תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וּמִבִּינָה נְבִיאִים, וְאִינוּן נֶצַח וָהוֹד, וּמִמַּלְכוּת כְּתוּבִים וְאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, תִּפְאֶרֶת תּוֹרָה כְּלִיל כֻּלְּהוּ, וְכֹלָּא עַל עַמּוּדָא חַד קַיְימָא וְדָא צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם.
כָּבֵד וּטְחוֹל דָּא סמא"ל וְנָחָ"שׁ, כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת כְּלִילָא דְכֻלְּהוּ, כָּבֵד וּטְחוֹל סמא"ל וְנָחָ"שׁ, כָּבֵד אֵל אַחֵר, מָרָה סַם מָוְת דִּילֵיהּ, טְחוֹל נָחָשׁ נוּקְבָא דִילֵיהּ, חֵלֶב טָמֵא, וּמָרָה אִיהוּ חַרְבָּא דְמַלְאַךְ הַמָּוְת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד), וּבְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי סַם חַיִּים אִי נִשְׁמָתָא טָמֵא אִתְעַבְּרָא מִן עָלְמָא, וְכָבֵד דְּהוּא אֵל אַחֵר בִּתְרוּעָה דְאִיהוּ רוּחָא מִתְעַבְּרָא מִן עָלְמָא, טְחוֹל דְּהוּא נָחָשׁ בַּשְּׁבָרִים דְּאִיהוּ נֶפֶשׁ מִתְעַבְּרָא מִן עָלְמָא, מָרָה דְהוּא סַם הַמָּוֶת בִּתְקִיעָה מִתְעַבְּרָא מִן עָלְמָא.
זַכָּאָה אִיהוּ דְכָלֵיל נִשְׁמָתָא וְרוּחָא עִם נַפְשָׁא בְקָלָא דְאוֹרַיְיתָא, דִבְאוֹרַיְיתָא אִתְתַּקְּפוּן, דְּכָל מָאן דְּלָא אִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא חַלִּישׁ נִשְׁמָתֵיהּ רוּחֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ עֵילָּא וְתַתָּא.
וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד אִיהוּ זוֹנָה, שִׁיּוּרִין אִיהוּ לְכָל אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִתְתַּקְפָא, וְאַמַּאי אִתְקְרִיאַת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, אֶלָּא בָּתַר דְּעָבִיד נִאוּפָא עִם כֻּלְּהוּ, יְהִיבַת שִׁיּוּרִין לְבַעְלָהּ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר כִּי "בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם" (משלי ו, כו), דְּאִיהִי אִתְחַמְמַת מִכָּבֵד, וּטְחוֹל אִיהוּ שְׂחוֹק הַכְּסִיל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ', בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁאוֹל תַּחְתִּית, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ 'צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ', אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ, כָּבֵד כּוֹעֵס וְקָטִיל.
(דף מט ע"ב) לֵב מֵבִין, לֵב יוֹדֵעַ, לֵב רוֹאֶה, לֵב אִיהוּ שְׁכִינְתָּא, דְלָא נַטְלָא אֶלָּא דְמָא צַח, דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דִצְלוֹתָא נְקִיָּה בְּלָא חוֹבִין וּבְלָא פְּסוֹלֶת, וּקְרִיבַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ שׁוּפְרָא דְכֹלָּא.
אֲבָל יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לָא יְהִיבַת לְבַעְלָהּ אֶלָּא שִׁיּוּרִין וּפְסוֹלֶת, וּמַאי נִיהוּ בַּעְלָהּ? אֵל אַחֵר, וּמֵאִלֵּין שִׁיּוּרִין דְּנָטִיל מִנָּהּ אִתְעֲבִיד דָּם טְחוֹל חָשׁוּךְ וְאוּכְמָא, הוּא נָחָשׁ רַמַּאי דְּפַתִּי לְחַוָּה דְּאִיהִי לִבָּא, וְגָרַם לָהּ מוֹתָא.
