תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.
(דף קכו ע"א) בְאוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָא מָאן דְּרָשִׁים וְצִיֵּיר אִלֵּין שִׁרְטוּטִין, אִיהוּ אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה. מָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּשִׁפּוּלֵי מַשְׁכְּנָא, אִשְׁתְּמוֹדָע בְּאִלֵּין רְשִׁימִין וְצִיּוּרִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ" (תהלים קלט, טו), צִיּוּרָא דְאַרְבַּע שִׁרְטוּטִין אִלֵּין, אִינוּן אַרְיֵה, שׁוֹר, נֶשֶׁר, אָדָם, בְּכֻלְּהוּ אַרְבַּע רְשִׁימִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם" (יחזקאל א, י), וְדָא מִיכָאֵ"ל שַׂר הַחֶסֶד לִימִינָא, וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּן, דָּא גַבְרִיאֵ"ל שַׂר הַגְּבוּרָה, וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן דָּא נוּרִיאֵ"ל שַׂר שָׁלוֹם עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם" (יחזקאל א, י), רְפָאֵ"ל שַׂר שְׁכִינְתָּא, דְתַמָּן פְּאֵר, דְּאִתְּמַר בָּהּ "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (יחזקאל כד, יז).
מָאן דְּלָא אִתְחַזְיָין שִׁרְטוּטִין בֵּיהּ, לֵית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא כְלָל לְעֵילָא, זְכוּתֵיהּ נָחִית לְתַתָּא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים" (תהלים סט, כט), אֶלָּא אִם תָּב בִּתְיוּבְתָּא, דְּדָא אִשְׁתַּכַּח דְּלֵית לֵיהּ בַּמֶּה דְיֵיתֵי בְּגִלְגּוּלָא, מָאן דְּשִׁרְטוּטִין דִּילֵיהּ רְכִיבִין כְּגַוְונָא דָא [ציור] דָּא אַחֲזֵי דְקָא אַתְיָא בְגִלְגּוּלָא חֲדָא, וְאִם תְּרֵין שִׁרְטוּטִין מוּרְכָּבִין כְּגַוְונָא דָא [ציור], אַחֲזֵי תְּרֵין גִּלְגּוּלִין, וְאִם תְּלַת שִׁרְטוּטִין בְּמִצְחֵיהּ מוּרְכָּבִין, הָא אַשְׁלִים "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), וְאִם לֵית לֵיהּ שִׁרְטוּטִין בְּמִצְחֵיהּ, וְאִית שִׁרְטוּטִין עַל קְרִיצִין דְּעַיְינִין, דָּא אַחֲזֵי "וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ" (עמוס א, ג).
שִׁרְטוּטִין אִינוּן בְּאַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָה, צִיּוּרִין בִּנְקוּדִין דְּאִינוּן "יוד הי ואו הי", וְצִיּוּרִין אִינוּן בְּעַיְינִין, בְּאוּדְנִין, בְּאַנְפִּין, בְּנוּקְבִין דְּחוֹטָמָא בְּפוּמָא, קָמֵ"ץ שִׁרְטוּט וְצִיּוּר, שִׁרְטוּט לְעֵילָא וּנְקוּדָה לְתַתָּא, דָּא אַחֲזֵי עַל גִּלְגּוּלָא קַדְמָאָה, דְקָא נָחִית לְתַתָּא.
נִיצוֹץ אִיהוּ חַיָּה תְּחוֹת רָקִיעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב), רָקִיעַ וַדַּאי עַל רֵישָׁא דְחַיָּה, אִיהוּ קָמֵ"ץ, נִיצוּץ חַיָּה, רָקִיעַ לְעֵילָא מִינָהּ, נִיצוֹץ אִיהוּ י' סָלִיק בְּאָת ו' דְּאִיהוּ רָקִיעַ, שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר וְאִתְעֲבִידַת ס', וּבָהּ "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים" (תהלים קמה, יד), וְחַיָּה אִיהוּ סָמַךְ לָרָקִיעַ.
