תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
תקונא עשרין ותמניא
(דף עב ע"ב) בְּרֵאשִׁית בֵּיהּ תְּלַת פִּקּוּדִין, חַד יִרְאַת יְהֹוָה כְּגַוְונָא דָא בְּרֵאשִׁי"ת יְרָ"א בֹּשֶׁ"ת וְהָא אוּקְמוּהוּ. תִּנְיָינָא בְּרִית כְּגַוְונָא דָא בְּרֵאשִׁי"ת בְּרִי"ת אֵ"שׁ. תְּלִיתָאָה שַׁבָּת כְּגַוְונָא דָא שַׁבָּ"ת יָרֵ"א.
פִּקּוּדָא קַדְמָאָה יִרְאַת יְהֹוָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו), וְעוֹד אִתְּמַר בָּהּ "יִרְאַת יְהֹוָה רֵאשִׁית דָּעַת" (משלי א, ז), "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה" (תהלים קיא, י), וּבְוַדַּאי מָאן דְּלֵית בֵּיהּ דְּחִילוּ דְאִיהוּ אוֹצָר, לֵית תַּמָּן חָכְמָה. אוֹצָרָא דְהַאי חָכְמָה אִיהִי ב', וּבְתִקּוּנָא אָחֳרָא בְּרֵאשִׁית בּ' רֵאשִׁית, נְקוּדָה בְּהֵכָלֵיהּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (שיר השירים ד, יב), גַּן אִיהוּ אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, דְּאִיהוּ גַּ"ן סְדָרִים דְּאוֹרַיְיתָא, גַּל אִיהוּ אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וְתַרְוַיְהוּ ב' מִבְּרֵאשִׁית, "מַעְיָן חָתוּם" (שיר השירים ד, יב) דָּא רֵאשִׁית נְקוּדָה בְהֵיכָלֵיהּ.
וּבְמַאי אִיהוּ חָתוּם, בְּאוֹת ו', וְאִתְעֲבִידַת ב' עִם חֲתִימוּ דְ-ו' ם, מַה דַּהֲוָה ב' אִתְעֲבִידַת ם, יַיִן סָתוּם וְחָתוּם, יֵינָא דְאוֹרַיְיתָא סָתִים וְחָתִים דְּלָא יֵעוּל נוּכְרָאָה תַּמָּן, וְדָא 'יַיִן הַמְּשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית', וְלַאו לְמַגָּנָא תַקִּינוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, חֲתִימַת יַיִן דְּלָא יִתְנַסֵּךְ וְיִתְעָרֵב בְּסִטְרָא אָחֳרָא, וְעַל הַאי יַיִן אִתְּמַר "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ), כֵּ"ן וַדַּאי יַיִ"ן שַׁבְעִין אַנְפִּין דְּאוֹרַיְיתָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו" (תהלים כה, יד).
קַנְקַן דְּהַאי יַיִ"ן דָּא לִבָּא דְבַר נַשׁ, אִם הוּא קַנְקַנָּא חַדְתָּא וְאִתְנַסַּךְ בְּיַיִן נֶסֶךְ דְּאִיהוּ יִצְרָא בִישָׁא, צָרִיךְ תְּלָתָא זִמְנִין הֲדָחָה, וְ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), וְלַאו לְמַגָּנָא תַּקִּינוּ בְּכוֹס דִּבְּרָכָה אוּף הָכִי הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִבִּפְנִים שְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, לְמֶהֱוֵי תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ, וְרָזָא דְמִלָּה "וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ" (ויקרא טז, יט), וְכַד אִיהוּ קַנְקַן דְּאִיהוּ לִבָּא דַּכְיָא מִלְּגָאו וּמִלְּבָר, שַׁרְיָא תַמָּן חָכְמָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב) קָנָנִי אִיהוּ קַנְקַן וַדַּאי, וְאִם הַאי קַנְקַן אִיהוּ דַכְיָא, אִתְּמַר בֵּיהּ "וְנַקֵּה", וְאִם לַאו "לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ" (משלי ו, כט).
