תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וּבָהּ מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים בָּכָאן, בְּגִין דְּאִינוּן תַּרְעִין דְּדִמְעָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר שַׁעֲרֵי דִּמְעָה לֹא נִנְעָלוּ, וּבְגִין דְּאִיהִי דִמְעָה דִלְהוֹן, דָּכְיָם וַדַּאי, וְצַדִּיק בָּהּ דָּ"ךְ יָ"ם, וְהָא אוּקְמוּהוּ "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם" (תהלים עד, כא), וּבֵיהּ "אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ" (תהלים לט, יג), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי" (שמות ג, ט).
תְּנוּעָה דְסָלִיק לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ דָּא רָבִי"עַ, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרֵי זָקֵ"ף גָּדוֹ"ל, וְאִיהִי אִתְקְרִיאַת "קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים מח, ג), וּבְאָן אִיהוּ זַקְפָא לְגַבֵּיהּ, בִּתְרֵין נְהָרוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהֹוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב" (שמות טו, ו), וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא), מַאי בִּימִינְךָ? דָא גְדוּלָה, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרֵי זָקֵ"ף גָּדוֹ"ל, וְכַד נָחֲתַת בְּצַדִּיק אִתְקְרִיאַת זָקֵף קָטָ"ן. וּמַאי אִיהִי תְּנוּעָה דְקָא נָחִית לָהּ? דָּא תְּבִי"ר, רָבִי"עַ לִימִינָא, אֶרֶךְ אַפַּיִם עַל בֵּינוּנִים, וּבֵיהּ אִיהוּ מַאֲרִי"ךְ, תְּבִי"ר לִשְׂמָאלָא, תְּבִירוּ דְחַיָּיבַיָּא, חַד סָלִיק בִּתְקִיעָ"ה וּמַאֲרִיךְ בָּהּ. וְחַד נָחִית לָהּ בִּשְׁבָרִי"ם, שַׁלְשֶׁלֶ"ת דָּא תְרוּעָ"ה קִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ, דִיּוֹקְנָא דְשׁוּרֵ"ק דִּלְתַתָּא, בְּשַׁלְשֶׁלֶ"ת סָלְקָא, בְּשֻׁרֵ"ק נָחְתָא, הַאי אִיהוּ סֻלָּם דְּסָלְקָא לְעֵילָא, וְהַאי אִיהוּ סֻלָּם דְּנָחְתָא לְתַתָּא, וְהַיְינוּ דַרְגָּ"א תְרֵ"י טַעֲמֵ"י.
וְעִנּוּיָא דִשְׁכִינְתָּא אַף עַל גַּב דְּאִיהִי בִּתְלַת סִטְרִין, בִּתְקִיעָ"ה דְאִיהִי דִינָא רַפְיָא רָפֵ"ה, וּבִשְׁבָרִי"ם דְּאִיהוּ דִינָא קַשְׁיָא דָגֵ"שׁ גְּבוּרָה, לֵית לָהּ עִנּוּיָא כְּעִנּוּיָא דְּבַעֲלָהּ דְּאִיהוּ תְרוּעָ"ה, שַׁלְשֶׁלֶ"ת, וְרָזָא דְמִלָּה "אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה" (שמות לב, יח) דָא שְׁבָרִי"ם, וְאֵין קוֹל עַנוֹת חֲלוּשָׁה דָא תְּקִיעָ"ה, אֶלָּא "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שמות לב, יח) דָּא תְרוּעָ"ה, דְּסָלְקָא בְּעִנּוּיָיא דָא בָתַר דָּא כִּתְרוּעָה, וּבְגִין דָּא "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה" (תהלים פט, טז), אַף עַל גַּב דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְּעִנּוּיָיא מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, לֵית עִנּוּיָיא כְּעִנּוּיָא דְּבַעֲלָהּ, תְּרוּעָ"ה דְאִיהִי תוֹרָ"ה עַיִ"ן אַנְפִּין, וְאִיהִי תְרוּעָה דִילֵיהּ, וּבְגִין דָּא אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעִי תְרוּעָה.
