא לְשַׁרְיָא בֵּיהּ ה"א, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְשָׁר שׁוֹק יָמִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה פְרָקִים עִם זְרוֹעַ יָמִין לְהַשְׁרוֹת בּוֹ הֵ"א, וְכֵן דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא עִם שׁוֹקָא שְׂמָאלָא לְשַׁרְיָא בֵּיהּ ה"א, וְכֵן זְרוֹעַ שְׂמֹאל עִם שׁוֹק שְׂמֹאל לְהַשְׁרוֹת בּוֹ הֵ"א, וְכֵן גּוּף וּבְרִית אִינוּן ו' ו', וְשַׁרְיָא בְהוֹן א דְּאִיהִי אִימָּא, וְאִתְעֲבִידוּ י"ג וָא"ו, וְכֵן גּוּף וּבְרִית הֵם ו' ו', וְשׁוֹרֶה בָהֶם א שֶׁהִיא הָאֵם, וְנַעֲשׂוּ י"ג, וָא"ו, יוּ"ד שַׁרְיָין בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעָאן דִּידַיִן וּבְעֶשֶׂר אֶצְבְּעָאן דְּרַגְלִין, יוֹ"ד שׁוֹרִים בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת שֶׁל הַיָּדַיִם וּבְעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת שֶׁל הָרַגְלַיִם, מִשׁוּם דְּאַתְחַלְתָּא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא מֵחָכְמָה שַׁרְיָא דְאִיהִי בְאֶצְבְּעָן, מִשּׁוּם שֶׁתְּחִלַּת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ מַתְחִילָה מֵחָכְמָה שֶׁהִיא בָאֶצְבָּעוֹת.
כֶּתֶר עִלָּאָה שַׁרְיָא בְרֵישָׁא דְבַר נַשׁ, דְּתַמָּן מַחֲשָׁבָה סְתִימָאָה, כֶּתֶר עֶלְיוֹן שׁוֹרֶה בְרֹאשׁ הָאָדָם, שֶׁשָּׁם הַמַּחֲשָׁבָה הַנִּסְתֶּרֶת, וּכְמָה דְמַחֲשָׁבָה אִיהִי סְתִימָא, כַּךְ אִיהוּ סָתִים, וּכְמוֹ שֶׁמַּחֲשָׁבָה הִיא סְתוּמָה, כָּךְ הוּא נִסְתָּר, אֵין סוֹף אִתְקְרֵי מִלְּגָאו, כֶּתֶר עִלָּאָה מִלְּבָר, כִּתְרָא דְרֵישָׁא עִלָּאָה, אֵין סוֹף נִקְרָא מִבִּפְנִים, כֶּתֶר עֶלְיוֹן מִבַּחוּץ, כֶּתֶר הָרֹאשׁ הָעֶלְיוֹן, אַרְבַּע יְסוֹדִין דְּגוּפָא בְּהוֹן שַׁרְיָא יְהֹוָה, וְדָא אִיהוּ "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" (ישעיהו מג, ז), אַרְבַּע יְסוֹדוֹת הַגּוּף שֶׁבָּהֶם שׁוֹרֶה יהו"ה, וְזֶהוּ כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו, "בְּרָאתִיו" דָּא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא דְאִיהִי עוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה, בְּרָאתִיו זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, "יְצַרְתִּיו" דָּא רוּחַ מְמַלְּלָא דְמִינֵיהּ חֵיוָון מְמַלְּלִין, יְצַרְתִּיו זוֹ רוּחַ מְדַבֶּרֶת שֶׁמִּמֶּנָּה הַחַיּוֹת (הַחַיִּים) מְדַבְּרוֹת, "עֲשִׂיתִיו" דָּא נֶפֶשׁ דְּתַמָּן עֲשִׂיָּיה, דְשַׁרְיָא בְּרַמַ"ח פִּקּוּדִין, עֲשִׂיתִיו זוֹ הַנֶּפֶשׁ, שֶׁשָּׁם עֲשִׂיָּה, שֶׁשּׁוֹרָה בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת.
