תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וּבֵיהּ אִתְקְרִיאוּ תְּלַת אֲבָהָן שְׁבִיעִיּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ב, ב), "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שם), "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ב, ג), "וַיְבָרֶךְ" אוֹתוֹ מִסִּטְרָא דִבְרָכָה, "וַיְקַדֵּשׁ" אוֹתוֹ מִסִּטְרָא דִקְדוּשָׁה, "וַיִּשְׁבֹּת" בּוֹ מִסִּטְרָא דְיִחוּד. וְדָא אִיהוּ וַיְכֻלּוּ, דְאִתְכְּלִילוּ בֵּיהּ תְּלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן בְּרָזָא דִשְׁמָא דְע"ב, כְּגַוְונָא דְע"ב תֵּיבִין. גְּבוּרָה כְּלָלָא דְרי"ו אַתְוָון דְּאִית בִּשְׁמָא דְע"ב, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו' כְּלִיל כֹּלָּא, וְדָא אִיהוּ רָזָא "וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו" (שמות לד, ו), "ע"ב רי"ו יְהֹוָה עַל פָּנָיו" מַאי פָּנָיו? אַנְפּוֹי דָּא וא"ו – י"ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז), "גְּדֹלִים" וַדַּאי מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, דְּאִיהוּ הָאֵ"ל הַגָּדוֹל.
וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בַּשְּׁבִיעִית דְּאִיהִי מַלְכוּת, הַ'שְׁבִיעִי – ה' וַדַּאי בְּכָל שְׁבִיעִיּוֹת כְּלִילָא, וְאִיהִי ה' דְיוֹם הַ'שִּׁשִּׁי, יוֹם דָּא צַדִּיק, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָ'אָרֶץ" (זכריה יד, ט) וְגוֹ' – אִיהוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי יוֹם דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), וְדָא הוּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דִּכְתִיב "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית יט, כז), וַיַּשְׁכֵּם לְפוּרְקָנָא, וּבֵיהּ הַבֹּקֶר אוֹר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), וְהַאי אִיהוּ אוֹר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר" (שמות י, כג), וְאִיהוּ פֶּסַח דְּרוֹעָא יְמִינָא, וּבֵיהּ עֲתִידִין לִיגָאֵל.
דָּבָר אַחֵר "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), הַאי קְרָא עַל שְׁכִינְתָּא אִתְּמַר דְּאִיהִי בְגָלוּתָא, 'חוֹתָם' לָא כְּתִיב, אֶלָּא "כַחוֹתָם", כְּהַהוּא חוֹתָם דְּגוּשְׁפַּנְקָא דְאִיהִי חוֹתָם אֱמֶת, וּבָהּ 'חָתְמֵנוּ לְחַיִּים', וּמַאי נִיהוּ הַאי חוֹתָם דְּבָהּ חַיִּים? אֶלָּא דָא עֵץ הַחַיִּים, דְּבֵיהּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי נָפְקִין. עֵץ וַדַּאי הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'עֵץ הַחַיִּים מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה', וְהַאי עֵץ אִיהוּ ו', מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שְׁנִין דָּא ה', הַחַיִּים אִינוּן אַבָּא וְאִימָּא דְאִינוּן י"ה, י' אִיהוּ חָכְמָה, וּמְנָלָן דְּאִתְקְרֵי חַיִּים? כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וְ"הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת ז, יב), ה' בֵּיהּ אִימָּא עִלָּאָה, מְנָא לָן דְּאִתְקְרֵי חַיִּים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר עֵץ חַיִּים הִיא וַדַּאי, וְתַרְוַיְיהוּ כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם.
(דף סח ע"א) וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהוּ רִישּׁוּמָא בְּהַאי חוֹתָמָא דְאִיהוּ 'חוֹתָם אֱמֶת', וְכָל צִיּוּרִין דְּהַאי חוֹתָמָא אִינוּן רְשִׁימִין בָּהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְאִיהִי צִיּוּרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ אֱמֶת, אָדָם חוֹתָם דִּילֵיהּ יוד הא ואו הא, אִיהוּ חָתִים בֵּיהּ לְחַיִּים, וּמִנֵּיהּ יָרְתִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּנֵי, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי. חַיֵּי מִסִּטְרָא דְאַבָּא וְאִימָּא דְאִינוּן י"ה. בָּנֵי מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב), וְאִיהוּ ו'. מְזוֹנֵי, מִסִּטְרָא דְה' דְאִיהִי 'הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ'. וּבְזִמְנָא דְיָרְתִין מִנֵּיהּ אִלֵּין תְּלַת דַּרְגִּין דִּכְלִילָן בִּשְׁמֵיהּ, אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בְּנוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א), וּבְזִמְנָא דְיָרְתִין יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִלֵּין תְּלַת בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, אִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו), תַּקִּיפָא אִיהִי מִמִּיתָה אַפְרָשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִבְּנוֹי. וּמְנָלָן דְּאַפְרָשׁוּתָא אִית בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבְנוֹי? הָכָא אוֹכַח, "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים" (ישעיהו נט, ב) וְכוּ', וְקָשָׁה אִיהִי מִמִּיתָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ" (רות א, יז).
