תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְעוֹד "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ" (דברים כא, כג), דָּא נִבְלוּת הַפֶּה, "עַל הָעֵץ" דָּא לִישָׁנָא בִישָׁא, דְחוֹבָה דָא גָרִים דְּיָמוּת קֳדָם זִמְנֵיהּ, וְדָא אִיהוּ "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ" (שם), דָּבָר אַחֵר "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ", דָּא יֵצֶר הָרָע, "עַל הָעֵץ" דָּא נִשְׁמַת חַיִּים, דְּמָאן דְּחִלֵּל בָּהּ אִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ", וְיָמוּת בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, דָּא אִיהוּ דִינֵיהּ בְּחֶנֶק מָאן דְּעָבַר עַל דָּא.
תִּנְיָינָא הֶרֶג, הֶרֶג לְגַנָּב, וּלְגַזְלָן עוֹנְשָׁא, וּבְגִין דָּא הַמְּמַשְׁכֵּן לְחַבְרֵיהּ צָרִיךְ לְמֶחְזַר לֵיהּ מַשְׁכּוֹנֵיהּ בְּעִידָּן דְּצָרִיךְ לֵיהּ, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ אָחֳרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט" (דברים כד, יג) וְאִתְּמַר בִּקְרָא אַחֲרָא "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב, כה), הַאי בְּנִשְׁמָתָא דְבַר נַשׁ מְמַלֵּל, "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל" נַפְשָׁא וְרוּחָא, "שַׂלְמַת רֵעֶךָ" דָּא נִשְׁמָתָא.
דף קמב ע"ב
"אִם חָבֹל תַּחְבֹּל" (שמות כב, כה) תְּפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא, "שַׂלְמַת רֵעֶךָ" (שם) כִּסּוּיָיא דְמִצְוָה, "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ" (שם), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים" (תהלים פד, יב), "תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב, כה) קֳדָם דְּיִתְכַּנִּישׁ מִנֵּיהּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג, כ), מַאי צְדָקָה? צְלוֹתָא, "וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג, כ) כַּנְפֵי מִצְוָה דְּאִינוּן תְּפִלִּין "כַּנְפֵי יוֹנָה" (תהלים סח, יד), וְכַנְפֵי מִצְוַת צִיצִית, "הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו) מִשְׁכָא דִתְּפִלִּין, וְאִם אַתְּ לָא תַחֲזִיר אִלֵּין כִּסּוּיָין לֵיהּ קֳדָם דְּיִתְכַּנִּישׁ מִנֵּיהּ שִׁמְשָׁא דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים" (תהלים פד, יב), הָכִי יִתְכַּנִּישׁ מִינָךְ נִשְׁמָתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי" (תהלים פט, לז), מִדָּה לָקֳבֵל מִדָּה, וּבְגִין דָּא "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב, כה), לוֹ לְעָנִי דְאִיהוּ צַדִּיק, וְלִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עֲנִיָּיה בְגָלוּתָא.
(דף קמב ע"ב) כַּד יֵתֵי לֵילְיָא דְאִיהִי גָלוּתָא, "בַּמֶּה יִשְׁכָּב" (שמות כב, כו) שְׁכִינְתָּא, דְּוַדַּאי שִׁמְשָׁא דְאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא נָהִיר לָהּ בְּגָלוּתָא דְאִיהִי לֵילְיָא, וְאִשְׁתְּאָרַת בַּחֲשׁוֹכָא, וּבְגִין דָּא צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְאַנְהָרָא לָהּ בְּגָלוּתָא בְּאוֹר וְנֵר, דְּאִיהוּ תּוֹרָה וּמִצְוָה, אוֹר נִשְׁמָתָא, נֵ"ר נֶפֶשׁ רוּחָא דְאִינוּן סִימָן נֵ"ר, בָּתֵּי דִתְּפִלֵּי לְמִשְׁכַּב בְּהוּ שְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא, וְכִסּוּיָא דְצִיצִית לְאִתְעַטְּפָא בֵיהּ בְּמִשְׁכָּבָהּ.