וְקַנְקַן דְּבַר נַשׁ דָּא אִתְּתָא, וְאִיהוּ כּוֹס, לְהָכִי צְרִיכָה שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה, אִם הִיא כוֹס דִּבְרָכָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" (יחזקאל מד, ל), וְאִם לַאו אִתְקְרִיאַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, וְיַיִן דִּילָהּ עֲלֵיהּ אִתְּמַר "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" (משלי לא, ו) וְכוּ', שָׁדַיִם דִּילָהּ אִינוּן אַשְׁכּוֹלוֹת מְרוֹרוֹת. אֲבָל יַיִן דְּכוֹס דִּבְרָכָה עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהלים קד, טו) דְּתַמָּן "פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" (תהלים יט, ט), דְּאִינוּן אֶשְׁכּוֹלוֹת דִּילָהּ.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
תקונא עשרין ותמניא
(דף עב ע"ב) בְּרֵאשִׁית בֵּיהּ תְּלַת פִּקּוּדִין, חַד יִרְאַת יְהֹוָה כְּגַוְונָא דָא בְּרֵאשִׁי"ת יְרָ"א בֹּשֶׁ"ת, בְּרֵאשִׁית, בּוֹ שָׁלֹשׁ מִצְווֹת, הָאַחַת – יִרְאַת יהו"ה כְּמוֹ זֶה: בְּרֵאשִׁי"ת יְרָ"א בֹּשֶׁ"ת, וְהָא אוּקְמוּהוּ. תִּנְיָינָא בְּרִית כְּגַוְונָא דָא בְּרֵאשִׁי"ת בְּרִי"ת אֵ"שׁ. תְּלִיתָאָה שַׁבָּת כְּגַוְונָא דָא שַׁבָּ"ת יָרֵ"א וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ. הַשְּׁנִיָּה – בְּרִית כְּמוֹ זֶה: בְּרֵאשִׁי"ת בְּרִי"ת אֵ"שׁ. שְׁלִישִׁית – שַׁבָּת כְּמוֹ זֶה: שַׁבָּ"ת יָרֵ"א.
פִּקּוּדָא קַדְמָאָה יִרְאַת יְהֹוָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו), מִצְוָה רִאשׁוֹנָה יִרְאַת יהו"ה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר יִרְאַת יהו"ה הִיא אוֹצָרוֹ, וְעוֹד אִתְּמַר בָּהּ "יִרְאַת יְהֹוָה רֵאשִׁית דָּעַת" (משלי א, ז), וְעוֹד נֶאֱמַר בָּהּ יִרְאַת יהו"ה רֵאשִׁית דָּעַת, "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה" (תהלים קיא, י), וּבְוַדַּאי מָאן דְּלֵית בֵּיהּ דְּחִילוּ דְאִיהוּ אוֹצָר, לֵית תַּמָּן חָכְמָה רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו"ה, וּבְוַדַּאי מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאָה, שֶׁהִיא אוֹצָר, אֵין שָׁם חָכְמָה. אוֹצָרָא דְהַאי חָכְמָה אִיהִי ב', הָאוֹצָר שֶׁל הַחָכְמָה הַזּוֹ הִיא ב'. וּבְתִקּוּנָא אָחֳרָא בְּרֵאשִׁית בּ' רֵאשִׁית, נְקוּדָה בְּהֵכָלֵיהּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (שיר השירים ד, יב), וּבְתִקּוּן אַחֵר, בְּרֵאשִׁית בּ' רֵאשִׁית, נְקֻדָּה בְהֵיכָלוֹ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם, גַּן אִיהוּ אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, דְּאִיהוּ גַּ"ן סְדָרִים דְּאוֹרַיְיתָא, הַגָּן הוּא תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא גַ"ן סְדָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה, גַּל אִיהוּ אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וְתַרְוַיְהוּ ב' מִבְּרֵאשִׁית, "מַעְיָן חָתוּם" (שיר השירים ד, יב) דָּא רֵאשִׁית נְקוּדָה בְהֵיכָלֵיהּ, גַּל הוּא תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּשְׁנֵיהֶם ב' מִבְּרֵאשִׁית, מַעְיָן חָתוּם זוֹ רֵאשִׁית נְקֻדָּה בְהֵיכָלוֹ.
