Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְדָא (נ"א תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא)

בְּרֵאשִׁית, זִמְנִין סַגִּיאִין אִינוּן בְּאוֹרָיְיתָא רֵאשִׁית, וְכָל חַד אִתְפְּרַשׁ בְּאַתְרֵיהּ. קַדְמָאָה אִיהוּ "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב), וְדָא אוֹרָיְיתָא, דְּאִית בָּהּ טַעֲמֵי וּנְקוּדֵי וְאַתְוָון, וְכַמָּה פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, דְּכֻלְּהוּ תַּלְיָין בְּשֵׁם יהו"ה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב,  "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם" (שמות ג, טו) וְכוּ', שְׁמִ"י עִם י"ה שס"ה, זִכְרִ"י עִם ו"ה רמ"ח, שס"ה מִשְּׂמָאלָא מִדְּחִילוּ דִּגְבוּרָה אִתְיְהִיבוּ, פַּחַד יִצְחָק:

תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא

בְּרֵאשִׁית, תַּמָּן יִרְאַ"ת, מָה אִשְׁתָּאַר מֵאִינוּן אַתְוָון, ש"ב, וְרָזָא דְמִלָּה שֵׁב (דף יח ע"ב) בְּיִרְאַת יהו"ה, וְאִם לֵית דְּחִילוּ לֵית חָכְמָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ, אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה, בְּגִין דְּיִרְאָה הִיא אוֹצָרָא לְחָכְמָה, אִיהִי גְנִיזוּ דִּילָהּ, אִיהִי טְמִירוּ דִּילָהּ, אִיהִי בֵיתָא דְמַלְכָּא.

וְדָא תִּקּוּנָא תְלִיתָאָה (כְּגַוְונָא דָּא)

בְּרֵאשִׁית, רֹא"שׁ בַּיִ"ת, וְרָזָא דְמִלָּה "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" (משלי כד, ג), וּמָאן דְּבָעִי לְמֶחְזֵי לְמַלְכָּא, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמֶחְזְיֵיהּ אֶלָּא בְּבֵיתֵיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה חָכְמָה לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא אֶלָּא בְּבֵיתֵיהּ.
כְּגַוְונָא דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ יְהֹוָה, לָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְנָבִיא וְחוֹזֶה אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ דְּאִיהוּ אדנ"י, וְרָזָא דְמִלָּה "וַיהֹוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ" (חבקוק ב, כ). וְאִיהִי כְלִילָא מִשִּׁבְעָה הֵיכָלִין, מִשִּׁבְעָה אַרְעִין, וַעֲלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים" (תהלים קטז, ט). וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ כְּלִיל שֶׁבַע רְקִיעִין, וַעֲלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהֹוָה" (תהלים קטו, טז). וְלֵית יְדִיעָה כְלָל בְּמַלְכָּא וּבְמַלְבּוּשֵׁיהּ וּבְתִקּוּנֵיהּ לְבַר נַשׁ בְּעָלְמָא, עַד דְּיֵעוּל לְבֵיתֵיהּ וּלְהֵיכָלֵיהּ, דְּאִיהִי ב', וַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז).
וּמָאן דְּאִיהוּ אָדָם בְּדִיּוֹקְנָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, עֲלֵיהּ נֶאֱמַר 'אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת', וְהָא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, וּמָאן דְּנָטִיר בְּרִית, אִתְקְרֵי 'אִישׁ תָּמִים', וְתַמָּן בְּרֵאשִׁית, בְּרִי"ת אֵ"שׁ, דְּנָטִיר לֵיהּ מֵאֶשָּׁא דְגֵיהִנָּם. אֲבָל מָאן דְּאִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא וְנָטִיר לָהּ, אִתְקְרֵי אָדָם, בְּדִיּוֹקְנָא דְהַהוּא דִּלְעֵילָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג). תָּא חֲזִי, כָּל מָאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית, דִּיּוֹקְנֵיהּ רָשִׁים בִּשְׁכִינְתָּא וְצַדִּיק, וּמָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, דִיּוֹקְנֵיהּ רָשִׁים בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.

תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה

בְּרֵאשִׁית, כְּתִיב "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט), "פִּתְחוּ לִי" דָא אִינוּן תְּרֵין עַפְעַפֵּי עֵינָא, דְאִינוּן פָּתְחִין וְסָגְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" (שמות כה, כ), אִלֵין תְּרֵין כְּרוּבֵי עֵינָא, "פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם" עַפְעַפֵּי עֵינָא. וְעוֹד "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין עַיְינִין, בְּזִמְנָא דְאִינוּן מִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, אִתְּמַר בְּהוֹן "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" (שמות כה, כ), וּבְזִמְנָא דְלַאו אִנּוּן מִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, הָא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן תַּמָּן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד" (רות א, יז) וְגוֹ'.

וְדָא (נ"א תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא)

בְּרֵאשִׁית, זִמְנִין סַגִּיאִין אִינוּן בְּאוֹרָיְיתָא רֵאשִׁית, וְכָל חַד אִתְפְּרַשׁ בְּאַתְרֵיהּ. בְּרֵאשִׁית, פְּעָמִים רַבּוֹת יֵשׁ בַּתּוֹרָה רֵאשִׁית, וְכָל אֶחָד הִתְפָּרֵשׁ בִּמְקוֹמוֹ. קַדְמָאָה אִיהוּ הָרִאשׁוֹן הוּא "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב), וְדָא אוֹרָיְיתָא, דְּאִית בָּהּ טַעֲמֵי וּנְקוּדֵי וְאַתְוָון, וְכַמָּה פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, דְּכֻלְּהוּ תַּלְיָין בְּשֵׁם יהו"ה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב, וְזוֹ הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת וְאוֹתִיּוֹת, וְכַמָּה מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁכֻּלָּן תְּלוּיוֹת בְּשֵׁם יהו"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם" (שמות ג, טו) וְכוּ', שְׁמִ"י עִם י"ה שס"ה, זִכְרִ"י עִם ו"ה רמ"ח, שס"ה מִשְּׂמָאלָא מִדְּחִילוּ דִּגְבוּרָה אִתְיְהִיבוּ, פַּחַד יִצְחָק: שְׁמִ"י עִם י"ה – שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ, זִכְרִ"י עִם ו"ה – מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל, מִיִּרְאַת הַגְּבוּרָה נִתְּנוּ, פַּחַד יִצְחָק.

 

תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא

בְּרֵאשִׁית, תַּמָּן יִרְאַ"ת, מָה אִשְׁתָּאַר מֵאִינוּן אַתְוָון, ש"ב, וְרָזָא דְמִלָּה בְּתֵבַת בְּרֵאשִׁית יֵשׁ אוֹתִיּוֹת ירא"ת, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר הֵן אוֹתִיּוֹת ש"ב, וְסוֹד הַדָּבָר שֵׁב (דף יח ע"ב) בְּיִרְאַת יהו"ה, וְאִם לֵית דְּחִילוּ לֵית חָכְמָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ, וְאִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה, כְּמוֹ שֶּׁבֵּאֲרוּ רז"ל  אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה, בְּגִין דְּיִרְאָה הִיא אוֹצָרָא לְחָכְמָה, אִיהִי גְנִיזוּ דִּילָהּ, אִיהִי טְמִירוּ דִּילָהּ, אִיהִי בֵיתָא דְמַלְכָּא. שֶׁבִּגְלַל שֶׁהַיִּרְאָה הִיא אוֹצַר לַחָכְמָה, הִיא הַגּוֹנֶזֶת בְּתוֹכָהּ אֶת הַחָכְמָה, הִיא מַעֲלֶמֶת אֶת הַחָכְמָה, הִיא בַּעֲרָכִים "בֵּית הַמֶּלֶךְ" שֶׁהוּא חָכְמָה.