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וּבֵיהּ אִתְקְרִיאוּ תְּלַת אֲבָהָן שְׁבִיעִיּוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ב, ב), "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שם), "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ב, ג), וּבוֹ נִקְרְאוּ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שְׁבִיעִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְכַל אֱלֹהִי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִי"ם אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. "וַיְבָרֶךְ" אוֹתוֹ מִסִּטְרָא דִבְרָכָה, "וַיְקַדֵּשׁ" אוֹתוֹ מִסִּטְרָא דִקְדוּשָׁה, "וַיִּשְׁבֹּת" בּוֹ מִסִּטְרָא דְיִחוּד וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ מִצַּד שֶׁל בְּרָכָה, וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ מִצַּד שֶׁל קְדֻשָּׁה, וַיִּשְׁבּוֹת בּוֹ מִצַּד שֶׁל הַיִּחוּד, וְדָא אִיהוּ וַיְכֻלּוּ, דְאִתְכְּלִילוּ בֵּיהּ תְּלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן בְּרָזָא דִשְׁמָא דְע"ב, וְזֶהוּ וַיְכֻלּוּ, שֶׁנִּכְלְלוּ בוֹ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁהֵם בְּסוֹד הַשֵּׁם שֶׁל ע"ב, כְּגַוְונָא דְע"ב תֵּיבִין כְּמוֹ כֵן חֶסֶד נִקְרָא גָדוֹל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַכְּלָל שֶׁל ע"ב תֵּבוֹת, גְּבוּרָה כְּלָלָא דְרי"ו אַתְוָון דְּאִית בִּשְׁמָא דְע"ב, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ ו' כְּלִיל כֹּלָּא, גְּבוּרָ"ה הַכְּלָל שֶׁל רי"ו אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּשֵּׁם שֶׁל ע"ב, הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא ו' כּוֹלֵל הַכֹּל, וְדָא אִיהוּ רָזָא "וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו" (שמות לד, ו), "ע"ב רי"ו יְהֹוָה עַל פָּנָיו", וְזֶהוּ סוֹד וַיַּעֲבֹר יהו"ה עַל פָּנָיו, ע"ב רי"ו יהו"ה, עַל פָּנָיו. מַאי פָּנָיו? אַנְפּוֹי דָּא וא"ו – י"ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז), מַה זֶּה פָּנָיו? פָּנָיו זֶה וָא"ו, י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ, "גְּדֹלִים" וַדַּאי מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, דְּאִיהוּ הָאֵ"ל הַגָּדוֹל גְּדוֹלִים וַדַּאי מִצַּד שֶׁל הַחֶסֶד, שֶׁהוּא הָאֵ"ל הַגָּדוֹל. וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בַּשְּׁבִיעִית דְּאִיהִי מַלְכוּת, הַ'שְׁבִיעִי – ה' וַדַּאי בְּכָל שְׁבִיעִיּוֹת כְּלִילָא, וְהַכֹּל נִכְלָל בַּשְּׁבִיעִית שֶׁהִיא מַלְכוּת, הַ'שְּׁבִיעִי ה' וַדַּאי, בְּכָל הַשְּׁבִיעִיּוֹת כְּלוּלָה,
וְאִיהִי ה' דְיוֹם הַ'שִּׁשִּׁי, יוֹם דָּא צַדִּיק, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָ'אָרֶץ" (זכריה יד, ט) וְגוֹ' – אִיהוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהִיא ה' שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי, יוֹם זֶה צַדִּיק, עָלָיו נֶאֱמַר וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וְגוֹמֵר, הוּא יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי יוֹם דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי הַיּוֹם שֶׁל כָּל הַיָּמִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, וְדָא הוּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, דִּכְתִיב "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית יט, כז), וַיַּשְׁכֵּם לְפוּרְקָנָא, וּבֵיהּ הַבֹּקֶר אוֹר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), וְזֶהוּ בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּשְׁכֵּם לַגְּאֻלָּה, וּבוֹ הַבֹּקֶר אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְתוֹרָה אוֹר, וְהַאי אִיהוּ אוֹר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר" (שמות י, כג), וְאִיהוּ פֶּסַח דְּרוֹעָא יְמִינָא, וּבֵיהּ עֲתִידִין לִיגָאֵל וְזֶהוּ הָאוֹר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, וְהוּא פֶסַח זְרוֹעַ יָמִין, וּבוֹ עֲתִידִים לְהִגָּאֵל.