וּבְמַאי אִיהוּ חָתוּם, וּבַמֶּה הוּא חָתוּם? בְּאוֹת ו', וְאִתְעֲבִידַת ב' עִם חֲתִימוּ דְ-ו' ם, בָּאוֹת ו', וְנַעֲשֵׂית ב' עִם הַחֲתִימָה שֶׁל ו' ם, מַה שֶּׁהָיָה ב' נֶעֶשְׂתָה ם, מַה דַּהֲוָה ב' אִתְעֲבִידַת ם, יַיִן סָתוּם וְחָתוּם, יֵינָא דְאוֹרַיְיתָא סָתִים וְחָתִים דְּלָא יֵעוּל נוּכְרָאָה תַּמָּן, יַיִן סָתוּם וְחָתוּם, יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה סָתוּם וְחָתוּם שֶׁלֹּא יִכָּנֵס נָכְרִי לְשָׁם, וְדָא 'יַיִן הַמְּשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית', וְזֶה יַיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְלַאו לְמַגָּנָא תַקִּינוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, חֲתִימַת יַיִן דְּלָא יִתְנַסֵּךְ וְיִתְעָרֵב בְּסִטְרָא אָחֳרָא, וְלֹא לְחִנָּם תִּקְּנוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, חֲתִימַת יַיִן שֶׁלֹּא הִתְנַסֵּךְ וְיִתְעָרֵב בַּצַּד הָאַחֵר, וְעַל הַאי יַיִן אִתְּמַר "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ), וְעַל הַיַּיִן הַזֶּה נֶאֱמַר לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, כֵּ"ן וַדַּאי יַיִ"ן שַׁבְעִין אַנְפִּין דְּאוֹרַיְיתָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו" (תהלים כה, יד), כֵּ"ן וַדַּאי יַיִ"ן, שִׁבְעִים הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו.
קַנְקַן דְּהַאי יַיִ"ן דָּא לִבָּא דְבַר נַשׁ, הַקַּנְקַן שֶׁל הַיַּיִן הַזֶּה זֶה לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, אִם הוּא קַנְקַנָּא חַדְתָּא וְאִתְנַסַּךְ בְּיַיִן נֶסֶךְ דְּאִיהוּ יִצְרָא בִישָׁא, שֶׁאִם הוּא קַנְקַן חָדָשׁ וְהִתְנַסֵּךְ בְּיַיִן נֶסֶךְ, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע צָרִיךְ תְּלָתָא זִמְנִין הֲדָחָה, וְ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), , צָרִיךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲדָחָה, וְהֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר, וְלַאו לְמַגָּנָא תַּקִּינוּ בְּכוֹס דִּבְּרָכָה אוּף הָכִי הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִבִּפְנִים שְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, לְמֶהֱוֵי תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ, וְלֹא לְחִנָּם תִּקְּנוּ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אַף כָּךְ הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִבִּפְנִים וּשְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, לִהְיוֹת תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, וְרָזָא דְמִלָּה "וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ" (ויקרא טז, יט), וְכַד אִיהוּ קַנְקַן דְּאִיהוּ לִבָּא דַּכְיָא מִלְּגָאו וּמִלְּבָר, שַׁרְיָא תַמָּן חָכְמָה, וְסוֹד הַדָּבָר – וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר הַקַּנְקַן, שֶׁהוּא לֵב זַךְ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, שׁוֹרָה שָׁם חָכְמָה דְּאִתְּמַר בָּהּ "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב) שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, קָנָנִי אִיהוּ קַנְקַן וַדַּאי, וְאִם הַאי קַנְקַן אִיהוּ דַכְיָא, אִתְּמַר בֵּיהּ "וְנַקֵּה", וְאִם לַאו "לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ" (משלי ו, כט). קָנָנִי הוּא קַנְקַן וַדַּאי, וְאִם הַקַּנְקַן הַזֶּה הוּא זַךְ, נֶאֱמַר בּוֹ וְנַקֵּה, וְאִם לָאו, לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ.
