תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או בר"ת – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.
וְאִית אַנְפֵּי רַבְרְבֵי, וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי, אַנְפִּין דְּרַחֲמֵי, וְאַנְפִּין דְּזַעַם, דִּבְהוֹן "וְאֵ"ל זֹעֵם בְּכָל יוֹם" (תהלים ז, יב), וּבְגִין דָּא אָמַר לְמֹשֶׁה הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיַּעַבְרוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם, וּמִיָּד "וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְהֹוָה יְהֹוָה אֵ"ל רַחוּם וְחַנּוּן" (שמות לד, ו), דְּאִינוּן בְּרָזָא דְאָת וָא"ו, תְּלַת עֲשַׂר מְכִילָן, א' דִּבְאֶמְצָעִיתָא דְוא"ו. "אֶרֶךְ אַפַּיִם" (שמות לד, ו) מַאי אַפַּיִם דִּילֵיהּ? ו"ו, דִּבְהוֹן מַאֲרִיךְ אַנְפִּין עַל חַיָּיבַיָּא, וּמְרַחֵם עַל עָלְמָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (במדבר ו, כה), "יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ" (במדבר ו, כו), ה' ה' אִינוּן גַּוָּונִין דְּאַנְפִּין חִוָּור וְסוּמַק, וְחוֹטָמָא אִיהוּ אֲרִיךְ אַנְפִּין, יו"ד פִּימָא כְּלָלָא דִתְלַת דַּרְגִּין, י' חוּט בְּעִגּוּלָא, ו' לָשׁוֹן, ד' כְּלָלָא דְאַרְבַּע תִּקּוּנִין שִׂפְוָון וְשִׁינַיִם וְחֵךְ וְגָרוֹן.
תָּא חֲזִי, אִתְּמַר בְּאָדָם "מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ" (איוב יד, כ), וּמָאן גָּרִים לֵיהּ שִׁנּוּיָא דְאַנְפִּין, לְשַׁנָּאָה לֵיהּ דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדְעָן בֵּיהּ מָארֵי דְּדִינָא? הַאי אִיהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם שִׁנּוּי הַשֵּׁם שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. וְעוֹד נְקוּדִין אִינוּן סֶגּוֹלִין נָהֲרִין נְקוּדָה דְאוֹרַיְיתָא, וְאִינוּן נִעְנוּעִין דְּאַתְוָון, לָקֳבֵל פִּרְקִין וְעַרְקִין, דְּאִינוּן נִעְנוּעִין דְּאֵבָרִין דְּגוּפָא. וְאִתְקְרִיאוּ בְּאִלֵּין שְׁמָהָן, ק"דומיאל מ"לכיאל צ"וריאל הָא קָמֵץ בְּאַתְווֹי, פ"דאל ת"ומיאל ח"סדיאל הָא פַּתָח, צ"וריאל ר"זיאל י"ופיאל הָא צֵרִי.
(דף קל ע"א) ס"מטוריה ג"זריאל ו"ענאל ל"מואל הָא סֶגוֹל, ש"מעיאל ב"רכיאל א"הניאל הָא שְׁבָא. ח"ניאל ל"הריאל מ"חניאל הָא חֹלֵם, ח"זקיאל ר"הטיאל ק"רשיאל הָא חִרֵק. ש"מועאל ר"עמיאל ק"ניאל הָא שֻׁרֵק. ש"משיאל ר"פאל ק"דשיאל הָא שֻׁרֵק. הָא תְמַנְיָא וְעֶשְׂרִין שְׁמָהָן, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ" (תהלים קיא, ו), זַכָּאִין אַנְפִּין דְּנָהֲרִין בְּהוֹן אִלֵּין שְׁמָהָן, וְאִינוּן לָקֳבֵל י"ד פִּרְקִין דְּיָד יְמִינָא וְלָקֳבֵל י"ד פִּרְקִין דְּיָד שְׂמָאלָא, יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָ"ה, כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב), וְאִם לַאו עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע" (משלי יא, כא).
