Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

להזכירך, אין להוציא שמות קודש (באדום) בפה – אלא אומרים במקום – מלאך.

תקונא שבע וחמשין

(דף צא ע"ב) "בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א) תְּרֵי שְׁבָ"א, וְאִינוּן תְּרֵין נְקוּדִין, תְּרֵי יְצִירוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ" (בראשית ב, יט) וְכוּ'. תָּא חֲזִי, כַּמָּה נִשְׁמָתִין וְכַמָּה צִיּוּרִין צִיֵּיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדִיּוֹקְנָא דְמֶרְכָּבוֹת דִּלְעֵילָא, דְאִינוּן חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, דְּיָרְתִין בְּנֵי נָשָׁא נִשְׁמָתִין מִנַּיְיהוּ, וְאַיְיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם בְּגִלְגוּלָא עַל כֻּלְּהוּ, "לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ" (בראשית ב, יט), וְלָא אַשְׁכַּח עֵזֶר בְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (שם, שם, כ), וְאִיהוּ קָרָא לוֹן לְכָל חַד שְׁמָהָן כְּפוּם חֵילָא דִּלְעֵילָא, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא" (ישעיה מ, כו), לְכָל חַיָּה וּמַלְאָךְ וְאוֹפַן קָרָא לוֹן בְּשֵׁם יָדוּעַ, לְכָל חַד עַל מַתְכּוּנְתּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְמִשְׁמַרְתּוֹ.
תָּא חֲזִי, אָדָם הֲוָה יָדַע כָּל מַלְאָךְ וְאוֹפַן וְחַיָּה וְשָׂרָף, כָּל חַד דַּהֲוָה מְמַנָּא עַל שְׁלִיחוּתֵיהּ, וַהֲוָה יָדַע כָּל שְׁמָא דְכָל חַד דַּהֲוָה כְּפוּם שְׁלִיחוּתֵיהּ, וְהָכִי הֲוָה קָרֵי לֵיהּ, דְּהָכִי אַשְׁכַּחְנָא בְּסֵפֶר רזיא"ל דְּאִתְיְהֵיב לְאָדָם קַדְמָאָה, דְמטטרו"ן קָרָא לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁמָהָן 'סַגִּיאִין', לְזִמְנִין אִתְקְרֵי 'מיטטו"ר' בְּזִמְנָא דִמְמַנָּא עַל מִטְרָא וּלְזִמְנִין אִתְקְרֵי 'פתחו"ן סגרו"ן', 'אטמו"ן' בְּזִמְנָא דְאִיהוּ אוֹטֵם חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל, 'סגרו"ן' בְּזִמְנָא דְסָגַר תַּרְעִין דִּצְלוֹתָא, 'פתחו"ן' בְּזִמְנָא דְפָתַח תַּרְעָא דִצְלוֹתָא, בְּזִמְנָא דְפוֹסֵק הֲלָכוֹת דְּמַתְנִיתִין בִּמְתִיבְתָּא תַּתָּאָה, וְהָכִי כָּל שְׁמָהָן כְּפוּם שְׁלִיחוּתֵיהּ, וְהָכִי כָּל מַלְאָךְ אִשְׁתַּנִּי שְׁמֵיהּ כְּפוּם שְׁלִיחוּתֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי" (שופטים יג, יח), וּכְפוּם נִיסָא דְעָבְדִין הָכִי אִיהוּ שְׁמַיְיהוּ.
וּלְכָל שְׁלִיחוּתָא וּשְׁלִיחוּתָא דִלְהוֹן אִית רִגְעָא וְשַׁעְתָּא יְדִיעָא, וּמַזָּל יְדִיעַ, וְיוֹם יְדִיעַ, וְכֹכָב יְדִיעַ, וְתַמָּן אִשְׁתַּנִּי, הַאי מַלְאָךְ אִתְקְרֵי בַּשִּׁשִּׁים רִבּוֹא שְׁמָהָן דְּמַלְאָכַיָּא, הוּא אִתְקְרֵי 'חסדיא"ל' בְּזִמְנָא דְעָבִיד חֶסֶד עִם עָלְמָא, 'גַּבְרִיאֵ"ל' בְּזִמְנָא דְעָבִיד גְּבוּרָה בְעָלְמָא, 'סתוריא"ל' בְּזִמְנָא דְסָתִיר בְּנֵי עָלְמָא בְגַדְפוֹי מֵאִלֵּין מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה" (תהילים, צא, ד), וְאִתְקְרֵי 'חתמיא"ל' בְּזִמְנָא דְחָתִים זַכְוָון וְחוֹבִין עַל בְּנֵי עָלְמָא, 'כתביא"ל' בְּזִמְנָא דְכָתַב חוֹבִין וְזַכְוָון.
וְכָל מַלְאָכָא כְּפוּם שְׁמֵיהּ אִית לֵיהּ קְרָא בְאוֹרַיְיתָא, כתביא"ל עַל שֵׁם "וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא" (שמות לב, טז) וְגוֹ', זכריא"ל עַל שֵׁם 'זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת', וְאִית לֵיהּ קְרָא 'זָכְרֵנוּ לְחַיִּים', וְאִתְכַּפְיָא בְּזָכוֹר, שמריא"ל בְּשָׁמוֹר, חסדיא"ל בְּחֶסֶד, גַּבְרִיאֵ"ל בִּגְבוּרָה, צדקיא"ל בְּצֶדֶק, רְפָאֵ"ל בְּתִפְאֶרֶת, מלכיא"ל בַּמַּלְכוּת, לֵית מַלְאָךְ דְּלֵית לֵיהּ עִקָּרָא וִיסוֹדָא בִסְפִירָן, וְכָל סְפִירָה אִית לָהּ שֵׁם יְדִיעַ וַהֲוַיָּ"ה יְדִיעָה, וְכָל שְׁמָהָן תַּמָּן אִית לוֹן עִקָּרָא וִיסוֹדָא.
וְהַאי כְּלָלָא נְקוֹט בִּידָךְ דְּכָל מְמַנָּן דִּלְעֵיל שְׁמָהָן דִּלְהוֹן תַּלְיָין בִּסְפִירָן וּשְׁמָהַתְהוֹן כָּל חַד אִית לֵיהּ קְרָא עַל שֵׁם שְׁמָא דִילֵיהּ.