תקונא עשרין ותלת תִּקּוּן עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה
(דף סט ע"א) בְּרֵאשִׁית בְּרִי"ת אֵ"שׁ, בְּרִית דָּא צַדִּיק, כָּל אִתְקְרֵי, קִשּׁוּרָא דְכָל אֵבָרִין דְּגוּפָא, בְּרֵאשִׁית, בְּרִי"ת אֵ"שׁ, בְּרִית זֶה צַדִּיק שֶׁנִּקְרָא כֹל, הַקֶּשֶׁר שֶׁל כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף, ח' דְּאִיהוּ תְמַנְיָא יוֹמִין, אִינוּן שִׁעוּרָא דְשַׁבָּת, דְּאִיהוּ תְּרֵין אַלְפִין אַמִּין לְכָל סְטַר, לְנַטְרָא בְּהוֹן אוֹת שַׁבָּת, ח' שֶׁהִיא שְׁמוֹנָה יָמִים, הֵם שִׁעוּר שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא אַלְפַּיִם אַמּוֹת לְכָל צַד, לִשְׁמֹר בָּהֶם אוֹת שַׁבָּת. כְּגַוְונָא דָא אִינוּן תְּמַנְיָא יוֹמִין תְּחוּם לְקַבָּלָא בְּהוֹן אוֹת בְּרִית, וּלְנַטְרָא לֵיהּ בְּהוֹן, דְּלָא אִתְעֲבִיד בְּאוֹת בְּרִית חִלּוּל כְּמוֹ כֵן הֵם שְׁמוֹנָה יָמִים, הַתְּחוּם לְקַבֵּל בָּהֶם אוֹת בְּרִית וְלִשְׁמֹר אוֹתוֹ בָהֶם, שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בְּאוֹת הַבְּרִית חִלּוּל. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא יוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזְלֵי אֲנָא וְרַבִּי יוֹסֵי, וַאֲתָא בְּרֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא מֵהַהוּא עָלְמָא, בְּדִיּוֹקְנָא דְהַאי עָלְמָא וְאִזְדַּמַּן לָן בְּאָרְחָא כְּגַוְונָא דִמְחַמֵּר בִּתְרֵין חַמָּרִין, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ אֲנִי וְרַבִּי יוֹסֵי, וּבָא בְּנוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא הַזָּקֵן מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם בִּדְמוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהִזְדַּמֵּן לָנוּ בַּדֶּרֶךְ כְּמוֹ שֶׁמְּחַמֵּר עִם שְׁנֵי חֲמוֹרִים, וְשָׁאִילְנָא מַאי "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל)? וְשָׁאַלְנוּ, מַה זֶּה אֶת שַׁבְּתֹתַי תִשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ? וְאָמַר אִיהוּ מִילִין שַׁפִּירִין, אֲבָל עִם כָּל דָּא בָּעִינָא לְמִשְׁמַע מִפּוּמָךְ, וְאָמַר הוּא דְּבָרִים יָפִים, אֲבָל עִם כָּל זֶה רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ. אָמַר לֵיהּ בְּרִי בְּוַדַּאי בְּרִית אִיהוּ שָׁקִיל לְשַׁבָּת, וּבְגִין דָּא אָמַר לוֹ: בְּנִי, וַדַּאי שֶׁבְּרִית שְׁקוּלָה לְשַׁבָּת, וּמִשּׁוּם זֶה (בְּרֵאשִׁית יָרֵא שַׁבָּת וְכוּ').