וְהָא תְּרֵי בָּתֵּי לִבָּא אִינוּן לְמָאן פַּתִּי מִנַּיְיהוּ, אֶלָּא הַהוּא דִשְׂמָאלָא דְאִתְּמַר בָּהּ לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו). לֵב חָכָם לִימִינוֹ דָא "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד), עֲלָהּ אִתְּמַר "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" (משלי יח, כב), דְּאִיהִי יֵצֶר הַטּוֹב מַזָּלֵיהּ דְּבַר נַשׁ, עֲלָהּ אִתְּמַר "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" (יחזקאל מד, ל), "בִּרְכַּת יְהֹוָה הִיא תַעֲשִׁיר" (משלי י, כב), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" (קהלת ט, ט). אִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר, וְאִיהִי נֵר מִצְוָה, וְרוּחָא דְנָשִׁיב בָּהּ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל אִיהִי בְּכַנְפֵי רֵיאָה, וְדָא אִיהוּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), דְּנָהִיר בָּהּ דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה נִשְׁמַת חַיִּים, דְּנָחֲתָא מִן מוֹחָא לְאַנְהָרָא לוֹן בְּלִבָּא.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וּמִבִּינָה נְבִיאִים, וְאִינוּן נֶצַח וָהוֹד, וּמִמַּלְכוּת כְּתוּבִים וְאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וּמִבִּינָה הַנְּבִיאִים, וְהֵם נֵצַח וְהוֹד, וּמִמַּלְכוּת כְּתוּבִים, וְהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה תִּפְאֶרֶת, תִּפְאֶרֶת תּוֹרָה כְּלִיל כֻּלְּהוּ, וְכֹלָּא עַל עַמּוּדָא חַד קַיְימָא וְדָא צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. תּוֹרָה כּוֹלֵל כֻּלָּם, וְהַכֹּל עוֹמֵד עַל עַמּוּד אֶחָד, וְזֶה צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. כָּבֵד וּטְחוֹל דָּא סמא"ל וְנָחָ"שׁ, כָּבֵד וּטְחוֹל זֶה סמא"ל וְנָחָשׁ. כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת כְּלִילָא דְכֻלְּהוּ, הַכָּבֵד אֵשׁ אֲדֻמָּה, הַמָּרָה אֵשׁ יְרֻקָּה, טְחוֹל אֵשׁ שְׁחֹרָה, יוֹתֶרֶת כְּלוּלָה שֶׁל כֻּלָּם. כָּבֵד וּטְחוֹל סמא"ל וְנָחָ"שׁ, כָּבֵד אֵל אַחֵר, מָרָה סַם מָוְת דִּילֵיהּ, טְחוֹל נָחָשׁ נוּקְבָא דִילֵיהּ, כָּבֵד וּטְחוֹל – סמא"ל וְנָחָ"שׁ, כָּבֵד – אֵל אַחֵר, מָרָה – סַם הַמָּוֶת שֶׁלּוֹ, טְחוֹל – נָחָשׁ הַנְּקֵבָה שֶׁלּוֹ, חֵלֶב טָמֵא, וּמָרָה אִיהוּ חַרְבָּא דְמַלְאַךְ הַמָּוְת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד), חֵלֶב טָמֵא, וּמָרָה הִיא חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת. וּבְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי סַם חַיִּים אִי נִשְׁמָתָא טָמֵא אִתְעַבְּרָא מִן עָלְמָא, וּבַתּוֹרָה שֶׁהִיא סַם חַיִּים, אִם הַנְּשָׁמָה טְמֵאָה, נֶעֱבָר מִן הָעוֹלָם. וְכָבֵד דְּהוּא אֵל אַחֵר בִּתְרוּעָה דְאִיהוּ רוּחָא מִתְעַבְּרָא מִן עָלְמָא, טְחוֹל דְּהוּא נָחָשׁ בַּשְּׁבָרִים דְּאִיהוּ נֶפֶשׁ מִתְעַבְּרָא מִן עָלְמָא, (כָּבֵד וּטְחוֹל זֶה סמא"ל וְנָחָשׁ, שֶׁהֵם אֵל אַחֵר) וְכָבֵד שֶׁהוּא אֵל אַחֵר בִּתְרוּעָה שֶׁהוּא רוּחַ, נֶעֱבָר מִן הָעוֹלָם, טְחוֹל שֶׁהוּא נָחָשׁ בִּשְׁבָרִים שֶׁהוּא נֶפֶשׁ, נֶעֱבָר מִן הָעוֹלָם מָרָה דְהוּא סַם הַמָּוֶת בִּתְקִיעָה מִתְעַבְּרָא מִן עָלְמָא, מָרָה שֶׁהוּא סַם הַמָּוֶת בִּתְקִיעָה, נֶעֱבֶרֶת מִן הָעוֹלָם.
זַכָּאָה אִיהוּ דְכָלֵיל נִשְׁמָתָא וְרוּחָא עִם נַפְשָׁא בְקָלָא דְאוֹרַיְיתָא, דִבְאוֹרַיְיתָא אִתְתַּקְּפוּן, אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁכּוֹלֵל נְשָׁמָה וְרוּחַ עִם הַנֶּפֶשׁ בַּקּוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁבַּתּוֹרָה הִתְחַזְּקוּ, דְּכָל מָאן דְּלָא אִתְעַסַּק בְּאוֹרַיְיתָא חַלִּישׁ נִשְׁמָתֵיהּ רוּחֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ עֵילָּא וְתַתָּא שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה מַחֲלִישׁ נִשְׁמָתוֹ, רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ מַעְלָה וּמַטָּה, וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד אִיהוּ זוֹנָה, שִׁיּוּרִין אִיהוּ לְכָל אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִתְתַּקְפָא, וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד הִיא זוֹנָה, שִׁיּוּרִים הִיא, לְכָל אֱלֹהִים אֲחֵרִים מַחֲזֵּקֶת, וְאַמַּאי אִתְקְרִיאַת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד, אֶלָּא בָּתַר דְּעָבִיד נִאוּפָא עִם כֻּלְּהוּ, יְהִיבַת שִׁיּוּרִין לְבַעְלָהּ, וְלָמָּה נִקְרֵאת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד? אֶלָּא אַחַר שֶׁעוֹשָׂה נִאוּף עִם כֻּלָּם, נוֹתֶנֶת שִׁיּוּרִים לְבַעְלָהּ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר כִּי "בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם" (משלי ו, כו), דְּאִיהִי אִתְחַמְמַת מִכָּבֵד, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם, שֶׁהִיא מִתְחַמֶּמֶת מִכָּבֵד, וּטְחוֹל אִיהוּ שְׂחוֹק הַכְּסִיל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ', בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁאוֹל תַּחְתִּית, וּטְחוֹל הוּא שְׂחוֹק הַכְּסִיל, וְעָלָיו נֶאֱמַר אִם רָאִיתָ רָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ, אַל תִּתְגָּרֶה בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שְׁאוֹל תַּחְתִּית, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ 'צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ', שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ, אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ, כָּבֵד כּוֹעֵס וְקָטִיל אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בוֹלֵעַ, הַכָּבֵד כּוֹעֵס וְהוֹרֵג.