להזכירך, אין להוציא שמות קודש (באדום) בפה – אלא אומרים במקום – מלאך.

תקונא שבע וחמשין

(דף צא ע"ב) "בְּרֵאשִׁית" (בראשית א, א) תְּרֵי שְׁבָ"א, וְאִינוּן תְּרֵין נְקוּדִין, תְּרֵי יְצִירוֹת, בְּרֵאשִׁית, תְּרֵ"י שְׁבָ"א, וְהֵם שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת שְׁתֵּי יְצִירוֹת,  דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ" (בראשית ב, יט) וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִים מִן הָאֲ'דָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכוּ'.  תָּא חֲזִי, כַּמָּה נִשְׁמָתִין וְכַמָּה צִיּוּרִין צִיֵּיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדִיּוֹקְנָא דְמֶרְכָּבוֹת דִּלְעֵילָא, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נְשָׁמוֹת וְכַמָּה צִיּוּרִים צִיֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּדְמוּת הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁל מַעְלָה,  דְאִינוּן חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, דְּיָרְתִין בְּנֵי נָשָׁא נִשְׁמָתִין מִנַּיְיהוּ, שֶׁהֵן חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבְּנֵי אָדָם יוֹרְשִׁים מֵהֶם נְשָׁמוֹת,  וְאַיְיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם בְּגִלְגוּלָא עַל כֻּלְּהוּ, "לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ" (בראשית ב, יט), וְלָא אַשְׁכַּח עֵזֶר בְּהוֹן, וּמֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם בְּגִלְגּוּל עַל כֻּלָּם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ, וְלֹא מָצָא בָהֶם עֵזֶר.
 
 הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (שם, שם, כ), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ,  וְאִיהוּ קָרָא לוֹן לְכָל חַד שְׁמָהָן כְּפוּם חֵילָא דִּלְעֵילָא, וְהוּא קָרָא לָהֶם לְכָל אֶחָד שֵׁמוֹת כְּפִי הַכֹּחַ שֶׁלְּמַעְלָה,  דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא" (ישעיה מ, כו), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא,  לְכָל חַיָּה וּמַלְאָךְ וְאוֹפַן קָרָא לוֹן בְּשֵׁם יָדוּעַ, לְכָל חַד עַל מַתְכּוּנְתּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְמִשְׁמַרְתּוֹ לְכָל חַיָּה וּמַלְאָךְ וְאוֹפַן קָרָא לוֹ בְּשֵׁם יָדוּעַ, לְכָל אֶחָד עַל מַתְכֻּנְתּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְמִשְׁמַרְתּוֹ.
 