דָּבָר אַחֵר "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו), הַאי קְרָא עַל שְׁכִינְתָּא אִתְּמַר דְּאִיהִי בְגָלוּתָא, דָּבָר אַחֵר, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בַגָּלוּת. 'חוֹתָם' לָא כְּתִיב, אֶלָּא "כַחוֹתָם", כְּהַהוּא חוֹתָם דְּגוּשְׁפַּנְקָא דְאִיהִי חוֹתָם אֱמֶת, וּבָהּ 'חָתְמֵנוּ לְחַיִּים', לֹא כָתוּב חוֹתָם, אֶלָּא כַחוֹתָם, בְּאוֹתוֹ חוֹתָם שֶׁל הַגּוּשְׁפַּנְקָה, שֶׁהִיא חוֹתַם אֱמֶת, וּבָהּ (וְזֶה) חָתְמֵנוּ לְחַיִּים, וּמַאי נִיהוּ הַאי חוֹתָם דְּבָהּ חַיִּים? אֶלָּא דָא עֵץ הַחַיִּים, דְּבֵיהּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי נָפְקִין וּמִיהוּ הַחוֹתָם הַזֶּה שֶׁבּוֹ יֵשׁ חַיִּים? אֶלָּא זֶהוּ עֵץ הַחַיִּים שֶׁבּוֹ בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת יוֹצְאִים. עֵץ וַדַּאי הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'עֵץ הַחַיִּים מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה', וְהַאי עֵץ אִיהוּ ו', עֵץ וַדַּאי, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֵץ הַחַיִּים מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְהָעֵץ הַזֶּה הִיא ו', מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מֵאוֹת שְׁנִין דָּא ה', הַחַיִּים אִינוּן אַבָּא וְאִימָּא דְאִינוּן י"ה, י' אִיהוּ חָכְמָה, מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים זֶה ה', הַחַיִּים הֵם אָב וָאֵם שֶׁהֵם י"ה, י' הִיא חָכְמָה, וּמְנָלָן דְּאִתְקְרֵי חַיִּים? כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וְ"הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת ז, יב), ה' בֵּיהּ אִימָּא עִלָּאָה, וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁנִּקְרָא חַיִּים? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ, ה' בּוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה. מְנָא לָן דְּאִתְקְרֵי חַיִּים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר עֵץ חַיִּים הִיא וַדַּאי, וְתַרְוַיְיהוּ כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם מִנַּיִן לָנוּ שֶׁנִּקְרֵאת חַיִּים? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עֵץ חַיִּים הִיא וַדַּאי, וּשְׁנֵיהֶם כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם.
(דף סח ע"א) וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהוּ רִישּׁוּמָא בְּהַאי חוֹתָמָא דְאִיהוּ 'חוֹתָם אֱמֶת', וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה רְשׁוּמָה בַחוֹתָם הַזֶּה, שֶׁהוּא חוֹתַם אֱמֶת, וְכָל צִיּוּרִין דְּהַאי חוֹתָמָא אִינוּן רְשִׁימִין בָּהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְאִיהִי צִיּוּרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ אֱמֶת, וְכָל צִיּוּרֵי הַחוֹתָם הַזֶּה הֵם רְשׁוּמִים בָּהּ, לְהוֹדִיעַ שֶׁהִיא הַצִּיּוּר שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא אֱמֶת, אָדָם חוֹתָם דִּילֵיהּ יוד הא ואו הא, אִיהוּ חָתִים בֵּיהּ לְחַיִּים, אָדָם (זֶהוּ) הַחוֹתָם שֶׁלּוֹ יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הוּא חוֹתֵם בּוֹ לְחַיִּים, וּמִנֵּיהּ יָרְתִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּנֵי, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, חַיֵּי מִסִּטְרָא דְאַבָּא וְאִימָּא דְאִינוּן י"ה.