תקונא עשרין וארבע תִּקּוּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה
בְּרֵאשִׁית יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, "שַׁבְּתוֹתַי" תְּהֵא דָחִיל, יָרֵ"א תּוֹרָ"ה, יָרֵ"א בְּרִי"ת, בְּרֵאשִׁית, יָרֵ"א שַׁבָּ"ת, (וּבָהּ) שַׁבְּתוֹתַי תִּהְיֶה יָרֵא, יָרֵ"א תוֹרָ"ה, יָרֵ"א בְרִי"ת, כְּמָה דְצָרִיךְ נְטִירוּ דִבְּרִית, דְּלָא יֵעוּל לֵיהּ בִּרְשׁוּ נוּכְרָאָה, כְּגַוְונָא דָא צָרִיךְ בַּר נַשׁ נְטִירוּ דְשַׁבָּת, דְּלָא לְאַפָּקָא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיֵעוּל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁלֹּא יַכְנִיסֶנָּה לְרָשׁוּת זָרָה, כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ אָדָם שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַכְנִיס לִרְשׁוּת הָרַבִּים. רְשׁוּת הַיָּחִיד אִיהִי שְׁכִינְתָּא, רָחְבּוֹ ד' וְאִינוּן יְהֹוָה, וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה יוד הא ואו הא, רְשׁוּת הַיָּחִיד הִיא הַשְּׁכִינָה, רָחְבּוֹ ד' וְהֵם יהו"ה, וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, רְשׁוּת הָרַבִּים נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, סַם דְּאֵל אַחֵר דְּאִיהוּ סמא"ל, וְאִיהוּ כְּלָלָא דְשַׁבְעִין אוּמִין, רְשׁוּת הָרַבִּים נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, סַם שֶׁל אֵל אַחֵר שֶׁהוּא סמא"ל, וְהוּא הַכְּלָל שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְאִיהִי חֲלָלָה זוֹנָה, וּבְעָלָהּ חִלּוּל שַׁבָּת אִיהוּ, וּבְגִין דָּא מָאן דְּאַפִּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב סְקִילָה וְהִיא חֲלָלָה זוֹנָה, וּבַעְלָהּ הוּא חִלּוּל שַׁבָּת, וּמִשּׁוּם זֶה מִי שֶׁמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב סְקִילָה.
עִרוּב אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּבֵיהּ מְטַלְטְלִין מִבַּיִת לְבַיִת, דְּאִנּוּן שְׁכִינָה עִלָּאָה וְתַתָּאָה, הָעֵרוּב הוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּבוֹ מְטַלְטְלִים מִבַּיִת לְבַיִת, שֶׁהֵם שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ל), דָא מִקְדָּשׁ יו"ד, אוֹת שַׁבָּת וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אֶת שַׁבְּתֹתַי תִשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ זֶה מִקְדָּשׁ יוֹ"ד, אוֹת שַׁבָּת, (זוֹ בְרִית), דְּצָרִיךְ לְנַטְרָא לֵיהּ בְּבַת זוּגֵיהּ, דְּאִיהִי קְדוּשָׁה דִילֵיהּ, בְּרָכָה דִילֵיהּ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (בראשית ב, ג), שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ בְּבַת זוּגוֹ, שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, הַבְּרָכָה שֶׁלּוֹ, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִי"ם אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ."וַיְבָרֶךְ" דָּא בְּרָכָה, "וַיְקַדֵּשׁ" דָּא קְדוּשָׁה, וּלְגַבֵּי תַּרְוַיְיהוּ הֲווֹ נָפְקֵי קַדְמָאֵי לָקֳדָמוּת כַּלָּה, וַהֲווֹ אָמְרֵי תְּרֵי זִמְנֵי 'בֹּאִי כַלָּה בֹּאִי כַלָּה', בְּהַהוּא זִמְנָא "קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה" (ירמיהו ז, לד) וַיְבָרֶךְ זוֹ בְּרָכָה, וַיְקַדֵּשׁ זוֹ קְדֻשָּׁה, וְלִשְׁנֵיהֶם הָיוּ יוֹצְאִים הָרִאשׁוֹנִים לִפְנֵי הַכַּלָּה וְהָיוּ אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בֹּאִי כַלָּה בֹּאִי כַלָּה, בְּאוֹתוֹ זְמַן קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תָּא חֲזֵי, אִלֵּין ה' סִפְרִין דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר זרהפ"ס וַדַּאי, וְאִינּוּן תוֹלְדוֹת אָדָם. וּדְיוֹקְנָא דְּאָדָם הָכִי כְּגַוְנָא דָּא מִתְפָּרֵשׁ בְּה' אֲתָרִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוּ וְאִלֵּין. שַׂעֲרֵי, מִצְחָא, עַיְנִין, אוּדְנִין, חוֹטָמָא. בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר אַחְתִּימוּ בְּד' אַתְוָן עִלָּאִין, דִּבְהוּ "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח, כא). (דף קנד' עמוד ב') וְכֹלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וַדַּאי. וּבְאוֹרַיְתָא כֹּלָּא אִתְחַבָּר עֲנָפִין בִּמְקוֹרֵיהוֹן בְּחִיבּוּרָא חֲדָא.