וּבְגִין דָּא אִי בַר נַשׁ לָא אַנַּח תְּפִלִּין וְצִיצִית, "בַּמֶּה יִשְׁכָּב" (שמות כב, כו) אִיהִי בְּגָלוּתָא? עֲלָהּ אִתְּמַר "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהֹוָה" (תהלים מא, ב), וּבִזְכוּת פִּקּוּדִין אִלֵּין יָרְתִין בְּנֵי נָשָׁא תְּלַת קִטְרִין, דְּאִינוּן נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, וּבְהוּ צָרִיךְ לְמִקְרֵי לְיִשְׂרָאֵל עִלָּאָה, דְיַנְחִית לְאַנְהָרָא בִשְׁכִינְתָּא בִּנְהוֹרָא דְפוּרְקָנָא, דְאִיהִי "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג, כ) לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן בְּבֵי מַרְעָא בְגָלוּתָא. דִּצְדָקָה אִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר "מִי יִרְפָּא לָךְ" (איכה ב, יג), וְאִיהִי כ"ה כ"ה אַתְוָן דִּקְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, וּבֵיהּ נָחֲתָא לְיִשְׂרָאֵל לְמִפְרַק שְׁכִינְתָּא, אֲבָל בִּימִינָא אוֹקִים לָהּ וְרִחַם עֲלָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ" (ישעיהו נד, ח), וּבְגִין דָּא נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא אִינוּן מִשְׁכְּבָא דִשְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא, וְעַלֵיה אִתְּמַר "וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ" (דברים כד, יג), וּבְגִין פִּקּוּדִין אִלֵּין שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עַל בַּר נַשׁ.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וְעוֹד "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ" (דברים כא, כג), דָּא נִבְלוּת הַפֶּה, וְעוֹד, לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ – זוֹ נִבְלוּת הַפֶּה, "עַל הָעֵץ" דָּא לִישָׁנָא בִישָׁא, דְחוֹבָה דָא גָרִים דְּיָמוּת קֳדָם זִמְנֵיהּ, וְדָא אִיהוּ "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ" (שם), עַל הָעֵץ – זֶה לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁחֵטְא זֶה גוֹרֵם שֶׁיָּמוּת קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְזֶהוּ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ. דָּבָר אַחֵר "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ", דָּא יֵצֶר הָרָע, "עַל הָעֵץ" דָּא נִשְׁמַת חַיִּים, דְּמָאן דְּחִלֵּל בָּהּ אִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ", דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ – זֶה יֵצֶר הָרָע, עַל הָעֵץ – זוֹ נִשְׁמַת חַיִּים, שֶׁמִּי שֶׁחִלֵּל אוֹתָהּ, נֶאֱמַר בּוֹ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ, וְיָמוּת בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, דָּא אִיהוּ דִינֵיהּ בְּחֶנֶק מָאן דְּעָבַר עַל דָּא, וְיָמוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, זֶה דִינוֹ בְּחֶנֶק מִי שֶׁעוֹבֵר עַל זֶה. דָּבָר אַחֵר, לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ – זוֹ נֶפֶשׁ שֶׁל חֹל שֶׁלֹּא תֵרָאֶה לִפְנֵי הַנֶּפֶשׁ הַיְתֵרָה, וּבִשְׁבִילָהּ אָמַר לְמֹשֶׁה שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ.
תִּנְיָינָא הֶרֶג, הֶרֶג לְגַנָּב, וּלְגַזְלָן עוֹנְשָׁא, וּבְגִין דָּא הַמְּמַשְׁכֵּן לְחַבְרֵיהּ צָרִיךְ לְמֶחְזַר לֵיהּ מַשְׁכּוֹנֵיהּ בְּעִידָּן דְּצָרִיךְ לֵיהּ, הַשֵּׁנִי – הֶרֶג, הֶרֶג לַגַּנָּב, וְלַגַּזְלָן עֹנֶשׁ, וּמִשּׁוּם זֶה הַמְמַשְׁכֵּן לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ בִּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ אוֹתוֹ, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ אָחֳרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט" (דברים כד, יג) כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ אַחֵר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט, וְאִתְּמַר בִּקְרָא אַחֲרָא "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב, כה), וְנֶאֱמַר בְּפָסוּק אַחֵר אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, הַאי בְּנִשְׁמָתָא דְבַר נַשׁ מְמַלֵּל, "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל" נַפְשָׁא וְרוּחָא, "שַׂלְמַת רֵעֶךָ" דָּא נִשְׁמָתָא, זֶה בְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מְדַבֵּר, אִם חָבֹל תַּחְבֹּל – נֶפֶשׁ וְרוּחַ, שַׂלְמַת רֵעֶךָ – זוֹ הַנְּשָׁמָה.
