תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְהַאי אִיהוּ 'מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם', דְּאִיהוּ 'סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּים', וּלְאַעָלָא שְׁלָם וְיִחוּדָא בְּתַרְוַיְיהוּ, וְלַאו מַחֲלוֹקֶת דְּפִרוּדָא, כְּגוֹן מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ בְּאַהֲרֹן. וּמַחֲלוֹקֶת הַאי דְאִיהוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּגִין דְּמַיִם תַּתָּאִין אִינוּן בּוֹכִין וְאָמְרִין אֲנַן בַּעְיָין לְמֶהֱוֵי קֳדָם מַלְכָּא עִלַּת הָעִלּוֹת, וּבָעָן לְסַלְקָא לְעֵילָא, רָקִיעַ אַפְרִישׁ בֵּינַיְיהוּ, עַד דְּעִלַּת הָעִלּוֹת שַׁוִּי לוֹן שָׁוִין, י' מִסִּטְרָא דָא, וְי' מִסִּטְרָא דָא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּגַוְונָא דָא יו"י דְּאִיהִי א, וְאִלֵּין כֻּלְּהוּ קְרֵבִין לְעִלַּת הָעִלּוֹת, וְרָזָא דְמִלָּה "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז), וְאִינוּן שָׁוִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו).
(דף כ ע"א) תָּא חֲזִי קָמֵ"ץ אִיהוּ סָתִים בְּאָת י' מִכָּל סִטְרָא, עֵילָּא וְאֶמְצָעִיתָא וְתַתָּא, וְדָא קוֹמֶץ סָתִים בִּתְלַת סְפִירָן. פְּתִיחוּ דִילָיהּ אִיהוּ בְּחָמֵשׁ אוֹר, דְּאִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן עִלָּאִין וְאִינוּן ה' עִלָּאָה, חָמֵשׁ אָאַאֹאֻאִ, דְּאִנּוּן אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר, חָמֵשׁ זִמְנִין, חָמֵשׁ נְהוֹרִין דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וּנְקוּדָא דִלְהוֹן אָאַאֹאֻאִ חָמֵשׁ דְּסָלְקִין לְעֶשֶׂר. וְרָזָא דְמִלָּה "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים וְגוֹ' וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה" (בראשית לז, ז), דָּא א' בְּחֹלֵ"ם, דְּאִיהוּ לְעֵילָא מִכָּל נְקוּדִין, בְּקוֹמָה זָקִיף, וּבֵיהּ אִסְתַּלַּק יוֹסֵף בְּחֶלְמָא, וְכֵן יַעֲקֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (בראשית כח, יב), דָא א דְּאִיהוּ רֹאשׁ, "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (שם), אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, עוֹלִים תְּרֵי, וְיוֹרְדִים תְּרֵי, וְאִנּוּן אָאְאִאֻ.
וְהַאי אָת דְּאִיהִי אַלֶּ"ף חֹלֵ"ם דְּאִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא, אִיהִי כֶתֶר עִלָּאָה דְאַסְחַר עַל רֵישָׁא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּבְגִין דָּא "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז), הַאי כִּתְרָא אִתְּמַר בָּהּ "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), וְאִיהִי אַבְנָא דְאִתְגַּזְרַת דְּלָא בִידַיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן" (דניאל ב, לד) וְגוֹ', וּבְגִין דְּלָא אַשְׁכְּחָן לָהּ אֲתַר מֵאָן אִתְגַּזְרָא, שָׁאֲלִין מַלְאָכַיָּא קַדִּישַׁיָּא 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', וְלָא אַשְׁכְּחִין לָהּ אֲתַר, עַד דְּאָמְרִין "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב).
וְהַאי אֶבֶן אִיהִי סְגוּלַת מְלָכִים, אִיהִי שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שִׂיחַת חֵיוָן וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, שִׂיחַת כָּל עִלָּאִין וְתַתָּאִין, יְדִיעַת שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא בְּעִתִּים, עֵת וּזְמַן לְכֹלָּא. כָּל טַעֲמֵי וּנְקוּדֵי וְאַתְוָון כְּלִילָן בָּהּ, קָלָא דִבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, כְּלִילָן בָּהּ, אִיהִי כֶתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהוּנָה, וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְאִיהִי תַּגָּא בְּרֵישׁ כָּל אַתְוָון, כְּגַוְונָא דָא [ש], וְעַל הַאי אַבְנָא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲבֵרָיו, 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם'.
