Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

הַאי בְּאֹרַח רָזָא אֲנָא שָׁאִיל לָךְ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְלָאו בִּפְשִׁיטוּ דְּמָארֵי מַתְנִיתִין גּוּפָנִיִּים, אֶלָּא דְּמָארֵי מַתְנִיתִין שִׂכְלִיִּים דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג). אָמַר לֵיהּ סָבָא סָבָא אֵימָא אֲנָא דְּאֲנָא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְאִקְּרֵי אִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּנָטִיעַ בְּשַׁבָּת מַלְכְּתָא, דְּלָא צָרִיךְ שׁוּם בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בָּהּ. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא חֲלָף. וְדָא שְׁמָא מְפָרַשׁ דְּסָלִיק לְחֻשְׁבַּן אָדָם, וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן 'כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם'.
אָמַר לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, דִּבְוַדַּאי הָכִי הוּא, דִּבְיוֹמֵי דְּחֹל שָׁלְטָא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ אָדָם דְּ"וַיִּיצֶר" (בראשית ב, ז) בַּיֵּצֶר הַטּוֹב וּבַיֵּצֶר הָרָע, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז). וְאִיהוּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע דְּחָב בֵּיהּ אָדָם. וְדָא הוּא מְטַטְרוֹ"ן דְּאִיהוּ עֶבֶד דְּשַׁלִּיט בְּשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה וְאִיהוּ גּוּפָנִי, וְשַׁלִּיט בְּשִׁית יוֹמִין דְּחֹל דְּאִנּוּן חֻלִין דְּטֻמְאָה וְחֻלִין דְּטָהֳרָה. וּמִנֵּהּ אִתְיְהִיבוּ שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל.
וּבֵהּ "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ" (שמות כ, ח). וְלֵית עֲבוֹדָה אֶלָּא צְלוֹתָא, דְּבֵהּ צָרִיךְ בַּר נָשׁ לְמֶהֱוֵי כְּעֶבֶד הַמְסַדֵּר שְׁבָחָיו לִפְנֵי רַבּוֹ, וּכְעֶבֶד הַשּׁוֹאֵל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וּכְעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ.
אֲבָל בְּשַׁבַּת מַלְכְּתָא דְּשָׁלְטָא בֵּיהּ אִילָנָא דְּחַיֵּי וְלֹא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע אוֹקְמוּהָ דְּאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּאִילָן שׁוּם שִׁמּוּשׁ, וְכָל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא חֲלָף. וְלֹא עוֹלִין בֵּיהּ וְלֹא סוֹמְכִין בֵּיהּ לְאִשְׁתַּמְּשָׁא, דְּלָא יְקַצְּצוּן בַּנְּטִיעוֹת, דְּלֵית תַּמָּן קִצּוּץ וּפֵרוּד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי.
וְאִילָנָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בֵּיהּ פֵּרוּד בֵּין טוֹב לָרָע. הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). וְצָרִיךְ לְמֶעֱבַד קִצּוּץ בֵּיהּ לְמֶהֱוֵי בַּר נָשׁ בְּלֹא יֵצֶר הָרָע, כְּגַוְנָא דְּקָצִיץ לֵיהּ מִנֵּהּ וַהֲרָגֵהּ בְּגִרְסָתֵהּ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי" (תהלים קט, כב). וְלָקֳבֵל מ"ט מִן מְטַטְרוֹ"ן אִנּוּן תִּשְׁעָה וְאַרְבְּעִין פָּנִים טָהוֹר. וּמִסִּטְרָא דְּסַמָּאֵ"ל תִּשְׁעָה וְאַרְבְּעִין פָּנִים טָמֵא.
וּמָאן דְּזָכֵי לְחַבְּרָא ה' לְתִּשְׁעָה וְאַרְבְּעִין פָּנִים דְּטָהוֹר דְּאִיהוּ חֲמִשָּׁא חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, אִתְעָבִיד מַטֵּה לְמַחֲאָה בֵּיהּ לְיִצְרֵהּ בְּאָת י' דְּאִיהִי עֶשֶׂר מְחָאָן וְהַיְנוּ, ה"י מִן אֱלֹהִים. וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי מַטֵּה הָאֱלֹהִים. וּבַעַל הַאי מַטֶּה אִיהוּ ו' דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ" (שמות לד, י) וְגוֹ', דְּכָרַת עִמֵּהּ בְּרִית עַל תְּלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּלֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּצְלוֹתֵהּ. דְּאל"ם בְּלֹא ה"י אָתֵי רֵיקָם.
