תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וּבְגִין דָּא מָאן דְּרָחִים לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִגּוֹ נַפְשֵׁיהּ אוֹ גוּפֵיהּ אוֹ מָמוֹנֵיהּ, דְּיִנְטִיר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא רְחִימוּ דִילֵיהּ תְּלוּיָה בְּהַהִיא דְיָהִיב לֵיהּ, וְלַאו עִקָּר רְחִימוּ, דְּלַאו אִיהוּ הַאי רְחִימוּ, דְאִם נָטַל מָמוֹנֵיהּ אוֹ גוּפֵיהּ כָּפַר בֵּיהּ. לַאו אִיהוּ עִקָּר רְחִימוּ, עַד דְּמָסַר נַפְשֵׁיהּ בִּרְחִימוּ דְמָארֵיהּ. וְאִם כָּל תְּלַת שְׁקוּלִין לְגַבֵּיהּ, יִמְסוֹר לוֹן כֻּלְּהוּ עַל קְדוּשַׁת שְׁמֵיהּ בִּרְחִימוּ, וְהַאי אִיהוּ עִקָּרָא דִרְחִימוּ, דְאִיהוּ אַהֲבַת יְהֹוָה מַלְכוּת, דְּאִיהִי אַהֲבַת חֶסֶד, דְּיִרְאָה מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה אִיהִי, וּמֵחֶסֶד אִיהִי מַלְכוּת אַהֲבַת יְהֹוָה כְּמָה דְאִתְּמַר, מִגְּבוּרָה אִיהִי יִרְאַת יְהֹוָה.
וְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי תרי"א מִתַּרְוַיְהוּ אִתְיְהִיב לְיִשְׂרָאֵל וְדָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מִסִּטְרֵיהּ אִתְקְרִיאַת מַלְכוּת תּוֹרַת יְהֹוָה, וְאִיהִי מִצְוָה דִילֵיהּ בְּכָל תַּרְיַ"ג פִּקּוּדֵי דְתַלְיָין מִשְּׁמֵיהּ, דְּאִינוּן שְׁמִ"י עִם י"ה שְׁסָ"ה, זִכְרִ"י עִם ו"ה רְמַ"ח, הִיא בְּצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ:
וְעוֹד תִּקּוּנָא ז'
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין דְּיָדְעִין בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית פִּקּוּדָא תְּלִיתָאָה דְּאִיהִי בְּרִית מִילָה, וְהַיְינוּ בְּרֵאשִׁי"ת בְּרִי"ת אֵ"שׁ. וּבְרִית אִיהִי י', וְעִם אֵ"שׁ אִתְעֲבִיד אִי"שׁ, וְאוּף הָכִי אָת ה' עִם אֵשׁ אִיהִי נוּקְבָא, וְעַל תְּרֵין אֵישׁוֹת אִתְּמַר בְּקַדְמֵיתָא כָּתְנוֹת אוֹר, דִּבְהוֹן 'עֲקֵבוֹ מַכְהֶה גַלְגַּל חַמָּה'.
וְהַיְינוּ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ דְּאִינוּן בְּהַבְדָּלָה, י"ה מִן אִישׁ וְאִשָּׁה, בָּתַר דְּחָאבוּ "וַיַּעַשׂ יְהֹוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא), וְהַיְינוּ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וְדָא עוֹר שֶׁל נָחָשׁ, לְאִתְדַכָּאָה בַּמֶּה דְחָאב, וּבְגִין דָּא צַדִּיקִים דְּנָטְרֵי בְּרִית שׁוּב אֵינָם חוֹזְרִים לְעַפְרָן, דְּאִיהוּ עוֹר מִשְׁכָא דְחִוְיָא דְאִתְבְּרֵי מֵעַפְרָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" (ישעיהו סה, כה).
