תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, יוֹמָא חֲדָא הֲוִינָן בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, וְשָׁאִילוּ חַבְרַיָּא מַאי נִיהוּ דְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם', שֶׁנֶּאֱמַר "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים קא, ז)?
אַדְּהָכִי הָא סְבָא דְּסָבִין עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין קָא נָחִית, וְאָמַר לוּן, רַבָּנָן בְּמַאי עָסְקִיתוּ, אָמְרוּ לֵיהּ וַדַּאי בְּהַאי דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר אֶל תֹאמְרוּ מַיִם מַיִם, וְאָמַר לוֹן וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית הָכָא, וְהָא אוֹקְמוּהָ בַּמְּתִיבְתָּא עִלָּאָה, וּבְגִין דְּלָא תִּטְעוּן נְחִיתְנָא לְכוֹן, בְּגִין דְּיִתְגְּלֵי רָזָא דָּא בֵּינַיְיכוּ דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה טְמִירָא מִבְּנֵי נָשֹׂא (נ"א דָּרָא):
בְּוַדַּאי אַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר אִינוּן י' י', דְּמִנְּהוֹן מִיָּיִן דַּכְיָין נָפְקִין, וְאִינּוּן רְמִיזִין בָּאת א', רֵישָׁא וְסוֹפָא י' י', ו' דְּאִיהוּ נָטוּי בֵּינַיְיהוּ אִיהוּ עֵץ חַיִּים, מָאן דְּאָכַל מִנֵּיהּ "וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב), וְאִלֵּין תְּרֵין יוּדִי"ן אִינוּן רְמִיזִין בְּוַיִּיצֶר, וְאִינוּן תְּרֵין יְצִירוֹת יְצִירָה דְעִלָּאִין וִיצִירָה דְתַתָּאִין, וְאִינוּן חָכְמָה בְּרֹאשׁ וְחָכְמָה בְּסוֹף, תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה, וַדַּאי אִינוּן תַּעֲלוּמוֹת מֵחָכְמָה עִלָּאָה דִּתְּחוֹת כֶּתֶר עִלָּאָה.
(נ"א קָם סְבָא דְּסָבִין עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, מַאי נִיהוּ דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר אֶל תֹאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים קא, ז), הָא כְּתִיב "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), וְעוֹד מַיִם עֶלְיוֹנִים וּמַיִם תַּחְתּוֹנִים אִית תָּמָן, לָמָּה אָמַר 'אַל תֹאמְרוּ מַיִם מַיִם'? אָמַר לֵיהּ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, סְבָא דְּסָבִין לְךָ יָאוּת לְגַלָּאָה רָזָא דָּא, דְּלֵית חַבְרַיָּא יָכְלִין לְקַיְּימָא לָהּ עַל בּוּרְיָהּ. אָמַר לֵיהּ סְבָא דְּסָבִין, רַבִּי רַבִּי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, בְּוַדַּאי אַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר אִינוּן י' י', דְּאִינוּן חַד יו"ד עִלָּאָה מִן א', ותניינא יו"ד תַּתָּאָה מִינַּהּ, וְהָכָא לֵית טוּמְאָה אֶלָּא אַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר, וְלֵית הַפָּרָשָׁה בֵּין מַיִם לָמָיִם, דְּכוּלָּא יִחוּדָא חֲדָא, דְּאִלֵּין אִינוּן מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ ו' בְּאֶמְצָעִיתָא דְ-א', דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב), אֲבָל אִילָנָא דְּעֵץ הַדַּעַת לְתַתָּא):
וְאִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין עַיְינִין, דִּבְהוֹן תְּרֵין דִּמְעִין נָחֲתִין בְּיַמָּא רַבָּא וְאַמַּאי נָחְתוּ, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא מִתְּרֵין לוּחִין אִלֵּין הֲוָה מֹשֶׁה נָחִית לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא זָכוּ וְאִתְּבַרוּ וְנָפְלוּ, וְדָא גְרִים אִבּוּדָא דְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וְאַמַּאי נָפְלוּ, בְּגִין דְּפָרַח ו' מִינַיְיהוּ דְאִיהוּ ו' מִן וַיִּיצֶר.