וְדָא הוּא דְּאָמַר יַעֲקֹב "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" (בראשית לא, מב). וְאַמַּאי? בְּגִין דְּאִתְּמַר בְּלָבָן "וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (בראשית לא, מא), וּבְאָת י' אִתְעָבִיד לֵיה נֵס. דֶּאֱלֹהִים אַפִּיק מִנֵּהּ ה"י, נִשְׁאָר אל"ם רֵיק בְּלֹא אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה. אֲבָל מָאן דְּצַלֵּי צְלוֹתָא לְאִילָנָא דְּחַיֵּי, לֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּצְלוֹתֵהּ לְעוֹלָם.
וּבְגִין דָּא אִית אֱלֹהִים מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְאִית "אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם" (ירמיהו י, י) מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי וְלֹא זָכִין לֵיהּ אֶלָּא מָארֵי קַבָּלָה דְּיָדְעִין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא.
אָמַר לֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא לְהַהוּא סָבָא בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדַע מָאן דְּאִיהוּ בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָ"ה בְּעֶשֶׂר אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ דְּאִיהוּ אָדָם דַּאֲצִילוּת דְּהָכִי סָלִיק "יוד הא ואו הא" לְחֻשְׁבַּן אָדָם. לְמָאן דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּאָדָם דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע דְּאִית בֵּיהּ אָדָם טוֹב וְאָדָם בְּלִיַּעַל.
אָמַר לֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא בֵּין אָדָם טוֹב דְּעֵץ הַדַּעַת, לְאָדָם דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, אִית חִלּוּף בְּהוֹן. כְּגוֹן "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם" (שמות כו, לג) וְגוֹ'. דְּדָא בַּבְּרִיאָה וְדָא בָּאֲצִילוּת. אִשְׁתְּמוֹדַע מָאן דְּאִיהוּ נִשְׁמָתֵהּ מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, וַדַּאי כַּד מָנַח תְּפִלִּין עַל רֵישֵׁהּ מִתְכַּוֵּן לְאַעֲלָא כָּל אֱלֹהִים אֲחֵרִים תְּחוֹת שֻׁלְטָנוּתָא דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא דְּבַר נָשׁ, וּלְאַעֲלָא כָּל אֻמִּין תְּחוֹת יַד יְהֹוָה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.
בְּגִין דִּבְגָלוּתָא אִתְּמַר "תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ" (משלי ל, כא) וְגוֹ', "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם" (משלי ל, כב) וְגוֹ', "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג) וּבְגִין דָּא תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא וְיָדָא לְאַעֲלָא שִׁפְחָה תְּחוֹת גְּבִרְתָּהּ עֵלָּא וְתַתָּא. וּבַהַזְכָּרוֹת דִּלְגָאו דִּכְלִילָן בְּהוֹן דְּאִיהוּ שָׁקוּל לְאוֹרַיְתָא, צָרִיךְ לְאַעֲלָא עֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ עֵלָּא וְתַתָּא. וְדָא אִקְּרֵי בְּרָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב "כֹּה אָמַר יְהֹוָה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב). וְאִלֵּין דְּעָבְדִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א). וּבְגִין דָּא אָמַר 'אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס'.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

הַאי בְּאֹרַח רָזָא אֲנָא שָׁאִיל לָךְ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְלָאו בִּפְשִׁיטוּ דְּמָארֵי מַתְנִיתִין גּוּפָנִיִּים, אֶת זֶה בְּדֶרֶךְ סוֹד אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךְ, הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא בִּפְשִׁיטוּת שֶׁל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה הַגּוּפָנִיִּים,  אֶלָּא דְּמָארֵי מַתְנִיתִין שִׂכְלִיִּים דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג) אֶלָּא שֶׁל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה הַשִּׂכְלִיִּים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ.  אָמַר לֵיהּ סָבָא סָבָא אֵימָא אֲנָא דְּאֲנָא מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְאִקְּרֵי אִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּנָטִיעַ בְּשַׁבָּת מַלְכְּתָא, אָמַר לוֹ, זָקֵן זָקֵן, אֹמַר אֲנִי, שֶׁאֲנִי מִצַּד הָעֵץ שֶׁנִּקְרָא עֵץ הַחַיִּים, שֶׁנָּטוּעַ בְּשַׁבַּת הַמַּלְכָּה,  דְּלָא צָרִיךְ שׁוּם בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בָּהּ. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא חֲלָף שֶׁלֹּא צָרִיךְ שׁוּם אָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר – עוֹבֵר.  וְדָא שְׁמָא מְפָרַשׁ דְּסָלִיק לְחֻשְׁבַּן אָדָם, וְזֶה הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן אָדָם.  וְאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן 'כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם' וּפֵרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם.
