Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), קַרְקַע דְּנָטַע לֵיהּ תַּמָּן וְאַצְלַח וּמִתְפַּשֵּׁט עַנְפּוֹי וְשָׁרְשׁוֹי עַד אֶלֶף דּוֹר דָּא שְׁכִינְתָּא, וְדָא שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. וְעַד כַּמָּה זִמְנִין? עַד אֶלֶף, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר" (תהלים קה, ח), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה" (שיר השירים ח, יב), וְאִינוּן אֶלֶף עָלְמִין, דְּנָטַע לֵיהּ עַד דְּאַצְלַח וְאַרְכִּיב לֵיהּ תַּמָּן, וְרָזָא דְמִלָּה "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים" (שמות כ, ה), לְמָאן? "לְאֹהֲבָיו, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר" (דברים ז, ט).

אָמַר לֵיהּ, וּלְרַשִּׁיעַיָּא מַאי? דְּהָא כְּתִיב "וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ" (קהלת ח, י) וְכוּ', מַה תֵּימָא בְּהוֹן? אָמַר לֵיהּ שְׁמָעָנָא בְהוֹן רָזָא "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף" (תהלים צא, ז) וְגוֹ', הָכִי אָמְרוּ לִי בִרְמִיזָא. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי מַאי "אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת" (איוב כב, טז) וְגוֹ'? אָמַר לֵיהּ אִלֵּין תְּשַׁע מֵאָה וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דָרִין דְּאִתְקַמְטוּ וְאִסְתַּלְקוּ קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ "אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת", דְּאִסְתַּלְקוּ קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, וְזָרִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כָּל דָּרָא וְדָרָא, דָא אִיהוּ "נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם" (איוב כב, טז), וְדָא הוּא רָזָא, 'דְאֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף', וּכְדֵין חַדְתִּין עֲתִידִין לְמֵיתֵי. אַדְהָכִי אִסְתַּלַּק סָבָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא, חַבְרַיָּיא, וַדַּאי הַאי סָבָא דְסָבִין אָדָם עִלָּאָה, זַכָּאָה דָרָא דְהַאי רָזָא אִתְגַּלְיָיא בֵּיהּ.

(נ"א. עוּבְדָא הֲוָה, דְחַד בַּר נַשׁ חִגֵּר בְּלָא רַגְלִין, אַשְׁכַּח לִתְרֵין חַכִּימִין דְּלָא הָוֵי בְּכָל דָּרָא חַכִּימִין כַּוָּותַיְיהוּ, אַעֲרַע בְּהוּ הַהוּא חִגֵּר, אָמַר לוֹן שְׁלָמָא עֲלַיְיכוּ רַבָּנָן, אָנָה אַתּוּן אָזְלִין, אָמְרוּ לֵיהּ לְדוּךְ פְּלַן, וְעֶרֶב שַׁבָּת הֲוָה, אָמַר לוֹן אַף עַל גַּב דְּאַתּוּן רְכִיבִין בִּבְעִירִין דִּרָהֲטֵי סַגִּי וַאֲנָא חִגֵּר בְּלָא רַגְלִין, אִי אַתּוּן בְּעִיתוּ אֲנָא אֲקַדֵּם לְכוּ לְתַקָּנָא לְכוּ שַׁבַּתָּא. תְּוַוהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ, וְהַלֹא אַתְּ חִגֵּר וְאֵיךְ אַתְּ יָכִיל לְאַקְדָּמָא לִבְעִירָן דִּרָהֲטֵי טוּבָא? אָמַר לוֹן שְׁמָא דְמ"ב אַתְוָון וְדָלִיג לוֹן ת"ק פַּרְסֵי בְּרִגְעָא חֲדָא.