וִיָהִיב לוֹן אָחֳרָנִין מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּמִתַּמָּן אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, מִימִינָא חַיֵּי וּמִשְּׂמָאלָא מִיתָה, וּבְגִין דָּא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם', וְלָא תֶהֱוָון שְׁקִילִין אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר לַאֲבָנִים אָחֳרָנִין, דְּאִינוּן חַיֵּי וּמִיתָה, דְתַמָן "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" (קהלת י, ב) דְבַר נַשׁ, "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (שם), וְלָא עוֹד אֶלָּא 'אַתֶּם תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם', בְּגִין דְּאִלֵּין אַבְנִין דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע אִינוּן בְּפִרוּדָא, וְאִלֵּין אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אִינוּן בְּיִחוּדָא בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל. וְאִם תֹּאמְרוּ דְהָא אִסְתַּלַּק עֵץ הַחַיִּים מִנַּיְיהוּ וְנָפְלוּ וְאִית פִּרוּדָא בֵּינַיְיהוּ, "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים קא, ז), דְּהָא לֵית תַּמָּן פִּרוּדָא לְעֵילָא, וְאִלֵּין דְּאִתְּבַרוּ מֵאִינוּן הֲווֹ, אָתוּ לְנַשְׁקָא לֵיהּ פָּרַח וְאִסְתַּלַּק מִנַּיְיהוּ.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, יוֹמָא חֲדָא הֲוִינָן בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁאֲלוּ הַחֲבֵרִים, וְשָׁאִילוּ חַבְרַיָּא מַאי נִיהוּ דְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם מַה זֶּה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁמָּא תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם', שֶׁנֶּאֱמַר "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים קא, ז)? שֶׁמָּא תְסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי.
(נ"א קָם סְבָא דְּסָבִין עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, מַאי נִיהוּ דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר אֶל תֹאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים קא, ז), קָם זְקַן הַזְּקֵנִים, עַתִּיק הָעַתִּיקִים, וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, מַה הוּא שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תְסַכְּנוּ בְעַצְמְכֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי, הָא כְּתִיב "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), הֲרֵי כָתוּב (בראשית א, ו) יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, וְעוֹד מַיִם עֶלְיוֹנִים וּמַיִם תַּחְתּוֹנִים אִית תָּמָן, לָמָּה אָמַר 'אַל תֹאמְרוּ מַיִם מַיִם'? וְעוֹד מַיִם עֶלְיוֹנִים וּמַיִם תַּחְתּוֹנִים יֵשׁ שָׁם, לָמָּה אָמַר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם? אָמַר לֵיהּ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, סְבָא דְּסָבִין לְךָ יָאוּת לְגַלָּאָה רָזָא דָּא, אָמַר לוֹ הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: זְקַן הַזְּקֵנִים, לְךָ נָאֶה לְגַלּוֹת הַסּוֹד הַזֶּה, דְּלֵית חַבְרַיָּא יָכְלִין לְקַיְּימָא לָהּ עַל בּוּרְיָהּ. שֶׁאֵין הַחֲבֵרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד בּוֹ עַל בֻּרְיוֹ. אָמַר לֵיהּ סְבָא דְּסָבִין, רַבִּי רַבִּי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, בְּוַדַּאי אַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר אִינוּן י' י', אָמַר לוֹ זְקַן הַזְּקֵנִים: רַבִּי רַבִּי, מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר הֵן י' י', דְּאִינוּן חַד יו"ד עִלָּאָה מִן א', ותניינא יו"ד תַּתָּאָה מִינַּהּ, שֶׁהֵן אֶחָד יוֹ"ד עֶלְיוֹנָה מִן א, וְהַשְּׁנִיָּה יוֹ"ד תַּחְתּוֹנָה מִמֶּנָּה, וְכָאן אֵין טֻמְאָה אֶלָּא אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, וְאֵין הַפְרָשָׁה בֵּין מַיִם לְמַיִם, שֶׁהַכֹּל יִחוּד אֶחָד, וְהָכָא לֵית טוּמְאָה אֶלָּא אַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר, וְלֵית הַפָּרָשָׁה בֵּין מַיִם לָמָיִם, דְּכוּלָּא יִחוּדָא חֲדָא, דְּאִלֵּין אִינוּן מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ ו' בְּאֶמְצָעִיתָא דְ-א', שֶׁאֵלּוּ הֵם מִצַּד שֶׁל עֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא ו בָאֶמְצַע שֶׁל א, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב), אֲבָל אִילָנָא דְּעֵץ הַדַּעַת לְתַתָּא): שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם, אֲבָל הָאִילָן שֶׁל עֵץ הַדַּעַת לְמַטָּה].