וְדָא תִּקּוּנָא תְלִיתָאָה (כְּגַוְונָא דָּא)

וְזֶה תִּקּוּן שְׁלִישִׁי. כְּמוֹ זֶה בְּרֵאשִׁית, רֹא"שׁ בַּיִ"ת, וְרָזָא דְמִלָּה "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" (משלי כד, ג), בְּרֵאשִׁית רֹא"שׁ בַּיִ"ת, וְסוֹד הַדָּבָר – בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת.  וּמָאן דְּבָעִי לְמֶחְזֵי לְמַלְכָּא, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמֶחְזְיֵיהּ אֶלָּא בְּבֵיתֵיהּ, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ, אֵין לוֹ רְשׁוּת לִרְאוֹתוֹ אֶלָּא בְּבֵיתוֹ,  וְרָזָא דְמִלָּה חָכְמָה לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא אֶלָּא בְּבֵיתֵיהּ וְסוֹד הַדָּבָר – הַחָכְמָה לֹא נוֹדַעַת אֶלָּא בְּבֵיתוֹ.
כְּגַוְונָא דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ יְהֹוָה, לָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְנָבִיא וְחוֹזֶה אֶלָּא בְּהֵיכָלֵיהּ דְּאִיהוּ אדנ"י, כְּמוֹ זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא יהו"ה, לֹא נוֹדָע לְנָבִיא וְחוֹזֶה אֶלָּא בְהֵיכָלוֹ שֶׁהוּא אדנ"י, וְרָזָא דְמִלָּה "וַיהֹוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ" (חבקוק ב, כ). וְאִיהִי כְלִילָא מִשִּׁבְעָה הֵיכָלִין, מִשִּׁבְעָה אַרְעִין, וְסוֹד הַדָּבָר – וַה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, וְהִיא כְלוּלָה מִשִּׁבְעָה הֵיכָלוֹת, מִשֶּׁבַע אֲרָצוֹת,  וַעֲלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים" (תהלים קטז, ט) וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יהו"ה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ כְּלִיל שֶׁבַע רְקִיעִין, וַעֲלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהֹוָה" (תהלים קטו, טז) וְעַמּוּד הָאֶמְצָעִי הוּא כּוֹלֵל שִׁבְעָה רְקִיעִים, וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהו"ה,   וְלֵית יְדִיעָה כְלָל בְּמַלְכָּא וּבְמַלְבּוּשֵׁיהּ וּבְתִקּוּנֵיהּ לְבַר נַשׁ בְּעָלְמָא, עַד דְּיֵעוּל לְבֵיתֵיהּ וּלְהֵיכָלֵיהּ, דְּאִיהִי ב', וְאֵין יְדִיעָה כְּלָל בַּמֶּלֶךְ וּבְמַלְבּוּשׁוֹ וּבְתִקּוּנוֹ לְבֶן אָדָם בָּעוֹלָם עַד שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ וּלְהֵיכָלוֹ, שֶׁהִיא ב', וַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז) וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.

וּמָאן דְּאִיהוּ אָדָם בְּדִיּוֹקְנָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, עֲלֵיהּ נֶאֱמַר 'אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת', וּמִי שֶׁהוּא אָדָם בִּדְמוּת הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, עָלָיו נֶאֱמַר אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,  וְהָא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, וּמָאן דְּנָטִיר בְּרִית, אִתְקְרֵי 'אִישׁ תָּמִים', וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית נִקְרָא אִישׁ תָּמִים,  וְתַמָּן בְּרֵאשִׁית, בְּרִי"ת אֵ"שׁ, דְּנָטִיר לֵיהּ מֵאֶשָּׁא דְגֵיהִנָּם וְשָׁם בְּרֵאשִׁית בְּרִי"ת אֵ"שׁ, שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ מֵאֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם. אֲבָל מָאן דְּאִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא וְנָטִיר לָהּ, אִתְקְרֵי אָדָם, בְּדִיּוֹקְנָא דְהַהוּא דִּלְעֵילָא, אֲבָל מִי שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה וְשׁוֹמֵר אוֹתָהּ נִקְרָא אָדָם, בִּדְמוּת שֶׁל אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג)זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. תָּא חֲזִי, כָּל מָאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית, דִּיּוֹקְנֵיהּ רָשִׁים בִּשְׁכִינְתָּא וְצַדִּיק, וּמָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, דִיּוֹקְנֵיהּ רָשִׁים בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא בֹּא רְאֵה, כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹת הַבְּרִית, דְּמוּתוֹ רְשׁוּמָה בַּשְּׁכִינָה וְצַדִּיק, וּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, דְּמוּתוֹ רְשׁוּמָה בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.

תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה

בְּרֵאשִׁית, כְּתִיב "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט), בְּרֵאשִׁית, כָּתוּב פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָ"הּ.  "פִּתְחוּ לִי" דָא אִינוּן תְּרֵין עַפְעַפֵּי עֵינָא, דְאִינוּן פָּתְחִין וְסָגְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" (שמות כה, כ)פִּתְחוּ לִי – אֵלּוּ שְׁנֵי עַפְעַפֵּי הָעַיִן שֶׁהֵם פּוֹתְחִים וְסוֹגְרִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה. אִלֵין תְּרֵין כְּרוּבֵי עֵינָא, "פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם" עַפְעַפֵּי עֵינָא הַכְּרוּבִים, אֵלּוּ שְׁנֵי כְרוּבֵי הָעַיִן, פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם – עַפְעַפֵּי הָעַיִן.  וְעוֹד "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" אִלֵּין אִינּוּן תְּרֵין עַיְינִין, בְּזִמְנָא דְאִינוּן מִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, אִתְּמַר בְּהוֹן "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" (שמות כה, כ), וְעוֹד, פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אֵלּוּ הֵם שְׁתֵּי הָעֵינַיִם. בִּזְמַן שֶׁהֵן מִסְתַּכְּלוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, נֶאֱמַר בָּהֶם וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, וּבְזִמְנָא דְלַאו אִנּוּן מִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, הָא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן תַּמָּן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד" (רות א, יז) וְגוֹ' וּבִזְמַן שֶׁאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, הֲרֵי נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן שָׁם, עָלָיו נֶאֱמַר כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד וְגוֹמֵר.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

(דף כט' עמוד א') תִּנְיָנָא "הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים" (תהלים קמח, א) דָּא שִׁיר דְּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי. מַאי מְרוֹמִים? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מֵחָכְמָה וּבִינָה דְּאִינוּן רָאמִין לְעֵילָא. וְעוֹד, בַּמְּרוֹמִים, דִּבְזִמְנָא דְּמִתְתַּקְּפָן מַלְאֲכֵי עִלָאֵי לְסַלְקָא לְעֵילָא, בְּאִלֵּין שִׁירִין מִתְעָרַן וְסָלְקִין וַדַּאי.

תְלִיתָאָה "הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו" (תהלים קמח, ב) דָּא שִׁיר דְּכֻלְּהוּ מְמַנָּן דְּאִתְמְנִיאוּ עַל עָלְמָא, דְּכֻלְּהוּ סָלְקִין שִׁירָתָא לְגַבֵּי מָארַיְיהוּ, בְּגִין לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ מְזוֹנָא לְפַרְנְסָא לְהוּ לְכֻלְּהוּ בִּרְיָין דְּקַיְּימִין תְּחוֹתַיְיהוּ. וְרָזָא דָּא בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין. וּמָאן דִּמְבָרֵךְ עַל הַהִיא מִלָּה, אַמְשִׁיךְ חֵילָא לְהַהוּא מְמָנָא לְנַגְּדָא בִּרְכָאָן מִלְעֵילָּא עַל הַהִיא מִלָּה, וְאִתְבָּרְכַת כִּדְקָא יָאוּת. וּמָאן דְּלָא מְבָרֵךְ, בִּרְכָּתָא אִתְגָּרְעַת מִינֵּיהּ, וּסְטַר אַחֲרָא מְסָאֲבָא אִתְפַּשַּׁט וְשַׁלִּיט עַל הַהִיא מִלָּה, וְסָאִיב לְמַאן דְּאָכִיל לֵיהּ.

