Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף כב ע"ב) 'כְּסוּתָהּ' דָּא כִסּוּיָא דְצִיצִית, וְעַטִּיפוּ דִילֵיהּ, וּתְפִלִּין דְּיָד, דְּאִתְּמַר בָּהּ "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (תהלים קב, א), 'וְעוֹנָתָהּ' דָּא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, דְּ"אִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ" (שמות כא, יא) לִשְׁכִינְתָּא, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף, לֵית לֵיהּ כִּסּוּפָא מִן שְׁכִינְתָּא, חָצִיף אִיהוּ! וְעוֹד "אֵין כָּסֶף" לָא יְהֵא לֵיהּ כִּסּוּפָא לְעָלְמָא דְאָתֵי.
וְ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), וּבְגִין דָּא "כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ" (שמות כב, כו), דָא גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה, "הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שם), דָא גִלְגּוּלָא תִנְיָינָא, "בַּמֶּה יִשְׁכָּב" (שם), דָּא גִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה, וְאִלֵּין אִינוּן תְּלַת לְבוּשִׁין, דִּתְלַת כִּסּוּיָין, דִּתְלַת גַּוָּונִין דְּעֵינָא, דְּאִינוּן לְבוּשִׁין לְבַת עַיִן, דְּאִיהִי נִשְׁמָתָא.
וּבְאִלֵּין תְּלַת אִתְּמַר "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג, יז), וְלָקֳבֵל תְּלַת זִמְנִּין אִינוּן תְּלַת גַּוָּונִין דִּשְׁרַגָּא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב), "וַיֵּרָא" הָא גַוָּון חַד, "בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" הָא גַוָּון תִּנְיָינָא, "וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ" (שמות ג, ב) הָא תְּלָתָא, וְאִינוּן לָקֳבֵל שְׁלֹשָׁה גַוָּונִין דְּעֵינָא, "בְּלַבַּת אֵשׁ" דָּא בַּת עַיִן, בְּהַהוּא זִמְנָא דִיְהוֹן נְהִירִין תְּלַת גַּוָּונִין דְּעֵינָא, דְאִינוּן לָקֳבֵל תְּלַת גַּוָּונִין דְּקֶשֶׁת, מִיָּד "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), וּבְהַהוּא זִמְנָא "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן" (ישעיהו נב, ח).
אוֹר דְּעֵינָא הוּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בַּת עַיִן בֵּיתָא דִילָהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא דְיִתְפַּנֵּי עַנָּנָא מִן בַּת עֵינָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ" (איכה ג, מד) וְגוֹ', דְּאִיהִי תְּבַלּוּל דְּעֵינָא, דָא רוֹמִי רַבְּתָא. שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה עֲתִידָה לְמֵימַר לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, "לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת" (בראשית כד, לא), אָנֹכִי דִיְצִיאַת מִצְרַיִם, וְאַף עַל גַּב 'דְּאֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים', דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי אֲסוּרָה בְגָלוּתָא, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה יִפְרוֹק לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), דְּאִיהִי יְמִינָא פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, דְּלֵית מִלְתָא דָא תַלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָּא, יְמִין עִלָּאָה דִשְׁכִינְתָּא.
בְּהַהוּא זִמְנָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" (דברים לב, יא), דְאִיהוּ יְרוּשָׁלַם, ק"ן ו' "עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" (שם), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (שמות יט, ד).
דִּבְזִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְגָלוּתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ" (בראשית ח, ט) וְגוֹ', אֶלָּא בְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְיַיחֲדַת עִם בַּעְלָהּ, וְכַמָּה נְפָשׁוֹת יְתֵרִין קָא נָחֲתִין עִמָּהּ, לְדַיָּירָא בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ' לְדֹרֹתָם" (שמות לא, טז), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְתַקֵּן לָהּ דִּירָה נָאָה בְּלִבֵּיהּ, וְכֵלִים נָאִים בְּאֵיבָרִים דִּילֵיהּ, וְאִשָּׁה נָאָה דְאִיהִי נִשְׁמָתֵיהּ, דִּבְגִינָהּ שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי נִשְׁמַת כָּל חַי עֲלֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ "שָׁבַת" בְּחָד, "וַיִּנָּפַשׁ" בְּחָד, בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהוּ "שָׁבַת" עֲלַיְיהוּ, וּבִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהוּ "וַיִּנָּפַשׁ" עֲלַיְיהוּ, וְיָהִיב לוֹן נַפְשָׁאן יְתֵירָן.

שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

(דף כב ע"ב)  'כְּסוּתָהּ' דָּא כִסּוּיָא דְצִיצִית, וְעַטִּיפוּ דִילֵיהּ, וּתְפִלִּין דְּיָד, דְּאִתְּמַר בָּהּ "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (תהלים קב, א), כְּסוּתָהּ זֶה כִּסּוּי הַצִּיצִית וְעִטּוּף שֶׁלָּהּ, וּתְפִלִּין שֶׁל יָד, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף.  'וְעוֹנָתָהּ' דָּא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ, דְּ"אִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ" (שמות כא, יא) לִשְׁכִינְתָּא, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף, וְעֹנָתָהּ זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ. שֶׁאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, לַשְּׁכִינָה, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף,  לֵית לֵיהּ כִּסּוּפָא מִן שְׁכִינְתָּא, חָצִיף אִיהוּ! וְעוֹד "אֵין כָּסֶף" לָא יְהֵא לֵיהּ כִּסּוּפָא לְעָלְמָא דְאָתֵי אֵין לוֹ בּוּשָׁה מִן הַשְּׁכִינָה, הוּא חָצוּף. וְעוֹד אֵין כָּסֶף, לֹא יִהְיֶה לוֹ כִּסּוּפִים לָעוֹלָם הַבָּא.

 וְ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), וּבְגִין דָּא "כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ" (שמות כב, כו), דָא גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה, וְהֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָבֶר, וּמִשּׁוּם כָּךְ כִּי הִיא כְּסוּתֹה לְבַדָּהּ – זֶה גִלְגּוּל הָרִאשׁוֹן, "הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שם), דָא גִלְגּוּלָא תִנְיָינָא, הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ – זֶה גִלְגּוּל שֵׁנִי,  "בַּמֶּה יִשְׁכָּב" (שם), דָּא גִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה, בַּמֶּה יִשְׁכָּב – זֶה גִלְגּוּל שְׁלִישִׁי,  וְאִלֵּין אִינוּן תְּלַת לְבוּשִׁין, דִּתְלַת כִּסּוּיָין, דִּתְלַת גַּוָּונִין דְּעֵינָא, דְּאִינוּן לְבוּשִׁין לְבַת עַיִן, דְּאִיהִי נִשְׁמָתָ וְאֵלּוּ הֵם שְׁלֹשָׁה לְבוּשִׁים שֶׁל שְׁלֹשָׁה כִסּוּיִים שֶׁל שְׁלֹשָׁה צִבְעֵי הָעַיִן, שֶׁהֵם לְבוּשִׁים לְבַת עַיִן שֶׁהִיא נְשָׁמָה.

וּבְאִלֵּין תְּלַת אִתְּמַר "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג, יז), וּבִשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה אָמַר, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ,  וְלָקֳבֵל תְּלַת זִמְנִּין אִינוּן תְּלַת גַּוָּונִין דִּשְׁרַגָּא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב)וּכְנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הַצְּבָעִים, פְּעָמִים הֵם שְׁלֹשֶׁת הַצְּבָעִים שֶׁל הַנֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהו"ה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה "וַיֵּרָא" הָא גַוָּון חַד, וַיֵּרָא – הֲרֵי צֶבַע אֶחָד, "בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" הָא גַוָּון תִּנְיָינָא, בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה – הֲרֵי צֶבַע שֵׁנִי,  "וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ" (שמות ג, ב) הָא תְּלָתָא, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה,  וְאִינוּן לָקֳבֵל שְׁלֹשָׁה גַוָּונִין דְּעֵינָא, וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת צִבְעֵי הָעַיִן. "בְּלַבַּת אֵשׁ" דָּא בַּת עַיִן, בְּלַבַּת אֵשׁ זוֹ בַּת עַיִן,  בְּהַהוּא זִמְנָא דִיְהוֹן נְהִירִין תְּלַת גַּוָּונִין דְּעֵינָא, דְאִינוּן לָקֳבֵל תְּלַת גַּוָּונִין דְּקֶשֶׁת, מִיָּד "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם" (בראשית ט, טז), בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיוּ מְאִירִים שְׁלֹשֶׁת צִבְעֵי הָעַיִן, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, מִיָּד וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, וּבְהַהוּא זִמְנָא "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן" (ישעיהו נב, ח) וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן – כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יהו"ה צִיּוֹן.