רָקִיעַ עִם נִיצוֹץ אִיהוּ גִלְגּוּל, רָקִיעַ בְּלָא נִיצוֹץ אִיהוּ גַלְגַּל, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ 'גַלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם', דְּאַחֲזִיר לְעָלְמָא, וְדָא פַתָח, וְלָא אִית לֵיהּ הַרְכָּבָה בְגִלְגּוּל, דְּלֵית לֵיהּ חַיָּה דְרָכִיב עֲלָהּ, וְדָא 'שַׁרְבִיט הַכֹּכָב', דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" (במדבר כד, יז), דָּרַךְ בֵּין שְׁתֵּי חַיּוֹת דְּאִינוּן צֵרִ"י, וְאִתְעֲבִיד "וַיִּיצֶר" (בראשית ב, ז), וּבְהוֹן קָא אַתְיָא בִּתְרֵין גִּלְגּוּלִין, וְדָא אָדָם דִּיְצִירָה, דְּקָמֵ"ץ אִיהוּ אָדָם דִּבְּרִיאָה, וְכַד אָתָא בִתְלַת גִּלְגּוּלִין דְּאִינוּן סֶגוֹ"ל, אִתְעֲבִיד שַׁלְשֶׁלֶ"ת מְשׁוּלָשׁ בְּהוֹן, וְדָא אָדָם דַּעֲשִׂיָּה.
וְהָכִי אִיהוּ 'שַׁרְבִיט דְּכֹכָב', כַּד אִיהוּ עוֹבֵר בֵּין שְׁתֵּי אוֹפַנִּים דְּאִינוּן שְׁבָ"א, אִתְעֲבִיד שׁוּרֻ"ק, דַּרְגָּ"א, וְאִינוּן שַׁלְשֶׁלֶ"ת לְעֵילָא, בְסֶגוֹ"ל, בְּסֶגוֹלְתָּ"א, דַּרְגָּ"א לְתַתָּא בְשׁוּרֻ"ק, שְׁבָ"א צֵרִ"י, חֹלֵ"ם כַּד אִסְתַּלִּיק בְּצֵרִ"י אִתְעֲבִיד סֶגוֹלְתָּ"א, חִרֵ"ק דְּנָחֲתָא בְצֵרִ"י אִתְעֲבִיד סֶגוֹ"ל, וְכַד עָאל בִּשְׁבָ"א אִתְעֲבִיד שֻׁרֵ"ק, וְכֹלָּא נְקֻדָּה חֲדָא, חֹלֵ"ם אִיהוּ לְעֵילָא בְּסֶגוֹלְתָּ"א, חִרֵ"ק אִיהוּ לְתַתָּא בְּסֶגוֹ"ל, שׁוּרֻק אִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא כְּגַוְונָא דָא וּ, "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט).
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים" (שמות יז, יב) וְכוּ', תְּרֵין יְדִין אִינוּן דְּמִינַּיְיהוּ מִתְתַּקְּפָן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וּבְגִין תְּרֵין אִלֵּין אִינוּן כְּבֵדִים, דִּבְהוּ כְּתִיב "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְאִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא לְהוּ לְגַבֵּי רֵישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִינוּן מִּתְתַּקְנָן בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וְאִינּוּן מְסָאֲבִין לָא יָכְלִין לְנַטְּלָא מִינַּיְיהוּ כְּלָל. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. דְּהָא אִלֵּין יְדִין בְּזִמְנָא דְּקַיְּימִין לְתַתָּא, כְּדֵין נָפִיק מִינַּיְיהוּ לְבַר לְאִינּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּמוֹ דַּאֲמִינָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין לְעֵילָא, תַּרְוַיְיהוּ נַגָּדִין בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל (דף קטז' עמוד א') וְרָזָא דָּא "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וַדַּאי וְלָא לְגַבַּיְיהוּ. וְדָא "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא זִיוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא לְבָתַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב), דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא דָּא אִזְדַּמַּן. סוֹפָא דְּכֹלָּא זִיוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ לְקַיְּימָא לְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' לְפִי חָרֵב" (שמות יז, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאַפִּיקַת מִילִין לְעָלְמָא. אֲבָל תִּיקּוּנִין דְּמִילִּין מִלְעֵילָּא נָפִיק, וּשְׁכִינְתָּא אֲפִיק לֵיהּ לְעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ "לְפִי חָרֵב" – דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא בְּנָא מַדְבְּחָא, וְדָא לְזִיוּוּגָא דְּהַהוּא זִמְנָא לְאַקָּמָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ. וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי" (שמות יז, טו) לְפוּם תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בְּהַהוּא זִמְנָא. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), דָּא יָד הַחֲזָקָה, לְמֶהֱוֵי הָכִי תָּדִיר בְּתִיקּוּנָא דְּחֵילָא דָּא דְּאִצְטְרָךְ בְּכַמָּה זִמְנִין בְּגָלוּתָא:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וָשֶׁבַע