חוֹטָמָא אֲרִיכָא, דָא הוּא בַר נַשׁ דְּאִית בֵּיהּ רַחֲמֵי. חוֹטָמָא קְמִיטָא מָארֵי דְרוּגְזָא אִיהוּ. חוֹטָמָא עֲקִימָא מִסִּטְרָא דְחִוְיָא אִיהוּ בְּכָל אֵבֶר דְּחָב בַּר נַשׁ הַהוּא חִוְיָא אִיהוּ כְרִיכָא תַמָּן וְעָקִים לֵיהּ, בֵּין בְּאוּדְנִין בֵּין בְּעַיְינִין בֵּין בְּחוֹטָמָא בֵין בְּפִימָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן" (קהלת א, טו) וְגוֹ', וְכָל כְּאֵבִין דִּבְנֵי נָשָׁא דְאִינוּן תַּקִּיפִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים" (דברים כח, נט), הוּא דְנָשִׁיךְ לוֹן הַהוּא חִוְיָא בְכַמָּה נְשִׁיכִין בְּהַהוּא אֵבֶר דְּחָב, עַד דְּאִתְפַּרַע מֵהַהוּא חוֹבָא, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק', לֹא יַפְסִיק בְּיִחוּדָא בִצְלוֹתֵיהּ, וְהָא כְתִיב בְּכָל פִּקּוּדִין "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח, ה), וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, אָמַר לָהֶם בְּגִין דָּא אָמְרוּ 'אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק' בְּגִין דְּקָטִיל. תָּא חֲזִי בְּחוֹטָמָא אִית תְּרֵין נוּקְבִין, מֵחַד נָפִיק רוּחָא, וּמֵחַד נָפִיק תְּנָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יְהֹוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא" (דברים כט, יט), בְּרוּחָא קַרִיר אָמַר "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם" (שמות טו, ח), בִּתְּנָנָא דְסָלִיק כֶּעָשָׁן אָמַר "נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם" (שמות טו, י).
אוּדְנִין אִית בְּהוֹן אִדְרִין וְאַכְסַדְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת", דְּאִינוּן כִּי "גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר, וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה, ז), אִי אִינוּן אֲטִימִין אוּדְנִין לְתַתָּא, הָכִי אִינוּן אֲטִימִין תַּרְעִין דִּשְׁמִיעָה לְעֵילָא לְגַבַּיְהוּ, וְאִינוּן תַּרְעִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", מִתַּמָּן צָרִיךְ לְכַוְונָא בִשְׁמִיעָה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְאִי תֵּימָא אֵיךְ אִיהוּ? אֶלָּא רָזָא דָּא "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג). "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר (דף קכו' עמוד א') הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן דִּבְהוּ אִשְׁתְּמוֹדָע יְקָרָא סְתִימָא דְּכֹלָּא. וְאִינּוּן כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, כְּהַאי רָקִיעַ דְּנָהִיר וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּאִינוּן קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְעָלְמָא, כְּדֵין כְּכוֹכְבַיָּא, נְהָרִין דָּא מִן דָּא, דָּא לְגַבֵּי דָּא. אֲבָל סְתִימָא דְּכֹלָּא אִיהוּ דְּעָבִיד כֹּלָּא. וְאִיהוּ דְּאָמַר 'זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד' (שבועות כ), דְּהָכִי כֻּלְהוֹ עוֹבָדִין אִיהוּ עֲבִיד בְּרִגְעָא חֲדָא. וְתִיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא לְאַנְהָרָא לְתַתָּא. אֲבָל מִילִין סָלְקִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, לְאִתְחַבְּרָא מִילִין דָּא בְּדָא בְּחִיבּוּרָא שְׁלִים. וּנְצִיצוּ נָצִיץ לְכֹלָּא סִטְרִין, וְכֹלָּא אִתְעֲבִיד בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב) בְּרָזָא דְּסְפִירָן קָיְימִין וְאִתְחַזְיָין מִילִין לְתַתָּא. אֲבָל כֹּלָּא תַּלְיָא בְּהַהוּא סְתִימָא דִּלְגַו וַדַּאי. וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דִּתְרֵין יָדִין אִינוּן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא, וְאִינּוּן רַחֲמֵי וְדִינָא.
