תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וּמָאן גָּרַם עִנּוּי לִשְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא? אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה "וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת" (אסתר ד, טז), בְּגִין דְּעָאלַת בְּלָא בַּעְלָהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב), דְּבַטִּילוּ בָּהּ אוֹרַיְיתָא, וְדָא גָרַם אִבּוּדָא דְבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (אסתר ד, טז), וְעִם כָּל דָּא אַף עַל גַּב דְּעָאלַת בְּלָא בַּעְלָהּ דְאִיהוּ דִבְרֵי תוֹרָה, עִם כָּל דָּא עָאלַת בַּאֲבָהָן, דְּאִינוּן שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם דְּאִתְעַנַּת בְּהוֹן, וְאִינוּן סַהֲדִין דְעוּלֵימְתָא עָאלַת בֵּיהּ לְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ" (אסתר ב, יג), נַעֲרָה וַדַּאי בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ דְּאִישׁ לֹא יְדָעָהּ אֶלָּא בַּעְלָהּ, וּכְמָה דְ"בָּעֶרֶב הִיא בָאָה" (אסתר ב, יד) נַעֲרָה בְּתוּלָה וַדַּאי, הָכִי נַמִּי "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב, יד) נַעֲרָה בְּתוּלָה וַדַּאי, וּבָהּ עֵרֶב וָבֹקֶר פַּעֲמַיִם קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל בַּעְלָהּ, וְסַהֲדִין עֲלָהּ דְּלָא חֲלִיפַת לֵיהּ הִיא וּבְנָהָא בְאָחֳרָא, וּבְגִין דָּא יִשְׂרָאֵל אָמְרִין בְּכָל יוֹמָא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), שְׁמַ"ע אֶחָ"ד, שֵׁ"ם אָ"ח עַ"ד, אָ"ח נָטִיר לָהּ, בְּגִין דְּאָח לְצָרָה יִוָּלֵד, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אַתָּה סֵתֶר לִי" (תהלים לב, ז), "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" (דברים כח, ו), "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ" (בראשית מט, ח), בְּגִין דְּבֵיהּ יְהֹוָה וּבֵיהּ ד', בֵּיהּ אִיהִי נְטִירָא.
וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה" (אסתר ב, ז), הוּא אוּמָן דִּילָהּ וְאִיהִי אֱמוּנָה דִילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר "כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ" (אסתר ב, כ), וְלָא נָגַע בָּהּ נוּכְרָאָה דְאִיהוּ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בְּגִין דְּאָח עִמָּהּ וַדַּאי, וְאִיהוּ סָתִיר לָהּ מִנֵּיהּ, בְּמַאי סָתִיר לָהּ מִנֵּיהּ? בַּנְּקוּדָה דְאִיהִי קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָד, א"ח נְטִיר ד', דְּלָא יִתְקְרֵיב לְגַבָּהּ אַחֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח), וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי אוֹת בְּרִית, דְּבָהּ אִשְׁתַּלִּים א"ח לְעֶשֶׂר, וּבָהּ אִתְעֲבִיד י', וּמָאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית מִילָה גָּרִים לְאִסְתַּלְקָא מִינֵיהּ שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי יִחוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְשַׁלִּיט עֲלֵיהּ ש"ד דְּאִיהוּ אַחֵר.
(דף נח ע"א) וַדַּאי י' דְּשַׁדַּי, אִיהִי קוֹצָא מִן ד' דְאֶחָד, וְאִם מְשַׁקֵּר אַעֲבַר קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר, וּבְגִין דָּא אָמַר קְרָא "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר" (שמות לד, יד) וְגוֹ', וּבְהַהוּא זִמְנָא דְשָׁלְטָא עַל בַּר נַשׁ שֵׁד דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר, אִיהוּ מִשְׁתַּעְבֵּד בֵּיהּ בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִין, וְחוֹבָא דָא גָרָם לְיִשְׂרָאֵל לְאִשְׁתַּעְבְּדָא בְּהוֹן אוּמִין דְּעָלְמָא.
וּמָאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית בְּכָל אֲתַר דְּאִיהִי, בֵּין בִּבְרִית מִילָה, בֵּין בְּשַׁבָּת וְיֹמִין טָבִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לֵיהּ בְּגִינָהּ בְּכָל אֲתַר, וּמְכַסֵּי עֲלוֹי מִשָּׂנְאוֹי, כְּגַוְונָא דְמֹשֶׁה דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן" (תהלים צא, א), וּכְגַוְונָא דְאֶסְתֵּר דְּסָתִיר לָהּ מֵאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דְּאִיהוּ עָרֵל וְטָמֵא, וְשַׁוִּי בְּאַתְרֵיהּ שֵׁנִית בִּדְיוֹקְנָא דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר" (בראשית כא, יב) וְגוֹ', "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי" (אסתר ב, יד), וְאִיהוּ נָטִיר לָהּ מֵהָמָן הָרָשָׁע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִצַּר תִּצְּרֵנִי" (תהלים לב, ז), דְאִיהוּ צַר וְאוֹיֵב.
וּבְגִין הַאי קִנְאָה דְכַסִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְאוֹת דִּילֵיהּ עַל אֶסְתֵּר, דְּאִיהִי קְדוּשָׁה דִילֵיהּ, דְּלָא אִיהִי קְדוּשָׁה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, אִתְלַבְּשׁוּ עֲשָׂרָה כִּתְרִין תַּתָּאִין בַּעֲשָׂרָה בְּנִין דְּהָמָן, דְּתַמָּן אֵל אַחֵר, דְּהָמָן אָמַר "וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל" (אסתר ג, ט) וְגוֹ', וְכֹלָּא לְנָטְלָא נוּקְמָא מֵאֶסְתֵּר וְאוּמָתָהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה, א), וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָסַר לוֹן בִּידָהָא וּבִידָא דְאוּמָתָהּ, "וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ" (אסתר ט, כה), וְאִיהוּ עָבַד "עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה" (אסתר ה, יד), וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל נוּקְמָא מִנֵּיהּ וּמִבְּנוֹי בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְמָחַאת לְמִצְרָאֵי חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וּמָאן גָּרַם עִנּוּי לִשְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא? וּמִי גָרַם עִנּוּי לַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת? אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה "וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת" (אסתר ד, טז), בְּגִין דְּעָאלַת בְּלָא בַּעְלָהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב), אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר, וּבְכֵן אָבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, מִשּׁוּם שֶׁנִּכְנֶסֶת בְּלִי בַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, דְּבַטִּילוּ בָּהּ אוֹרַיְיתָא, וְדָא גָרַם אִבּוּדָא דְבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי"(אסתר ד, טז), שֶׁבִּטְּלוּ בָהּ תּוֹרָה, וְזֶה גָרַם אָבְדָן שֶׁל בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי. וְעִם כָּל דָּא אַף עַל גַּב דְּעָאלַת בְּלָא בַּעְלָהּ דְאִיהוּ דִבְרֵי תוֹרָה, עִם כָּל דָּא עָאלַת בַּאֲבָהָן, דְּאִינוּן שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם דְּאִתְעַנַּת בְּהוֹן, וְעִם כָּל זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁנִּכְנְסָה בְּלִי בַעְלָהּ, שֶׁהוּא דִבְרֵי תוֹרָה, עִם כָּל זֶה נִכְנְסָה עִם הָאָבוֹת, שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם שֶׁהִתְעַנְּתָה בָהֶם, וְאִינוּן סַהֲדִין דְעוּלֵימְתָא עָאלַת בֵּיהּ לְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ" (אסתר ב, יג), וְהֵם עֵדִים שֶׁהָעַלְמָה נִכְנְסָה עִמּוֹ לַמֶּלֶךְ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ, נַעֲרָה וַדַּאי בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ דְּאִישׁ לֹא יְדָעָהּ אֶלָּא בַּעְלָהּ, נַעֲרָה וַדַּאי בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ, שֶׁאִישׁ לֹא יְדָעָהּ אֶלָּא בַעְלָהּ,
וּכְמָה דְ"בָּעֶרֶב הִיא בָאָה" (אסתר ב, יד) נַעֲרָה בְּתוּלָה וַדַּאי, הָכִי נַמִּי "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב, יד) נַעֲרָה בְּתוּלָה וַדַּאי, וּכְמוֹ שֶׁבָּעֶרֶב הִיא בָאָה נַעֲרָה בְתוּלָה וַדַּאי, כָּךְ גַּם בַּבֹּקֶר הִיא שָׁבָה נַעֲרָה בְתוּלָה וַדַּאי, וּבָהּ עֵרֶב וָבֹקֶר פַּעֲמַיִם קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל בַּעְלָהּ, וְסַהֲדִין עֲלָהּ דְּלָא חֲלִיפַת לֵיהּ הִיא וּבְנָהָא בְאָחֳרָא, וּבָהּ עֶרֶב וָבֹקֶר פַּעֲמַיִם קוֹרִין לְיִשְׂרָאֵל בַּעְלָהּ, וּמְעִידִים עָלֶיהָ שֶׁלֹּא הֶחֱלִיפָה אוֹתוֹ הִיא וּבָנֶיהָ בְּאַחֵר, וּבְגִין דָּא יִשְׂרָאֵל אָמְרִין בְּכָל יוֹמָא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), וּמִשּׁוּם זֶה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה אֶחָד, שְׁמַ"ע אֶחָ"ד, שֵׁ"ם אָ"ח עַ"ד, אָ"ח נָטִיר לָהּ, בְּגִין דְּאָח לְצָרָה יִוָּלֵד, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אַתָּה סֵתֶר לִי" (תהלים לב, ז), שְׁמַ"ע אֶחָ"ד, שֵׁ"ם אָ"ח עֵ"ד, אָ"ח שׁוֹמֵר אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁאָח לְצָרָה יִוָּלֵד, וְעָלָיו נֶאֱמַר אַתָּה סֵתֶר לִי.
"בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" (דברים כח, ו), "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ" (בראשית מט, ח), בְּגִין דְּבֵיהּ יְהֹוָה וּבֵיהּ ד', בֵּיהּ אִיהִי נְטִירָא בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ, יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ יהו"ה וּבוֹ ד', בּוֹ הִיא שְׁמוּרָה. וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה" (אסתר ב, ז), הוּא אוּמָן דִּילָהּ וְאִיהִי אֱמוּנָה דִילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר "כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ" (אסתר ב, כ), וְעָלָיו נֶאֱמַר וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה, הוּא אוֹמֵן שֶׁלָּהּ וְהִיא אֱמוּנָה שֶׁלּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ, וְלָא נָגַע בָּהּ נוּכְרָאָה דְאִיהוּ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בְּגִין דְּאָח עִמָּהּ וַדַּאי, וְאִיהוּ סָתִיר לָהּ מִנֵּיהּ, וְלֹא נָגַע בָּהּ הַנָּכְרִי שֶׁהוּא אֲחַשְׁוֵרוֹ"שׁ, מִשּׁוּם שֶׁאָח עִמָּהּ וַדַּאי, וְהוּא הִסְתִּיר אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. בְּמַאי סָתִיר לָהּ מִנֵּיהּ? בַּמָּה הִסְתִּיר אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ? בַּנְּקוּדָה דְאִיהִי קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָד, א"ח נְטִיר ד', דְּלָא יִתְקְרֵיב לְגַבָּהּ אַחֵר, בַּנְּקֻדָּה שֶׁהִיא הַקּוֹץ שֶׁל הָאוֹת ד' מִן אֶחָד, א"ח שׁוֹמֵר ד' שֶׁלֹּא יִקְרַב אַחֵר אֵלֶיהָ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח), וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי אוֹת בְּרִית, דְּבָהּ אִשְׁתַּלִּים א"ח לְעֶשֶׂר, וּבָהּ אִתְעֲבִיד י', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וְהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ הִיא אוֹת בְּרִית, שֶׁבָּהּ נִשְׁתַּלֵּם א"ח לְעֶשֶׂר, וּבָהּ נַעֲשֶׂה י', וּמָאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית מִילָה גָּרִים לְאִסְתַּלְקָא מִינֵיהּ שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי יִחוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּבְרִית מִילָה, גּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא הַיִּחוּד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשַׁלִּיט עֲלֵיהּ ש"ד דְּאִיהוּ אַחֵר וְשׁוֹלֵט עָלָיו ש"ד שֶׁהוּא אַחֵר.
