Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

לַבַּת אֵשׁ בְּרַתָּא דְמַלְכָּא דְחָב בֵּיהּ, וְאִתְבַּיַּישׁ כַּסִּי לֵיהּ בְּדִילֵיהּ בְּשֵׁת, וּמַה דַהֲוָה שֵׁת אִתְחַבֵּר עִמֵּיהּ ב' וְאִתְעֲבִיד בֹּשֶׁת, וְדָא אִיהוּ יְרָ"א בֹּשֶׁ"ת.

וְעוֹד שֵׁת בא"ת ב"ש אִינוּן אָב, שֵׁ"ת לְבָתַר דְּזָכָה בְּאָת יוּ"ד, בְּרֵא שִׁית, וְאִיהִי יוּ"ד דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב), דְּאִיהִי עֲשָׂרָה דוֹרוֹת, וְתָב לָהּ לְאַתְרָהּ, אִתְקְרִי בְּרֵאשִׁית, וּמִתַּמָּן זָכָה לְאוֹרַיְיתָא דְאִתְיְיהִיבַת עַל יְדֵיהּ.

וְהַאי י' אִיהִי מִיַּעֲקֹב וְי' מִיִּשְׂרָאֵל, י' מֵאדנ"י י' מיהו"ה. שִׁי"ן מִמֹּשֶׁה אִיהִי מִשֵּׁת – תַּמָּן רָוַוח לָהּ, וְכַד אָזַל לְשֵׁם, רָוַוח תַּמָּן תְּרֵין אַתְוָון שֵׁ"ם, וְכַד אָזַל עֲשָׂרָה דוֹרוֹת עַד אַבְרָהָם תַּמָּן רָוַוח ה' דִּילֵיהּ וְאִתְקְרִי מֹשֶׁ"ה, וְרָזָא דְמִלָּה "מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם" (ישעיהו סג, יב), וּבָהּ אַפִּיק לִבְנוֹי מִגָּלוּתָא, וּבָהּ מָחָא לְמִצְרָאֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הִנֵּה יַד יְהֹוָה הוֹיָה" (שמות ט, ג). ה' חָמֵשׁ אֶצְבָּעִין, וּבָהּ בָּקַע יַמָּא, וְדָא אִיהוּ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם, וּבָהּ עָתִיד לְמֶהֱוִי בוֹקֵעַ יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא מִימִינָא, הַהוּא זִמְנָא מַה דַּהֲוָה לִשְׂמָאלָא בְּלִבָּא הֲוָה הֶבֶל דְּאִיהוּ הַלֵּב, הֶבֶל אִסְתַּלַּק לִימִינָא, וּמִתַּמָּן סָלִיק לְמוֹחָא דְּאִיהוּ חָכְמָה, דְּהָא לִבָּא אִיהוּ אִימָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר הַלֵּב מֵבִין, וּלְבָתַר נָחִית עַל אַרְעָא לְנַחְתָא אוֹרַיְיתָא עַל אַרְעָא.

וּבְגִין דָּא "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים" (קהלת ח, יד), דָּא אָדָם וְהֶבֶל, דְּדָא חָב בְּמַחֲשָׁבָה וּבְעוֹבָדָא, וְדָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה וּבְעוֹבָדָא. בְּמַחֲשָׁבָה אִיהִי י', עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים" (במדבר יד, כב), וּבְגִין דָּא כַּד אָתָא אָדָם בְּגִלְגּוּל בְּאַבְרָהָם, אִתְנַסִּי בֵּיהּ בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנִין. וּבְגִין דְּחָאב בְּמַעֲשֶׂה כַּד אִתְגַּלְגַּל בְּיִצְחָק נִתְנַסָּה בְּמַעֲשֶׂה, בְּאַבְרָהָם נִתְנַסָּה בְּמַחֲשָׁבָה, וּבְיִצְחָק בְּמַעֲשֶׂה, יַעֲקֹב כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ.