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" הָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי בְּכַמָּה נִסְיוֹנִין קַיְּמוּ בְּגָלוּתָא וּמָסְרוּ גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא. וְתָא חֲזֵי, חוֹבָא דְּאָדָם גָּרִים לְעָלְמָא מוֹתָא. אֲבָל חוֹבָא דְּקַיִן גָּרִים לְכַמָּה זַכָּאִין מִיִּשְׂרָאֵל (דף קטז' עמוד ב') דְּיִתְמַסְּרוּן לְאִתְקַטְלָא בִּידָא דְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, קַיִן גַּרְמֵיהּ מַאי גְּרָם לֵיהּ לְמֵיחַב? אֶלָּא בְּגִין דְּקָרְבָּנֵיהּ לָא הֲוָה נְקִיָא, וְהָא אִתְּמָר. וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּגִים יַתִּיר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת עֲלֵיהּ. וּכְדֵין קַטִּל לֵיהּ לְהֶבֶל. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפְּגִים בֵּיהּ וַדַּאי. דְּקַיִן בִּדְרוֹעָא דָּא תַּלְיָא. וּבְגִין דְּרוֹעָא דָּא דְּאִתְפְּגִים אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת. וְרָזָא דְּמִלָּה "מִמְתִים יָדְךָ יְהֹוָה" (תהלים יז, יד), וְדָא יָד שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּגִימַת. דְּהָא בְּגִין יְדָא דָּא אִצְטְרִיכוּ כַּמָּה לְמֵימַת מִיִּשְׂרָאֵל. וְרָזָא דְּמִלָּה מָאן דְּנָקִי – אַגַּב אִימֵּיהּ סָלִיק. דְּהָא רָזָא דָּא אִיהוּ, מָאן דְּבָעֵי לְסַלְקָא לְדַרְגָּא חַד עִלָּאָה יַתִּיר, וְכֵיוָן דְּלָאו אִיהוּ נְקִיָא, בְּוַדַּאי יַתִּיר אִיהוּ מִתְקַלְקֵל, כְּגַוְנָא דֶּאֱלִישָׁע אַחֵר. וְרָזָא דָּא "אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה" (משלי ל, ה). 'זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים לֹא זַכָּה צוֹרַפְתּוֹ לַמִּיתָה' (יומא עב, ב). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי קַיִן יִתְהַדֵּר נָקִי. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא) וְאִלֵּין הֲרוּגֵי מַלְכוּת, דְּכֻלְּהוּ יִתְהַדְּרוּן לְאַתְרַיְיהוּ, וּדְרוֹעָא דָּא יִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת, וְדָא יָד הַחֲזָקָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִיהוּ זָמִין לְאַתְקָנָא מִלָּה דָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת:
> בעליית הידיים כלפי הראש נמשך כח לישראל, ועשו וישמעאל נופלים תחתיהם.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים" (שמות יז, יב) וְכוּ', תְּרֵין יְדִין אִינוּן דְּמִינַּיְיהוּ מִתְתַּקְּפָן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וּבְגִין תְּרֵין אִלֵּין אִינוּן כְּבֵדִים, שתי ידים הם, שמהם מתחזקים עשו מיד שמאל, וישמעאל מהימין, שבהם נאמר דִּבְהוּ כְּתִיב "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְאִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא לְהוּ לְגַבֵּי רֵישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִינוּן מִּתְתַּקְנָן בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וצריך להעלותם כלפי הראש העליון, וכך הם נתקנים בתיקון כמו שראוי, וְאִינּוּן מְסָאֲבִין לָא יָכְלִין לְנַטְּלָא מִינַּיְיהוּ כְּלָל. וכשהם למעלה, אלו הטמאים לא יכולים לקחת ולינוק מהם כלום. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. אבל, בוא וראה, הכל הוא סוד עליון. דְּהָא אִלֵּין יְדִין בְּזִמְנָא דְּקַיְּימִין לְתַתָּא, כְּדֵין נָפִיק מִינַּיְיהוּ לְבַר לְאִינּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּמוֹ דַּאֲמִינָא. בזמן שאלה הידים עומדים למטה, אז יוצא מהם גם שפע לחוץ, לאלה עשו וישמעאל כמו שאמרנו, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין לְעֵילָא, תַּרְוַיְיהוּ נַגָּדִין בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל. אבל בזמן שעולים למעלה כנגד הראש, שניהם נאחזים בעמודא דאמצעיתא שהוא המבריח מהקצה אל הקצה לתת את השפע והכח רק לישראל, (דף קטז' עמוד א') וְרָזָא דָּא וזה סוד "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וַדַּאי וְלָא לְגַבַּיְיהוּ. לגבי השכינה בודאי ולא עבורו. וְדָא וזה "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא זִיוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא לְבָתַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא. בגלל שבאותו זמן המלחמה הזיווג לא נמצא, אלא רק אחר כך, בסוף הכל, בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב), אבן דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא דָּא אִזְדַּמַּן. שהרי הכל, לתיקון השכינה נועד, סוֹפָא דְּכֹלָּא, זִיוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ לְקַיְּימָא לְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. בסוף הכל, שז"א חוזר מהמלחמה למקומו, נמצא הזיווג, כדי להשיב הדברים במקומם, לקיים אותם בקיום שלם.