(דף נח ע"א) וַדַּאי י' דְּשַׁדַּי, אִיהִי קוֹצָא מִן ד' דְאֶחָד, וַדַּאי י' שֶׁל שַׁדַּי, הִיא קוֹץ מִן ד' שֶׁל אֶחָד, וְאִם מְשַׁקֵּר אַעֲבַר קוֹצָא מִן ד' מִן אֶחָד וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר, וּבְגִין דָּא אָמַר קְרָא "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר" (שמות לד, יד) וְגוֹ', וְאִם מְשַׁקֵּר, הֶעֱבִיר קוֹץ מִן ד' מִן אֶחָד וְנִשְׁאָר אַחֵר, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר הַכָּתוּב לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר וְגוֹמֵר, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְשָׁלְטָא עַל בַּר נַשׁ שֵׁד דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר, אִיהוּ מִשְׁתַּעְבֵּד בֵּיהּ בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִין, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁשּׁוֹלֵט עַל אָדָם שֵׁד שֶׁהוּא אֵל אַחֵר, הוּא מִשְׁתַּעְבֵּד בּוֹ בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִים, וְחוֹבָא דָא גָרָם לְיִשְׂרָאֵל לְאִשְׁתַּעְבְּדָא בְּהוֹן אוּמִין דְּעָלְמָא וְחֵטְא זֶה גָרַם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ בָהֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וּמָאן דְּנָטִיר אוֹת בְּרִית בְּכָל אֲתַר דְּאִיהִי, בֵּין בִּבְרִית מִילָה, בֵּין בְּשַׁבָּת וְיֹמִין טָבִין, וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אוֹת הַבְּרִית בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בֵּין בִּבְרִית מִילָה בֵּין בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לֵיהּ בְּגִינָהּ בְּכָל אֲתַר, וּמְכַסֵּי עֲלוֹי מִשָּׂנְאוֹי, כְּגַוְונָא דְמֹשֶׁה דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן" (תהלים צא, א), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר אוֹתוֹ בִּגְלָלָהּ בְּכָל מָקוֹם, וּמְכַסֶּה עָלָיו מִשּׂוֹנְאָיו, כְּמוֹ שֶׁמֹּשֶׁה נֶאֱמַר בּוֹ בְּצֵל שַׁדַּ"י יִתְלוֹנָן, וּכְגַוְונָא דְאֶסְתֵּר דְּסָתִיר לָהּ מֵאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דְּאִיהוּ עָרֵל וְטָמֵא, וְשַׁוִּי בְּאַתְרֵיהּ שֵׁנִית בִּדְיוֹקְנָא דִילָהּ, וּכְמוֹ שֶׁאֶסְתֵּר שֶׁהִסְתִּיר אוֹתָהּ מֵאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהוּא עָרֵל וְטָמֵא, וְשָׂם בִּמְקוֹמָהּ שֵׁנִית (שֵׁדִית) בַּדְּמוּת שֶׁלָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר וְגוֹמֵר, "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי" (אסתר ב, יד), וְאִיהוּ נָטִיר לָהּ מֵהָמָן הָרָשָׁע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִצַּר תִּצְּרֵנִי" (תהלים לב, ז), דְאִיהוּ צַר וְאוֹיֵב שֶׁכָּתוּב מִצַּר תִּצְּרֵנִי, שֶׁהוּא צָר וְאוֹיֵב.
וּבְגִין הַאי קִנְאָה דְכַסִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְאוֹת דִּילֵיהּ עַל אֶסְתֵּר, דְּאִיהִי קְדוּשָׁה דִילֵיהּ, דְּלָא אִיהִי קְדוּשָׁה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, וּמִשּׁוּם הַקִּנְאָה הַזּוֹ שֶׁכִּסָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוֹת שֶׁלּוֹ עַל אֶסְתֵּר, שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין הַקְּדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, אִתְלַבְּשׁוּ עֲשָׂרָה כִּתְרִין תַּתָּאִין בַּעֲשָׂרָה בְּנִין דְּהָמָן, דְּתַמָּן אֵל אַחֵר, הִתְלַבְּשׁוּ עֲשָׂרָה כְתָרִים תַּחְתּוֹנִים בַּעֲשָׂרָה בָנִים שֶׁל הָמָן, שֶׁשָּׁם אֵל אַחֵר, דְּהָמָן אָמַר "וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל" (אסתר ג, ט) וְגוֹ', וְכֹלָּא לְנָטְלָא נוּקְמָא מֵאֶסְתֵּר וְאוּמָתָהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה, א), שֶׁהָמָן אָמַר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקֹל וְגוֹמֵר, וְהַכֹּל לִטֹּל נְקָמָה מֵאֶסְתֵּר וְאֻמָּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָסַר לוֹן בִּידָהָא וּבִידָא דְאוּמָתָהּ, "וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ" (אסתר ט, כה), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָסַר אוֹתָם בְּיָדָיו וּבְיַד אֻמָּתָהּ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, וְאִיהוּ עָבַד "עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה" (אסתר ה, יד), וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל נוּקְמָא מִנֵּיהּ וּמִבְּנוֹי בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְמָחַאת לְמִצְרָאֵי חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. וְהוּא עָשָׂה עֵץ גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל מִמֶּנּוּ נְקָמָה וּמִבָּנָיו בַּשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִכְּתָה אֶת הַמִּצְרִים חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְאִי תֵּימָא אֵיךְ אִיהוּ? אֶלָּא רָזָא דָּא "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג). "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר (דף קכו' עמוד א') הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן דִּבְהוּ אִשְׁתְּמוֹדָע יְקָרָא סְתִימָא דְּכֹלָּא. וְאִינּוּן כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, כְּהַאי רָקִיעַ דְּנָהִיר וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּאִינוּן קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְעָלְמָא, כְּדֵין כְּכוֹכְבַיָּא, נְהָרִין דָּא מִן דָּא, דָּא לְגַבֵּי דָּא. אֲבָל סְתִימָא דְּכֹלָּא אִיהוּ דְּעָבִיד כֹּלָּא. וְאִיהוּ דְּאָמַר 'זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד' (שבועות כ), דְּהָכִי כֻּלְהוֹ עוֹבָדִין אִיהוּ עֲבִיד בְּרִגְעָא חֲדָא. וְתִיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא לְאַנְהָרָא לְתַתָּא. אֲבָל מִילִין סָלְקִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, לְאִתְחַבְּרָא מִילִין דָּא בְּדָא בְּחִיבּוּרָא שְׁלִים. וּנְצִיצוּ נָצִיץ לְכֹלָּא סִטְרִין, וְכֹלָּא אִתְעֲבִיד בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב) בְּרָזָא דְּסְפִירָן קָיְימִין וְאִתְחַזְיָין מִילִין לְתַתָּא. אֲבָל כֹּלָּא תַּלְיָא בְּהַהוּא סְתִימָא דִּלְגַו וַדַּאי. וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דִּתְרֵין יָדִין אִינוּן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא, וְאִינּוּן רַחֲמֵי וְדִינָא.
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא דִּלְגַו בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ תָּדִיר. דְּמָאן דְּלָא עָבִיד הָכִי אִקְרֵי 'מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת'. אֶלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ בְּחִיבּוּרָא חַד וַדַּאי.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג). דְּהָא הָשַׁתָּא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא כֹּלָּא סָתִים אִיהוּ, וּמִלִּין עִלָּאִין לָא אִתְגַּלְיָין בְּגַוָּונָא דִּלְהוֹן. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. (דף קכו' עמוד ב') כְּדֵין כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּגִילּוּיָא לְעֵינֵי כֹּלָּא. כְּדֵין "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ' בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִתְגַּלֵּי כֹּלָּא. אֲבָל "כִּי עַיִן בְּעַיִן", אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי. חַד בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וְחַד בְּשִׁבְעִין דִּילָךְ. דִּכְדֵין "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה) דְּהָא בִּשְׂרָא יִתְתְּקַן נָמֵי, וְכֹלָּא יִשְׁתְּלִים בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בִּנְהֹורִין דִּאִימָא דְּאִתְגַּלְּיָא עַל בְּנִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:
וְאִי תֵּימָא אֵיךְ אִיהוּ? אֶלָּא רָזָא דָּא ואם תאמר איך הוא הדבר? אלא זה הסוד "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג). "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר (דף קכה' עמוד א') הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן דִּבְהוּ אִשְׁתְּמוֹדָע יְקָרָא סְתִימָא דְּכֹלָּא. אלה הם עשר ספירות שבהם נודע כבודו של הסתום מכל האין סוף ב"ה. וְאִינּוּן כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, כְּהַאי רָקִיעַ דְּנָהִיר וַדַּאי. והספירות הם כזוהר הרקיע, כמו הרקיע שמאיר ודאי. וּבְזִמְנָא דְּאִינוּן קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְעָלְמָא, כְּדֵין כְּכוֹכְבַיָּא, נְהָרִין דָּא מִן דָּא, דָּא לְגַבֵּי דָּא, בזמן שהם עומדים להאיר לעולם כמו הכוכבים מאירים זה מזה, וזה לזה, אֲבָל סְתִימָא דְּכֹלָּא אִיהוּ דְּעָבִיד כֹּלָּא. וְאִיהוּ דְּאָמַר 'זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד' (שבועות כ), דְּהָכִי כֻּלְהוֹ עוֹבָדִין אִיהוּ עֲבִיד בְּרִגְעָא חֲדָא. אבל הסתום מכל האין סוף ב"ה הוא הוא שעושה הכל, וזה שנאמר "זכור ושמור בדיבור אחד" שכל המעשים כולם – עושה אותם ברגע אחד. וְתִיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא לְאַנְהָרָא לְתַתָּא. אֲבָל מִילִין סָלְקִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, לְאִתְחַבְּרָא מִילִין דָּא בְּדָא בְּחִיבּוּרָא שְׁלִים. ותשוקת הספירות כולם להאיר למטה אבל הדברים עולים בתיקון שלם, להתחבר הדברים זה בזה בחיבור שלם. וּנְצִיצוּ נָצִיץ לְכֹלָּא סִטְרִין, וְכֹלָּא אִתְעֲבִיד בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וַדַּאי. והתנוצצותם מנצצת לכל הצדדים והכל נעשה בתיקון שלם ודאי. וזה סוד, וְרָזָא דָּא "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב) בְּרָזָא דְּסְפִירָן קָיְימִין וְאִתְחַזְיָין מִילִין לְתַתָּא, אֲבָל כֹּלָּא תַּלְיָא בְּהַהוּא סְתִימָא דִּלְגַו וַדַּאי. בסוד הספירות עומדים להראות הדברים למטה אבל הכל תלוי באותו הסתום שבפנים ודאי, וסוד הדבר וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דִּתְרֵין יָדִין אִינוּן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא, וְאִינּוּן רַחֲמֵי וְדִינָא. ושתי ידיים הם, לכל אחת חמש אצבעות – ה' לימין וה' לשמאל והם בסוד רחמים ודין.
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא דִּלְגַו בְּחִיבּוּרָא חֲדָא.והכל נקשר שאותו הסתום שבפנים בחיבור אחד. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ תָּדִיר. דְּמָאן דְּלָא עָבִיד הָכִי אִקְרֵי 'מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת'. אֶלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ בְּחִיבּוּרָא חַד וַדַּאי. וכך צריך לחבר אותם תמיד, שמי שלא עושה כך נקרא "מקצץ בנטיעות", אלא כך צריך לחבר אותם בחיבור אחד ודאי.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא נאמר, "בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג). דְּהָא הָשַׁתָּא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא כֹּלָּא סָתִים אִיהוּ, וּמִלִּין עִלָּאִין לָא אִתְגַּלְיָין בְּגַוָּונָא דִּלְהוֹן. שהרי עכשיו מצד השכינה הכל הוא סתום ונעלם, והדברים העליונים לא מתגלים בעניינם השלם. אבל לעתיד לבוא, אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. (דף קכו' עמוד ב') כְּדֵין כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּגִילּוּיָא לְעֵינֵי כֹּלָּא. מצד אמא, ואז הכל יתגלה בגילוי לעיני הכל. ובאותו הזמן. כְּדֵין "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ' בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִתְגַּלֵּי כֹּלָּא. בשבעים תקונים אלה של זוהר תניינא יתגלה הכל. אֲבָל "כִּי עַיִן בְּעַיִן", אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי. אבל כי עין בעין יראו אלה שני עיניים מצד אמא ודאי. חַד בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וְחַד בְּשִׁבְעִין דִּילָךְ. דִּכְדֵין אחד בשבעים תיקוני זוהר של רשב"י המאור הקדוש, ואחד בשבעים תיקונים זוהר תניינא אלה שלך הרמח"ל. ואז "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה) דְּהָא בִּשְׂרָא יִתְתְּקַן נָמֵי, וְכֹלָּא יִשְׁתְּלִים בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בִּנְהֹורִין דִּאִימָא דְּאִתְגַּלְּיָא עַל בְּנִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן: שהרי הבשר יתקן גם כן, והכל יושלם בתיקון שלם, באורות אמא שהתגלו על הבנים ודאי אשרי חלקם.