דף קמב ע"ב "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל" (שמות כב, כה) תְּפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא, וְאִם חָבֹל תַּחְבֹּל – תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, "שַׂלְמַת רֵעֶךָ" (שם) כִּסּוּיָיא דְמִצְוָה, שַׂלְמַת רֵעֶךָ – כִּסּוּי שֶׁל מִצְוָה, "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ" (שם), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים" (תהלים פד, יב), עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו"ה אֱלֹהִי"ם, "תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב, כה) קֳדָם דְּיִתְכַּנִּישׁ מִנֵּיהּ, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג, כ), תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ – קֹדֶם שֶׁיִּתְכַּנֵּס מִמֶּנּוּ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. מַאי צְדָקָה? צְלוֹתָא, מַה זֶּה צְדָקָה? תְּפִלָּה, "וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג, כ) כַּנְפֵי מִצְוָה דְּאִינוּן תְּפִלִּין "כַּנְפֵי יוֹנָה" (תהלים סח, יד), וְכַנְפֵי מִצְוַת צִיצִית, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ – כַּנְפֵי מִצְוָה שֶׁהֵם תְּפִלִּין, כַּנְפֵי יוֹנָה, וְכַנְפֵי מִצְוַת צִיצִית, "הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו) מִשְׁכָא דִתְּפִלִּין, הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ – עוֹר הַתְּפִלִּין, וְאִם אַתְּ לָא תַחֲזִיר אִלֵּין כִּסּוּיָין לֵיהּ קֳדָם דְּיִתְכַּנִּישׁ מִנֵּיהּ שִׁמְשָׁא וְאִם אַתָּה לֹא תַחֲזִיר אֶת הַכִּסּוּיִים הַלָּלוּ קֹדֶם שֶׁיִּתְכַּנֵּס מִמֶּנּוּ הַשֶּׁמֶשׁ, דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים" (תהלים פד, יב), שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו"ה אֱלֹהִי"ם, הָכִי יִתְכַּנִּישׁ מִינָךְ נִשְׁמָתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי" (תהלים פט, לז), מִדָּה לָקֳבֵל מִדָּה, כָּךְ תִּתְכַּנֵּס מִמְּךָ נִשְׁמָתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּבְגִין דָּא "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב, כה), לוֹ לְעָנִי דְאִיהוּ צַדִּיק, וּמִשּׁוּם זֶה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, לוֹ – לֶעָנִי, שֶׁהוּא צַדִּיק, וְלִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עֲנִיָּיה בְגָלוּתָא, וְלַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא עֲנִיָּה בַגָּלוּת.
(דף קמב ע"ב) כַּד יֵתֵי לֵילְיָא דְאִיהִי גָלוּתָא, "בַּמֶּה יִשְׁכָּב" (שמות כב, כו) שְׁכִינְתָּא, כְּשֶׁיָּבֹא הַלַּיְלָה שֶׁהוּא גָלוּת, בַּמֶּה תִשְׁכַּב הַשְּׁכִינָה? דְּוַדַּאי שִׁמְשָׁא דְאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא נָהִיר לָהּ בְּגָלוּתָא דְאִיהִי לֵילְיָא, וְאִשְׁתְּאָרַת בַּחֲשׁוֹכָא, שֶׁוַּדַּאי הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא מֵאִיר לָהּ בַּגָּלוּת, שֶׁהִיא הַלַּיְלָה, וְנִשְׁאֶרֶת בַּחֲשֵׁכָה, וּבְגִין דָּא צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְאַנְהָרָא לָהּ בְּגָלוּתָא בְּאוֹר וְנֵר, דְּאִיהוּ תּוֹרָה וּמִצְוָה, וּמִשּׁוּם זֶה צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְהָאִיר לָהּ בַּגָּלוּת בְּאוֹר וְנֵר, שֶׁהוּא תוֹרָה וּמִצְוָה, אוֹר נִשְׁמָתָא, נֵ"ר נֶפֶשׁ רוּחָא דְאִינוּן סִימָן נֵ"ר, אוֹר הַנְּשָׁמָה, נֵ"ר – נֶפֶשׁ רוּחַ, שֶׁהֵם סִימַן נֵ"ר, בָּתֵּי דִתְּפִלֵּי לְמִשְׁכַּב בְּהוּ שְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא, וְכִסּוּיָא דְצִיצִית לְאִתְעַטְּפָא בֵיהּ בְּמִשְׁכָּבָהּ, בָּתֵּי הַתְּפִלִּין שֶׁתִּשְׁכַּב בָּהֶם הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְכִסּוּי שֶׁל צִיצִית לְהִתְעַטֵּף בָּהּ בְּמִשְׁכָּבָהּ.