מִסִּטְרָא דְיִצְחָק קָרָא לֵיהּ יַעֲקֹב, מִסִּטְרָא דְאַבְרָהָם דְּתַמָּן מַחֲשָׁבָה קְרָא לֵיהּ יִשְׂרָאֵל. דְּאַבָּא אִתְגַּלְגַּל בְּאַבְרָהָם דְּאִיהוּ לִימִינָא, וְאִמָּא בְיִצְחָק דְּאִיהוּ לִשְׂמָאלָא, יַעֲקֹב בְּגִין דְּאִיהוּ כְּלִיל תַּרְוַיְהוּ אַבָּא וְאִמָּא, אִתְּמַר בֵּיהּ 'יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה' בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן דְּאִיהוּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָא. וְכַד אָתָא אָדָם אִצְטַרַף בְּאַבְרָהָם, וְאִתְפַּשְׁטוּ שָׁרְשׁוֹי בְּאַרְעָא, וְרָזָא דְמִלָּה "מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב" (משלי יז, ג), "מַצְרֵף לַכֶּסֶף" דָּא אַבְרָהָם, "וְכוּר לַזָּהָב" דָּא יִצְחָק, "וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהֹוָה" (שם) דָּא יַעֲקֹב. לֵית סְפִירָה דְלָא אִתְגַּלְגַּל אָדָם עִלָּאָה, דְאִיהוּ "יוד הא ואו הא", כֹּ"חַ מָ"ה חָכְמָה וַדַּאי, בְּגִין לְצָרְפָא וּלְלַבְּנָא לְאָדָם דְּבָרָא בְדִיּוֹקְנֵיהּ לְתַתָּא, וְאָצִיל בֵּיהּ אֲצִילוּתֵיהּ, וְכָל טָרְחָא דִּלְעֵילָא לָא הֲוָה בְּאָדָם אֶלָּא בְגִין אֲצִילוּת דְּאָדָם דִּלְעֵילָא, דְּדָא בְּדָא תַּלְיָא.

לַבַּת אֵשׁ בְּרַתָּא דְמַלְכָּא דְחָב בֵּיהּ, וְאִתְבַּיַּישׁ לַבַּת אֵשׁ, בַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁחָטָא בָהּ, וְהִתְבַּיֵּשׁ, כַּסִּי לֵיהּ בְּדִילֵיהּ בְּשֵׁת, וּמַה דַהֲוָה שֵׁת כִּסָּה אוֹתוֹ בְּשֶׁלּוֹ (בְּכֹחוֹ) בְּשֵׁת, וּמַה שֶּׁהָיָה שֵׁת, אִתְחַבֵּר עִמֵּיהּ ב' וְאִתְעֲבִיד בֹּשֶׁת, הִתְחַבֵּר עִמּוֹ ב' וְנַעֲשָׂה בֹּשֶׁת,  וְדָא אִיהוּ יְרָ"א בֹּשֶׁ"ת
 
וְעוֹד שֵׁת בא"ת ב"ש אִינוּן אָב, שֵׁ"ת לְבָתַר דְּזָכָה בְּאָת יוּ"ד, בְּרֵא שִׁית, וְעוֹד שֵׁת בְּא"ת ב"ש הֵם אָב, שֵׁ"ת לְאַחַר שֶׁזָּכָה בָּאוֹת יוֹ"ד, בְּרֵא שִׁית,  וְאִיהִי יוּ"ד דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב), דְּאִיהִי עֲשָׂרָה דוֹרוֹת, וְזֶהוּ יְרָ"א בֹּשֶׁ"ת. וְהִיא יוֹ"ד שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, שֶׁהִיא עֲשָׂרָה דוֹרוֹת,  וְתָב לָהּ לְאַתְרָהּ, אִתְקְרִי בְּרֵאשִׁית, וּמִתַּמָּן זָכָה לְאוֹרַיְיתָא דְאִתְיְיהִיבַת עַל יְדֵיהּ וְהֵשִׁיב אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ, נִקְרֵאת בְּרֵאשִׁית, וּמִשָּׁם זָכָה לַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה עַל יָדוֹ.

וְהַאי י' אִיהִי מִיַּעֲקֹב וְי' מִיִּשְׂרָאֵל, י' מֵאדנ"י י' מיהו"ה וְהַי' הַזּוֹ הִיא מִיַּעֲקֹב וְי' מִיִּשְׂרָאֵל, י' מֵאדנ"י י' מִיהו"ה,  שִׁי"ן מִמֹּשֶׁה אִיהִי מִשֵּׁת – תַּמָּן רָוַוח לָהּ, שִׁי"ן מִמֹּשֶׁה הִיא מִשֵּׁת, שָׁם הִרְוִיחַ אוֹתָהּ,  וְכַד אָזַל לְשֵׁם, רָוַוח תַּמָּן תְּרֵין אַתְוָון שֵׁ"ם, וּכְשֶׁהָלַךְ לְשֵׁם הִרְוִיחַ שָׁם שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֵׁ"ם,  וְכַד אָזַל עֲשָׂרָה דוֹרוֹת עַד אַבְרָהָם תַּמָּן רָוַוח ה' דִּילֵיהּ וְאִתְקְרִי מֹשֶׁ"ה, וּכְשֶׁהָלַךְ עֲשָׂרָה דוֹרוֹת עַד אַבְרָהָם, הִרְוִיחַ שָׁם ה' שֶׁלּוֹ, וְנִקְרָא מֹשֶׁ"ה,  וְרָזָא דְמִלָּה "מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם" (ישעיהו סג, יב), וְסוֹד הַדָּבָר – מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם,  וּבָהּ אַפִּיק לִבְנוֹי מִגָּלוּתָא, וּבָהּ מָחָא לְמִצְרָאֵי, וּבָהּ הוֹצִיא אֶת בָּנָיו מִן הַגָּלוּת, וּבָהּ הִכָּה אֶת הַמִּצְרִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הִנֵּה יַד יְהֹוָה הוֹיָה" (שמות ט, ג) ה' חָמֵשׁ אֶצְבָּעִין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הִנֵּה יַד יהו"ה הוֹיָה, ה' חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת,

