תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְהַאי סֶלַע (אִתְּמַר בָּהּ דְּלָא נָפִיק אֶלָּא טִפִּין טִפִּין דָּמְיָא דְּאוֹרָיְיתָא בְּאִלֵּין פְּסָקוֹת, וּבְגִין וַיַּךְ מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמַיִם, דָּא גֵּרִים דְּ)לָא נָפִיק מִינָהּ אֶלָּא טִפִּין טִפִּין זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם, וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת עַל אִלֵּין טִפִּין. וּמָאן גְּרִים דָּא? הַמּוֹרִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּיב מִיתָה', וּבְגִין דָּא "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים" (במדבר כ, י), וּבְגִינַיְיהוּ וַיַּךְ מֹשֶׁה "אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם" (במדבר כ, יא), דְּאִם לָא דְמָחָא בָּהּ לָא הֲווֹ טָרְחִין יִשְׂרָאֵל וְתַנָּאִים וְאֱמוֹרָאִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה דְּאִיהִי סֶלַע, אֶלָּא אִתְּמַר בּוֹ "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע… וְנָתַן מֵימָיו" (במדבר כ, ח) בְּלָא טוֹרַח, וְיִהְיֶה מִתְקַיֵּים בְּהוֹן "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד" (ירמיהו לא, לג) וְגוֹ', וַהֲוָה נָפִיק מַיָּא בְּלָא קֻשְׁיָא וּמַחֲלוֹקֶת וּפְסַק, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהֹוָה" (ירמיהו כג, כט) הֲוָה שָׁרֵי בְּפוּמֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִיהִי סֶלַע עַ"ל ס', דְּאִינוּן שִׁתִּין מַסֶּכְתּוֹת, דְּהָכִי אִיהוּ סֶלַ"ע עַ"ל ס'.
דִּשְׁכִינְתָּא הֲוָה נָח עַל טִנָּרָא, דִּבְכָל אֲתַר דְּבָעִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעֱבַד נֵס, שְׁכִינְתָּא אַקְדִּמַת לְהַהוּא אֲתַר, וְכֵיוָן דִּשְׁכִינְתָּא הֲוָה תַּמָּן, לָא הֲוָה לֵיהּ לְמַחָאָה בַסֶּלַע, דִּקְלָנָא הֲוַות לִשְׁכִינְתָּא דַהֲוַת תַּמָּן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ חֵילָא לְמֵיהַב מַיָּא, וְדָא אִיהוּ "עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי" (דברים לב, נא), "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי" (במדבר כ, יב), וּבְגִין דָּא אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מִן הַסֶּלַע, דְּאִיהִי י' מִן מיטטרו"ן, וְאִשְׁתָּאַר מטטרו"ן יְבֵשָׁה, וְרָזָא דְמִלָּה "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט) וְגוֹ', אֶחָד אִיהִי מַלְכוּת, "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט) דָא סֶלַע מטטרו"ן, דִּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה" (בראשית ב, כא), מַאי בָּשָׂר? הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), וְעַד דְּנָחִית לָהּ – לָא עָלָה הַסֶּלַע וְלָא יָהִיב מֵימוֹי.
וּבָתַר דְּאִסְתַּלַּק הַאי מַבּוּעָא מִתַּמָּן, שַׁלִּיטַת מָרָה בְּאַתְרָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה" (שמות טו, כג), וְרָזָא דְמִלָּה "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות א, יד) וְגוֹ', דָּא קוּשְׁיָא, "בְּחֹמֶר" דָּא קַל וָחֹמֶר, וְהָא אוּקְמוּהוּ.
וְהָכִי הֲווֹ יִשְׂרָאֵל עַד דְּאַחֲזֵי לוֹן עֵץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיּוֹרֵהוּ יְהֹוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (שמות טו, כה), וְדָא עֵץ הַחַיִּים, דְּאִתְרַבִּי עַל הַהוּא מַבּוּעָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, י' מַבּוּעָא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא דְאִיהוּ ו', וְהַאי עֵץ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה דְאִינוּן ה', "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" דָּא ה' בַּתְרָאָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ "קְרֶאןָ לִי מָרָא" (רות א, כ), דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי "מַעְיַן גַּנִּים" (שיר השירים ד, טו) דְּלֵית לֵיהּ פָּסֵק, טִפָּה דְאִתְמַשְׁכָא מִן מוֹחָא, וְכַמָּה טִפִּין אִתְמַשְׁכָאן מִנֵּיהּ, דְּאִינוּן "בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ" (תהלים מה, טו).
קַרְקַפְתָּא אִיהִי סֶלַע, וּמַבּוּעָא מִלְּגָאו דָּא מוֹחָא, עַל אִלֵּין טִפִּין אִתְּמַר "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם וְגוֹ', אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר" (תהלים קכז, ה), דְּאִיהוּ תַרְעָא דְצַדִּיק אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" (תהלים קיח, כ).