 
אָמַר לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, דִּבְוַדַּאי הָכִי הוּא, דִּבְיוֹמֵי דְּחֹל שָׁלְטָא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, אָמַר לוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבְּוַדַּאי כָּךְ הוּא, שֶׁבִּימוֹת הַחֹל שׁוֹלֵט עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ אָדָם דְּ"וַיִּיצֶר" (בראשית ב, ז)  בַּיֵּצֶר הַטּוֹב וּבַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהוּא אָדָם שֶׁל וַיִּיצֶר, בַּיֵּצֶר הַטּוֹב וּבַיֵּצֶר הָרָע. הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ( וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וְאִיהוּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע דְּחָב בֵּיהּ אָדָם וְהוּא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁחָטָא בּוֹ אָדָם, וְדָא הוּא מְטַטְרוֹ"ן דְּאִיהוּ עֶבֶד דְּשַׁלִּיט בְּשִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה וְאִיהוּ גּוּפָנִי, וְזֶהוּ מטטרו"ן שֶׁהוּא עֶבֶד שֶׁשּׁוֹלֵט בְּשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה וְהוּא גוּפָנִי, וְשׁוֹלֵט בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְשַׁלִּיט בְּשִׁית יוֹמִין דְּחֹל דְּאִנּוּן חֻלִין דְּטֻמְאָה וְחֻלִין דְּטָהֳרָה שֶׁהֵם חֻלִּין שֶׁל טֻמְאָה וְחֻלִּין שֶׁל טָהֳרָה, וּמִנֵּהּ אִתְיְהִיבוּ שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל וּמִמֶּנּוּ נִתְּנוּ שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל.
וּבֵהּ "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ" (שמות כ, ח) וּבוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךְ.  וְלֵית עֲבוֹדָה אֶלָּא צְלוֹתָא, דְּבֵהּ צָרִיךְ בַּר נָשׁ לְמֶהֱוֵי כְּעֶבֶד הַמְסַדֵּר שְׁבָחָיו לִפְנֵי רַבּוֹ, וְאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא תְפִלָּה, שֶׁבּוֹ צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת כְּעֶבֶד הַמְסַדֵּר שְׁבָחָיו לִפְנֵי רַבּוֹ, וּכְעֶבֶד הַשּׁוֹאֵל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וּכְעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ וּכְעֶבֶד הַשּׁוֹאֵל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וּכְעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ.
 
אֲבָל בְּשַׁבַּת מַלְכְּתָא דְּשָׁלְטָא בֵּיהּ אִילָנָא דְּחַיֵּי וְלֹא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע אֲבָל בְּשַׁבַּת הַמַּלְכָּה, שֶׁשּׁוֹלֵט בָּהּ עֵץ הַחַיִּים וְלֹא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע,  אוֹקְמוּהָ דְּאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּאִילָן שׁוּם שִׁמּוּשׁ, פֵּרְשׁוּהָ שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּאִילָן שׁוּם שִׁמּוּשׁ, וְכָל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא חֲלָף וְכָל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר – עוֹבֵר, וְלֹא עוֹלִין בֵּיהּ וְלֹא סוֹמְכִין בֵּיהּ לְאִשְׁתַּמְּשָׁא, דְּלָא יְקַצְּצוּן בַּנְּטִיעוֹת, וְלֹא עוֹלִים בּוֹ וְלֹא סוֹמְכִים בּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, שֶׁלֹּא יְקַצְּצוּ בַנְּטִיעוֹת, דְּלֵית תַּמָּן קִצּוּץ וּפֵרוּד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי שֶׁאֵין שָׁם קִצּוּץ וּפֵרוּד בְּעֵץ הַחַיִּים.