 אוֹר דְּעֵינָא הוּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בַּת עַיִן בֵּיתָא דִילָהּ, אוֹר הָעַיִן הוּא עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, בַּת עַיִן הַבַּיִת שֶׁלָּהּ,  בְּהַהוּא זִמְנָא דְיִתְפַּנֵּי עַנָּנָא מִן בַּת עֵינָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ" (איכה ג, מד) וְגוֹ', דְּאִיהִי תְּבַלּוּל דְּעֵינָא, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיִּתְפַּנֶּה הֶעָנָן מִבַּת הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ וְגוֹמֵר, שֶׁהִיא הַתְּבַלּוּל שֶׁל הָעַיִן,  דָא רוֹמִי רַבְּתָא זוֹ רוֹמָא רַבָּתִי,. שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה עֲתִידָה לְמֵימַר לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, "לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת" (בראשית כד, לא), הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה עֲתִידָה לוֹמַר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָּה תַעֲמוֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, אָנֹכִי דִיְצִיאַת מִצְרַיִם, אָנֹכִי שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם.  וְאַף עַל גַּב 'דְּאֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים', דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי אֲסוּרָה בְגָלוּתָא, וְאַף עַל גַּב דְּאֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, שֶׁהִיא שְׁכִינָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַגָּלוּת, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה יִפְרוֹק לָהּ, שְׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה תִּפְדֶּה אוֹתָהּ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר,  דְּאִיהִי יְמִינָא פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, דְּלֵית מִלְתָא דָא תַלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָּא, יְמִין עִלָּאָה דִשְׁכִינְתָּא, שֶׁהִיא יָמִין פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה תָלוּי אֶלָּא בִתְשׁוּבָה, הַיָּמִין הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַשְּׁכִינָה. בְּהַהוּא זִמְנָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" (דברים לב, יא), דְאִיהוּ יְרוּשָׁלַם, בְּאוֹתוֹ זְמַן הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, שֶׁהִיא יְרוּשָׁלַיִם,  ק"ן ו' "עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" (שם), ק"ן ו', עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (שמות יט, ד) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי.

דִּבְזִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְגָלוּתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ" (בראשית ח, ט) וְגוֹ', אֶלָּא בְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, נֶאֱמַר בָּהּ וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ וְגוֹמֵר, אֶלָּא בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים.  וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְיַיחֲדַת עִם בַּעְלָהּ, וְכַמָּה נְפָשׁוֹת יְתֵרִין קָא נָחֲתִין עִמָּהּ, לְדַיָּירָא בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְאוֹתוֹ זְמַן מִתְיַחֶדֶת עִם בַּעְלָהּ, וְכַמָּה נְפָשׁוֹת יְתֵרוֹת יוֹרְדוֹת עִמָּהּ לָדוּר עִם יִשְׂרָאֵל.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ' לְדֹרֹתָם" (שמות לא, טז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם.  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְתַקֵּן לָהּ דִּירָה נָאָה בְּלִבֵּיהּ, וְכֵלִים נָאִים בְּאֵיבָרִים דִּילֵיהּ, אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמְּתַקֵּן לָהּ דִּירָה נָאָה בְּלִבּוֹ, וְכֵלִים נָאִים בָּאֵיבָרִים שֶׁלּוֹ,  וְאִשָּׁה נָאָה דְאִיהִי נִשְׁמָתֵיהּ, דִּבְגִינָהּ שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי נִשְׁמַת כָּל חַי עֲלֵיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ "שָׁבַת" בְּחָד, "וַיִּנָּפַשׁ" בְּחָד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שׁוֹבֵת בְּאֶחָד, וַיִּנָּפַשׁ בְּאֶחָד,  בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהוּ "שָׁבַת" עֲלַיְיהוּ, וְאִשָּׁה נָאָה, שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא נִשְׁמַת כָּל חַי עָלָיו,  וּבִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהוּ "וַיִּנָּפַשׁ" עֲלַיְיהוּ, וְיָהִיב לוֹן נַפְשָׁאן יְתֵירָן בַּשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הוּא שׁוֹבֵת עֲלֵיהֶם, וּבַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא וַיִּנָּפַשׁ עֲלֵיהֶם, וְנוֹתֵן לָהֶם נְפָשׁוֹת יְתֵרוֹת.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁיבְסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא דְּרוֹעָא עִלָּאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא (דף לז' עמוד א') שְׁכִינְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. וְאִיהִי כְּגַוְנָא דָּא בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפַּשְׁטַת וְאַתְקִיפַת בְּכֻלְהוֹ עָלְמִין. דְּהָא רַגְלַיִן כְּפִיפָן לְעֵילָא. יָדָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ בִּשְׂמָאלָא אִתְּתַּקְּפַת וּבִשְׂמָאלָא אַתְקִיפַת לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְכֹלָּא בִּגְבוּרָה נָטְלִין. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) (דברים לד, יב) וַדַּאי. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אִי לָאו דְּאַקְדִים בְּתִיקּוּנָא דָּא, לָא הֲווּ עָלְמִין מִתְקַיְּימִין וְלָא יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם. וְרָזָא דָּא "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, כו) וְכוּ' מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד, תְּרֵין סַהֲדִין וַדַּאי. דִּבְזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא קָיְימִין עָלְמָן לְאִתְחָרְבָא.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת" (ישעיהו לה, ג), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין דְּלָאו מִתְתַּקְּפָן כָּל כָּךְ. כְּדֵין "וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ" (ישעיהו לה, ג), לְאַהַדְרָא לְהוּ לְאַתְרַיְיהוּ. וּכְדֵין נ' כְּפוּפָה אִתְעֲבִידַת נו"ן פְּשׁוּטָה, "וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד). כְּדֵין אִיהִי ן' כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. בָּהּ "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" (ישעיהו מ, ד) דְּלֵית נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן דְּעָקִים לָהּ, "יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ" (ישעיהו מ, ג) כְּלָלָא דְּאָדָם דְּכַר וְנוּקְבָּא וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" (זכריה יד, ד) וְכוּ' תְּרֵין רַגְלַיִן, רַגְלַיִן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד. וּבְכָל אֲתַר – דְּכוֹרָא עִקָּר וְאִיהוּ שַׁלִּיט, אֲבָל דָּא בְּלֹא דָּא לָא אִשְׁתְּכַח, וְאִתְהַדַּר כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁיבְסַר

(דף לז' עמוד א')  וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה דָּא דְּרוֹעָא עִלָּאָה. זו הזרוע העליונה "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל(דברים לד, יב) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. זו השכינה הנקשרת בגבורה הזו וְאִיהִי כְּגַוְנָא דָּא בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפַּשְׁטַת וְאַתְקִיפַת בְּכֻלְהוֹ עָלְמִין. והשכינה, בזרוע שמאל שלה מתפשטת ומחזקת את העולמות. דְּהָא רַגְלַיִן כְּפִיפָן לְעֵילָא. שהרי רגליה הסתלקו למעלה מלהשפיע בעולמות התחתונים.יָדָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב יד ימין שהיא בחסד חזרה לאחור שנאמר"הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ בִּשְׂמָאלָא אִתְּתַּקְּפַת וּבִשְׂמָאלָא אַתְקִיפַת לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְכֹלָּא בִּגְבוּרָה נָטְלִין. לכן בזרוע שמאל שלה מתחזקת ומחזקת לעולמות והכל מהגבורה נוטלים שפעם וזהו "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי. שהוא סוד הגבורה ממנה נמשך המורא הגדול.

וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אִי לָאו דְּאַקְדִים בְּתִיקּוּנָא דָּא, לָא הֲווּ עָלְמִין מִתְקַיְּימִין וְלָא יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם. ומשה רבנו הרועה הנאמן אם לא שהקדים תיקון זה של התעוררות צד הגבורה, לא היו העולמות מתקיימים וכן לא ישראל ח"ו. וְרָזָא דָּא וזה סוד "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, כו) וְכוּ' מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד, תְּרֵין סַהֲדִין וַדַּאי, דִּבְזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא קָיְימִין עָלְמָן לְאִתְחָרְבָא. שאלו ב' עדים שסודם נצח והוד, שעולים להעיד למעלה בזמן שח"ו עומדים העולמות להחרב.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא נאמר "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת"(ישעיהו לה, ג), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין אלו ב' ידיים הנזכרות דְּלָאו מִתְתַּקְּפָן כָּל כָּךְ. שלא התחזקו כל כך, ואז כְּדֵין "וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ" (ישעיהו לה, ג)לְאַהַדְרָא לְהוּ לְאַתְרַיְיהוּ. שהברכיים שהם נצח והוד שעלו להעיד  – צריך להחזיר אותם למקומם וּכְדֵין נ' כְּפוּפָה אִתְעֲבִידַת נו"ן פְּשׁוּטָה, ואז המלכות שהיתה חלשה בבחינת נ' כפופה תתחזק ותהיה ן' פשוטה בסוד"וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד). כְּדֵין אִיהִי ן' כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. ואז תהיה השכינה בבחינת ן' כללות חיבור זכר ונקבה / זו"ן בשעה שהיא מתארכת (ואינה כפופה) להשפיע בעולמות התחתונים, בָּהּ "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" (ישעיהו מ, ד) חוזרת להיות נ' כפופה זה עקוב למישור באריכות הנה"י שלה לרדת להשפיע בתחתונים דְּלֵית נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן דְּעָקִים לָהּ, כיון שאין יניקת הנחש עקלתון המעקם אותה. וזה "יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ" (ישעיהו מ, ג) כְּלָלָא דְּאָדָם דְּכַר וְנוּקְבָּא וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. ישרו דרכים עקלקלות עבור כללות אדם שהוא יחוד זכר ונוקבא יחד, לתקן הכל בתיקון שלם.