וְאִיהִי קוֹצָא דְכָל אַתְוָון. בּ כְּגַוְונָא דָא דּ. קוֹץ דְּכָל אָת וְאָת, שִׁיעוּר קוֹמָה דִּילְהוֹן ו', מֵעֵילָּא לְתַתָּא וּמִתַּתָּא לְעֵילָא, וְרָזָא דְמִלָּה מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, וְרָזָא דָא "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת" (דברי הימים א' כט, יא) וְגוֹ', "לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (שם) דָא מַלְכוּת, דְּאִיהִי בְּכֹלָא.
וְאִיהוּ צִפְצוּף עוֹפִין קַדִּישִׁין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" (קהלת י, כ), צִפְצוּפָא דְכָל צִפָּרִין דְּאִינוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין, דִּמְצַפְצְפִין בְּכַמָּה צְלוֹתִין, שִׂיחַת חֵיוָון דְּאִינוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" (בראשית כד, סג) וְכוּ', וְלֵית שִׂיחָה אֶלָּא צְלוֹתָא. וּבְגִינָהּ אִתְּמַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית חוֹבָה, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, דְּאִיהוּ רְשׁוּ דְלַיְלָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּבְגִין דָּא לֵית לָהּ קְבִיעוּת בַּלַּיְלָא דְדַמְיָא לְגָלוּתָא, אֶלָּא זִמְנִין אִשְׁתַּכְּחַת תַּמָּן וְזִמְנִין לָא אִשְׁתַּכְּחַת.
וְהַאי אִיהוּ 'מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם', דְּאִיהוּ 'סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּים', וּלְאַעָלָא שְׁלָם וְיִחוּדָא בְּתַרְוַיְיהוּ, וְזוֹהִי מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהִיא סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם וּלְהַכְנִיס שָׁלוֹם וְיִחוּד בִּשְׁנֵיהֶם, וְלַאו מַחֲלוֹקֶת דְּפִרוּדָא, כְּגוֹן מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ בְּאַהֲרֹן וְלֹא מַחֲלֹקֶת שֶׁל פֵּרוּד כְּמוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ עִם אַהֲרֹן, וּמַחֲלוֹקֶת הַאי דְאִיהוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּגִין דְּמַיִם תַּתָּאִין אִינוּן בּוֹכִין וְאָמְרִין וּמַחֲלֹקֶת הַזּוֹ שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים בּוֹכִים וְאוֹמְרִים, אֲנַן בַּעְיָין לְמֶהֱוֵי קֳדָם מַלְכָּא עִלַּת הָעִלּוֹת, אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עִלַּת הָעִלּוֹת, וּבָעָן לְסַלְקָא לְעֵילָא, רָקִיעַ אַפְרִישׁ בֵּינַיְיהוּ, עַד דְּעִלַּת הָעִלּוֹת שַׁוִּי לוֹן שָׁוִין, וְרוֹצִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה. הָרָקִיעַ מַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁעִלַּת הָעִלּוֹת שָׂם אוֹתָם שָׁוִים, י' מִסִּטְרָא דָא, וְי' מִסִּטְרָא דָא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּגַוְונָא דָא י' מִצַּד זֶה, וְי' מִצַּד זֶה, ו' בָּאֶמְצַע, כְּמוֹ זֶה: יו"י דְּאִיהִי א, יו"י, שֶׁהִיא א. וְאִלֵּין כֻּלְּהוּ קְרֵבִין לְעִלַּת הָעִלּוֹת, וְכָל אֵלּוּ קְרוֹבִים לְעִלַּת הָעִלּוֹת, וְרָזָא דְמִלָּה "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז), וְאִינוּן שָׁוִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) וְסוֹד הַדָּבָר – וַיַּעַשׂ אֱלֹהִי"ם אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְהֵם שָׁוִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.