וּמִמֶּנּוּ יוֹרְשִׁים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת, חַיִּים מִצַּד שֶׁל הָאָב וְהָאֵם שֶׁהֵם י"ה, בָּנֵי מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב), וְאִיהוּ ו' בָּנִים מִצַּד שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁעַל (וְעַל) שְׁמוֹ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא ו'. מְזוֹנֵי, מִסִּטְרָא דְה' דְאִיהִי 'הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ' מְזוֹנוֹת מֵהַצַּד שֶׁל ה', שֶׁהִיא הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וּבְזִמְנָא דְיָרְתִין מִנֵּיהּ אִלֵּין תְּלַת דַּרְגִּין דִּכְלִילָן בִּשְׁמֵיהּ, אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בְּנוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבִזְמַן שֶׁיּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ שְׁלֹשׁ (שְׁתֵּי) הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ שֶׁכְּלוּלוֹת בִּשְׁמוֹ, נִקְרָאִים לְמַטָּה יִשְׂרָאֵל בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶ"ם, וּבְזִמְנָא דְיָרְתִין יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִלֵּין תְּלַת בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, אִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו), וּבִזְמַן שֶׁיּוֹרְשִׁים יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה, בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת, נֶאֱמַר בָּהֶם כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, תַּקִּיפָא אִיהִי מִמִּיתָה אַפְרָשׁוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִבְּנוֹי קָשָׁה הִיא מִמִּיתָה הַפְרָדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִבָּנָיו. וּמְנָלָן דְּאַפְרָשׁוּתָא אִית בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבְנוֹי? וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁיֵּשׁ הַפְרָדָה בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָנָיו? הָכָא אוֹכַח, "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים" (ישעיהו נט, ב) וְכוּ', וְקָשָׁה אִיהִי מִמִּיתָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ" (רות א, יז), כָּאן מוֹכִיחַ, כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים וְכוּ', וְקָשָׁה הִיא מִמִּיתָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא בְּכַמָּה חִיבּוּרִין עִלָּאִין, וְרָזָא דָּא חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. מַאי אִינוּן? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, קִדּוּשִׁין עִזְקָא בְּאֶצְבָּעָא, דָּא עֲטָרָה בְּרֹאשׁ צַדִּיק, וְדָא ז' וְאִתְּמָר. וְאִי תֵּימָא שְׁכִינְתָּא וַדַּאי אִיהִי עִזְקָא, אֶצְבָּעָא דָּא צַדִּיק, אִי הָכִי אִתְחָזֵי דְּנוּקְבָא אִצְטְרִיךְ לַהּ לְמֵיהַב קִדּוּשִׁין לִדְכוֹרָא עִזְקָא בְּאֶצְבָּעָא? אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה, דְּאוּקְמוּהָ 'הֲרֵי אָת מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כַדָּת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל' (כתובות, ד, ט). מֹשֶׁה דָּא מְקוֹרָא סָתִים. וְיִשְׂרָאֵל דָּא (דף קנא' עמוד א') יִשְׂרָאֵל זוּטָא. שְׁכִינְתָּא דָת דִּלְהוֹן אִיהִי וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" (משלי ג, יט) דְּמִסִּטְרָא דִּילֵיהּ אִיהִי עִזְקָא. וּמִינַּהּ אִתְיְהִיבַת לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב "וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי… וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה" (בראשית כ, יב) וְהָא אוֹקְמוּהָ.
חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח אֶלָּא בְּסִטְרָא דְּחָכְמָה. אֲבָל כֹּלָּא בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִינוּן מִין בְּמִינוֹ, דְּהָכִי הֲווּ מְחֻבָּרִין לְעֵילָא מִן קַדְמַת דְּנָא. וְרָזָא דָּא בְּחָכְמָה יו"ד, ו"ד דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חֲדָא, וְכֹלָּא אִיהִי י' סְתִימָא. וְדָא טַבַּעַת עִזְקָא. דְּהָא בְּגִין חִיבּוּרָא דָּא דְּאִתְחַבָרוּ הָכִי לְעֵילָא, הָכִי מִתְחַבְּרָן לְתַתָּא. וְדָא אֶתְיָהִיב לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, לְסִימָּנָא דְּחִיבּוּרָא קַדְמָאָה, דְּמִינֵּיהּ מִתְחַבְּרָן הָשַׁתָּא תִנְיָנוּת. וְדָא קִדּוּשִׁין, קֹדֶשׁ וַדַּאי מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וְחֻפָּה מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּאִיהִי חֻפָּה עַל רֵישַׁיְיהוּ וְאוּקְמוּהָ. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חֲדָא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא וַדַּאי, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד בְּיִחוּדָא חַד. וְיִשְׂרָאֵל מִתַּמָּן נָפְקָן, מִגּוֹ יִחוּדָא קַדִּישָׁא (דף קנא' עמוד ב') עִלָּאָה. אֲבָל סִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְּמָר בְּהוּ 'אֵין אִישׁוּת לְגוֹי' (סנהדרין פב). דְּלָא קָיְימִין בְּרָזָא דְּחִיבּוּרָא, אֶלָּא בְּרָזָא דְּפִירוּדָא. וְאוּמִין דְּעָלְמָא, בְּנִין דִּלְהוֹן יַלְדֵי זְנוּנִים אִינוּן, זֶרַע שָׁקֶר לָקֳבֵל זֶרַע אֱמֶת.