כְּדֵין "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דָּא אָדָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם' (אבות ג, יד) דְּבֵיהּ "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו) אִלֵּין מַלְאָכַיָּא עִלָּאִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א, כ) וְכוּ'. דְּאָדָם אִיהוּ שְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דְּכָלִיל כֹּלָּא, וְאִיהוּ לְנִשְׁמָתִין אֶתְיָהִיב וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. וּבְגִין כָּךְ אוֹרָיְתָא נָמֵי לְיִשְׂרָאֵל אִתְיְהִיבַת וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה" (איוב כח, כא). אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ "לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם" (תהלים סח, יט) בָּאָדָם וַדַּאי דְּיוֹקְנָא דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. וְדָא יִשְׁתְּלִים לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב "יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד" (ישעיהו נב, יג) דָּא אָדָם שְׁלִימוּ עִלָּאָה, וּבְאַתְוָן אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין אד"ם אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ.
אָדָם דָּא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּבֵיהּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין דְּתַלְיָין בִּשְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דָּא, בִּתְלָת דַּרְגִּין אִתְפְּרַשׁ. נֶפֶשׁ, (דף קנה' עמוד א') רוּחַ, נְשָׁמָה. נֶפֶשׁ בְּכָבֵד, בַּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט). דְּאִיהִי קַיְימַת לְאַזָּנָא לֵיהּ לְגוּפָא בְּכַמָּה עַרְקִין דְּדָמָא. וּבְרִירוּ דְּדָמָא לְמַאן אֶתְיָהִיב? אֶלָּא לְלִבָּא אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. וּשְׁאָר דָּמָא אִתְפְּרַשׁ לְשִׁבְעִין עַרְקִין דְּאִינוּן שִׁבְעִין אוּמִין דְּמִשְׁתַּעְבְּדָן תְּחוֹתַיְיהוּ.
וְלִזְמַנִּין טְחוֹל וּמָרָה קָיְימִין מִתְתַּקְּפָן, בְּהוּ כָּבֵד כּוֹעֵס. כְּדֵין כְּתִיב "וְחָרָה אַפִּי בוֹ" (דברים לא, יז). וְדָמָא סָלִיק וְנָחִית. וְדָא יַמָּא דִּכְתִיב בַּהּ "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (יונה ב, ד). לְמַאן סַלְקַת מִלָּה? אֶלָּא לְלִבָּא. וְרָזָא דָּא "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי" (עמוס ג, ב) וְכוּ'. וְדָא "אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם" (איכה ג, ג). וְכָל גּוּפָא קָאִים בְּצַעֲרָא. וְכַד אִשְׁתַּכִיח דִּינָא אִתְּמָר "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (אסתר ז, י). אֲבָל בְּזִמְנָא דְּרוּגְזָא אִשְׁתְּכַח, לְלִבָּא מָטֵי, וּמִינֵּיהּ לְאַנְפִּין. בֵּיהּ "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח) עַד דְּדִינָא אִתְעֲבִיד וְרוֹגְזָא שָׁכִיךְ.