 
וְאִילָנָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בֵּיהּ פֵּרוּד בֵּין טוֹב לָרָע וְהָעֵץ שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ פֵּרוּד בֵּין טוֹב לָרָע.  הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.  וְצָרִיךְ לְמֶעֱבַד קִצּוּץ בֵּיהּ לְמֶהֱוֵי בַּר נָשׁ בְּלֹא יֵצֶר הָרָע, כְּגַוְנָא דְּקָצִיץ לֵיהּ מִנֵּהּ וַהֲרָגֵהּ בְּגִרְסָתֵהּ, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ קִצּוּץ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּלִי יֵצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁקּוֹצֵץ אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ וְהוֹרְגוֹ בְּגִרְסָתוֹ.  הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי" (תהלים קט, כב) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי.. וְלָקֳבֵל מ"ט מִן מְטַטְרוֹ"ן אִנּוּן תִּשְׁעָה וְאַרְבְּעִין פָּנִים טָהוֹר וּכְנֶגֶד מ"ט מִן מטטרו"ן הֵם אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע פָּנִים טָהוֹר.  וּמִסִּטְרָא דְּסַמָּאֵ"ל תִּשְׁעָה וְאַרְבְּעִין פָּנִים טָמֵא וּמִצִּדּוֹ שֶׁל סמא"ל אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע פָּנִים טָמֵא.
וּמָאן דְּזָכֵי לְחַבְּרָא ה' לְתִּשְׁעָה וְאַרְבְּעִין פָּנִים דְּטָהוֹר דְּאִיהוּ חֲמִשָּׁא חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַבֵּר ה' לְאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע פָּנִים שֶׁל טָהוֹר, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה,  אִתְעָבִיד מַטֵּה לְמַחֲאָה בֵּיהּ לְיִצְרֵהּ בְּאָת י' דְּאִיהִי עֶשֶׂר מְחָאָן וְהַיְנוּ, ה"י מִן אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה מַטֶּה לְהַכּוֹת בּוֹ אֶת יִצְרוֹ עִם הָאוֹת י' שֶׁהִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְהַיְנוּ הֵ"י מִן אֱלֹהִים. וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי מַטֵּה הָאֱלֹהִים וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא מַטֵּה הָאֱלֹהִים.  וּבַעַל הַאי מַטֶּה אִיהוּ ו' דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ" (שמות לד, י) וְגוֹ', וּבַעַל הַמַּטֶּה הַזֶּה הוּא ו', שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךְ, דְּכָרַת עִמֵּהּ בְּרִית עַל תְּלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּלֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּצְלוֹתֵהּ שֶׁכָּרַת עִמּוֹ בְּרִית עַל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁלֹּא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּתְפִלָּתוֹ.  דְּאל"ם בְּלֹא ה"י אָתֵי רֵיקָם שֶׁאֵלִם בְּלִי הֵ"י בָּא רֵיקָם.
 
וְדָא הוּא דְּאָמַר יַעֲקֹב  "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" (בראשית לא, מב) וְזְהִוּ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב, לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי. וְאַמַּאי בְּגִין דְּאִתְּמַר בְּלָבָן "וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (בראשית לא, מא), וְלָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בְּלָבָן וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים  וּבְאָת י' אִתְעָבִיד לֵיה נֵס. דֶּאֱלֹהִים אַפִּיק מִנֵּהּ ה"י, נִשְׁאָר אל"ם רֵיק בְּלֹא אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה וּבָאוֹת י' נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, שֶׁאֱלֹהִים הוֹצִיא מִמֶּנּוּ ה"י, נִשְׁאָר אל"ם רֵיק בְּלִי תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. אֲבָל מָאן דְּצַלֵּי צְלוֹתָא לְאִילָנָא דְּחַיֵּי, לֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּצְלוֹתֵהּ לְעוֹלָם, אֲבָל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה לְעֵץ הַחַיִּים, לֹא יַחֲזֹר רֵיקָם בִּתְפִלָּתוֹ לְעוֹלָם. וּבְגִין דָּא אִית אֱלֹהִים מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ אֱלֹהִים מֵהַצַּד שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע,  וְאִית "אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם" (ירמיהו י, י) מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי וְלֹא זָכִין לֵיהּ אֶלָּא מָארֵי קַבָּלָה דְּיָדְעִין רָזִין דְּאוֹרַיְתָא וְאֵין זוֹכִים לוֹ אֶלָּא בַּעֲלֵי קַבָּלָה, שֶׁיּוֹדְעִים אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה.