תָּא חֲזִי, אָדָם הֲוָה יָדַע כָּל מַלְאָךְ וְאוֹפַן וְחַיָּה וְשָׂרָף, כָּל חַד דַּהֲוָה מְמַנָּא עַל שְׁלִיחוּתֵיהּ, וַהֲוָה יָדַע כָּל שְׁמָא דְכָל חַד דַּהֲוָה כְּפוּם שְׁלִיחוּתֵיהּ, וְהָכִי הֲוָה קָרֵי לֵיהּ, וְהָיָה יוֹדֵעַ כָּל שֵׁם שֶׁל כָּל אֶחָד שֶׁהָיָה כְּפִי שְׁלִיחוּתוֹ, וְכָךְ הָיָה קוֹרֵא לוֹ, דְּהָכִי אַשְׁכַּחְנָא בְּסֵפֶר רזיא"ל דְּאִתְיְהֵיב לְאָדָם קַדְמָאָה, שֶׁכָּךְ מָצָאנוּ בְּסֵפֶר רזיא"ל שֶׁנִּתַּן לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, דְמטטרו"ן קָרָא לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁמָהָן 'סַגִּיאִין', שֶׁמטטרו"ן קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁמוֹת רַבִּים,  לְזִמְנִין אִתְקְרֵי 'מיטטו"ר' בְּזִמְנָא דִמְמַנָּא עַל מִטְרָא לִפְעָמִים נִקְרָא מיטטו"ר (מי"מטור) בִּזְמַן שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַמָּטָר,  וּלְזִמְנִין אִתְקְרֵי 'פתחו"ן סגרו"ן', וְלִפְעָמִים נִקְרָא פתחו"ן סגרו"ן (אטימו"ן) (אטמו"ן),'אטמו"ן' בְּזִמְנָא דְאִיהוּ אוֹטֵם חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל, אטמו"ן בִּזְמַן שֶׁהוּא אוֹטֵם אֶת חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל.  'סגרו"ן' בְּזִמְנָא דְסָגַר תַּרְעִין דִּצְלוֹתָא, סגרו"ן בִּזְמַן שֶׁסּוֹגֵר שַׁעֲרֵי הַתְּפִלָּה,
 
'פתחו"ן' בְּזִמְנָא דְפָתַח תַּרְעָא דִצְלוֹתָא, פתחו"ן בִּזְמַן שֶׁפּוֹתֵחַ שַׁעַר הַתְּפִלָּה,  בְּזִמְנָא דְפוֹסֵק הֲלָכוֹת דְּמַתְנִיתִין בִּמְתִיבְתָּא תַּתָּאָה, (פסקו"ן) (פיסקו"ן) בִּזְמַן שֶׁפּוֹסֵק הֲלָכוֹת שֶׁל הַמִּשְׁנָה בַּיְשִׁיבָה הַתַּחְתּוֹנָה,  וְהָכִי כָּל שְׁמָהָן כְּפוּם שְׁלִיחוּתֵיהּ, וְכָךְ כָּל הַשֵּׁמוֹת כְּפִי שְׁלִיחוּתוֹ, וְכָךְ כָּל מַלְאָךְ מִשְׁתַּנֶּה שְׁמוֹ כְּפִי שְׁלִיחוּתוֹ.   וְהָכִי כָּל מַלְאָךְ אִשְׁתַּנִּי שְׁמֵיהּ כְּפוּם שְׁלִיחוּתֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי" (שופטים יג, יח), וּכְפוּם נִיסָא דְעָבְדִין הָכִי אִיהוּ שְׁמַיְיהוּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶּלִאי, וּכְפִי הַנֵּס שֶׁעוֹשִׂים – כָּךְ הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם.
 
