תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
דָבָר אַחֵר "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), דָּא שַׁבָּת, דְּיָרִית בֵּיהּ בַּר נַשׁ נְשָׁמָה יְתֵירָה, לָא צָרִיךְ לְאִתְחַזְיָא קֳדָמָהָא נַפְשָׁא דְשָׁלְטָא בְּבַר נַשׁ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, בִּמְלָאכָה דְאִיהִי אֲסוּרָה בְשַׁבָּת, אֶלָּא "קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא" (שם), דְלָא אִתְחַזְיָא קֳדָם זָכוֹר וְשָׁמוֹר דְּשַׁבָּת, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג, ה), "וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ" (דברים כא, כג), דְנִשְׁמָתָא יְתֵירָה אִיהִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָא, אַדְמַת קֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהֹוָה" (ירמיהו ב, ג).
וְעוֹד "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג) דָּא בַר נַשׁ דְּאִיהוּ נָבָל, עֲלֵיהּ אִתְּמַר כָּל הַמַּעֲמִיד תַּלְמִיד דְּלַאו אִיהוּ הָגוּן כְּאִלּוּ מַעֲמִיד אֲשֵׁרָה, וּבְגִין דָּא "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" דְּאִיהוּ עֵץ הַחַיִּים.
(דף קמב ע"א) דָּבָר אַחֵר "לֹא תָלִין" וְגוֹ', "הָעֵץ" אִלֵּין יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוּ "כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי" (ישעיהו סה, כב), חוֹבָא דְעָבְדוּ עַם נָבָל, לָא תְהֵא תַלְיָא לֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל, דְּכַד עֲבַדוּ יָת עֶגְלָא חַשִּׁיב מֹשֶׁה דְּיִשְׂרָאֵל עֲבַדוּ לֵיהּ, וְאָמַר "לָמָה יְהֹוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ" (שמות לב, יא), אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב, ז), מִיָּד נָחִית וְחָזָא עֵגֶל דִּיּוֹקְנָא דְשׁוֹר וַחֲמוֹר. שָׁאִיל לֵיהּ מָאן עָבַד לָךְ? אָמַר חֲמוֹר, עֵרֶב רַב "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם" (יחזקאל כג, כ). שׁוֹר אָמַר נַמִּי הָכִי, טַבַּעַת דַּעֲלָהּ מַזָּל שׁוֹר בְּזִמְנָא דְאִתְּמַר בְּעֵרֶב רַב "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב" (שמות לב, ג), אִזְדַּמְנַת תַּמָּן, וְאֶרְמֵי כֹּלָּא אַהֲרֹן בְּנוּרָא, וְנָפְקַת עֶגְלָא דִיּוֹקְנָא דְשׁוֹר וַחֲמוֹר, בְּהַהוּא זִמְנָא צָוְוחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרַת, "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו, יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן" (ישעיהו א, ג).
וְרַשִּׁיעַיָּא מָה חָזוּ לְמֶעֱבַד עֵגֶל? אֶלָּא וַדַּאי אִינוּן הֲווֹ מְכַשְּׁפִין דְּפַרְעֹה, יוֹנוֹ"ס וְיַמְבְּרוּ"ס בְּנֵי בִּלְעָם, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם" (שמות ח, ג), וְחָזוּ דְּלָא הֲוָה מַמָּשׁוּ בְּהוֹן, אִתְחַזְרוּ עִמֵּיהּ דְּמֹשֶׁה וְקַבִּילוּ בְּרִית מִילָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְיָדַע גְּלוּיִים וּסְתִירִין, דַּהֲוָה יָדַע בְּהוֹן דְּאִינוּן מִגִּזְעָא בִישָׁא, כַּד הֲוָה נָחֲתָא שְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל" (שמות יד, יט), וְלָא אָמַר לִפְנֵי הָעָם, וּבְגִין דָּא נָטְלוּ קִנְאָה בְּלִבַּיְיהוּ, וְאָמְרוּ "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות לב, א), כְּגַוְונָא דַהֲוָה אָזִיל קֳדָמַיְיכוּ, וּבְגִין דָּא עֲבַדוּ יָת עֶגְלָא בְחַרְשִׁין דִּלְהוֹן, וְדָא אִיהוּ "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ" וְכוּ' "יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע" (ישעיהו א, ג) חַרְשִׁין, "עַמִּי" אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּנֵי עַמְרָם "לֹא הִתְבּוֹנָנוּ", וְדָא אִיהוּ "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), חוֹבָא דָא דְעַם נָבָל לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר "לֹא תָלִין" וְכוּ', דָּא גִיּוֹרָא דְלָא אִתְגַּיַּיר לִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא תַלְיָא בֵּיהּ בְּיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן עֵץ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ "כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי" (ישעיהו סה, כב).
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
דָבָר אַחֵר "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), דָּא שַׁבָּת, דְּיָרִית בֵּיהּ בַּר נַשׁ נְשָׁמָה יְתֵירָה, לָא צָרִיךְ לְאִתְחַזְיָא קֳדָמָהָא נַפְשָׁא דְשָׁלְטָא בְּבַר נַשׁ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, בִּמְלָאכָה דְאִיהִי אֲסוּרָה בְשַׁבָּת, דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ – זוֹ שַׁבָּת, שֶׁיּוֹרֵשׁ בָּהּ אָדָם נְשָׁמָה יְתֵרָה, לֹא צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת לְפָנֶיהָ הַנֶּפֶשׁ שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בָּאָדָם בִּימוֹת הַחֹל בִּמְלָאכָה שֶׁאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת, אֶלָּא "קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא" (שם), דְלָא אִתְחַזְיָא קֳדָם זָכוֹר וְשָׁמוֹר דְּשַׁבָּת, אֶלָּא קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁלֹּא תֵרָאֶה לִפְנֵי זָכוֹר וְשָׁמוֹר שֶׁל שַׁבָּת, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג, ה), "וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ" (דברים כא, כג), וּבִשְׁבִילָהּ נֶאֱמַר שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ, דְנִשְׁמָתָא יְתֵירָה אִיהִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָא, אַדְמַת קֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהֹוָה" (ירמיהו ב, ג), שֶׁנְּשָׁמָה יְתֵרָה הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה, אַדְמַת קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה.
וְעוֹד "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג) דָּא בַר נַשׁ דְּאִיהוּ נָבָל, עֲלֵיהּ אִתְּמַר כָּל הַמַּעֲמִיד תַּלְמִיד דְּלַאו אִיהוּ הָגוּן כְּאִלּוּ מַעֲמִיד אֲשֵׁרָה, וְעוֹד לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ – זֶה אָדָם שֶׁהוּא נָבָל, עָלָיו נֶאֱמַר כָּל הַמַּעֲמִיד תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ מַעֲמִיד אֲשֵׁרָה, וּבְגִין דָּא "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" דְּאִיהוּ עֵץ הַחַיִּים, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים. (דף קמב ע"א) דָּבָר אַחֵר "לֹא תָלִין" וְגוֹ', "הָעֵץ" אִלֵּין יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוּ "כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי" (ישעיהו סה, כב), דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין וְגוֹמֵר, הָעֵץ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, חוֹבָא דְעָבְדוּ עַם נָבָל, לָא תְהֵא תַלְיָא לֵיהּ בְּיִשְׂרָאֵל, דְּכַד עֲבַדוּ יָת עֶגְלָא חַשִּׁיב מֹשֶׁה דְּיִשְׂרָאֵל עֲבַדוּ לֵיהּ, וְאָמַר "לָמָה יְהֹוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ" (שמות לב, יא), הַחֵטְא שֶׁעָשׂוּ עַם נָבָל, אַל תִּתְלֶה אוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, חָשַׁב מֹשֶׁה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָשׂוּ אוֹתוֹ, וְאָמַר לָמָּה יהו"ה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ.
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב, ז), מִיָּד נָחִית וְחָזָא עֵגֶל דִּיּוֹקְנָא דְשׁוֹר וַחֲמוֹר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ. מִיָּד יָרַד וְרָאָה עֵגֶל, דְּיוֹקָן שֶׁל שׁוֹר וַחֲמוֹר, שָׁאִיל לֵיהּ מָאן עָבַד לָךְ? שָׁאַל אוֹתוֹ, מִי עָשָׂה אוֹתְךָ? אָמַר חֲמוֹר, עֵרֶב רַב "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם" (יחזקאל כג, כ) אָמַר הַחֲמוֹר, הָעֵרֶב רַב אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם שׁוֹר אָמַר נַמִּי הָכִי גַּם הַשּׁוֹר אָמַר כָּךְ. טַבַּעַת דַּעֲלָהּ מַזָּל שׁוֹר בְּזִמְנָא דְאִתְּמַר בְּעֵרֶב רַב "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב" (שמות לב, ג), אִזְדַּמְנַת תַּמָּן, וְאֶרְמֵי כֹּלָּא אַהֲרֹן בְּנוּרָא, וְנָפְקַת עֶגְלָא דִיּוֹקְנָא דְשׁוֹר וַחֲמוֹר, הַטַּבַּעַת שֶׁעָלֶיהָ מַזַּל שׁוֹר, בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵרֶב רַב וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב, הִזְדַּמֵּן לְשָׁם, וְזָרַק הַכֹּל אַהֲרֹן לָאֵשׁ, וְיָצָא עֵגֶל, דְּיוֹקָן שֶׁל שׁוֹר וַחֲמוֹר. בְּהַהוּא זִמְנָא צָוְוחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרַת, "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו, יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן" (ישעיהו א, ג), בְּאוֹתוֹ זְמַן צָוְחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרָה, יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו, יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.
וְרַשִּׁיעַיָּא מָה חָזוּ לְמֶעֱבַד עֵגֶל? וּמָה רָאוּ הָרְשָׁעִים לַעֲשׂוֹת עֵגֶל? אֶלָּא וַדַּאי אִינוּן הֲווֹ מְכַשְּׁפִין דְּפַרְעֹה, יוֹנוֹ"ס וְיַמְבְּרוּ"ס בְּנֵי בִּלְעָם, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם" (שמות ח, ג), אֶלָּא וַדַּאי הֵם הָיוּ הַמְּכַשְּׁפִים שֶׁל פַּרְעֹה, יוֹנוֹ"ס וְיַמְבְּרוּ"ס בְּנֵי בִלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר בָהֶם וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם, וְחָזוּ דְּלָא הֲוָה מַמָּשׁוּ בְּהוֹן, אִתְחַזְרוּ עִמֵּיהּ דְּמֹשֶׁה וְקַבִּילוּ בְּרִית מִילָה, וְרָאוּ שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם מַמָּשׁוּת, וְחָזְרוּ עִם מֹשֶׁה וְקִבְּלוּ בְּרִית מִילָה וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְיָדַע גְּלוּיִים וּסְתִירִין, דַּהֲוָה יָדַע בְּהוֹן דְּאִינוּן מִגִּזְעָא בִישָׁא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ גְּלוּיוֹת וְנִסְתָּרוֹת, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁהֵם מִגֶּזַע רַע, כַּד הֲוָה נָחֲתָא שְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל" (שמות יד, יט), וְלָא אָמַר לִפְנֵי הָעָם, כְּשֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת שְׁכִינָה, נֶאֱמַר בָּהּ וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִי"ם הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמַר לִפְנֵי הָעָם, וּבְגִין דָּא נָטְלוּ קִנְאָה בְּלִבַּיְיהוּ, וְאָמְרוּ "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות לב, א), כְּגַוְונָא דַהֲוָה אָזִיל קֳדָמַיְיכוּ, וּמִשּׁוּם זֶה נָטְלוּ קִנְאָה בְּלִבָּם, וְאָמְרוּ קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם,
וּבְגִין דָּא עֲבַדוּ יָת עֶגְלָא בְחַרְשִׁין דִּלְהוֹן, וְדָא אִיהוּ "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ" וְכוּ' וּמִשּׁוּם זֶה עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל בְּכִשְׁפֵיהֶם, וְזֶהוּ יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וְכוּ', "יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע" (ישעיהו א, ג) חַרְשִׁין, "עַמִּי" אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּנֵי עַמְרָם "לֹא הִתְבּוֹנָנוּ", יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע כְּשָׁפִים, עַמִּי – אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּנֵי עַמְרָם – לֹא הִתְבּוֹנָנוּ. וְדָא אִיהוּ "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), חוֹבָא דָא דְעַם נָבָל לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, הַחֵטְא הַזֶּה שֶׁל עַם נָבָל, לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר "לֹא תָלִין" וְכוּ', דָּא גִיּוֹרָא דְלָא אִתְגַּיַּיר לִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא תַלְיָא בֵּיהּ בְּיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן עֵץ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ "כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי" (ישעיהו סה, כב), דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין וְכוּ', זֶה גֵר שֶׁלֹּא הִתְגַּיֵּר לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא לִתְלוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֵץ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
נְשָׁמָה קַיְימַת בְּמוֹחָא לְעַיְינָא עַל כָּל מִילִין, לְאִסְתַּכְּלָא בְּכָל סְטַר, לְדִינָא כֹּלָּא מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּבַהּ "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט" (תהלים נ, ו). אִשְׁתַּכְּחַת נֶפֶשׁ לְאַזָּנָא עָלְמִין דְּאִינוּן גּוּפָא. רוּחַ לְאַתְקְפָא לְנֶפֶשׁ לְכָל סְטַר. נְשָׁמָה דָּא בִּינָה דִּקָיְימַת לְאַמְשְׁכָא מִילִין מִכָּל סְטַר לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת וְהָא אִתְּמָר. אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין קַדִּישִׁין תְּחוֹתַיְיהוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, בַּהּ "וַאֲנִי בַעַר" (תהלים עג, כב) וְכוּ'. אֲבָל דָּא צֶלֶם עִלָּאָה דְּבֵיהּ "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו). עַד הָכָא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּאָדָם.
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא, ד', דָּא דָּוִד דְּאַגָּח קְרָבִין מְשָׁנְיָין תָּדִיר, לְאַשְׁכְּחָא אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ "עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהֹוָה" (תהלים קלב, ה) וְכוּ'. דְּעַד דְּסִטְרָא אַחֲרָא (דף קנו' עמוד א') אִשְׁתַּכְּחַת מִתְפַּשְּׁטָא בְּעָלְמָא, סְטַר קַדִּישָׁא לָא יָכִיל לְאִתְפַּשְׁטָא. וְרָזָא דָּא "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ) 'מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים' (מ"ר במדבר ז, י). דְּסִטְרָא אַחֲרָא צְרִיכָה לְמֶהֱוֵי מִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא, וְדָא עֶבֶד. אֲבָל לַזְּמַנִּין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְגָּאָת בְּגָרְמָה לְאִתְתַּקְּפָא וּלְאִתְחֲזָאָה כְּרֵעַ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וּסְטַר קַדִּישָׁא אִיהוּ מַחְנִיף לְרַשִּׁיעַיָא. בְּהַהוּא זִמְנָא אֶסְתַּלֵּק סְטַר קַדִּישָׁא מֵעָלְמָא, וְשָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְרָזָא דָּא 'אֵין אָדָם דָּר עַם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה' (יבמות קיב). וּכְפִיפָה דָּא נ' כְּפוּפָה. וְדָא דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה.
דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (דברים לג, כט) בְּאִינוּן רַגְלַיִן עִלָּאִין דְּבְהוֹן דְּרַכְת עַל צַוָּארִין דִּמְסָאֲבִין. אֲבָל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא רַגְלַיִן אִלֵּין מִסְתַּלְּקָן לְעֵילָא. וְכָל קְרָבִין אִלֵּין אֲגַח דָּוִד מַלְכָּא בְּגִין דְּיָכוֹל מַקְדְּשָׁא לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּעָלְמָא. וְכַד אַיְיתֵי שְׁלֹמֹה אֲרוֹנָא לְבֵי מַקְדְּשָׁא דָּבְקוּ שְׁעָרִים, בְּגִין דְּלָא יָכִיל תִּיקּוּנָא דָּא לְאִזְדַּמְּנָא לְתַתָּא, עַד דְּאָמַר "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב). דְּהָא חֵילָא דְּדָוִד עֲבַד תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. וְכָל בַּר נַשׁ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. דְּאִתְּמָר 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר הַטּוֹב עַל יֵצֶר הָרַע' (ברכות ה). וְדָא קְרָבָא וַדַּאי דְּאִצְטְרִיךְ (דף קנו' עמוד ב') לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי חִוְיָא, עַד דְּיִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) אֶבְנֶה לוֹ דִּירָה נָאָה.