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא דִּלְגַו בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ תָּדִיר. דְּמָאן דְּלָא עָבִיד הָכִי אִקְרֵי 'מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת'. אֶלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ בְּחִיבּוּרָא חַד וַדַּאי.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג). דְּהָא הָשַׁתָּא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא כֹּלָּא סָתִים אִיהוּ, וּמִלִּין עִלָּאִין לָא אִתְגַּלְיָין בְּגַוָּונָא דִּלְהוֹן. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. (דף קכו' עמוד ב') כְּדֵין כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּגִילּוּיָא לְעֵינֵי כֹּלָּא. כְּדֵין "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ' בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִתְגַּלֵּי כֹּלָּא. אֲבָל "כִּי עַיִן בְּעַיִן", אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי. חַד בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וְחַד בְּשִׁבְעִין דִּילָךְ. דִּכְדֵין "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה) דְּהָא בִּשְׂרָא יִתְתְּקַן נָמֵי, וְכֹלָּא יִשְׁתְּלִים בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בִּנְהֹורִין דִּאִימָא דְּאִתְגַּלְּיָא עַל בְּנִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:
וְאִי תֵּימָא אֵיךְ אִיהוּ? אֶלָּא רָזָא דָּא ואם תאמר איך הוא הדבר? אלא זה הסוד "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג). "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר (דף קכה' עמוד א') הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן דִּבְהוּ אִשְׁתְּמוֹדָע יְקָרָא סְתִימָא דְּכֹלָּא. אלה הם עשר ספירות שבהם נודע כבודו של הסתום מכל האין סוף ב"ה. וְאִינּוּן כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, כְּהַאי רָקִיעַ דְּנָהִיר וַדַּאי. והספירות הם כזוהר הרקיע, כמו הרקיע שמאיר ודאי. וּבְזִמְנָא דְּאִינוּן קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְעָלְמָא, כְּדֵין כְּכוֹכְבַיָּא, נְהָרִין דָּא מִן דָּא, דָּא לְגַבֵּי דָּא, בזמן שהם עומדים להאיר לעולם כמו הכוכבים מאירים זה מזה, וזה לזה, אֲבָל סְתִימָא דְּכֹלָּא אִיהוּ דְּעָבִיד כֹּלָּא. וְאִיהוּ דְּאָמַר 'זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד' (שבועות כ), דְּהָכִי כֻּלְהוֹ עוֹבָדִין אִיהוּ עֲבִיד בְּרִגְעָא חֲדָא. אבל הסתום מכל האין סוף ב"ה הוא הוא שעושה הכל, וזה שנאמר "זכור ושמור בדיבור אחד" שכל המעשים כולם – עושה אותם ברגע אחד. וְתִיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא לְאַנְהָרָא לְתַתָּא. אֲבָל מִילִין סָלְקִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, לְאִתְחַבְּרָא מִילִין דָּא בְּדָא בְּחִיבּוּרָא שְׁלִים. ותשוקת הספירות כולם להאיר למטה אבל הדברים עולים בתיקון שלם, להתחבר הדברים זה בזה בחיבור שלם. וּנְצִיצוּ נָצִיץ לְכֹלָּא סִטְרִין, וְכֹלָּא אִתְעֲבִיד בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וַדַּאי. והתנוצצותם מנצצת לכל הצדדים והכל נעשה בתיקון שלם ודאי. וזה סוד, וְרָזָא דָּא "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב) בְּרָזָא דְּסְפִירָן קָיְימִין וְאִתְחַזְיָין מִילִין לְתַתָּא, אֲבָל כֹּלָּא תַּלְיָא בְּהַהוּא סְתִימָא דִּלְגַו וַדַּאי. בסוד הספירות עומדים להראות הדברים למטה אבל הכל תלוי באותו הסתום שבפנים ודאי, וסוד הדבר וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דִּתְרֵין יָדִין אִינוּן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא, וְאִינּוּן רַחֲמֵי וְדִינָא. ושתי ידיים הם, לכל אחת חמש אצבעות – ה' לימין וה' לשמאל והם בסוד רחמים ודין.
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא דִּלְגַו בְּחִיבּוּרָא חֲדָא.והכל נקשר שאותו הסתום שבפנים בחיבור אחד. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ תָּדִיר. דְּמָאן דְּלָא עָבִיד הָכִי אִקְרֵי 'מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת'. אֶלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ בְּחִיבּוּרָא חַד וַדַּאי. וכך צריך לחבר אותם תמיד, שמי שלא עושה כך נקרא "מקצץ בנטיעות", אלא כך צריך לחבר אותם בחיבור אחד ודאי.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא נאמר, "בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג). דְּהָא הָשַׁתָּא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא כֹּלָּא סָתִים אִיהוּ, וּמִלִּין עִלָּאִין לָא אִתְגַּלְיָין בְּגַוָּונָא דִּלְהוֹן. שהרי עכשיו מצד השכינה הכל הוא סתום ונעלם, והדברים העליונים לא מתגלים בעניינם השלם. אבל לעתיד לבוא, אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. (דף קכו' עמוד ב') כְּדֵין כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּגִילּוּיָא לְעֵינֵי כֹּלָּא. מצד אמא, ואז הכל יתגלה בגילוי לעיני הכל. ובאותו הזמן. כְּדֵין "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ' בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִתְגַּלֵּי כֹּלָּא. בשבעים תקונים אלה של זוהר תניינא יתגלה הכל. אֲבָל "כִּי עַיִן בְּעַיִן", אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי. אבל כי עין בעין יראו אלה שני עיניים מצד אמא ודאי. חַד בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וְחַד בְּשִׁבְעִין דִּילָךְ. דִּכְדֵין אחד בשבעים תיקוני זוהר של רשב"י המאור הקדוש, ואחד בשבעים תיקונים זוהר תניינא אלה שלך הרמח"ל. ואז "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה) דְּהָא בִּשְׂרָא יִתְתְּקַן נָמֵי, וְכֹלָּא יִשְׁתְּלִים בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בִּנְהֹורִין דִּאִימָא דְּאִתְגַּלְּיָא עַל בְּנִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן: שהרי הבשר יתקן גם כן, והכל יושלם בתיקון שלם, באורות אמא שהתגלו על הבנים ודאי אשרי חלקם.