וְאוֹרַיְתָא כְּגַוְנָא דָּא בְּרָזָא דָּא נָפְקַת וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ אוֹרָיְתָא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דָּא אִינוּן, וְדָא אִתְחָזֵי לְדָא דַּוְקָא. וְאוֹרַיְתָא אִתְקְרִיאַת רֵאשִׁית, וְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא אִקְרוּן רֵאשִׁית, הַאי אִתְחָזֵי לְהַאי וַדַּאי. וְחָכְמוֹת אָחֲרָנִין קָיְימִין לְבַר. דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ" (ישעיהו ב, ו). דְּהָא מִילִין דְּאוֹרַיְתָא כְּגַוְנָא דְּנִשְׁמָתִין הָכִי אִינוּן מֵהַהוּא מְקוֹרָא עִלָּאָה נָפְקִין וַדַּאי. וּמִלִּין דִּלְבַר כְּגַוְנָא דָּא מִגּוֹ חִיבּוּרָא דס"מ וְנוּקְבָּא נָפְקִין. דְּהָא אִלֵּין מִילִין אִתְיְהִיבוּ לְהוּ לְאִתְפַּרְנְסָא בְּהוֹן, וְלָאו לְיִשְׂרָאֵל. דְּיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ "כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים" (דברים ד, ו). דְּהָא אוֹרָיְתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיהִי מִסִּטְרָא דִּלְגַו. וְאוּמִין אָחֲרָנִין לָא נָטְלִין אֶלָּא מִילִין דִּלְבַר וּמִינַּיְיהוּ אִתְזְנָן.
וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִתְמָשְׁכוּ אֲבַתְרַיְיהוּ, כַּמָּה בִּישׁ גָּרְמוּ (דף קנב' עמוד א') לְגַרְמַיְיהוּ. דְּהָא כְּדֵין אִתְמָשְׁכוּ לְבַר וְאוֹרַיְתָא אִתְנְשִׁיאַת מִינַּיְיהוּ. וְרָזָא דָּא "וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג, כב) וְכוּ'. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי עֵץ הַחַיִּים, וּמִלִּין דִּלְבַר עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע. וּמָאן דְּאִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְפַּתֵּי בָּתַר הַהוּא רַע וְאִשְׁתְּקַע בֵּיהּ, וְשָׁבִיק לֵיהּ לְאוֹרַיְתָא. וְאוֹרַיְתָא אִתְנְטִילַת מִינֵּיהּ, דְּלָא אִתְחֲזִיאַת לֵיהּ יַתִּיר.
דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא בְּכַמָּה חִיבּוּרִין עִלָּאִין, וְרָזָא דָּא חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. שהרי הקדוש ברוך הוא ושכינה מתחברים כאחד בכמה חיבורים עליונים, וסוד זה חופה וקידושין. מַאי אִינוּן? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, קִדּוּשִׁין עִזְקָא בְּאֶצְבָּעָא, דָּא עֲטָרָה בְּרֹאשׁ צַדִּיק, וְדָא ז' וְאִתְּמָר. ומה הם? אלא בוא וראה. קידושין היא טבעת באצבע, וזה עטרה לראש צדיק וזה סוד האות ז' ונתבאר שצורת האות היא מהרכבת האות י' על האות ו'. וְאִי תֵּימָא שְׁכִינְתָּא וַדַּאי אִיהִי עִזְקָא, אֶצְבָּעָא דָּא צַדִּיק, אִי הָכִי אִתְחָזֵי דְּנוּקְבָא אִצְטְרִיךְ לַהּ לְמֵיהַב קִדּוּשִׁין לִדְכוֹרָא עִזְקָא בְּאֶצְבָּעָא? ואם תשאל, השכינה ודאי היא טבעת סוד העטרה ואת י' הנמצאת ע"ג האצבע שהוא היסוד, אם כך צריך שהנוק' צריכה לתת בקידושין לזכר טבעת באצבעו? אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה, דְּאוּקְמוּהָ אבל בא וראה, הכל סוד עליון שהעמידוהו 'הֲרֵי אָת מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ כַדָּת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל' (כתובות, ד, ט). מֹשֶׁה דָּא מְקוֹרָא סָתִים. וְיִשְׂרָאֵל דָּא (דף קנא' עמוד א') יִשְׂרָאֵל זוּטָא. שְׁכִינְתָּא דָת דִּלְהוֹן אִיהִי וַדַּאי. וְרָזָא דָּא משה זה רמז למקור הנעלם וכנגד האות י', ישראל הוא ישראל זוטא כנגד האות ו', והשכינה – בת שלהם היא ודאי, וזה סוד, "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" (משלי ג, יט) דְּמִסִּטְרָא דִּילֵיהּ אִיהִי עִזְקָא. וּמִינַּהּ אִתְיְהִיבַת לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל, שמצד שלו של החכמה היא טבעת בסוד אבא יסד ברתא, וממנו היא ניתנת לישראל, שכתוב דִּכְתִיב "וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי… וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה" (בראשית כ, יב) וְהָא אוֹקְמוּהָ. שמצד שורשה באבא נקראת אחות לז"א, ומצד מקומה תחתיו נקראת אשתו, וע"כ בקדושין כנעשית אשתו, מקבלת ממנו את הטבעת ששורשה נמצא מעליו בחכמה. וזה נתבאר.
חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח אֶלָּא בְּסִטְרָא דְּחָכְמָה. אֲבָל כֹּלָּא בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִינוּן מִין בְּמִינוֹ, דְּהָכִי הֲווּ מְחֻבָּרִין לְעֵילָא מִן קַדְמַת דְּנָא. שהחיבור לא נמצא אלה בצד החכמה. אבל הכל בגלל שהקב"ה והשכינה הם חיבור מין במינו, כיון שכך היו מחוברים למעלה מימי קדם. וְרָזָא דָּא בְּחָכְמָה יו"ד, ו"ד דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חֲדָא, וְכֹלָּא אִיהִי י' סְתִימָא. וסוד זה, בחכמה – יו"ד. סוד הצירוף: ו"ד זה קב"ה ושכינתה בחיבור אחד, והכל נמשך מהחכמה שהיא י' נעלמת, וביחד י"וד – אות החכמה כידוע. וְדָא טַבַּעַת עִזְקָא. דְּהָא בְּגִין חִיבּוּרָא דָּא דְּאִתְחַבָרוּ הָכִי לְעֵילָא, הָכִי מִתְחַבְּרָן לְתַתָּא. וזה טבעת עיזקא. שהרי בגלל החיבור זה שהיתחברו כך למעלה – כך מתחברים למטה. וְדָא אֶתְיָהִיב לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, לְסִימָּנָא דְּחִיבּוּרָא קַדְמָאָה, דְּמִינֵּיהּ מִתְחַבְּרָן הָשַׁתָּא תִנְיָנוּת. וזה ניתן לה לשכינה, לסימן לחיבור הראשון שממנו מתחברים עכשיו שנית. וְדָא קִדּוּשִׁין, קֹדֶשׁ וַדַּאי מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וְחֻפָּה מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּאִיהִי חֻפָּה עַל רֵישַׁיְיהוּ וְאוּקְמוּהָ. וזה קידושין, קודש מצד החכמה. וחופה היא מצד אמא, שהיא חופה על ראשיהם של זו"ן, ונתבאר. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חֲדָא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא וַדַּאי, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד בְּיִחוּדָא חַד. ואז מתחברים קודשא בריך הוא ושכינתיה בחיבור אחד, בסוד היחוד ודאי, להיות הכל אחד ביחוד אחד. וְיִשְׂרָאֵל מִתַּמָּן נָפְקָן, מִגּוֹ יִחוּדָא קַדִּישָׁא (דף קנא' עמוד ב') עִלָּאָה. וישראל משם יוצאים מתוך היחוד הקדוש העליון. אֲבָל סִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְּמָר בְּהוּ 'אֵין אִישׁוּת לְגוֹי' (סנהדרין פב). דְּלָא קָיְימִין בְּרָזָא דְּחִיבּוּרָא, אֶלָּא בְּרָזָא דְּפִירוּדָא. אבל הסטרא אחרא נאמר בהם "אין אישות לגוי", שלא עומדים בסוד החיבור – אלא בסוד הפירוד. וְאוּמִין דְּעָלְמָא, בְּנִין דִּלְהוֹן יַלְדֵי זְנוּנִים אִינוּן, זֶרַע שָׁקֶר לָקֳבֵל זֶרַע אֱמֶת. ואומות העולם, בניהם "ילדי זנונים" הם בגלל שהם בני נידות ונולדים מחיבור שאינו בא מכח הקדושה, אלא משורש הסטרא אחרא הנקראים עלמא דשקרא, ועל כן הם זרע שקר כנגד ישראל הנקראים זרע אמת.
