Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דָּא רָקִיעַ דְּחֵיוָן דְּקַיְּמִין אִתְפְּשַׁט בּוּצִיצָא וּמָדִיד לְאָרְכָּא תְּלַת קִשְׁרִין לִימִינָא וּתְלַת קִשְׁרִין לִשְׂמָאלָא אִלֵּין תְּלָת קִשְׁרִין חַד קְיָמָא, וְאִלֵּין תְּלָת חַד קְיָמָא וְאִלֵּין תְּלָת נִקּוּדִין דְּקַיְּמִין דָּא עַל דָּא בֵּין לְסִטְרָא דָּא בֵּין לְסִטְרָא דָּא מְדִידוּ דְּבוּצִיצָא שִׁיעוּר לְנַגְּנָא תְּרֵין טַעֲמִין, דְּקַיְּמִין בְּחֵיזוּ דְּקַיְמִין נִגּוּנָא דְּמִשְׁחָתָא דְּמָדִיד בִּתְרֵין יַרְכִין דְּקַיְּמִיןיַעֲקֹב דְּאִיהוּ גּוּפָא, אִסְתְּמִיךְ עַל קִיּוּמִין בִּמְדִידוּ דְּבוּצִיצָא כַּד עָאל לַאֲבוּהָ רָזָא דְּ"וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (בראשית כז, כה) וְגוּפָא אִתְקְיַם בְּקִיּוּמֵהּ, וְעַל דָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְגוֹ'"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" דְּמִתְפַּשְּׁטִין וְנָהֲרִין לְתַתָּא, כַּד שַׁרְבִיטָא אִתְקְיַם בְּרָזָא דְּפִזָּר, וְיָהִיב וְעָאל בְּמִשְׁחָתָא וּמָדִיד וְאִתְתְּקָנוּ אִלֵּין תְּרֵין קַיְּמִין בְּמִשְׁחָתָא לְתַתָּא, וְאִתְתְּקַן בּוּצִינָא וּמָדִיד דָּא עִם דָּא  כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" דְּהָא לְתַתָּא אִתְתְּקָנַת בְּתִקּוּנָא דְּנוּקְבָא לְקַבְּלָא דְּכוּרָא וְיַרְכִין אִתְתְּקָנוּ בְּלָא פְּשִׁיטוּ וְהָכָא לָאו נִגּוּנָא בְּגוֹ מִשְׁחָתָא דָּא, וְאִקְּרֵי אֶתְנַחְתָּא לָקֳבֵל תְּרֵי טַעֲמֵי, רָזָא דְּנוּקְבָא דִּפְתִיחָא לָקֳבֵל דְּכוּרָא וְהָכָא לָאו נִגּוּנָא דְּכֹלָּא בְּנַיְיחָאמִשְׁחָתָא דָּא טְמִירָא, כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" דָּא רָקִיעַ דִּימִינָא דְּזָהִיר וְנָהִיר וְאַתְקִיף בְּתֻקְפֵּהּ שָׁארֵי בּוּצִיצָא וְאִתְפְּשַׁט לְאַנְהָרָא, וְנִגּוּנָא דְּקָא אָזְלָא מִסְּטָר יְמִינָא תְרַצְתָא הַאי נִגּוּנָא דַּחֲבִיבוּ לְמֵיזָל בְּנִגּוּנָא דָּא מְחַבְּקָא וְתִלְשָׁתָא קָא סָטִיר לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא, הַאי אָחִיד וְהַאי כָּפִיף, וְאִתְיָעִיף לְקַבְּלָא דְּסַנְטוּרָא בְּקַנְטוּפָא וְאִתְפְּשָׁטוּ תְּרֵין דְּרוֹעִין כַּחֲדָא, בְּרָזָא דְּאָזְלָא וְגֵרִישׁ דְקָטוּר שְׂמָאלָא,

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דָּא רָקִיעַ דְּחֵיוָן דְּקַיְּמִין וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ, זֶה הָרָקִיעַ שֶׁל חַיּוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת. אִתְפְּשַׁט בּוּצִיצָא וּמָדִיד לְאָרְכָּא תְּלַת קִשְׁרִין לִימִינָא וּתְלַת קִשְׁרִין לִשְׂמָאלָא מִתְפַּשֵּׁט קַו הַמִּדָּה, מוֹדֵד לָאֹרֶךְ שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים לְיָמִין וּשְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים לִשְׂמֹאל. אִלֵּין תְּלָת קִשְׁרִין חַד קְיָמָא, וְאִלֵּין תְּלָת חַד קְיָמָא אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים עַמּוּד אֶחָד, וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה עַמּוּד אֶחָד.  