וְעוֹד "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), אִלֵּין תְּלַת יוּדִי"ן, "וְהָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ" (שם) אִלֵּין תְּלַת וָוִי"ן, דְּכֻלְּהוּ אִתְרְמִיזוּ בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט.
וְהַאי סֶלַע (אִתְּמַר בָּהּ דְּלָא נָפִיק אֶלָּא טִפִּין טִפִּין דָּמְיָא דְּאוֹרָיְיתָא בְּאִלֵּין פְּסָקוֹת, וּבְגִין וַיַּךְ מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמַיִם, דָּא גֵּרִים דְּ) לָא נָפִיק מִינָהּ אֶלָּא טִפִּין טִפִּין וְהַסֶּלַע הַזֶּה (נֶאֱמַר בָּהּ שֶׁלֹּא יֵצֵא אֶלָּא טִפּוֹת טִפּוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁל הַתּוֹרָה בַּפְּסָקוֹת הַלָּלוּ, וּבִשְׁבִיל וַיַּךְ מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, זֶה גָרַם שֶׁ)לֹּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֶלָּא טִפּוֹת טִפּוֹת, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם, וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת עַל אִלֵּין טִפִּין יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֶלָּא טִפּוֹת טִפּוֹת, מְעַט שָׁם מְעַט שָׁם, וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת עַל הַטִּפּוֹת הַלָּלוּ, וּמָאן גְּרִים דָּא? הַמּוֹרִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּיב מִיתָה', וּמִי גָרַם אֶת זֶה? הַמּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כָּל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּב מִיתָה וּבְגִין דָּא "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים" (במדבר כ, י), וּבְגִינַיְיהוּ וַיַּךְ מֹשֶׁה "אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם" (במדבר כ, יא), וּמִשּׁוּם זֶה שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים, וּבִשְׁבִילָם, וַיַּךְ מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, דְּאִם לָא דְמָחָא בָּהּ לָא הֲווֹ טָרְחִין יִשְׂרָאֵל וְתַנָּאִים וְאֱמוֹרָאִין בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה דְּאִיהִי סֶלַע, שֶׁאִם לֹא שֶׁהִכָּה בּוֹ, לֹא הָיוּ טוֹרְחִים יִשְׂרָאֵל וְתַנָּאִים וְאָמוֹרָאִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא סֶלַע, אֶלָּא אִתְּמַר בּוֹ "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע… וְנָתַן מֵימָיו" (במדבר כ, ח) בְּלָא טוֹרַח, וְיִהְיֶה מִתְקַיֵּים בְּהוֹן "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד" (ירמיהו לא, לג) וְגוֹ', אֶלָּא נֶאֱמַר בּוֹ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, וְנָתַן מֵימָיו בְּלֹא טֹרַח, וְיִהְיֶה מִתְקַיֵּם בָּהֶם וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד וְגוֹמֵר וַהֲוָה נָפִיק מַיָּא בְּלָא קֻשְׁיָא וּמַחֲלוֹקֶת וּפְסַק, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא דְאִתְּמַר בָּהּ "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהֹוָה" (ירמיהו כג, כט) וְהָיָה יוֹצֵא מַיִם בְּלִי קֻשְׁיָה וּמַחֲלֹקֶת וּפְסָק, מִשּׁוּם שֶׁבַּשְּׁכִינָה נֶאֱמַר הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה, הֲוָה שָׁרֵי בְּפוּמֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִיהִי סֶלַע עַ"ל ס', הָיָה שׁוֹרֶה בְפִיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא סֶלַע, עַ"ל ס', שֶׁהֵם שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת, שֶׁכָּךְ הוּא סֶלַ"ע, עַ"ל ס'.
דְּאִינוּן שִׁתִּין מַסֶּכְתּוֹת, דְּהָכִי אִיהוּ סֶלַ"ע עַ"ל ס'. דִּשְׁכִינְתָּא הֲוָה נָח עַל טִנָּרָא, דִּבְכָל אֲתַר דְּבָעִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעֱבַד נֵס, שְׁכִינְתָּא אַקְדִּמַת לְהַהוּא אֲתַר, שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה נָחָה עַל סֶלַע, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת נֵס, שְׁכִינָה הִקְדִּימָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְכֵיוָן דִּשְׁכִינְתָּא הֲוָה תַּמָּן, לָא הֲוָה לֵיהּ לְמַחָאָה בַסֶּלַע, וְכֵיוָן שֶׁשְּׁכִינָה הָיְתָה שָׁם, לֹא הָיָה לוֹ לְהַכּוֹת בַּסֶּלַע, שֶׁקָּלוֹן הָיָה לַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה שָׁם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כֹּחַ לָתֵת מַיִם, דִּקְלָנָא הֲוַות לִשְׁכִינְתָּא דַהֲוַת תַּמָּן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ חֵילָא לְמֵיהַב מַיָּא, וְדָא אִיהוּ "עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי" (דברים לב, נא), "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי" (במדבר כ, יב), וְזֶהוּ עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי, יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי, וּבְגִין דָּא אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מִן הַסֶּלַע, דְּאִיהִי י' מִן מיטטרו"ן, וְאִשְׁתָּאַר מטטרו"ן יְבֵשָׁה, וּמִשּׁוּם זֶה הִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִן הַסֶּלַע, שֶׁהִיא י' מִן מיטטרו"ן, וְנִשְׁאָר מטטרו"ן יְבֵשָׁה, וְרָזָא דְמִלָּה "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט) וְגוֹ', וְסוֹד הַדָּבָר – יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְגוֹמֵר, אֶחָד אִיהִי מַלְכוּת, "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט) דָא סֶלַע מטטרו"ן, דִּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה" (בראשית ב, כא), אֶחָד הִיא מַלְכוּת, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, זֶה סֶלַע, מטטרו"ן, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נֶאֱמַר וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. מַאי בָּשָׂר? הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), וְעַד דְּנָחִית לָהּ – לָא עָלָה הַסֶּלַע וְלָא יָהִיב מֵימוֹי מַה זֶּה בָּשָׂר? אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּשַׁגַּם הוּא בָּשָׂר, וְעַד שֶׁהוֹרִיד אוֹתָהּ, לֹא עָלָה הַסֶּלַע וְלֹא נָתַן מֵימָיו.