(דף כ ע"א) תָּא חֲזִי קָמֵ"ץ אִיהוּ סָתִים בְּאָת י' מִכָּל סִטְרָא, עֵילָּא וְאֶמְצָעִיתָא וְתַתָּא, בֹּא וּרְאֵה, קָמֵ"ץ הוּא סָתוּם בָּאוֹת י' מִכָּל צַד, מַעְלָה אֶמְצַע וּמַטָּה, וְדָא קוֹמֶץ סָתִים בִּתְלַת סְפִירָן וְזֶה הַקֹּמֶץ סָתוּם בְּשָׁלֹשׁ סְפִירוֹת. פְּתִיחוּ דִילָיהּ אִיהוּ בְּחָמֵשׁ אוֹר, דְּאִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן עִלָּאִין וְאִינוּן ה' עִלָּאָה, הַפְּתִיחָה שֶׁלּוֹ הוּא בַּחֲמִשָּׁה אוֹר, שֶׁהֵם חֲמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְהֵם ה' עֶלְיוֹנָה, חָמֵשׁ אָאַאֹאֻאִ, דְּאִנּוּן אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר, חָמֵשׁ זִמְנִין, חָמֵשׁ נְהוֹרִין דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וּנְקוּדָא דִלְהוֹן אָאַאֹאֻאִ חָמֵשׁ דְּסָלְקִין לְעֶשֶׂר, חָמֵשׁ אָאֵאֹאֻאִ, שֶׁהֵם אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר, חָמֵשׁ פְּעָמִים, חֲמִשָּׁה אוֹרוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהַנִּקּוּד שֶׁלָּהֶם אָאֵאֹאֻאִ, חָמֵשׁ שֶׁעוֹלִים לְעֶשֶׂר.
וְרָזָא דְמִלָּה "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים וְגוֹ' וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה" (בראשית לז, ז), וְסוֹד הַדָּבָר – וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים וְגוֹמֵר, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה. דָּא א' בְּחֹלֵ"ם, דְּאִיהוּ לְעֵילָא מִכָּל נְקוּדִין, בְּקוֹמָה זָקִיף, זֶה א' בְּחֹלֵ"ם, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת, בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וּבֵיהּ אִסְתַּלַּק יוֹסֵף בְּחֶלְמָא, וְכֵן יַעֲקֹב, וּבוֹ הִתְעַלָּה (הִסְתַּכֵּל) יוֹסֵף בַּחֲלוֹם, וְכֵן יַעֲקֹב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (בראשית כח, יב), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה.דָא א דְּאִיהוּ רֹאשׁ, זֶה א שֶׁהוּא רֹאשׁ. "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (שם), אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, עוֹלִים תְּרֵי, וְיוֹרְדִים תְּרֵי, וְאִנּוּן אָאְאִאֻ וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ, אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, עוֹלִים שְׁנַיִם וְיוֹרְדִים שְׁנַיִם, וְהֵם אָאְאִאֻ.
וְהַאי אָת דְּאִיהִי אַלֶּ"ף חֹלֵ"ם דְּאִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא, וְהָאוֹת הַזּוֹ שֶׁהִיא אָלֶ"ף חֹלֵ"ם שֶׁהִיא בָאֶמְצַע, אִיהִי כֶתֶר עִלָּאָה דְאַסְחַר עַל רֵישָׁא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הִיא כֶתֶר עֶלְיוֹן שֶׁסּוֹבֵב עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וּבְגִין דָּא "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (בראשית לז, ז), וּמִשּׁוּם כָּךְ וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי. הַאי כִּתְרָא אִתְּמַר בָּהּ "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), הַכֶּתֶר הַזֶּה נֶאֱמַר בָּהּ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. וְאִיהִי אַבְנָא דְאִתְגַּזְרַת דְּלָא בִידַיִן, וְהִיא אֶבֶן שֶׁנִּגְזֶרֶת שֶׁלֹּא בַיָּדַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן" (דניאל ב, לד) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וְגוֹמֵר, וּבְגִין דְּלָא אַשְׁכְּחָן לָהּ אֲתַר מֵאָן אִתְגַּזְרָא, וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא מוֹצְאִים לָהּ אֶת הַמָּקוֹם מֵאֵיפֹה שֶׁנִּגְזְרָה, שָׁאֲלִין מַלְאָכַיָּא קַדִּישַׁיָּא 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', וְלָא אַשְׁכְּחִין לָהּ אֲתַר, שׁוֹאֲלִים הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, וְלֹא מוֹצְאִים לָהּ מָקוֹם, עַד דְּאָמְרִין "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב) עַד שֶׁאוֹמְרִים בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה מִמְּקוֹמוֹ. (בֵּינְתַיִם הֲרֵי הַזָּקֵן אֶצְלוֹ וְאָמַר, רַבִּי רַבִּי, זֶה בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁאֵין לָהּ שָׁם אֶלָּא אֲצִילוּת, וְזֶהוּ הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן, מִשּׁוּם שֶׁהִיא גְּזֵרַת מַלְכִין, וּבָהּ גּוֹזְרִים דִּין רָפֶה, זֶה דִּין אַחֲרוֹן, וְכֶתֶר מַלְכוּת נִקְרָא סְפִירָה, שֶׁאֵין סְפִירָה שְׁלֵמָה חוּץ מִמֶּנָּה לְמַטָּה).