וּבְגִין דָּא מָאן דְּלָא נָטִיר בְּרִית אִתְדַּן בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר בְּהַהוּא עַפְרָא, וְאִלֵּין אִינוּן דְּגוּפָא דִלְהוֹן אִינוּן לוֹן קֶבֶר בְּחַיֵּיהוֹן, דְּדַחֲקִין לוֹן שַׁעְתָּא בְּכָל יוֹמָא, וּבִמְלָאכָא דִלְהוֹן דְּאִתְבַּקַּע דְּמָא בְּצִפָּרְנֵיהוֹן, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לְאַחֲזָאָה צִפָּרְנַיִם בְּהַבְדָּלָה, דַּהֲוָה אָדָם מְלוּבָּשׁ בְּכָתְנוֹת צִפָּרְנַיִם, דַּהֲווֹ נָהֲרִין כַּעֲנָנֵי כָּבוֹד.
(דף יא ע"א) וְאִיהוּ בְּהַבְדָּלָה מִנַּיְיהוּ, "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג, ז) מִנַּיְיהוּ, בְּגוּפָא וְנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, עֲרוּמִּים מִכָּתְנוֹת אוֹר, דְּאִינוּן מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וּבְגִין דִּבְשַׁבָּת אִתְחַזָּא לוֹן בְּאַדְלָקַת שְׁרַגָּא דְשַׁבָּת בִּתְרֵין פְּתִילוֹת דְּאֵשׁ, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יִתְעַבְרוּן מִנַּיְיהוּ, תַּקִּינוּ לְמֵימַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הַבְדָּלָה בְּאֵשׁ.
וּבְגִין דִּבְשַׁבָּת וְיֹמִין טָבִין מִתְלַבְּשִׁין נִשְׁמָתִין בְּכָתְנוֹת אוֹר, אָמַר הַנָּבִיא "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יְהֹוָה" (ישעיהו כד, טו), וְאוּקְמוּהוּ רַבָּנָן כַּבְּדוּהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה, מִיָּד דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין אִשְׁתַּטְחוּ קַמֵּיהּ כֻּלְּהוּ בְנֵי מְתִיבְתָּא, דְּלֵית חֶדְוָה בֵּינַיְהוּ כְּחֶדְוָה כַּד אִתְחַדַּשׁ בֵּינַיְהוּ רָזָא דְאוֹרַיְיתָא.
וּבְגִין דָּא מָאן דְּנָטִיר בְּרִית אֵשׁ, קָרִי "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים" (בראשית ו, ט), וְאוֹת י' דְשד"י אִיהִי חוּלְיָא עַל צַוָּאר דְּשֵׁד יֵצֶר הָרָע, חוּלְיָא דְשַׁלְשְׁלָאָה, וּבְגִין דָּא רְשִׁים שד"י בִּבְרִית, וְרָשִׁים בַּמְּזוּזָה, דְּמִזְדַּעְזְעִין כֻּלְּהוֹן מֵהַאי שַׁלְשְׁלָאָה, דְּאִיהִי אוֹת בְּרִית, אוֹת יֹמִין טָבִין, אוֹת תְּפִלִּין.