(דף מח ע"א) דָּבָר אַחֵר "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שמות לב, יח), דָּא אִיהוּ עִנּוּיָא דְאָנֹכִי שׁוֹמֵעַ, דְּאִיהִי צָוְוחַת בְּכָל יוֹמָא לְמַעְלָה, הִיא וּבְנָהָא, וְקָרָאן לֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין עֵרֶב וָבֹקֶר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וְכָל בַּר נַשׁ דְּאִית לֵיהּ עִנּוּי מִשְּׁכִינְתָּא, דְאִיהִי עַנְיָא בְגָלוּתָא, רְחִיקָא מִן בַּעְלָהּ, וְקָרָא לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, דִּיְהֵא נָחִית לְגַבָּהּ, וַדַּאי עֲלֵיהּ אִתְּמַר "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שמות לב, יח), קוֹל דְּעִנּוּיָא דְהַאי עַנְיָא אָנֹכִי שֹׁמֵעַ.
קָם אֶחָד בְּקִירְטָא וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְחַד בְּקַשְׁתָּא דָא בְרִית צַדִּיק, עֲלֵיהּ אִתְּמַר שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ פָּזֵ"ר גָּדוֹ"ל, גִּירִין דִּילָהּ אִינוּן צַדִּיקִים דְּיִשְׂרָאֵל דְּקַבִּילוּ בְרִית, דְּבִזְכוּתֵיהּ נָפְקִין מִגָּלוּתָא, וְרָזָא דְמִלָּה הֵא לָהֶם זֶרַע, דְּאִינוּן טִיפִּין וְדָּא זַרְקָ"א.
קָמוּ תַּנָּאִין וַאֲמוֹרָאִין דִּלְעֵילָא וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ מַטָּרָה תְּהֵא אֲגִינַת עֲלָךְ מֵחִצִּים בְּגָלוּתָא, עֲלָךְ אִתְּמַר "לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם" (תהלים צא, ה), וְקַשְׁתָּא וְחִצָּא דְסִטְרָא דִקְדוּשָׁה יָגֵן עֲלָךְ, "וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ" (תהלים צא, ד), צִנָּה דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְסֹחֵרָה דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, אֲמִתּוֹ דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וּבָהּ מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים בָּכָאן, בְּגִין דְּאִינוּן תַּרְעִין דְּדִמְעָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר שַׁעֲרֵי דִּמְעָה לֹא נִנְעָלוּ, וּבָהּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים בּוֹכִים, מִשּׁוּם שֶׁהֵם שַׁעֲרֵי דִמְעָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעָלוּ, וּבְגִין דְּאִיהִי דִמְעָה דִלְהוֹן, דָּכְיָם וַדַּאי, וְצַדִּיק בָּהּ דָּ"ךְ יָ"ם, וְהָא אוּקְמוּהוּ "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם" (תהלים עד, כא), וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא הַדִּמְעָה שֶׁלָּהֶם, דָּכְיָם וַדַּאי, וְצַדִּיק בָּהּ דַּ"ךְ יָ"ם, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, וּבֵיהּ "אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ" (תהלים לט, יג), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי" (שמות ג, ט). וּבוֹ אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי.
