תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
יַד יְהֹוָה מִימִינָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת 'הַיָּד הַגְּדֹלָה'" (שמות יד, לא) מִסִּטְרָא דְחֶסֶד. 'יָד רָמָה' מִסִּטְרָא דְתִפְאֶרֶת, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה". (שמות יד, ח), 'יָד חֲזָקָה' בְּאֶמְצָעִיתָא דְאִיהִי יַד יְהֹוָה הוֹיָ"ה, לְמֶהֱוִי רַחֲמֵי מִכָּל סִטְרָא, דִּינָא כָּבוּשׁ בְּאֶמְצָעִיתָא. יָד רָמָה עֲלָהּ אִתְּמַר "וְהָיָ"ה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ" (זכריה יד, ט). וּתְלַת זִמְנִין י"ד אִנּוּן מ"ב אַזְכָּרוֹת דִּתְּפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא.
י"ד שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי 'הַיָּד הַגְּדוֹלָה' מִימִינָא דְחֶסֶד, דְּתַמָּן חָכְמָה. 'יָד הַחֲזָקָה' מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, דְתַמָּן בִּינָה. 'יָד רָמָה' מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מְעוּטָּר בְּכֶתֶר עַל רֵישֵׁיהּ, תְּפִלֵּי דְמָארֵי עָלְמָא.
שִׁין שֶׁל תְּפִלִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, ש' דִתְלַת רָאשִׁין, ש' דְאַרְבַּע רָאשִׁין, לָקֳבֵל "שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ" (אסתר ב, ט), וְאִינוּן בַּשַּׁחַר שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ, וְלָקֳבֵל אִלֵּין שִׁבְעָה, אִית שִׁבְעָה "רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (אסתר א, יד).
וְתִפְאֶרֶת אִיהוּ כָּבוּשׁ בְּאָת יוּ"ד, עִם ה' תַּתָּאָה, "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ" (בראשית מד, ל), וְאִיהוּ חָבוּשׁ עִם אָת י' מִסִּטְרָא דְה' עִלָּאָה, וּבְגִין דָּא 'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין', דְּאִיהוּ בְגָלוּת עִם יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" (ישעיהו סג, ט) בְּו', לֹא צָר בְּא', בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ עִם יִשְׂרָאֵל לֹא צָר וַדַּאי, וְלֵית צָר אֶלָּא יֵצֶר הָרָע, דְּהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.
וְרָזָא דְמִלָּה "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ" (תהלים צא, יד), 'כִּי בִי' בְּגִימַטְרִיָּא מ"ב אַזְכָּרוֹת דִתְּפִלֵּי, "אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי" (שם), "יִקְרָאֵנִי" בִּקְרִיאַת שְׁמַע, "וְאֶעֱנֵהוּ", הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), יְהֹוָה בְּאַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלֵי דְרֵישָׁא, דְאִינוּן אַרְבַּע אַתְוָון אהי"ה, "וַיְהֹוָה יַעֲנֶה", יְהֹוָה בְּאַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלִּין דְּיָד, דְּאִינוּן אדנ"י. וְאִי תֵימָא לַאו אִינוּן בְּיָד אֶלָּא בַּיִת אֶחָד חֲמִשָּׁאָה – יַד כֵּהָה? הָכִי הוּא וַדַּאי דְּאִיהִי חֲמִשָּׁאָה וְאִיהִי רְבִיעָאָה. רְבִיעָאָה לְיה"ו יַד כֵּהָה. יה"ו אִיהוּ אהי"ה וְסָלִיק לְחוּשְׁבַּן כ"א, וְאַרְבַּע אַתְוָון בִּכְלָל כ"ה. ה' מִן יְהֹוָה רְבִיעָאָה לְיה"ו, וַחֲמִשָּׁאָה לְאהי"ה, דְּאִיהוּ אַרְבַּע בָּתֵּי, וְאִיהוּ בַּיִת חֲמִשָּׁאָה.