אַדְּהָכִי הָא סְבָא דְּסָבִין עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין קָא נָחִית, וְאָמַר לוּן, רַבָּנָן בְּמַאי עָסְקִיתוּ, בֵּין כָּךְ הִנֵּה זְקַן הַזְּקֵנִים, עַתִּיק הָעַתִּיקִים, יוֹרֵד וְאוֹמֵר לָהֶם: חֲכָמִים, בַּמָּה עֲסַקְתֶּם? אָמְרוּ לֵיהּ וַדַּאי בְּהַאי דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר אֶל תֹאמְרוּ מַיִם מַיִם, אָמְרוּ לוֹ: וַדַּאי בָּזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם.
וְאָמַר לוֹן וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית הָכָא, וְהָא אוֹקְמוּהָ בַּמְּתִיבְתָּא עִלָּאָה, וְאָמַר לָהֶם: וַדַּאי סוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ כָּאן, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ בַּיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה, וּבְגִין דְּלָא תִּטְעוּן נְחִיתְנָא לְכוֹן, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִטְעוּ יָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם, בְּגִין דְּיִתְגְּלֵי רָזָא דָּא בֵּינַיְיכוּ דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה טְמִירָא מִבְּנֵי נָשֹׂא (נ"א דָּרָא): כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַסּוֹד הַזֶּה בֵּינֵיכֶם, שֶׁהוּא סוֹד עֶלְיוֹן טָמִיר מִבְּנֵי הָאָדָם (הַדּוֹר).
בְּוַדַּאי אַבְנֵי שֶׁיֵּשׁ טָהוֹר אִינוּן י' י', דְּמִנְּהוֹן מִיָּיִן דַּכְיָין נָפְקִין, וְאִינּוּן רְמִיזִין בָּאת א', בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר הֵן י' י', שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִים מַיִם זַכִּים, וְהֵם רְמוּזִים בָּאוֹת א, רֵישָׁא וְסוֹפָא י' י', ו' דְּאִיהוּ נָטוּי בֵּינַיְיהוּ אִיהוּ עֵץ חַיִּים, מָאן דְּאָכַל מִנֵּיהּ "וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב), בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף י' י', ו' שֶׁהוּא נָטוּי בֵּינֵיהֶם, הוּא עֵץ הַחַיִּים, מִי שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ, וָחַי לְעֹלָם.
וְאִלֵּין תְּרֵין יוּדִי"ן אִינוּן רְמִיזִין בְּוַיִּיצֶר, וְאִינוּן תְּרֵין יְצִירוֹת וְאֵלּוּ שְׁנֵי הַיּוֹדִי"ם הֵם רְמוּזִים בְּוַיִּיצֶר, וְהֵם שְׁתֵּי יְצִירוֹת, יְצִירָה דְעִלָּאִין וִיצִירָה דְתַתָּאִין, יְצִירָה שֶׁל עֶלְיוֹנִים וִיצִירָה שֶׁל תַּחְתּוֹנִים, וְאִינוּן חָכְמָה בְּרֹאשׁ וְחָכְמָה בְּסוֹף, תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה, וְהֵם חָכְמָה בָּרֹאשׁ וְחָכְמָה בַּסּוֹף, תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה, וַדַּאי אִינוּן תַּעֲלוּמוֹת מֵחָכְמָה עִלָּאָה דִּתְּחוֹת כֶּתֶר עִלָּאָה. וַדַּאי הֵם תַּעֲלוּמוֹת מֵהַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה (שֶׁהִיא) תַחַת הַכֶּתֶר הָעֶלְיוֹן.
וְאִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין עַיְינִין, דִּבְהוֹן תְּרֵין דִּמְעִין נָחֲתִין בְּיַמָּא רַבָּא וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי עֵינַיִם, שֶׁבָּהֶם שְׁתֵּי דְמָעוֹת יוֹרְדוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל וְאַמַּאי נָחְתוּ, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא מִתְּרֵין לוּחִין אִלֵּין הֲוָה מֹשֶׁה נָחִית לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא זָכוּ וְאִתְּבַרוּ וְנָפְלוּ, וְלָמָּה יָרְדוּ? מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה, מִשְּׁנֵי לוּחוֹת הַלָּלוּ הָיָה מוֹרִיד מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכוּ, וְנִשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ, וְדָא גְרִים אִבּוּדָא דְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וְאַמַּאי נָפְלוּ, בְּגִין דְּפָרַח ו' מִינַיְיהוּ דְאִיהוּ ו' מִן וַיִּיצֶר. וְזֶה גָרַם לָאָבְדַן שֶׁל בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וְלָמָּה נָפְלוּ? מִשּׁוּם שֶׁפָּרַח מֵהֶם ו', שֶׁהִיא ו' מִן וַיִּיצֶר.
וִיָהִיב לוֹן אָחֳרָנִין מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּמִתַּמָּן אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, וְנָתַן לָהֶם אֲחֵרִים מִצַּד שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁמִּשָּׁם נִתְּנָה תוֹרָה בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, מִימִינָא חַיֵּי וּמִשְּׂמָאלָא מִיתָה, מִיָּמִין חַיִּים וּמִשְּׂמֹאל מִיתָה, וּבְגִין דָּא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם', וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידָיו, כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ אַל תַּגִּידוּ מַיִם מַיִם, וְלָא תֶהֱוָון שְׁקִילִין אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר לַאֲבָנִים אָחֳרָנִין, דְּאִינוּן חַיֵּי וּמִיתָה, וְאַל תִּהְיוּ שׁוֹקְלִים אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר לַאֲבָנִים אֲחֵרוֹת, שֶׁהֵן חַיִּים וּמִיתָה, דְתַמָן "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" (קהלת י, ב) דְבַר נַשׁ, "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (שם), שֶׁשָּׁם לֵב חָכָם לִימִינוֹ שֶׁל אָדָם, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ,
וְלָא עוֹד אֶלָּא 'אַתֶּם תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם', בְּגִין דְּאִלֵּין אַבְנִין דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע אִינוּן בְּפִרוּדָא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַתֶּם תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, מִשּׁוּם שֶׁהָאֲבָנִים הַלָּלוּ שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הֵן בְּפֵרוּד, וְאִלֵּין אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אִינוּן בְּיִחוּדָא בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל. וְאַבְנֵי הַשַּׁיִשׁ טָהוֹר הַלָּלוּ הֵן בְּיִחוּד, בְּלִי פֵרוּד כְּלָל,
וְאִם תֹּאמְרוּ דְהָא אִסְתַּלַּק עֵץ הַחַיִּים מִנַּיְיהוּ וְנָפְלוּ וְאִית פִּרוּדָא בֵּינַיְיהוּ, "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (תהלים קא, ז), וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁהֲרֵי הִסְתַּלֵּק מֵהֶם עֵץ הַחַיִּים וְנָפְלוּ וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶן פֵּרוּד – דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי, דְּהָא לֵית תַּמָּן פִּרוּדָא לְעֵילָא, וְאִלֵּין דְּאִתְּבַרוּ מֵאִינוּן הֲווֹ, אָתוּ לְנַשְׁקָא לֵיהּ פָּרַח וְאִסְתַּלַּק מִנַּיְיהוּ. שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם פֵּרוּד לְמַעְלָה, וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, מֵאוֹתָם (כֵּלִים) הָיוּ. בָּאוּ לְנַשֵּׁק אוֹתוֹ, פָּרַח וְהִסְתַּלֵּק מֵהֶם.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים בָּהּ מִתְבָּרְכָן יִשְׂרָאֵל בִּתְלָת בִּרְכָאָן, "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָ"ה… יָאֵר יְהֹוָ"ה… יִשָּׂא יְהֹוָ"ה" (במדבר ו כד). הָא הָכָא תְּלָת הָוְיָן לְחַבְּרָא כֹּלָּא בְּרָזָא דִּשְׁמָא דָּא בְּיִחוּדָא חַד. בְּגִין כָּךְ: "יְבָרֶכְךָ" בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, "יָאֵר" בְּאַבָּא וְאִימָּא, "יִשָּׂא" בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְכֹלָּא בִּשְׁמָא דָּא אִתְקְשַׁר, בְּגִין כָּךְ "יהו"ה… יהו"ה… יהו"ה…", הוי"ה לְעֵילָא, הוי"ה לְתַתָּא, הוי"ה בְּאֶמְצָעִיתָא, 'יְהֹוָ"ה מֶלֶךְ יהו"ה מָלָךְ יהו"ה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'. כְּדֵין בִּרְכְתָא מַטָּאת וְשַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא, כֹּלָּא בְּחִבּוּרָא חַד. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (במדבר ו כז) "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי (דף ב' עמ' ב') יִשְׂרָאֵל", לְאַתְקָנָא שְׁמָא דָּא לְגַבַּיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, כְּדֵין "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם". לָקֳבֵל דָּא תְּלָת קְדוֹשׁוֹת קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ: בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, בְּאַבָּא וְאִימָּא, בִּזְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא 'יְהָוֹה צְבָאוֹת' – "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי" וַדַּאי.