וְקַנְקַן דְּבַר נַשׁ דָּא אִתְּתָא, וְאִיהוּ כּוֹס, לְהָכִי צְרִיכָה שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה, וְקַנְקַן שֶׁל אָדָם זוֹ הָאִשָּׁה, וְהוּא כוֹס, כָּךְ צְרִיכָה שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה, אִם הִיא כוֹס דִּבְרָכָה, אִם הִיא כוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר, לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ, וְאִם לַאו אִתְקְרִיאַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, וְיַיִן דִּילָהּ עֲלֵיהּ אִתְּמַר "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" (משלי לא, ו) וְכוּ', וְאִם לָאו, נִקְרֵאת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, וְעַל הַיַּיִן שֶׁלָּהּ נֶאֱמַר תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ וְכוּ'. שָׁדַיִם דִּילָהּ אִינוּן אַשְׁכּוֹלוֹת מְרוֹרוֹת הַשָּׁדַיִם שֶׁלָּהּ הֵן אַשְׁכּוֹלוֹת מְרוֹרוֹת. אֲבָל יַיִן דְּכוֹס דִּבְרָכָה עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהלים קד, טו) דְּתַמָּן "פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" (תהלים יט, ט), דְּאִינוּן אֶשְׁכּוֹלוֹת דִּילָהּ, אֲבָל הַיַּיִן שֶׁל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה עָלָיו נֶאֱמַר וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, שֶׁשָּׁם פִּקּוּדֵי יהו"ה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, שֶׁהֵם הָאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁלָּהּ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
לְבָתַר "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְכוּ' וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ" (בראשית כז, ל). בְּגִין צֵידָא (דף קסה' עמוד ב') דִּילֵיהּ דְּנָטִיל מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. דְּהָא בְּגִין דָּא אִית לֵיהּ טָעֲנָה לְגַבֵּי סְטַר קַדִּישָׁא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּכֹלָּא יִפּוּק מִתְּחוּת יָדֶיהָ, כְּדֵין "כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח), לְכָל זִמְנִין לְעָלְמִין. וּמִתַּמָּן אִתְבְּנֵי בֵּית הַבְּחִירָה. וְדָוִד בָּעָא לְמִבְנֵי לְבֵית הַבְּחִירָה כֵּיוָן דְּיָרִית מָלְכוּ בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי, בֵּיהּ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּרָזָא דְּאֶחָ"ד דָּא דְּאִתְּמָר, מִסִּטְרָא דְּמַזָּלָא דָּא דְּאִתְּמָר, וְאִתְפְּרַשׁ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין. "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק וְאָמַר נַיְחָא לְאִינּוּן דִּמְצַפָּאן וְכוּ'. הָא מָארֵי מְתִיבְתָא מִזְדַּמְּנָן אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אָדָם קַדְמָאָה, סָבָא דְּסָבִין, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. כְּתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) אִלֵּין (דף קסו' עמוד א') חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. מַאי חֲבָלִין? אֶלָּא חֶבֶל דָּא בִּתְלָת אִתְקְשַׁר דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, דִּבְהוּ כְפִתִּין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא לְמִיהְוֵי בְּגָלוּתָא, וְלָא יִפּוֹק בְּתוּקְפֵּיהּ עַד זִמְנָא דְּיִתְחֲזֵי. כְּדֵין "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא מנצפ"ך צָרָה וַדַּאי. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְבַּסְּמַת שְׂמָאלָא וְאִתְכַּפִיאַת לִימִינָא, אִתְהַדַּר צָרָה לְרְצֵה. וְאִתְּמָר בֵּיהּ 'רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם. וְרָזָא דָּא "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). דְּהָא בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא אִתְתַּקַּן בְּתִיקּוּנָא לְגַבֵּי יְמִינָא, יְמִינָא בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְדָא רְצֵה. 'וְאַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ' (עירובין נד) וְכוּ'. דְּהָא תּוּקְפָּא דְּתִיאוּבְתָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דָּא אִיהוּ. וּכְדֵין "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז), דְּהָכִי שַׁלִּיט יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא בָּעֵי לְאִתְתַּקְּפָא עַל יְמִינָא, וְלָא אִתְכַּפְיָא לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין עֵת צָרָה הִיא וַדַּאי. וּבְחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְהַדַּר שְׂמָאלָא לְאִתְבַּסְּמָא בִימִינָא וַדַּאי. כְּדֵין עֵת צָרָה אִתְהַדַּר עֵת רָצוֹן, לְאִתְעָרְאָה בֵּיהּ (דף קסו' עמוד ב') בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דִּשְׁמָאלָא אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְכַד אִתְתְּקַף יְמִינָא אִתְהַדַּר אִיהוּ נָמֵי לָאוֹר. בְּגִין כָּךְ יַזְהִירוּ בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, לְאַהַדְרָא שְׂמָאלָא לִימִינָא וַדַּאי. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו) וְכוּ'. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דִּשְׁמָאלָא דְּגָרְמוּ חֲשׁוּכָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, כֻּלְהוֹ נָמֵי מִתְבַּסְּמָן יִתְהַדְּרוּן בִימִינָא. וְאִינּוּן גַּרְמַיְיהוּ יִגְרְמוּן חֶדְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל.