וְהַאי אֶבֶן אִיהִי סְגוּלַת מְלָכִים, אִיהִי שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שִׂיחַת חֵיוָן וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, שִׂיחַת כָּל עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְהָאֶבֶן הַזּוֹ הִיא סְגֻלַּת מְלָכִים, הִיא שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שִׂיחַת חַיּוֹת וּשְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, שִׂיחַת כָּל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, יְדִיעַת שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא בְּעִתִּים, עֵת וּזְמַן לְכֹלָּא יְדִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה בְּעִתִּים, עֵת וּזְמַן לַכֹּל. כָּל טַעֲמֵי וּנְקוּדֵי וְאַתְוָון כְּלִילָן בָּהּ, קָלָא דִבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, כְּלִילָן בָּהּ, כָּל הַטְּעָמִים וְהַנְּקֻדּוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת כְּלוּלִים בָּהּ, קוֹל, דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה כְּלוּלִים בָּהּ. אִיהִי כֶתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהוּנָה, וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְאִיהִי תַּגָּא בְּרֵישׁ כָּל אַתְוָון, הִיא כֶתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְהִיא כֶתֶר בְּרֹאשׁ כָּל הָאוֹתִיּוֹת, כְּגַוְונָא דָא [ש], וְעַל הַאי אַבְנָא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲבֵרָיו, 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם' כְּמוֹ זֶה: ש, וְעַל הָאֶבֶן הַזּוֹ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲבֵרָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם.
וְאִיהִי קוֹצָא דְכָל אַתְוָון וְהִיא הַקּוֹץ שֶׁל כָּל הָאוֹתִיּוֹת. בּ כְּגַוְונָא דָא דּ בּ כְּמוֹ זֶה דּ. קוֹץ דְּכָל אָת וְאָת, שִׁיעוּר קוֹמָה דִּילְהוֹן ו', מֵעֵילָּא לְתַתָּא וּמִתַּתָּא לְעֵילָא, קוֹץ שֶׁל כָּל אוֹת וְאוֹת, שִׁעוּר קוֹמָה שֶׁלָּהֶן ו' מִמַּעְלָה לְמַטָּה וּמִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְרָזָא דְמִלָּה מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, וְרָזָא דָא "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת" (דברי הימים א' כט, יא) וְגוֹ', וְסוֹד הַדָּבָר – מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, וְזֶה סוֹד לְךָ יהו"ה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְגוֹמֵר. "לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (שם) דָא מַלְכוּת, דְּאִיהִי בְּכֹלָא לְךָ יהו"ה הַמַּמְלָכָה – זוֹ מַלְכוּת, שֶׁהִיא בַכֹּל וְאִיהוּ צִפְצוּף עוֹפִין קַדִּישִׁין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" (קהלת י, כ), וְהִיא צִפְצוּף שֶׁל הָעוֹפוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, צִפְצוּפָא דְכָל צִפָּרִין דְּאִינוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין, דִּמְצַפְצְפִין בְּכַמָּה צְלוֹתִין, הַצִּפְצוּף שֶׁל כָּל הַצִּפֳּרִים, שֶׁהֵן נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁמְּצַפְצְפִים בְּכַמָּה תְפִלּוֹת, שִׂיחַת חֵיוָון דְּאִינוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" (בראשית כד, סג) וְכוּ', וְלֵית שִׂיחָה אֶלָּא צְלוֹתָא שִׂיחַת חַיּוֹת, שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה וְכוּ', וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְפִלָּה.