וְאִלֵּין תְּלָת נִקּוּדִין דְּקַיְּמִין דָּא עַל דָּא בֵּין לְסִטְרָא דָּא בֵּין לְסִטְרָא דָּא וְאֵלּוּ שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת זֶה עַל זֶה, בֵּין לְצַד זֶה בֵּין לְצַד זֶה.  מְדִידוּ דְּבוּצִיצָא שִׁיעוּר לְנַגְּנָא תְּרֵין טַעֲמִין, דְּקַיְּמִין בְּחֵיזוּ דְּקַיְמִין נִגּוּנָא דְּמִשְׁחָתָא דְּמָדִיד בִּתְרֵין יַרְכִין דְּקַיְּמִין מְדִידַת קַו הַמִּדָּה הַשִּׁעוּר לְנַגֵּן שְׁנֵי טְעָמִים שֶׁעוֹמְדִים בַּמַּרְאֶה שֶׁמְּקַיְּמִים נִגּוּן שֶׁל הַמְּדִידָה שֶׁמּוֹדֵד אַחַר הַיְרֵכַיִם שֶׁעוֹמְדוֹת.
יַעֲקֹב דְּאִיהוּ גּוּפָא, אִסְתְּמִיךְ עַל קִיּוּמִין בִּמְדִידוּ דְּבוּצִיצָא יַעָקֹב שֶׁהוּא הַגּוּף, נִסְמָךְ עַל הָעַמּוּדִים בִּמְדִידַת קַו הַמְּדִידָה,  כַּד עָאל לַאֲבוּהָ רָזָא דְּ"וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (בראשית כז, כה) כְּשֶׁנִּכְנַס לְאָבִיו הַסּוֹד שֶׁל וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ. וְגוּפָא אִתְקְיַם בְּקִיּוּמֵהּ, וְעַל דָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְגוֹ' וְהַגּוּף הִתְקַיֵּם בְּקִיּוּמוֹ, וְעַל זֶה וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ וְגוֹ'.  
 
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" דְּמִתְפַּשְּׁטִין וְנָהֲרִין לְתַתָּא, וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים וּמְאִירִים לְמַטָּה,  כַּד שַׁרְבִיטָא אִתְקְיַם בְּרָזָא דְּפִזָּר, וְיָהִיב וְעָאל בְּמִשְׁחָתָא וּמָדִיד כְּשֶׁהַשַּׁרְבִיט מִתְקַיֵּם בַּסּוֹד שֶׁל פִּזַּר, וְנוֹתֵן וְנִכְנָס בִּמְדִידָה וּמוֹדֵד,  וְאִתְתְּקָנוּ אִלֵּין תְּרֵין קַיְּמִין בְּמִשְׁחָתָא לְתַתָּא, וְאִתְתְּקַן בּוּצִינָא וּמָדִיד דָּא עִם דָּא וְנִתְתַּקְנִים אֵלּוּ שְׁנֵי הָעַמּוּדִים בִּמְדִידָה לְמַטָּה, וּמִתְתַּקֵּן הַמָּאוֹר וּמוֹדֵד זֶה עִם זֶה.  כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" דְּהָא לְתַתָּא אִתְתְּקָנַת בְּתִקּוּנָא דְּנוּקְבָא לְקַבְּלָא דְּכוּרָא וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ, שֶׁהֲרֵי לְמַטָּה הִתְתַּקְּנָה בַּתִּקּוּן שֶׁל הַנְּקֵבָה לְקַבֵּל אֶת הַזָּכָר.  וְיַרְכִין אִתְתְּקָנוּ בְּלָא פְּשִׁיטוּ,  וְהַיְרֵכַיִם הִתְתַּקְּנוּ בְּלִי הִתְפַּשְּׁטוּת.  וְהָכָא לָאו נִגּוּנָא בְּגוֹ מִשְׁחָתָא דָּא, וְאִקְּרֵי אֶתְנַחְתָּא לָקֳבֵל תְּרֵי טַעֲמֵי, וְכָאן אֵין נִגּוּן בְּתוֹךְ הַמְּדִידָה הַזּוֹ, וְנִקְרֵאת אֶתְנַחְתָּא כְּנֶגֶד שְׁנֵי טְעָמִים,  רָזָא דְּנוּקְבָא דִּפְתִיחָא לָקֳבֵל דְּכוּרָא וְהָכָא לָאו נִגּוּנָא דְּכֹלָּא בְּנַיְיחָא סוֹד הַנְּקֵבָה הַפְּתוּחָה כְּנֶגֶד הַזָּכָר, וְכָאן אֵין נִגּוּן שֶׁהַכֹּל בְּנַחַת.