תְּנוּעָה דְסָלִיק לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ דָּא רָבִי"עַ, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרֵי זָקֵ"ף גָּדוֹ"ל, וְאִיהִי אִתְקְרִיאַת "קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים מח, ג), הַתְּנוּעָה שֶׁמַּעֲלָה אוֹתָהּ לְבַעְלָהּ זֶה רָבִי"עַ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן נִקְרָא זָקֵ"ף גָּדוֹ"ל, וְהִיא נִקְרֵאת קִרְיַת מֶלֶךְ רָב,וּבְאָן אִיהוּ זַקְפָא לְגַבֵּיהּ, בִּתְרֵין נְהָרוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהֹוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב" (שמות טו, ו), וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא), וְאֵיפֹה הוּא זוֹקֵף אֵלָיו? בִּשְׁנֵי נְהָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יהו"ה תִּרְעַץ אוֹיֵב, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. מַאי בִּימִינְךָ? דָא גְדוּלָה, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרֵי זָקֵ"ף גָּדוֹ"ל, וְכַד נָחֲתַת בְּצַדִּיק אִתְקְרִיאַת זָקֵף קָטָ"ן, מַה זֶּה בִּימִינְךָ? זוֹ גְדֻלָּה, בְּאוֹתוֹ זְמַן נִקְרָא זָקֵ"ף גָּדוֹ"ל, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת בְּצַדִּיק נִקְרֵאת זָקֵ"ף קָטָ"ן. וּמַאי אִיהִי תְּנוּעָה דְקָא נָחִית לָהּ? וּמַה הִיא הַתְּנוּעָה שֶׁמּוֹרִידָהּ אוֹתָהּ? דָּא תְּבִי"ר, רָבִי"עַ לִימִינָא, אֶרֶךְ אַפַּיִם עַל בֵּינוּנִים, וּבֵיהּ אִיהוּ מַאֲרִי"ךְ, זֶה תְבִי"ר, רָבִי"עַ לְיָמִין, אֶרֶךְ אַפַּיִם עַל בֵּינוֹנִיִּים, וּבוֹ הוּא מַאֲרִי"ךְ. תְּבִי"ר לִשְׂמָאלָא, תְּבִירוּ דְחַיָּיבַיָּא, חַד סָלִיק בִּתְקִיעָ"ה וּמַאֲרִיךְ בָּהּ. וְחַד נָחִית לָהּ בִּשְׁבָרִי"ם, תְּבִי"ר לִשְׂמֹאל, שִׁבְרוֹן הָרְשָׁעִים, אֶחָד עוֹלֶה בִתְקִיעָ"ה וּמַאֲרִיךְ בָּהּ, וְאֶחָד מוֹרִיד אוֹתָהּ בִּשְׁבָרִי"ם. שַׁלְשֶׁלֶ"ת דָּא תְרוּעָ"ה קִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ, דִיּוֹקְנָא דְשׁוּרֵ"ק דִּלְתַתָּא, בְּשַׁלְשֶׁלֶ"ת סָלְקָא, בְּשֻׁרֵ"ק נָחְתָא, שַׁלְשֶׁלֶ"ת זוֹ תְרוּעָ"ה, הַקֶּשֶׁר שֶׁל שְׁנֵיהֶם, דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל שׁוּרֵ"ק שֶׁלְּמַטָּה, בְּשַׁלְשֶׁלֶ"ת עוֹלֶה, בְּשׁוּרֵ"ק יוֹרֵד, הַאי אִיהוּ סֻלָּם דְּסָלְקָא לְעֵילָא, וְהַאי אִיהוּ סֻלָּם דְּנָחְתָא לְתַתָּא, וְהַיְינוּ דַרְגָּ"א תְרֵ"י טַעֲמֵ"י, זֶהוּ סֻלָּם (חֹלֵ"ם) שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה, וְזֶהוּ סֻלָּם (חִירֵק) שֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה, וְהַיְנוּ דַרְגָּ"א שְׁנֵ"י טְעָמִי"ם.