 וּבָהּ בָּקַע יַמָּא, וְדָא אִיהוּ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם, וּבָהּ עָתִיד לְמֶהֱוִי בוֹקֵעַ יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא מִימִינָא, וּבָהּ בָּקַע אֶת הַיָּם, וְזֶהוּ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם, וּבָהּ עָתִיד לִהְיוֹת בּוֹקֵעַ אֶת יָם הַתּוֹרָה מִיָּמִין.  הַהוּא זִמְנָא מַה דַּהֲוָה לִשְׂמָאלָא בְּלִבָּא הֲוָה הֶבֶל דְּאִיהוּ הַלֵּב, אוֹתוֹ הַזְּמַן, מַה שֶּׁהָיָה לִשְׂמֹאל בַּלֵּב הָיָה הֶבֶל, שֶׁהוּא הַלֵּב,  הֶבֶל אִסְתַּלַּק לִימִינָא, וּמִתַּמָּן סָלִיק לְמוֹחָא דְּאִיהוּ חָכְמָה, הֶבֶל הִתְעַלָּה לְיָמִין, וּמִשָּׁם עָלָה לַמֹּחַ שֶׁהוּא חָכְמָה,  דְּהָא לִבָּא אִיהוּ אִימָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר הַלֵּב מֵבִין, שֶׁהֲרֵי הַלֵּב הוּא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר הַלֵּב מֵבִין,  וּלְבָתַר נָחִית עַל אַרְעָא לְנַחְתָא אוֹרַיְיתָא עַל אַרְעָאוּלְאַחַר כָּךְ יָרַד עַל הָאָרֶץ לְהוֹרִיד תּוֹרָה עַל הָאָרֶץ.
 
וּבְגִין דָּא "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים" (קהלת ח, יד), וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים,  דָּא אָדָם וְהֶבֶל, דְּדָא חָב בְּמַחֲשָׁבָה וּבְעוֹבָדָא, וְדָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה וּבְעוֹבָדָא זֶה אָדָם וְהֶבֶל, שֶׁזֶּה חָטָא בְמַחֲשָׁבָה וּבְמַעֲשֶׂה, וְזֶה חָטָא בְמַחֲשָׁבָה וּבְמַעֲשֶׂה. בְּמַחֲשָׁבָה אִיהִי י', עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים" (במדבר יד, כב), בְּמַחֲשָׁבָה הִיא י', עָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים,  וּבְגִין דָּא כַּד אָתָא אָדָם בְּגִלְגּוּל בְּאַבְרָהָם, אִתְנַסִּי בֵּיהּ בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנִין, וּמִשּׁוּם זֶה, כְּשֶׁבָּא אָדָם בְּגִלְגּוּל בְּאַבְרָהָם, הִתְנַסָּה בּוֹ בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, וּבְגִין דְּחָאב בְּמַעֲשֶׂה כַּד אִתְגַּלְגַּל בְּיִצְחָק נִתְנַסָּה בְּמַעֲשֶׂה, וּמִשּׁוּם שֶׁחָטָא בְמַעֲשֶׂה כְּשֶׁהִתְגַּלְגֵּל בְּיִצְחָק, נִתְנַסָּה בְמַעֲשֶׂה. בְּאַבְרָהָם נִתְנַסָּה בְּמַחֲשָׁבָה, וּבְיִצְחָק בְּמַעֲשֶׂה, יַעֲקֹב כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ בְּאַבְרָהָם נִתְנַסָּה בְמַחֲשָׁבָה, וּבְיִצְחָק בְּמַעֲשֶׂה, יַעֲקֹב כּוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם.
 
