Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא עשרין וחמשא

בְּרֵאשִׁית דָּא אוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" (משלי ח, כב), מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז" (תהלים צג, ב). וְאוֹרַיְיתָא תְּרֵין פִּקּוּדִין אִית בָּהּ, חַד "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח), תִּנְיָינָא לְמֶהֱוֵי לְמַלְכָּא סֵפֶר תּוֹרָה, דְאָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל אֲתַר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" (דברים יז, יט). סֵפֶר תּוֹרָה אַמַּאי לַמֶּלֶךְ? בְּגִין דְּאִיהוּ לַאו אִיהוּ מַלְכָּא אֶלָּא מִסִּטְרָא דְמַלְכוּת, וְצָרִיךְ לְמֶהֱוִי לֵיהּ עִמֵּהּ בְּכָל אֲתַר סֵפֶר תּוֹרָה דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לְאִתְקַשְׁרָא בֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ., וְסֵפֶר תּוֹרָה הִיא דַרְגָּא דְיַעֲקֹב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), וְסֵפֶר תּוֹרָה כַּךְ צָרִיךְ לְמֶהֱוִי תָּם בְּלָא פְּסוֹלֶת, וְאִם סֵפֶר תּוֹרָה אִיהוּ חָסֵר בַּאֲתַר דְּמָלֵא, אוֹ מָלֵא בַּאֲתַר דְּחָסֵר, אוֹ אוֹת חַד חַסִּיר, אוֹ יַתִּיר, אוֹ חֲלִיף, סֵפֶר תּוֹרָה פָּסוּל, לַאו אִיהוּ כְּדִיּוֹקְנָא דְסֵפֶר תּוֹרָה דִּלְעֵילָא.

כְּגַוְונָא דָא אִינוּן חָמֵשׁ כַּנְפֵי רֵיאָה, כְּגַוְונָא דַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, וּוַרְדָּא כְּגַוְונָא דְזֶה סֵפֶר דְּאִיהוּ סֵפֶר יְשָׁרִים, אִי אוּנֵי חַסִּיר אוֹ יַתִּיר אוֹ חֲלִיף, אִיהוּ אִמְרָא פָּסוּל, וּמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ כְּאִלּוּ עָבַר עַל אוֹרַיְיתָא וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי דִילָהּ, דַּחֲמִשָּׁה כַנְפֵי רֵיאָה וּוַרְדָּא אִינוּן שִׁית, דָּא ו', כָּל מָאן דְּעָבַר עַל דָּא.

וַחֲמִשָּׁה דְבָרִים הַמַּפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה, כְּאִלּוּ אַעֲבַר בְּ-ה' מִן יְהֹוָה.
כַּנְפֵי רֵיאָה צָרִיךְ דְּלָא יְהֵא בְּהוֹן סִרְכוֹת, תַּמְנֵי סְרֵי סִרְכוֹת אִינוּן, מָאן דְּאַעֲבַר עֲלַיְיהוּ כְּאִלּוּ אַעֲבַר בְּרִית דְּאִיהוּ חַ"י עָלְמִין. וְסִירְכָא אִיהוּ סַם הַמָּוֶת, סַם דְּאֵל אַחֵר, דְּאִיהוּ סמא"ל, עֲלָהּ אִתְּמַר "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" (משלי ה, ה), בְּכָל אֲתַר דְּאִסְתַּרִיךְ קְטִילַת, וְכַנְפֵי רֵיאָה אִינוּן כַּנְפֵי חֵיוָון, וּצְרִיכִין לְמֶהֱוֵי פְּרוּדוֹת מִלְמַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, יא), אִם אִינוּן בְּחִבּוּר טְרֵיפָה, וּתְרֵי אוּמוֹת אִינוּן בְּרֵיאָה, וּבְהוֹן שִׁית גַּדְפִין, חָמֵשׁ אוּנוֹת וּוַרְדָּא, וַעֲלַיְיהוּ נֶאֱמַר "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד" (ישעיהו ו, ב), שִׁיתָּא אִינוּן מִסִּטְרָא דְאָת ו', דְּאִיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה.