וּלְכָל שְׁלִיחוּתָא וּשְׁלִיחוּתָא דִלְהוֹן אִית רִגְעָא וְשַׁעְתָּא יְדִיעָא, וּמַזָּל יְדִיעַ, וְיוֹם יְדִיעַ, וְכֹכָב יְדִיעַ, וְתַמָּן אִשְׁתַּנִּי, וּלְכָל שְׁלִיחוּת וּשְׁלִיחוּת שֶׁלָּהֶם יֵשׁ רֶגַע וְשָׁעָה יְדוּעָה, וּמַזָּל יָדוּעַ וְיוֹם יָדוּעַ וְכוֹכָב יָדוּעַ וְשָׁם מִשְׁתַּנֶּה, הַאי מַלְאָךְ אִתְקְרֵי בַּשִּׁשִּׁים רִבּוֹא שְׁמָהָן דְּמַלְאָכַיָּא, הַמַּלְאָךְ הַזֶּה נִקְרָא בְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֵׁמוֹת שֶׁל מַלְאָכִים,  הוּא אִתְקְרֵי 'חסדיא"ל' בְּזִמְנָא דְעָבִיד חֶסֶד עִם עָלְמָא, הוּא נִקְרָא חסדיא"ל בִּזְמַן שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הָעוֹלָם 'גַּבְרִיאֵ"ל' בְּזִמְנָא דְעָבִיד גְּבוּרָה בְעָלְמָא, גַּבְרִיאֵ"ל בִּזְמַן שֶׁעוֹשֶׂה גְבוּרָה בָּעוֹלָם,  'סתוריא"ל' בְּזִמְנָא דְסָתִיר בְּנֵי עָלְמָא בְגַדְפוֹי מֵאִלֵּין מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, סתוריא"ל בִּזְמַן שֶׁמַּסְתִּיר אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם בִּכְנָפָיו מִמַּלְאֲכֵי הַחַבָּלָה הַלָּלוּ,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה" (תהילים, צא, ד), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה,  וְאִתְקְרֵי 'חתמיא"ל' בְּזִמְנָא דְחָתִים זַכְוָון וְחוֹבִין עַל בְּנֵי עָלְמָא, וְנִקְרָא חתמיא"ל בִּזְמַן שֶׁחוֹתֵם זְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת עַל בְּנֵי הָעוֹלָם,  'כתביא"ל' בְּזִמְנָא דְכָתַב חוֹבִין וְזַכְוָון, כתביא"ל בִּזְמַן שֶׁכּוֹתֵב חוֹבוֹת וּזְכֻיּוֹת.
 
וְכָל מַלְאָכָא כְּפוּם שְׁמֵיהּ אִית לֵיהּ קְרָא בְאוֹרַיְיתָא, וּלְכָל מַלְאָךְ כְּפִי שְׁמוֹ יֵשׁ פָּסוּק בַּתּוֹרָה.  כתביא"ל עַל שֵׁם "וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא" (שמות לב, טז) וְגוֹ', כתביא"ל עַל שֵׁם וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִי"ם הוּא וְגוֹמֵר, זכריא"ל עַל שֵׁם 'זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת', וְאִית לֵיהּ קְרָא 'זָכְרֵנוּ לְחַיִּים', וְאִתְכַּפְיָא בְּזָכוֹר, זכריא"ל עַל שֵׁם זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת, וְיֵשׁ לוֹ כָתוּב זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, וְנִכְנָע בְּזָכוֹר,  שמריא"ל בְּשָׁמוֹר, חסדיא"ל בְּחֶסֶד, גַּבְרִיאֵ"ל בִּגְבוּרָה, צדקיא"ל בְּצֶדֶק, רְפָאֵ"ל בְּתִפְאֶרֶת, מלכיא"ל בַּמַּלְכוּת, לֵית מַלְאָךְ דְּלֵית לֵיהּ עִקָּרָא וִיסוֹדָא בִסְפִירָן, אֵין מַלְאָךְ שֶׁאֵין לוֹ עִקָּר וִיסוֹד בַּסְּפִירוֹת,  וְכָל סְפִירָה אִית לָהּ שֵׁם יְדִיעַ וַהֲוַיָּ"ה יְדִיעָה, וְכָל שְׁמָהָן תַּמָּן אִית לוֹן עִקָּרָא וִיסוֹדָא, וּלְכָל סְפִירָה יֵשׁ שֵׁם יָדוּעַ וַהֲוָיָ"ה יְדוּעָה, וּלְכָל הַשֵּׁמוֹת שָׁם יֵשׁ לָהֶם עִקָּר וִיסוֹד.
 