וּבָתַר דְּאִסְתַּלַּק הַאי מַבּוּעָא מִתַּמָּן, שַׁלִּיטַת מָרָה בְּאַתְרָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה" (שמות טו, כג), וְאַחַר שֶׁהִסְתַּלֵּק הַמַּעְיָן הַזֶּה מִשָּׁם, שָׁלְטָה מָרָה בִמְקוֹמָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְרָזָא דְמִלָּה "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות א, יד) וְגוֹ', דָּא קוּשְׁיָא, "בְּחֹמֶר" דָּא קַל וָחֹמֶר, וְהָא אוּקְמוּהוּ וְסוֹד הַדָּבָר – וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה וְגוֹמֵר, זוֹ קֻשְׁיָה, בְּחֹמֶר, זֶה קַל וָחֹמֶר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ. וְהָכִי הֲווֹ יִשְׂרָאֵל עַד דְּאַחֲזֵי לוֹן עֵץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיּוֹרֵהוּ יְהֹוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (שמות טו, כה), וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהֶרְאָה לָהֶם עֵץ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, וְדָא עֵץ הַחַיִּים, דְּאִתְרַבִּי עַל הַהוּא מַבּוּעָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְזֶה עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהִתְגַּדֵּל עַל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, י' מַבּוּעָא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא דְאִיהוּ ו', וְהַאי עֵץ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה דְאִינוּן ה', י' הַמַּעְיָן שֶׁמַּשְׁקֶה אֶת הָאִילָן שֶׁהוּא ו', וְהָעֵץ הַזֶּה מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁהֵם ה', "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" דָּא ה' בַּתְרָאָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ "קְרֶאןָ לִי מָרָא" (רות א, כ), וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם זוֹ ה' אַחֲרוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ קְרֶאןָ לִי מָרָה, דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי "מַעְיַן גַּנִּים" (שיר השירים ד, טו) דְּלֵית לֵיהּ פָּסֵק, טִפָּה דְאִתְמַשְׁכָא מִן מוֹחָא, שֶׁשְּׁכִינָה תַחְתּוֹנָה הִיא מַעְיַן גַּנִּים שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵק, טִפָּה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִן הַמֹּחַ, וְכַמָּה טִפִּין אִתְמַשְׁכָאן מִנֵּיהּ, דְּאִינוּן "בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ" (תהלים מה, טו) וְכַמָּה טִפּוֹת נִמְשָׁכוֹת מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵן בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ.
