תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
"חַיּוֹת קְטַנּוֹת" (תהלים קד, כה) אִלֵּין אַתְוָון דְ-אֲדֹנָי, "עִם גְּדֹלוֹת" (תהלים קד, כה) אִינוּן אַתְוָון דְיְהֹוָה, דְּאִינוּן מֶרְכָּבוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. אָתוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּא לְנַשְׁקָא לֵיהּ, פָּרַח וְלָא חָזוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵי.
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, אַבָּא, וְהָא שֶׁבַע יַמִּים אִינוּן, וְיָם עִלָּאָה אִיהוּ עַל כֻּלְּהוּ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר כִּי "שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ" (דברים לג, יט), לְמָאן אִינוּן יוֹנְקִים? אָמַר לֵיהּ בְּרִי שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה אִינוּן מוּצָקוֹת, וְהָכִי אִינוּן רְקִיעִים שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, וְהָכִי אִינוּן טוּרִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, וְהָכִי אִינוּן אַרְעִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, יִשּׁוּבִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, וְרָאשִׁין דִּלְהוֹן תְּרֵין, וְרָזָא דְמִלָּה שְׁנַיִם שְׁנַיִם, שִׁבְעָה שִׁבְעָה, וְכֻלְּהוּ זָכָר וּנְקֵבָה. וּלְעֵילָא חַד גָּנִיז וְטָמִיר, וְהָכִי אִינוּן שֶׁבַע כָּרְסְיָין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, שֶׁבַע הֵיכָלִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, וְהָכִי מְמַנָּן אִינוּן שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה.
לִוְיָתָן דְּיַמָּא דָא צַדִּיק, רֵישָׁא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מָטֵי עַד יַמָּא שְׁבִיעָאָה דְאִיהִי רֵישָׁא דְכֻלְּהוּ, וּתְרֵין גַּדְפוֹי וּתְרֵין קַשְׂקַשִּׂין בְּאַרְבַּע יַמִּים שִׁעוּרַיְיהוּ, שִׁעוּר דִּזְנָבָא דְחִוְיָא מָטֵי עַד יַמָּא שְׁבִיעָאָה בַּתְרָאָה, דְאִיהוּ כְּלִילָא שֶׁבַע יַמִּים, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ" (תהלים קיט, קסד).
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, הָא מָארֵי תְרִיסִין קָא נָחֲתִין מִלְּעִילָא, מְלוּבָּשִׁין שִׁרְיָין, קַשְׁתּוֹתֵיהוֹן קַשְׁתֵּי אֵשׁ, וְרוּמְחֵיהוֹן אֶשָּׁא, וְסַיְיפֵיהוֹן לֶהָבָה, כֻּלְּהוּ מָארֵי עַיְינִין, בְּוַדַּאי הָא מָארֵי תְרִיסִין בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, וְאִלֵּין בְּהוֹן יִתְעָרוּן לְאַגָחָא קְרָבָא לְעֵילָא.
וְלָא עוֹד אֶלָּא דְהָא נוּנָא רַבְרְבָא קָא אַתְיָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, וַדַּאי בְּכַמָּה נוּנִין חֲיָילִין קַדִּישִׁין דְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּמִתְרַבִּין בְּיַמָּא, כְּעַן צָרִיךְ לְפָרְשָׁא לוֹן רֶשֶׁת, לְמִיהְוִי בִרְשׁוּת דִּילָן, וּלְמָארֵי תְּרִיסִין מָאנֵי קְרָבָא, כְּעַן צָרִיךְ לְאַתְקָנָא בְקִירְטָא בְּאַבְנִין דְּקִירְטָא, בְּקַשְׁתָּא בְגִירִין דְּקַשְׁתָּא, בְּרוּמְחָא, בְּסַיְיפָא, הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, דְּאִית מָארֵי תְּרִיסִין דְּאִינוּן מַגִּיחִין בְּסוּסְוָון, וְאִית אָחֳרָנִין דְּאִינוּן רַגְלִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר בְּמַפְּקָנוּתָא דְגָלוּתָא דְמִצְרָאֵי, "כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי" (שמות יב, לז) וְגוֹ'.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), מָאן רִיב, דָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי רִיב יְהֹוָה, דְּאִיהִי רַבִּי רַב, בְּגִין בְּנָהָא, אִיהִי רִיב בְּרַבִּי וְרַבָּן וְרַבָּא, רִיב וַדַּאי בְּכֻלְּהוּ תַּנָּאִים וְאֱמוֹרָאִים, דְּאִיהִי מְרִיבַת בְּהוֹן בְּשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, בְּגִין בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כְּלִיל שִׁית סִדְרִין.
וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי" (ישעיהו כז, ה), תְּרֵי שְׁלָמֵי, חַד בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְחַד בְּצַדִּיק, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" (ישעיהו נז, יט), דִּבְגָלוּתָא אִתְּמַר בְּעַמּוּדָא דְאֶמָצָעִיתָא "מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי" (ירמיהו לא, ב), צַדִּיק קָרוֹב לָהּ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" (משלי כז, י).
(דף מד ע"א) וּבְגִין דָּא "שִׁמְעוּ הָרִים" (מיכה ו, ב) אִלֵּין אֲבָהָן, "אֶת רִיב" (שם) יְהֹוָה דָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי רִיב עִם אֲבָהָן, בְּגִין דִּמְרַחֲקִין לָהּ מִבַּעְלָהּ, דְּאִינוּן אִתְקְרִיאוּ אֱמוֹרָאִים, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין אִינוּן תַּנָּאִים, וְאִלֵּין תַּנָּאִי"ם אֵיתָנִי"ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, וְאִינוּן נֶצַח וָהוֹד אֵיתָנֵי עוֹלָם, וְהָא אֵיתָ"ן בְּהִפּוּךְ אַתְוָון תַּנְיָ"א דִמְסַיֵּיעַ לֵיהּ בְּגָלוּתָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ" (במדבר כד, כא).
"חַיּוֹת קְטַנּוֹת" (תהלים קד, כה) אִלֵּין אַתְוָון דְ-אֲדֹנָי, "עִם גְּדֹלוֹת" (תהלים קד, כה) אִינוּן אַתְוָון דְיְהֹוָה, דְּאִינוּן מֶרְכָּבוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ חַיּוֹת קְטַנּוֹת – אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת אדנ"י, עִם גְּדוֹלוֹת – הֵן אוֹתִיּוֹת יהו"ה, שֶׁהֵן הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ. אָתוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּא לְנַשְׁקָא לֵיהּ, פָּרַח וְלָא חָזוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵי בָּאוּ כָּל הַחֲבֵרִים לְנַשֵּׁק אוֹתוֹ, פָּרַח וְלֹא רָאוּ אוֹתוֹ וְלֹא דָבָר. פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, אַבָּא, וְהָא שֶׁבַע יַמִּים אִינוּן, וְיָם עִלָּאָה אִיהוּ עַל כֻּלְּהוּ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר כִּי "שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ" (דברים לג, יט), פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: אַבָּא, וַהֲרֵי שִׁבְעָה יַמִּים הֵם, וְהַיָּם הָעֶלְיוֹן הוּא עַל כֻּלָּם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִנָּקוּ, לְמָאן אִינוּן יוֹנְקִים? אֶת מִי הֵם יוֹנְקִים? אָמַר לֵיהּ בְּרִי שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה אִינוּן מוּצָקוֹת, וְהָכִי אִינוּן רְקִיעִים שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, וְהָכִי אִינוּן טוּרִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, אָמַר לוֹ: בְּנִי, שִׁבְעָה בְשִׁבְעָה הֵן מוּצָקוֹת, וְכָךְ הֵם הָרְקִיעִים שִׁבְעָה בְשִׁבְעָה, וְכָךְ הֵם הֶהָרִים שִׁבְעָה בְשִׁבְעָה, וְהָכִי אִינוּן אַרְעִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, יִשּׁוּבִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, וְרָאשִׁין דִּלְהוֹן תְּרֵין, וְכָךְ הֵן הָאֲרָצוֹת שִׁבְעָה בְשִׁבְעָה, הַיִּשּׁוּבִים שִׁבְעָה בְשִׁבְעָה, וְהָרָאשִׁים שֶׁלָּהֶם שְׁנַיִם, וְרָזָא דְמִלָּה שְׁנַיִם שְׁנַיִם, שִׁבְעָה שִׁבְעָה, וְכֻלְּהוּ זָכָר וּנְקֵבָה וּלְעֵילָא חַד גָּנִיז וְטָמִיר, וְסוֹד הַדָּבָר – שְׁנַיִם שְׁנַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, וְכֻלָּם זָכָר וּנְקֵבָה, וּלְמַעְלָה אֶחָד גָּנוּז וְטָמִיר, וְהָכִי אִינוּן שֶׁבַע כָּרְסְיָין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, שֶׁבַע הֵיכָלִין שִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה, וְהָכִי מְמַנָּן אִינוּן שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה. וְכָךְ הֵם שִׁבְעָה כִּסְאוֹת שִׁבְעָה בְשִׁבְעָה, שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת שִׁבְעָה בְשִׁבְעָה, וְכָךְ הַמְמֻנִּים הֵם שִׁבְעָה בְשִׁבְעָה.