רוּחַ קָאִים בְּלִבָּא וּמִתַּמָּן סָלִיק וְנָחִית לְכָל סְטַר. וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא קַיְימַת לְאַזָּנָא עָלְמִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְחַר לְכָל סְטַר לְאַתְקְפָא לַהּ דִּכְתִיב "תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא, יב) וְכוּ' וְדָא רוּחַ חַיִּים, דְּנֶפֶשׁ בְּלֹא רוּחַ לָאו אִיהִי חַיָּה. וְאִתְּמָר בַּהּ "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם" (תהלים נז, ה) אִלֵּין שִׁבְעִין עַרְקִין דְּכַבְדָא, נֶפֶשׁ קַיְימַת בְּגַוַּיְיהוּ וַדַּאי. וְאִיהוּ דָּפִיק בְּכַמָּה דְּפִיקִין דִּבְהוּ "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב). וּדְפִיקוּ דָּפִיק וְלֵית מָאן דְּאִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ, עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אֲנִי לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ו) וְכוּ' דִּכְדֵין אִיהוּ (דף קנה' עמוד ב') אִשְׁתְּמוֹדָע בִּדְפִיקוּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאַקְרִיב חַד תַּפּוּחַ דְּאִתְחֲזֵי לְהַהִיא חוֹלָה. מִיָּד אִתְפַּתְּחַת לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִיב בַּהּ "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי" (שיר השירים ה, ב) וְכוּ'. וְדָא מִסִּטְרָא דְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא. וְאִיהוּ אוֹת דְּאִתְגַּלְּיָא בְּעָלְמָא, דְּבֵיהּ יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְפוּרְקָנָא שְׁלִים. וְלִישָּׁנָא דִּילָךְ אִיהִי מַטֶּה הָאֱלֹהִים דְּבָקַע יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא וְאִתְגַּלְיָין מִינֵּיהּ כַּמָּה רָזִין דַּהֲווֹ סְתִימִין לְעֵילָא. וְדָא מַטֶּה דְּבֵיהּ נָחָשׁ אִתְהַפַּךְ לְמַטֶּה. דְּהָכִי אִשְׁתַּעְבְּדוּן כֻּלְהוֹ סִטְרִין אָחֲרָנִין לִסְטַר קַדִּישָׁא. וְכֹלָּא בִּדְפִיקוּ דְּהַהוּא רוּחָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבֵּיהּ וַדַּאי וְכוּ'.
תָּא חֲזֵי, אִלֵּין ה' סִפְרִין דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר זרהפ"ס וַדַּאי, וְאִינּוּן תוֹלְדוֹת אָדָם. וּדְיוֹקְנָא דְּאָדָם הָכִי כְּגַוְנָא דָּא מִתְפָּרֵשׁ בְּה' אֲתָרִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוּ בוא וראה אלה הה' ספרים עומדים בסוד זה זרהפ"ס אותיות ז"ה הספ"ר כמש"ל ודאי, והם תולדות אדם. ודיוקן אדם כענין זה מתחלק בה' מקומות להיוודע בהם וְאִלֵּין. שַׂעֲרֵי, מִצְחָא, עַיְנִין, אוּדְנִין, חוֹטָמָא. בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר אַחְתִּימוּ בְּד' אַתְוָן עִלָּאִין, דִּבְהוּ והם שערות, מצח, עינים, אוזנים חוטם. בסוד "זה ספר" נחתמים בארבע אותיות עליונות שבהם "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם, אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח, כא). (דף קנד' עמוד ב') וְכֹלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וַדַּאי. וּבְאוֹרַיְתָא כֹּלָּא אִתְחַבָּר עֲנָפִין בִּמְקוֹרֵיהוֹן בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. והכל נודע במדרגותיו ודאי, ובתורה הכל מתחבר ענפים בשורשם בחיבור אחד.