וְאוֹרַיְתָא כְּגַוְנָא דָּא בְּרָזָא דָּא נָפְקַת וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ אוֹרָיְתָא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דָּא אִינוּן, וְדָא אִתְחָזֵי לְדָא דַּוְקָא. והתורה כעניין זה, בסוד זה יוצאת ודאי. לפיכך, התורה וישראל כולם – בסוד זה הם, וזה ראוי לזה דווקא. וְאוֹרַיְתָא אִתְקְרִיאַת רֵאשִׁית, וְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא אִקְרוּן רֵאשִׁית, הַאי אִתְחָזֵי לְהַאי וַדַּאי. והתורה נקראת ראשית, וישראל כעניין זה נקראים ראשית, וזה ראוי לזה ודאי. וְחָכְמוֹת אָחֲרָנִין קָיְימִין לְבַר. דְּאִתְּמָר בְּהוּ וחכמות אחרות חיצוניות שאינם חכמת התורה עומדים לחוץ, שנאמר בהם, "וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ" (ישעיהו ב, ו). דְּהָא מִילִין דְּאוֹרַיְתָא כְּגַוְנָא דְּנִשְׁמָתִין הָכִי אִינוּן מֵהַהוּא מְקוֹרָא עִלָּאָה נָפְקִין וַדַּאי. שהרי דברי התורה כעניין הנשמות כך הם, מאותו המקור העליון יוצאים ודאי. וּמִלִּין דִּלְבַר כְּגַוְנָא דָּא מִגּוֹ חִיבּוּרָא דס"מ וְנוּקְבָּא נָפְקִין.דְּהָא אִלֵּין מִילִין אִתְיְהִיבוּ לְהוּ לְאִתְפַּרְנְסָא בְּהוֹן, וְלָאו לְיִשְׂרָאֵל. והדברים שבחוץ כעניין זה מחיבור של ס"מ ונוק' שלו יוצאים, שהרי אלו הדברים ניתנים להם לס"א ולאומות העולם להתפרנס מהם ולא לישראל. דְּיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ בישראל נאמר בהם "כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים" (דברים ד, ו). דְּהָא אוֹרָיְתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיהִי מִסִּטְרָא דִּלְגַו. שהרי התורה – כללות הכל היא ומצד הפנימיות, וְאוּמִין אָחֲרָנִין לָא נָטְלִין אֶלָּא מִילִין דִּלְבַר וּמִינַּיְיהוּ אִתְזְנָן. והאומות האחרות לא מקבלים אלא מהדברים מבחוץ ומשם ניזונים.
וּבְגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִתְמָשְׁכוּ אֲבַתְרַיְיהוּ, כַּמָּה בִּישׁ גָּרְמוּ (דף קנב' עמוד א') לְגַרְמַיְיהוּ. ובגלל שישראל נמשכו אחריהם הרבה רע גרמו לעצמם, דְּהָא כְּדֵין אִתְמָשְׁכוּ לְבַר וְאוֹרַיְתָא אִתְנְשִׁיאַת מִינַּיְיהוּ. וְרָזָא דָּא שהרי כשנמשכו לחוץ – התורה נשתכחה מהם. וסוד זה, "וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג, כב) וְכוּ'. דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי עֵץ הַחַיִּים, וּמִלִּין דִּלְבַר עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע. וּמָאן דְּאִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְפַּתֵּי בָּתַר הַהוּא רַע וְאִשְׁתְּקַע בֵּיהּ, וְשָׁבִיק לֵיהּ לְאוֹרַיְתָא. שהתורה היא עץ חיים, והדברים שבחוץ הם מצד עץ הדעת טוב ורע, מי שנמשך אחריהם, מתפתה אחרי אותו הרע, ושוקע בתוכו, ועוזב את התורה, וְאוֹרַיְתָא אִתְנְטִילַת מִינֵּיהּ, דְּלָא אִתְחֲזִיאַת לֵיהּ יַתִּיר. והתורה נלקחת ממנו, ולא נראית לו עוד, ואינו ראוי לה.
תפילה רי"א מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה רי"א: בגלל סיבובי השכינה בגלות, חושבת הס"א לשלט עליה. ובאמת אין לי שיוכל למנוע את תיקוניה, ואין מידי מציל. ובכח היחוד ועדות שם ע"ב ינקום בהם ה' בגאולה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי הַשְּׁכִינָה סוֹבֶבֶת בְּכַמָּה מְסִבּוֹת בַּגָּלוּת כְּדֵי לְקַשֵּׁר כָּל הַבְּרִיּוֹת בְּךָ בְּקֶשֶׁר אֶחָד וְיֵאָמֵר בָּהֶם "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", "יְהִי כְבוֹד יְהוָֹה לְעוֹלָם" וכו', וְכֵן הִיא סוֹבֶבֶת לְיָמִין וּשְׂמֹאל לְקַשֵּׁר הַכֹּל בְּךָ בְּקֶשֶׁר זֶה, וְנֶאֶמַר בָּהּ "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא" – אֲנִי וַדַּאי, לְקַשֵּׁר הַכֹּל בָּאַיִן הָעֶלְיוֹן שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס וְלֹא מֻשָּׂג כְּלָל. "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" וכו', יָמִין וּשְׂמֹאל הַכֹּל בְּתִקּוּן שָׁלֵם.
וְאִם תֹאמַר שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיּוּכַל לִמְנֹעַ מִמֶּנָּה הַתִּקּוּן הַזֶּה בְּאֵיזֶה צַד? לֹא כֵן! אֶלָּא "וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". כָּאן נוֹדַע יִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא יֵשׁ שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת ח"ו, אֶלָּא רַע צָרִיךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְטוֹב, וְאֵין רְשׁוּת אַחֵר שֶׁיַּצִּיל אוֹתוֹ מִיָּדְךָ. וּלְפִי שֶׁבְּסִיבוּב זֶה שֶׁל הַשְּׁכִינָה חָשַׁב ס"מ לִשְׁלֹט בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ ח"ו, הֲרֵי אַתָּה מֵעִיד בְּיִחוּדְךָ "אֲנִי יְהוָֹה אֲנִי הוּא" וְלֹא אַחֵר, שֶׁהֲרֵי אֶחָד שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם וְאֵין אַחֵר וַדַּאי, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וכו'.