שמִסִּטְרָא דְיִצְחָק קָרָא לֵיהּ יַעֲקֹב, מִסִּטְרָא דְאַבְרָהָם דְּתַמָּן מַחֲשָׁבָה קְרָא לֵיהּ יִשְׂרָאֵל מֵהַצַּד שֶׁל יִצְחָק קָרָא לוֹ יַעֲקֹב, וּמִצַּד שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁשָּׁם הַמַּחֲשָׁבָה, קָרָא לוֹ יִשְׂרָאֵל. דְּאַבָּא אִתְגַּלְגַּל בְּאַבְרָהָם דְּאִיהוּ לִימִינָא, וְאִמָּא בְיִצְחָק דְּאִיהוּ לִשְׂמָאלָא, יַעֲקֹב בְּגִין דְּאִיהוּ כְּלִיל תַּרְוַיְהוּ אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהָאָב הִתְגַּלְגֵּל בְּאַבְרָהָם שֶׁהוּא לְיָמִין, וְהָאֵם בְּיִצְחָק שֶׁהוּא לִשְׂמֹאל, וְיַעֲקֹב מִשּׁוּם שֶׁהוּא כוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם, אֶת הָאָב וְאֶת הָאֵם,  אִתְּמַר בֵּיהּ 'יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה' בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן דְּאִיהוּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָא נֶאֱמַר בּוֹ יִשְׂרָאֵל עָלָה בְמַחֲשָׁבָה בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה הַסְּתוּמָה,  וְכַד אָתָא אָדָם אִצְטַרַף בְּאַבְרָהָם, וְאִתְפַּשְׁטוּ שָׁרְשׁוֹי בְּאַרְעָא, וּכְשֶׁבָּא אָדָם, הִצְטָרֵף בְּאַבְרָהָם, וְהִתְפַּשְּׁטוּ שָׁרָשָׁיו בָּאָרֶץ,  וְרָזָא דְמִלָּה "מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב" (משלי יז, ג), "מַצְרֵף לַכֶּסֶף" דָּא אַבְרָהָם, "וְכוּר לַזָּהָב" דָּא יִצְחָק, "וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהֹוָה" (שם) דָּא יַעֲקֹב וְסוֹד הַדָּבָר – מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב. מַצְרֵף לַכֶּסֶף – זֶה אַבְרָהָם, וְכוּר לַזָּהָב – זֶה יִצְחָק, וּבוֹחֵן לִבּוֹת יהו"ה – זֶה יַעֲקֹב. לֵית סְפִירָה דְלָא אִתְגַּלְגַּל אָדָם עִלָּאָה, אֵין סְפִירָה שֶׁלֹּא הִתְגַּלְגֵּל אָדָם עֶלְיוֹן, דְאִיהוּ "יוד הא ואו הא", כֹּ"חַ מָ"ה חָכְמָה וַדַּאי, שֶׁהוּא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, כֹּ"חַ מָ"ה, חָכְמָה וַדַּאי,  בְּגִין לְצָרְפָא וּלְלַבְּנָא לְאָדָם דְּבָרָא בְדִיּוֹקְנֵיהּ לְתַתָּא, וְאָצִיל בֵּיהּ אֲצִילוּתֵיהּ, כְּדֵי לְצָרֵף וּלְלַבֵּן אֶת הָאָדָם שֶׁבָּרָא בִדְמוּתוֹ לְמַטָּה וְהֶאֱצִיל בּוֹ אֶת אֲצִילוּתוֹ,  וְכָל טָרְחָא דִּלְעֵילָא לָא הֲוָה בְּאָדָם אֶלָּא בְגִין אֲצִילוּת דְּאָדָם דִּלְעֵילָא, דְּדָא בְּדָא תַּלְיָא, וְכָל הַטִּרְחָה שֶׁלְּמַעְלָה לֹא הָיְתָה בָאָדָם אֶלָּא בִּגְלַל הָאֲצִילוּת שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁזֶּה תָלוּי בָּזֶה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דִּבְזִמְנָא דְּמָטָאת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא גּוֹ קְלִיפִין, (דף נה' עמוד ב') אִתְּמָר בַּהּ "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם" (יונה ב, ז), דָּא לִילִית חַיַּיבְתָּא דַּחֲשִׁיבַת לְאִתְתַּקְּפָא עַל שְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּיסַק מִתַּמָּן. אֲבָל "וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי" (יונה ב, ז), אֵימָתַי? אֶלָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחַד יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים שְׁמָא שְׁלִים. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בַּהּ "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז) וְכוּ' וְדָא יד"ך מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא פְּקִידָה, וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. וְדָא י"ד מִשַּׁדַּ"י. בַּהּ "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיהו נב, ב). לְבָתַר תָּמָן לְתַתָּא קַיְימַת, עַד דְּאִשְׁתַּלִּימַת בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. כְּדֵין "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהלים קיג, ז) דָּא זְכִירָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז).