וּבְגִינָהּ אִתְּמַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית חוֹבָה, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, דְּאִיהוּ רְשׁוּ דְלַיְלָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר, תְּפִלַּת שַׁחֲרִית חוֹבָה, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, שֶׁהִיא רְשׁוּת הַלַּיְלָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּבְגִין דָּא לֵית לָהּ קְבִיעוּת בַּלַּיְלָא דְדַמְיָא לְגָלוּתָא, אֶלָּא זִמְנִין אִשְׁתַּכְּחַת תַּמָּן וְזִמְנִין לָא אִשְׁתַּכְּחַת וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר, תְּפִלַּת שַׁחֲרִית חוֹבָה, תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, שֶׁהִיא רְשׁוּת הַלַּיְלָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין לָהּ קְבִיעוּת בַּלַּיְלָה, שֶׁדּוֹמָה לַגָּלוּת, אֶלָּא פְּעָמִים נִמְצֵאת שָׁם וּפְעָמִים אֵין נִמְצֵאת.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חֲמֵיסַר
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דְּאִתְּמָר בְּהַהוּא זִמְנָא "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת" (ישעיהו לה, ג) דְּיָדִין צְרִיכִין לְסַלְקָא לְעֵילָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דְּהָא גּוּפָא בְּחִיבּוּרָא חַד עִם רֵישָׁא. אֲבָל יָדִין לָא קָיְימִין הָכִי בַּהֲדֵי אִינוּן תְּרֵין מוֹחֵי. בְּגִין כָּךְ אִינוּן צְרִיכִין לְסַלְקָא לְעֵילָא לְאִתְחַבְּרָא בְּהוּ. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. דְּבִינָה אִיהִי חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. גּוּפָא דְּמַלְכָּא בְּחֶסֶד שָׁרֵי. וּבְגִין כָּךְ חֶסֶד וּגְבוּרָה סָלְקִין לְגַבֵּי אִינוּן מוֹחִין, לְאִתְקַשְּׁרָא כֹּלָּא כְּחַד. כְּדֵין בִּרְכָאָן נַגְדִין לְכָל סְטַר. כַּמָּה דְּאָמַר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" (ויקרא ט, כב), דְּהָא מִתַּמָּן נַחְתִּין לְאַרָקָא לִבְנִין. וְאִי תֵּימָא דְּנָחִיתוּ אִיהוּ לְגַבַּיְיהוּ? לָאו (דף לב' עמוד א') הָכִי, דְּהָא לָא נָחֲתִין אֶלָּא לְאַנְהָרָא וּלְבָרְכָא. "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל" (שמות יז, יא) דְּהָא בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין הָכִי לְעֵילָא, מִתְחַבְּרָן בְּחִיבּוּרָא חֲדָא, כְּגוֹן חָכְמָה וּבִינָה דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן לְעָלְמִין. וּכְדֵין אִתְהֲדָרוּ יְדָא חֲדָא. וְאִתְּמָר בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו" כְּתִיב.
וִידִין אִלֵּין קָיְימִין לְאַקָּמָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא לְעֵילָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂמֹאלוֹ" וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין אִתְחַבְּרַת בְּגוּפָא. וְאִי לָא, "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ" (איכה ב, א) וְכוּ'. וּבְזִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטִין מִתְתַּקְּפָן בְּאִינוּן טוּפְרִין, וּכְדֵין יָדִין לָא יָכְלִין לְאַתְרָמָא. וְאִתְּמָר בְּהוּ "וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק" (שמות יז, יא) רָפוֹת וַדַּאי, "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד). אֲבָל כַּד אִינוּן מִתְתַּקְּפָן אִתְּמָר בְּהוּ "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת" (ישעיהו לה, ג) עַל יְדָא דִּתְרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין אִתְהֲדָרוּ חַד, יָד חֲזָקָה וְלָא רַפְיָא.
וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל דָּא יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ" (תהלים מו, ג). בְּעִדָּנָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַדְּתָא עָלְמָא, דְּהָא כְּדֵין דִּינָא תַּקִּיפָא יִתְּעַר עַל כָּל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרִיאוּ. וְכֻלְהוֹ צַדִּיקַיָּא יְהַדְּרוּן בְּדִינָא לְאִתְבָּרְרָא וּלְאִתְלַבְּנָא עַד דְּיִתְדְּכוּן לְגַמְרֵי, לָקֳבֵל בִנְיָנָא חַדְתָא דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְנֵי לֵיהּ לְעָלְמָא. וּשְׁאָר בִּרְיָין דְּעָלְמָא בְּהַהוּא תּוּקְפָּא יִתְחַרְבוּן, עַד דִיהַדֵּר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּתִיקּוּנָא דְּבִנְיָנָא אַחֲרָא. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִלָּה גְּנִיזָא לְמָארֵהּ אֲבָל (דף לב' עמוד ב') מֵהַהוּא דִּינָא וַדַּאי דָּחֲלִין כֹּלָּא, בְּגִין כָּךְ וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. וְלִכְלֹא אַזְמִין מֹשֶׁה בְּתִיקּוּנוֹי עִלָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חֲמֵיסַר
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דְּאִתְּמָר בְּהַהוּא זִמְנָא בזמן שיבוא מלך המשיח, נאמר על אותו הזמן "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת" (ישעיהו לה, ג) דְּיָדִין צְרִיכִין לְסַלְקָא לְעֵילָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ שהידים צריכות להעלות למעלה שנאמר "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דְּהָא גּוּפָא בְּחִיבּוּרָא חַד עִם רֵישָׁא שהרי הגוף נמצא בחיבור אחד עם הראש, אֲבָל יָדִין לָא קָיְימִין הָכִי בַּהֲדֵי אִינוּן תְּרֵין מוֹחֵי אבל הידיים לא עומדות בחיבור אחד עם שני מוחות החכמה והבינה. בְּגִין כָּךְ אִינוּן צְרִיכִין לְסַלְקָא לְעֵילָא לְאִתְחַבְּרָא בְּהוּ לכן צריכים להעלותן למעלה ולהתחבר במוחין. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה, דְּבִינָה אִיהִי חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. והכל הוא סוד עליון. בינה נקראת חיי מלך שהיא נותנת חיים ומוחין למלך שהוא ז"א. גּוּפָא דְּמַלְכָּא בְּחֶסֶד שָׁרֵי וּבְגִין כָּךְ חֶסֶד וּגְבוּרָה סָלְקִין לְגַבֵּי אִינוּן מוֹחִין, לְאִתְקַשְּׁרָא כֹּלָּא כְּחַד גוף המלך ז"א, מתחיל בחסד, ולכן חסד וגבורה שהם ב' הידיים – בהרמתן עולות לגבי אלו המוחין, להתקשר הכל כאחד. כְּדֵין בִּרְכָאָן נַגְדִין לְכָל סְטַר ואז ברכות נמשכות לכל צד. כַּמָּה דְּאָמַר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" (ויקרא ט, כב), דְּהָא מִתַּמָּן נַחְתִּין לְאַרָקָא לִבְנִין כיון שמשם יורדים להוריד שפע לבנים.