אֲרוֹנָא דְסֵפֶר תּוֹרָה דָא כִּיסָא דְלִבָּא, וְאִיהוּ נוּר דָּלֵיק, וְאִי לָא כַּנְפֵי רֵיאָה דְאִינוּן נָשְׁבִין עֲלֵיהּ, הֲוָה לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְהַהוּא נוּרָא דְאִיהוּ דְּדָם דְּעַרְקִין דְּלִבָּא, רוּחָא נָשִׁיב אַבַּתְרֵיהּ בְּעַרְקִין דִּדְמָא, וְכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגִין אַבַּתְרֵיהּ, וְדָא הוּא דִכְתִיב "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב) וְגוֹ'.

(דף ע ע"ב) וְלִבָּא כַּד סָלִיק מִנֵּיהּ רוּחָא עַל דְּמָא נוּר דָּלֵיק, אִתְּמַר בְּנַפְשָׁא, "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב), וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר "וְלִבִּי עֵר" (שם), וְדָא אִיהוּ "נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ" (ישעיהו כו, ט), וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּי לִבָּא דְתַמָּן נַפְשָׁא, אִתְּמַר בֵּיהּ "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), דָּפִיק לְתַרְעָא דְלִבָּא שִׁית דְּפִיקִין, לְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּאִיהוּ ו' דְּיֵיתֵי לְגַבֵּי ה', דְּאִיהִי נֶפֶשׁ, וּבָהּ אִינוּן עֲשָׂרָה, וְכֻלְּהוּ בְּפִיּוּסָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל" (שם).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

תקונא עשרין וחמשא תִּקּוּן עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה

בְּרֵאשִׁית דָּא אוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז" (משלי ח, כב), מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז" (תהלים צג, ב), בְּרֵאשִׁית זוֹ הַתּוֹרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז,  וְאוֹרַיְיתָא תְּרֵין פִּקּוּדִין אִית בָּהּ, חַד "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח), תִּנְיָינָא לְמֶהֱוֵי לְמַלְכָּא סֵפֶר תּוֹרָה, דְאָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל אֲתַר, וּבַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁתֵּי מִצְווֹת, אַחַת וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְהַשֵּׁנִית שֶׁיִּהְיֶה לַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁהוֹלֵךְ עִמּוֹ בְּכָל מָקוֹם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" (דברים יז, יט) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.  

סֵפֶר תּוֹרָה אַמַּאי לַמֶּלֶךְ? בְּגִין דְּאִיהוּ לַאו אִיהוּ מַלְכָּא אֶלָּא מִסִּטְרָא דְמַלְכוּת, וְצָרִיךְ לְמֶהֱוִי לֵיהּ עִמֵּהּ בְּכָל אֲתַר סֵפֶר תּוֹרָה לָמָּה סֵפֶר תּוֹרָה לַמֶּלֶךְ? מִשּׁוּם שֶׁהוּא אֵינוֹ מֶלֶךְ אֶלָּא מִצַּד הַמַּלְכוּת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עִמּוֹ בְּכָל מָקוֹם סֵפֶר תּוֹרָה,  דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, לְאִתְקַשְׁרָא בֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ., וְסֵפֶר תּוֹרָה הִיא דַרְגָּא דְיַעֲקֹב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), וְסֵפֶר הַתּוֹרָה הוּא הַדַּרְגָּה שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם,  וְסֵפֶר תּוֹרָה כַּךְ צָרִיךְ לְמֶהֱוִי תָּם בְּלָא פְּסוֹלֶת, וְסֵפֶר תּוֹרָה כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּם בְּלֹא פְסֹלֶת, וְאִם סֵפֶר תּוֹרָה אִיהוּ חָסֵר בַּאֲתַר דְּמָלֵא, אוֹ מָלֵא בַּאֲתַר דְּחָסֵר, אוֹ אוֹת חַד חַסִּיר, אוֹ יַתִּיר, אוֹ חֲלִיף, סֵפֶר תּוֹרָה פָּסוּל, וְאִם סֵפֶר הַתּוֹרָה חָסֵר בְּמָקוֹם שֶׁל מָלֵא, אוֹ מָלֵא בְמָקוֹם שֶׁל חָסֵר, אוֹ אוֹת אַחַת חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה אוֹ מֻחְלֶפֶת, סֵפֶר הַתּוֹרָה פָּסוּל לַאו אִיהוּ כְּדִיּוֹקְנָא דְסֵפֶר תּוֹרָה דִּלְעֵילָא, הוּא אֵינוֹ כִדְמוּת סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל מַעְלָה.