וְהַאי כְּלָלָא נְקוֹט בִּידָךְ דְּכָל מְמַנָּן דִּלְעֵיל וְהַכְּלָל הַזֶּה נְקֹט בְּיָדְךָ, שֶׁכָּל הַמְמֻנִּים שֶׁלְּעֵיל,  שְׁמָהָן דִּלְהוֹן תַּלְיָין בִּסְפִירָן שְׁמוֹתָם תְּלוּיִים בַּסְּפִירוֹת,  וּשְׁמָהַתְהוֹן כָּל חַד אִית לֵיהּ קְרָא עַל שֵׁם שְׁמָא דִילֵיהּ. וְלִשְׁמוֹתֵיהֶם יֵשׁ לְכָל אֶחָד פָּסוּק עַל שְׁמוֹ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְהָא מט"ט שָׂרָא רָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי תְּרֵין בַּתִּין אִינוּן תְּרֵין הֵהִי"ן, וּבְהוּ אִשְׁתַּכְחוּ אִינוּן שִׁירִין נִיגּוּנִין כִּדְקָא יָאוּת. וּבְשַׁעֲתָא דְּבָנֵי שְׁלֵמָה לְמַקְדְּשָׁא אִתְּמָר שִׁיר הַשִּׁירִים, שִׁיר דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ שִׁירִין עִלָּאִין. וּבְזִמְנָא דְּכַהֲנֵי הֲווּ מְקָרְבֵי קֻרְבָּנָא, לֵיוָאֵי הֲווּ סָלְקִין לֵיהּ בְּנִיגּוּנָא דִּלְהוֹן. וְרָזָא דָּא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, שִׁיר דְּבֵיהּ סָלְקִין מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כִּדְקָא יָאוּת.

וְאִית שִׁיר לַמַּעֲלוֹת וְאִלֵּין תְּלָתִין מַעֲלוֹת שִׁית הֵהִי"ן דְּיה"ו, בְּהוּ אִתְחֲתִימוּ שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא. וּשְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ להוי"ה. בְּגִין כָּךְ שִׁית הֵהִי"ן אִינוּן ל'. וְשִׁית יה"ו בְּהוּ י"ח אַתְוָן. וְרָזָא דָּא חַי הָעוֹלָמִים. וְדָא "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א) מְנוּחָה לְחַי הָעוֹלָמִים. וּבֵיהּ אִתְּמָר 'הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים'. וּבְבֵי מַקְדְּשָׁא הֲווּ תְּרֵין חֲצוֹצְרוֹת לָקֳבֵל תְּרֵין בָּתִּים. שׁוֹפָר בְּגַוַּיְיהוּ דָּא צַדִּיק.

וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי כְּנִישְׁתָא, אִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד). וְאִי לָא מִתְכַּוְונֵי לְשׁוּם מִצְוָה כִּדְקָא חֲזֵי, אִתְּמָר "עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה" (ישעיהו כד, יא). וְאִיהוּ בע"ר (דף ל' עמוד ב') מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע" (תהלים צב, ז) וְאִתְהַדַּר בְּרָע, כְּגוֹן "וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם" (תהלים צד, כג). אֲבָל אִי מְכַוְּנֵי בֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, מִתְעַר רוּחָא דְּאִיהוּ "וּבְרוּחַ בָּעֵר" (ישעיהו ד, ד) וּבֵיהּ יְהֵא מְבַעֵר גִלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, בְּתִיקּוּנָא דִּסְלִיק מִגּוֹ אִינוּן נִיגּוּנִין, לְקַשְּׁרָא דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת:

וְהָא מט"ט שָׂרָא רָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי תְּרֵין בַּתִּין אִינוּן תְּרֵין הֵהִי"ן, וּבְהוּ אִשְׁתַּכְחוּ אִינוּן שִׁירִין נִיגּוּנִין כִּדְקָא יָאוּת רבי רבי הרמח"ל שני בתי מקדש הם שתי אותיות ה' של שם הוי"ה ב"ה, ובהן נמצאו אלו השירים והניגונים כמו שראוי. וּבְשַׁעֲתָא דְּבָנֵי שְׁלֵמָה לְמַקְדְּשָׁא אִתְּמָר שִׁיר הַשִּׁירִים, שִׁיר דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ שִׁירִין עִלָּאִין ובשעה שבנה שלמה המלך את המקדש הראשון אמר שיר השירים, שהוא שיר שכולל את כל השירים העליונים. וּבְזִמְנָא דְּכַהֲנֵי הֲווּ מְקָרְבֵי קֻרְבָּנָא, לֵיוָאֵי הֲווּ סָלְקִין לֵיהּ בְּנִיגּוּנָא דִּלְהוֹן ובזמן שהיו הכהנים מקריבים קורבנות, היו הלווים מעלים אותם בניגון שלהם שהיה מעורר את הגבורות ומכרית את הסטרא אחרא לבל יקחו חלק בקורבן. וְרָזָא דָּא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, שִׁיר דְּבֵיהּ סָלְקִין מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כִּדְקָא יָאוּת וזה סוד שיר המעלות, שיר שבו עולים ממדרגה למדרגה כמו שראוי.