שמות המופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וּבְגִין דָּא מָאן דְּרָחִים לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִגּוֹ נַפְשֵׁיהּ אוֹ גוּפֵיהּ אוֹ מָמוֹנֵיהּ, וּמִשּׁוּם זֶה, מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתּוֹךְ נַפְשׁוֹ אוֹ גוּפוֹ אוֹ מָמוֹנוֹ, דְּיִנְטִיר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא רְחִימוּ דִילֵיהּ תְּלוּיָה בְּהַהִיא דְיָהִיב לֵיהּ, שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי אַהֲבָתוֹ תְלוּיָה בְּאוֹתָהּ שֶׁנָּתַן לוֹ, וְלַאו עִקָּר רְחִימוּ, דְּלַאו אִיהוּ הַאי רְחִימוּ, דְאִם נָטַל מָמוֹנֵיהּ אוֹ גוּפֵיהּ כָּפַר בֵּיהּ וְאֵינָהּ עִקַּר אַהֲבָתוֹ, שֶׁזּוֹ לֹא אַהֲבָה, שֶׁאִם נָטַל מָמוֹנוֹ אוֹ גוּפוֹ כּוֹפֵר בּוֹ. לַאו אִיהוּ עִקָּר רְחִימוּ, עַד דְּמָסַר נַפְשֵׁיהּ בִּרְחִימוּ דְמָארֵיהּ אֵינוֹ עִקַּר הָאַהֲבָה, עַד שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּאַהֲבַת רִבּוֹנוֹ. וְאִם כָּל תְּלַת שְׁקוּלִין לְגַבֵּיהּ, יִמְסוֹר לוֹן כֻּלְּהוּ עַל קְדוּשַׁת שְׁמֵיהּ בִּרְחִימוּ, וְהַאי אִיהוּ עִקָּרָא דִרְחִימוּ, וְאִם כָּל הַשָּׁלֹשׁ שְׁקוּלִים לְגַבָּיו, יִמְסֹר אֶת כֻּלָּם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה, וְזֶהוּ עִקַּר הָאַהֲבָה דְאִיהוּ אַהֲבַת יְהֹוָה מַלְכוּת, דְּאִיהִי אַהֲבַת חֶסֶד, דְּיִרְאָה מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה אִיהִי, וּמֵחֶסֶד אִיהִי מַלְכוּת אַהֲבַת יְהֹוָה כְּמָה דְאִתְּמַר, מִגְּבוּרָה אִיהִי יִרְאַת יְהֹוָה שֶׁהִיא אַהֲבַת יהו"ה מַלְכוּת, שֶׁהִיא אַהֲבַת חֶסֶד, שֶׁיִּרְאָה הִיא מִצַּד הַגְּבוּרָה, וּמֵחֶסֶד הִיא מַלְכוּת, אַהֲבַת יהו"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִגְּבוּרָה הִיא יִרְאַת ה'. וְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי תרי"א מִתַּרְוַיְהוּ אִתְיְהִיב לְיִשְׂרָאֵל וְדָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהַתּוֹרָה שֶׁהִיא תרי"א – מִשְּׁנֵיהֶם נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְזֶה עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, מִסִּטְרֵיהּ אִתְקְרִיאַת מַלְכוּת תּוֹרַת יְהֹוָה, וְאִיהִי מִצְוָה דִילֵיהּ בְּכָל תַּרְיַ"ג פִּקּוּדֵי דְתַלְיָין מִשְּׁמֵיהּ, מִצִּדּוֹ נִקְרֵאת הַמַּלְכוּת תּוֹרַת יהו"ה (תְּמִימָה), וְהִיא מִצְוָה שֶׁלּוֹ בְּכָל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת שֶׁתְּלוּיִים מִשְּׁמוֹ, דְּאִינוּן שְׁמִ"י עִם י"ה שְׁסָ"ה, זִכְרִ"י עִם ו"ה רְמַ"ח, הִיא בְּצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ: שֶׁהֵם שְׁמִ"י עִם י"ה – שס"ה. זִכְרִי עִם ו"ה – רמ"ח, הִיא בְצַלְמוֹ כִדְמוּתוֹ.