לְבָתַר "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ", דָּא "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם", בִּרְכָּתָא כְּלִילָא בִּשְׁמָא דָּא דְּאִתְפְּשַׁט מֵאַתְרֵיהּ לְבָרְכָא לְהוּ. וּבְקַדְמִיתָא אִתְּעַר תִּיקּוּנָא בְּיִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּבֵיהּ אִתְּעַר שְׁמָא דָּא בְּרָזָא דָּא לְאִתְתַּקְּנָא כִּדְקָא יֵאוֹת. לְבָתַר קְדוּשָׁתָא אִשְׁתַּכְּחַת הָכִי בְּרָזָא דָּא לְחַבְּרָא בֵּיהּ כֹּלָּא. אֲבָל חֵילָא דְּיִחוּדָא לֹא אִתְמְסַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין כָּךְ מַלְאָכַיָּא אָמְרִין קָדוֹשׁ וְלֹא יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּלָא אִתְמְסַר לְהוּ. אֲבָל בְּיִחוּדָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְתַּקְּפֵי מַלְאָכַיָּא לִקְדוֹשָׁה דִּילְהוֹן. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים" (תהלים סח כו) "קִדְּמוּ שָׁרִים", אִלֵּין יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּדָא דִּלְהוֹן, "אַחַר נֹגְנִים", אִלֵּין חֵיוָן קַדִּישִׁין דְּסָלְקִין נִיגּוּנּין בְּגַדְפַיְיהוּ. "בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת", אִלֵּין "בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ" (שם מה טו). וְרָזָא דְּמִלָּה "קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ": "קָדוֹשׁ" אָמְרוּ לֵיהּ שְׂרָפִים דְּכוּרְסְיָא דְּשָׁמַע לְהוּ יְשַׁעְיָה. "בָּרוּךְ" שָּׁמַע יְחֶזְקֵאל מִפּוּמָא דְּחֵיוָן. בְּגִין כָּךְ "אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת" (תהלים סח כו).
(דף ג' עמ' א') וְכֹלָּא בִּזְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל סָבָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וַיַּחֲלוֹם… וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח יב) חָמָא אִינוּן מַלְאָכַיָּא עִלָאֵי דְּסָלְקִין בֵּיהּ וְנַחְתִּין בֵּיהּ, דְּהָא בְּתִיקּוּנָא דִּילֵיהּ וְיִחוּדָא דִּבְנוֹי מִתַקְּפִין לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא קַמֵּי מָארַיְיהוּ. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין "וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח, יג), דָּא שְׁמָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא.
וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְכַּסֵּי שְׁמָא דָּא וְלָא אִתְגַּלְיָא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר" (איכה ג, ב). דִּבְגָלוּתָא כְּתִיב "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג), דָּא גְּבוּרָה סָטַר שְׂמָאלָא, "אַלְבִּישׁ" לְבוּשָׁא מַמָּשׁ. "וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם" (ישעיהו נ, ג), דָּא סִטְרָא אַחֲרָא דִּמְכַסְּיָיא עָלַיְיהוּ, וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר מִינַּיְיהוּ לְתַתָּא. וּבְגִין כָּךְ "אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב) דְּהָא לָא אִתְחָזֵי הָכִי.
וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים בָּהּ מִתְבָּרְכָן יִשְׂרָאֵל בִּתְלָת בִּרְכָאָן, ובברכת כהנים מתברכים ישראל בשלוש ברכות "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָ"ה… יָאֵר יְהֹוָ"ה… יִשָּׂא יְהֹוָ"ה" (במדבר ו כד). הָא הָכָא תְּלָת הָוְיָן לְחַבְּרָא כֹּלָּא בְּרָזָא דִּשְׁמָא דָּא בְּיִחוּדָא חַד. בְּגִין כָּךְ: הרי כאן שלוש הוויות לחבר הכל בסוד השם הזה הויה ב"ה בייחוד אחד, לפיכך, "יְבָרֶכְךָ" בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, "יָאֵר" בְּאַבָּא וְאִימָּא, "יִשָּׂא" בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְכֹלָּא בִּשְׁמָא דָּא אִתְקְשַׁר, בְּגִין כָּךְ והכל בשם זה נקשר, לפיכך נאמר ג' פעמים "יהו"ה… יהו"ה… יהו"ה…", הוי"ה לְעֵילָא, הוי"ה לְתַתָּא, הוי"ה בְּאֶמְצָעִיתָא, הוי"ה למעלה, הוי"ה למטה, הוי"ה באמצע בסוד ראש תוך סוף – סוד הפסוק: 'יְהֹוָ"ה מֶלֶךְ יהו"ה מָלָךְ יהו"ה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'. כְּדֵין בִּרְכְתָא מַטָּאת וְשַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא, כֹּלָּא בְּחִבּוּרָא חַד. ואז הברכה מגיעה ושורה על ישראל בסוד השם הקדוש הזה – הכל בחיבור אחד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (במדבר ו כז) "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי (דף ב' עמ' ב') יִשְׂרָאֵל", לְאַתְקָנָא שְׁמָא דָּא לְגַבַּיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, כְּדֵין להתקין שם זה לגביהם בתיקון שלם, ואז "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם". לָקֳבֵל דָּא תְּלָת קְדוֹשׁוֹת כנגד זה שלוש קדושות קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ: קדוש בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, קדוש בְּאַבָּא וְאִימָּא, קדוש בִּזְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא. כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא הכל נכלל בשם זה הקדוש 'יְהָוֹה צְבָאוֹת' – "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי" וַדַּאי. לְבָתַר ואחר כך "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ", דָּא זה "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם", בִּרְכָּתָא כְּלִילָא בִּשְׁמָא דָּא דְּאִתְפְּשַׁט מֵאַתְרֵיהּ לְבָרְכָא לְהוּ. ברכה הכלולה בשם זה שמתפשטת ממקומו לברך אותם.
וּבְקַדְמִיתָא אִתְּעַר תִּיקּוּנָא בְּיִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּבֵיהּ אִתְּעַר שְׁמָא דָּא בְּרָזָא דָּא לְאִתְתַּקְּנָא כִּדְקָא יֵאוֹת. ובתחילה מתעורר התיקון בייחוד של קריאת שמע, ובו מתעורר שם זה בסוד זה להתקן כמו שראוי. לְבָתַר קְדוּשָׁתָא אִשְׁתַּכְּחַת הָכִי בְּרָזָא דָּא לְחַבְּרָא בֵּיהּ כֹּלָּא. לאחר מכן נמצאת בסוד זה הקדושה שבתפילת העמידה לחבר בו הכל. אֲבָל חֵילָא דְּיִחוּדָא לֹא אִתְמְסַר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, בְּגִין כָּךְ מַלְאָכַיָּא אָמְרִין אבל כח היחוד לא נמסר אלא לישראל, ורק בכוחם ליזום המשכת שפע, לכן המלאכים אומרים קָדוֹשׁ וְלֹא יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּלָא אִתְמְסַר לְהוּ. קדוש ולא יחוד של קריאת שמע שלא נמסר להם. אֲבָל בְּיִחוּדָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְתַּקְּפֵי מַלְאָכַיָּא לִקְדוֹשָׁה דִּילְהוֹן. אבל בכח היחוד של ישראל – מתחזקים בו המלאכים לומר הקדושה שלהם, עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים" (תהלים סח כו) "קִדְּמוּ שָׁרִים", אִלֵּין יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּדָא דִּלְהוֹן, "קדמו שרים אלו ישראל בייחוד שלהם". "אַחַר נֹגְנִים", אִלֵּין חֵיוָן קַדִּישִׁין דְּסָלְקִין נִיגּוּנּין בְּגַדְפַיְיהוּ. "אחר נוגנים" אלו חיות הקודש המעלות ניגונים בכנפיהם. "בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת", אִלֵּין "בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ" (שם מה טו). וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ": "קָדוֹשׁ" אָמְרוּ לֵיהּ שְׂרָפִים דְּכוּרְסְיָא דְּשָׁמַע לְהוּ יְשַׁעְיָה."קדוש" אומרים לו שרפי הכיסא ששמע אותם ישעיה. "בָּרוּךְ" שָּׁמַע יְחֶזְקֵאל מִפּוּמָא דְּחֵיוָן. "ברוך" שמע יחזקאל מפי החיות לפיכך בְּגִין כָּךְ "אַחַר נֹגְנִים בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת" (תהלים סח כו).