(דף ט ע"ב) וְעוֹד אהי"ה אדנ"י סָלְקֵי לְחֻשְׁבַּן אֱלֹהִים, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דַחֲמִשָּׁה בָּתֵּי תְּפִלֵּי, יְהֹוָה אַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין, י' "קַדֶּשׁ לִי" (שמות יג, ב) וְדָא חָכְמָה. ה' "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ" (שמות יג, יא) וְדָא בִינָה, וְאִינוּן לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, דְאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה. ו' "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) תִּפְאֶרֶת, כְּלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא. ה' "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (דברים יא, יג) מַלְכוּת, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.
תְּלַת רְצוּעִין נֶצַח וְהוֹד וִיסוֹד, יְסוֹד רְצוּעָה דְקָשִׁיר וָא"ו עִם ה', "כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (דברי הימים א' כט, יא), דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, תְּרֵין רְצוּעִין נֶצַח וָהוֹד, דַּאֲחִידָן בְּה' עִלָּאָה. וְהַקְּרָנַיִם גְּבוֹהִים, וְהָאַחַת גָּבוֹהַּ מִן הַשֵּׁנִית, אוּף הָכִי תְּרֵין רְצוּעִין חַד אֲרוּכָה וְחַד קְצָרָה, קְצָרָה עַד הֶחָזֶה, אֲרוּכָה עַד טַבּוּרָא.
יַד יְהֹוָה מִימִינָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת 'הַיָּד הַגְּדֹלָה'" (שמות יד, לא) מִסִּטְרָא דְחֶסֶד יַד יהו"ה מִיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה, מִצַּד הַחֶסֶד. 'יָד רָמָה' מִסִּטְרָא דְתִפְאֶרֶת, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (שמות יד, ח), יָד רָמָה מִצַּד הַתִּפְאֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. 'יָד חֲזָקָה' בְּאֶמְצָעִיתָא דְאִיהִי יַד יְהֹוָה הוֹיָ"ה, לְמֶהֱוִי רַחֲמֵי מִכָּל סִטְרָא, – יָד חֲזָקָה בָּאֶמְצַע, שֶׁהִיא יַד יהו"ה הוֹיָ"ה, לִהְיוֹת רַחֲמִים מִכָּל צַד, דִּינָא כָּבוּשׁ בְּאֶמְצָעִיתָא דִּין כָּבוּשׁ בָּאֶמְצַע,. יָד רָמָה עֲלָהּ אִתְּמַר "וְהָיָ"ה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ" (זכריה יד, ט) יָד רָמָה עָלֶיהָ נֶאֱמַר וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.. וּתְלַת זִמְנִין י"ד אִנּוּן מ"ב אַזְכָּרוֹת דִּתְּפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ד הֵם מ"ב אַזְכָּרוֹת שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ.
י"ד שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי 'הַיָּד הַגְּדוֹלָה' מִימִינָא דְחֶסֶד, דְּתַמָּן חָכְמָה י"ד, שְׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, הִיא הַיָּד הַגְּדוֹלָה מִיָּמִין שֶׁל חֶסֶד, שֶׁשָּׁם חָכְמָה. 'יָד הַחֲזָקָה' מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, דְתַמָּן בִּינָה יָד הַחֲזָקָה מִצַּד שֶׁל גְּבוּרָה, שֶׁשָּׁם בִּינָה 'יָד רָמָה' מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מְעוּטָּר בְּכֶתֶר עַל רֵישֵׁיהּ, תְּפִלֵּי דְמָארֵי עָלְמָא .יָד רָמָה מִצַּד שֶׁל עַמּוּד הָאֶמְצָעִי מְעֻטָּר בְּכֶתֶר עַל רֹאשׁוֹ, תְּפִלִּין שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם.
שִׁין שֶׁל תְּפִלִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שִׁין שֶׁל תְּפִלִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. ש' דִתְלַת רָאשִׁין, ש' דְאַרְבַּע רָאשִׁין, ש שֶׁל שָׁלֹשׁ רָאשִׁים, שֶׁל אַרְבַּע רָאשִׁים, לָקֳבֵל "שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ" (אסתר ב, ט), כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֵת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאִינוּן בַּשַּׁחַר שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ, וְהֵם בַּשַּׁחַר שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ, וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ, וְלָקֳבֵל אִלֵּין שִׁבְעָה, אִית שִׁבְעָה "רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (אסתר א, יד) וּכְנֶגֶד הַשֶּׁבַע הָאֵלֶּה, יֵשׁ שֶׁבַע רוֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת.