רְבִיעָאָה "הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָו" (תהלים קמח, ב) אִלֵּין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא דְּכֻלְּהוּ אִשְׁתְּמוֹדְעָן בִּסְדָרִין קַדִּישִׁין לָקֳבֵל סְדָרִין עִלָּאִין. וְאִינּוּן מִתְעָרִין שִׁירִין קַמֵּיהּ לְאַמְשְׁכָא עֲלַיְיהוּ מְשִׁיכוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא, לְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹן.

חֲמִישָׁאָה "הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ" (תהלים קמח, ג). שְׁתִיתָאָה "הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר" (שם) אִלֵּין כּוֹכְבַיָּא וּמַזָּלִי דְּקַיְּימִין לְאַמְשְׁכָא נְגִידוּ עַל עָלְמָא, לְדַבְּרָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וּתְרֵין אִינוּן דְּקַיְּימִין וְשָׁלְטָן עַל (דף כט' עמוד ב') כֹּלָּא, "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז), שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא. וּמִתַּמָּן כַּמָּה כּוֹכְבַיָּא נְהָרִין לְכָל סִטְרֵי, לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין סַגִּיאִין בְּעָלְמָא.

שְׁבִיעָאָה "הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם" (תהלים קמח, ד) דָּא שִׁיר דִּסְלִיק לְעֵילָא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאֵלִין רְקִיעִין דִּלְתַתָּא סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא לְגַבֵּי עֵילָּא, אִינוּן עִלָּאִין מִתְעָרַן לְקִבְלַיְיהוּ, וְכֹלָּא סָלִיק לְעֵילָא לְעֵילָא. בְּגִין כָּךְ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם. שָׁמַיִם אִלֵּין תַּתָּאִין. שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם אִלֵּין עִלָּאִין דְּקַיְּימִין עַל תַּתָּאִין. "וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם" (שם), דָּא חֶסֶד עִלָּאָה דְּכֹלָּא מִינֵּיהּ אִתְפַּשַּׁט. וְאִיהוּ קָאִים לְאִתְּעָרָא לְמֵיהַב בִּרְכָאָן וּמְזוֹנָא לְכֹלָּא.

תְּמִינָאָה "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּכֹלָּא אִתְמְסַר בִּידָהָא, וְאִיהִי קַיְימַת לְדַבְּרָא בְּעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ לְגַבָּהּ מִסְתַּלְּקָן כֻּלְהוֹ שִׁירִין אִלֵּין וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא מִילִין בְּכָל סִטְרִין. "כִּי הוּא צִוָּה" (שם) דָּא אִימָּא, דְּמִתָּמָן נָפְקִין כֻּלְהוֹ מִילִין דִּזְמִינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא.

תְּשִּׁיעֲאָה "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח, ז) אִלֵּין סִטְרִין דִּלְתַתָּא דְּקַיְּימִין בָּתַר תְּחוּמָא קַדִּישָׁא. דְּהָא אִינוּן נָמֵי לָא מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּקִיּוּמָא דְּנָטְלִין מִגּוֹ קוּדְשָׁא. וְכֹלָּא בְּשִׁירִין אִזְדְּמָנוּ לְאִתְּעָרָא מִלִּין כִּדְקָא יָאוּת.

עֲשִׂירָאָה כְּלָלָא דְּכֹלָּא עֲשִׂירָאָה כְּלָלָא דְּכֹלָּא "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) וְכוּ', (דף ל' עמוד א')  הָכָא כָּלִיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת.