וְאִי תֵּימָא דְּנָחִיתוּ אִיהוּ לְגַבַּיְיהוּ? לָאו (דף לב' עמוד א') הָכִי, דְּהָא לָא נָחֲתִין אֶלָּא לְאַנְהָרָא וּלְבָרְכָא. ואם תשאל, שמורידים הידיים את השפע לעצמם? לא כך, שהם אינם ממשיכים אלא להאיר ולברך כמו שנאמר במשה בשעה שהרים את ב' ידיו אמר בלשון יחיד יָדוֹ, "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל" (שמות יז, יא). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין הָכִי לְעֵילָא, מִתְחַבְּרָן בְּחִיבּוּרָא חֲדָא, כְּגוֹן חָכְמָה וּבִינָה דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן לְעָלְמִין שהרי בזמן שעולות כך למעלה, מתחברות הידיים בחיבור אחד, כמו חכמה ובינה שלא נפרדות לעולם אלא נמצאות ביחוד תדירי. וכן הן, אחרי שעולות, וּכְדֵין אִתְהֲדָרוּ יְדָא חֲדָא חוזרות להיות יד אחת, ונאמר בהן. וְאִתְּמָר בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו" כְּתִיב כמו שבאהרן יָדָו בכתיב חסר ויכול להקרא יָדוּ לרמוז שהיו אחד.
וִידִין אִלֵּין קָיְימִין לְאַקָּמָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא לְעֵילָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂמֹאלוֹ" וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין אִתְחַבְּרַת בְּגוּפָא וידיים אלו עומדות להקמת השכינה ולהעלותה למעלה, שנאמר בהם 'שמאלו' וכו', שהרי אז מתחברת בגוף בעלה שהוא ז"א. וְאִי לָא, ואם לא עולה למעלה נאמר "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ" (איכה ב, א) וְכוּ' שארץ היא השכינה ושמים הוא ז"א. וּבְזִמְנָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטִין מִתְתַּקְּפָן בְּאִינוּן טוּפְרִין, וּכְדֵין יָדִין לָא יָכְלִין לְאַתְרָמָא. וְאִתְּמָר בְּהוּ ובזמן שהסטרא אחרא מתחזקים באלה הצפרניים, אז לא יכולות הידיים לעלות, ומיד נאמר "וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק" (שמות יז, יא) רָפוֹת וַדַּאי, "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד). אֲבָל כַּד אִינוּן מִתְתַּקְּפָן אִתְּמָר בְּהוּ אבל, כאשר הידיים מתחזקות להרימה נאמר בהן "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת" (ישעיהו לה, ג) עַל יְדָא דִּתְרֵין מְשִׁיחִין על ידי שני המשיחים שנאמר בהם: דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין אִתְהֲדָרוּ חַד, יָד חֲזָקָה וְלָא רַפְיָא שאז יחזרו להיות אחד וזה יד החזקה שאינה רפה.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, בְּזִמְנָא דִּכְתִיב זה יום הדין הגדול, בזמן שיאמר "עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ" (תהלים מו, ג). בְּעִדָּנָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַדְּתָא עָלְמָא, דְּהָא כְּדֵין דִּינָא תַּקִּיפָא יִתְּעַר עַל כָּל בִּרְיָין דְּאִתְבְּרִיאוּ בעידן שירצה הקב"ה לחדש את העולם, באותו הזמן דין תקיף יתעורר על כל הבריות שנבראו. וְכֻלְהוֹ צַדִּיקַיָּא יְהַדְּרוּן בְּדִינָא לְאִתְבָּרְרָא וּלְאִתְלַבְּנָא עַד דְּיִתְדְּכוּן לְגַמְרֵי, לָקֳבֵל בִנְיָנָא חַדְתָא דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְנֵי לֵיהּ לְעָלְמָא וכל הצדיקים יחזרו למשפט וידונו אותם להתברר ולהתלבן עד שיטהרו לגמרי,על מנת שיוכלו לעמוד כנגד הבנין המחודש של העולם שזמין הקב"ה לבנות את העולם. וּשְׁאָר בִּרְיָין דְּעָלְמָא בְּהַהוּא תּוּקְפָּא יִתְחַרְבוּן, עַד דִיהַדֵּר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּתִיקּוּנָא דְּבִנְיָנָא אַחֲרָא ושאר הבריות בעולם שאינם צדיקים, באותו תוקף הדין יחרבו, ויעבור תיקונים אחרים, עד שיחזירם הקב"ה בתיקון של העולם האחר. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִלָּה גְּנִיזָא לְמָארֵהּ אֲבָל (דף לב' עמוד ב') מֵהַהוּא דִּינָא וַדַּאי דָּחֲלִין כֹּלָּא, בְּגִין כָּךְ וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. וְלִכְלֹא אַזְמִין מֹשֶׁה בְּתִיקּוּנוֹי עִלָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.מֵהַהוּא דִּינָא וַדַּאי דָּחֲלִין כֹּלָּא, ומשם והלאה לאחר חידוש העולם המתוקן, הדבר גנוז לפני הבורא, אבל מאותו הדין ודאי פוחדים כולם ובגלל כך נאמר בְּגִין כָּךְ וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. וְלִכְלֹא אַזְמִין מֹשֶׁה בְּתִיקּוּנוֹי עִלָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ. ולכל כבר הזמין משה תיקונים עליונים. אשרי חלקו.