אַשְׁכְּחוּ גַרְמַיְיהוּ לְפוּם מְעַרְתָּא חֲדָא, וּפְתוֹרָא לִשְׂמָאלָא בְּכָל מַעֲדַנֵּי עָלְמָא עֲלָהָא, וּמְנַרְתָּא לְדָרוֹם בְּשִׁבְעָה נֵרִין עֲלָהָא, וּמִטָה דְכַסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין לְמַעֲרָב בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וְכָרְסַיָּיא לְמִזְרָח, וּתְלַת מְאָה תַלְמִידִין עַל הַהוּא פְתוֹרָא. בָּתַר דְאָכְלוּ כֻלְּהוּ וְאִינוּן חַכִּימֵי עִמְּהוֹן, קָם הַהוּא חִגֵּר וּפָשַׁט גַּרְמֵיהּ מֵהַהוּא גוּפָא בְּלָא רַגְלִין, וְאִתְלַבֵּשׁ בְּגוּפָא דְאַנְפּוֹי זְהִירִין כְּזוֹהֲרָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', וְאַנְפֵּי תַלְמִידוֹי נְהִירִין "כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (שם), וַהֲווֹ פָּתְחִין סִפְרָא דְקֹהֶלֶת, וְקָרְיָין בֵּיהּ "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב) וְכוּ', וַהֲווֹ חָזְרִין כַּמָּה זִמְנִין.

"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), קַרְקַע דְּנָטַע לֵיהּ תַּמָּן וְאַצְלַח וּמִתְפַּשֵּׁט עַנְפּוֹי וְשָׁרְשׁוֹי עַד אֶלֶף דּוֹר הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר, הַקַּרְקַע שֶׁנָּטַע אוֹתוֹ שָׁם וְהִצְלִיחַ, וּמִתְפַּשֵּׁט עֲנָפָיו וְשָׁרָשָׁיו עַד אֶלֶף דּוֹר, דָּא שְׁכִינְתָּא, וְדָא שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. וְעַד כַּמָּה זִמְנִין? זוֹ הַשְּׁכִינָה, וְזֶה שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וְעַד כַּמָּה פְעָמִים?  עַד אֶלֶף, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר" (תהלים קה, ח), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה" (שיר השירים ח, יב), וְאִינוּן אֶלֶף עָלְמִין, דְּנָטַע לֵיהּ עַד דְּאַצְלַח וְאַרְכִּיב לֵיהּ תַּמָּן, עַד אֶלֶף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, וְעָלָיו נֶאֱמַר הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, וְהֵם אֶלֶף עוֹלָמוֹת, שֶׁנָּטַע אוֹתוֹ עַד שֶׁמַּצְלִיחַ וּמַרְכִּיב אוֹתוֹ שָׁם,  וְרָזָא דְמִלָּה "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים" (שמות כ, ה), לְמָאן? "לְאֹהֲבָיו, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר" (דברים ז, ט) וְסוֹד הַדָּבָר – וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, לְמִי? לְאֹהֲבָיו, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר.