כְּדֵין ואז "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דָּא אָדָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ודאי דיוקן עליון זה אדם שנאמר בו 'חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם' (אבות ג, יד) דְּבֵיהּ ובו "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו) אִלֵּין מַלְאָכַיָּא עִלָּאִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ עוף השמים הם מלאכים העליונים שנאמר בהם "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א, כ) וְכוּ'. דְּאָדָם אִיהוּ שְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דְּכָלִיל כֹּלָּא, וְאִיהוּ לְנִשְׁמָתִין אֶתְיָהִיב וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. וּבְגִין כָּךְ אוֹרָיְתָא נָמֵי לְיִשְׂרָאֵל אִתְיְהִיבַת וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. ואדם הוא שלמות הדיוקן שכולל כולם, ואליו נתנו הנשמות ולא למלאכים, ולפיכך התורה גם כן לישראל ניתנה ולא למלאכים הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וזה סוד הכתוב "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה" (איוב כח, כא). אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ אבל בישראל נאמר בהם"לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם" (תהלים סח, יט) בָּאָדָם וַדַּאי דְּיוֹקְנָא דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. באדם ודאי – הדיוקן שכולל כל הדיוקנאות – בשלמות הכל. וְדָא יִשְׁתְּלִים לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב וזה יושלם לעתיד לבוא שנאמר "יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד" (ישעיהו נב, יג) דָּא אָדָם שְׁלִימוּ עִלָּאָה, וּבְאַתְוָן אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין אד"ם אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ.זה אדם שלמות עליון, ובאותיות אד"ם נודעים כמה סודות עליונים, אד"ם: א'דם ד'וד מ'שיח.
אָדָם דָּא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּבֵיהּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין דְּתַלְיָין בִּשְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דָּא. א' – א'דם, זה תיקון הראשון שבו תלויים כל הסודות העליונים שתלויים בשלמותה הדיוקן הזה. בִּתְלָת דַּרְגִּין אִתְפְּרַשׁ. נֶפֶשׁ, (דף קנה' עמוד א') רוּחַ, נְשָׁמָה. נֶפֶשׁ בְּכָבֵד, בַּהּ ודאי בשלוש מדרגות מתחלק: נפש, רוח ונשמה. נפש בכבד ובה "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט). דְּאִיהִי קַיְימַת לְאַזָּנָא לֵיהּ לְגוּפָא בְּכַמָּה עַרְקִין דְּדָמָא. וּבְרִירוּ דְּדָמָא לְמַאן אֶתְיָהִיב? אֶלָּא לְלִבָּא אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. והיא עומדת לזון את הגוף בכמה עורקי הדם, והדם המבורר למי ניתן? אלא ללב – ואלה ישראל. וּשְׁאָר דָּמָא אִתְפְּרַשׁ לְשִׁבְעִין עַרְקִין דְּאִינוּן שִׁבְעִין אוּמִין דְּמִשְׁתַּעְבְּדָן תְּחוֹתַיְיהוּ. ושאר הדם מתחלק לשבעים עורקים שהם שבעים אומות העולם המשתעבדים תחתם.
וְלִזְמַנִּין טְחוֹל וּמָרָה קָיְימִין מִתְתַּקְּפָן, בְּהוּ כָּבֵד כּוֹעֵס. כְּדֵין כְּתִיב לפעמים טחול ומרה עומדים להתגבר, ובהם כבד כועס, ואז כתוב "וְחָרָה אַפִּי בוֹ" (דברים לא, יז). וְדָמָא סָלִיק וְנָחִית. וְדָא יַמָּא דִּכְתִיב בַּהּ והדם עולה ויורד וזה הסוד וזה זעף הים שנאמר בו "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (יונה ב, ד). לְמַאן סַלְקַת מִלָּה? אֶלָּא לְלִבָּא. וְרָזָא דָּא להיכן הולך הזעף? אל הלב וזה סוד, "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי" (עמוס ג, ב) וְכוּ'. וְדָא וזה "אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם" (איכה ג, ג). וְכָל גּוּפָא קָאִים בְּצַעֲרָא. וְכַד אִשְׁתַּכִיח דִּינָא אִתְּמָר וכל הגוף נמצא בצער, וכאשר נרגע הדין נאמר, "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (אסתר ז, י). אֲבָל בְּזִמְנָא דְּרוּגְזָא אִשְׁתְּכַח, לְלִבָּא מָטֵי, וּמִינֵּיהּ לְאַנְפִּין. בֵּיהּ אבל בזמן שהרוגז נמצא, מגיע ללב וממנו לאף, ובו, "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח) עַד דְּדִינָא אִתְעֲבִיד וְרוֹגְזָא שָׁכִיךְ. עד שהדין יעשה נעשה והרוגז נרגע.