תפילה צב"ת מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה צב"ת: מלכות סודה מנוחה ורמוזה באות ה' דהבראם. בחטא עץ הדעת נפגמה ושלט בה עמל וטורח כדי להסיר הקלקול ממנה, עד שיתגלה היחוד ותשוב למנוחתה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי ה' אוֹת שֶׁבָּרָאתָ בָּהּ עוֹלָמְךָ בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה, אֶלָּא "בְּהִבָּרְאָם בְּה' בְּרָאָם", וּבָהּ תְּלוּיָה כָּל מְנוּחָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "וַיַּנִּחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ", לַעֲבֹד ה' וְלִשְׁמֹר ה'. וּלְפִי שֶׁחָטָא אָדָם לְפָנֶיךָ נֶאֱמַר בּוֹ, "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" וְזֹאת ה' דְּחִטָּ'ה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה, וּמִיָּד נִשְׁאָר ח"ט שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ", וּבוֹ, "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ", בְּכַמָּה קְלִפּוֹת קַשׁ וְתֶבֶן סוֹבְבִים הַחִטָּה, שֶׁבַּעֲבוּרָם נֶאֱמַר, "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם", לְהַעֲבִיר קַשׁ וְתֶבֶן אֵלֶּה, וּמִיָּד תָּשׁוּב ה' זֹאת לִמְקוֹמָהּ, וְזֶה, "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ", שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁצָּרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּהּ. וּלֶעָתִיד לָבוֹא תָּשׁוּב לָנוּ ה' זֹאת, וּמִיָּד כָּל מְנוּחָה תִּהְיֶה בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב, "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה", וְזֶה נַחַת רוּחַ, שַׁבָּת מְנוּחָה, מִיָּד יִחוּד שֶׁלְּךָ יִשְׁלֹט שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַשׁ וְתֶבֶן עוֹמֵד לְפָנָיו, אֶלָּא, "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" וְכוּ', "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" וְכוּ'.
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְיַחֲלִים, וּמִיִּחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים תְּשׁוּעָה בְּרַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמֶת, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
מאמר הגאולה | זכירה
פרק ד' זכירה.
בכח היחוד המתגלה יהיה הכרת שורש הקדושה, הסרת הרע מהקליפה והשתעבדותם לקדושה.
כָּתוּב, "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ" (זכריה יד, ט). זֶהוּ תַּכְלִית הַטּוֹבָה וְהַשָּׁלוֹם שֶׁהִבְטִיחַ הב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְעַנְּגוּ בּוֹ לֶעָתִיד לָבֹא. וְהָבֵן, כִּי לֹא אָמַר 'וְהָיָה ה' מֶלֶךְ' אֶלָּא "לְמֶלֶךְ". וְהָעִנְיָן כִּי כָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ עוֹמְדוֹת בְּסֵדֶר זוֹ תַּחַת זוֹ. וְנִמְצָא הַמַּדְרֵיגוֹת הַחִיצוֹנוֹת עוֹמְדוֹת תַּחַת הַקְּדוּשָׁה וּמְשׁוּעְבָּדוֹת אֵלֶיהָ. וּבִהְיוֹת הַדְּבָרִים כָּךְ – הַכֹּל הוּא בְּתִיקוּן. וְזֶהוּ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי כֵּיוָן שֶׁמָּרְדָה הַקְּלִיפָּה בַּאֲדוֹנֶיהָ הַכֹּל נִתְקַלְקֵל וְנֶאֱמַר בָּהּ, "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח), כִּי בְּהֵאָחֲזָהּ בְּמַדְרֵיגוֹת – הָאוֹר שָׁב לְאָחוֹר, וְהַמִידּוֹת לֹא נִתְחַבְּרוּ אַחַת אֶל אַחַת, וְהַשֶּׁפַע נִמְעַט וְכֹחַ יִשְׂרָאֵל דַּל וְחָסַר.