וְתִפְאֶרֶת אִיהוּ כָּבוּשׁ בְּאָת יוּ"ד, עִם ה' תַּתָּאָה, "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ" (בראשית מד, ל), וְתִפְאֶרֶת הוּא כָּבוּשׁ בָּאוֹת יוֹ"ד עִם ה' הַתַּחְתּוֹנָה, וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ, וְאִיהוּ חָבוּשׁ עִם אָת י' מִסִּטְרָא דְה' עִלָּאָה, וְהוּא חָבוּשׁ עִם אוֹת י' מִצַּד שֶׁל ה' הָעֶלְיוֹנָה, וּבְגִין דָּא 'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין', דְּאִיהוּ בְגָלוּת עִם יִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם זֶה אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, שֶׁהוּא בַּגָּלוּת עִם יִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" (ישעיהו סג, ט) בְּו', לֹא צָר בְּא', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, בְּו', לֹא צָר בְּא'. בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ עִם יִשְׂרָאֵל לֹא צָר וַדַּאי, וְלֵית צָר אֶלָּא יֵצֶר הָרָע, דְּהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא עִם יִשְׂרָאֵל, וַדַּאי לֹא צָר, וְאֵין צָר אֶלָּא יֵצֶר הָרָע, שֶׁהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.
וְרָזָא דְמִלָּה "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ" (תהלים צא, יד), 'כִּי בִי' בְּגִימַטְרִיָּא מ"ב אַזְכָּרוֹת דִתְּפִלֵּי, וְסוֹד הַדָּבָר – כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, כִּי בִי בְּגִימַטְרִיָּא מ"ב אַזְכָּרוֹת שֶׁל תְּפִלִּין, "אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי" (שם), "יִקְרָאֵנִי" בִּקְרִיאַת שְׁמַע, "וְאֶעֱנֵהוּ",, אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי, יִקְרָאֵנִי – בִּקְרִיאַת שְׁמַע – וְאֶעֱנֵהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז תִּקְרָא וַיהָוֹה יַעֲנֶה. יְהֹוָה בְּאַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלֵי דְרֵישָׁא, דְאִינוּן אַרְבַּע אַתְוָון אהי"ה, "וַיְהֹוָה יַעֲנֶה", ה' בְּאַרְבַּע בָּתֵּי הַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁהֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת אהי"ה, וַיהו"ה יַעֲנֶה. יְהֹוָה בְּאַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלִּין דְּיָד, דְּאִינוּן אדנ"י יהו"ה בְּאַרְבַּע בָּתֵּי הַתְּפִלִּין שֶׁל יָד שֶׁהֵם אדנ"י. וְאִי תֵימָא לַאו אִינוּן בְּיָד אֶלָּא בַּיִת אֶחָד חֲמִשָּׁאָה – יַד כֵּהָה? וְאִם תֹּאמַר, אֵינָם בַּיָּד, אֶלָּא בַּיִת אֶחָד חֲמִישִׁי, יָד כֵּהָה? הָכִי הוּא וַדַּאי דְּאִיהִי חֲמִשָּׁאָה וְאִיהִי רְבִיעָאָה. רְבִיעָאָה לְיה"ו יַד כֵּהָה. יה"ו אִיהוּ אהי"ה וְסָלִיק לְחוּשְׁבַּן כ"א, כָּךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁהִיא חֲמִישִׁית וְהִיא רְבִיעִית, רְבִיעִית לְיה"ו יָד כֵּהָה, יה"ו הוּא אהי"ה, וְעוֹלָה לְחֶשְׁבּוֹן כ"א, וְאַרְבַּע אַתְוָון בִּכְלָל כ"ה וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת בִּכְלַל כ"ה. ה' מִן יְהֹוָה רְבִיעָאָה לְיה"ו, וַחֲמִשָּׁאָה לְאהי"ה, דְּאִיהוּ אַרְבַּע בָּתֵּי, וְאִיהוּ בַּיִת חֲמִשָּׁאָה ה' מִן יהו"ה רְבִיעִית לְיה"ו וַחֲמִישִׁית לְאהי"ה, שֶׁהִיא אַרְבַּע בָּתִּים, וְהוּא הַבַּיִת הַחֲמִישִׁי.