קַרְקַפְתָּא אִיהִי סֶלַע, וּמַבּוּעָא מִלְּגָאו דָּא מוֹחָא, עַל אִלֵּין טִפִּין אִתְּמַר "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם וְגוֹ', אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר" (תהלים קכז, ה), הַקַּרְקֶפֶת הִיא סֶלַע, וְהַמַּעְיָן מִבִּפְנִים זֶה מֹחַ. עַל הַטִּפּוֹת הַלָּלוּ נֶאֱמַר אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם וְגוֹמֵר, דְּאִיהוּ תַרְעָא דְצַדִּיק אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" (תהלים קיח, כ) אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר, שֶׁזֶּהוּ שַׁעַר הַצַּדִּיק, אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ. וְעוֹד "שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהֹוָה" (מיכה ו, ב), אִלֵּין תְּלַת יוּדִי"ן, "וְהָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ" (שם) אִלֵּין תְּלַת וָוִי"ן, דְּכֻלְּהוּ אִתְרְמִיזוּ בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט וְעוֹד שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו"ה, אֵלּוּ שָׁלֹשׁ יוֹדִי"ם, וְהָאֵיתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ, אֵלּוּ שָׁלֹשׁ וָוִי"ן, שֶׁכֻּלָּם נִרְמְזוּ בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין
(דף פט' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל על טוּרָא דְּסִינַי. דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וּכְדֵין אִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוֹ בְּיִחוּדָא חַד. "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא. וְכַמָּה סִטְרָא אַחֲרָא הֲווּ בְּעָאן לְקַטְרְגָא, וּבְאִינּוּן יוֹמִין דְּהַגְבָּלָה אִתְבָּרוּ קַמֵּי יִשְׂרָאֵל. וּבְזִמְנָא דִּכְתִיב "הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ" (שמות יט, כג) תְּחוּמִין אִשְׁתַּוּוּ לְכֹלָּא. וְסִטְרָא אַחֲרָא נָמֵי אִשְׁתַּקְּעַת בְּאַתְרַהּ וְלָא נָפְקַת, וְאִזְדַּמְּנַת לְאִתְעַבְּרָא מֵעָלְמָא. כְּדֵין סָלִיק מֹשֶׁה בְּתוּקְפָּא לְטוּרָא. וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְכַד סָלִיק הֲווּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּעְיָין לְעַכָּבָא עַל יְדוֹי דְּלָא יֵיחוּת תּוֹרָה לְתַתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט). וְדָא זִיו שְׁכִינָה דְּאִתְפְּרַשׁ עֲלֵיהּ, דְּבֵיהּ אִתְתְּקַף עַנְפָא בְּשָׁרְשֵׁיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל תַּלְיָא. כְּדֵין דְּחִילוּ סַגִּי נָפַל עַל כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין מִקַמֵּי מֹשֶׁה. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב) (דף צ' עמוד א') הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, וְכָל מִלָּה דְּאוֹרַיְתָא הָכִי אִית בַּהּ כַּמָּה רָזִין טְמִירִין וּגְנִיזִין. דְּכַמָּה סְגוּלָּאָן כְּלִילָן בָּהּ כְּאוֹצָר חַד. וּמָאן דְּאִּתְפַּתְּחַת לֵיהּ אַשְׁכַּח כַּמָּה סְתִימִין עֲמִיקִין, כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ. וְרָזָא דָּא "יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב" (דברים כח, יב). דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, כְּלִילָן רָזִין בִּסְתִימוּ חַד. וְרָזָא דְּמִלָּה "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו). וְאִי תֵּימָא אוֹרָיְתָא אִיהִי בִּדְכוֹרָא? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, וּבְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר תָּמָן שְׁכִינְתָּא. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְקַשְּׁרָן מִילִין הָכֵי. וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִּכְלָלָא חֲדָא בְּשְׁכִינְתָּא. בַּהּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט, ה) דִּשְׁכִינְתָּא לָא אִתְיְהִיבַת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל אִתְמְסָרוּ. אֲבָל אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִתְּמָר בְּהוּ "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ).
וּבִשְׁכִינְתָּא אַשְׁכְּחַן כָּל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין כָּל חַד לְפוּם חֵילֵיהּ. וְרָזָא דָּא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה, יט). וְרָזָא דָּא אֲהָבִים ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן ה' חֲסָדִים. "וְיַעֲלַת חֵן" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְרָזָא דָּא ג"ן סְדָרִין דְּאוֹרַיְתָא וְה' סִפְרִין הָא ח"ן. "דַּדֶּיהָ" דַּד יָהּ, וְאִלֵּין דַּדִּים דְּכִיּוֹר. וי"ב דַּדִּים אִינוּן לי"ב שִׁבְטִין כָּל חַד נַטִּיל מִדַּד דִּילֵיהּ. (דף צ' עמוד ב') וְעוֹד תְּלָת אֲבָהָן כְּלָלָא דְּכֹלָּא הָא ט"ו, בְּגִין כָּךְ דַּד י"ה. וְרָזָא דָּא "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין סָלְקִין ג' זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, לָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן. וְרָזָא דָּא "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד).
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין
> בשלושת ימי ההגבלה נשבר כוח הסטרא אחרא, ומשה עלה בכח השכינה לקבל תורה.