וּבְגִין דָּא אִי בַר נַשׁ לָא אַנַּח תְּפִלִּין וְצִיצִית, "בַּמֶּה יִשְׁכָּב" (שמות כב, כו) אִיהִי בְּגָלוּתָא? וּמִשּׁוּם כָּךְ, אִם אָדָם אֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין וְצִיצִית, בַּמָּה הִיא תִשְׁכַּב בַּגָּלוּת? עֲלָהּ אִתְּמַר "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהֹוָה" (תהלים מא, ב), עָלָיו נֶאֱמַר אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יהו"ה, וּבִזְכוּת פִּקּוּדִין אִלֵּין יָרְתִין בְּנֵי נָשָׁא תְּלַת קִטְרִין, דְּאִינוּן נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, וּבִזְכוּת הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ יוֹרְשִׁים בְּנֵי אָדָם שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים, שֶׁהֵם נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, וּבְהוּ צָרִיךְ לְמִקְרֵי לְיִשְׂרָאֵל עִלָּאָה, דְיַנְחִית לְאַנְהָרָא בִשְׁכִינְתָּא בִּנְהוֹרָא דְפוּרְקָנָא, וּבָהֶם צָרִיךְ לִקְרֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹן שֶׁיֵּרֵד לְהָאִיר לַשְּׁכִינָה בְּאוֹר הַגְּאֻלָּה, דְאִיהִי "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (מלאכי ג, כ) שֶׁהִיא שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן בְּבֵי מַרְעָא בְגָלוּתָא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּבֵית הַחֹלִי בַּגָּלוּת,. דִּצְדָקָה אִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר "מִי יִרְפָּא לָךְ" (איכה ב, יג), שֶׁצְּדָקָה הִיא הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר מִי יִרְפָּא לָךְ, וְאִיהִי כ"ה כ"ה אַתְוָן דִּקְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, וְהִיא עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, וּבֵיהּ נָחֲתָא לְיִשְׂרָאֵל לְמִפְרַק שְׁכִינְתָּא, וּבוֹ יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל לִגְאֹל אֶת הַשְּׁכִינָה, אֲבָל בִּימִינָא אוֹקִים לָהּ וְרִחַם עֲלָהּ, אֲבָל בְּיָמִין מֵקִים אוֹתָהּ וּמְרַחֵם עָלֶיהָ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ" (ישעיהו נד, ח), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ, וּבְגִין דָּא נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא אִינוּן מִשְׁכְּבָא דִשְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא, וּמִשּׁוּם זֶה, נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ הֵם הַמִּשְׁכָּב (מַשְׁכּוֹן) שֶׁל הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת,וְעַלֵיה אִתְּמַר "וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרְכֶךָּ" (דברים כד, יג), וּבְגִין פִּקּוּדִין אִלֵּין שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עַל בַּר נַשׁ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ, וּמִשּׁוּם הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ שׁוֹרָה שְׁכִינָה עַל אָדָם.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה דָּא מ' מָּשִׁיחַ דְּבֵיהּ יִתְתְּקַן עָלְמָא בְּרָזָא שְׁלִים. דְּהַשְׁתָּא "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ג). דְּהַשְׁתָּא לָא אִשְׁתְּכַח יִתְרוֹנָא לְעָלְמָא כְּלָל, אֶלָּא "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט), עַד דְּשִׁמְשָׁא נָהִיר לְעָלְמָא, וְדָא שֶׁמֶשׁ דִּלְתַתָּא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ'. אִלֵּין שֶׁבַע יוֹמִין דִּלְעֵילָא דְּאִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין קַדִּישִׁין דְּיִתְתַּקַּן בְּמָשִׁיחַ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וְכוּ' דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּמִתָּמָן יִתְתַּקְּנוּן מִילִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים לְאִשְׁתַּלְמָא דְּיוֹקְנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי שִׁבְעִין רַבְרְבִין מִתַּבְּרִין בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי" (תהלים פו, ח) וְכוּ' דְּהָא שִׁבְעִין אִלֵּין מִשִּׁבְעִין נִיצוֹצִין דֶּאֱלֹהִים נָפְקִין וַדַּאי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי כּוֹ"ס וְדָא אֱלֹהִי"ם דְּבֵיהּ יַיִ"ן דְּאִיהוּ שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דִּילֵיהּ. וְדָא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּקְיָימַת בְּתִיקּוּנָא, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת כַּמָּה (דף קנז' עמוד א') בִּרְכָאָן מִלְעֵילָּא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין רַבְרְבָן מִתְתַּקְּפִין לְאִתְאַחֲדָא בַּהּ, כְּדֵין אִתְקְרֵי 'כּוֹס פָּגוּם', וְדָא לָא אִתְחָזֵי לְבָרְכָא עָלָה. וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה כַּמָּה תִּיקּוּנִין צְרִיכִין לֵיהּ וְאִתְּמָרוּ דְּאִינוּן עֲשָׂרָה דְּבָרִים, וְאִתּוֹקָמוּ בְּאַתְרֵיהוֹן. אֲבָל ד' אִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְאִלֵּין חֲמִשָּׁה, דְּתַלְיָין בְּד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י וְאִתְפְּרָשׁוּ. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְפָרָשָׁא לוֹן בְּרָזָא דְּפוּרְקָנָא, לְגַלָּאָה נְהִירוּ דְּפוּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל. ד' תִּיקּוּנִין אִינוּן וְאִינּוּן חֲמִשָּׁה. וְרָזָא דְּמִלָּה שְׁכִינְתָּא אִיהִי ה' וְאִיהִי אָת רְבִיעָאָה ליהו"ה. בְּגִין כָּךְ חֲמִשָּׁה אִינוּן וְאִינּוּן ד'.
תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה – חַי. מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ חַי הָעוֹלָמִים. דְּהָא בְּזִמְנָא אַחֲרָא כַּד רַבְרְבִין מִתְתַּקְּפָן בֵּיהּ, אִתְּמָר בֵּיהּ "הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם" (תהלים קמג, ג). אֲבָל מִסִּטְרָא דָּא אִיהוּ חַי. וְעוֹד, חַי מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא אֱלֹהִים חַיִּים, וְאִימָּא מִסִּטְרָא דְּחַיִּים נְטָלַת וְאִיהוּ אֱלֹהִים חַיִּים וְדָא אהי"ה יהו"ה אהי"ה. וְעוֹד, חַיִּים מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, דְּבַהּ "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת ז, יב). וְכַד נָחִית לְאִימָּא אִיהִי חַיִּי"ם כְּגַוְנָא דָּא יו"ד ה"י וא"ו ה"י וְה' אַתְוָן דֶּאֱלֹהִים. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין וּמ"י אִשְׁתְּאַר (דף קנז' עמוד ב') לְעֵילָא וְאִלֵּין נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה. י"ח נָחֲתִין לְתַתָּא בְּנוּקְבָא. כְּדֵין אִיהוּ 'יַיִן חַי' כִּדְקָא יָאוּת.
אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן רַבְרְבִין מִתְדַּבְּקָן, כְּדֵין יֵינָא דָּא אִתְהַדַּר דָּמָא סוּמְקָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב, ח). וּכְדֵין אִינוּן בְּהַאי דָּמָא מִתְתַּקְּפָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם" (תהלים נה, כד). וס"מ אִתְּמָר בֵּיהּ "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט, ו). דְּאִיהוּ שָׁפִיךְ דָּמָא דְּאָדָם קַדְמָאָה וְגָרִים לֵיהּ מוֹתָא. וְדָא דָּם דְּחַוָּה דִּפֵירִסָת נִדָּה, וּמִינֵּיהּ אִתְמַשְּׁכַת מוֹתָא לְכָל עָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ "בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט, ו), דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא, "אָדָם" דָּוִד מָּשִׁיחַ.
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה דָּא מ' מָּשִׁיחַ דְּבֵיהּ יִתְתְּקַן עָלְמָא בְּרָזָא שְׁלִים. תיקון השלישי של האות מ' של אד'ם זה מם של מ'שיח, שבו יתוקן העולם בסוד השלמות. דְּהַשְׁתָּא שעכשיו לפני שהוא מתגלה נאמר "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ג). דְּהַשְׁתָּא לָא אִשְׁתְּכַח יִתְרוֹנָא לְעָלְמָא כְּלָל, אֶלָּא "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט), עַד דְּשִׁמְשָׁא נָהִיר לְעָלְמָא, וְדָא שֶׁמֶשׁ דִּלְתַתָּא. שעכשיו לא נמצא יתרון לעולם כלל, אלא מה שהיה אחרי שנתקלקל הוא שיהיה עד התיקון, ולא יוכל העולם לעלות למדרגות העליונות במציאות של קלקול, וזה בזמן שהשמש הרומז למדרגות לז"א מאיר בעולם, והוא נקרא השמש שלמטה. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא,"וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ'. אִלֵּין שֶׁבַע יוֹמִין דִּלְעֵילָא דְּאִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין קַדִּישִׁין דְּיִתְתַּקַּן בְּמָשִׁיחַ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אלו שבעה ימים שלמעלה, הם מדרגות עליונות קדושות שיתוקנו להאיר במשיח, שנאמר בו "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וְכוּ' דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּמִתָּמָן יִתְתַּקְּנוּן מִילִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים לְאִשְׁתַּלְמָא דְּיוֹקְנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. וזו חכמה סתימאה שממנה יתוקנו הדברים בתיקון שלם להשלים הדיוקן הזה כמו שראוי.