 
מִשְׁחָתָא דָּא טְמִירָא, כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" הַמְּדִידָה הַזּוֹ טְמִירָה, אָז וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. דָּא רָקִיעַ דִּימִינָא דְּזָהִיר וְנָהִיר וְאַתְקִיף בְּתֻקְפֵּהּ זֶהוּ רָקִיעַ הַיָּמִין שֶׁזּוֹהֵר וּמֵאִיר וּמַחֲזִיק בְּחָזְקוֹ.  שָׁארֵי בּוּצִיצָא וְאִתְפְּשַׁט לְאַנְהָרָא, מַתְחִיל קַו הַמְּדִידָה וּמִתְפַּשֵּׁט לְהָאִיר,  וְנִגּוּנָא דְּקָא אָזְלָא מִסְּטָר יְמִינָא תְרַצְתָא הַאי נִגּוּנָא דַּחֲבִיבוּ לְמֵיזָל בְּנִגּוּנָא דָּא מְחַבְּקָא וְהַנִּגּוּן שֶׁהוֹלֵךְ מִצַּד הַיָּמִין מְרַצֶּה אֶת הַנִּגּוּן שֶׁל חֲבִיבוּת לָלֶכֶת בַּנִּגּוּן הַזֶּה בְּחִבּוּק.  וְתִלְשָׁתָא קָא סָטִיר לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא, הַאי אָחִיד וְהַאי כָּפִיף, וְאִתְיָעִיף לְקַבְּלָא דְּסַנְטוּרָא בְּקַנְטוּפָא, וְהַתַּלְשָׁא סוֹטֵר לִקְשֹׁר קֶשֶׁר, זֶה יָשָׁר וְזֶה כָּפוּף, וְנִכְפָּל נֶגֶד צִדּוֹ בְּנֹכַח, וְאִתְפְּשָׁטוּ תְּרֵין דְּרוֹעִין כַּחֲדָא, בְּרָזָא דְּאָזְלָא וְגֵרִישׁ דְקָטוּר שְׂמָאלָא, וְהִתְפַּשְּׁטוּ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת כְּאֶחָד, בְּסוֹד שֶׁל אַזְלָא וְגְרִישׁ שֶׁקּוֹשֵׁר הַשְּׂמֹאל.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה" (שמות לב, א) בָּאָה שֵׁשׁ. וְדָא זִמְנָא דְּאִתְפְּגִים עַל יְדוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה נַמִּי. בְּגִין כָּךְ מַאי דֶּהֱוֵי לְהוּ חָרוּת, חֵירוּת, אִתְנְטִיל מִנַיְיהוּ. וְאִתְּמַר בְּהוּ "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" (תהלים פב, ז) דָּא אָדָם קַדְמָאָה. "וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהלים פב, ז) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, חַד מֵאִינּוּן תְּרֵין שָׂרִים. דִּבְגִין הַאי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא הַהוּא עֵץ הַדַּעַת דְּאִתְפְּגִים. וְכַמָּה דְּצָרִיךְ אִיהוּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא פְּגִימוּ דָּא, הָכִי אִינוּן אִתְּמַר בְּהוּ לְבָתַר, "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ" (במדבר יד, לה). וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף נָמֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה בָּתַר פְּלָגוּ דְּיוֹמָא אִתְחֲזִיאַת לֵיהּ מוֹתָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין אִילָנִין כַּחֲדָא לְמִיהְוֵי בִּשְׁלִימוּ חַד:
וְעִם כָּל דָּא אֲרִיכוּ דְּגָלוּתָא, וְתִיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנוּ בֵּיהּ, מְשִּׁיזְבִין לֵיהּ מִמּוֹתָא. וּזְכוּתָא דְּמָארֵי קַבָּלָה מִתַקְּפִין לֵיהּ לְהַהוּא טוֹב לְאִתְפָּרְשָׁא מִגּוֹ רַע בְּלֹא הַאי מוֹתָא. בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ' בְּזִמְנָא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָיְתָה עֵת צָרָה" (דניאל יב, א) וְכוּ' כְּדֵין וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ לְאַתְקְפָא בִּנְהִירוּ דִּילְהוֹן לְמֵיהַב לֵיהּ חַיִּין וַדַּאי. כְּדֵין "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב) "וַתַּחְמֹל עָלָיו" (שמות ב, ו) וַדַּאי. דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְּמַר בֵּיהּ "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (שמות ב, ג), בְּסוֹף יוֹמַיָּא. "עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (שמות ב, ג), בְּזִמְנָא דְּאִתְהַדַּר "חֲזִיר מִיָּעַר" (תהלים פ, יד) חֲזִיר מִיאוֹר. "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" (שמות ב, ד) דָּא שְׁכִינְתָּא. "לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שמות ב, ד) וַדַּאי, כְּדֵין "וַתַּחְמֹל עָלָיו" (שמות ב, ו).