(דף כט' עמוד א')  תִּנְיָנָא השני "הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים" (תהלים קמח, א) דָּא שִׁיר דְּמַלְאֲכֵי עִלָאֵיזו שירת המלאכים העליונים. מַאי מְרוֹמִים? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מֵחָכְמָה וּבִינָה דְּאִינוּן רָאמִין לְעֵילָא אלא בעבור שיוצאים מיחוד חיצון של החכמה והבינה שהם ברום הספירות העליונות. וְעוֹד, בַּמְּרוֹמִים, דִּבְזִמְנָא דְּמִתְתַּקְּפָן מַלְאֲכֵי עִלָאֵי לְסַלְקָא לְעֵילָא, בְּאִלֵּין שִׁירִין מִתְעָרַן וְסָלְקִין וַדַּאי ועוד, במרומים, בזמן שמתחזקים מלאכי עליון לעלות למעלה ולשמש לפני יוצרם, באילו השירים מתעוררים ומקבלים כח ועולים ודאי.

תְלִיתָאָה השלישי "הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו" (תהלים קמח, ב) דָּא שִׁיר דְּכֻלְּהוּ מְמַנָּן דְּאִתְמְנִיאוּ עַל עָלְמָא, דְּכֻלְּהוּ סָלְקִין שִׁירָתָא לְגַבֵּי מָארַיְיהוּ, בְּגִין לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ מְזוֹנָא לְפַרְנְסָא לְהוּ לְכֻלְּהוּ בִּרְיָין דְּקַיְּימִין תְּחוֹתַיְיהוּ זה השיר של כל שאר המלאכים הממונים, שמונו על העולם, שכולם מעלים שיר לפני אדונם, כדי לקחת ממנה מזון ופרנסה עבור כל הבריות העולם שנמצאים תחתיהם. וְרָזָא דָּא בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין וזה סוד ברכת הנהנין. וּמָאן דִּמְבָרֵךְ עַל הַהִיא מִלָּה, אַמְשִׁיךְ חֵילָא לְהַהוּא מְמָנָא לְנַגְּדָא בִּרְכָאָן מִלְעֵילָּא עַל הַהִיא מִלָּה, וְאִתְבָּרְכַת כִּדְקָא יָאוּת , ומי שמברך זאת הברכה בענין הצריך לו, ממשיך כח לאותו ממונה להמשיך ברכות מלמעלה בעבור אותה הברכה, ואחרי שהברכה עולה כמו שצריך ויורד השפע, מתברך המברך כמו שראוי. וּמָאן דְּלָא מְבָרֵךְ, בִּרְכָּתָא אִתְגָּרְעַת מִינֵּיהּ, וּסְטַר אַחֲרָא מְסָאֲבָא אִתְפַּשַּׁט וְשַׁלִּיט עַל הַהִיא מִלָּה, וְסָאִיב לְמַאן דְּאָכִיל לֵיהּ ומי שלא מברך כלל, או שברכתו פגומה, הברכה נחסרת ממנו, וצד אחר מהטומאה מתפשט כנגדו וחוטף את ברכה שהיתה צריכה לרדת, ומטמא את האדם שאוכל..

רְבִיעָאָה "הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָו" (תהלים קמח, ב) אִלֵּין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא דְּכֻלְּהוּ אִשְׁתְּמוֹדְעָן בִּסְדָרִין קַדִּישִׁין לָקֳבֵל סְדָרִין עִלָּאִין אלו הם ישראל צבאות קדושים למטה, שכולם נודעים בסדרים קדושים המכוונים כנגד סדרים עליונים. וְאִינּוּן מִתְעָרִין שִׁירִין קַמֵּיהּ לְאַמְשְׁכָא עֲלַיְיהוּ מְשִׁיכוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא, לְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹן והם מעוררים שירים לכבוד אדונם, בכוחם נמשך עליהם שפע מצד הקדושה, ומתקדשים מקדושת אדונם.

חֲמִישָׁאָה החמישי "הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ" (תהלים קמח, ג).