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם" (ישעיהו כו, כ). מַאי רָזָא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא מִסְתַּתְּרָא בְּגָלוּתָא, וְדָא י' סְתִימָא דְּלָא אִתְגַּלִיאַת. וְאִתְּמָר בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אִי תֵּימָא מַאי "כִּמְעַט רֶגַע"? אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ גּוֹ סְתִימוּ דְּמַתְנִיתָא תָּנִינָן דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין כֻּלְהוֹ שְׁנִין כֻּלְהוֹ דָּרִין כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּרָזָא עִלָּאָה קַמֵּי מַלְכָּא. וַאֲפִילוּ כֻּלְהוֹ שַׁעֲתֵי כֻּלְהוֹ רִגְעֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ לְמָארֵי חָכְמְתָא.

וּבְכַמָּה אֹרְחִין אִתְפָּרְשַׁת שַׁעֲתָא, דְּשַׁעֲתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְכַמָּה דַּרְגִּין (דף נו' עמוד א')  מִתְפָּרְשָׁאן בַּהּ. אֲבָל תתר"ף דָּא סִידּוּרָא דְּדַרְגִין דְּקַיְּימִין לְדַבְּרָא זִמְנָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּרָזָא דְּעִיבּוּרָא. וְאִלֵּין חוֹלְקִין מִתְפָּרְשָׁאן לִרְגָעִין. וְכָל רִגְעָא אִתְפְּרַשׁ לְרע"ג דַּרְגִּין דְּמִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חִיבּוּרָא חֲדָא דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן. וְהָיִינוּ דְּאוּקְמוּהָ 'כַּמָּה רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ' (ברכות ז) רֶגַע רע"ג וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, דְּמִיּוֹמָא דְּשָׁארוּ יִשְׂרָאֵל לְמֵיחַב קַמֵּי מָארַיְיהוּ, שָׁארוּ יוֹמִין וְשַׁעֲתִין לְאִתְחַשְּׁכָא. וְעִם כָּל דָּא לָא אִתְחֲשָׁךְ וְלָא אַסְתִּים בְּתוּקְפָּא דְּרוּגְזָא סְתִימוּ גָּמִיר, אֶלָּא רִגְעָא חֲדָא. וְרָזָא דָּא בְּהוֹד דִּשְׁכִינְתָּא קָאִים, וְאִיהוּ רִגְעָא חֲדָא מִשַּׁעֲתָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא וְלָא יַתִּיר. דְּאִלְמַלֵּא יַתִּיר הֲוָה, לָא הֲוֵי יִשְׂרָאֵל יָכְלִין לְמֵיקָם. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו) כְּגוֹן "שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ" (מלכים א' יח, לד), דְּהָא רִגְעָא חֲדָא וְלָא יַתִּיר הֲוָה רוֹגְזָא, וּמִיַּד שָׁכִיךְ רוּגְזֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" (מלאכי ג, ו). וְדָא רֶגַע דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ" (תהלים ל, ו). וּמֵהַאי אִתְתְּקָפוּ כָּל הַאי זִמְנָא כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט).

וְתָא חֲזֵי, דַּאֲפִילוּ הַאי רִגְעָא כֻּלֵּיהּ לָא אִשְׁתְּלִים בְּרוּגְזָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי" (תהלים ל, ו) וְדָא גָּלוּתָא. אֲבָל ער"ב – בְּצִיר חַד מֵרֶגַ"ע, וְדָא (דף נו' עמוד ב')  חַד מֵרֶגַע דְּבֵיהּ אִשְׁתְּכַח פּוּרְקָנָא. "וְלַבֹּקֶר רִנָּה" (תהלים ל, ו) בְּגִין דַּאֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא כֻּלֵּיהּ לָא יְעִיבַר בַחֲשׁוֹכָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (ישעיהו ס, כב) דָּא חַד דְּאִתְנַטִּיל מֵהַהוּא רֶגַע. וְרֶגַע דָּא גָּרַע, גִּרְעוֹנָא דְּכֹלָּא. וּבְהַאי רֶגַע כְּתִיב "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (ישעיהו כו, כ), כִּמְעַט וַדַּאי, דְּלָא כֻּלֵּיהּ אֶלָּא עַד יַעֲבוֹר. וְדָא עב"ר מֵרֶגַע, "עַד יַעֲבָר זָעַם" (שם).