וְעוֹד תִּקּוּנָא ז'
"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין דְּיָדְעִין בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית פִּקּוּדָא תְּלִיתָאָה דְּאִיהִי בְּרִית מִילָה, וְהַמַּשְׁכִּלִים יַזְהִרוּ, אֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית מִצְוָה שְׁלִישִׁית, שֶׁהִיא בְּרִית מִילָה, וְהַיְינוּ בְּרֵאשִׁי"ת בְּרִי"ת אֵ"שׁ וְהַיְנוּ בְּרֵאשִׁית – בְּרִי"ת אֵ"שׁ, וּבְרִית אִיהִי י', וְעִם אֵ"שׁ אִתְעֲבִיד אִי"שׁ, וְאוּף הָכִי אָת ה' עִם אֵשׁ אִיהִי נוּקְבָא, וּבְרִית הִיא י', וְעִם אֵ"שׁ נַעֲשֶׂה אִי"שׁ, וְאַף כָּךְ הָאוֹת ה' עִם אֵשׁ הִיא נְקֵבָה, וְעַל תְּרֵין אֵישׁוֹת אִתְּמַר בְּקַדְמֵיתָא כָּתְנוֹת אוֹר, דִּבְהוֹן 'עֲקֵבוֹ מַכְהֶה גַלְגַּל חַמָּה' וְעַל שְׁתֵּי הָאִשּׁוֹת נֶאֱמַר בַּתְּחִלָּה כָּתְנוֹת אוֹר, שֶׁבָּהֶן עֲקֵבוֹ מַכְהֶה גַלְגַּל חַמָּה.
וְהַיְינוּ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ דְּאִינוּן בְּהַבְדָּלָה, י"ה מִן אִישׁ וְאִשָּׁה, וְהַיְנוּ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, שֶׁהֵם בַּהַבְדָּלָה, י"ה מִן אִישׁ וְאִשָּׁה, בָּתַר דְּחָאבוּ "וַיַּעַשׂ יְהֹוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא), אַחַר שֶׁחָטְאוּ – וַיַּעַשׂ יהו"ה אלהי"ם לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, וְהַיְינוּ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וְדָא עוֹר שֶׁל נָחָשׁ, לְאִתְדַכָּאָה בַּמֶּה דְחָאב, וְהַיְנוּ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, (אִשָּׁה), וְזֶה עוֹר שֶׁל נָחָשׁ לְהִטָּהֵר בְּמַה שֶּׁחָטָא. וּבְגִין דָּא צַדִּיקִים דְּנָטְרֵי בְּרִית שׁוּב אֵינָם חוֹזְרִים לְעַפְרָן, דְּאִיהוּ עוֹר מִשְׁכָא דְחִוְיָא דְאִתְבְּרֵי מֵעַפְרָא, וּמִשּׁוּם זֶה, צַדִּיקִים שֶׁשּׁוֹמְרִים הַבְּרִית, שׁוּב לֹא חוֹזְרִים לַעֲפָרָם, שֶׁהוּא עוֹר הַנָּחָשׁ, שֶׁנִּבְרָא מֵעָפָר, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" (ישעיהו סה, כה) שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ.
וּבְגִין דָּא מָאן דְּלָא נָטִיר בְּרִית אִתְדַּן בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר בְּהַהוּא עַפְרָא, וּמִשּׁוּם זֶה, מִי שֶׁלֹּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית, נִדּוֹן בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר בְּאוֹתוֹ עָפָר, וְאִלֵּין אִינוּן דְּגוּפָא דִלְהוֹן אִינוּן לוֹן קֶבֶר בְּחַיֵּיהוֹן, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁגּוּפָם הוּא קֶבֶר לָהֶם בְּחַיֵּיהֶם דְּדַחֲקִין לוֹן שַׁעְתָּא בְּכָל יוֹמָא, וּבִמְלָאכָא דִלְהוֹן דְּאִתְבַּקַּע דְּמָא בְּצִפָּרְנֵיהוֹן, שֶׁדּוֹחֲקִים לָהֶם אֶת הַשָּׁעָה בְּכָל יוֹם, וּבִמְלַאכְתָּם