כְּגַוְונָא דָא אִינוּן חָמֵשׁ כַּנְפֵי רֵיאָה, כְּגַוְונָא דַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, כְּמוֹ זֶה הֵם חֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה, כְּמוֹ שֶׁחֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וּוַרְדָּא כְּגַוְונָא דְזֶה סֵפֶר דְּאִיהוּ סֵפֶר יְשָׁרִים, אִי אוּנֵי חַסִּיר אוֹ יַתִּיר אוֹ חֲלִיף, אִיהוּ אִמְרָא פָּסוּל, וְהַוַּרְדָּא כְּמוֹ שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר שֶׁהוּא סֵפֶר יְשָׁרִים, אִם אוֹנוֹת חָסֵר אוֹ יָתֵר אוֹ מֻחְלָף, הוּא כֶּבֶשׁ פָּסוּל,  וּמָאן דְּעָבַר עֲלַיְיהוּ כְּאִלּוּ עָבַר עַל אוֹרַיְיתָא וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי דִילָהּ, וּמִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָבַר עַל הַתּוֹרָה וַחֲמִשָּׁה הַחֻמָּשִׁים שֶׁלָּהּ,  דַּחֲמִשָּׁה כַנְפֵי רֵיאָה וּוַרְדָּא אִינוּן שִׁית, דָּא ו', כָּל מָאן דְּעָבַר עַל דָּא שֶׁחֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה וְהַוַּרְדָּא הֵם שֵׁשׁ, זֶה ו', כָּל מִי שֶׁעוֹבֵר (עַל זֶה, כְּאִלּוּ עָבַר) עַל זֶה. וַחֲמִשָּׁה דְבָרִים הַמַּפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה, כְּאִלּוּ אַעֲבַר בְּ-ה' מִן יְהֹוָה וַחֲמִשָּׁה דְבָרִים הַמַּפְסִידִים אֶת הַשְּׁחִיטָה, (כָּל מִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם), כְּאִלּוּ עָבַר בַּה' מִן יהו"ה.

כַּנְפֵי רֵיאָה צָרִיךְ דְּלָא יְהֵא בְּהוֹן סִרְכוֹת, תַּמְנֵי סְרֵי סִרְכוֹת אִינוּן, בְּכַנְפֵי הָרֵאָה צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהֶם סְרָכוֹת, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה סְרָכוֹת הֵן,  מָאן דְּאַעֲבַר עֲלַיְיהוּ כְּאִלּוּ אַעֲבַר בְּרִית דְּאִיהוּ חַ"י עָלְמִין מִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָבַר עַל בְּרִית שֶׁהוּא חַ"י הָעוֹלָמִים,  וְסִירְכָא אִיהוּ סַם הַמָּוֶת, סַם דְּאֵל אַחֵר, דְּאִיהוּ סמא"ל, עֲלָהּ אִתְּמַר "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" (משלי ה, ה), וְהַסִּרְכָה הִיא סַם הַמָּוֶת, הַסַּם שֶׁל אֵל אַחֵר, שֶׁהוּא סמא"ל, עָלֶיהָ נֶאֱמַר רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, בְּכָל אֲתַר דְּאִסְתַּרִיךְ קְטִילַת, וְכַנְפֵי רֵיאָה אִינוּן כַּנְפֵי חֵיוָון, וּצְרִיכִין לְמֶהֱוֵי פְּרוּדוֹת מִלְמַעְלָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּסְרֶכֶת, הוֹרֶגֶת, וְכַנְפֵי רֵאָה הֵם כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, וּצְרִיכוֹת לִהְיוֹת פְּרוּדוֹת מִלְמַעְלָה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, יא), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְמָעְלָה, אִם אִינוּן בְּחִבּוּר – טְרֵיפָה. וּתְרֵי אוּמוֹת אִינוּן בְּרֵיאָה, וּבְהוֹן שִׁית גַּדְפִין, חָמֵשׁ אוּנוֹת וּוַרְדָּא, וַעֲלַיְיהוּ נֶאֱמַר "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד" (ישעיהו ו, ב), אִם הֵם בְּחִבּוּר- טְרֵפָה. וּשְׁתֵּי אֻמּוֹת (אוֹנוֹת) הֵן בָּרֵאָה, וּבָהֶן שֵׁשׁ כְּנָפַיִם, חָמֵשׁ אוֹנוֹת וּוַרְדָּא, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד, שִׁיתָּא אִינוּן מִסִּטְרָא דְאָת ו', דְּאִיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה שִׁשָּׁה הֵם מֵהַצַּד שֶׁל הָאוֹת ו', שֶׁהוּא סֵפֶר הַתּוֹרָה.