בָתַר "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְכוּ' וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ" (בראשית כז, ל). בְּגִין צֵידָא דִּילֵיהּ דְּנָטִיל מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. בגלל שהצידה שלו הוא מקבל משיירי צד הקדושה, דְּהָא בְּגִין דָּא אִית לֵיהּ טָעֲנָה לְגַבֵּי סְטַר קַדִּישָׁא. שהרי בגלל השיירים יש לו טענה לחלק בצד הקדושה. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּכֹלָּא יִפּוּק מִתְּחוּת יָדֶיהָ, אבל לעתיד לבוא, כשהכל ישמט מתחת ידיו ולא יקבל שום שפע מיד יאמר בו כְּדֵין "כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח), לְכָל זִמְנִין לְעָלְמִין. וּמִתַּמָּן אִתְבְּנֵי בֵּית הַבְּחִירָה. לכל הזמנים לעולם – דהיינו יחלוף לצמיתות ומאותו הזמן יבנה בית הבחירה.
וְדָוִד בָּעָא לְמִבְנֵי לְבֵית הַבְּחִירָה כֵּיוָן דְּיָרִית מָלְכוּ בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי, ודוד רצה לבנות את בית המקדש – בית הבחירה, כיוון שירש את המלכות בסוד הי"ג – גילוי וכללות כל המדריגות שמעליו (כדלעיל), וזה גם סוד בית המקדש, שנאמר בו בֵּיהּ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּרָזָא דְּאֶחָ"ד דָּא דְּאִתְּמָר, מִסִּטְרָא דְּמַזָּלָא דָּא דְּאִתְּמָר. הפסוק בסוד האח"ד שהוא גימ' י"ג נאמר, וְאִתְפְּרַשׁ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין. שנחלק לב' צדדים ימין ושמאל בשני המשיחין שיהיו אח"ד, בסוד הפסוק "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק וְאָמַר נַיְחָא לְאִינּוּן דִּמְצַפָּאן וְכוּ'. והנה קול אחד עלה ואמר, מנוחה לאילו שמצפים וכו', השכינה נקראת מנוחה בזמן שהיא בגדולה ובמקומה והמצפים לראותה במנוחה יזכו להתענג במנוחתה וכו'.