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא בא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי שִׁבְעִין רַבְרְבִין מִתַּבְּרִין בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב ודאי שבעים שרים עליונים של אומות העולם נשברים בשבעים התיקונים האלה שלך, ובאותו הזמן נאמר "אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי" (תהלים פו, ח) וְכוּ' דְּהָא שִׁבְעִין אִלֵּין מִשִּׁבְעִין נִיצוֹצִין דֶּאֱלֹהִים נָפְקִין וַדַּאי. שהרי שבעים אלה, משבעים ניצוצות הרמוזים בניקוד אלוהים יוצאים ודאי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי כּוֹ"ס וְדָא אֱלֹהִי"ם דְּבֵיהּ יַיִ"ן דְּאִיהוּ שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דִּילֵיהּ. והשכינה היא נקראת כוס בסוד שנקראת בשם אלוהי"ם – גימטריה כו"ס. ובכוס נמצא היי"ן כמניין הניצוצות שלו, וְדָא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּקְיָימַת בְּתִיקּוּנָא, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת כַּמָּה (דף קנז' עמוד א') בִּרְכָאָן מִלְעֵילָּא. וזה כוס של ברכה, שהרי שבשעה שהשכינה נמצאת בתיקוניה, אז מתמלאת בהרבה ברכות מלמעלה היורדים בשבעים ניצוצים אלה. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין רַבְרְבָן מִתְתַּקְּפִין לְאִתְאַחֲדָא בַּהּ, כְּדֵין אִתְקְרֵי 'כּוֹס פָּגוּם', וְדָא לָא אִתְחָזֵי לְבָרְכָא עָלָה. אבל בזמן שאלו השבעים שרי אומות העולם מתחזקים לאחוז בה אז היא נקראת כוס פגום ולא ראוי לברך עליה. וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה כַּמָּה תִּיקּוּנִין צְרִיכִין לֵיהּ וְאִתְּמָרוּ דְּאִינוּן עֲשָׂרָה דְּבָרִים, וְאִתּוֹקָמוּ בְּאַתְרֵיהוֹן. וכוס של ברכה, הרבה תיקונים צריכים לה, ונאמרו בהם עשרה דברים בגמרא (ברכות נא, א) ובזוהר: "עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה: טעון הדחה, ושטיפה, חי, ומלא, עיטור, ועיטוף, נוטלו בשתי ידיו, ונותנו בימין, ומגביהו מן הקרקע טפח, ונותן עיניו בו; ויש אומרים: אף משגרו במתנה לאנשי ביתו". וכל זה היה לפני היציאה לגלות, אחרי שיצאו לגלות נשארו מכל העשרה רק ארבעה וזה שאומרת הגמ': "אמר רבי יוחנן: אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד: הדחה, שטיפה, חי, ומלא". אֲבָל ד' אִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְאִלֵּין חֲמִשָּׁ"ה, דְּתַלְיָין בְּד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י וְאִתְפְּרָשׁוּ. אבל ארבע תיקונים הם כללות כולם, והם רמוזים בראשי תיבות חמש"ה: ח'י מ'לא ש'טיפה ה'דחה. וארבעת התיקונים תלוים בארבע אותיות של שם אדנ"י, ונתבארו. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְפָרָשָׁא לוֹן בְּרָזָא דְּפוּרְקָנָא, לְגַלָּאָה נְהִירוּ דְּפוּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל. אבל כאן צריך לפרש את ד' התיקונים בסוד הגאולה, לגלות אור הגאולה לישראל. ד' תִּיקּוּנִין אִינוּן וְאִינּוּן חֲמִשָּׁה. וְרָזָא דְּמִלָּה שְׁכִינְתָּא אִיהִי ה' וְאִיהִי אָת רְבִיעָאָה ליהו"ה. בְּגִין כָּךְ חֲמִשָּׁה אִינוּן וְאִינּוּן ד'. ד' תיקונים הם והם ראשי תיבות חמש"ה וסוד הדבר היא השכינה שהיא אות ה', והיא האות הרביעית האחרונה בשם הוי"ה. לפיכך, הם חמש"ה חמישה והם ארבעה.
תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה – חַי. מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ חַי הָעוֹלָמִים. התיקון הראשון מהארבעה הוא חי, מצד היסוד שנקרא "חי העולמים". דְּהָא בְּזִמְנָא אַחֲרָא כַּד רַבְרְבִין מִתְתַּקְּפָן בֵּיהּ, אִתְּמָר בֵּיהּ שהרי בזמן אחר, כאשר שרי האומות מתגברים לאחוז בה, נאלצת להוריד את השפע שיורד לישראל – גם להם, ונאמר בה "הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם" (תהלים קמג, ג). אֲבָל מִסִּטְרָא דָּא אִיהוּ חַי. אבל מצד זה שהיא נקראת כוס של ברכה ואינה מפרנסת את השרים ואומותיהם נרא היסוד חי.