"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה"  שמות לב, א בָּאָה שֵׁשׁ באה השעה השישית שמסר להם משה שיחזור וכשהתעכב מלרדת בלבל אותם השטן, ורומז בא שש שחזר פגם יום השישי. וְדָא זִמְנָא דְּאִתְפְּגִים עַל יְדוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה נַמִּי וזה הזמן הקלקול שנפגם על ידי האדם הראשון.  בְּגִין כָּךְ מַאי דֶּהֱוֵי לְהוּ חָרוּת, חֵירוּת, אִתְנְטִיל מִנַיְיהוּ בשל כך, מה שהיה להם חרות על הלוחות מלשון חירות ממלאך המות – ניטל מהם.
 
וְאִתְּמָר בְּהוּ וזה הכתוב "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" (תהלים פב, ז) דָּא אָדָם קַדְמָאָה זה הוא אדם הראשון. "וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהלים פב, ז) דָּא זה רומז על מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, חַד מֵאִינּוּן תְּרֵין שָׂרִים שהוא אחד משני שרים שהם המשיחין. דִּבְגִין הַאי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא הַהוּא עֵץ הַדַּעַת דְּאִתְפְּגִים בגלל זה נצרכה לו מיתה לתקן חלקו שהוא עץ הדעת שנפגם וחזר לקלקולו. וְכַמָּה דְּצָרִיךְ אִיהוּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא פְּגִימוּ דָּא וכמו שצריך הוא למות לתקן פגם זה, הָכִי אִינוּן אִתְּמָר בְּהוּ לְבָתַר, כך נגזר גם על העם שנאמר להם אחר כך "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ" (במדבר יד, לה). וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף נָמֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה בָּתַר פְּלָגוּ דְּיוֹמָא אִתְחֲזִיאַת לֵיהּ מוֹתָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים וגם משיח בן יוסף ביום השישי לאחר שנחלק היום דהיינו אחרי חצות האלף השישי נראה שימות לתקן תיקון שלם. וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין אִילָנִין כַּחֲדָא לְמִיהְוֵי בִּשְׁלִימוּ חַד ומשם והלאה יתחברו שני האילנות של יוסף ודוד כאחד להיות בשלמות אחת.
וְעִם כָּל דָּא אֲרִיכוּ דְּגָלוּתָא, וְתִיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנוּ בֵּיהּ, מְשִּׁיזְבִין לֵיהּ מִמּוֹתָא ועם כל זה שראויה לו ח"ו המיתה, אריכות הגלות והתיקונים שנתקנו בה, מצילים אותו ממיתה, וּזְכוּתָא דְּמָארֵי קַבָּלָה מִתַקְּפִין לֵיהּ לְהַהוּא טוֹב לְאִתְפָּרְשָׁא מִגּוֹ רַע בְּלֹא הַאי מוֹתָא וזכותם של בעלי הקבלה מחזקים אותו, להרחיק את הטוב מתוך הרע בלא שיצטרך למות, ולכi על בעלי הקבלה נאמר. בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', בְּזִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שעל זמן הגאולה נאמר "וְהָיְתָה עֵת צָרָה" (דניאל יב, א) וְכוּ' צרה למשיח בן יוסף,  כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" לְאַתְקְפָא בִּנְהִירוּ דִּילְהוֹן לְמֵיהַב לֵיהּ חַיִּין וַדַּאי ואז המשכילים יזהירו להתחזק באור הקבלה שלהם לתת לו חיים ודאי שלא ימות. כְּדֵין ואז יאמר על השכינה "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב) ומיד "וַתַּחְמֹל עָלָיו" (שמות ב, ו) וַדַּאי. דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְּמָר בֵּיהּ שבאותה השעה נאמר עליה "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (שמות ב, ג), בְּסוֹף יוֹמַיָּא בסוף – באחרית הימים. "עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְהַדַּר בזמן שיחזור בחינת "חֲזִיר מִיָּעַר" (תהלים פ, יד) שהוא חיה רעה שנשיכתה קשה להיות חֲזִיר מִיאוֹר שהיא בחינה רכה שבעלותו מהיאור מת ואינו מזיק. באותו הזמן "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" (שמות ב, ד) דָּא שְׁכִינְתָּא. "לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (שם) האם יש זכות להצילו ממיתה וַדַּאי, כְּדֵין ואז מיד "וַתַּחְמֹל עָלָיו" (שמות ב, ו).