אֲרוֹנָא דְסֵפֶר תּוֹרָה דָא כִּיסָא דְלִבָּא, וְאִיהוּ נוּר דָּלֵיק, הָאָרוֹן שֶׁל סֵפֶר הַתּוֹרָה זֶה הַכִּיס שֶׁל הַלֵּב, וְהִיא אֵשׁ בּוֹעֶרֶת,  וְאִי לָא כַּנְפֵי רֵיאָה דְאִינוּן נָשְׁבִין עֲלֵיהּ, הֲוָה לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְאִם לֹא כַנְפֵי הָרֵאָה שֶׁנּוֹשְׁבִים עָלָיו, הָיָה הַלֵּב שׂוֹרֵף אֶת כָּל הַגּוּף,  וְהַהוּא נוּרָא דְאִיהוּ דְּדָם דְּעַרְקִין דְּלִבָּא, וְאוֹתָהּ הָאֵשׁ שֶׁהִיא דַם הָעוֹרְקִים שֶׁל הַלֵּב, הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת אַחֲרָיו בְּעוֹרְקֵי הַדָּם, רוּחָא נָשִׁיב אַבַּתְרֵיהּ בְּעַרְקִין דִּדְמָא, וְכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגִין אַבַּתְרֵיהּ, וְדָא הוּא דִכְתִיב "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב) וְגוֹ' וְכֻלָּם מִתְנַהֲגִים אַחֲרָיו, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ וְגוֹמֵר,

(דף ע ע"ב) וְלִבָּא כַּד סָלִיק מִנֵּיהּ רוּחָא עַל דְּמָא נוּר דָּלֵיק, אִתְּמַר בְּנַפְשָׁא, "אֲנִי יְשֵׁנָה" (שיר השירים ה, ב), וּכְשֶׁעוֹלָה הָרוּחַ מִן הַלֵּב (וְנִפְרֶדֶת מִן הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִיא ו'), עַל הַדָּם הָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, נֶאֱמַר בַּנֶּפֶשׁ אֲנִי יְשֵׁנָה, וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּיהּ אִתְּמַר "וְלִבִּי עֵר" (שם), וְדָא אִיהוּ "נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ" (ישעיהו כו, ט), וּכְשֶׁיָּבֹא הָרוּחַ אֵלָיו נֶאֱמַר וְלִבִּי עֵר, וְזֶהוּ נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ, וְכַד יֵיתֵי רוּחָא לְגַבֵּי לִבָּא דְתַמָּן נַפְשָׁא, אִתְּמַר בֵּיהּ "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), וּכְשֶׁתָּבֹא הָרוּחַ לַלֵּב שֶׁשָּׁם הַנֶּפֶשׁ, נֶאֱמַר בּוֹ קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק,  דָּפִיק לְתַרְעָא דְלִבָּא שִׁית דְּפִיקִין, לְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּאִיהוּ ו' דְּיֵיתֵי לְגַבֵּי ה', דְּאִיהִי נֶפֶשׁ, דּוֹפֵק עַל שַׁעַר הַלֵּב שֵׁשׁ דְּפִיקוֹת, לְהוֹדִיעַ שֶׁהַו' הוּא שֶׁיָּבֹא אֶל ה' (ד'), שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ,  וּבָהּ אִינוּן עֲשָׂרָה, וְכֻלְּהוּ בְּפִיּוּסָא, וּבָהּ הֵם עֲשָׂרָה, וְכֻלָּם בְּפִיּוּס.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל" (שם) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְדָא סְקִילָה דַּעֲבָדִין בֵּיהּ בְּא' דְּאֲדֹנָ"י. מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה תְּקִיעָה, "וְהוֹקַעֲנוּם לַיהֹוָה" (שמואל ב' כא, ו). דְּכַמָּה אֲבָנִין אִזְדַרְקָן בֵּיהּ. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי י' אֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וְדָוִד כְּתִיב "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל" (שמואל א' יז, מ). וּבְהוּ "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) לְאַפָּלָא לֵיהּ מִכָּל דַּרְגִּין דְּבָעֵי לְאִתְאַחֲדָא בְּהוּ. וְכָל דָּא בְּיֵינָא דָּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי כוֹס בְּיַד יְהֹוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר" (תהלים עה, ט) וְכוּ'. וְיַיִן חַי אִתְחָזֵי לְבָרְכָא עֲלֵיהּ. וְאִצְטְרִיךְ (דף קנח' עמוד א')  לְאַרְמֵי בֵּיהּ מַיָּא וְדָא יְמִינָא, דְּהָכִי אִתְחָזֵי לִבְרָכָה וַדַּאי. וְאֵימָתַי יָהֲבִין בֵּיהּ מַיָּא? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּמָטָאן ל'וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ' (בברכת המזון). וְדָא בְּרָכָה וַדַּאי לְבַסְמָא לֵיהּ בִימִינָא. אֲבָל יֵינָא אַחֲרִינָא, יַיִן הַמְשַׁכֵּר דְּלָא קַבִּיל מַיָּא, וְלָא מְבָרְכִין עֲלֵיהּ. אֲבָל דָּא "וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים" (קהלת י, יט) בַּחַיִּים דֶּאֱלֹהִים חַיִּים כַּמָּה דְּאִתְּמָר.