וּלְעָתִיד לָבוֹא יוּסַר הָרָע מִן הַקְּלִיפָּה וּמָה שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנָּה יָשׁוּב תַּחַת עֲבוֹדַת הַקְּדוּשָׁה, וְיַכִּירוּ הַכֹּל כִּי הַקְּדוּשָׁה הִיא הַשּׁוֹרֶשׁ הָאֲמִיתִי וְאָדוֹן הַכֹּל. וְעַל כֵּן אָמַר, "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ" (זכריה יד, ט), כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ כְּבָר הוּא, וּכְבָר הָיָה תָּמִיד כִּי אֵין שׁוּם נִבְרָא פּוֹעֵל בְּלֹא רְשׁוּתוֹ כְּלָל, אֶלָּא שֶׁאֵין כָּל הָעֲבָדִים מַכִּירִים אוֹתוֹ. וּלְעָתִיד לָבוֹא, יַכִּירוּהוּ הַכֹּל וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ אֵלָיו מֵרְצוֹנָם. וְהוּא מַה שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים" (צפניה ג, ט), וְלָכֵן אָמַר, "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ" (זכריה יד, ט) כִּי יַכִּירוּהוּ לַאֲמִיתּוֹ וְיַזְכִּירוּהוּ בִּשְׁמוֹ וּבִדְרָכָיו. וְאָמַר שֵׁם הַקָּדוֹשׁ הֲוָיָה ב"ה שֶׁהוּא כְּלָלוּת כָּל הַמְּאוֹרוֹת, אָמְנָם חָזַר עוֹד וּפֵירֵשׁ בִּפְרָט "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד" וְכוּ' (זכריה יד, ט). וְהָבֵן שֶׁכָּל הַתִּיקוּן תָּלוּי בְּסוֹד הַיִּחוּד לִהְיוֹת הַכֹּל קֶשֶׁר אֶחָד וְאֵין מַפְרִיד, שֶׁכָּל הַמְּאוֹרוֹת יִהְיוּ נִקְשָׁרִים וְנֶאֱחָזִים זֶה בָּזֶה, וְכָל הַתּוֹלָדוֹת קְשׁוּרִים בְּשָׁרְשֵׁיהֶם, וְכֵן קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ עַד שֶׁיִּמָּצֵא הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד וּבְקֶשֶׁר אַמִּיץ וַיִּתְגַבֵּר הָאוֹר תָּמִיד וְהַבְּרָכוֹת תִּתְחַדֵּשְׁנָה בְּכָל שָׁעָה בְּרוֹב שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.
וְאָמְנָם אָמַר, "יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), וְהָאֱמֶת כִּי עַל הַתִּפְאֶרֶת וְעַל הַמַּלְכוּת הוּא מְדַבֵּר כִּי הָעֶלְיוֹנִים נֶעְלָמִים, וְהֵם לְתַקֵּן אֶת הַתַּחְתּוֹנִים הָאֵלֶּה שֶּׁבָּהֶם הָעוֹלָמוֹת. וְנִמְצָא שְׁעָתָהּ יֵשׁ 'אֱלֹהִים אֲחֵרִים' בָּעוֹלָם כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֲשֶׁר לֹא צִוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ – הִנֵּה הֵם פּוֹעֲלִים בְּמִרְדָּם וּבְגַאֲוָתָם כְּאִילוּ הָיָה חַס וְשָׁלוֹם שֹׁרֶשׁ אַחֵר נִבְדָּל מִן הָאֲמִיתִי, כִּי בֶּאֱמֶת הַקְּדוּשָׁה מַבְדֶּלֶת עַצְמָהּ וּמִתְרַחֶקֶת מִן הַטּוּמְאָה, וְעַל כֵּן 'אֱלֹהִים אֲחֵרִים' הֵם נִקְרָאִים. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁתְּתֻקַּן הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְהָרַע שֶׁבִּקְּלִיפָּה יִכְלֶה, וְהַטּוֹב יִמָּשֵׁךְ אַחַר הַקְּדוּשָׁה כָּרָאוּי – וְהוּא סוֹד "גֵּרִים גְּרוּרִים הֵם" (עבודה זרה ג ע"ב) וְכוּ', הִנֵּה אָז יִוָּדַע לַכֹּל כִּי לֹא יֵשׁ – רַק שׁוֹרֶשׁ אֶחָד יָחִיד וּמְיוּחָד, הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר! וְלָכֵן, "יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט).