במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

וּבְהַהוּא זִמְנָא "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח, ז) וְגוֹ', וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַלְלוּ אֶת יהו"ה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת וְגוֹמֵר,  כֻּלְּהוּ לְעֵילָא, וּלְתַתָּא מַה דְּאִתְבְּרִי עַד יִתּוּשׁ זְעִירָא, כֻּלְּהוּ מְשַׁבְּחִין לֵיהּ, "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט), כֻּלָּם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, מַה שֶּׁנִּבְרָא עַד הַיַּתּוּשׁ הַקָּטָן, כֻּלָּם מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהו"ה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.  בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיַּים קְרָא, "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהֹוָה" (צפניה ג, ט) וְגוֹ' בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם הַכָּתוּב, כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה וְגוֹמֵר.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְבְּנִי בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בֵּית הַבְּחִירָה עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב" (זכריה ב, ט), בְּאוֹתוֹ זְמַן נִבְנֶה בֵּית הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא בֵּית הַבְּחִירָה, עַל יַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהו"ה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב,  וַאֲנִי אֶבְנֶה אִינוּן אֲבָנִין טָבִין דְּאִתְבְּנִי מִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (בראשית ל, ג), וַאֲנִי אֶבְנֶה אוֹתָן אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁנִּבְנֶה מִמֶּנָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה,  נְטִיעִין קַדִּישִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיהו ס, כא), נְטִיעוֹת קְדוֹשׁוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.  וּבִנְיָינָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא תְהֵא בְּנוּיָה מִכַּסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין, וּתְהֵא מְרַקְּמָא מִכָּל צִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה בָנוּי מִכֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְתִהְיֶה מְרֻקֶּמֶת מִכָּל צִיּוּר שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,  וַעֲלָהּ נַהֲרָא יְרוּשָׁלֵם דִּלְעֵילָא, לְעֵילָא מְרַקְּמָא מִכָּל מִינֵי גַוָּונִין דִּנְהוֹרָא, וְעָלֶיהָ מְאִירָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, לְמַעְלָה מְרֻקֶּמֶת מִכָּל מִינֵי גְוָנִים שֶׁל אוֹר,  וְרָזָא דְמִלָּה "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג), דְּאַנְהָרָא עַל גַּבּוֹי וְסוֹד הַדָּבָר – יְרוּשָׁלַםִ הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו, לְהָאִיר עַל גַּבּוֹ.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְקַיַּים בְּיִשְׂרָאֵל "לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ, וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף" (ישעיהו ס, כ) וְגוֹ', בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף וְגוֹמֵר, וְאִתְעַר שִׁיר הַשִּׁירִים בְּעָלְמָא, וְאַדְלִיק נְהוֹרָא עַל זֵיתָא וּשְׁרַגָּא, וּמִתְעוֹרֵר שִׁיר הַשִּׁירִים בָּעוֹלָם, וּמַדְלִיק אוֹר עַל זַיִת וְנֵר,  דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן פְּתִילָה, אוֹרַיְיתָא מִשְׁחָא, שְׁכִינְתָּא שְׁרַגָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי" (איוב כט, ג), שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם פְּתִילָה, הַתּוֹרָה שֶׁמֶן, וְהַשְּׁכִינָה נֵר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי.  בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא, "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ" (דברים כה, ט), נַעֲלוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְקַיֵּים בֵּיהּ "שַׁל נַעַלְךָ" (יהושע ה, טו), בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה וְחָלְצָה נַעֲלוֹ, נַעֲלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְקַיֵּם בּוֹ שַׁל נְעָלֶיךָ,  וְאִתְיַיחֵד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְקְרִיאַת "חֲלִיצָה", וְאִיהוּ "חֲלוּץ הַנָּעַל" (דברים כה, י), וְלָא צְרִיכִין לְאִתְחַבְּרָא בְאֹרַח יִבּוּם לְעוֹלָם, וּמִתְיַחֵד עִם הַשְּׁכִינָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת חֲלִיצָה, וְהוּא חֲלוּץ הַנָּעַל, וְלֹא צְרִיכִים לְהִתְחַבֵּר בְּדֶרֶךְ יִבּוּם לְעוֹלָם דְּאִתְּמַר בָּהּ "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ', שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ. מַאי נַעֲלוֹ? דָא כִּנּוּ"י, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "גַּן נָעוּל" (שיר השירים ד, יב), אִתְפַּתַּח הַהוּא נָעוּל מַפְתְּחָא, מַה זֶּה נַעֲלוֹ, זֶה כִּנּוּ"י? אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ גַּן נָעוּל, נִפְתָּח אוֹתוֹ נְעוּל הַמַּפְתֵּחַ,  בְּגִין דְּ"לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז), אִתְעַבַּר הַהוּא חַטָּאת וְאִתְפַּתַּח תַּרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה" (תהלים קיח, כ), מִשּׁוּם שֶׁלַּפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, נֶעֱבָר אוֹתוֹ חַטָּאת וְנִפְתָּח הַשַּׁעַר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה,  וְיֶחֱזוּן תַּמָּן שְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל" (רות ד, ז) וְיִרְאוּ שָׁם שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל.