(דף ג' עמ' א') וְכֹלָּא בִּזְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל סָבָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ והכל בזכותו של ישראל סבא – יעקב איבנו שנאמר בו "וַיַּחֲלוֹם… וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח יב) חָמָא אִינוּן מַלְאָכַיָּא עִלָאֵי דְּסָלְקִין בֵּיהּ וְנַחְתִּין בֵּיהּ, דְּהָא בְּתִיקּוּנָא דִּילֵיהּ וְיִחוּדָא דִּבְנוֹי מִתַקְּפִין לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא קַמֵּי מָארַיְיהוּ. ראה את אותם המלאכים העליונים שעולים בו – מכוחו, ויורדים מכוחו, שהרי בתיקון של והייחוד של בניו מתחזקים לעבודה עבודה לפני אדונם. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין מדוע? אלא בגלל ,"וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו" (בראשית כח, יג), דָּא שְׁמָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא. זה השם העליון הקדוש מקור הכל.
וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְכַּסֵּי שְׁמָא דָּא וְלָא אִתְגַּלְיָא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב ובזמן הגלות, מתכסה שם זה ולא מתגלה. באותו זמן כתוב "אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר" (איכה ג, ב). דִּבְגָלוּתָא כְּתִיב שעל זמן הגלות כתוב "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג), דָּא גְּבוּרָה סָטַר שְׂמָאלָא, זו גבורה צד השמאל. "אַלְבִּישׁ" לְבוּשָׁא מַמָּשׁ. "וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם" (ישעיהו נ, ג), דָּא סִטְרָא אַחֲרָא דִּמְכַסְּיָיא עָלַיְיהוּ, וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר מִינַּיְיהוּ לְתַתָּא. זו הסיטרא אחרא שמכסה עליהם ואור לא מאיר מהם למטה, וּבְגִין כָּךְ לפיכך "אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב) דְּהָא לָא אִתְחָזֵי הָכִי. שלא ראוי להראות כך בלבוש שק.
תפילה של"ג מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה של"ג: אור יחודו יתברך יבקע חשך הגלות, ועי"כ יתתקנו ז' רועים וח' נסיכי אדם, ויאיר לישראל, ויכסה החשך על אמות העולם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אוֹר שֶׁלְּךָ יִבְקַע בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרְךָ", "אָז" – וַדַּאי סוֹד יִחוּדְךָ, וְכֵן יִתְתַּקְּנוּ בּוֹ ז' רוֹעִים בִּתְחִלָּה מִצַּד אוֹת ז', א' תֵּרֵד עָלֶיהָ וּבָהּ יִתְתַּקְּנוּ שְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם, וּבָהֶם אַף עַל גַב שֶׁחֹשֶׁךְ שׁוֹלֵט לְכָל צַד, אוֹר שֶׁלְּךָ יִבָּקַע בְּתוֹכוֹ וַדַּאי, וְיָאִיר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם גּוֹי אֶחָד מִזְדַּמְּנִים לְנֶגְדּוֹ, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא נִזְמְנוּ לְגַבָּיו חֹשֶׁךְ יְכַסֶּה עֲלֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָֹה", אֵלֶּה ד' אוֹתִיּוֹת יהוה בָּ"ה, "וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה" אֵלֶּה ד' אוֹתִיּוֹת אדני, וְסוֹד זֶה, "וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'", זֶה, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", "וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה" זֶה "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.