תִּנְיָנָא 'מַלֵּא' וְדָא "וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה" (דברים לג, כג). דִּבְגָלוּתָא אִתְּמָר "וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל" (דברים כח, מח). דְּהָא שְׁכִינְתָּא בְּזִמְנָא דִּקָיְימַת בְּאַתְרַהּ, אִתְקַשְּׁטַת בְּכַמָּה קִישּׁוּטִין וְאִתְמְלִיאַת מִכַּמָּה בִּרְכָאָן. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקַת לְבַר, פָּשְׁטַת מֵעֲלַהּ כָּל אִינוּן קִישּׁוּטִין, וְכָל אִינוּן נְהוֹרִין עִלָּאִין אִתְגַּרִיעוּ מִינַּהּ, כֹּלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא תִּתְהַנֵּי מִינַּיְיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְתַּקְּנַת בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת בְּכֹלָּא. כְּדֵין "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" (דברים ח, ט) וְלֵית בַּהּ פְּגִימוּ.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִיהִי אִלֵּם, דְּאִתְּמָר בַּהּ "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג). אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּקוֹל אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ, וּכְדֵין דִּבּוּר אִתְאַלַּם. אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קנח' עמוד ב)  דְּקָלָא אִתְחַבָּר בַּהּ, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת אִיהִי מִכַּמָּה סְגוּלָּאָן וְאִתְקְרִיאַת 'סְגֻלַּת מְלָכִים'. וְדָא "וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן" (דניאל ז, ח) דְּאִתְּמָר בַּהּ "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב) בְּגִין כָּךְ "מַלֵּא".

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְרוֹקִינַת לְקִבְלַהּ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבָא. וְדָא שְׁבָרִים מִסִּטְרָא דְּד' דְּאֲדֹנָ"י, דְּבֵיהּ "וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם" (שמות כג, כד). דְּכַמָּה טַעֲוָון וְצוּלְמִין קָיְימִין בְּדַרְגִּין, מִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין, צוּלְמִין דְּפַרְזְלָא תַקִּיפִין לַחֲדָא. דִּבְזִמְנָא דְּהַהוּא אֶשָּׁא עִלָּאָה יִתְאַחֵד בְּהוּ, כֻּלְהוֹ יִתָּבְּרוּן וְיִפְּלוּן אֵיבָרִין אֵיבָרִין. וְדָא "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא" (דניאל ב, לה). לְבָתַר אִתְתְּקַף אֵשׁ דָּא, וּבֵיהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א, יח). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא" (דניאל ז, יא). וְדָא שְׂרֵפָה לְאִתְעַבְּרָא בַּהּ מֵעָלְמָא, בְּלֶהָבָה דָּא דְּאִיהוּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דִּינָא תַּקִּיפָא לְאִתּוֹקְדָא בֵּיהּ וַדַּאי.

וְדָא סְקִילָה דַּעֲבָדִין בֵּיהּ בְּא' דְּאֲדֹנָ"י, וזה התיקון נחשב כסקילה לס"מ, נעשית מכח אות א' של אדנ"י, מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה תְּקִיעָה. מצד החכמה תקיעה שנאמר בה "וְהוֹקַעֲנוּם לַיהֹוָה" (שמואל ב' כא, ו). דְּכַמָּה אֲבָנִין אִזְדַרְקָן בֵּיהּ. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי י' אֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. שכמה אבנים נזרקו עליו לסוקלו בכח יחוד "שמע ישראל", והשכינה היא אות י', אב"ן מצד החכמה, ובדוד נאמר, וְדָוִד כְּתִיב "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל" (שמואל א' יז, מ). וּבְהוּ ובאלו ה' חלוקים שנעשו לאבן אחת "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) לְאַפָּלָא לֵיהּ מִכָּל דַּרְגִּין דְּבָעֵי לְאִתְאַחֲדָא בְּהוּ. וְכָל דָּא בְּיֵינָא דָּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ  להפיל אותו מכל המדריגות שרצה להאחז בהם. וכל זה נעשה בסוד היי"ן הזה שהוא תיקון חי, ממנו נמשך חיים למלכות, וסקילה לס"מ, שנאמר ביין, "כִּי כוֹס בְּיַד יְהֹוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר" (תהלים עה, ט) וְכוּ'. וְיַיִן חַי אִתְחָזֵי לְבָרְכָא עֲלֵיהּ. ויין חי שאין בו אחיזה של "אנשי דמים" ראוי לברך עליו, (דף קנח' עמוד א')  וְאִצְטְרִיךְ לְאַרְמֵי בֵּיהּ מַיָּא וְדָא יְמִינָא, דְּהָכִי אִתְחָזֵי לִבְרָכָה וַדַּאי. ויין חי שאין בו אחיזה של "אנשי דמים" ראוי לברך עליו, וצריך להמתיק ולהוסיף בו מים שהם מצד ימין, מצדה חסד, שכך ראוי לברך ברכה ודאי. וְאֵימָתַי יָהֲבִין בֵּיהּ מַיָּא? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּמָטָאן  ומתי נותנים בו מים? אלא בשעה שמגיעים בברכת המזון בברכה השניה לתיבת ל'וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ' (בברכת המזון). וְדָא בְּרָכָה וַדַּאי לְבַסְמָא לֵיהּ בִימִינָא. זו ברכת ה' ודאי שממותקת בימין. אֲבָל יֵינָא אַחֲרִינָא, יַיִן הַמְשַׁכֵּר דְּלָא קַבִּיל מַיָּא, וְלָא מְבָרְכִין עֲלֵיהּ. אבל יין אחר שהוא יין המשכר שהוא דין חזק במיוחד שלא מקבל מיתוק במים –  לא מברכים עליו. אֲבָל דָּא "וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים" (קהלת י, יט) בַּחַיִּים דֶּאֱלֹהִים חַיִּים כַּמָּה דְּאִתְּמָר. עד כאן תיקון יין חי.