נְשָׁמָה קַיְימַת בְּמוֹחָא לְעַיְינָא עַל כָּל מִילִין, לְאִסְתַּכְּלָא בְּכָל סְטַר, לְדִינָא כֹּלָּא מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּבַהּ הנשמה עומדת במוח להתבונן על כל הדברים, להסתכל בכל צד, לדון הכל מצד אמא שבה, "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט" (תהלים נ, ו).
אִשְׁתַּכְּחַת נֶפֶשׁ לְאַזָּנָא עָלְמִין דְּאִינוּן גּוּפָא. רוּחַ לְאַתְקְפָא לְנֶפֶשׁ לְכָל סְטַר. נְשָׁמָה דָּא בִּינָה דִּקָיְימַת לְאַמְשְׁכָא מִילִין מִכָּל סְטַר לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת וְהָא אִתְּמָר. נמצא, הנפש עומדת לזון העולמות שהם הגוף, הרוח לחזק לנפש לכל צד, נשמה זו בינה שעומדת והמשיך הדברים מכל צד ולכלול הכל כמו שראוי וזה התבאר. אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין קַדִּישִׁין תְּחוֹתַיְיהוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, בַּהּ אלה שלושת המדרגות הקדושות שתחתם נמצאת הנפש הבהמית, בה, "וַאֲנִי בַעַר" (תהלים עג, כב) וְכוּ'. אֲבָל דָּא צֶלֶם עִלָּאָה דְּבֵיהּ אבל נר"נ זה צלם עליון שבו "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו). עַד הָכָא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּאָדָם. עד כאן התיקון הראשון של א' של א'דם.
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא, ד', דָּא דָּוִד דְּאַגָּח קְרָבִין מְשָׁנְיָין תָּדִיר, לְאַשְׁכְּחָא אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ התיקון השני של ד' של א'ד'ם הוא דוד שעושה קרבות מלחמות שונות תמיד למצוא מקום לשכינה שנאמר בה, "עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהֹוָה" (תהלים קלב, ה) וְכוּ'. דְּעַד דְּסִטְרָא אַחֲרָא (דף קנו' עמוד א') אִשְׁתַּכְּחַת מִתְפַּשְּׁטָא בְּעָלְמָא, סְטַר קַדִּישָׁא לָא יָכִיל לְאִתְפַּשְׁטָא. וְרָזָא דָּא שכל זמן שהסטרא אחרא נמצאת להתפשט בעולם – צד הקדושה לא יכול להתפשט כיון שאינו רוצה לתת להם שפע, וזה סוד "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ) 'מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים' (מ"ר במדבר ז, י). דְּסִטְרָא אַחֲרָא צְרִיכָה לְמֶהֱוֵי מִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא, וְדָא עֶבֶד. שהסטרא אחרא צריכה להיות משתעבדת תחת צד הקדושה, וזה עבד. אֲבָל לַזְּמַנִּין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְגָּאָת בְּגָרְמָה לְאִתְתַּקְּפָא וּלְאִתְחֲזָאָה כְּרֵעַ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וּסְטַר קַדִּישָׁא אִיהוּ מַחְנִיף לְרַשִּׁיעַיָא. אבל לפעמים הסיטרא אחרא מתגאה ומתחזקת להראות כחבר לצד הקדושה, וצד הקדושה מחניף להרשעים. בְּהַהוּא זִמְנָא אֶסְתַּלֵּק סְטַר קַדִּישָׁא מֵעָלְמָא, וְשָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְרָזָא דָּא באותו הזמן מסתלק צד הקדושה מהעולם ומשאיר מקום לסטרא אחרא להאחז, וזה סוד 'אֵין אָדָם דָּר עַם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה' (יבמות קיב). וּכְפִיפָה דָּא נ' כְּפוּפָה. וְדָא דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וסוד כפיפה זאת זו האות נ' הרומזת על השכינה ונעשית נון כפופה בסוד דחיקת רגלי השכינה.
דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא שבזמן אחר נאמר באלה הרגלים "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (דברים לג, כט) בְּאִינוּן רַגְלַיִן עִלָּאִין דְּבְהוֹן דְּרַכְת עַל צַוָּארִין דִּמְסָאֲבִין. באלו הרגלים העליונים שבהם דורכת על צווארי הטמאים, ולע"כ הם לא יכולים להרים ראש. אֲבָל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא רַגְלַיִן אִלֵּין מִסְתַּלְּקָן לְעֵילָא. אבל באותו הזמן הרגלים שמחניפים לרשעים הרגלים האלה מסתלקים למעלה. וְכָל קְרָבִין אִלֵּין אֲגַח דָּוִד מַלְכָּא בְּגִין דְּיָכוֹל מַקְדְּשָׁא לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּעָלְמָא. וכל המלחמות האלה עשה דוד המלך כדי שיוכל בית המקדש להיות בעולם. וְכַד אַיְיתֵי שְׁלֹמֹה אֲרוֹנָא לְבֵי מַקְדְּשָׁא דָּבְקוּ שְׁעָרִים, בְּגִין דְּלָא יָכִיל תִּיקּוּנָא דָּא לְאִזְדַּמְּנָא לְתַתָּא, וכאשר הביא שלמה המלך את הארון לבית המקדש דבקו השערים הרומזים לשערי השכינה ולא נפתחו, בגלל שלא יכל להעמיד את תיקון הזה לבוא למטה, עד שאמר, עַד דְּאָמַר "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב). דְּהָא חֵילָא דְּדָוִד עֲבַד תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. ובכח זכות דוד אביו נעשה התיקון כמו שראוי ונפתחו הדלתות. וְכָל בַּר נַשׁ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. וכל אדם צריך לתקן את התיקון הזה של השכינה כמו שראוי. שנאמר דְּאִתְּמָר 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר הַטּוֹב עַל יֵצֶר הָרַע' (ברכות ה). וְדָא קְרָבָא וַדַּאי דְּאִצְטְרִיךְ (דף קנו' עמוד ב') לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי חִוְיָא, עַד דְּיִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה מלחמה, שצריך לערוך מלחמה בזה הנחש עד שיבנה בית המקדש, שהוא בית לקב"ה ולשכינה, שנאמר בו "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) אֶבְנֶה לוֹ דִּירָה נָאָה.
מאמר הגאולה | כח השלום
כוח "השלום" – חיבור יסוד ומלכות שהוא כוח היחוד, עורך מלחמה בזמן הגלות עם הס"א העומדים בסוד הפירוד.
וְהִנֵּה עַד עַתָּה הוֹדַעְתִּיךָ סוֹדוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים וְרָאִיתָ דֶּרֶךְ הַגְּאוּלָה דֶּרֶךְ נִשְׂגָּב וָרָם בְּמַחְשָׁבוֹת יוֹצְרֵנוּ וַעֲצָתוֹ הַתְּמִימָה. וְעַתָּה אוֹדִיעֲךָ עוֹד סוֹדוֹת גְּדוֹלִים לִרְאוֹת אֵיךְ הַדְּבָרִים נִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה.
כִּי בָּרִאשׁוֹנָה עָשָׂה הַמַּאֲצִיל צַד הַקְּדוּשָׁה וְצַד הַטּוּמְאָה וּבָזֶה הָעִנְיָן תְּלוּיִים כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן. וְאוֹמַר לְךָ עַתָּה סוֹד יָפָה מְאֹד, כִּי הִנֵּה כָּתוּב, "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר" (עמוס ט, יג) וְכוּ'. וּלְהַעֲמִידְךָ עַל אֲמִתַּת הָעִנְיָן אַקְדִּים לְךָ הַקְדָּמוֹת בִּקְצָרָה. וְתֵדַע כִּי כְּשֶׁהַשְּׁכִינָה מְאִירָה בְּכָל תִּקּוּנֶיהָ הַגְּדוֹלִים, מָאוֹר אֶחָד תֹּפֵשׂ לוֹ מָקוֹם בָּרִאשׁוֹנָה – שֶׁאֵין אוֹר אַחֵר נֶחְשַׁב לְפָנָיו מִפְּנֵי רוֹב גְּדוֹלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, וְנִקְרָא שֵׁם הַמָּאוֹר הַזֶּה "שָׁלוֹם". בִּהְיוֹת הַמָּאוֹר הַזֶּה מִתְחַזֵּק – בּוֹ נִקְשָׁרִים כָּל הַבְּרִיּוֹת מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה הוּא מַשְׁפִּיעַ בָּהֶם הִנֵּה כֻּלָּם יִהְיוּ בִּמְנוּחָה גְּדוֹלָה. וְתֵדַע מֵאַיִן יֵצֵא הַמָּאוֹר הַזֶּה, כִּי הוּא מָאוֹר אֶחָד 'מֵעֶצֶם הַיְסוֹד' הוּא נִמְצָא. וְכַאֲשֶׁר נִתְחַבֵּר הַתִּפְאֶרֶת עִם הַמַּלְכוּת בָּרִאשׁוֹנָה לִבְרוֹא אֶת הָעוֹלָם, אָז נִתְחַזֵּק אֶת [אצ"ל אוֹר] הַמָּאוֹר הַזֶּה מְאֹד. וְלָמָּה נִתְחַזֵּק? אֶלָּא שֶׁכֵּן נִתְחַבֵּר בּוֹ 'הַיְסוֹד הָעֶלְיוֹן' הַנִּקְרָא גַּם כֵּן "שָׁלוֹם", וְאָז נִקְרָא שֵׁם הַמָּאוֹר הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ כֵּן "שָׁלוֹם" – כְּמוֹ הָעֶלְיוֹן הַמֵּאִיר בּוֹ. וּבְהִתְחַבֵּר הַשָּׁלוֹם הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן נֶאֱמַר, "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם" (ישעיהו נז, יט) וְכוּ', כִּי אָז נִמְצָא הַשֶּׁפַע שָׁלֵם וְהַמְּנוּחָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בַּכֹּל.
וְהַקְּלִפָּה שׂוֹנֵאת הַשָּׁלוֹם הַזֶּה שֶׁכֵּן כָּתוּב, "רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם" (תהלים קכ, ו), כִּי בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָא הַשָּׁלוֹם הַזֶּה בְּצַד הַקְּדוּשָׁה – נִמְצֵאת כְּנֶגְדָּהּ הַמִּלְחָמָה בְּצַד הַטּוּמְאָה, וְעַל זֶה הַסּוֹד נֶאֱמַר, "עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (קהלת ג, ח), כִּי לִּילִית הִיא עֵת מִלְחָמָה, וְהַשְּׁכִינָה הַקְּדוּשָׁה הִיא עֵת שָׁלוֹם.
וְעַתָּה תָּבִין הָעִנְיָן עוֹד הֵיטֵב, כִּי בְּהִתְגַּבֵּר מַדְרֵיגוֹת הַקְּדוּשָׁה וּבְהִתְחַזְּקָם לִשְׁלוֹט, יִמָּשְׁכוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה גְּדוֹלָה וְיִחוּד בְּנֵיהֶם, כִּי כֵּן הֵם מְיוּחָדִים בְּשָׁרְשָׁם. אֲבָל הַטּוּמְאָה הִיא לְהֵיפֶךְ, כִּי כֻּלָּם פְּרוּדִים הֵם מִפְּנֵי הַדִּין הַקָּשֶׁה הַמִּתְגַּבֵּר בָּהֶם וְלֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה וְלֹא יִחוּד כְּלָל, אֶלָּא בְּהִתְחַזְּקָם לִפְעוֹל – לֹא יֵצֵא מֵהֶם אֶלָּא רִיבוֹת וּמְדָנִים, וְהוּא הָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (תהלים צב, י). וְעַל כֵּן נֶאֱמַר, "עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (קהלת ג, ח), כִּי בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁם נִמְצָא הַשָּׁלוֹם בַּקְּדוּשָּׁה – שָׁם הַמִּלְחָמָה בַּטּוּמְאָה. וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים נוֹדָעִים לְמִי שֶׁהוּרְגַּל מְאֹד בְּדַרְכֵי הַחָכְמָה כִּי הֵם עֲמוּקִים מְאֹד. וְהִנֵּה עַל זֶה הָעִנְיָן נֶאֱמַר, "עִם הָאָרֶץ מַכֶּה וּבוֹעֵל" כִּי כֵּן בְּשָׁרְשָׁם וְלֹא אַאֲרִיךְ פֹּה בָּזֶה.