וְעִנּוּיָא דִשְׁכִינְתָּא אַף עַל גַּב דְּאִיהִי בִּתְלַת סִטְרִין, בִּתְקִיעָ"ה דְאִיהִי דִינָא רַפְיָא רָפֵ"ה, וְעִנּוּי שֶׁל הַשְּׁכִינָה, אַף עַל גַּב שֶׁהִיא בִשְׁלֹשָׁה צְדָדִים, בִּתְקִיעָ"ה שֶׁהִיא דִין הָרָפֶה רָפֶ"ה, וּבִשְׁבָרִי"ם דְּאִיהוּ דִינָא קַשְׁיָא דָגֵ"שׁ גְּבוּרָה, לֵית לָהּ עִנּוּיָא כְּעִנּוּיָא דְּבַעֲלָהּ דְּאִיהוּ תְרוּעָ"ה, שַׁלְשֶׁלֶ"ת, וּבִשְׁבָרִי"ם שֶׁהוּא דִין הַקָּשֶׁה דָּגֵ"שׁ גְּבוּרָה, אֵין לָהּ עִנּוּי כְּעִנּוּי שֶׁל בַּעְלָהּ שֶׁהִיא תְרוּעָ"ה, שַׁלְשֶׁלֶ"ת, וְרָזָא דְמִלָּה "אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה" (שמות לב, יח) דָא שְׁבָרִי"ם, וְאֵין קוֹל עַנוֹת חֲלוּשָׁה דָא תְּקִיעָ"ה, אֶלָּא "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שמות לב, יח) דָּא תְרוּעָ"ה, דְּסָלְקָא בְּעִנּוּיָיא דָא בָתַר דָּא כִּתְרוּעָה, וְסוֹד הַדָּבָר – אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, זֶה שְׁבָרִי"ם, וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה, זוֹ תְקִיעָ"ה, אֶלָּא קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, זוֹ תְרוּעָ"ה, שֶׁעוֹלָה בְעִנּוּי, זֶה אַחַר זֶה כִּתְרוּעָה, וּבְגִין דָּא "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה" (תהלים פט, טז), אַף עַל גַּב דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְּעִנּוּיָיא מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, לֵית עִנּוּיָיא כְּעִנּוּיָא דְּבַעֲלָהּ, וּמִשּׁוּם זֶה אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, אַף עַל גַּב שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא בְעִנּוּי מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, אֵין עִנּוּי כְּעִנּוּי שֶׁל בַּעְלָהּ, תְּרוּעָ"ה דְאִיהִי תוֹרָ"ה עַיִ"ן אַנְפִּין, וְאִיהִי תְרוּעָה דִילֵיהּ, וּבְגִין דָּא אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעִי תְרוּעָה תְּרוּעָ"ה שֶׁהִיא תוֹרָ"ה עַיִ"ן פָּנִים, וְהִיא הַתְּרוּעָה שֶׁלּוֹ, וּמִשּׁוּם זֶה אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה.
(דף מח ע"א) דָּבָר אַחֵר "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שמות לב, יח), דָּא אִיהוּ עִנּוּיָא דְאָנֹכִי שׁוֹמֵעַ, דְּאִיהִי צָוְוחַת בְּכָל יוֹמָא לְמַעְלָה, הִיא וּבְנָהָא, וְקָרָאן לֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין עֵרֶב וָבֹקֶר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, דָּבָר אַחֵר, קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, זֶהוּ עִנּוּי שֶׁל אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, שֶׁהִיא צוֹעֶקֶת בְּכָל יוֹם לְמַעְלָה, הִיא וּבָנֶיהָ, וְקוֹרְאִים לוֹ פַּעֲמַיִם עֶרֶב וָבֹקֶר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְכָל בַּר נַשׁ דְּאִית לֵיהּ עִנּוּי מִשְּׁכִינְתָּא, דְאִיהִי עַנְיָא בְגָלוּתָא, רְחִיקָא מִן בַּעְלָהּ, וְקָרָא לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, דִּיְהֵא נָחִית לְגַבָּהּ, וְכָל אָדָם שֶׁיֶּשׁ לוֹ עִנּוּי מֵהַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא עֲנִיָּה בַגָּלוּת, רְחוֹקָה מִבַּעְלָהּ, וְקוֹרֵא לוֹ בְּכָל יוֹם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּרֵד אֵלֶיהָ, וַדַּאי עֲלֵיהּ אִתְּמַר "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (שמות לב, יח), וַדַּאי עָלָיו נֶאֱמַר קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, קוֹל דְּעִנּוּיָא דְהַאי עַנְיָא אָנֹכִי שֹׁמֵעַ קוֹל שֶׁל הָעִנּוּי שֶׁל הָעֲנִיָּה אָנֹכִי שֹׁמֵעַ.