לִוְיָתָן דְּיַמָּא דָא צַדִּיק, רֵישָׁא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מָטֵי עַד יַמָּא שְׁבִיעָאָה דְאִיהִי רֵישָׁא דְכֻלְּהוּ, הַלִּוְיָתָן שֶׁל הַיָּם זֶה צַדִּיק, הָרֹאשׁ, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, מַגִּיעַ עַד הַיָּם הַשְּׁבִיעִי שֶׁהוּא הָרֹאשׁ שֶׁל כֻּלָּם, וּתְרֵין גַּדְפוֹי וּתְרֵין קַשְׂקַשִּׂין בְּאַרְבַּע יַמִּים שִׁעוּרַיְיהוּ, וּשְׁתֵּי כְנָפָיו וּשְׁנֵי קַשְׂקַשִּׁים בְּאַרְבָּעָה יַמִּים שִׁעוּרָם, שִׁעוּר דִּזְנָבָא דְחִוְיָא מָטֵי עַד יַמָּא שְׁבִיעָאָה בַּתְרָאָה, דְאִיהוּ כְּלִילָא שֶׁבַע יַמִּים, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ" (תהלים קיט, קסד) שִׁעוּר הַזָּנָב שֶׁל הַנָּחָשׁ מַגִּיעַ עַד הַיָּם הַשְּׁבִיעִי הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא כוֹלֵל שִׁבְעָה יַמִּים, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, הָא מָארֵי תְרִיסִין קָא נָחֲתִין מִלְּעִילָא, מְלוּבָּשִׁין שִׁרְיָין, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּנִי, הֲרֵי בַּעֲלֵי הַמָּגִנִּים יוֹרְדִים מִלְמַעְלָה, מְלֻבָּשִׁים שִׁרְיוֹן, קַשְׁתּוֹתֵיהוֹן קַשְׁתֵּי אֵשׁ, וְרוּמְחֵיהוֹן אֶשָּׁא, וְסַיְיפֵיהוֹן לֶהָבָה, כֻּלְּהוּ מָארֵי עַיְינִין, קַשְׁתוֹתֵיהֶם קַשְׁתוֹת אֵשׁ, וְרָמְחֵיהֶם אֵשׁ, וְחַרְבוֹתֵיהֶם לֶהָבָה, כֻּלָּם בַּעֲלֵי עֵינַיִם, בְּוַדַּאי הָא מָארֵי תְרִיסִין בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, וְאִלֵּין בְּהוֹן יִתְעָרוּן לְאַגָחָא קְרָבָא לְעֵילָא בְּוַדַּאי הֲרֵי בַּעֲלֵי הַמָּגִנִּים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְאֵלּוּ בָּהֶם יִתְעוֹרְרוּ לַעֲרֹךְ קְרָב לְמַעְלָה. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְהָא נוּנָא רַבְרְבָא קָא אַתְיָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֲרֵי הַדָּג הַגָּדוֹל בָּא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, וַדַּאי בְּכַמָּה נוּנִין חֲיָילִין קַדִּישִׁין דְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, דְּמִתְרַבִּין בְּיַמָּא, כְּעַן צָרִיךְ לְפָרְשָׁא לוֹן רֶשֶׁת, לְמִיהְוִי בִרְשׁוּת דִּילָן, וַדַּאי בְּכַמָּה דָגִים חֲיָלוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמִּתְרַבִּים בַּיָּם, כָּעֵת צָרִיךְ לִפְרֹשׂ לָהֶם רֶשֶׁת, לִהְיוֹת בִּרְשׁוּתֵנוּ, וּלְמָארֵי תְּרִיסִין מָאנֵי קְרָבָא, כְּעַן צָרִיךְ לְאַתְקָנָא בְקִירְטָא בְּאַבְנִין דְּקִירְטָא, בְּקַשְׁתָּא בְגִירִין דְּקַשְׁתָּא, בְּרוּמְחָא, בְּסַיְיפָא, הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, וּלְבַעֲלֵי הַמָּגִנִּים כְּלֵי קְרָב, כָּעֵת צָרִיךְ לְתַקֵּן בַּקֶּלַע בְּאַבְנֵי קֶלַע, בַּקֶּשֶׁת בַּחִצִּים שֶׁל הַקֶּשֶׁת, בָּרֹמַח, בַּסַּיִף, הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, דְּאִית מָארֵי תְּרִיסִין דְּאִינוּן מַגִּיחִין בְּסוּסְוָון, וְאִית אָחֳרָנִין דְּאִינוּן רַגְלִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר בְּמַפְּקָנוּתָא דְגָלוּתָא דְמִצְרָאֵי, "כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי" (שמות יב, לז) וְגוֹ' שֶׁיֵּשׁ בַּעֲלֵי מָגִּנִּים שֶׁהֵם נִלְחָמִים עִם סוּסִים, וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁהֵם רַגְלַיִם, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בִּיצִיאַת גָּלוּת מִצְרַיִם, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי וְגוֹמֵר.