 
אָמַר לֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא לְהַהוּא סָבָא בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדַע מָאן דְּאִיהוּ בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי אָמַר לוֹ הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְאוֹתוֹ הַזָּקֵן, בַּמֶּה נוֹדָע מִי שֶׁהוּא בְּעֵץ הַחַיִּים, דְּאִיהוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָ"ה בְּעֶשֶׂר אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפֹרָשׁ שֶׁהוּא עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָ"ה בְּעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, דְּאִיהוּ אָדָם דַּאֲצִילוּת דְּהָכִי סָלִיק "יוד הא ואו הא" לְחֻשְׁבַּן אָדָם שֶׁהוּא אָדָם שֶׁל אֲצִילוּת, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה יו"ד ה"א וא"ו ה"א לְחֶשְׁבּוֹן אָדָם,  לְמָאן דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּאָדָם דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע דְּאִית בֵּיהּ אָדָם טוֹב וְאָדָם בְּלִיַּעַל לְמִי שֶׁהוּא מֵהַצַּד שֶׁל אָדָם שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אָדָם טוֹב וְאָדָם בְּלִיַּעַל?
 
אָמַר לֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא בֵּין אָדָם טוֹב דְּעֵץ הַדַּעַת, לְאָדָם דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, אָמַר לוֹ הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בֵּין אָדָם טוֹב שֶׁל עֵץ הַדַּעַת לְאָדָם שֶׁל עֵץ הַחַיִּים,  אִית חִלּוּף בְּהוֹן כְּגוֹן "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם" (שמות כו, לג) וְגוֹ' יֵשׁ בָּהֶם חִלּוּף, כְּמוֹ וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם וְגוֹ'.  דְּדָא בַּבְּרִיאָה וְדָא בָּאֲצִילוּת שֶׁזֶּה בַּבְּרִיאָה וְזֶה בָּאֲצִילוּת.  אִשְׁתְּמוֹדַע מָאן דְּאִיהוּ נִשְׁמָתֵהּ מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, וַדַּאי כַּד מָנַח תְּפִלִּין עַל רֵישֵׁהּ נוֹדָע מִי שֶׁהוּא מֵעֵץ הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ, וַדַּאי כְּשֶׁמֵּנִיחַ תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ,  מִתְכַּוֵּן לְאַעֲלָא כָּל אֱלֹהִים אֲחֵרִים תְּחוֹת שֻׁלְטָנוּתָא דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא דְּבַר נָשׁ, מִתְכַּוֵּן לְהַכְנִיס כָּל אֱלֹהִים אֲחֵרִים תַּחַת שִׁלְטוֹן הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא הַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁל הָאָדָם וּלְאַעֲלָא כָּל אֻמִּין תְּחוֹת יַד יְהֹוָה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה וּלְהַכְנִיס אֶת כָּל הָאֻמּוֹת תַּחַת יַד ה' שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה.
 
בְּגִין דִּבְגָלוּתָא אִתְּמַר "תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ" (משלי ל, כא) וְגוֹ', "תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם" (משלי ל, כב) וְגוֹ', "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג) מִשּׁוּם שֶׁבַּגָּלוּת נֶאֱמַר,  תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ, תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם, וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.  וּבְגִין דָּא תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא וְיָדָא לְאַעֲלָא שִׁפְחָה תְּחוֹת גְּבִרְתָּהּ עֵלָּא וְתַתָּא וּמִשּׁוּם זֶה תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְיָד, לְהַכְנִיס שִׁפְחָה תַּחַת גְּבִרְתָּהּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.   וּבַהַזְכָּרוֹת דִּלְגָאו דִּכְלִילָן בְּהוֹן דְּאִיהוּ שָׁקוּל לְאוֹרַיְתָא, וּבַהַזְכָּרוֹת שֶׁבִּפְנִים שֶׁכְּלוּלִים בָּהֶם שֶׁהוּא שָׁקוּל לַתּוֹרָה, צָרִיךְ לְאַעֲלָא עֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ עֵלָּא וְתַתָּא, וְדָא אִקְּרֵי בְּרָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ צָרִיךְ לְהַכְנִיס עֶבֶד תַּחַת רַבּוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְזֶה נִקְרָא הַבֵּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ.  