קָם אֶחָד בְּקִירְטָא וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְחַד בְּקַשְׁתָּא דָא בְרִית צַדִּיק, עֲלֵיהּ אִתְּמַר שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ פָּזֵ"ר גָּדוֹ"ל, קָם אֶחָד עִם קֶלַע, וְזוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, וְאֶחָד עִם קֶשֶׁת, זֶה בְּרִית צַדִּיק, עָלָיו נֶאֱמַר שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ פָּזֵ"ר גָּדוֹ"ל, גִּירִין דִּילָהּ אִינוּן צַדִּיקִים דְּיִשְׂרָאֵל דְּקַבִּילוּ בְרִית, דְּבִזְכוּתֵיהּ נָפְקִין מִגָּלוּתָא, הַחִצִּים שֶׁלָּהּ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ בְּרִית, שֶׁבִּזְכוּתוֹ יוֹצְאִים מִן הַגָּלוּת, וְרָזָא דְמִלָּה הֵא לָהֶם זֶרַע, דְּאִינוּן טִיפִּין וְדָּא זַרְקָ"א וְסוֹד הַדָּבָר – הֵא לָכֶם זֶרַע, שֶׁהֵם טִפּוֹת, וְזוֹ זַרְקָ"א. קָמוּ תַּנָּאִין וַאֲמוֹרָאִין דִּלְעֵילָא וּבָרִיכוּ לֵיהּ, קָמוּ תַנָּאִים וְאָמוֹרָאִים שֶׁלְּמַעְלָה וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ, וְאָמְרוּ מַטָּרָה תְּהֵא אֲגִינַת עֲלָךְ מֵחִצִּים בְּגָלוּתָא, עֲלָךְ אִתְּמַר "לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם" (תהלים צא, ה), וְאָמְרוּ: מַטָּרָה (עֲטָרָה) תְּהֵא מְגִנָּה עָלֶיךָ מֵהַחִצִּים בַּגָּלוּת, עָלֶיךָ נֶאֱמַר לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם, וְקַשְׁתָּא וְחִצָּא דְסִטְרָא דִקְדוּשָׁה יָגֵן עֲלָךְ, וְקֶשֶׁת וְחֵץ שֶׁל צַד הַקְּדֻשָּׁה יָגֵן עָלֶיךָ, "וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ" (תהלים צא, ד), וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ, צִנָּה דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְסֹחֵרָה דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, אֲמִתּוֹ דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא צִנָּה – זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, וְסֹחֵרָה – זוֹ שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה, אֲמִתּוֹ – זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תָּא חֲזֵי, הָשַׁתָּא חִיבּוּרָא עִלָּאָה בִּטְמִירוּ אִזְדַּמַּן, בְּגִין דְּלָאו לְאִסְתַּכְּלָא תָּמָן מְסָאֲבָא. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא יִתְתְּקַן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, וְלֵית דְּחִילוּ מִכֹּלָּא. כְּדֵין "גִּלָּה צִדְקָתוֹ" (תהלים צח, ב) וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (תהלים צח, ג). דָּא רָזָא, "זָכַר חַסְדּוֹ", חֶסֶד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ בְּגָלוּתָא "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" (איכה ב, ג). וְכָל חֶסֶד דָּא דְּאִתְגָּרַע מִינַּיְיהוּ בְּגָלוּתָא, כֹּלָּא יִתְהַדָּר לְהוּ כְּחַד בְּפוּרְקָנָא. וְעוֹד, "וֶאֶמוּנָתוֹ", רָזָא דָּא "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהלים קכו, ה). דִּבְגָלוּתָא כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין זְרָעִין (דף צט' עמוד ב') יִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא חַקְלָא עִלָּאָה וְלָא אִתְגַּלְיָין בְּגִין גָּלוּתָא. אִי תֵּימָא דְּאִתְאֲבִידוּ? חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטַר לְהוּ לְעֵילָא וְכֻלְהוֹ יִצְמְחוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי וְיִקְצֹרוּן לְהוּ. דִּכְתִיב בְּהוּ "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא, יא). כְּדֵין וֶאֶמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