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר: שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו"ה, מָאן רִיב, דָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי רִיב יְהֹוָה, דְּאִיהִי רַבִּי רַב, בְּגִין בְּנָהָא, מִי הָרִיב? זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא רִיב יהו"ה, שֶׁהִיא רַבִּי גָדוֹל בִּשְׁבִיל בָּנֶיהָ, אִיהִי רִיב בְּרַבִּי וְרַבָּן וְרַבָּא, רִיב וַדַּאי בְּכֻלְּהוּ תַּנָּאִים וְאֱמוֹרָאִים, הִיא רִיב בְּרַבִּי וְרַבָּן וְרַבָּא, רִיב וַדַּאי עִם כָּל הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים, דְּאִיהִי מְרִיבַת בְּהוֹן בְּשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, שֶׁהִיא מְרִיבָה עִמָּהֶם בְּשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה בִּשְׁבִיל בַּעְלָהּ, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, כּוֹלֵל שִׁשָּׁה סְדָרִים.
בְּגִין בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כְּלִיל שִׁית סִדְרִין. וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי" (ישעיהו כז, ה), תְּרֵי שְׁלָמֵי, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי שְׁנֵי שְׁלוֹמוֹת, חַד בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְחַד בְּצַדִּיק, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" (ישעיהו נז, יט), אֶחָד בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְאֶחָד בַּצַּדִּיק, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, דִּבְגָלוּתָא אִתְּמַר בְּעַמּוּדָא דְאֶמָצָעִיתָא "מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי" (ירמיהו לא, ב), שֶׁבַּגָּלוּת נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי מֵרָחוֹק יהו"ה נִרְאָה לִי, צַדִּיק קָרוֹב לָהּ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" (משלי כז, י) צַדִּיק קָרוֹב לָהּ, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.
(דף מד ע"א) וּבְגִין דָּא "שִׁמְעוּ הָרִים" (מיכה ו, ב) אִלֵּין אֲבָהָן, "אֶת רִיב" (שם) יְהֹוָה דָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי רִיב עִם אֲבָהָן, וּמִשּׁוּם זֶה שִׁמְעוּ הָרִים – אֵלּוּ הָאָבוֹת, אֶת רִיב יהו"ה – זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא רִיב עִם הָאָבוֹת, בְּגִין דִּמְרַחֲקִין לָהּ מִבַּעְלָהּ, דְּאִינוּן אִתְקְרִיאוּ אֱמוֹרָאִים, מִשּׁוּם שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתָהּ מִבַּעְלָהּ, שֶׁהֵם נִקְרְאוּ אָמוֹרָאִים, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ אִלֵּין אִינוּן תַּנָּאִים, וְאִלֵּין תַּנָּאִי"ם אֵיתָנִי"ם בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ – אֵלּוּ הֵם הַתַּנָּאִים, וְאֵלּוּ תַנָּאִי"ם אֵיתָנִי"ם בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת, וְאִינוּן נֶצַח וָהוֹד אֵיתָנֵי עוֹלָם, וְהָא אֵיתָ"ן בְּהִפּוּךְ אַתְוָון תַּנְיָ"א דִמְסַיֵּיעַ לֵיהּ בְּגָלוּתָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ" (במדבר כד, כא) וְהֵם נֵצַח וְהוֹד, (צַדִּיקִים) אֵיתָנֵי עוֹלָם, וַהֲרֵי אֵיתָן בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת תַּנְיָ"א, שֶׁמְּסַיֵּעַ לוֹ בַגָּלוּת, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי הָשַׁתָּא לְגַלָּאָה גִּילּוּיָא דָּא בְּעָלְמָא. דְּכַמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין הֲווּ בָּעְיָין לְקַטְרְגָא וּלְעַכָּבָא. עַד דְּאִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּתוּקְפֵּיהּ וּבָעָא בֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". דְּהַשְׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (דברים ד, ל) וְכוּ' דְּסִטְרָא אַחֲרָא סְתִמַת אֳרָחִין מִכָּל צַד. וְעִם כָּל דָּא (דף פח' עמוד ב') קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּקַע בָּהּ בְּתוּקְפֵּיהּ וּבָעָא דְּיִתְגְּלֵי נְהוֹרָא דָּא בְּעָלְמָא. וְרָזָא "כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ" (הושע ו, ג) כְּהַאי שַׁחַר דְּבָקַע גּוֹ חֲשׁוּכָא וְנָפִיק, הָכִי בָּקַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גּוֹ קְלִיפִין וְאַפִּיק נְהוֹרָא. וְאִתְּמָר בֵּיהּ "מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר" (שיר השירים ו, י) מַה הַשַּׁחַר הַזֶּה יוֹצֵא וַאֲפֵלָה בּוֹרַחַת מִלְּפָנָיו, הָכִי בְּשַׁעְתָּא דְּבָקַע בְּקִיעָה דָּא גּוֹ קְלִיפִין, סִטְרָא אַחֲרָא עָרְקַת מִקַמֵּיהּ וַדַּאי וְאִתָּבְּרַת.
וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", וְאִיהוּ הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל מִסִּטְרָא דִּלְגַו. דְּמִסִּטְרָא דִּלְבַר "אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) דָּא גָּלוּתָא, וְדָא הֲלָכָה דְּאָזְּלַת בְּגָלוּתָא. אֲבָל קַבָּלָה דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא "הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם" (בראשית א, טז), וּבֵיהּ "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר" (שיר השירים ה, ד) דְּכֵיוָן דְּבָקַע בְּקִיעָה דָּא אִתְגַּלֵּי נְהִירוּ. כְּדֵין "וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו" (שיר השירים ה, ד), דְּכַמָּה אִינוּן דְּיִתְכַּנְּשׁוּן לְאִתְקָרְבָא לְמַלְכָּא בְּהַאי חִיבּוּרָא בְּשַׁעְתָּא דְּיִתְגְּלֵי לְהוּ. וּכְדֵין סִטְרָא אַחֲרָא עָרְקַת וְאִטַּמְרַת, עַד דְּתִתְעַבַּר לְגַמְרֵי מֵעָלְמָא. וְכֻלְהוֹ תִּיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנוּ לִשְׁכִינְתָּא יִתְגַּלּוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי. בְּגִין כָּךְ "הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תהלים קכו, א) דְּהָא כְּדֵין יִתְחֲזוּן כַּמָּה תִּיקּוּנִין טְמִירִין, דְּלָא אִתְיְדָעוּ וְלָא אִתְגַּלוּ, וְיֶחֱמוּן כֹּלָּא בְּהוּ כְּמַאן דְּחָמֵי חֶלְמָא דְּלָא יְדַע מַאי אִיהוּ.
כְּדֵין "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" (תהלים נח, יא) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִיהוּ יִשְׁרֵי בְּמִלָּה בְּקַדְמִיתָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבָתַר יִתְּעַר בָּתְרֵיהּ. כְּדֵין "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" (תהלים נח, יא). לְבָתַר אִיהוּ גּוּפֵיהּ יַשְׁלִים, "פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" (תהלים נח, יא), (דף פט' עמוד א') כְּדֵין "וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק" (תהלים נח, יב), דָּא אָדָם קַדְמָאָה, "לַצַּדִּיק" דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּסָלִיק בְּתִיקּוּנוֹי כִּדְקָא יָאוּת אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. "אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ" (תהלים נח, יב), אִלֵּין אֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה בְּזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְגַבֵּי אִימָּא, דִּכְתִיב "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו) וְכוּ' וּכְדֵין יִתָּבְּרוּן קָמַיְיהוּ כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין. וְאִינּוּן גּוּפַיְיהוּ יִמְחוּן לְסִטְרִין אִלֵּין בְּכַמָּה מְחָאָן, כְּמָה דְּעָבְדוּ בְּמִצְרַיִם, כְּמָה דְּאָמַר "הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הַמַּכִּים" (שמואל א' ד, ח) וְכוּ'. וְרָזָא דָּא "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) נ' פְּלָאוֹת מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי.