(דף ט ע"ב) וְעוֹד אהי"ה אדנ"י סָלְקֵי לְחֻשְׁבַּן אֱלֹהִים, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דַחֲמִשָּׁה בָּתֵּי תְּפִלֵּי, וְעוֹד אהי"ה אדנ"י עוֹלִים לְחֶשְׁבּוֹן אֱלֹהִי"ם, שֶׁהוּא הַכְּלָל שֶׁל חֲמִשָּׁה בָּתֵּי תְפִלִּין. יְהֹוָה אַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין, י' "קַדֶּשׁ לִי" (שמות יג, ב) וְדָא חָכְמָה. ה' "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ" (שמות יג, יא) וְדָא בִינָה, וְאִינוּן לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, דְאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה. ו' "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) תִּפְאֶרֶת, כְּלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא. ה' "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (דברים יא, יג) מַלְכוּת, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה יהו"ה – אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת, י' – קַדֵּשׁ לִי, וְזוֹ חָכְמָה, ה' – וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, וְזוֹ בִינָה, וְהֵם לְיָמִין וּשְׂמֹאל, שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה, ו' – שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, תִּפְאֶרֶת כּוֹלֵל שֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, ה' – וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, מַלְכוּת – שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה.
תְּלַת רְצוּעִין נֶצַח וְהוֹד וִיסוֹד, שָׁלֹשׁ רְצוּעוֹת – נֵצַח הוֹד וִיסוֹד. יְסוֹד יְסוֹד רְצוּעָה דְקָשִׁיר וָא"ו עִם ה', "כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (דברי הימים א' כט, יא), דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, רְצוּעָה שֶׁקּוֹשֶׁרֶת וָא"ו עִם ה', כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁאוֹחֵז בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. תְּרֵין רְצוּעִין נֶצַח וָהוֹד, דַּאֲחִידָן בְּה' עִלָּאָה שְׁתֵּי רְצוּעוֹת נצַח וְהוֹד, שֶׁאֲחוּזִים בְּה' עֶלְיוֹנָה, וְהַקְּרָנַיִם גְּבוֹהִים, וְהָאַחַת גָּבוֹהַּ מִן הַשֵּׁנִית, וְהַקַּרְנַיִם גְּבוֹהִים, וְהָאַחַת גְּבוֹהָה מִן הַשֵּׁנִית אוּף הָכִי תְּרֵין רְצוּעִין חַד אֲרוּכָה וְחַד קְצָרָה, קְצָרָה עַד הֶחָזֶה, אֲרוּכָה עַד טַבּוּרָא אַף כָּךְ שְׁתֵּי רְצוּעוֹת – אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה. קְצָרָה עַד הֶחָזֶה, אֲרֻכָּה עַד הַטַּבּוּר.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
בְּצִיצִית דְּאִינוּן ד' צִיצִיּוֹת, ד' אַתְוָן יהו"ה מִתְחַבְּרָן לָקֳבֵל לִבָּא בְּזִמְנָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, לְחַבְּרָא חַד בְּחַד, דִּכְתִיב "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו).
בְּאָת שַׁבָּת דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות טז, כט), דְּבִשְׁאָר יוֹמִין "כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח).
(דף ח' עמ' ב') אֲבָל בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ" (שמות טז, כט), וּכְדֵין קְרִיבוּ אֶשְׁתַּכַּח וַדַּאי.
וּתְפִילִין לָאו אִינוּן בְּשַׁבְּתָא, דְּהָא שַׁבָּתָא מְחַבֵּר לוֹן וְלָא יֶחֱזֵי פְּגִימוּ בְּאָת דָּא. וְאִי תֵּימָא צִיצִית נָמֵי? תָּא חֲזֵי, תְּפִלִּין אִינוּן לְחַבְּרָא לוֹן. אֲבָל צִיצִית, נַהִירוּ דְּנָפִיק מֵחִיבּוּרָא דִּלְהוֹן.