תפילה קפ"ו מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קפ"ו: לכל המאורות פועלי החסד יש שם וגבול לחסדם, אבל יחודו ית' אין לו שם ואין קץ לחסדו.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי לַגְּדֻלָּה שֶׁלְּךָ אֵין הֶפְסֵק, וְזֶה חֶסֶד שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵק. שֶׁכָּל שְׁאָר בַּעֲלֵי הַחֶסֶד – אַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלִים לְהֵיטִיב – אֲבָל אֵין שׁוּם חֶסֶד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ גְּבוּל. אֲבָל אַתָּה "כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ", שֶׁהֲרֵי שָׁמַיִם בְּחֶסֶד נִתְקְנוּ דִּכְתִיב "וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמַיִם", וְזֶה "שָׁם מַיִם", שֶׁהֲרֵי מֵי בְּרָכָה עוֹמְדִים שָׁם לְהַשְׁפִּיעַ לָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הִיא מְקַבֶּלֶת מֵאֵלֶּה שֶׁמַּשְׁפִּיעִים לָהּ, אֲבָל מַשְׁפִּיעִים אֵלֶּה הֵם מֻשְׁפָּעִים מִמְּךָ, אֲבָל אַתָּה מַשְׁפִּיעַ לְכֻלָּם וְאֵין אַתָּה מְקַבֵּל מֵאֲחֵרִים. לְפִיכָךְ חֶסֶד שֶׁלָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חֶסֶד אֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת אֶלָּא מַה שֶּׁבְּכֹחָם. אֲבָל אַתָּה – חֶסֶד שֶׁלְּךָ הוּא גָּדוֹל שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵק "כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ", וְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּךָ מִתְפַּשֵּׁט בְּמַדְרֵגָתוֹ וְהוּא גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד בָּעוֹלָם שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד", וְכַמָּה תְּהִלּוֹת נוֹתְנִים לוֹ, לְפִי הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁהוּא פּוֹעֵל בָּהֶם, שֶׁכְּמוֹ שֶׁלְּכֻּלָם יֵשׁ גְּבוּל כֵּן יֵשׁ לָהֶם שֵׁם לְהַזְכִּיר אוֹתָם בּוֹ וּלְסַפֵּר בָּם שִׁבְחָם, "וּמְהֻלָּל מְאֹד" וַדַּאי, בְּכַמָּה מִינֵי תְּהִלּוֹת לְפִי שֶׁכַּמָּה מִינֵי חֲסָדִים הוּא פּוֹעֵל.
אֲבָל יִחוּד שֶׁלְּךָ אֵין לוֹ שֵׁם, וְכָל שֶׁכֵּן כִּנּוּי שֶׁיַּרְאֶה אוֹתוֹ, וְלֹא תְּהִלָּה שֶׁתּוּכַל לְסַפֵּר שִׁבְחוֹ אֶלָּא "וּמְרֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה", שֶׁהֲרֵי בְּמַדְרֵגוֹת קְדֻשָּׁתְךָ שָׁם נֶאֱמַר "וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ", אֲבָל בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ "וּמְרֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה" וַדַּאי. לְפִיכָךְ "גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד" – לְמַטָּה. "וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר" – לְמַעְלָה. בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ, "כִּי גָּדוֹל מֵעַל" וכו'. וְכָל מַדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ אֱמֶת הֵם, אֲבָל יֵשׁ אֱמֶת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה", שֶׁיָּכוֹל שֶׁקֶר לְכַסּוֹת אוֹתוֹ, אֲבָל אֱמֶת שֶׁלְּךָ בּוֹ "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", אֱמֶת שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, בּוֹ "וַיהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים" וכו', וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ וְלַאֲמִתְּךָ יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים וְהֵם מְשִׂימִים צִפּוּיָם בְּךָ – אַף עַל פִּי שֶׁרוֹאִים כַּמָּה שִׁנּוּיִים בַּזְּמַנִּים מִצַּד אוֹתָהּ שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "לַכֹּל זְמַן וָעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמַיִם", שֶׁהֵם יָ"ד עִתִּים לְטוֹבָה יָ"ד לְרָעָה וְזֶה "בְּיָדְךָ עִתֹּתָי" דַּיְקָא, אֲבָל מִצַּד שֶׁלְּךָ "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי", כֹּחַ, כֻּלָּם לְטוֹבָה שֶׁיָּמִין וּשְׂמֹאל נַעֲשֶׂה אֶחָד, "קוֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּיו", "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ". וּלְפִיכָךְ בְּכָל הַשִּׁנּוּיִים אֵין יִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּנִּים לְפִי שֶׁתִּקְוָתָם בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁאֵין שָׁם שִׁנּוּי דִּכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִּיתִי". גַּלֵּה יִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם "גּוֹי אֶחָד כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת". יְהֹוָה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.