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דִּבְזִמְנָא דְּמָטָאת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא גּוֹ קְלִיפִין,(דף נה' עמוד ב')  אִתְּמָר בַּהּבזמן שירדה השכינה למטה לתוך מקום הקליפות נאמר בה"לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם"קצבי הרים הוא המקום שבו נמצאות הנשמות העשוקות (יונה ב, ז), דָּאזו היאלִילִיתהרשעה חַיַּיבְתָּא דַּחֲשִׁיבַת לְאִתְתַּקְּפָא עַל שְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּיסַק מִתַּמָּןשחושבת להתחזק על שכינה ולמנוע ממנה לצאת משם.אֲבָל "וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי" (יונה ב, ז), אֵימָתַי? אֶלָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחַד יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים שְׁמָא שְׁלִיםבזמן שיתחברו יהו"ה שהוא ז"א ואלהי"ם שהיא המלכות המתגלה בכוחה ובשררה להיות שם שלם. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בַּהּבאותו הזמן יאמר בה"מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז) וְכוּ' וְדָא יד"ך מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא פְּקִידָהד"ל גימ' יד"ך והיא מצד אימא / בינה וזה זמן הפקידה זמן תחילת גאולת ישראל והקמת השכינה בכח ריבוע שם ע"ב שמתעורר לפעול וזה,"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְדָא י"ד מִשַּׁדַּ"יסוד אותיות י"ד של שם שד"י שהוא שם [1]היסוד ובו פעולת הפקידה.בַּהּ "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיהו נב, ב). לְבָתַר תָּמָן לְתַתָּא קַיְימַת, עַד דְּאִשְׁתַּלִּימַת בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת.אחר כך, לאחר שיתחיל זמן הפקידה, עדין תישאר השכינה למטה, עד שתשלים פעולותיה בשלמות כמו שראוי. כְּדֵין "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהלים קיג, ז) דָּא ואז תתגלה פעולת זְכִירָה, והיא בסוד"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בֵּיהּבזמן שיאמר "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז).

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר,ר' ר' קם אברהם אבינו סבא חסידא ואמר רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בַּהּודאי שנאמר לשכינה בזמן הגלות "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם" (ישעיהו כו, כ). מַאי רָזָא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא מִסְתַּתְּרָא בְּגָלוּתָא, וְדָא י' סְתִימָא דְּלָא אִתְגַּלִיאַתמה סוד הפסוק? אלא השכינה מסתתרת בזמן הגלות, וזו י' סתומה שלא להתגלות ונאמר בה. וְאִתְּמָר בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) שאני רק נראית שחורה בגלל שירדתי למקום הקליפות.אִי תֵּימָא מַאיאם תשאל מהו"כִּמְעַט רֶגַע"? אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ גּוֹ סְתִימוּ דְּמַתְנִיתָא תָּנִינָן דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין כֻּלְהוֹ שְׁנִין כֻּלְהוֹ דָּרִין כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּרָזָא עִלָּאָה קַמֵּי מַלְכָּא.אלא סוד עליון הוא הסתום בתוך המשנה, ששנינו שכל הימים, כל השנים, כל הדורות, כולם נרשמים בסוד עליון לפני המלך. וַאֲפִילוּ כֻּלְהוֹ שַׁעֲתֵי כֻּלְהוֹ רִגְעֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ לְמָארֵי חָכְמְתָא ואפילו כל השעות, כל הרגעים, כולם סוד עליון הם הידוע לבעלי החכמה.