בְּאָת בְּרִית, דְּמָאן דִּמְקַיֵּם אָת בְּרִית דְּלָא לְאַעֲלָא לֵיהּ בַּאֲתַר נוּכְרָאָה, גָּרִים קְרִיבוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּמָאן דְּפַגִים לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אַפְרִישׁ לְהוּ. וְעֲלֵיהּ כְּתִיב "בֹּגֵדָה יְהוּדָה" (ירמיהו ג, ח) כְּמַאן דְּנָטִיל עֵיטָא לְמָרְדָא בְּמַלְכָּא. בְּגִין כָּךְ "יַכְרֵת יְהֹוָה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב" (מלאכי ב, יב) תְּרֵין אֲהָלִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב" (במדבר כד, ה) בְּגִין דְּאַפְרִישׁ מִינַּיְיהוּ הַהוּא דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְחַבְּרָא בְּהוּ. אֲבָל מָאן דְּנָטִיר לֵיהּ אִתְּמָר בֵּיהּ "יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ" (תהלים קמח, יד). מַאי עַם קְרוֹבוֹ? אֵלָא עַם דַּעֲבָדִין לֵיהּ קוֹרְבָא בְּשְׁכִינְתָּא, דְּהָא בְּחֵילָא דְּמִילָה דְּאִית לְהוּ, יָכְלִין לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא.
אֲבָל שְׁאָר אוּמִין, "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי" (תהלים קמז, כ). וְיִשְׂרָאֵל בְּגִין מִילָּה דְּאִית בְּהוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ וְאִשְׁתַּכַּח קָרִיב לִשְׁכִינְתָּא. וּמִילָה רָזָא דְּקָרְבָּן אִיהוּ וַדַּאי, דְּמִקְרַב לְהוּ לְכֻלְּהוּ אַתְוָן כַּחֲדָא. בְּגִין כָּךְ חֶדָוָתָא אִיהִי קַמֵּי מַלְכָּא וְחֶדְוָתָא לְכֹלָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קד, לא), דָּא שְׁכִינְתָּא, "יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (שם) דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא:
בְּצִיצִית דְּאִינוּן ד' צִיצִיּוֹת, ד' אַתְוָן יהו"ה מִתְחַבְּרָן לָקֳבֵל לִבָּא בְּזִמְנָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, לְחַבְּרָא חַד בְּחַד, בציצית, הם ד' ציציות – ד' אותיות הוי"ה המתחברים כנגד הלב בזמן קריאת שמע שכנגדו עומד ראש השכינה לחברם אחד באחד, ככתוב דִּכְתִיב "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו).
בְּאָת שַׁבָּת דְּאִתְּמָר בֵּיהּ באות שבת שנאמר בו "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות טז, כט), דְּבִשְׁאָר יוֹמִין שבשאר הימים נאמר "כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח).
(דף ח' עמ' ב') אֲבָל בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ" (שמות טז, כט), וּכְדֵין קְרִיבוּ אֶשְׁתַּכַּח וַדַּאי. שבשאר הימים נאמר "כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ", אבל בשבת נאמר "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ", "איש" הוא הקדוש ב"ה, "מקומו" היא השכינה, ואז קרבתם נמצאת ודאי. וּתְפִילִין לָאו אִינוּן בְּשַׁבְּתָא, דְּהָא שַׁבָּתָא מְחַבֵּר לוֹן וְלָא יֶחֱזֵי פְּגִימוּ בְּאָת דָּא. ולכן אין מניחים תפלין בשבת, שהרי השבת מחברת אותם ביחד, ולא יראה פגם באות הזה. וְאִי תֵּימָא צִיצִית נָמֵי? תָּא חֲזֵי, תְּפִלִּין אִינוּן לְחַבְּרָא לוֹן. אֲבָל צִיצִית, נַהִירוּ דְּנָפִיק מֵחִיבּוּרָא דִּלְהוֹן. ואם תשאל, הרי ציצית היא אות, ע"כ למה שלא תאסר בשבת? בוא וראה, תפלין נועדו לחבר אותם ביחד ממש. אבל הציצית, היא הארה שיוצאת מחיבורם.