מִתְבַּקֵּעַ דָּם בְּצִפָּרְנֵיהֶם, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לְאַחֲזָאָה צִפָּרְנַיִם בְּהַבְדָּלָה, וּמִשּׁוּם זֶה תִּקְּנוּ לְהַרְאוֹת הַצִּפָּרְנַיִם בַּהַבְדָּלָה, דַּהֲוָה אָדָם מְלוּבָּשׁ בְּכָתְנוֹת צִפָּרְנַיִם, דַּהֲווֹ נָהֲרִין כַּעֲנָנֵי כָּבוֹד שֶׁהָיָה אָדָם מְלֻבָּשׁ בְּכָתְנוֹת צִפָּרְנַיִם שֶׁהָיוּ מְאִירִים כְּמוֹ עַנְנֵי כָבוֹד,
(דף יא ע"א) וְאִיהוּ בְּהַבְדָּלָה מִנַּיְיהוּ, "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם" (בראשית ג, ז) מִנַּיְיהוּ, בְּגוּפָא וְנִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, וְהוּא בְהַבְדָּלָה מֵהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם – מֵהֶם, בְּגוּף וּנְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ עֲרוּמִּים מִכָּתְנוֹת אוֹר, דְּאִינוּן מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, עֲרֻמִּים מִכָּתְנוֹת אוֹר, שֶׁהֵם מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וּבְגִין דִּבְשַׁבָּת אִתְחַזָּא לוֹן בְּאַדְלָקַת שְׁרַגָּא דְשַׁבָּת בִּתְרֵין פְּתִילוֹת דְּאֵשׁ, וּמִשּׁוּם שֶׁבְּשַׁבָּת נִרְאָה לָהֶם בְּהַדְלָקַת נֵר שַׁבָּת בִּשְׁתֵּי פְתִילוֹת אֵשׁ, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יִתְעַבְרוּן מִנַּיְיהוּ, תַּקִּינוּ לְמֵימַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הַבְדָּלָה בְּאֵשׁ. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יֻעַבְרוּ מֵהֶם, תִּקְּנוּ לוֹמַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הַבְדָּלָה בְּאֵשׁ.
וּבְגִין דִּבְשַׁבָּת וְיֹמִין טָבִין מִתְלַבְּשִׁין נִשְׁמָתִין בְּכָתְנוֹת אוֹר, וּמִשּׁוּם שֶׁבְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים מִתְלַבְּשׁוֹת נְשָׁמוֹת בְּכָתְנוֹת אוֹר, אָמַר הַנָּבִיא "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יְהֹוָה" (ישעיהו כד, טו), אָמַר הַנָּבִיא, עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ יהו"ה, וְאוּקְמוּהוּ רַבָּנָן כַּבְּדוּהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה, פֵרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ, כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה. מִיָּד דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין אִשְׁתַּטְחוּ קַמֵּיהּ כֻּלְּהוּ בְנֵי מְתִיבְתָּא, מִיָּד כְּשֶׁאָמַר דְּבָרִים הַלָּלוּ, הִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו כָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה, דְּלֵית חֶדְוָה בֵּינַיְהוּ כְּחֶדְוָה כַּד אִתְחַדַּשׁ בֵּינַיְהוּ רָזָא דְאוֹרַיְיתָא שֶׁאֵין חֶדְוָה בֵּינֵיהֶם כְּמוֹ הַחֶדְוָה כְּשֶׁמִּתְחַדֵּשׁ בֵּינֵיהֶם סוֹד שֶׁל תּוֹרָה.
וּבְגִין דָּא מָאן דְּנָטִיר בְּרִית אֵשׁ, קָרִי "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים" (בראשית ו, ט), וּמִשּׁוּם כֵּן, מִי שֶׁשּׁוֹמֵר בְּרִית אֵשׁ, נִקְרָא אִישׁ צַדִּיק תָּמִים, וְאוֹת י' דְשד"י אִיהִי חוּלְיָא עַל צַוָּאר דְּשֵׁד יֵצֶר הָרָע, חוּלְיָא דְשַׁלְשְׁלָאָה, וְאוֹת י' שֶׁל שַׁדַּי הִיא חֻלְיָה עַל צַוַּאר הַשֵּׁד יֵצֶר הָרָע, חֻלְיַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת ,וּבְגִין דָּא רְשִׁים שד"י בִּבְרִית, וְרָשִׁים בַּמְּזוּזָה, דְּמִזְדַּעְזְעִין כֻּלְּהוֹן מֵהַאי שַׁלְשְׁלָאָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ רָשׁוּם שַׁדַּ"י בַּבְּרִית, וְרָשׁוּם בַּמְּזוּזָה, שֶׁכֻּלָּם מִזְדַּעְזְעִים מֵהַשַּׁלְשֶׁלֶת הַזֹּאת, דְּאִיהִי אוֹת בְּרִית, אוֹת יֹמִין טָבִין, אוֹת תְּפִלִּין. שֶׁהִיא אוֹת בְּרִית, אוֹת יָמִים טוֹבִים, אוֹת תְּפִלִּין.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
אֲבָל צַדִּיקַיָּא אִתְּמָר בְּהוּ "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" (ישעיהו ל, כ) דְּהָא כָּל נְהוֹרָא וּקְדוּשָּׁתָא נַהֲרָא בְּאַנְפַּיְיהוּ תָּדִיר, וּמָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּהוּ אִתְנָהִיר מִינַּיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דְּהָא בְּאִינוּן דִּמְעִין אִסְתַּחְיָין אַנְפִּין מֵהַהוּא חֲשׁוּכָא (דף יב' עמוד ב) לְאִתְנַהֲרָא.
וְעוֹד, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ בְּגָלוּתָא "כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ" (ישעיהו נב, יד). וּבְזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמִתַּמָּן יִירְתוּן יִשְׂרָאֵל שַׁפִּירוּ דְּאַנְפִּין וְזִיו יְקָרָא, כְּמָה דְּאָמַר "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים" (איכה ד, ב). אֲבָל בְּגָלוּתָא, "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד) וַדַּאי.
וְעִם כָּל דָּא "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחֲזִיאַת לְאִתְגַּלָּאָה. לְמַאן? אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְפְּקָחוּ עֵינוֹי לְמֶחֱמֵי בִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג). וּמָאן דְּלֵית לֵיהּ נְהוֹרָא דָּא, אִתְּמָר בֵּיהּ "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו). עֲלֵיהּ כְּתִיב "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט), תּוֹעֶה בָּהּ, דְּאִיהִי אָזְלַת וְשַׁטָּאת מֵאֲתַר לַאֲתַר וְלָא עָאלַת לְגוֹ. אֲבָל מָאן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהִירוּ דָּא, לְגַבֵּיהּ אִתְּמָר "וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד), וְאִתְדְּבַק בָּהּ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר. וְאַף עַל גַּב דְּסִטְרָא אַחֲרָא רַדָפְת אֲבַתְרֵיהּ, אִתְּמָר לַהּ דַּיִּיךְ בָּרְשָׁעִים, דַּיָּה לְצָרָה וַדַּאי. כֹּלָּא בְּהַאי יָד חֲזָקָה תַּלְיָא.
והיו עיניך רואות את מוריך, המשכת הארת הצדיקים מכח ראיית הנשמה.
אֲבָל צַדִּיקַיָּא אִתְּמָר בְּהוּ אבל להבדיל מהרשעים – נאמר בצדיקים "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" (ישעיהו ל, כ) דְּהָא כָּל נְהוֹרָא וּקְדוּשָּׁתָא נַהֲרָא בְּאַנְפַּיְיהוּ תָּדִיר, שהרי כל האור והקדושה מאירים בפניהם תמיד, וּמָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּהוּ אִתְנָהִיר מִינַּיְיהוּ. ומי שמסתכל בהם נדבקת נשמתו בהם ומאיר מאורם כנר מנר, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דְּהָא בְּאִינוּן דִּמְעִין אִסְתַּחְיָין אַנְפִּין מֵהַהוּא חֲשׁוּכָא (דף יב' עמוד ב) לְאִתְנַהֲרָא. באותם הדמעות שבקעו את ענני הסטרא אחרא רוחצות פניהם מחושך הגלות ויוצאים מחשכה לאורה.
המשיחין הם המשכילים שיזהירו מאור השכינה בגאולה.
וְעוֹד, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ בְּגָלוּתָא אלו שני המשיחין שנאמר בהם בגלות "כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ" (ישעיהו נב, יד). בהיותם סובלי חולאים וסובלים את צער השכינה נשחת מראם ממראה אדם, וּבְזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמִתַּמָּן יִירְתוּן יִשְׂרָאֵל שַׁפִּירוּ דְּאַנְפִּין וְזִיו יְקָרָא, ובזמן הגאולה יזהירו פניהם כזהר הרקיע, ומשם יירשו ישראל פנים יפות וזיו יקר, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים" (איכה ד, ב) .אֲבָל בְּגָלוּתָא, אבל בגלות "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד) וַדַּאי.
הארת הקשת היא השכינה המאירה בזמן הראוי לחורבן רק למי שדבק בתורה.
וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה, "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחֲזִיאַת לְאִתְגַּלָּאָה. גם בהיות העננים מכסים על הארץ והיה ראוי שירד מבול, מתגלה הקשת שזו השכינה שמזדמנת להתגלות לקיום העולם מכוח הברית, לְמַאן? אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְפְּקָחוּ עֵינוֹי לְמֶחֱמֵי בִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא, למי? אלא למי שפוקח את עיניו לראות באור התורה, שנאמר בו דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג). וּמָאן דְּלֵית לֵיהּ נְהוֹרָא דָּא, אִתְּמָר בֵּיהּ ומי שאין בו אור התורה הזה, נאמר בו "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו). שיושב בחושך העולם ונחשב כמת בחייו, ועליו נאמר, עֲלֵיהּ כְּתִיב "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט), עבודתו מאוסה, ותועבה מלשון תּוֹעֶה בָּהּ, דְּאִיהִי אָזְלַת וְשַׁטָּאת מֵאֲתַר לַאֲתַר וְלָא עָאלַת לְגוֹ. שהולכת תפילתו ומשוטטת ממקום למקום ולא נכנסת לתוך ההיכל. אֲבָל מָאן דְּאִתְנָהִיר בִּנְהִירוּ דָּא, לְגַבֵּיהּ אִתְּמָר אבל למי שמאיר מאור התורה נאמר בו, "וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד), מגיעה אליו הארת השכינה הגנוזה בתורה וְאִתְדְּבַק בָּהּ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵהּ בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר. ונדבק בה להלך אחריה בדרך ישרה, ולא מתפתה ללכת בדרכים עקלקלות. וְאַף עַל גַּב דְּסִטְרָא אַחֲרָא רַדָפְת אֲבַתְרֵיהּ, אִתְּמָר לַהּ דַּיִּיךְ בָּרְשָׁעִים, דַּיָּה לְצָרָה וַדַּאי. ואף על גב, שהסטרא אחרא רודפת אחריו כיוון שהעננים עדיין קיימים, נאמר לסטרא אחרא, דיה לצרה – דייך ברשעים שאת יונקת ממעשיהם המקולקלים ודאי, ומכח זה מאירים פניהם של המשכילים בגלות, כֹּלָּא בְּהַאי יָד חֲזָקָה תַּלְיָא. והכל תלוי בזו היד החזקה.