(דף פט' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל על טוּרָא דְּסִינַי, דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, בתחילה כתוב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וּכְדֵין אִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוֹ בְּיִחוּדָא חַד. ואז נכללו כולם ביחוד אחד. "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא, בכללות כולם. וְכַמָּה סִטְרָא אַחֲרָא הֲווּ בְּעָאן לְקַטְרְגָא, וּבְאִינּוּן יוֹמִין דְּהַגְבָּלָה אִתְבָּרוּ קַמֵּי יִשְׂרָאֵל. וכמה סטרא אחרא היו רוצים לקטרג, ובאלה ימי ההגבלה נשברו לפני ישראל. וּבְזִמְנָא דִּכְתִיב ובזמן שנאמר "הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ" (שמות יט, כג) תְּחוּמִין אִשְׁתַּוּוּ לְכֹלָּא. וְסִטְרָא אַחֲרָא נָמֵי אִשְׁתַּקְּעַת בְּאַתְרַהּ וְלָא נָפְקַת, וְאִזְדַּמְּנַת לְאִתְעַבְּרָא מֵעָלְמָא. הושמו גבולות לכולם, וגם הסטרא אחרא שקעה במקומה ולא יצאה, והוכנה להתבטל ולעבור מן העולם. כְּדֵין סָלִיק מֹשֶׁה בְּתוּקְפָּא לְטוּרָא. וְדָא, ואז עלה משה בחוזקו להר וזה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְכַד סָלִיק הֲווּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּעְיָין לְעַכָּבָא עַל יְדוֹי דְּלָא יֵיחוּת תּוֹרָה לְתַתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב וכאשר היה עולה, היו רוצים מלאכי השרת לעכב על ידו שלא יוריד את התורה למטה, באותו הזמן כתוב "מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט). וְדָא זִיו שְׁכִינָה דְּאִתְפְּרַשׁ עֲלֵיהּ, דְּבֵיהּ אִתְתְּקַף עַנְפָא בְּשָׁרְשֵׁיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל תַּלְיָא. וזה זיו השכינה שנפרש עליו, שבו התחזק הענף שהוא נשמת משה בשורשו, כשי שיוודע שתיקון השכינה תלוי בישראל. כְּדֵין דְּחִילוּ סַגִּי נָפַל עַל כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין מִקַמֵּי מֹשֶׁה. ואז נפל פחד על כל מחנות המלאכים מפני משה. לכן, בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ. אשרי חלקו.
> השכינה היא אוצר הסודות וניתנה רק לישראל.
וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, כתב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (דף צ' עמוד א') הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, וְכָל מִלָּה דְּאוֹרַיְתָא הָכִי אִית בַּהּ כַּמָּה רָזִין טְמִירִין וּגְנִיזִין. כאן יש סודות עליונים לבעלי החכמה, וכך כל מילה בתורה, יש בה כמה סודות נעלמים וגנוזים. דְּכַמָּה סְגוּלָּאָן כְּלִילָן בָּהּ כְּאוֹצָר חַד. וּמָאן דְּאִּתְפַּתְּחַת לֵיהּ אַשְׁכַּח כַּמָּה סְתִימִין עֲמִיקִין, כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ. כמה סגולות כלולות בה כאוצר אחד, ולמי שנפתחים לה סודותיה, ימצא בה כמה אוצרות עמוקים וסתומים. וְרָזָא דָּא וסוד זה "יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב" (דברים כח, יב). דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, כְּלִילָן רָזִין בִּסְתִימוּ חַד. שמצד השכינה נמצא כך – כוללת את הסודות בהעלם אחד. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו). וְאִי תֵּימָא אוֹרָיְתָא אִיהִי בִּדְכוֹרָא? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. ואם תשאל, התורה היא מצד הזכר, וכאן נאמר שהיא מצד השכינה שהיא נוק'? כך הוא ודאי שהתורה בכתב היא מצד הזכר, אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, וּבְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר תָּמָן שְׁכִינְתָּא. אבל השכינה היא קשר הכל, יחוד הכל ובכל ספירה וספירה, ובכל אבר ואבר נמצאת השכינה. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְקַשְּׁרָן מִילִין הָכֵי. ומצידה מתקשרים הדברים ככה, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִּכְלָלָא חֲדָא בְּשְׁכִינְתָּא. והכל נקשר הכללות אחת בשכינה, והיא אוצר הכל. בַּהּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט, ה) דִּשְׁכִינְתָּא לָא אִתְיְהִיבַת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. שהשכינה לא ניתנה אלא לישראל, בְּגִין כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל אִתְמְסָרוּ. אֲבָל אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִתְּמָר בְּהוּ לכן, סודות התורה נמסרו לישראל, אבל לאומות העולם ובמיוחד עובדי עבודה זרה נאמר בהם "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ).
> סוד הפסוק אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת
וּבִשְׁכִינְתָּא אַשְׁכְּחַן כָּל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין כָּל חַד לְפוּם חֵילֵיהּ. ובשכינה מוצאים כל ישראל כמה סודות – כל אחד כפי כוחו. וסוד זה וְרָזָא דָּא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה, יט). וְרָזָא דָּא, אֲהָבִים ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן ה' חֲסָדִים, אהבי"ם עולה ח"ן, והם ה' פעמים אור שנאמרו ביום הראשון של הבריאה והם ה' חסדים. "וְיַעֲלַת חֵן" מִסִּטְרָא מצד דִּאִימָא. וְרָזָא דָּא ג"ן סְדָרִין דְּאוֹרַיְתָא וְה' סִפְרִין הָא ח"ן וזה סוד ג"ן סדרים שיש בתורה, ועם ה' ספרים עולה ח"ן.