וּבְכַמָּה אֹרְחִין אִתְפָּרְשַׁת שַׁעֲתָא, דְּשַׁעֲתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְכַמָּה דַּרְגִּין (דף נו' עמוד א') מִתְפָּרְשָׁאן בַּהּ. ובכמה דרכים נחלקת השעה, שהשעה היא סוד השכינה, וכמה דרגות נחלקות בה. אֲבָל תתר"ף דָּא סִידּוּרָא דְּדַרְגִין דְּקַיְּימִין לְדַבְּרָא זִמְנָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּרָזָא דְּעִיבּוּרָא. אבל סדר החלוקה לתתר"ף חלקים זה ההסדר של המדרגות העומדות להנהגת הזמן בסדר שלום בסוד העיבור. וְאִלֵּין חוֹלְקִין מִתְפָּרְשָׁאן לִרְגָעִין, ואלה החלקים מתחלקים לרגעים, וְכָל רִגְעָא אִתְפְּרַשׁ לְרע"ג דַּרְגִּין דְּמִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חִיבּוּרָא חֲדָא דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן. וכל רגע מתחלק לרע"ג דרגות שמתחברים אלה באלה, להיות כולם בחיבור אחד של על מנת להתחלק. וְהָיִינוּ דְּאוּקְמוּהָ כמו שהעמידוהו 'כַּמָּה רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ' (ברכות ז) רֶגַע רע"ג וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, דְּמִיּוֹמָא דְּשָׁארוּ יִשְׂרָאֵל לְמֵיחַב קַמֵּי מָארַיְיהוּ, שָׁארוּ יוֹמִין וְשַׁעֲתִין לְאִתְחַשְּׁכָא. בוא וראה. מיום שהחלו ישראל לחטוא לפני אדונם, החלו הימים והשעות להחשך. וְעִם כָּל דָּא לָא אִתְחֲשָׁךְ וְלָא אַסְתִּים בְּתוּקְפָּא דְּרוּגְזָא סְתִימוּ גָּמִיר, אֶלָּא רִגְעָא חֲדָא. ועם כל זה, לא נחשך ולא נסתם מהם האור מתוקף הרוגז החשכה גמורה, אלא רק רגע אחד. וְרָזָא דָּא בְּהוֹד דִּשְׁכִינְתָּא קָאִים וסוד זה מקומו בהוד של השכינה, וְאִיהוּ רִגְעָא חֲדָא מִשַּׁעֲתָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא וְלָא יַתִּיר, והוא רק רגע מהשעה שהיא השכינה ולא יותר. דְּאִלְמַלֵּא יַתִּיר הֲוָה, לָא הֲוֵי יִשְׂרָאֵל יָכְלִין לְמֵיקָם שאלמלא היה יותר מרגע, לא היו יכולים ישראל ח"ו לעמוד בתוקף הרוגז וסתימת המאורות. וזה סוד וְרָזָא דְּמִלָּה "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו), וזה סוד הפסוק "לא שניתי" מלשון חזרת והכפלה אלא רק רגע אחד ולא יותר, כְּגוֹן "שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ" (מלכים א' יח, לד), דְּהָא רִגְעָא חֲדָא וְלָא יַתִּיר הֲוָה רוֹגְזָא, וּמִיַּד שָׁכִיךְ רוּגְזֵיהּ. הרי שהיה הרוגז רגע אחד ולא יותר, ומיד לאחריו שכך. בְּגִין כָּךְ "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" (מלאכי ג, ו) לא כליתם בזכות שהיה רגע אחד ולא יותר. וְדָא רֶגַע דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה רגע שנאמר בו "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ" (תהלים ל, ו) הרוגז והסתימות היא רק רגע ומיד לאחריו נמשכים חיים. וּמֵהַאי אִתְתְּקָפוּ כָּל הַאי זִמְנָא כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. ומאותו הרגע הבודד, התחזקו בכל זמן הגלות כל הטומאות לשלוט בעולם. וזה סוד הפסוק וְרָזָא דְּמִלָּה "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט) ארגיעה לשון השקטת הרגע שממנו נמשך הרוגז והשבתת אותם המתתקפים ממנו.