> במלחמה עמלק נתחזקה היד להציל את ישראל בכל ימי הגלות.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' לְפִי חָרֵב" (שמות יז, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאַפִּיקַת מִילִין לְעָלְמָא. זו השכינה שמוציאה את הדברים לעולם, אֲבָל תִּיקּוּנִין דְּמִילִּין מִלְעֵילָּא נָפִיק, וּשְׁכִינְתָּא אֲפִיק לֵיהּ לְעָלְמָא. אבל התיקונים מלמעלה יוצאים, מהספירות שעל גביה, והשכינה היא הוציאה אותם לעולם, לכן בְּגִין כָּךְ "לְפִי חָרֵב" – דָּא זו "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה".
בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא בְּנָא מַדְבְּחָא, בסוף המלחמה בנה משה מזבח, וְדָא לְזִיוּוּגָא דְּהַהוּא זִמְנָא לְאַקָּמָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ. וזה לצורך הזיווג של אותו הזמן שנעדר בזמן המלחמה ועתה שב להעמיד הדברים במקומם, וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי" (שמות יז, טו) לְפוּם תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בְּהַהוּא זִמְנָא. לפי התיקון שנתקן באותו הזמן. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), יד דָּא יָד הַחֲזָקָה, לְמֶהֱוֵי הָכִי תָּדִיר בְּתִיקּוּנָא דְּחֵילָא דָּא דְּאִצְטְרָךְ בְּכַמָּה זִמְנִין בְּגָלוּתָא: שתהיה היד תמיד כך, בתיקון כוחה שתצטרך בכמה זמנים בגלות.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְחַמְשִׁין
> חטאו של קין גרם למיתת הרוגי מלכות.
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" הָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הנה משה רבנו הרועה הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי בְּכַמָּה נִסְיוֹנִין קַיְּמוּ בְּגָלוּתָא וּמָסְרוּ גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא. בודאי ישראל עמדו בכמה ניסיונות בזמן הגלות ומסרו עצמם למיתה. וְתָא חֲזֵי, חוֹבָא דְּאָדָם גָּרִים לְעָלְמָא מוֹתָא. אֲבָל חוֹבָא דְּקַיִן גָּרִים לְכַמָּה זַכָּאִין (דף קטז' עמוד ב') מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְמַסְּרוּן לְאִתְקַטְלָא בִּידָא דְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. ובוא וראה, חטאו של אדם הראשון גרם מיתה בעולם, אבל חטאו של קין שגרם שצד הטומאה תשלוט לכאורה על הקדושה, גרם לכמה צדיקים מישראל שימסרו להריגה בידם של עובדי עבודה זרה.
> לעתיד לבוא תתוקן זרוע שמאל, שורש קין, והרוגי מלכות יחזרו למקומם.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, קַיִן גַּרְמֵיהּ מַאי גְּרָם לֵיהּ לְמֵיחַב? אבל בא וראה, קין עצמו, מה גרם לו לחטוא? אֶלָּא בְּגִין דְּקָרְבָּנֵיהּ לָא הֲוָה נְקִיָא, וְהָא אִתְּמָר. אלא בגלל שקורבנו לא היה נקי אלא פגום, וזה כבר נתבאר. וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּגִים יַתִּיר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת עֲלֵיהּ. וּכְדֵין קַטִּל לֵיהּ לְהֶבֶל. לכן, נפגם קין יותר, והסטרא אחרא התגברה עליו, ואז הרג את הבל. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפְּגִים בֵּיהּ וַדַּאי. ובאותו הזמן, זרוע שמאל נפגמה בו בודאי, דְּקַיִן בִּדְרוֹעָא דָּא תַּלְיָא. שקין היה תלוי בזרוע זו, וּבְגִין דְּרוֹעָא דָּא דְּאִתְפְּגִים אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת. ובגלל שזרוע זו נפגמה, צריכים היו למות. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "מִמְתִים יָדְךָ יְהֹוָה" (תהלים יז, יד), וְדָא יָד שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּגִימַת וזו יד שמאל שנפגמה. דְּהָא בְּגִין יְדָא דָּא אִצְטְרִיכוּ כַּמָּה לְמֵימַת מִיִּשְׂרָאֵל. שהרי בגלל היד הזו צריכים היו כמה מישראל למות. וְרָזָא דְּמִלָּה מָאן דְּנָקִי – אַגַּב אִימֵּיהּ סָלִיק. וסוד הדבר מי שנקי מהחטא, אחרי אימו עולה דהיינו למקום עליון, דְּהָא רָזָא דָּא אִיהוּ, שכאן סוד זה הוא, מָאן דְּבָעֵי לְסַלְקָא לְדַרְגָּא חַד עִלָּאָה יַתִּיר, וְכֵיוָן דְּלָאו אִיהוּ נְקִיָא, בְּוַדַּאי יַתִּיר אִיהוּ מִתְקַלְקֵל, כְּגַוְנָא דֶּאֱלִישָׁע אַחֵר. מי שרוצה לעלות לדרגה אחת עליונה יותר, וכיון שהוא לא נקי מהחטאים, בודאי שהוא יתקלקל יותר, כגון אלישע אחר, וזה סוד וְרָזָא דָּא "אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה" (משלי ל, ה). 'זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים, לֹא זַכָּה צוֹרַפְתּוֹ לַמִּיתָה' (יומא עב, ב). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי קַיִן יִתְהַדֵּר נָקִי. ולעתיד לבוא יתוקן קי"ן ויחזור להיות נק"י (אותן אותיות), באותו הזמן יאמר על אותם ההרוגים בְּהַהוּא זִמְנָא "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא) וְאִלֵּין ואלו הֲרוּגֵי מַלְכוּת, דְּכֻלְּהוּ יִתְהַדְּרוּן לְאַתְרַיְיהוּ, שכולם יחזרו למקום, וּדְרוֹעָא דָּא יִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת, וזרוע זו תתוקן כמו שראוי, וזו וְדָא יָד הַחֲזָקָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִיהוּ זָמִין לְאַתְקָנָא מִלָּה דָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת: הוא משיח בן יוסף, שהוא עתיד לתקן את זרוע זו והרוגי המלכות שתלויים בה בתיקון שלם כמו שראוי.
תפילה תפ"ג מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תפ"ג: ג' יודי"ן מתגלים בישראל בכמה בחינות, וכשיעידו על יחודו ית' – ידחו מפניהם הסיגים שנתערבו בישראל ובכללם ערב רב, גסי רוח, עליזים וגאים, ויתגלה היחוד על הדבקים ביחודו.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁבָּהֶם נָטַעְתָּ בְּעוֹלָמְךָ, אֻמָּה שְׁלֵמָה כְּלוּלָה בְּעֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מִצַּד ג' אָבוֹת מִתְפָּרְשִׁים לְ-ג' שֶׁהֵם "קָהָל", "עֵדָה" "וְיִשְׂרָאֵל", וְכֵן הֵם "כֹּהֲנִים", "לְוִיִּם" "וְיִשְׂרְאֵלִים", וְכֻלָּם בְּיַחַד גּוֹי אֶחָד וְזֶה יוֹ"ד אַחַת, בְּנוּיָה מִ-גּ' יוּדִין שֶׁהֵם ג' קוֹצִין שֶׁלָּהּ, וּמִצַּד זֶה קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ. וְכֵן יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים בִּבְרָכָה מְשֻׁלֶּשֶׁת "יְבָרֶכְךָ", "יָאֵר", "יִשָּׂא", וְהֵם ג' יוּדִין שֶׁמְּעִידִים עַל יִחוּדְךָ, "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן" כוּ', וְהֵם ג' יוּדִין דְס"ג שֶׁבָּהֶם, "וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ" שֶׁהֵם עֵרֶב רַב גַּסֵּי הָרוּחַ שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲבִיר אוֹתָם מִיִּשְׂרָאֵל דִּכְתִיב, "אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַאֲוָתֵךְ", אֶלָּא, "וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל" מִצַּד הַשְּׁכִינָה אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, שֶׁמִּי שֶׁמִּתְנַהֲגִים עִמָּהּ כְּשֶׁהַיִּחוּד מִתְגַּלֶּה עָלֶיהָ גַּם עֲלֵיהֶם מִתְגַּלֶּה. וְזֶה שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁ'ם כְּ'בוֹד מַ'לְכוּתוֹ שֶׁהוּא שֶׁכֶ"ם, וְזֶה "שֶׁכֶם אֶחָד", "וּלְעָבְדוֹ שֶׁכֶם אֶחָד", בִּזְמַן שֶׁיִּחוּדְךָ יִשְׁלוֹט עַל כָּל הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה" וְכוּ'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, בְּיִחוּדְךָ תִּגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.