"דַּדֶּיהָ" אותיות דַּד יָהּ, וְאִלֵּין דַּדִּים דְּכִיּוֹר. וי"ב דַּדִּים אִינוּן לי"ב שִׁבְטִין כָּל חַד נַטִּיל מִדַּד דִּילֵיהּ. ואלו הם דדי הכיור, ויש י"ב דדים כנגד י"ב שבטים, כל אחד לוקח מהדד שלו. (דף צ' עמוד א') וְעוֹד תְּלָת אֲבָהָן כְּלָלָא דְּכֹלָּא הָא ט"ו, בְּגִין כָּךְ דַּד י"ה. י"ב דדים ועוד ג' אבות – כלל כולם ט"ו כמנין י"ה, ורמוז במילה דַּד י"ה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין סָלְקִין ג' זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, לָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן. וי"ב שבטים עולים לרגל בג' זמנים בשנה לבית המקדש כנגד ג' אבות, וביחד י"ה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד).
תפילה קמ"ט מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קמט: תפלה גדולה לעורר תשובה בלב ישראל.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אִם בִּתְשׁוּבָה תְּבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְזֶה תָּשׁוּב ה' לְהָשִׁיב ה' לְ-ו', מִיָּד מִשְׁתַּלֵּם שֵׁם יְהוָֹה בְּיִחוּד שָׁלֵם, שֶׁכֵּן אַתָּה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל "שׁוּבָ"ה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ", שׁוּב ה', "עַד יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ" לְחַבֵּר יְהוָֹה אֱלֹהִים שֵׁם מָלֵא, מִיָּד "יְהוָֹה אֱלֹהִים אֱמֶת", שֶׁנֶּחְתָּמִים בְּחוֹתָם אֶחָד שֶׁלֹּא נִרְאֶה כִּי אִם יִחוּד אֶחָד, וְזֶה חוֹתַם אֱמֶת שֶׁכֵּן נִרְאִים בְּיִחוּד אֶחָד בְּרֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. הֲרֵי אֲנַחְנוּ שָׁבִים לְפָנֶיךָ בְּכָל יְכָלְתֵּנוּ בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וְאִם הִיא תְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא מַסְפֶּקֶת לַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְפִי שֶׁאֵינָהּ תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי, "הַשִׁיבֵנוּ יְהוָֹה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה כִּרְצוֹנְךָ", וּרְצוֹנֵנוּ תְּקַבֵּל, וּתְצָרֵף מַחֲשָׁבָה טוֹבָה לְמַעֲשֶׂה. וַהֲרֵי אִימָא עִלָּאָה שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה, לָהּ רָאוּי לְעוֹרֵר לָנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלִזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים, לְטַהֲרֵנוּ, בּוֹ "וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת", וְכֵן תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִם אֵין זְכֻיּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר אוֹתָהּ, הֲרֵי "לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ", רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵיקִים, שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וְזֶה אָדָם שֶׁהוּא (נוֹטְרִיקוֹן) אֵפֶר דָּם מָרָה. בָּשָׂר – בוּשָׁה סְרוּחָה רִימָה. דָּם – דָּבוּק מָוֶת, שֶׁהוּא ס"מ מַלְאַךְ הַמָּוֶת רוֹצֵחַ בְּפִתּוּיָיו, בּוֹ "כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ", שֶׁהֲרֵי בַּנֶּפֶשׁ יֵשׁ דְּבֵקוּת מָוֶת זֶה וְאִלְמָלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, שֶׁהֲרֵי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בּוֹ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ 'אֱלֹהַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא', הֲרֵי הִיא סְגוּרָה בְּתוֹךְ הַגּוּף כְּמוֹ מִי שֶׁאָסוּר בְּזִיקִים. וְאִם תֹאמַר שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ הַרְבֵּה עַל הַגּוּף, אֵינוֹ כֵּן, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁחָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שַׂר בֵּית הַסֹּהַר שׁוֹלֵט עַל הֶחָבוּשׁ, וְהֶחָבוּשׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְאוֹת כֹּל כַּךְ שְׁלִיטָתוֹ, וְכֵן הַנְּשָׁמָה חֲבוּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁהוּא הַגּוּף, שַׂר בֵּית הַסֹּהַר הוּא ס"מ הַשּׁוֹלֵט עַל הַגּוּף, שֶׁנֶאֱמַר "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה", וּלְפִיכָךְ רָאוּי לְךָ שֶׁתָּדִין אוֹתָם לְכַף זְכוּת שֶׁהֲרֵי הֵם בְּתוֹךְ גּוּף טָמֵא, בְּאֶרֶץ טְמֵאָה, בֵּין רְשָׁעִים טְמֵאִים, בְּבֵית אֲסוּרִים טָמֵא הַסּוֹבֵב אוֹתָם, וְאִישׁ טָמֵא צַר וְאוֹיֵב רַע וּבְלִיַּעַל עוֹמֵד לְנֶגְדָּם תָּמִיד, בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה מְפַתֶּה לִבְנֵי אָדָם בְּכֹחַ שֶׁנֶאֱמַר "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב", וְנֶאֶמַר בּוֹ צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לְהַמִיתוֹ, וְאִלְמָלֵא הַחוּט שֶׁלְּךָ הַמִּתְחַזֵּק בָּהֶם הָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּטֻמְאָה ח"ו, וְזֶה הַחוּט הוּא קַו הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ, הַמַּמְשִׁיכִים בְּקִוּוּיָם, וְזֶה הַקַּו, קַו אֱמֶת לְהַרְאוֹת שֶׁאֱמֶת יְהוָֹה לְעוֹלָם, וְלוּלֵי זֹאת אִי אֶפְשַׁר לָהֶם לַעֲמֹד בְּטַהֲרָתְךָ שֶׁהֲרֵי הֵם שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אַף שֹׁכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם", זֶה "עָפָר טִמֵּא אֶרֶץ עֲמָמִים".