תפילות פ"ב - פ"ג מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה פ"ב: אף על פי שחשך שולט על ישראל בגלות, אור יחודו ית' נמצא בנשמותיהם ומעורר תשובה בלבם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲלֹא אַתָּה הוּא הַמְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בְּלֵב בָּנֶיךָ בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה נִמְצָא בְּכָל הַנְּשָׁמוֹת וּבְכָל הַנְּפָשׁוֹת וּבְכָל הָרוּחוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַחֲשִׁיךְ עֲלֵיהֶם, אוֹרְךָ עוֹמֵד נֶגֶד כָּל חֹשֶׁךְ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אֲנִי יְהוָֹה לֹא שָׁנִּיתִי", וּבַעֲבוּר זֶה אָמַרְתָּ לְיִשְׂרָאֵל "אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהֹוָה אֵלַי", אֵלַי דַּיְקָא, שֶׁאַתָּה יָחִיד נוֹדַע עַל כָּל מַדְרֵגוֹתֶיךָ, "הַשִׁיבֵנוּ יְהוָֹה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" וְכוּ', "טַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת" שֶׁאַתָּה שׁוֹרֶה בְּתוֹךְ לִבֵּנוּ, וְתָאִיר בָּנוּ אוֹרְךָ עַד שֶׁיַּעֲבִיר מִמֶּנּוּ כָּל זֹהֲמָא וְלֹא יִשְׁלֹט בָּנוּ כִּי אִם אֲמִתְּךָ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְךָ אֲנַחְנוּ מְצַפִּים וַהֲרֵי לִבֵּנוּ אָנוּ נוֹשְׂאִים אֵלֶיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמַעְלָה שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ מַשְׁפִּילִים עֵינֵינוּ שֶׁלֹּא לְהָרִים פָּנֵינוּ נֶגֶד יְקָר יִחוּדְךָ, וְלִבֵּנוּ נָשׂוּי לְךָ, וְכֵן אַתָּה תָּאִיר לָנוּ אוֹרְךָ בִּלְבָבֵנוּ לַעֲשׂוֹת לָנוּ לֵב אֶחָד בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ. יַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתְךָ, שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין זוּלָתְךָ, וְנֶאֶמַר בְּךָ "וְהוּא בְּאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנוּ וְנַפְשׁוֹ" וכו', הוֹשִׁיעֵנוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה פ"ג: הוראת שם שד"י שאומר די לפלונית שפחה רעה שמבקשת לעבר תחומה בקיטרוגה נגד ישראל.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שַׁדַּי שִׁמְךָ, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר דַּי לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ. אֱמֹר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי! שֶׁהֲרֵי לִילִית שִׁפְחָה רָעָה רָצְתָה לַעֲבֹר מִתְּחוּמָהּ לְקַטְרֵג עַל בָּנֶיךָ, מִיָּד אַתָּה שַׁדַּי תִּהְיֶה בְּצָרֵנוּ, שֶׁחוֹתָמְךָ אֱמֶת, וּמַבְרִיחַ כָּל שֶׁקֶר מִפִּתְחֵנוּ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ", וְאַתָּה שַׁדַּי, שׁוֹמֵר דְּלָתוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי לִיכָלְתְּךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים, שֶׁאַתָּה כֹּל יָכוֹל בְּצַדִּיק חַי עוֹלָמִים שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהוָֹה הַמַּמְלָכָה" – וַדַּאי בְּמַלְכוּתְךָ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.