הָדָא הוּא דִּכְתִיב "כֹּה אָמַר יְהֹוָה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב). וְאִלֵּין דְּעָבְדִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. וְאֵלֶּה שֶׁעוֹשִׂים אֶת זֶה, נֶאֱמַר בָּהֶם בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם.  וּבְגִין דָּא אָמַר 'אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס', וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', דָּא זֹהַר דְּנָהִיר בִּנְהֹורִין דִּילֵיהּ לְכָל סְטַר. וְאִיהוּ זֹהַר דְּנָפִיק מֵרָקִיעַ דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב) דְּהָא מִינֵּיהּ אִתְמַלְּיָין כֻּלְהוֹ חֵיוָן בִּרְכָאָן וּנְהוֹרִין. וּבְזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין אִתְּמַר בְּהוּ "וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א, ז). וְאִלֵּין נִיצוֹצִין נָפְקִין כְּכוֹכְבַיָּא, דְּאִתְּמַר בְּהוּ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). וְאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא, כַּמָּה מַלְאָכַיָּא קַיְימָן לְנַטְּלָא לְהוּ וּלְאַפָּקָא עוֹבָדֵיהוֹן בְּעָלְמָא. עַל אִלֵּין כְּתִיב "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וְכוּ' כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה) כְּאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא מַמָּשׁ דְּנָפְקִין מֵחֵיוָן עִלָּאִין. כֹּה, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי נְטָלַת לוֹן וּמַפְקַת מִילִין לְעוֹבָדֵיהוֹן. אֲבָל כּוֹכָבִים אָחֲרָנִין אִתְּמַר בְּהוּ "וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכוּ' וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל" (ישעיהו לד, ד) אִלֵּין אוּמִין דִּלְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" (יהושע י, יב) וְכוּ' לְנַטְּלָא חֵילָא דָּא. וְאִלֵּין שֶׁמֶשׁ וַיָּרַח דִּכְתִיב בְּהוּ וְחָפֵרָה וְכוּ'. וְדָא יָד הַחֲזָקָה דְּאֶתְיָהִיב לְהוּ וַדַּאי. דְּהָא מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה אִתְבַּר חֵילָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא וּקְדוּשָּׁתָא שַׁלְטַת בְּעָלְמָא.

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה משה רבנו הרועה הנאמן פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', דָּא זֹהַר דְּנָהִיר בִּנְהֹורִין דִּילֵיהּ לְכָל סְטַר. זה הזוהר המאיר באורותיו לכל צד. וְאִיהוּ זֹהַר דְּנָפִיק מֵרָקִיעַ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ והוא הזוהר היוצא מהרקיע שנאמר בו "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב) דְּהָא מִינֵּיהּ אִתְמַלְּיָין כֻּלְהוֹ חֵיוָן בִּרְכָאָן וּנְהוֹרִין. וממנו מתמלאים כל חיות הקודש ברכות ואורות. וּבְזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין אִתְּמָר בְּהוּ ובשעה שמתמלאים בשפע נאמר בהם, "וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א, ז) והם מתנוצצים מהאורות שמאירים אליהם. וְאִלֵּין נִיצוֹצִין נָפְקִין כְּכוֹכְבַיָּא, ואלו הניצוצין יוצאים ומאירים ככוכבים, שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). וְאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא, כַּמָּה מַלְאָכַיָּא קַיְימָן לְנַטְּלָא לְהוּ וּלְאַפָּקָא עוֹבָדֵיהוֹן בְּעָלְמָא. ואלה הכוכבים, כמה מלאכים עומדים לקחת מהם שפע, ולהוציא פעולותיהם בעולם, ועליהם כתוב עַל אִלֵּין כְּתִיב "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וְכוּ' כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה) כְּאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא מַמָּשׁ דְּנָפְקִין מֵחֵיוָן עִלָּאִין. כאלה הכוכבים ממש שיוצאים מחיות הקודש העליונות המקבלות מהשכינה. "כֹּה" מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי נְטָלַת לוֹן וּמַפְקַת מִילִין לְעוֹבָדֵיהוֹן. "כה" מצד השכינה שהיא לוקחת את השפע מכל המדריגות שמעליה, ונוטלת את החיות שהם משמשיה להוציא את הדברים לפועל.