 
אָמַר לֵיהּ, וּלְרַשִּׁיעַיָּא מַאי? דְּהָא כְּתִיב "וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ" (קהלת ח, י) וְכוּ', מַה תֵּימָא בְּהוֹן? אָמַר לוֹ: וּמָה לָרְשָׁעִים? שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וְכוּ', מַה תֹּאמַר בָּהֶם?  אָמַר לֵיהּ שְׁמָעָנָא בְהוֹן רָזָא "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף" (תהלים צא, ז) וְגוֹ', הָכִי אָמְרוּ לִי בִרְמִיזָא אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי בָהֶם סוֹד, יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וְגוֹמֵר, כָּךְ אָמְרוּ לִי בְרֶמֶז.. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי מַאי "אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת" (איוב כב, טז) וְגוֹ'? אָמַר לוֹ: אִם כָּךְ, מַה זֶּה אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת וְגוֹמֵר? אָמַר לֵיהּ אִלֵּין תְּשַׁע מֵאָה וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דָרִין דְּאִתְקַמְטוּ וְאִסְתַּלְקוּ קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דוֹרוֹת שֶׁהִתְקַמְּטוּ וְהִסְתַּלְּקוּ קֹדֶם זְמַנָּם, וְדָא אִיהוּ "אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת", דְּאִסְתַּלְקוּ קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, וְזָרִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כָּל דָּרָא וְדָרָא, וְזֶהוּ אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת, שֶׁהִסְתַּלְּקוּ קֹדֶם זְמַנָּם וְזָרַק אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל דּוֹר וְדוֹר,  דָא אִיהוּ "נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם" (איוב כב, טז), וְדָא הוּא רָזָא, 'דְאֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף', זֶהוּ נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁאֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף,  וּכְדֵין חַדְתִּין עֲתִידִין לְמֵיתֵי וְאָז עֲתִידִים חֲדָשִׁים לָבֹא.. אַדְהָכִי אִסְתַּלַּק סָבָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא, בֵּינְתַיִם הִסְתַּלֵּק הַזָּקֵן, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲבֵרִים:  חַבְרַיָּיא, וַדַּאי הַאי סָבָא דְסָבִין אָדָם עִלָּאָה, זַכָּאָה דָרָא דְהַאי רָזָא אִתְגַּלְיָיא בֵּיהּ חֲבֵרִים, וַדַּאי זֶהוּ זְקַן הַזְּקֵנִים, הָאָדָם הָעֶלְיוֹן. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַסּוֹד הַזֶּה הִתְגַּלָּה בּוֹ.

נ"א. (נוסח אחר וזה לשונו והוא מכתב יד)
עוּבְדָא הֲוָה, דְחַד בַּר נַשׁ חִגֵּר בְּלָא רַגְלִין, אַשְׁכַּח לִתְרֵין חַכִּימִין דְּלָא הָוֵי בְּכָל דָּרָא חַכִּימִין כַּוָּותַיְיהוּ, מעֲשֶׂה הָיָה, שֶׁאָדָם אֶחָד חִגֵּר בְּלִי רַגְלַיִם מָצָא שְׁנֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא הָיוּ בְּכָל הַדּוֹר חֲכָמִים כְּמוֹתָם.  אַעֲרַע בְּהוּ הַהוּא חִגֵּר, אָמַר לוֹן שְׁלָמָא עֲלַיְיכוּ רַבָּנָן, מפָּגַשׁ בָּהֶם אוֹתוֹ חִגֵּר, אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם חֲכָמִים, (שָׁמַעְתִּי עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם חַכְמֵי הַדּוֹר), אָנָה אַתּוּן אָזְלִין, לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לֵיהּ לְדוּךְ פְּלַן, וְעֶרֶב שַׁבָּת הֲוָה, אָמְרוּ לוֹ: לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה.  אָמַר לוֹן אַף עַל גַּב דְּאַתּוּן רְכִיבִין בִּבְעִירִין דִּרָהֲטֵי סַגִּי וַאֲנָא חִגֵּר בְּלָא רַגְלִין, אִי אַתּוּן בְּעִיתוּ אֲנָא אֲקַדֵּם לְכוּ לְתַקָּנָא לְכוּ שַׁבַּתָּא אָמַר לָהֶם: אַף עַל גַּב שֶׁאַתֶּם רוֹכְבִים עַל בְּהֵמוֹת שֶׁרָצוֹת הַרְבֵּה, וַאֲנִי חִגֵּר בְּלִי רַגְלַיִם, אִם אַתֶּם רוֹצִים, אֲנִי אַקְדִּים לְתַקֵּן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת. תְּוַוהוּ תָּמְהוּ.. אָמְרוּ לֵיהּ, וְהַלֹא אַתְּ חִגֵּר וְאֵיךְ אַתְּ יָכִיל לְאַקְדָּמָא לִבְעִירָן דִּרָהֲטֵי טוּבָא? אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא אַתָּה חִגֵּר, וְאֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְהַשִּׂיג אֶת הַבְּהֵמוֹת שֶׁרָצוֹת הַרְבֵּה?  אָמַר לוֹן שְׁמָא דְמ"ב אַתְוָון וְדָלִיג לוֹן ת"ק פַּרְסֵי בְּרִגְעָא חֲדָא אָמַר לָהֶם הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב אוֹתִיּוֹת וְדִלֵּג לָהֶם ת"ק פַּרְסָה בְּרֶגַע אֶחָד.