רוּחַ קָאִים בְּלִבָּא וּמִתַּמָּן סָלִיק וְנָחִית לְכָל סְטַר. הרוח עומד בלב ומשם עולה ויורד לכל צד וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא קַיְימַת לְאַזָּנָא עָלְמִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְחַר לְכָל סְטַר לְאַתְקְפָא לַהּ דִּכְתִיב וזה סוד השכינה שעומדת לזון את העולמות. והקדוש ברוך הוא מקיפה לכל צד לחזק אותה שנאמר, "תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא, יב) וְכוּ' וְדָא רוּחַ חַיִּים, דְּנֶפֶשׁ בְּלֹא רוּחַ לָאו אִיהִי חַיָּה. וְאִתְּמָר בַּהּ שנפש בלא רוח אין לה חיות, ונאמר בה, "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם" (תהלים נז, ה) אִלֵּין שִׁבְעִין עַרְקִין דְּכַבְדָא, נֶפֶשׁ קַיְימַת בְּגַוַּיְיהוּ וַדַּאי. "לבאים" הם סוד שבעים עורקי הכבד, שהנפש עומדת בתוכם ודאי. וְאִיהוּ דָּפִיק בְּכַמָּה דְּפִיקִין דִּבְהוּ והוא דופק בכמה דפיקות שבהם "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב). וּדְפִיקוּ דָּפִיק וְלֵית מָאן דְּאִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ, עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ודופק דפיקות ואין מי שמתוודע להם עד שיבוא ההוא שנאמר עליו, "אֲנִי לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ו) וְכוּ' דִּכְדֵין אִיהוּ (דף קנה' עמוד א') אִשְׁתְּמוֹדָע בִּדְפִיקוּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאַקְרִיב חַד תַּפּוּחַ דְּאִתְחֲזֵי לְהַהִיא חוֹלָה. ואז הוא יוודע באלה הדפיקות כמו שראוי, ויקריב תפוח אחד שראוי לאותה החולה.
מִיָּד אִתְפַּתְּחַת לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִיב בַּהּ ומיד היא תפתח אליו שנאמר בה "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי" (שיר השירים ה, ב) וְכוּ'. וְדָא מִסִּטְרָא דְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא. וְאִיהוּ אוֹת דְּאִתְגַּלְּיָא בְּעָלְמָא, דְּבֵיהּ יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְפוּרְקָנָא שְׁלִים. וזה מצד משה הרועה הנאמן, והוא אות שיתגלה בעולם, ובו יזכו ישראל לגאולה שלמה. וְלִישָּׁנָא דִּילָךְ אִיהִי מַטֶּה הָאֱלֹהִים דְּבָקַע יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא וְאִתְגַּלְיָין מִינֵּיהּ כַּמָּה רָזִין דַּהֲווֹ סְתִימִין לְעֵילָא. והלשון שלך הוא מטה האלוהים שבוקע את ים התורה, ומתגלים ממנו כמה סודות שהיו סתומים למעלה. וְדָא מַטֶּה דְּבֵיהּ נָחָשׁ אִתְהַפַּךְ לְמַטֶּה. דְּהָכִי אִשְׁתַּעְבְּדוּן כֻּלְהוֹ סִטְרִין אָחֲרָנִין לִסְטַר קַדִּישָׁא. וזה המטה, שהוא סוד שבו הנחש האוחז באותיו ד"נ של אדנ"י מתהפך ל-מט"ה, וכך ישתעבדו כל הסטרא אחרא לצד הקדושה, וְכֹלָּא בִּדְפִיקוּ דְּהַהוּא רוּחָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבֵּיהּ וַדַּאי וְכוּ'. והכל בדפיקות של אותו הרוח שיוודע אליה ודאי.