בְּאָת בְּרִית, דְּמָאן דִּמְקַיֵּם אָת בְּרִית דְּלָא לְאַעֲלָא לֵיהּ בַּאֲתַר נוּכְרָאָה, גָּרִים קְרִיבוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. באות ברית, שמי ששומר אות ברית שלא להכניסו באתר נוכרי – מקום זר דהיינו, שפחה, נידה, גויה, זונה, פנויה, מי ששומר גורם לקרב קודשא ב"ה ושכינתה. וּמָאן דְּפַגִים לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אַפְרִישׁ לְהוּ. ומי שפוגם אותו ח"ו כאילו מפריד קודשא ב"ה ושכינתא ומרחיקם זה מזה. ועליו כתוב וְעֲלֵיהּ כְּתִיב "בֹּגֵדָה יְהוּדָה" (ירמיהו ג, ח) כְּמַאן דְּנָטִיל עֵיטָא לְמָרְדָא בְּמַלְכָּא. ונחשב כבוגד וכמי שנוטל עצה למרוד במלך. לפיכך בְּגִין כָּךְ "יַכְרֵת יְהֹוָה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב" (מלאכי ב, יב) תְּרֵין אֲהָלִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ שני אוהלים שנאמר בהם "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב" (במדבר כד, ה) בְּגִין דְּאַפְרִישׁ מִינַּיְיהוּ הַהוּא דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְחַבְּרָא בְּהוּ. "אהלי יעקב" שני אוהלים, השכינה וישראל, "יעקב" הוא הקב"ה. שני אוהלים שנאמר בהם "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב", בגלל שפגם באות ברית שתכליתו חיבור זכר בנקבה, גרם להרחיק מהם את ההוא שנותן להם את השפע דהיינו קודשא ב"ה שצריך להתחבר בהם.
אֲבָל מָאן דְּנָטִיר לֵיהּ אִתְּמָר בֵּיהּ אבל מי ששומר אותו נאמר עליו "יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ" (תהלים קמח, יד). מַאי עַם קְרוֹבוֹ? אֵלָא עַם דַּעֲבָדִין לֵיהּ קוֹרְבָא בְּשְׁכִינְתָּא, דְּהָא בְּחֵילָא דְּמִילָה דְּאִית לְהוּ, יָכְלִין לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא. מהו "יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ"? אלא העם שגורמים לו קרבה לשכינה, וזה בכח שמירת ברית המילה שיש להם, יכולים לתקן התיקון הזה.
אֲבָל שְׁאָר אוּמִין, אבל שאר האומות שאינם ישראל לרבות אלה שרק נימולים אבל אין להם פריעה ומציצה ואינם מזרע ישראל נאמר עליהם "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי" (תהלים קמז, כ). וְיִשְׂרָאֵל בְּגִין מִילָּה דְּאִית בְּהוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ וְאִשְׁתַּכַּח קָרִיב לִשְׁכִינְתָּא. וישראל, בזכות המילה שיש בהם, הקדוש ב"ה שורה עליהם, ונמצא קרוב לשכינה.