שְׁתִיתָאָה השישי "הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר" (שם) אִלֵּין כּוֹכְבַיָּא וּמַזָּלִי דְּקַיְּימִין לְאַמְשְׁכָא נְגִידוּ עַל עָלְמָא, לְדַבְּרָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת אלו הם הכוכבים והמזלות שעומדים להמשיך שפע על העולם. וּתְרֵין אִינוּן דְּקַיְּימִין וְשָׁלְטָן עַל (דף כט' עמוד ב') כֹּלָּא, ושניים הם שעומדים ושולטים על הכל "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז), שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא השמש והירח. וּמִתַּמָּן כַּמָּה כּוֹכְבַיָּא נְהָרִין לְכָל סִטְרֵי, לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין סַגִּיאִין בְּעָלְמָא ומהן כמה כוכבים מאירים לכל הצדדים, שעליהם יש ממונים לעשות מעשים גדולים בעולם .

שְׁבִיעָאָה "הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם" (תהלים קמח, ד) דָּא שִׁיר דִּסְלִיק לְעֵילָא זה שיר שעולה למעלה. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאֵלִין רְקִיעִין דִּלְתַתָּא סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא לְגַבֵּי עֵילָּא, אִינוּן עִלָּאִין מִתְעָרַן לְקִבְלַיְיהוּ שהרי בזמן שאלו הרקיעים התחתונים עולים בכוח הניגונים כלפי מעלה אלו העליונים מתעוררים כנגדם, וְכֹלָּא סָלִיק לְעֵילָא לְעֵילָא. בְּגִין כָּךְ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הכל עולה למעלה למעלה, בגלל זה נאמר שמי השמים. שָׁמַיִם אִלֵּין תַּתָּאִין שמים אלו השמים התחתונים. שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם אִלֵּין עִלָּאִין דְּקַיְּימִין עַל תַּתָּאִין שמי השמים הם העליונים שעומדים ע"ג התחתונים. "וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם" (שם), דָּא חֶסֶד עִלָּאָה דְּכֹלָּא מִינֵּיהּ אִתְפַּשַּׁט זה חסד עליון שהכל ממנו התפשט. וְאִיהוּ קָאִים לְאִתְּעָרָא לְמֵיהַב בִּרְכָאָן וּמְזוֹנָא לְכֹלָּא והוא העומד להתעורר בכח השירה להוריד ברכות ומזון לכולם.

תְּמִינָאָה "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּכֹלָּא אִתְמְסַר בִּידָהָא, וְאִיהִי קַיְימַת לְדַבְּרָא בְּעָלְמָא זו השכינה, ה' אחרונה של שם, שהכל נמסר בידיה והיא עומדת להנהיג את העולם. בְּגִין כָּךְ לְגַבָּהּ מִסְתַּלְּקָן כֻּלְהוֹ שִׁירִין אִלֵּין וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא מִילִין בְּכָל סִטְרִין לכן, אליה עולים כל השירות האלה ודאי, לתקן את דברי הבריאה בכל הצדדים. "כִּי הוּא צִוָּה" (שם) דָּא אִימָּא, דְּמִתָּמָן נָפְקִין כֻּלְהוֹ מִילִין דִּזְמִינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא זו הבינה – אימא, ה' ראשונה של שם שממנה יוצאים כל הדברים המזומנים לרדת לעולם.

תְּשִּׁיעֲאָה "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח, ז) אִלֵּין סִטְרִין דִּלְתַתָּא דְּקַיְּימִין בָּתַר תְּחוּמָא קַדִּישָׁא אלו הצדדים של הסטרא אחרא שלמטה שנמצאים אחרי תחום הקדושה. דְּהָא אִינוּן נָמֵי לָא מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּקִיּוּמָא דְּנָטְלִין מִגּוֹ קוּדְשָׁא שגם כן הם – אין להם קיום מצד עצמם אלא ממה שנוטלים מצד הקדושה. וְכֹלָּא בְּשִׁירִין אִזְדְּמָנוּ לְאִתְּעָרָא מִלִּין כִּדְקָא יָאוּת והכל בשירים מזדמנים לעורר את הדברים כמו שצריך.

עֲשִׂירָאָה כְּלָלָא דְּכֹלָּא כללות הכל "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) וְכוּ', (דף ל' עמוד א') הָכָא כָּלִיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת כאן כלול הכל בכלל אחד כמו שראוי. 