אֵל יָשָׁר, חָסִיד, וְנֶאֱמָן, הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת שֶׁאִי אֶפְשַׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה כָּרָאוּי, אֶלָּא אַתָּה תְּקַבֵּל תְּשׁוּבָה קְטַנָּה וּמְעוּטָה זֹאת שֶׁלָּנוּ בְּעַד עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ, וּמִיָּד תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה עֶלְיוֹנָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וּלְהָשִׁיב נִדָּחִים שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָֹה".
הַתֵּר, הֶתֵּר יֹצֵר בְּרֵאשִׁית אִם נִשְׁבַּעְתָּ, יְהוָֹה צְבָאוֹת יָעַץ, מִי יָפֵר, שֶׁהִיא אִימָא עִלָּאָה.
סְלַח, סְלַח אַבִּיר יַעֲקֹב לַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה, שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר", שֶׁהֲרֵי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא, מִי תְּקַיְּמֵהוּ אִימָא וַדַּאי.
"הַשִׁיבֵנוּ יְהוָֹה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם", טַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, הַדְרִיכֵנוּ בִּנְתִיב מִצְווֹתֶיךָ כִּי בּוֹ חָפַצְנוּ", הָסֵר לֵב הָאֶבֶן מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא כֹּבֶד הָאֶבֶן, שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "וַהֲסִירֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר".
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ מְחָל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָּשַׁעְנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אַתָּה, "יְהוָֹה, יְהוָֹה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וַחֲטָאָה וְנַקֵּה". לְפָנֶיךָ אֲנִי כּוֹרֵעַ, וּמִשְׁתַּחֲוֶה, מְבַקֵּשׁ, וּמִתְחַנֵּן, "סְלַח נָא לַעֲווֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדְּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה", וּמִיָּד תָּשִׁיב, "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ". וְכֵן נֶאֱמַר "וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה", בִּשְׁגָגָה וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי כְּשׁוֹגְגִים נֶחֱשָׁבִים מֵרֹב דֹחַק וְצָרָה וְצָרוֹת וִיגִיעוֹת, וְחשֶׁךְ הַמַחֲשִׁיךְ עֲלֵיהֶם וְטֻמְאָה הַמְסַבֶבֶת אוֹתָם, וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, שֶׁכֵּן הִתְפַּלֵּל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶאֱמַר "וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם – שֶׁהֲרֵי אֵין לָנוּ בֵּית הַמִקְדָשׁ לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ, וְלֹא מִזְבֵּחַ לְהַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּנוֹת, וְלֹא כֹּהֵן שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ.
אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, תְּקָרֵב הַיּוֹם אֶחָד, שֶׁאָמַרְתָּ "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲווֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד", כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. "לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲווֹנוֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ".
אֲדֹנָי יֱהוִֹה "אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלְךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיַד חֲזָקָה, זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֵן אֶל קְשִׁי הָעָם זֶה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ", "וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ, בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה".
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת בַּעֲבוּר שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַנְּתוּנָה בְּתוֹךְ לְבָאִים, בֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת זְאֵבִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים" וְהִיא יוֹנָתְךָ רַעְיָתְךָ תַּמָּתְךָ חֲבֵרֲתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתְךָ – אֵשֶׁת נְעוּרִים לֹא תִמְאַס, חַי יְהוָֹה.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת בַּעֲבוּר אַבְרָהָם אוֹהַבְךָ שֶׁאָמְרוּ עָלָיו בֶּן ג' שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, וְשָׁב אֵלֶיךָ מִכָּל הַגִּלּוּלִים שֶׁל אָבִיו וְהִפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִתְנַסָּה בַּעַשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, כֵּן תְּעוֹרֵר נֵס זֶה לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אִימָא תְּשׁוּבָה, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא נֶאֱמַר "וְנָשָּׂא נֵס לַגּוֹיִם", שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁיִּשָּׁאֵר יִהְיוּ גֵּרִים גְּרוּרִים שֶׁנֶאֱמַר "בָּהֶם אָז אֶהֱפֹךְ… וּלְעָבְדּוֹ שֶׁכֶם אֶחָד", וּמִצִּדּוֹ תְּעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה לְעַמְּךָ בְּחֶסֶד, וְזֶה חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת שֶׁאֵין מְצַפִּים לְתַשְׁלוּם שָׂכָר שֶׁהֵם זְכֻיּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַתָּה בְּעַצְמְךָ תְּעוֹרֵר בְּחַסְדְּךָ, שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְךָ שֶׁנֶאֱמַר "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָֹה כִּי עִם יְהוָֹה הַחֶסֶד".