 
אַשְׁכְּחוּ גַרְמַיְיהוּ לְפוּם מְעַרְתָּא חֲדָא, וּפְתוֹרָא לִשְׂמָאלָא בְּכָל מַעֲדַנֵּי עָלְמָא עֲלָהָא, מָצְאוּ אֶת עַצְמָם עַל פִּי מְעָרָה אַחַת, וְשֻׁלְחָן לִשְׂמֹאל עִם כָּל מַעֲדַנֵּי הָעוֹלָם עָלָיו,  וּמְנַרְתָּא לְדָרוֹם בְּשִׁבְעָה נֵרִין עֲלָהָא, וּמִטָה דְכַסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין לְמַעֲרָב בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וּמְנוֹרָה בַדָּרוֹם עִם שִׁבְעָה נֵרוֹת עָלֶיהָ, וּמִטַּת כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת בַּמַּעֲרָב בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם,  וְכָרְסַיָּיא לְמִזְרָח, וּתְלַת מְאָה תַלְמִידִין עַל הַהוּא פְתוֹרָא וְכִסֵּא בַמִּזְרָח, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת תַּלְמִידִים עַל אוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן.. בָּתַר דְאָכְלוּ כֻלְּהוּ וְאִינוּן חַכִּימֵי עִמְּהוֹן, קָם הַהוּא חִגֵּר וּפָשַׁט גַּרְמֵיהּ מֵהַהוּא גוּפָא בְּלָא רַגְלִין, אַחַר שֶׁכֻּלָּם אָכְלוּ, וְאוֹתָם הַחֲכָמִים עִמָּם, קָם אוֹתוֹ חָבֵר וּפָשַׁט אֶת עַצְמוֹ מֵאוֹתוֹ הַגּוּף בְּלִי הָרַגְלַיִם,  וְאִתְלַבֵּשׁ בְּגוּפָא דְאַנְפּוֹי זְהִירִין כְּזוֹהֲרָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', וְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף שֶׁפָּנָיו זוֹהֲרִים כְּזֹהַר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ וְכוּ',  וְאַנְפֵּי תַלְמִידוֹי נְהִירִין "כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (שם), וַהֲווֹ פָּתְחִין סִפְרָא דְקֹהֶלֶת, וְקָרְיָין בֵּיהּ "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת" (קהלת א, ב) וְכוּ', וּפְנֵי תַלְמִידָיו מְאִירִים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָיוּ פוֹתְחִים סֵפֶר קֹהֶלֶת, וְקוֹרְאִים בּוֹ הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת כוּ', וַהֲווֹ חָזְרִין כַּמָּה זִמְנִין, וְהָיוּ חוֹזְרִים כַּמָּה פְעָמִים.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ" (תהלים צ, טז), אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן קַדִּישִׁין דִּיקוּמוּן בְּרֵישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל לְאַזְמָנָא לוֹן טִיבוֹ וּבִרְכָאָן. וְעוֹד, "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ" (תהלים צ, טז) דָּא רָזָא דִּכְתִיב "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִזְדַּמְּנוּן אֲבָהָן לְתַתָּא רְתִיכָא לִתְלַת אֲבָהָן לְעֵילָא, בְּזִמְנָא דְּבִרְכָּאָן אִתְמַשְּׁכָן לְגַבַּיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "יֵרָאֶה" וַדַּאי. "וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם" (תהלים צ, טז) דָּא נְהִירוּ דְּנָגִיד מִינַּיְיהוּ עַד הַהוּא צַדִּיק, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג, מ). וּמִתַּמָּן אִתְפַּשַּׁט לְכָל יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד, "וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם" (תהלים צ, טז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּכָל אִלֵּין יְקוּמוּן לְאַמְשְׁכָא בִּרְכָאָן (דף נח' עמוד א')  לְיִשְׂרָאֵל. כְּדֵין "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ" (תהלים צ, יז) דָּא נְעִימוּ בְּסִימוּ עִלָּאָה. "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ" (שם), לְעֵילָא. "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" (שם), לְתַתָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:

 תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יְרוּשָׁלַיִם. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דְּמֹשֶׁה בָּעָא לְאַעַבְרָא גּוֹ אַרְעָא לְאַתְקָנָא אִיהוּ תִּיקּוּנָא דָּא. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (דברים ג, כה) דָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "הָהָר הַטּוֹב" (שם) דָּא יְרוּשָׁלַיִם. "וְהַלְּבָנוֹן" (שם) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעָא דְּיֶעְבַּר. וְעִם כָּל דָּא אִיהוּ מֵרָחִיק אַנְהִיר מִלְּגַו, כְּשִׁמְשָׁא לְסִיהֲרָא. וִיהוֹשֻׁעַ אָעִיל לוֹן בְּרָזָא דְּסִיהֲרָא. וְעִם כָּל דָּא מֹשֶׁה מֵרָחִיק אַתְקִין תִּיקּוּנָא. וּבְגִין כָּךְ לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה. דִּירוּשָׁלַיִם אִתְּמָר בַּהּ "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" (קהלת א, ז). וְדָא "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט). דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכַמָּה דַּרְגִּין אִתְפָּרְשַׁת בְּרָזָא דִּשְׁבָטִין, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר כַּחֲדָא בִּירוּשָׁלַיִם. וְדָא יָד הַחֲזָקָה מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, כְּיַד דָּא דְּנָטְלַת כַּמָּה חֲבָלִין בִּידַהּ לְקַשְּׁרָא  (דף נח' עמוד ב')  לוֹן, הָכִי יְרוּשָׁלַיִם תְּפָסַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין לְקַשְּׁרָא לְהוּ. בְּגִין כָּךְ "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) וְכוּ'. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּתָמָן שָׁרֵי מַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה" (בראשית כח, יז). וְאִיהוּ גָּדוֹל בְּכַמָּה עִטּוּרֵי נְהוֹרִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ" (תהלים מח, ב).

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ" (ישעיהו ס, יט). דְּהַשְׁתָּא הַשָּׁמֶשׁ קָאִים לָאוֹר יוֹמָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ" (תהלים מב, ט) דָּא חֶסֶד, נְהוֹרָא דְּסָתִים וְשַׁלִּיט לְגוֹ. אֲבָל לְתַתָּא הַיָּרֵחַ אִיהוּ מֵאִיר לְנֹגַהּ, דְּעָלְמָא לָא נַטִּיל אֶלָּא מִשְּׁכִינְתָּא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ), מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא דְּיִתְגְּלֵי לְאַנְהָרָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ), דְּפוּרְקָנִין אָחֲרָנִין מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, וַהֲוָה בַּתְרַיְיהוּ גָּלוּתָא. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ). וְדָא שִׁיר חָדָשׁ מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא דְּלֵית אֲבַתְרֵיהּ גָּלוּתָא. וּבֵי מַקְדְּשָׁא יִתְבְּנֵי מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, דִּבְהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו), בִּתְרֵין מְשִׁיחִין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא הנאמן פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ" (תהלים צ, טז), אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן קַדִּישִׁין דִּיקוּמוּן בְּרֵישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל לְאַזְמָנָא לוֹן טִיבוֹ וּבִרְכָאָן. "עבדך" אלה הם שלושת האבות, שיקומו משנתם ויעמדו מראש ישראל להזמין להם טובות וברכות. וְעוֹד, "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ" (תהלים צ, טז) דָּא רָזָא דִּכְתִיב "יראה" הוא סוד "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִזְדַּמְּנוּן אֲבָהָן לְתַתָּא רְתִיכָא לִתְלַת אֲבָהָן לְעֵילָא, בְּזִמְנָא דְּבִרְכָּאָן אִתְמַשְּׁכָן לְגַבַּיְיהוּ. שאז יזדמנו האבות שלמטה שיקומו להיות מרכבה לאבות העליונים שהם ג' ספירות חסד, גבורה ותפארת, בְּגִין כָּךְ "יֵרָאֶה" לכן אמר יראה, יראו העליונים על התחתונים וַדַּאי. "וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם" (תהלים צ, טז) דָּא נְהִירוּ דְּנָגִיד מִינַּיְיהוּ עַד הַהוּא צַדִּיק זה האור שיצא מהם ומגיע עד היסוד / צדיק, סוד "והדרך" סוד פרי עץ הדר, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג, מ). וּמִתַּמָּן אִתְפַּשַּׁט ומשם יתפשט לְכָל יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד, "וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם" (תהלים צ, טז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, בניהם רומז על ב' משיחין, דְּכָל אִלֵּין יְקוּמוּן לְאַמְשְׁכָא בִּרְכָאָן (דף נח' עמוד א')  לְיִשְׂרָאֵל, שכל אלה שזכרנו יקומו להמשיך ברכות לישראל. כְּדֵין "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ" (תהלים צ, יז) דָּא נְעִימוּ בְּסִימוּ עִלָּאָה נעם זו הנעימות הממתקת העליונה הנמשכת מהבינה. "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ" (שם), לְעֵילָא למעלה. "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" (שם), לְתַתָּא למטה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי אשר חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יְרוּשָׁלַיִם. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דְּמֹשֶׁה בָּעָא לְאַעַבְרָא גּוֹ אַרְעָא לְאַתְקָנָא אִיהוּ תִּיקּוּנָא דָּא. רצה משה להיכנס לתוך הארץ, כדי שהוא עצמו יתקן את התיקון הזה של המקדש דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (דברים ג, כה) "הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" דָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "הָהָר הַטּוֹב" (שם) דָּא יְרוּשָׁלַיִם. "וְהַלְּבָנוֹן" (שם) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעָא דְּיֶעְבַּר. הקב"ה לא רצה שיעבור את הירדן ויכנס לארץ, וְעִם כָּל דָּא אִיהוּ מֵרָחִיק אַנְהִיר מִלְּגַו, כְּשִׁמְשָׁא לְסִיהֲרָא. ועם כל זה, נמשכת מרחוק הארה פנימית ממשה כמו השמש לירח. וִיהוֹשֻׁעַ אָעִיל לוֹן בְּרָזָא דְּסִיהֲרָא ויהושע הכניס אותם לארץ בסוד הירח שהוא סוד המלכות שהיא סוד ארץ. וְעִם כָּל דָּא מֹשֶׁה מֵרָחִיק אַתְקִין תִּיקּוּנָא. ועם כל זה משה שהוא מקור השפע בעלה דמטרוניתא מתקן תיקוניה מרחוק. ולכן נאמר וּבְגִין כָּךְ "לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה".