קישור לדף זוהר תניינא

תפילות ע"ו - ע"ז מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה ע"ו: סוד שם שקוצי"ת ממונה לקבלת תפלות לב נשבר ונדכה בהעלות התפלה נקיה מאחיזת הקלפות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת בְּשִׁמְךָ שׁקוצית שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, בּוֹ "כִּי לֹא בָזָּה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר" וכו', שֶׁכַּמָּה תְּפִלּוֹת עוֹלוֹת לְפָנֶיךָ מֵאוֹתָם גֵּאֵי לֵב וְאֵינָם מִתַּקְּנוֹת לְפָנֶיךָ וּמִיָּד הֵם נִדְּחוֹת, שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה אֶלָּא לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה גַּס מִקְּלִפִּין שֶׁלּוֹ – אֶלָּא יִהְיֶה עָנִי וְשָׁפֵל לְפָנֶיךָ, וּמִיָּד תִּהְיֶה שְׁכִינָתְךָ עוֹלָה עַל יָדוֹ לְרוֹמֵי רְקִיעִים. הֲרֵי אֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וּשְׁפָלִים וְנִבְזִים לְכָל עַמְּךָ, וּתְפִלָּתֵנוּ לֹא תִּהְיֶה נִמְאֶסֶת מִמְּךָ כִּי אַתָּה קָרוֹב "לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ תּוֹשִׁיעַ". הֲרֵי תְּפִלָּתֵנוּ עוֹלָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם שֶׁאֵין הַקְּלִפָּה מִתְעָרֶבֶת בָּהּ שֶׁהִיא פְּסֹלֶת בְּתוֹךְ הָאֹכֶל, אֶלָּא לֶחֶם נְקִיָּה שֶׁבָּהּ "סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ", וּמִיָּד יֵאָמֵר בָּהּ "שְׂפָתַיִם יִשַּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכוֹחִים", וְזֶה סל"ת (=) ת"ץ, מִיָּד תְּנַשֵּׁק אוֹתָהּ בְּכָל נְשִׁיקִין שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל", וְיִהְיֶה נִשְׁלָם הַשֵּׁם שקוצית, מִיָּד "וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמַע". לַאֲמִתְּךָ אָנוּ מְקַוִּים לֹא תָּסִיר תְּפִלָּתֵנוּ וְחַסְדְּךָ מֵאִתָּנוּ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ע"ז: השכינה עולה בכח נשמות ישראל בשעה ששמים נפשם בכפם להלחם בעבורה עם לילי"ת שפחה רעה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי נַפְשֵׁנוּ נְשׂוּאָה אֵלֶיךָ בְּכַמָּה סַכָּנוֹת שֶׁשַּׂמְנוּ נַפְשֵׁנוּ בְּכַפֵּנוּ לַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ עַלִיָה שְׁלֵמָה, שֶׁכֵּן אֵינָהּ עוֹלָה אֶלָּא בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָלֶיהָ אָמְרוּ אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ, לְהִלָּחֵם בַּעֲבוּר הַשְּׁכִינָה עִם לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁהִיא טְרֵפָה, וְזֶה סִרְכָה בְּכַנְפֵי רֵיאָה שֶׁרוֹצָה לְעַכֵּב שְׁכִינָתְךָ מִלַּעֲלוֹת. וּמִיָּד שֶׁנִשְּׁמוֹתֵיהֶם עוֹמְדוֹת בְּסַכָּנָה, הֲרֵי זוֹנָה זֹאת נִכְנַעַת תַּחְתֵּיהֶם, וּשְׁכִינָתְךָ עוֹלָה עַד רוֹמֵי רְקִיעִים. בַּאֲמִתְּךָ בָּטַחְנוּ שֶׁאֵינְךָ מַשְׁלִיט שֶׁקֶר עַל עוֹבְדֶיךָ, בְּתִקְוָתְךָ נָשָׂאנוּ נַפְשֵׁנוּ אֵלֶיךָ, אַתָּה תְּקַבֵּל מִנְחָתֵנוּ בְּאַהֲבָה שֶׁאַתָּה אֱמֶת. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.