בְּהַהוּא זִמְנָא "רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (תהלים צח, ג). הָכָא רָזָא עִלָּאָה, דְּכַמָּה אִינוּן בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת דְּבְחוּץ לָאָרֶץ, דְּתָמָן אַתְקִינוּ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין. וְאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ" (זכריה ט, ז) וְאוּקְמוּהָ. וּמַאי דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא לְחוּד הֲוַת מִנַּהֲרָא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין יִתְתַּקְּנוּן בְּגִילּוּיָא שְׁלִים, וּמִתַּמָּן יִתְגַּלּוּן בְּאִינוּן אֲתָרִין דְּתָמָן אִתְעֲבִידוּ. וּכְדֵין נְהִירוּ דִּקְדֻשָּׁתָא יָנְהִיר בְּהוּ אַף עַל גַּב דְּאִינוּן לְבַר, וּבְדָא יִתְתְּקַן כָּל עָלְמָא בְּגִין כָּךְ "רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (תהלים צח, ג) וַדַּאי. דִּבְכָל סְטַר עָלְמָא אִתְגַּלִיאַת, בְּגִילּוּיָא דִּנְהוֹרָא דְּאִתְפְּשַׁט תָּמָן כַּמָּה דְּאִתְּמָר. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל:
> התיקונים שנעשו בגלות לא נאבדים אלא נשמרים לעתיד לבוא, סוד ברינה יקצורו
תָּא חֲזֵי, הָשַׁתָּא חִיבּוּרָא עִלָּאָה בִּטְמִירוּ אִזְדַּמַּן, בְּגִין דְּלָאו לְאִסְתַּכְּלָא תָּמָן מְסָאֲבָא. בוא וראה, בזמן הזה מזדמן החיבור העליון של קב"ה ושכינתא / זו"ן בהעלם, כדי שלא יתסכלו שם אלה הטמאים, יזונו עיניהם וינקו מהשפע, אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא יִתְתְּקַן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, וְלֵית דְּחִילוּ מִכֹּלָּא. אבל בזמן הגאולה, הכל יתוקן בתיקון שלם, ואין שום פחד מכלום. ואז כְּדֵין "גִּלָּה צִדְקָתוֹ" (תהלים צח, ב) וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (תהלים צח, ג). דָּא רָזָא, זה סוד "זָכַר חַסְדּוֹ", חֶסֶד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ בְּגָלוּתָא חסד שנאמר בו בגלות "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" (איכה ב, ג). וְכָל חֶסֶד דָּא דְּאִתְגָּרַע מִינַּיְיהוּ בְּגָלוּתָא, כֹּלָּא יִתְהַדָּר לְהוּ כְּחַד בְּפוּרְקָנָא. וכל החסד הזה שנחסר מהם בגלות, הכל יחזור להם כאחד בגאולה. וְעוֹד, "וֶאֶמוּנָתוֹ", רָזָא דָּא זה סוד "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהלים קכו, ה). דִּבְגָלוּתָא כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין זְרָעִין (דף צט' עמוד ב') יִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא חַקְלָא עִלָּאָה וְלָא אִתְגַּלְיָין בְּגִין גָּלוּתָא. שבגלות, כמה תיקונים עליונים זורעים ישראל בשדה העליון שהיא השכינה, ולא מתגלים בגלל הגלות. אִי תֵּימָא דְּאִתְאֲבִידוּ? אם תתמה שמה נאבדו? חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטַר לְהוּ לְעֵילָא וְכֻלְהוֹ יִצְמְחוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי וְיִקְצֹרוּן לְהוּ. חס ושלום, אלא הקב"ה שומר אותם למעלה, וכולם יצמחו לעתיד לבוא, וישראל יקצרו אותם. שכתוב דִּכְתִיב בְּהוּ "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא, יא). כְּדֵין ואז "וֶאֶמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל".
> התיקונים שנעשים בחוץ לארץ נשמרים ועליהם תאיר הארת הגאולה מא"י ומהם לכל העולם
בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן "רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (תהלים צח, ג). הָכָא רָזָא עִלָּאָה, כאן סוד עליון, דְּכַמָּה אִינוּן שכמה הם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת דְּבְחוּץ לָאָרֶץ, דְּתָמָן אַתְקִינוּ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין. שבהם תיקנו ישראל כמה תיקונים עליונים, ונאמר בהם וְאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ" (זכריה ט, ז) וְאוּקְמוּהָ וזה נתבאר. וּמַאי דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא לְחוּד הֲוַת מִנַּהֲרָא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, ומה שבתחילה היתה הארץ הקדושה מאירה מהאור העליון, בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין יִתְתַּקְּנוּן בְּגִילּוּיָא שְׁלִים, וּמִתַּמָּן יִתְגַּלּוּן בְּאִינוּן אֲתָרִין דְּתָמָן אִתְעֲבִידוּ. בזמן הגאולה, כל התיקונים יתקונו בגילוי שלם, ומשם יתגלו באלו המקומות ששם נעשו. וּכְדֵין נְהִירוּ דִּקְדֻשָּׁתָא יָנְהִיר בְּהוּ אַף עַל גַּב דְּאִינוּן לְבַר, ואז אור הקדושה יאיר בהם, אף על גב שהם מחוץ לארץ הקדושה, וּבְדָא יִתְתְּקַן כָּל עָלְמָא בְּגִין כָּךְ ובזה יתוקן כל העולם, לכן "רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (תהלים צח, ג) וַדַּאי. דִּבְכָל סְטַר עָלְמָא אִתְגַּלִיאַת, בְּגִילּוּיָא דִּנְהוֹרָא דְּאִתְפְּשַׁט תָּמָן כַּמָּה דְּאִתְּמָר. שתתגלה ישועת אלהינו בכל מקום בעולם, בגילוי האור שיתפשט שם כמו שנאמר. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל: אשרי חלקם של ישראל.
תפילה קנ"ח מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קנח: בזמן בהמ"ק היו ישראל מתדבקים בה' בכח הקרבנות. ואימא עלאה מתעטרת עליהם ב-נ' שעריה ועושה אותם בני חורין, ושכחה מסתלקת מהם. ובכח התשובה והקווי מידת ואמת תצילם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְּחוּ בְּךָ", שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיוּ ג' שֵׁמוֹת שׁוֹלְטִים עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהֵם אהי"ה יהו"ה אהי"ה וּמַרְאִים (בְּגִימַ') חַיִּי"ם לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וְלָמָּה זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מִתְדַּבְּקִים בְּךָ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּכַמָּה קָרְבָּנוֹת, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "קָרְבָּן לַיהוָֹה", שֶׁכֵּן הָיוּ מִתְקָרְבִים כֻּלָּם בְּד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ, וְכָל הָעוֹלָם הָיָה נִמְשָׁךְ אַחֲרֵיהֶם לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ עַד שֶׁנִּתְקַשֵּׁר הַכֹּל בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ, וְנֶאֶמַר בָּהֶם "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים" וכו', מִיָּד "כִּי שָׁם צִוָּה יְהוָֹה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם".
וְתוֹרָה שֶׁלְּךָ הִיא עֵץ חַיִּי"ם, דִּכְתִיב "עֵץ חַיִּי"ם הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ". מְקוֹם גִּלּוּי שֶׁלְּךָ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית לְהוֹצִיא מִשָּׁם הוֹרָאָה לְכָל הָעוֹלָם, דִּכְתִיב "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה" וּמִיָּד הָיוּ נִקְשָׁרִים כָּל יִשְׂרָאֵל בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּךָ ואִימָא עִלָּאָה מִתְעַטֶּרֶת עֲלֵיהֶם וְעוֹשָׂה אוֹתָם בְּנֵי חוֹרִין בְּ-נ' שְׁעָרִים שֶׁלָּהּ, בָּהּ "וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר".