וְתָא חֲזֵי, דַּאֲפִילוּ הַאי רִגְעָא כֻּלֵּיהּ לָא אִשְׁתְּלִים בְּרוּגְזָא. בוא וראה, אפילו אותו רגע – לא נשלם בכל חלקיו הפרטיים לצאת מהם מכולם הרוגז, וזה סוד הענין. וְרָזָא דְּמִלָּה "בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי" (תהלים ל, ו) וְדָא גָּלוּתָא ערב הוא זמן הגלות. אֲבָל ער"ב – בְּצִיר חַד מֵרֶגַ"ע, וְדָא (דף נו' עמוד ב') חַד מֵרֶגַע דְּבֵיהּ אִשְׁתְּכַח פּוּרְקָנָא, אבל ערב הוא גם סוד רע"ב חלקים מתוך רע"ג, דהיינו רג"ע פחות חלק אחד, וחלק זה בו נמצאת הגאולה. שהגאולה היא זמן הבוקר זמן היום "וְלַבֹּקֶר רִנָּה" (תהלים ל, ו) בְּגִין דַּאֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא כֻּלֵּיהּ לָא יְעִיבַר בַחֲשׁוֹכָא, כדי שאפילו הרגע כולו לא יוחשך בכל חלקיו. וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" (ישעיהו ס, כב) דָּא חַד דְּאִתְנַטִּיל מֵהַהוּא רֶגַע וזה סוד בעיתה הנמשך מרע"ב חלקי הרגע, ואחישנה הנמשך מאותו חלק בודד העמוד בסוד הגאולה. וְרֶגַע דָּא גָּרַע, גִּרְעוֹנָא דְּכֹלָּא, ולכן פירוש המילה רֶגַע הוא גם גָּרַע, מלשון גרעון – חסרון מכל החלקים. וּבְהַאי רֶגַע כְּתִיב ובזה הרגע נאמר "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע" (ישעיהו כו, כ), כִּמְעַט וַדַּאי שהוא החסרון שיש בגלות ממנו יכולה לצמוח בכל יום הגאולה, דְּלָא כֻּלֵּיהּ אֶלָּא עַד יַעֲבוֹר, שאין הגלות חייב להשלים את כל זמנו אלא עד שיתגלה אותו החלק השייך לגאולה ויעביר את כל הגלות. וְדָא עב"ר חלקים מֵרֶגַע, "עַד יַעֲבָר זָעַם" (שם) עד שאות י' משד"י כדלעיל יעביר את רע"ב חלקים הרמוזים במילה יַעֲבָר.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילות תכ"ה - תכ"ו מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה כה"ת: התהו ובהו מסמא את העינים והלב עם נמשך אחריהם אחרי הדרכים העקלקלות. ותפילתנו לאור באור האמת והחיים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי תֹּהוּ וָבֹהוּ לֹא נִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁתַּעֲבִיר אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה שַׁבַּת מְנוּחָה לְחַי עוֹלָמִים, וּכְתִיב, "לֹא תֹּהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". אֲבָל עַכְשָׁיו, הֲרֵי תֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁעוֹמֵד בַּתְּחִלָּה גּוֹרֵם לִבְנֵי אָדָם לָלֶכֶת אַחֲרָיו, וְאֵינָם רוֹצִים אוֹר אֲמִתְּךָ, אֶלָּא, "כִּי אֲחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ", וְכֵן נֶאֱמַר, "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", שֶׁהֲרֵי אֱמֶת שֶׁלְּךָ נֶעְלָם הוּא, וְתֹהוּ וָבֹהוּ עוֹמֵד לְנֶגֶד הָעֵינַיִם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִים בּוֹ – כָּךְ הַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הָעַיִן, וְאוֹר שֶׁלְּךָ אֵינוֹ מַגִּיעַ אֶל לִבֵּנוּ, שֶׁנֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לְפָנֶיךָ. אֶלָּא, שֶׁתַּעֲבִיר עֵינֵינוּ שֶׁלֹּא לְהַבִּיט וּלְהִסְתַּכֵּל בַּתֹּהוּ וָבֹהוּ הַזֶּה, וְנֵלֵךְ בִּדְרָכֶיךָ בֶּאֱמֶת. "הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶיךָ חַיֵּנִי".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה חַי כָּל הַחַיִּים, גַּלֵּה לָנוּ אוֹרְךָ וְנִחְיֶה בַּאֲמִתְּךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, שֶׁהֲרֵי לְיִחוּדְךָ כָּל תִּקְוָתֵנוּ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה תכ"ו: רזי התורה מושגים רק למי שדבק בטוב האמיתי, בכח שהרחיק את החרפה מהיסוד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי מִשְׁפָּטִים טוֹבִים נָתַתָּ לָנוּ מִצַּד הַטּוֹב שֶׁהוּא צַדִּיק חַי עוֹלָמִים, וְהוּא גִּימַטְרִיָּא אהו"ה שֶׁרָע אֵינוֹ שׁוֹלֵט שָׁם, שֶׁהִיא עָרְלָה שֶׁמְּכַסָּה עַל בְּרִית, וְהִיא חֶרְפָּה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ". אֲבָל מִי שֶׁמִּתְדַּבֵּק בַּטּוֹב שֶׁלְּךָ חֶרְפָּה זוֹ צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. מַהוּ טוֹב? סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא נָתַתָּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם". וַאֲנַחְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ דְּבֵקִים בְּךָ, בֶּאֱמוּנַת סוֹדוֹתֶיךָ, הַעֲבֵר חֶרְפָּה זוֹ מִמֶּנּוּ, "הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים", וְלֹא יִהְיֶה עוֹד צָר מְחָרֵף אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר", שֶׁהֲרֵי פְּשָׁטֵי הַתּוֹרָה הֵם תְּלוּיִים בַּשֵּׁם אֱלֹהִי"ם שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּא כִּנוּ"י, לְבוּשׁ. אֲבָל רָזֵי הַתּוֹרָה תְּלוּיִים בַּשֵּׁם יהו"ה בָּ"ה, שֶׁבּוֹ "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו". וּלְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ נְקַוֶּה לְךָ תָּמִיד, שֶׁתָּסִיר מִמֶּנּוּ חֶרְפָּה זוֹ וְלֹא נֵבוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּחוּדְךָ תִּקְוָתֵנוּ בֶּאֱמֶת, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.