תִּנְיָנָא 'מַלֵּא' וְדָא התיקון השני של הכוס הוא 'מלא' וזה "וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָה" (דברים לג, כג). דִּבְגָלוּתָא אִתְּמָר שבגלות נאמר "וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל" (דברים כח, מח). דְּהָא שְׁכִינְתָּא בְּזִמְנָא דִּקָיְימַת בְּאַתְרַהּ, אִתְקַשְּׁטַת בְּכַמָּה קִישּׁוּטִין וְאִתְמְלִיאַת מִכַּמָּה בִּרְכָאָן.  שהרי בזמן שהשכינה שנמצאת במקומה, מתקשטת בכמה קישוטים ומתמלאת בהרבה ברכות. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקַת לְבַר, פָּשְׁטַת מֵעֲלַהּ כָּל אִינוּן קִישּׁוּטִין, וְכָל אִינוּן נְהוֹרִין עִלָּאִין אִתְגַּרִיעוּ מִינַּהּ, כֹּלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא תִּתְהַנֵּי מִינַּיְיהוּ. אבל בשעה שהיא יוצאת לחוץ,פושטת מעליה כל אלה הקישוטים, וכל אלו האורות העליונים נחסרים ממנה, הכל בגלל הסטרא אחרא כשי שלא תהנה מהם. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְתַּקְּנַת בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת בְּכֹלָּא. כְּדֵין  אבל בזמן שנתקנת השכינה בתיקוניה כמו שראוי, אז מתמלאת בכולם, ואז, "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" (דברים ח, ט) וְלֵית בַּהּ פְּגִימוּ. שאין בה פגם

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִיהִי אִלֵּם, דְּאִתְּמָר בַּהּ ועוד השכינה בגלות היא אִלֵּם שנאמר בה "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג). אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּקוֹל אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ, וּכְדֵין דִּבּוּר אִתְאַלַּם.  למה אלא בגלל שה"קול" שהוא ז"א פרש ממנה, ואז דיבור נאלם וח"ו לא מגיע אליה השפע. אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קנח' עמוד ב') דְּקָלָא אִתְחַבָּר בַּהּ, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת אִיהִי מִכַּמָּה סְגוּלָּאָן וְאִתְקְרִיאַת 'סְגֻלַּת מְלָכִים'. וְדָא  אבל בזמן שה"קול" מתחבר זה, אז מתמלאת היא בהרבה סגולות ונקראת "סגולת מלכים" וזה, "וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן" (דניאל ז, ח) דְּאִתְּמָר בַּהּ פה שהיא השכינה – מדברת גדולות מכח הקול שניתן בה. שנאמר בה, "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב) אחת ושתיים הם שלושה – סוד ניקוד סגול, סוד השפע הנקרא סגולת מלכים, בְּגִין כָּךְ "מַלֵּא".

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְרוֹקִינַת לְקִבְלַהּ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבָא.  באותו הזמן שמקבלת השכינה את השפע מתרוקנת כנגדה הסטרא אחרא. וְדָא שְׁבָרִים מִסִּטְרָא דְּד' דְּאֲדֹנָ"י, דְּבֵיהּ  וזה סוד שברים מצד האות ד' של אדנ"י שבה, "וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם" (שמות כג, כד). דְּכַמָּה טַעֲוָון וְצוּלְמִין קָיְימִין בְּדַרְגִּין, מִתְחַבְּרָן אִלֵּין בְּאִלֵּין, צוּלְמִין דְּפַרְזְלָא תַקִּיפִין לַחֲדָא. שכמה אלילים וצלמים עומדים במדרגות, מתחברים אלה באלה, צלמי ברזל חזקים לאחד.  דִּבְזִמְנָא דְּהַהוּא אֶשָּׁא עִלָּאָה יִתְאַחֵד בְּהוּ, כֻּלְהוֹ יִתָּבְּרוּן וְיִפְּלוּן אֵיבָרִין אֵיבָרִין. וְדָא  ובזמן שההוא האש העליונה של השכינה תאחוז בהם, כולם ישברו ויפלו איברים איברים. וזה, "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא" (דניאל ב, לה). לְבָתַר אִתְתְּקַף אֵשׁ דָּא, וּבֵיהּ  בתחילה בכח האבן, ואחר כך תתחזק האש הזאת, ובה, "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בה "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א, יח). בְּהַהוּא זִמְנָא  באותו הזמן, "וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא" (דניאל ז, יא). וְדָא שְׂרֵפָה לְאִתְעַבְּרָא בַּהּ מֵעָלְמָא, בְּלֶהָבָה דָּא דְּאִיהוּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דִּינָא תַּקִּיפָא לְאִתּוֹקְדָא בֵּיהּ וַדַּאי. וזה שריפה שתעבירם מהעולם, בלהבה זו שהוא משיח בן יוסף – דין חזק לשרוף אותם ודאי.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילות רכ"ג - דר"ך מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה רכ"ג: גם בזמן שאין ח"ו זכות בישראל להושע במשפט, יחודו ית' מתגלה על המקטרגים להכניעם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה הֵאַרְתָּ לְיִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם זְכוּת, דִּכְתִיב "וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלַּיְלָה", שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הָיְתָה מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדָּם וְלֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, עַד שֶׁגִּלִּיתָ יִחוּדְךָ עֲלֵיהֶם, מִיָּד "וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה", הֲרֵי אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְקַטְרְגִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם וְלֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת לְהַחֲזִיר אוֹתָם לִמְקוֹמָם, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַדְבִּיק אוֹתָם בַּעֲבוּר יִחוּדְךָ שֶׁהָיָה מִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם, הַדָּא הוּא דִכְתִיב "וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. כְּמוֹ שֶׁרָאִיתָ בְּעֹנִי עַמְּךָ בְּאוֹתָם הַיָּמִים כֵּן תִּרְאֶה עַתָּה. וְאִם יֵשׁ מְקַטְרְגִים לְעַמְּךָ, אִם אֵין זְכוּת לְהַחֲזִיר אוֹתָם לְנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, הֲרֵי יִחוּדְךָ יַעֲמֹד לָנוּ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג אוֹתָנוּ כְּלָל, אֶלָּא יֵאָמֵר בָּהֶם "רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעַס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס", שֶׁבֶּאֱמוּנַת יִחוּדְךָ אָנוּ בּוֹטְחִים בֶּאֱמֶת, וּלְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בְּתִקְוָה טְהוֹרָה.

אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, לָעַד גַּלֵּה כֹּחַ יִחוּדְךָ לַמְיַחֲלִים לְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה דר"ך: אפילו שהארץ בחרבנה – בקדשתה היא עומדת, ותלויה בסוד היחוד שאינו נפגם ואינו משתנה לעולם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי כִּסְאֲךָ הֲרִמּוֹתָ עַל כָּל הֶהָרִים, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן", וְאִם חָשְׁבוּ אוּמוֹת הָעוֹלָם לִשְׁלֹט עָלָיו הֲרֵי לֹא שָׁלְטוּ וַדַּאי, לְפִי שֶׁהוּא רָם וְנִשָּׂא שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא", מָקוֹם שֶׁאֵין מַגִּיעִים שָׁם יְדֵי אוֹיְבִים כְּלָל. וְאִם הוּא נִרְאֶה חָרֵב הֲרֵי אָמְרוּ הֲרֵי הֵם בִּקְדֻשָּׁתָם אַפִילוּ כְּשֶׁהֵם שׁוֹמְמִים, שֶׁאַפִילוּ כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ יִהְיוּ מִתְחַשְּׁכִים בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי יִחוּד שֶׁלְךָ אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה וּבוֹ עוֹמֵד עַתָּה קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ, שֶׁבִּתְחִלָּה נִתְקַדְּשָׁה מִצַּד הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁלְךָ וְהָרֵי שָׁלַט בָּהֶם אוֹיֵב וְנֶאֶמַר בָּהּ "חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ", וּלְפִי שֶׁעַתָּה אַתָּה מְקַיֵּם אוֹתָהּ בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ עוֹד תִּבְנֶה אוֹתָהּ בְּאוֹר יִחוּדְךָ בְּגָלוּי דִּכְתִיב "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ" וכו', בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יֹאמַר "אוֹדְךָ יְהוָֹה כִּי אָנַפְתָּ בִּי", שֶׁהֲרֵי רֶוַח הִרְוִיחוּ יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּנָם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. יִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת מְקַוִּים אֲנַחְנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ בְּתוֹךְ כָּל חֹשֶׁךְ וְצָרָה. גַּלֵּה לָנוּ אוֹר יִחוּדְךָ בְּרֶוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם לָדַעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שִׁמְךָ יְהוָֹה נִקְרָא עַל עֲבָדֶיךָ. אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד שֶׁאֵין זוּלָתְךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.