דִּירוּשָׁלַיִם אִתְּמָר בַּהּ נאמר בה "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" (קהלת א, ז) ירושלים היא סוד המלכות. כל נחלי השפע היוצאים מבינה נמשכים דרך ז"א והולכים אל המלכות הנקראת ים. וְדָא "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט) המלכות נמצאת מתחת לשמים שהוא ז"א ואליה נקוים כל מי השפע מכל הספירות. דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכַמָּה דַּרְגִּין אִתְפָּרְשַׁת בְּרָזָא דִּשְׁבָטִין, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר כַּחֲדָא בִּירוּשָׁלַיִם. שארץ ישראל מתחלקת לכמה מדרגות בסוד השבטים שהם גבולות האלכסון של ז"א הממשיכים אליה שפע והיא נשרשת בהם ומגלה אותם וכולם נקראים כאחד בבית המקדש שהוא הנקודה הנימית של ירושלים וזה. וְדָא "יָד הַחֲזָקָה" מִסִּטְרָא מצד דִּשְׁכִינְתָּא, כְּיַד דָּא דְּנָטְלַת כַּמָּה חֲבָלִין בִּידַהּ לְקַשְּׁרָא  (דף נח' עמוד ב')  לוֹן, כמו היד האוחזת בכמה חבלים לקשור אותם לאחד, הָכִי יְרוּשָׁלַיִם תְּפָסַת בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דְּכֻלְּהוּ שִׁבְטִין לְקַשְּׁרָא לְהוּ. ככה ירושלים שהיא המלכות כלי קיבול לכל שפע המדרגות של ז"א שהם סוד השבטים לקשור אותם כאחד בְּגִין כָּךְ לכן אמר הפסוק "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) וְכוּ' שהשכינה נקראת מקום.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּתָמָן שָׁרֵי מַלְכָּא המורא הגדול זה בית המקדש ששם נמצא המלך השוכן בהיכלו. וְאִתְּמָר בַּהּ "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה" (בראשית כח, יז) והוא ז"א הוי"ה מ"ה השוכן במקום הנורא שהוא יסוד דמלכות. וְאִיהוּ גָּדוֹל בְּכַמָּה עִטּוּרֵי נְהוֹרִין והוא גדול במוחין ובשפע שנמשך לו מבינה, וכל זה רמוז בפסוק דְּאִתְּמָר בְּהוּ "גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ" (תהלים מח, ב).

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ" (ישעיהו ס, יט). דְּהַשְׁתָּא הַשָּׁמֶשׁ קָאִים לָאוֹר יוֹמָם שעתה השמש נמצאת להאיר ביום שנאמר בה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ" (תהלים מב, ט) יומם דָּא חֶסֶד, נְהוֹרָא דְּסָתִים וְשַׁלִּיט לְגוֹ שהוא אור סתום ושולט בפנימיות היום. אֲבָל לְתַתָּא הַיָּרֵחַ אִיהוּ מֵאִיר לְנֹגַהּ, דְּעָלְמָא לָא נַטִּיל אֶלָּא מִשְּׁכִינְתָּא, אבל למטה, הירח הוא מאיר לנוגה – בעת חשכת הגלות, שהעולם לא מקבל אלא מהשכינה. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל, לעתיד לבא "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ), מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא דְּיִתְגְּלֵי לְאַנְהָרָא, מצד הזכר שיתגלה להאיר, באותו הזמן יאמר. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ), דְּפוּרְקָנִין אָחֲרָנִין מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, וַהֲוָה בַּתְרַיְיהוּ גָּלוּתָא. שהגאולות הקודמות היו מצד השכינה ועל כן היה בהם דין ויכלו לקלקל אותם, ולכן היה אחריהן גלות. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא, אבל גאולה מצד הזכר היא נצחית ונאמר בה "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ). וְדָא שִׁיר חָדָשׁ מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא דְּלֵית אֲבַתְרֵיהּ גָּלוּתָא, וזה סוד שיר חדש, גאולה מצד הזכר שאין אחריו גלות. וּבֵי מַקְדְּשָׁא יִתְבְּנֵי מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, ובית המקדש יבנה מצד היחוד – מצד הזכר ומצד הנקבה, באותו הזמן יאמר דִּבְהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) אור הלבנה רומז על משיח בן דוד, ואור החמה על משיח בן יוסף שיאירו כאחד, בִּתְרֵין מְשִׁיחִין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, והמלך ה' הוא יהיה אור לישראל, שיאיר להם באור יחוד קבו"ה.