(דף סא ע"א) דָּבָר אַחֵר "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה" (רות ד, ז), דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה.  "עַל הַגְּאוּלָה" דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה ה' עִלָּאָה, "וְעַל הַתְּמוּרָה" דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, עַל הַגְּאֻלָּה – זוֹ שְׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, ה' הָעֶלְיוֹנָה, וְעַל הַתְּמוּרָה – זוֹ שְׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה,  דְאִיהִי תְּמוּרָה בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ', וְאִינוּן ה"ה, וְזֹאת דָּא בֵן וּבַת, יִשְׂרָאֵל דָּא אָב, שֶׁהִיא תְמוּרָה בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ, וְהֵם ה"ה, וְזֹאת זֶה בֵּן וּבַת, יִשְׂרָאֵל זֶה אָב, וּבְגִין דָּא לְתַתָּא אִיהוּ תְּמוּרוֹת אַתְוָון יְהֹוָה בְּאדֹנָי וּמִשּׁוּם זֶה לְמַטָּה הוּא תְמוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת יהו"ה בַּאדנ"י,  אֲבָל לְעָלְמָא דְאָתֵי לֵית תְּמוּרָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא', אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֵין תְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא, בָעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּאדנ"י, וּבָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּיהו"ה בָּעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בַאדנ"י, וּבָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב בְּיהו"ה וְנִקְרָא בְּיהו"ה.

וְעוֹד "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ" (רות ד, ז), דָּא גוּפָא דְאִיהִי אִתְּתָא כְּלִי דִילֵיהּ, וְדָא מטטרו"ן, וְעוֹד שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ, זֶהוּ הַגּוּף, שֶׁהִיא אִשָּׁה, הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, וְזֶה מטטרו"ן,  "וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), דִּלְזִמְנִין אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּלְזִמְנִין צַדִּיק, וְנָתַן לְרֵעֵהוּ, שֶׁלִּפְעָמִים נִמְצָא בּוֹ הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְלִפְעָמִים צַדִּיק,  וּלְזִמְנִין שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה אִיהִי תְעוּדָה בֵּיהּ, וּלְזִמְנִין שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה הִיא תְּמוּרָה בֵּיהּ, וְלִפְעָמִים הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא תְעוּדָה בּוֹ, וְלִפְעָמִים הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא תְמוּרָה בּוֹ,  וְדָא אִיהוּ "גַּן נָעוּל" (שיר השירים ד, יב), וּבֵיהּ "מַעְיָן חָתוּם" (שם), דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, י' כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר סְפִירָן, י' מִן מיטטרו"ן, וְזֶהוּ גַּן נָעוּל, וּבוֹ מַעְיָן חָתוּם, שֶׁהִיא שְׁכִינָה, י' כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, י' מִן מיטטרו"ן.