תפילות מ"א - מ"ב מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה מ"א: הַבָּא לְהִתְדַּבֵּק בְּה' מִתְדַּבֵּק באמ"ת – בְּשֵׁם הוי"ה, שֶׁמֵּעִיד שֶׁאֵין שֶׁקֶר שֶׁיָּכוֹל לַעֲמוֹד לְפָנָיו.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתְךָ שֶׁהִיא אוֹר כָּל הַמְּאוֹרוֹת, וְחַיִּים לְכָל בְּרִיּוֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁבָּהּ הֵם מִתְדַּבְּקִים בְּךָ, וְנֶאֶמַר בָּהֶם "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָֹה" וְכוּ', וּמִיָּד שֶׁהֵם מִתְדַּבְּקִים בְּךָ, מְאִירִים הָאוֹתִיּוֹת בְּתוֹכָם אֱמֶת וַדַּאי, וְזֶה "אַתֶּם הַדְּבֵקִים" אַתֶּם אוֹתִיּוֹת אֱמֶת, לְהַרְאוֹת שֶׁמִּי שֶׁמִּתְדַּבֵּק בְּךָ לֹא יִתְדַּבֵּק אֶלָּא בֶּאֱמֶת, וְכָל שֶׁקֶר רִחַקְתָּ מִמְּךָ שֶׁאֵין אַתָּה מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל הָאֱמֶת, וְנֶאֶמַר בְּךָ "וַיהוָֹה אֱלֹהִים אֱמֶת" וְכוּ', "יְהִי כְבוֹד יְהוָֹה לְעוֹלָם" וְכוּ', בַּשֵּׁם שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה מַרְאֶה שֶׁאַתָּה כֹּל יָכוֹל וְנֶאֱבָד כָּל שֶׁקֶר מִן הָעוֹלָם. הֲרֵי תִּקְוַת עַמְּךָ עוֹלָה לְגַלּוֹת יְכָלְתְּךָ, שֶׁכֵּן רַק בִּיכָלְתְּךָ הֵם בּוֹטְחִים כָּל עַמְּךָ הַמְקַוִּים לְךָ, "וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָֹה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. וּמִיָּד תְּגַלֶּה חַסְדְּךָ חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה מ"ב: כְּשֶׁהַיְסוֹד מִתְעוֹרֵר, מִיַּד אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים נִרְאִים בָּעוֹלָם, וְהַמְּלוּכָה שָׁבָה לִבְעָלֶיהָ.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אוֹר שְׁמוֹתֶיךָ עוֹמְדִים לְהָאִיר בַּזֹּהַר שֶׁהוּא צַדִּיק שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", וּמִיָּד שֶׁזֹּהַר זֶה מֵאִיר כָּל אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים תְּלוּיִים מִמֶּנּוּ שֶנֶאֶמַר בָּהֶם "וְנָתַתִּי מֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", וְזֶה מִצַּד צַדִּיק שֶנֶאֶמַר בּוֹ כִּי "כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וּמִיָּד שֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר בָּאוֹתוֹת שֶׁלּוֹ הֲרֵי הַמְּלוּכָה שָׁבָה לִבְעָלֶיהָ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "לְךָ יְהוָֹה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ". וַהֲרֵי כַּמָּה נְבִיאֵי שֶׁקֶר עָמְדוּ בָּעוֹלָם בְּכַמָּה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "שָׂמוּ אֹתוֹתָם אֹתוֹת", וְזֶה בַּעֲבוּר מַלְכוּת שֶׁהִיא כֶּתֶר מַלְכוּת שֶׁנָּפְלָה לְמַטָּה, וְכַמָּה רָצוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ שֶׁלֹּא הָיְתָה רְאוּיָה לָהֶם, וּכְשֶׁתָּשׁוּב לִמְקוֹמָהּ, מִיָּד יֵאָמֵר בָּהּ "הַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אוֹתוֹת שֶׁל אֱמֶת יִהְיוּ בָּעוֹלָם, וּמִיָּד יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל לִמְנוּחָתָם בַּצַּדִּיק, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְבוֹן יָדֵינוּ", וּלְפִי שֶׁקִּוּוּ לְךָ בְּכַמָּה מִינֵי חֹזֶק שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "קַוֵּה אֶל יְהוָֹה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ", "חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם", בִּזְכוּתָם יֹאמַר לַצַּדִּיק, "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ", מִיָּד "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם", "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" וְכוּ'. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.