וְאִית שִׁיר לַמַּעֲלוֹת וְאִלֵּין תְּלָתִין מַעֲלוֹת שִׁית הֵהִי"ן דְּיה"ו, בְּהוּ אִתְחֲתִימוּ שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא ויש שיר למעלות, ואלו הם שלושים – ל' מעלות, שחושבנם ששה ההין שיש בשישה צירופי אותיות יה"ו והם: יה"ו, יו"ההו"י, הי"ו, וי"ה, וה"י. בהם נחתמו שישה צדדי רוחות העולם, – צפון, דרום, מזרח, מערב, למעלה, למטה. וּשְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ להוי"ה והשכינה שהיא אות ה' אחרונה של שם משלימה כל אחד מהצירופים להיות שם הוי"ה. בְּגִין כָּךְ שִׁית הֵהִי"ן אִינוּן ל' לכן, שש ההי"ן הם ל'. וְשִׁית יה"ו בְּהוּ י"ח אַתְוָן ובששה צריפי יה"ו יש סה"כ שמונה עשרה – ח"י אותיות. וְרָזָא דָּא וזה סוד חַי הָעוֹלָמִים . וְדָא וזה סוד "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א) שהיא השכינה הנקרא 'מנוחה', והיא מנוחה ליה"ו שהם ו' צירופים שיש בחי העולמים מְנוּחָה לְחַי הָעוֹלָמִיםוּבֵיהּ אִתְּמָר ובו נאמר 'הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים'. וּבְבֵי מַקְדְּשָׁא הֲווּ תְּרֵין חֲצוֹצְרוֹת לָקֳבֵל תְּרֵין בָּתִּים. שׁוֹפָר בְּגַוַּיְיהוּ דָּא צַדִּיק, ובבית המקדש היו שתי חצוצרות כנגד אלו ב' הבתים כמכוונים כנגד ב' ההי"ן, ושופר ביניהם הוא סוד הצדיק.

וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי כְּנִישְׁתָא, אִתְּמָר בֵּיהּו בזמן שישראל מעלים נגונים לפני הקב"ה בבית הכנסת נאמר בהם "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד). וְאִי לָא מִתְכַּוְונֵי לְשׁוּם מִצְוָה כִּדְקָא חֲזֵי, אִתְּמָר ואם לא מכוונים את הניגונים לשם מצוות שבח בוראם והכרתת הטומאה, נאמר בהם "עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה" (ישעיהו כד, יא). וְאִיהוּ בע"ר (דף ל' עמוד ב') מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע" (תהלים צב, ז) וְאִתְהַדַּר בְּרָע, ערבה מלשון בע"ר שהוא הפך עָרֵב, והוא מצד הסטרא אחרא, שנאמר עליו 'איש בער לא ידע', וחוזר בע"ר להיות בר"ע, כְּגוֹן "וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם" (תהלים צד, כג). אֲבָל אִי מְכַוְּנֵי בֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, מִתְעַר רוּחָא דְּאִיהוּ "וּבְרוּחַ בָּעֵר" (ישעיהו ד, ד)  אבל אם מכוונים בניגונים ובמזמורים כמו שראוי, מתעורר רוח אחר תקיף שהיא נקרא 'וּבְרוּחַ בָּעֵר' וּבֵיהּ יְהֵא מְבַעֵר גִלּוּלִים מִן הָאָרֶץ ובו הוא יכלה את הסטרא אחרא ועבודה זרה ויעבירם מהעולם, בְּתִיקּוּנָא דִּסְלִיק מִגּוֹ אִינוּן נִיגּוּנִין, לְקַשְּׁרָא דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת בכח התיקון שעולה מתוך אלו הניגונים, הקושרים דרגא בדרגא, והיכל בהיכל כמו שראוי/