וְשֵׁם שֶׁל ע"ב מֵעִיד עָלֶיהָ אֲנִי וָהוּ, "אֲנִי יְהוָֹה אֲנִי הוּא" וְלֹא אַחֵר. וְ-ג' אָבוֹת הֵם ג' עֵדִים שֶׁהֵם עֵ"ד דְשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהֶם יוֹצְאִים ע"ב שֵׁמוֹת לְהָעִיד עַל יִחוּד זֶה. וּלְפִי שֶׁבְּגָלוּת מִצְרַיִם גַם כֵּן חָשַׁב ס"מ הָרָשָׁע שֶׁשָּׁלַט עַל קְדֻשָּׁתָהּ ח"ו, כֵּן הֵעַדְתָּ עָלֶיהָ בְּע"ב שְׁמוֹתֶיךָ אֲנִי וָהוּ, אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר וַדַּאי, וְזֶה וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, שֶׁהֵם ג' וָוִין שֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד בְּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁהוּא ו' וַדַּאי, וּבָהֶם "וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָֹה וַאֲנִי אֵל", "ו' אֲנִי", לְהָעִיד עַל אֲנִי שֶׁלֹּא שָׁלַט עָלָיו אַחֵר ח"ו, אֶלָּא "אֲנִי יְהוָֹה, הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וְאֵלֶּה הֵם ג' וָוִין שֶׁנִּרְמַז בַּפָּסוּק "אֲנִי אָמִית וַ'אֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַ'אֲנִי אֶרְפָּא וְ'אֵין מִיָדִי מַצִּיל", שֶׁהֲרֵי הֵם כְּמוֹ שֶׁהֵעַדְתָּ עֵדוּת זֶה עַל הַשְּׁכִינָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כֵּן תָּעִיד זֶה בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁנֶאֱמַר בָּם "כִּימֵי צֵאתְךָ… אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". שֶׁהֵם שְׁנֵי נוּקְבִין מִצַּד אַבָּא וְאִימָא הֵם נִפְלָאוֹת שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר", שֶׁהֵם עוֹלִים בְּ-א' שֶׁלְךָ יִחוּד שֶׁאֵין בּוֹ פֵּרוּד, וְהֵם מֻפְלָאִים מִס"מ הָרָשָׁע וּמְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ, וְזֶה עֵדוּת אֱמֶת בְּאִימָא עִלָּאָה שֶׁתִּתְעַטֵּר עַל ג' עֵדִים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם ג' אָבוֹת, שֶׁבָּהֶם אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר, וּמִיָּד "כִּי אָז אֶהֱפֹךְ אֶל עַמִּים" וכו'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי לְגִלּוּי זֶה אֲנַחְנוּ מְצַפִּים שֶׁתּוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ בְּעוֹלָמְךָ, וּבַקִּוּוּי שֶׁלָּנוּ תִּמָּשֵׁךְ ו' זֹאת לְהִתְחַבֵּר עִם אֲנִי, וְיֵאָמֵר בּוֹ "וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָֹה וַאֲנִי אֵל" וַדַּאי, "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָּטַחְתִּי", בִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ וַדַּאי לְהַמְשִׁיךְ עֵדוּת זֶה בְּ-ע"ב שֵׁמוֹת שֶׁהֵם כְּמִנְיַן חֶסֶד, מִיָּד שֶׁיִּתְגַּלּוּ ע"ב הָאֵלֶּה יֵאָמֵר לְיִשְׂרָאֵל "יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ", "יָגֵל פִּדְיוֹן זֶרַע קְדוֹשִׁים", וְכַמָּה שִׁירִים יֹאמְרוּ לְגַבְּךָ, לְהַעֲלוֹת בָּהֶם כַּמָּה נִיצוֹצִים טְהוֹרִים שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּתוֹךְ הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֲרֵי בְּ-ו' זֹאת תִּקְרַע יַם סוּף הַמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וּמִשָּׁם יֵצְאוּ כָּל אֵלֶּה הַנִּיצוֹצִין שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים שָׁם, בְּשִׁירִים אֵלֶּה שֶׁיַּעֲלוּ לְגַבְּךָ שִׁירַת יַם סוּף, לְהַעֲלוֹת מֶרְכָּבָה שֶׁלְּךָ בְּתִקּוּנֶיהָ, "אָשִׁירָה לַיהוָֹה כִּי גָמַל עָלַי סוֹפֵי תֵבוֹת יל"י, לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת אֵלּוּ בַּשִּׁירָה הַזֹּאת. יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.