הָא מָארֵי מְתִיבְתָא מִזְדַּמְּנָן והנה ראשי הישיבות של מעלה הזדמנו: אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אָדָם קַדְמָאָה, סָבָא דְּסָבִין, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. כְּתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) אִלֵּין (דף קסו' עמוד א') חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. אלו חבלי משיח. מַאי חֲבָלִין? אֶלָּא חֶבֶל דָּא בִּתְלָת אִתְקְשַׁר דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, מהו סוד החבלים? אלא החבל הזה בקשר משולש נקשר שהם חסד, גבורה ותפארת. דִּבְהוּ כְפִתִּין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא לְמִיהְוֵי בְּגָלוּתָא, וְלָא יִפּוֹק בְּתוּקְפֵּיהּ עַד זִמְנָא דְּיִתְחֲזֵי. שבהם כופתים את המשיח שיהיה בגלות ולא יצא בכוחו עד הזמן הראוי כשיעלה ברצונו ית', ואז, כְּדֵין "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) עת צרה היא מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא מנצפ"ך צָרָה וַדַּאי. מצד שמאל שהוא הדינים הרמוזים באותיות מנצפ"ך – הם צרה ודאי. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְבַּסְּמַת שְׂמָאלָא וְאִתְכַּפִיאַת לִימִינָא, אִתְהַדַּר צָרָה לְרְצֵה. אבל בוא וראה, בזמן שיתמתק צד השמאל והיה כפוף תחת צד הימין שהוא החסד, תתהפך צר"ה ל- רצ"ה. כנאמר בתפילה וְאִתְּמָר בֵּיהּ 'רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). דְּהָא בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא אִתְתַּקַּן בְּתִיקּוּנָא לְגַבֵּי יְמִינָא, אישך הוא צד הימין – צד החסד, ובזמן שצד שמאל יתתקן בתיקוניו לגבי הימין, יְמִינָא בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְדָא רְצֵה. הימין יתאווה בתשוקה להתחבר בה בחוזק גדול, וזה רצה.
'וְאַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ' (עירובין נד) וְכוּ'. דְּהָא תּוּקְפָּא דְּתִיאוּבְתָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דָּא אִיהוּ. אילה היא השכינה החביבה על בעלה, שהרי חוזק תשוקתה בגלל שהיא מצד שמאל שהוא בגבורה. ואז וּכְדֵין "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז) שתהיה נכנעת כלפיו והוא ישפיע בה ברווח גדול, דְּהָכִי שַׁלִּיט יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא שכך שולט הימין הוא הצד שנותן את השפע – בצד שמאל שהיא הכלי שמקבל את השפע, והוא ימשול מלשון והוא ימשיך בך. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא בָּעֵי לְאִתְתַּקְּפָא עַל יְמִינָא, וְלָא אִתְכַּפְיָא לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין עֵת צָרָה הִיא וַדַּאי. אבל בזמן שרוצה צד השמאל להתחזק על צד הימין, ולא נכנע תחתיו, עליו נאמר "עת צרה", בהיצרות פתחי נתינת וקבלת השפע ודאי.
וּבְחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְהַדַּר שְׂמָאלָא לְאִתְבַּסְּמָא בִימִינָא וַדַּאי. ובכח הזוהר הזה שלך הרמח"ל, שהוא זוהר הרקיע המגיע מצד היסוד, תחזור השמאל להתמתק בימין ודאי, כְּדֵין עֵת צָרָה אִתְהַדַּר עֵת רָצוֹן, לְאִתְעָרְאָה בֵּיהּ (דף קסו' עמוד ב') בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא. ואז עת צרה תחזור להיות עת רצון, כשיתעורר אליה הימין בתשוקה תקיפה להשפיע בה.
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דִּשְׁמָאלָא אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְכַד אִתְתְּקַף יְמִינָא אִתְהַדַּר אִיהוּ נָמֵי לָאוֹר. שהשמאל מצד הדין הוא חשוך, וכאשר מתחזק הימין, חוזר גם הוא לאור. בְּגִין כָּךְ יַזְהִירוּ בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, לְאַהַדְרָא שְׂמָאלָא לִימִינָא וַדַּאי. לכן, "יַזְהִירוּ" בכוח הזוהר הזה, להחזיר השמאל לימין ודאי. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה נאמר "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו) וְכוּ' השרוי בגלות נמצא בחשיכה ובעצבות ומייחל לשוב ולהאיר כנגד ימי הרעה. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דִּשְׁמָאלָא דְּגָרְמוּ חֲשׁוּכָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, שהרי כל מדרגות השמאל שגרמו חשיכה לישראל בגלות, כֻּלְהוֹ נָמֵי מִתְבַּסְּמָן יִתְהַדְּרוּן בִימִינָא, וְאִינּוּן גַּרְמַיְיהוּ יִגְרְמוּן חֶדְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל, כולם גם כן יתבסמו ויחזרו לימין, והם עצמם יגרמו שמחה לישראל בשעה שיאירו – תחת היותם חשוכים.