"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" (זכריה יד, ד) וְכוּ' – תְּרֵין רַגְלַיִן, רַגְלַיִן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד. רגליו הם שני רגלים, בעת שמתחברים נצח והוד של ז"א העליונים עם נצח והוד של נוק' התחתונים בחיבור אחד כללות אדם. וּבְכָל אֲתַר – דְּכוֹרָא עִקָּר וְאִיהוּ שַׁלִּיט, אֲבָל דָּא בְּלֹא דָּא לָא אִשְׁתְּכַח, ובכל מקום הזכר עיקר והוא השולט כיון שהוא המשפיע והמלכות היא הכלי, אבל זה בלא זו אי אפשר,וְאִתְהַדַּר כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת וחוזר הכל לתיקונו כראוי.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה צ"ב מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה צ"ב: תפלה נפלאה על גלוי היחוד והאמת בעולם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אֵל אֱלֹהִים אֲדֹנָי, יַחֵד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמְךָ וְלִמְקַוֵּי שִׁמְךָ תִּתֵּן תִּקְוָה שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוַי", וְכָל י"ג מִדּוֹתֶיךָ תְּקַיֵּם לְאוֹהֲבֵי תִּפְאַרְתְּךָ, מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת תַּצִּילֵם וְיֵצְאוּ לְשַׁבֵּחַ שִׁמְךָ כִּי טוֹב וְיֵאָמֵר בָּהֶם "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי". בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עֲלֵיהֶם – הֵם נִלְחָמִים בְּכֹחַ וְיָשִׂימוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם לְמַעַן אֲמִתְּךָ אַתָּה יְהוָֹה אֵל אֱמֶת, לִכְבוֹדְךָ וְלִכְבוֹד שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה "כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד", כְּבוֹדְךָ לְגַלּוֹת אֲמִתְּךָ, וְהַשֶּׁקֶר יֵלֵךְ וְיֹאבַד, כִּי מִי יַעֲמֹד בְּגִלּוּי הָאוֹר הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִלְּבוּשָׁיו?! כָּל עֲבָדֶיךָ בְּנֵי בְּרִיתְךָ אַנְשֵׁי אֱמוּנָה מִתְדַּבְּקִים בּוֹ, אַחֲרֵי יְהוָֹה יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאַג. וְכָל אוֹיְבֶיךָ "כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף", וּשְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתְךָ וְיֵאָמֵר בָּהּ "מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹאת", אֱמֶת יְהוָֹה הִיא, גִּלּוּי הָאֱמֶת תִּהְיֶה לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וְלֹא יֵבֹשׁוּ קֹוֶיךָ יְהוָֹה אֱלֹהִים, וּמְבַקְּשֶׁיךָ לֹא יִכָּלְמוּ לָעַד, וְזֹאת שִׂמְחָתָם תִּהְיֶה, וְכָל צָרֶיךָ יִכָּלְמוּ וְיֵבוֹשׁוּ לְעוֹלָם, וְהֵם יַעַבְדוּךָ בְּמוֹרָא. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתְּךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תִּקְוָתָם וְיַשְׁלִיכוּ יְהָבָם עָלֶיךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.