וְעוֹד, חַי מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא אֱלֹהִים חַיִּים, וְאִימָּא מִסִּטְרָא דְּחַיִּים נְטָלַת וְאִיהוּ אֱלֹהִים חַיִּים וְדָא ועוד, נקרא חי מצד אימא שהיא המקור לשפע הבא אליו, והיא נקראת 'אלוהים חיים', ואימא נוטלת מצד חיי"ם וזה גימ' אהי"ה יהו"ה אהי"ה. וְעוֹד, חַיִּים מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, דְּבַהּ ועוד חיים מצד החכמה שמשפיע בה ובו נאמר "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת ז, יב). וְכַד נָחִית לְאִימָּא אִיהִי חַיִּי"ם כְּגַוְנָא דָּא וכאשר יורד השפע מאבא לאימא היא נקראת חיים כענין הווית הבינה שהיא יו"ד ה"י וא"ו ה"י וְה' אַתְוָן דֶּאֱלֹהִים יחד עם ה' אותיות אלהי"ם. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין וּמ"י אִשְׁתְּאַר (דף קנז' עמוד ב') לְעֵילָא וְאִלֵּין נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה. י"ח נָחֲתִין לְתַתָּא בְּנוּקְבָא, כְּדֵין אִיהוּ 'יַיִן חַי' כִּדְקָא יָאוּת. לאחר מכן מתחלקות אותיות חיי"ם, מי נשאר למעלה והם נ' שערי בינה. וי"ח יורדים למטה בנוק', ואז הוא נקרא "יין חי" כמו שראוי כיוון שאין ממנו יניקה.
אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן רַבְרְבִין מִתְדַּבְּקָן, כְּדֵין יֵינָא דָּא אִתְהַדַּר דָּמָא סוּמְקָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אבל בשעה שאלו השרים נדבקים, אז היין הזה חוזר להיות יין אדום מהתגברות הדינים שנאמר בו, "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב, ח). וּכְדֵין אִינוּן בְּהַאי דָּמָא מִתְתַּקְּפָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ ואז הם נדבקים בזה הדם ומתחזקים ונאמר בהם, "אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם" (תהלים נה, כד).
וס"מ אִתְּמָר בֵּיהּ נאמר בו "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט, ו). דְּאִיהוּ שָׁפִיךְ דָּמָא דְּאָדָם קַדְמָאָה וְגָרִים לֵיהּ מוֹתָא. שהוא ס"מ שפך את דמו של אדם הראשון, וגרם לו לחטוא, ולכן נגזר על האדם למות וזו נקראת שפיכות דמים למחטיא, וְדָא דָּם דְּחַוָּה דִּפֵירִסָת נִדָּה, וּמִינֵּיהּ אִתְמַשְּׁכַת מוֹתָא לְכָל עָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ וזה הדם גרם לחוה לפרוש להיות נידה, וממנה נמשך המות לכל בני העולם, ולפיכך "בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט, ו), דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא, "אָדָם" דָּוִד מָּשִׁיחַ. באדם, ע"י מלך המשיח בסוד נתבאר לעיל א'דם ד'וד מ'שיח.
מאמר הגאולה | חרב של שלום
בגאולה יתגבר כוח השלום ויהפוך להיות "חרב של שלום" ויאבד את הטומאה.