וּמִילָה רָזָא דְּקָרְבָּן אִיהוּ וַדַּאי, דְּמִקְרַב לְהוּ לְכֻלְּהוּ אַתְוָן כַּחֲדָא. והמילה, סוד הקורבן הוא ודאי, שמקרב להם לכל האותיות שהם סוד בנין העולמות והאדם כאחד. בְּגִין כָּךְ חֶדָוָתָא אִיהִי קַמֵּי מַלְכָּא וְחֶדְוָתָא לְכֹלָּא. לפיכך, שמחה היא לפני המלך ושמחה לכל כשהכל בחיבור. באותו הזמן נאמר, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם" (תהלים קד, לא), דָּא שְׁכִינְתָּא, "יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (שם) דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא:
תפילות ל"א - ל"ג מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה ל"א: קִוּוּיַם שֶׁל הַמַּשְׂכִּילִים גּוֹרֵם לְאוֹת ו' אוֹת אֱמֶת לְהִזְדַּהֵר בְּיִשְׂרָאֵל וּלְקַשֵּׁר ב' יודי"ן שֶׁהֵם תְּרֵין מְשִׁיחִין כְאֶחָד.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי פַּרְנָסַת כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּיָדֶיךָ, בִּשְׁנֵי יוּדִין, "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ" וְכוּ', י"אהדונה"י וְאֵלֶּה שְׁנֵי יוּדִין שֶׁמִּתְקַשְּׁרִים בְּיִשְׂרָאֵל בִּשְׁנֵי מְשִׁיחִין, ו' אוֹתִיּוֹת נִשְׁאָרוֹת בָּאֶמְצַע, וְזֶה אוֹת אֱמֶת לְחַבֵּר אוֹתָם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶיךָ", מִיָּד "וְיֵּרְדְּ מִיָם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ", וְזֶה הָרָקִיעַ שֶׁבּוֹ "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", לְהִזְדַּהֵר בְּתוֹךְ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּקִוּוּי שֶׁלָּהֶם שֶׁמַּמְשִׁיךְ ו' זֹאת לִמְקוֹמָהּ, וְזֶה, "וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן… מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה ל"ב: ע"י קִוּוּיַם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִמָּשֵׁךְ כֹּחַ יִּחוּדוֹ יִתְ' אֶל נִשְׁמַת הַמָּשִׁיחַ הָעוֹמֵד בֵּין הַקְּלִפּוֹת, וּבְצֵאתוֹ מִשָּׁם בְּסוֹד אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח יִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי נָחָשׁ עוֹמֵד לִנְשֹׁךְ בְּכַמָּה נְשִׁיכִים לָאַיָּלָה שֶׁלְּךָ, וְעָשָׂה לָהּ חֶבְלֵי לֵידָה, אֲבָל אַתָּה אֶחָד, הֲרֵי בְּכֹחֲךָ תַּעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ בְּרָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה, שֶׁהֵם "בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" וּמִיָּד יֵאָמֵר בָּהֶם "עַד כִּי יָבֹא שִׁלֹּה וְלוֹ יִקְהָת עַמִּים". וְזֶה יָבֹ"א שִילֹ"ה שֶׁהוּא גִּימַ' נָחָ"שׁ לְהַכּוֹת שִׁנֵּיהֶם שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְיֵאָמֵר בָּהֶם "שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ", "מִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טֶרֶף". וְכַמָּה אוֹבְדִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר" וְכוּ', מִיָּד אֵין עוֹד שֶׁקֶר שֶׁיְּכַסֶּה עַל אֱמֶת, אֶלָּא "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", בְּרֹאשׁ זֶה שֶׁיָּרַד לָאָרֶץ. וְאִם אֵין זְכוּת בְּיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי קִוּוּי שֶׁלָּהֶם יַמְשִׁיךְ כֹּחֲךָ לְגַבָּם, מִיָּד "וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה ל"ג: פ"ר דְאִימָּא בְּסוֹד מֵי הַמִּקְוֵה תָּפֵר אֶת הַשְּׁבוּעָה לְהַאֲרִיךְ הַגָּלוּת עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אִם נִשְׁבַּעְתָּ לְהַאֲרִיךְ גָּלוּת לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה מִצַּד אִימָא עִלָּאָה שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה, הֲרֵי מִ"י יָפֵר, שֶׁהִיא אִימָא וַדַּאי, שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ לְהָפֵ"ר הַשְּׁבוּעָה, בְּ"פָּר" שֶׁלָּהּ, גִּימַ' מנצפ"ך, שֶׁהֵם הַמִּקְוֶה, שֶׁבָּהֶם "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה", צָרָה וַדַּאי,. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ, וְזֶה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, וְזֶה יִהְיֶה שֶׁיּוֹשִׁיעַ אוֹתָם בְּעֵת צָרָה, סִיתוּם הַכֹּל. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.