בְּהַהוּא זִמְנָא "וְנִשְׂגַּב יְהֹוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (ישעיהו ב, יא) דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל ביהו"ה וְלֵית אַחֲרִינָא דְּשַׁלִּיט בְּעָלְמָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) דָּא שִׁיר דְּסָלִיק כִּדְקָא יָאוּת. "כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ" (תהלים קמח, יג) כְּמָה דְּאִתְּמָר. "הוֹדוֹ" דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם", דְּאָחִיד בְּהַאי וּבְהַאי מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק וַדַּאי. כְּדֵין בֵּיהּ "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו" מִסִּטְרָא דְּאִימָא. "הַלְלוּיָהּ" דָּא שְׁלִימוּ דְּיִחוּדָא כִּדְקָא יָאוּת. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין
> הקב"ה בוקע את הקלי' כשחר העולה ושובר אותה.
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי הָשַׁתָּא לְגַלָּאָה גִּילּוּיָא דָּא בְּעָלְמָא. הקב"ה רוצה עכשיו לגלות גילוי זה בעולם. דְּכַמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין הֲווּ בָּעְיָין לְקַטְרְגָא וּלְעַכָּבָא. עַד דְּאִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּתוּקְפֵּיהּ וּבָעָא בֵּיהּ. שכמה סטרא אחרא היו רצים לקטרג ולעכב, עד שהתעורר הקב"ה בתוקפו ורצה בגילוי הזה, לכן בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". דְּהַשְׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שעכשיו הוא הזמן שנאמר בו "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (דברים ד, ל) וְכוּ' דְּסִטְרָא אַחֲרָא סְתִמַת אֳרָחִין מִכָּל צַד. שהסטרא אחרא סתמה את הדרכים מכל צד. וְעִם כָּל דָּא (דף פח' עמוד ב') קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּקַע בָּהּ בְּתוּקְפֵּיהּ וּבָעָא דְּיִתְגְּלֵי נְהוֹרָא דָּא בְּעָלְמָא. ועם כל זה, הקב"ה בקע בה בכוחו, ורצה שיתגלה האור הזה בעולם, וזה סוד וְרָזָא "כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ" (הושע ו, ג) כְּהַאי שַׁחַר דְּבָקַע גּוֹ חֲשׁוּכָא וְנָפִיק, הָכִי בָּקַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גּוֹ קְלִיפִין וְאַפִּיק נְהוֹרָא. כמו השחר שבוקע מתוך החושך ויוצא, כך הקב"ה בוקע את הקליפות שהם חושך ומוציא את אור גאולתו, ונאמר באורו יתברך, וְאִתְּמָר בֵּיהּ "מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר" (שיר השירים ו, י) מַה הַשַּׁחַר הַזֶּה יוֹצֵא וַאֲפֵלָה בּוֹרַחַת מִלְּפָנָיו, הָכִי בְּשַׁעְתָּא דְּבָקַע בְּקִיעָה דָּא גּוֹ קְלִיפִין, סִטְרָא אַחֲרָא עָרְקַת מִקַמֵּיהּ וַדַּאי וְאִתָּבְּרַת. כך בשעה שבקע בקיעה זו מתוך הקליפות, בורחת הסטרא אחרא מלפניו ונשברת.
> השכינה בגלות מצד ההלכה והמאור הקטון, הקבלה מצד המאור הגדול.
וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", וְאִיהוּ הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל מִסִּטְרָא דִּלְגַו. והוא המאור הגדול הבוקע בגאולה מצד הפנימיות, דְּמִסִּטְרָא דִּלְבַר שמצד החיצוניות נאמר "אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) דָּא גָּלוּתָא, וְדָא הֲלָכָה דְּאָזְּלַת בְּגָלוּתָא. המאור הקטון זו השכינה בזמן הגלות, והיא 'ההלכה', שהלכה בגלות ורבו המחלוקות והסברות ואין הלכה ברורה מצד קטנותה. אֲבָל קַבָּלָה דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא אבל חכמת הקבלה התקבלה מהמלך שהוא "הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם" (בראשית א, טז), וּבֵיהּ ובו נאמר אפילו בזמן הגלות "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר" (שיר השירים ה, ד) דְּכֵיוָן דְּבָקַע בְּקִיעָה דָּא אִתְגַּלֵּי נְהִירוּ. כיון שבקע בקיעה זו הרמוזה "הַחֹר" – התגלה האור, ואז כְּדֵין "וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו" (שיר השירים ה, ד), דְּכַמָּה אִינוּן דְּיִתְכַּנְּשׁוּן לְאִתְקָרְבָא לְמַלְכָּא בְּהַאי חִיבּוּרָא בְּשַׁעְתָּא דְּיִתְגְּלֵי לְהוּ. שכמה הם שיאספו להתקרב למלך בזה חיבור תיקוני זוהר תניינא בשעה שיתגלה להם, וּכְדֵין סִטְרָא אַחֲרָא עָרְקַת וְאִטַּמְרַת, עַד דְּתִתְעַבַּר לְגַמְרֵי מֵעָלְמָא. ואז הסטרא אחרא בורחת ונחבאת, עד שתעבור לגברי מהעולם, וְכֻלְהוֹ תִּיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנוּ לִשְׁכִינְתָּא יִתְגַּלּוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי. וכל התיקונים שהוכנו לשכינה יתגלו לעתיד לבוא, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תהלים קכו, א) דְּהָא כְּדֵין יִתְחֲזוּן כַּמָּה תִּיקּוּנִין טְמִירִין, דְּלָא אִתְיְדָעוּ וְלָא אִתְגַּלוּ, שהרי אז יראו כמה תיקונים נעלמים, שלא נודעו ולא התגלו קודם לכן, וְיֶחֱמוּן כֹּלָּא בְּהוּ כְּמַאן דְּחָמֵי חֶלְמָא דְּלָא יְדַע מַאי אִיהוּ. וכולם יראו אותם במוחשיות, כמו מי שחולם חלום ולא ידע מה הוא.
> מב"י מתחיל בנקמה, ואחריו קב"ה, וחוזר מב"י עם כל כוחות הגבורה לעשות הנקמות מצד נ' פלאות.
כְּדֵין ואז "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" (תהלים נח, יא) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִיהוּ יִשְׁרֵי בְּמִלָּה בְּקַדְמִיתָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבָתַר יִתְּעַר בָּתְרֵיהּ. צַדִּיק הוא משיח בן יוסף, חָזָה נָקָם הוא יתחיל את הנקמה התחילה, ואחר כך הקב"ה יתעורר אחריו, ואז כְּדֵין "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" (תהלים נח, יא). לְבָתַר אִיהוּ גּוּפֵיהּ יַשְׁלִים, אחר כך, משיח בן יוסף עצמו ישלים את הנקמה "פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" (תהלים נח, יא). כְּדֵין ואז יתגלה "וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק" (תהלים נח, יב), דָּא אָדָם קַדְמָאָה, "אָדָם" הוא האדם הראשון. לַצַּדִּיק דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּסָלִיק בְּתִיקּוּנוֹי כִּדְקָא יָאוּת "לַצַּדִּיק" זה משיח בן יוסף שעלה בתיקונו כמו שראוי בסוד ר"ת אד"ם – אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. "אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ" (תהלים נח, יב), אִלֵּין אֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה בְּזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְגַבֵּי אִימָּא, "יֵשׁ אֱלֹהִים" הוא אלהים של הקדושה, בזמן שיעלה לגבי אימא עילאה / בינה שכתוב, דִּכְתִיב "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו) וְכוּ' וּכְדֵין יִתָּבְּרוּן קָמַיְיהוּ כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין. ואז ישברו לפניו כל צדדי הסטרא אחרא, וְאִינּוּן גּוּפַיְיהוּ יִמְחוּן לְסִטְרִין אִלֵּין בְּכַמָּה מְחָאָן, כְּמָה דְּעָבְדוּ בְּמִצְרַיִם, וכוחות הגבורה של הקדושה הם עצמם ימחו את הסטרא אחרא בכמה מכות כמו שעשו במצרים, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הַמַּכִּים" (שמואל א' ד, ח) וְכוּ'. וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) נ' פְּלָאוֹת מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי. נִפְלָאוֹת – נ' פְּלָאוֹת מצד אימא עילאה / בינה ודאי, (דף פט' עמוד א') כְּדֵין ואז יתגלה "וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק" (תהלים נח, יב), דָּא אָדָם קַדְמָאָה, "אָדָם" הוא האדם הראשון. לַצַּדִּיק דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּסָלִיק בְּתִיקּוּנוֹי כִּדְקָא יָאוּת "לַצַּדִּיק" זה משיח בן יוסף שעלה בתיקונו כמו שראוי בסוד ר"ת אד"ם – אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. "אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ" (תהלים נח, יב), אִלֵּין אֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה בְּזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְגַבֵּי אִימָּא, "יֵשׁ אֱלֹהִים" הוא אלהים של הקדושה, בזמן שיעלה לגבי אימא עילאה / בינה שכתוב, דִּכְתִיב "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו) וְכוּ' וּכְדֵין יִתָּבְּרוּן קָמַיְיהוּ כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין. ואז ישברו לפניו כל צדדי הסטרא אחרא, וְאִינּוּן גּוּפַיְיהוּ יִמְחוּן לְסִטְרִין אִלֵּין בְּכַמָּה מְחָאָן, כְּמָה דְּעָבְדוּ בְּמִצְרַיִם, וכוחות הגבורה של הקדושה הם עצמם ימחו את הסטרא אחרא בכמה מכות כמו שעשו במצרים, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הַמַּכִּים" (שמואל א' ד, ח) וְכוּ'. וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) נ' פְּלָאוֹת מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי. נִפְלָאוֹת – נ' פְּלָאוֹת מצד אימא עילאה / בינה ודאי.
בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן, שלאחר שיעשו בהם נקמות "וְנִשְׂגַּב יְהֹוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (ישעיהו ב, יא) דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל ביהו"ה וְלֵית אַחֲרִינָא דְּשַׁלִּיט בְּעָלְמָא. יוודע בגילוי שהכל נכלל ביהו"ה ואין אחר ששולט בעולם, באותו הזמן, בְּהַהוּא זִמְנָא "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) דָּא שִׁיר דְּסָלִיק כִּדְקָא יָאוּת, זה השיר שעולה כראוי בשעה שכולם יראו בגילוי תוכנו, "כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ" (תהלים קמח, יג) כְּמָה דְּאִתְּמָר, כמו שנאמר.
"הוֹדוֹ" דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם", דְּאָחִיד בְּהַאי וּבְהַאי מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק וַדַּאי. שאוחז בשמים ובארץ מצד היסוד ודאי. כְּדֵין בֵּיהּ ואז בו "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו" מִסִּטְרָא מצד דְּאִימָא. "הַלְלוּיָהּ" דָּא שְׁלִימוּ דְּיִחוּדָא כִּדְקָא יָאוּת. הללויה הוא גילוי שלמות היחוד כראוי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא:
תפילה קמ"ח מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קמח: בקשה, שבזכות משה רע"ה, תעלה תפילתנו בעבור השכינה להעלותה להתייחד ביחוד העליון.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי עֵינַי", וּלְפָנֶיךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה בְּשִׁפְלוּת רוּחִי בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וּמִלְּפָנֶיךָ אֲבַקֵּשׁ, בַּמֶּה יִתְרַצֶּה עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו לְהַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְיַחֵד אוֹתָהּ בְּיִחוּדְךָ? אִם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הֲרֵי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלֵּל וְאֶתְחַנֵּן בִּתְפִלַּת עָנִי, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "תְּפִלָּה לֶעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָֹה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ", וְאִם אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, הֲרֵי בְּמֹשֶׁה רוֹעֶה נֶאֱמָן נִתְחַזֵּק, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים", שֶׁהֲרֵי כָּל הַתְּפִלּוֹת עוֹלוֹת עַל יָדוֹ, וַהֲרֵי תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּלֹא סִיגִים אֶלָּא סֹלֶת נְקִיָּה לִכְבוֹד שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תְּפִלָּה לְהַעֲלוֹתָהּ עֲלִיָּה שְׁלֵמָה. וַהֲרֵי אֲנִי מְקַוֶּה לְךָ שֶׁתְּקַבֵּל תְּפִלָּתִי שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" וַדַּאי, וְהִיא "תְּפִלָּה לֶעָנִי", מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ עָנִי בַּעֲבוּרָהּ בְּשִׁבְרוֹן לֵב, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" – אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה וַדַּאי, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה. מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה אַתָּה, שֶׁאַתָּה אוֹהֵב שְׁכִינָתְךָ שֶׁהִיא צְדָקָה שֶׁלְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַעֲנוּגִים", תַּעֲלֶה אוֹתָהּ אֵלֶיךָ בִּתְפִלָּתִי זֹאת, וְתַחֲבֹּק אוֹתָהּ בִּשְׁנֵי זְרוֹעוֹת שֶׁלְּךָ, וְתִקְשֹׁר אוֹתָהּ בְּךָ, בְּיִחוּד אֶחָד, שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.