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה זֹאת בַּעֲבוּר יִצְחָק יְחִידְךָ הַנֶּעֱקָד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהָיָה נֶעֱקָד עַל הַמִּזְבֵּחַ הָיוּ עֵינָיו לְמַעְלָה לְעוֹרֵר אִימָא עִלָּאָה, בּוֹ "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים", שֶׁהֵם הַר עֶלְיוֹן אִימָא – הַר "בֵּית יְהוָֹה". בֵּית יְהוָֹה – קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. "הַר" הוּא אִימָא הַשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. הַר תַּחְתּוֹן הַר הַמּוֹרִיָּה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וַהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁגָּבַר עַל יִצְרוֹ בִּגְבוּרָה – כֵּן תְּעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת בְּכֹחַ גְּבוּרָתְךָ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים, עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתְךָ וּלְכָה לִישׁוּעָתָה לָנוּ.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה זֹאת בַּעֲבוּר יַעֲקֹב תְּמִימְךָ שֶׁסָּבַל כַּמָּה צָרוֹת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי", וְכֵן בְּסוֹף הַגָּלוּת וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, שֶׁהֵם כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁמִּתְנַסִּים הַצַּדִּיקִים כְּדֵי לְעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, וְיַעֲקֹב עַצְמוֹ מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲמֹד ח"ו, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה הֵם שֶׁלֹּא עָמְדוּ בְּנִסְיוֹנָם וְקִלְקְלוּ, הֲרֵי עַתָּה זְמַן וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעַ כִּי תְּהִלָּתֵנוּ אַתָּה.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה זֹאת בַּעֲבוּר מֹשֶׁה נֶאֱמָן בֵּיתְךָ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁתְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתָם, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אָנָא חָטָא הָעָם הַזֶּה חַטָּאָה גְּדוֹלָה" וכו', וְעַתָּה "אִם תִּשָּׂא חַטָאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ, וְכֵן הוּא סוֹבֵל חֳלָאִים בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל כָּל הַגָּלוּת, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְהוּא מְחֹלָּל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדֻכָּא מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ", וַהֲרֵי זְמַן שֶׁיֵּאָמֵר "וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ", לְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה לְכָל יִשְׂרָאֵל.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בַּעֲבוּר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא אִישׁ מַכְאוֹבוֹת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאוֹבוֹת וְיָדוּעַ חֹלִי", בַּעֲבוּר הַפֶּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנִּסְתְּמָה שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה עִלָּאָה, נֶאֱמַר בּוֹ "נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו, כְּשֶׂה לַטֶּבַח יוּבַל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גּוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה", וְלֹא יִפְתַּח פִּיו, וְאֵין לוֹ מְנַחֵם, שֶׁהֲרֵי כָּל הַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת חָלְפוּ וְעָבְרוּ לָהֶם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "עָבַר קָצִיר כָּלָּה קַיִץ וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשָׁעְנוּ".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲלֹא נֶאֱמַר בְּךָ "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִּקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי יְהוָֹה". פְּתַח פִּיךָ לָאִלֵּם וְנֶאֶמַר בּוֹ "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" – מִצַּד אִימָא, יָהּ וַדַּאי, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהִיא תִפָּתַח, מִיָּד פֶּה הָעֶלְיוֹן יִפְתַּח לְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תַּעֲמִיד מְלִיצֵי יֹשֶׁר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לָהֶם, שֶׁהֲרֵי ס"מ הָרָשָׁע "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" לִסְתֹּם הַפֶּתַח הַזֶּה שֶׁלֹּא יִפָּתַח, וּבְאֵלֶּה הַמְּלִיצִים יֵאָמֵר "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד… מָצָאתִי כֹּפֶר", שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ כּוֹפְרָא כַּפָּרָה, בִּתְשׁוּבָה שֶׁתְּגַלֶּה אִימָא עֲלֵיהֶם.
מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. קַבֵּל תְּשׁוּבָתֵנוּ מִקִּירוֹת לִבֵּנוּ וּתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל. "אֲדֹנָי יֱהוִֹה סְלַח נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא" "אֲדֹנָי יֱהוִֹה חֲדַל נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא", רְפָאֵנוּ יְהוָֹה וְנֵרָפֵא. הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אַתָּה", וְתַעֲלֶה שְׁכִינָתְךָ בִּתְשׁוּבָתֵנוּ שֶׁהֲרֵי זֹאת תּוֹחַלְתֵּנוּ וְתִקְוָתֵנוּ, "אַל יֵבֹשׁוּ בִּי קֹוֶיךָ יְהוָֹה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.