תפילות רי"ז - רי"ט מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה רי"ז: מציאות השם מרומם מעל כל ברכה ותהילה. והיות וחפצו לשמוע קולנו, ביחוד שמע ישראל יתגלה דבקותינו.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי לְמַעֲשֵׂינוּ אֵין כֹּחַ שֶׁאָנוּ עָפָר וָאֵפֶר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאַתָּה רָם וְנִשָּׂא גָּבוֹהַּ מֵעַל גְּבוֹהִים, שֶׁאֵין שׁוּם שֵׁם שֶׁנּוּכַל לְהַזְכִּיר אוֹתְךָ בּוֹ וְאֵין שׁוּם כִּנּוּי שֶׁיִּרְמֹז עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה "אֵל מִסְתַּתֵּר" מֵעֵינֵי כָּל חַי "וּמְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה". וְעִם כֹּל זֶה אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ קוֹלֵנוּ, וּבְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ אֲדִירִירוֹ"ן אַתָּה מְקַבֵּל רִנָּתֵנוּ בְּאַהֲבָה, לִקְשֹׁר בָּהּ כָּל מְאוֹרֶיךָ בְּיִחוּד שִׁמְךָ ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הֲרֵי בְּכָל לְבָבֵנוּ אֲנַחְנוּ מִתְדַּבְּקִים בְּאַהֲבָתְךָ, וּמוֹסְרִים לְךָ נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד". לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתְּךָ וְלֹא נֵלֵךְ עוֹד בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְהוָֹה אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה רי"ח: קדשתו ית' היא מקור הקדשות, ישראל שנבראו להיות עם קדוש בארץ מקוים להתקדש בקדשתו.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. קְדֻשָּׁתְךָ הִיא מְקוֹר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, וּבָהֶם אַתָּה מְקַדֵּשׁ כָּל אוֹרוֹת קְדֻשָּׁתְךָ וְכָל מַחֲנוֹת צְבָאוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. 'אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶלָה'. הֲרֵי אָנוּ מְקַוִים לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתְךָ, כִּי עַם קָדוֹשׁ שַׂמְתָּנוּ בָּאָרֶץ, גּוֹי אֶחָד מִתְחַזֵּק בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ "אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר, הֲלֹא אֱלֹהִים" וכו', "כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ כָּל הַיוֹם". עֲשֵׂה לְמַעַן יִחוּדְךָ, וַאֲמִתְּךָ תְּגַלֶּה לָנוּ לִישׁוּעָה וְלִרְוָחָה, כִּי אֵלֶיךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים וְתוֹחַלְתֵּנוּ לְךָ הִיא, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה רי"ט: ב-ג' שמות א"ל אלהי"ם הוי"ה, מסבב המאציל ית' הנהגותיו, ובשם אדנ"י מתחבר הכל ביחודו.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד.. בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים 'אֵל אֱלֹהִים יְהוָֹה' אַתָּה מְסַבֵּב עוֹלָמְךָ בְּכַמָּה סְדָרִים שֶׁהֵם 'חֶסֶד דִּין רַחֲמִים', וּבְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ אֲדֹנָי אַתָּה מְחַבֵּר הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד וְנִשְׁלָם בּוֹ אֶחָד גִּימַ' יאא"א, ר"ת יְהוָֹה אֵ'ל אֱ'לֹהִים אֲ'דֹנָי. וְכֵן שַׂמְתָּ בְּעוֹלָמְךָ ד' צַדִּיקִים רַגְלֵי מֶרְכָּבוֹתֶיךָ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְדָוִד, בָּהֶם אָנוּ מַזְכִּירִים לְפָנֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁבִּזְכוּתָם תַּעֲנֵנּוּ לְגַלּוֹת לָנוּ יִחוּדְךָ, וְכָל עֲלִילוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר סִבַּבְתָּ עָלֵינוּ יַחְזְרוּ הַיּוֹם הַזֶּה לְגִלּוּי יִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, כִּי לָזֶה אֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְךָ וְכָל צִפִּיָּתֵנוּ אֵלֶיךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.