תפילות רל"ה - רל"ו מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה רל"ה: בהגלות היחוד לשלוט בעולם, שמו ית' יתעלה בתוקפו לתקן הכל באור היחוד.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אָנוּ מְצַפִּים לְךָ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּסְתַּלֵּק שֶׁיִתְעַלֶה שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים לְהַרְאוֹת יֹפִי הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר מִמְּךָ בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ, שֶׁכָּל הָאוֹרוֹת הָאֲחֵרִים הָיוּ שׁוֹלְטִים בּוֹ וּמִתְעַרְבְּבִים בּוֹ, וְזֶה גִּלּוּי יִחוּדְךָ כָּרָאוּי שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם", בִּזְמַן שֶׁיִּסְתַּלֵּק שֶׁיִתְעֲלֶה בְּתָקְפּוֹ הוּא לְבַדּוֹ יִשְׁלֹט וְאוֹר שֶׁלּוֹ יָאִיר בַּשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת יְהוָֹה אֱלֹהִים. אֲבָל יְהוָֹה שֶׁנִּסְתַּלֵּק שֶׁמִתְעֲלֶה לְמַעְלָה לְהִתַּקֵּן בְּגִלּוּי הַיִּחוּד זֶהוּ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "יְהוָֹה אֶחָד". "יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ" – זֶה אֶרֶץ וְשָׁמַיִם, "יְהוָֹה אֶחָד" – "כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ", שֶׁהַכֹּל מִסְתַּלֵּק מִתְעֲלֶה בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַתָּה אֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ כֵּן יִהְיֶה, לְהַעֲלוֹת אוֹתָנוּ בְּזֶה הָעִלּוּי שֶׁל זֶה הַשֵּׁם דִּכְתִיב "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָּמוֹךָ עַם נוֹשָׁע בַּיְהוָֹה", וּכְתִיב "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו". עֲנֵנוּ יְהוָֹה עֲנֵנוּ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה רל"ו: בזמן התקון, שם הוי"ה ב"ה שהוא רחמים יעשה דין באו"ה, ואנשי החסד שהם הגיבורים יעקרו את צורת הס"א והעומד בראשם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שֵׁם שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא רַחֲמִים – זֶה יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט בְּאוֹתָם הַסִּטְרִין דִּלְבַר שֶׁהֵם דִּין קָשֶׁה, וּבִזְמַן שֶׁזֶּה יִשְׁלֹט הֲרֵי יִמָּצֵא בָּעוֹלָם וְיֵאָמֵר בְּאוֹתוֹ הַדִּין שֶׁל חוּץ "בִּלַע הַמָּוֶת לָנֶצַח", שֶׁהֲרֵי צוּרָה שֶׁלָּהֶם תִּתְעַקֵּר מֵהֶם וְזֶה מָוֶת שֶׁלָּהֶם. מִי יַעֲשֶׂה זֶה? אֶלָּא שֵׁם הָרַחֲמִים וַדַּאי שֶׁהוּא יִשְׁלֹט לְבַדּוֹ בָּעוֹלָם. וּמִי יִזְדַּמְּנוּ בְּזֶה הַמַּעֲשֶׂה? אוֹתָם הַגִּבּוֹרִים בַּעֲלֵי גְּבוּרָה שֶׁעוֹמְדִים בְּדִין תַּקִּיף?! לֹא כֵן אֶלָּא אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִצַּד הַחֶסֶד שֶׁכֹּחַ יְהֵא לְגַבָּם לַעֲשׂוֹת מִיתָה לְאוֹתוֹ הָרָשָׁע, שֶׁהֲרֵי מִיתָה זֹאת אֵינָהּ אֶלָּא שְׁלִיטַת הָרַחֲמִים דִּכְתִיב "לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו", דַּיְקָא, וּכְתִיב "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם", זֶה חֶסֶד, בּוֹ "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְצַפִּים, עֲנֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ שֶׁאַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וְאֵין זוּלָתְךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.