וְנַחְזוֹר לְעִנְיָנֵינוּ כִּי הַקְּלִיפָּה שׂוֹנְאָהּ הַשָּׁלוֹם הַזֶּה, וְכַאֲשֶׁר יוּתַּן לָהּ כֹּחַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, הִנֵּה תַּחְשִׁיךְ אוֹר זֶה הַשָּׁלוֹם, וְהוּא מַה שֶׁכָּתוּב, "וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם" (זכריה ח, י). אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁהַקְּדוּשָׁה עוֹמֶדֶת בְּתוּקְפָּהּ, אָז יִתְחַזֵּק הַשָּׁלוֹם הַזֶּה מְאֹד, וּבוֹ יִהְיוּ נָחִים וְשׁוֹקְטִים כָּל הַבְּרִיּוֹת, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים עַל יָדוֹ בִּמְנוּחָה רַבָּה. וְעַל זֶה הָעִנְיָן נֶאֱמַר, "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" (ויקרא כו, ו). וְהָעִנְיָן כִּי הַשָּׁלוֹם הָעֶלְיוֹן הוּא הַמַּחֲזִיק הַתַּחְתּוֹן לְהַרְאוֹת וּלְהִגָּלוֹת בְּרוֹב כֹּחַ וְעָצְמָה גְּדוֹלָה, כִּי בְּהַחְשִׁיךְ הַקְּלִיפָּה נִסְתָּר הַשָּׁלוֹם, וּבְהֵחָלְשָׁהּ נֶאֱמַר, "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" (ויקרא כו, ו) כִּי אָז מִתְגַּבֵּר וְנִרְאֶה בַּכֹּחַ הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּתְחַבֵּר בּוֹ, וְהִנֵּה אָז, "וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" (ויקרא כו, ו). וְסוֹד "וּשְׁכַבְתֶּם" הוּא סוֹד, "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (בראשית כח, יא), וְאָמַר, "וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ" (ויקרא כו, ו), "כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא" (ישעיהו נב, א) בְּמָקוֹם הַקֹּדֶשׁ "עָרֵל וְטָמֵא" (שם) – וְעַל כֵּן, "וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, ו), וְאָמְרוּ הַחֲכָמִים ז"ל "אֲפִילּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם" (תענית כב ע"ב), וְהוּא סוֹד גָּדוֹל מְאֹד. כִּי הִנֵּה הַשָּׁלוֹם הַזֶּה הוּא שֶׁשְּׁנָאוּהוּ הָרְשָׁעִים אַנְשֵׁי הַטּוּמְאָה כְּמוֹ שֶׁפֵּירַשְׁתִּי לְךָ עַל הַפָּסוּק, "עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם" (תהלים קכ, ו). וְכַאֲשֶׁר יִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ ב"ה לִגְאוֹל אֶת עַמּוֹ, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהוֹשִׁיעָם אָז הוֹצִיא חֶרֶב נוֹקֶמֶת מִן הַשָּׁלוֹם הַזֶּה, וְהוּא הַחֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" (תהלים קמט, ו), כִּי כֵּן מִתְחַזֵּק לִהְיוֹת שָׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל, וּמִלְחָמָה לְאוּמוֹת הָעוֹלָם, וְזֶה נִקְרָא 'חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם'.
וְנִמְצָא שֶׁבְּהִתְגַּבֵּר הַטּוּמְאָה, תֵּצֵא הַחֶרֶב הַזֹּאת וְתִתְגַּבֵּר לִקְרָאתָהּ וְהִיא תְּכַלֶּנָּה! אַךְ לִהְיוֹת כִּי שֹׁרֶשׁ הַחֶרֶב הוּא הַשָּׁלוֹם עַל כֵּן כָּתוּב, "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ, י), כִּי אִם יִרְצוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד תַּחַת הַשָּׁלוֹם יֵשׁ לָהֶם מָקוֹם, וְאִם לֹא יִרְצוּ וְיִמְרוֹדוּ אָז, "וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב" (דברים כ, יג). וְנִמְצָא שֶׁזֹּאת הִיא הַחֶרֶב הַיּוֹצֵאת מִן הַשָּׁלוֹם לְכַלּוֹת הָאוּמּוֹת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל.
אַךְ כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָעוֹלָם בְּתִיקּוּנוֹ, לֹא תִּהְיֶה עוֹד הַחַיָּה רָעָה הַזֹּאת, כִּי כֵּן כָּתוּב, "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח" (ישעיהו כה, ח) וְאָז לֹא יִהְיֶה צוֹרֶךְ לְזֹאת הַחֶרֶב כְּלָל, כִּי הַכֹּל בְּשַׁלְוָה וָנַחַת יִהְיֶה. וְעַל זֶה הָעִנְיָן אָמַר הַכָּתוּב, "וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י) וְנִמְצָא לְךָ ,שֶׁתִּיקּוּן כָּל הַבְּרִיאָה תְּלוּיָה בְּהִכָּרֵת הַקְּלִפּוֹת, כִּי הֲלֹא אֵלֶּה הֵם הַמַּחֲשִׁיכִים אוֹר הַשָּׁלוֹם הַזֶּה שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה כָּל שַׁלְוַת הָעוֹלָם. וְכַאֲשֶׁר יַּעַבְרוּ אֵלֶּה מִן הָעוֹלָם יִשָּׁאֵר הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם לְבַדּוֹ וּבִמְנוּחָה, וְזֶה הַטּוֹב הַמּוּבְחָר שֶׁבְּכָל הַנֶּחָמוֹת שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לִהְיוֹת תִּיקּוּן הָעוֹלָם בְּרוֹב שְׁלֵימוּתוֹ מֵאֵין מַחֲרִיד.