 
אֲבָל כּוֹכָבִים אָחֲרָנִין אִתְּמָר בְּהוּ אבל כוכבים אחרים שאינן מצד הקדושה נאמר בהם "וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכוּ' וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל" (ישעיהו לד, ד) אִלֵּין אוּמִין דִּלְתַתָּא. אלה האם אומות העולם שלמטה שעובדים לשמש ולירח, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" (יהושע י, יב) שהושבת כח מהלך כוכב השמש, וְכוּ' לְנַטְּלָא חֵילָא דָּא ונלקח מהם הכח הזה, שהוא הכח הרוחני הממונה על גרמי השמים ומשם היו שואבים את כוחם. וְאִלֵּין שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ דִּכְתִיב בְּהוּ ואלה השמש והירח שנאמר בהם לשון השבתת כוחם, והוא השבתת כוח האומות העובדים להם ומתחזקים מכוחם, לשון "וְחָפְרָה" (ישעיהו כד, כג) וְכוּ' בושה. וְדָא יָד הַחֲזָקָה דְּאֶתְיָהִיב לְהוּ וַדַּאי. וזו היד החזקה שניתן להם לישראל ודאי, דְּהָא מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה אִתְבַּר חֵילָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא וּקְדוּשָּׁתָא שַׁלְטַת בְּעָלְמָא, שאז, משם והלאה נשבר כוחה של הסטרא אחרא, והקדושה שלטה בעולם.

תפילות רצ"ז - חצ"ר מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה רצ"ז: מצוות מילה וציצית הם אותות שאנו עבדיו ית', ולפיכך ברכת ה' שורה אלא על ישראל שרשומים באותות אלו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי צִיצִית הֲרֵי מִילָה שֶׁהֵם אוֹתוֹת מִצַּד צַדִּיק, צַדִּיק חַי עוֹלָמִים, רֹשֶׁם שֶׁאָנוּ מִתְרַשְּׁמִים בּוֹ לְהוֹדִיעַ שֶׁאָנוּ שֶׁלְּךָ, דִּכְתִיב, "כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָֹה". הֲרֵי בְּרָכוֹת שֶׁלְּךָ רְאוּיוֹת לָרֶדֶת לְגַבֵּינוּ שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר, "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּלְפִי שֶׁאָנוּ רְשׁוּמִים בְּצַדִּיק שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יָאִיר עָלֵינוּ יהוה ב"ה שֶׁבּוֹ, "מִי יַעֲלֶה לָנוּ הַשָּׁמַיְמָה" ר"ת מִילָה ס"ת יהו"ה, לְפִיכָךְ כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָֹה, מִיָּד "בִּרְכַּת יְהוָֹה הִיא תַּעֲשִׁיר", שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּרָכָה מִצַּד צַדִּיק שֶׁהוּא בָּרוּךְ, וְהִיא תִּשְׁרֶה לְגַבֵּינוּ בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ, מִיָּד, "יְקַוּוּ… אֶל מָקוֹם אֶחָד", אֲסִיפַת כָּל הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ "מְקַוִּים" לְךָ בֶּאֱמֶת, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה חצ"ר: הנהגת אור הפנים ושליטת הימין נעלמת בגלים וע"כ הס"א מחציפה פניה כנגדו ית'. ובגילוי היחוד – אל אחר והס"א יעברו מן העולם, ויתגלה שה' אחד ושמו אחד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי יָמִין שֶׁלְּךָ שֶׁהֶחֱזַרְתָּ אוֹתָהּ לְאָחוֹר דִּכְתִיב, "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וַיִהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים". וְס"א בַּחֲצִיפוּתָא עוֹמֶדֶת לְנֶגְדֶּךָ – "יִשָּׁפְטוּ גּוֹיִם עַל פָּנֶיךָ" וַדַּאי, וְאַתָּה מַסְתִּיר פָּנֶיךָ בַּעֲבוּר זֶה, כֵּיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם לְאָחוֹר, ס"א לֹא יִטְּלוּ מִשָּׁם, שֶׁהֲרֵי פָּנִים שֶׁלְּךָ לְיִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "יִשָּׂא יְהוָֹה פָּנָיו אֵלֶיךָ", וּבַעֲבוּר כָּךְ כְּתִיב וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. תְּעוֹרֵר יִחוּד שֶׁלְּךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, וּמִיָּד יֵאָמֵר בְּאֵלֶּה הַטְּמֵאִים, "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" בְּאֶחָד שֶׁיִּשְׁלוֹט בָּעוֹלָם – אֵל אַחֵר לֹא יִתְקַיֵּם כְּלָל, אֶלָּא, "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד יְהוָֹה". יְהוָֹה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.