וּבִזְמַן שֶׁחָרַב הַבַּיִת חַיִּים אֵלֶּה פָּסְקוּ מִן הָעוֹלָם, וְנֶאֶמַר בְּיִשְׂרָאֵל "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִּי" וכו'. נ' שְׁעָרִים שֶׁל אִימָא נִסְתַּלְּקוּ מֵהֶם וּמִיָּד נֶאֱמַר בָּהֶם "הָיְתָה לָמַ"ס", וְזֶה סִינַ"י שֶׁשָּׁם עוֹמְדִים נ' שְׁעָרִים אֵלֶּה, וּכְשֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה מִסִּינַי נֶאֱמַר בָּהֶם, "חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת", אַל תִּקְרִי חָרוּת אֶלָּא חֵירוּת, וְשִׁכְחָה נִסְתַּלְּקָה מֵהֶם שֶׁהוּא מִצַּד עֲמָלֵק, וְזֶה מַ"ס שַׂר שֶׁל שִׁכְחָה, שֶׁעָלָיו אָמְרוּ 'מ' וְס' שֶׁבַּלֻּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִים', בְּכַמָּה נִסִּים מִצַּד אִימָא שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים", וְזֶה הָיָה נוֹטֵל הַכֹּחַ שֶׁל זֶה הַמַּס כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל. וּבְשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת חָזַר הַמַּס זֶה לִמְקוֹמוֹ, וּמִיָּד "הָיְתָה לָמַס", וְס"מ הָרָשָׁע נוֹטֵל מֵהֶם כָּל טוּב וּמַנִּיחָם עֲנִיִּים וְדַלִּים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת" וְנֶאֶמַר בָּהֶם "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "כִּי גָּדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. "הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ" לְעוֹרֵר אִימָא עִלָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה וּמִיָּד חַיִּים יִזְדַּמְּנוּ לָהֶם "הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ" – וַדַּאי. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, הֲרֵי קִוּוּי שֶׁלָּהֶם יַעֲמֹד לְגַלּוֹת תְּשׁוּבָה זֹאת לָהֶם, דִּכְתִיב "הַשִׁיבֵנוּ יְהוָֹה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה", שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁהֵם מְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ כֵּן אַתָּה תְּצַפֶּה לִישׁוּעָתָם, דִּכְתִיב "וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָֹה לְחַנְנְכֶם" וְלָכֵן "יָרוּם לְרַחַמְכֶם כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָֹה אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ". וּמֶה הָעֲנִיּוּת וְהַדַּלּוּת לֹא הִנִּיחָה מִדָּה טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שְׁנֵי בָּנוֹת, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָּנוֹת הַב הַב", וְהֵם שָׁטֵי כָּזָב, הֲרֵי יִשְׂרָאֵל בֹּטְחִים בְּךָ וְנֶאֶמַר בָּהֶם "וְלֹא פָּנָה אֶל רְהָבִים וְשָׁטֵי כָּזָב". לְפִיכָךְ אֱמֶת שֶׁלְּךָ יַעֲמֹד לָהֶם לְהַצִּילָם מִן אֵלֶּה שִׂפְתֵי שֶׁקֶר, אֵלֶּה שְׂפָתַיִם שֶׁלְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתַּח" וכו', יִפָּתְחוּ נֶגְדָּם לָתֵת לָהֶם כַּמָּה בְּרָכוֹת בֶּאֱמֶת שֶׁשּׁוֹלֵט בָּהֶם, דִּכְתִיב "בָּהּ שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד", מִיָּד יִחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מִתְדַּבְּקִים בְּךָ בִּדְבֵקוּת אֶחָד וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בְּךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.