תפילה מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה רע"ז: חטאי ע"ז שחטאו ראשונים גרמו להולדת דת הצלובים – "ממזר", וגרמו לדלות השכינה ולא הניחו מידה טובה לישראל. בגילוי יחודו ית' יעבור השקר מהעולם ותשוב המלכות לבית דוד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי חָטְאוּ רִאשׁוֹנִים לְפָנֶיךָ בְּכַמָּה עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁעֵרְבוּ קוֹדֶשׁ בְּחוֹל וְחוֹל בְּקֹדֶשׁ עַד שֶׁיָּצְאָה מִשָּׁם כִּלְאַיִם, וַהֲרֵי וַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת לְהִתַּקֵּן עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַמַּמְזֵר זֶה מִן הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי עַד שֶׁיֵּשׁ מַמְזֵר זֶה בָּעוֹלָם מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. מִי יַעֲבִיר רָשָׁע זֶה מִן הָעוֹלָם אֶלָּא יִחוּדְךָ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ, "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים", שֶׁזֶּה רָצָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת קְדֻשָּׁתְךָ וַעֲטָרָה שֶׁל דָּוִד שֶׁהִיא כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ בְּיַד ס"מ הָרָשָׁע, וְ-ד' שֶׁל דָּוִד נַעֲשֵׂית דָלַת מִסְּכְּנוּת וַדַּאי, וְזֶה הָעֲנִיּוּת וְהַדַּלּוּת לֹא הִנִּיחָה מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מִדָּה טוֹבָה. וּלְפִי שֶׁ-ד' זֹאת נִפְגְּמָה, מִדָּה טוֹבָה לֹא נִשְׁאֲרָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתְּגַלֶּה יִחוּדְךָ וְתַעֲבִיר שֶׁקֶר זֶה מִן הָעוֹלָם מִיָּד, "וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָֹה", ד' דָּוִד וַדַּאי, "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן" וְכוּ', מִיָּד "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", אֶלָּא "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד" וְכוּ'. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יֵאָמֵר בְּמַלְכוּת בֵּית דָוִד, "אֲרוֹמִמְךָ יְהוָֹה כִּי דִלִּיתַנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אוֹיְבַי לִי", וְזֶה, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד", מִיָּד שֶׁאֶחָד מִתְגַּלֶּה, "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד" – "כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ" וַדַּאי, "וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָֹה" וְכוּ'. עֲנֵנוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ שֶׁלּוֹ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רע"ח: למרות שהחושך מחשיך עלינו, אנו עומדים באמונתינו, ע"כ אמור די לצרותינו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אִם רִאשׁוֹנִים עֵרְבוּ אוֹר בְּחֹשֶׁךְ, אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם סָבַלְנוּ, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְגַלֶּה לָנוּ אוֹר, הֲרֵי הַחֹשֶׁךְ מַחֲשִׁיךְ אוֹתוֹ, וּמַה שֶּׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא עָמְדוּ בֶּאֱמוּנָתְךָ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הָאוֹר לְבַדּוֹ מֵאִיר לָהֶם, הֲרֵי אָנוּ עוֹמְדִים בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַחֲשִׁיךְ לָנוּ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. "כָּשַׁל כֹּחַ הַסַבָּל". קַבֵּל אֱמוּנָתֵנוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ, וְתִקְוָתֵנוּ שֶׁנִּתְחַזְּקָה בְּתוֹךְ כָּל חֹשֶׁךְ. מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֱמֹר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.