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילות תכ"ח - תכ"ט מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תכ"ח: כל רע וכל צרה נמשכים מהסתר פנים, וממנו שכחת התורה והגלות. ידיעת היחוד מצילה את הדבקים בה מיסורי הגלות ומקרבם לה'.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי עַל יְדֵי הֶסְתֵּר פָּנֶיךָ יֵשׁ כָּל רַע וְכָל צָרָה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", וּכְתִיב, "הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל". וּלְפִי שֶׁנִּתְעַלַּמְתָּ בַּסּוֹף – בָּאָה הַגָּלוּת, הֲרֵי כָּל בְּנֵי אָדָם חָשְׁבוּ לִהְיוֹת שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם וְעוֹשִׂים בְּכֹחָם עוֹשֶׁר וְכָבוֹד, וַהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁנִּתְעַלַּמְתָּ מִידִיעָתָם, כֵּן נִטָּל מֵהֶם כָּל אוֹר, וְתוֹרָה נִשְׁתַּכְּחָה מֵהֶם וְכַמָּה צָרוֹת נִתְרַבּוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב". וַהֲרֵי אָנוּ יוֹדְעִים יִחוּדְךָ בֶּאֱמוּנָה, וְאֵינוֹ רָחוֹק מִמֶּנּוּ אֲמִתַּת יִחוּדְךָ שֶׁנִּגְלֵיתָ לָנוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לְפָנֶיךָ, שֶׁהֲרֵי תִּקּוּנָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה וּגְאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִצַּד יִחוּדְךָ, וְלָכֵן אָמַרְתָּ, "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד". וְעַתָּה, לֹא תַשְׁלִיט עָלֵינוּ עֵת צָרָה, אֶלָּא תִּתְקָרֵב לָנוּ, שֶׁכְמוֹ שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ יְדִיעוֹתֶיךָ, כֵּן תְּגַלֶּה לָנוּ אוֹרְךָ וּבִרְכוֹתֶיךָ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, וּבַאֲמִתַּת יִחוּדְךָ תַּעֲנֵנוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה תכ"ט: כח היחוד מהווה מסתור מחושך הגלות ומאיר לחוסים בצילו עד יעבור זעם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אִם חֹשֶׁךְ עוֹבֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבוֹר זָעַם", שֶׁכֵּן אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיַּעֲבֹר מִצַּד אֶחָד לְצַד אַחֵר בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל הַזֶּה, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, וְנֶאֱמַר בּוֹ, "כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ", וַיֵּלַךְ דַּיְקָא, וְכֵן אָמַרְתָּ, "חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם". הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ מִסְתּוֹר לְהִסָּתֵר בּוֹ, כֹּחַ יִחוּדְךָ, בּוֹ, "וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבוֹר הַוּוֹת", וְלֹא יַחֲשִׁיךְ עָלֵינוּ חֹשֶׁךְ זֶה, אֶלָּא, "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי", שֶׁזֶּה כֹּחָהּ שֶׁל תִּקְוָה שֶׁנֶּאֱמַר, "וְהַבּוֹטֵחַ בַּיְהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", "חָנֵּנוּ יְהֹוָה חָנֵּנוּ כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשֵׁנוּ", כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְהִסָּתֵר בְּצֵל אֱמוּנָתְךָ כֵּן תַּעֲנֵנוּ, וּבֶאֱמוּנָתְךָ תַּסְתִּירֵנוּ, "כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה", שֶׁאַתָּה פּוֹעֵל עִם כָּל בְּנֵי אָדָם בַּדֶּרֶךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה, וְהוֹאִיל וְאָנוּ רוֹצִים לְהִסָּתֵר בְּךָ – כָּךְ תַּסְתִּירֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, וּמִתִּקְוָתֵנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.