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילות שפ"א - שפ"ב מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה שפ"א: כשישראל עולים בנקיות, אז השכינה עולה ברצון העליון, וכשאין זכיות, בכח היחוד עולה השכינה בחסד ורחמים וממה יוושע.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּקַבֵּל עֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁיֵּאָמֵר בָּהּ, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן", וְתַעֲשֶׂה לָנוּ עֵת רָצוֹן וְלֹא עֵת צָרָה. שֶׁבִּזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁע", שֶׁהֲרֵי הִיא אֵם הַמְיַסֶּרֶת, וְרוֹצֶה לַעֲלוֹת אוֹתָנוּ לְפָנֶיךָ בִּנְקִיּוּת כָּרָאוּי, שֶׁלֹּא יֵאָמֵר בָּנוּ, "וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ", אֶלָּא, "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב", לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַמֶּלֶךְ, וְיֵאָמֵר לָהּ לַשְּׁכִינָה, "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים", וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן נֶאֱמַר, "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה. וְעִם כָּל זֶה, "וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁע", שֶׁהֲרֵי הִיא עַצְמָהּ יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְפִי שֶׁרָאִיתָ אֹרֶךְ הַגָּלוּת וְדֹחַק שֶׁלּוֹ, גִּלִּיתָ לָנוּ יִחוּדְךָ, וּבוֹ שְׁכִינָתְךָ עוֹלָה לְהִתְתַּקַּף בְּרַחֲמִים, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" וַדַּאי, וְלֹא יִצְטָרֵךְ עוֹד לְנַסּוֹת אוֹתָנוּ, וְלֹא לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּנִסָּיוֹן מִצַּד הַדִּין, כְּגוֹן, "וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם", אֶלָּא בְּחֶסֶד תִּהְיֶה יְצִיאָה שֶׁלָּנוּ וְלֹא תִּתְעַכֵּב, שֶׁהַדִּין מְעַכֵּב אוֹתָהּ, אֲבָל מִצַּד הָרַחֲמִים, "אֲנִי יְהֹוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי נִסִּיתָ אוֹתָנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ, וַהֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה יִחוּדְךָ לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עֲנֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה שפ"ב: כאשר אמא עלאה תתעורר כנגד אמא תתאה, תתעורר האהבה בלב ישראל, ובכח היחוד לעוררה ולגאול את ישראל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. יְהִי רָצוֹן שֶׁלְּךָ לְעוֹרֵר רַחֲמִים לְגַבֵּי הַשְּׁכִינָה מִצַּד אִימָא עִלָּאָה שֶׁהִיא נֶשֶׁר רַחֲמִים, שֶׁכֵּן עוֹרַרְתָּ אוֹתָהּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם דִּכְתִיב, "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וְאָבִיא אֶתְכֶם אֵלַי". וְזֶה תְּשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה". וּבִזְמַן שֶׁאִימָא עִלָּאָה תִּתְעוֹרֵר לְגַבֵּי אִימָא תַּחְתּוֹנָה, מִיָּד אַהֲבָה שֶׁל שִׂמְחָה תִּתְעוֹרֵר בְּלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְגַבָּךְ, וְיִתְקַשְּׁרוּ כֻּלָּם בָּךְ, בִּדְבֵקוּת שֶׁל נֶפֶשׁ וְרוּחַ, מִיָּד יֵאָמֵר בָּהֶם, "כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף". "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר", שֶׁאִימָא, אֵין שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֶלָּא שָׁם, "הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו", שֶׁהוּא שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא רַב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא עוֹלָם סָתוּם וְס"א לֹא מַגַּעַת שָׁם. וּכְמוֹ שֶׁאַף עַל גַב שֶׁלֹּא הָיוּ זְכֻיּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, וּבִזְמַן שֶׁנִּתְעוֹרֵר נֶשֶׁר זֶה לְגַבֵּיהֶם נִגְאֲלוּ מִכָּל חֲטָאִים שֶׁלָּהֶם, וְעָלוּ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, דִּכְתִיב, "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וְאָבִיא אֶתְכֶם אֵלַי", כֵּן עַתָּה תִּתְגַּלֶּה עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים אֵלֶּה בַּעֲבוּר יִחוּדְךָ שֶׁהוֹדַעְתָּ לָנוּ, וְכֵן אָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, וּבְאִימָא עִלָּאָה שֶׁהִיא אֱמֶת תִּגְאַל אוֹתָנוּ מִן הַגָּלוּת וּמִן הָעֲוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ, וְתִנְהַג אוֹתָנוּ בִּמְנוּחָה לָאָרֶץ שֶׁלְּךָ, שֶׁיֵּאָמֵר בָּנוּ, "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם". יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.