(דף מט ע"ב) לֵב מֵבִין, לֵב יוֹדֵעַ, לֵב רוֹאֶה, לֵב אִיהוּ שְׁכִינְתָּא, דְלָא נַטְלָא אֶלָּא דְמָא צַח, לֵב מֵבִין, לֵב יוֹדֵעַ, לֵב רוֹאֶה, הַלֵּב הוּא שְׁכִינָה, שֶׁלֹּא נוֹטֶלֶת אֶלָּא דָם צַח, דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דִצְלוֹתָא נְקִיָּה בְּלָא חוֹבִין וּבְלָא פְּסוֹלֶת, וּקְרִיבַת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ שׁוּפְרָא דְכֹלָּא שֶׁהִיא קָרְבָּן שֶׁל תְּפִלָּה נְקִיָּה בְּלִי חֲטָאִים וּבְלִי פְסֹלֶת, וּמַקְרִיבָה לְבַעְלָהּ אֶת הַיָּפֶה שֶׁבַּכֹּל. אֲבָל יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לָא יְהִיבַת לְבַעְלָהּ אֶלָּא שִׁיּוּרִין וּפְסוֹלֶת, אֲבָל יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לֹא נוֹתֶנֶת לְבַעְלָהּ אֶלָּא שִׁיּוּרִים וּפְסֹלֶת, וּמַאי נִיהוּ בַּעְלָהּ? אֵל אַחֵר, וּמִי הוּא בַּעְלָהּ? (טְחוֹל) (כָּבֵד) אֵל אַחֵר, וּמֵאִלֵּין שִׁיּוּרִין דְּנָטִיל מִנָּהּ אִתְעֲבִיד דָּם טְחוֹל חָשׁוּךְ וְאוּכְמָא, וּמֵהַשִּׁיּוּרִים הַלָּלוּ שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנָּה, נַעֲשֶׂה דָּם טְחוֹל חָשׁוּךְ וְשָׁחֹר, הוּא נָחָשׁ רַמַּאי דְּפַתִּי לְחַוָּה דְּאִיהִי לִבָּא, וְגָרַם לָהּ מוֹתָא הוּא הַנָּחָשׁ הָרַמַּאי שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה, שֶׁהִיא הַלֵּב, וְגָרַם לָהּ מָוֶת.
וְהָא תְּרֵי בָּתֵּי לִבָּא אִינוּן לְמָאן פַּתִּי מִנַּיְיהוּ, וַהֲרֵי שְׁנֵי בָּתֵּי הַלֵּב הֵם, אֶת מִי מֵהֶם הוּא פִתָּה? אֶלָּא הַהוּא דִשְׂמָאלָא דְאִתְּמַר בָּהּ לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו) אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁל שְׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה. לֵב חָכָם לִימִינוֹ דָא "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד), עֲלָהּ אִתְּמַר "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" (משלי יח, כב), לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זוֹ אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, דְּאִיהִי יֵצֶר הַטּוֹב מַזָּלֵיהּ דְּבַר נַשׁ, עֲלָהּ אִתְּמַר "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" (יחזקאל מד, ל), שֶׁהִיא יֵצֶר הַטּוֹב מַזָּלוֹ שֶׁל אָדָם, עָלֶיהָ נֶאֱמַר לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ, "בִּרְכַּת יְהֹוָה הִיא תַעֲשִׁיר" (משלי י, כב), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" (קהלת ט, ט) בִּרְכַּת יהו"ה הִיא תַעֲשִׁיר, עָלֶיהָ נֶאֱמַר רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.
אִיהִי בְדִיּוֹקְנָא דִשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר, וְאִיהִי נֵר מִצְוָה, הִיא בִדְיוֹקַן הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר, וְהִיא נֵר מִצְוָה, וְרוּחָא דְנָשִׁיב בָּהּ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל אִיהִי בְּכַנְפֵי רֵיאָה, וְדָא אִיהוּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), דְּנָהִיר בָּהּ וְהָרוּחַ שֶׁנּוֹשֶׁבֶת בָּהּ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, הִיא בְכַנְפֵי רֵאָה, וְזֶהוּ וְתוֹרָה אוֹר, שֶׁמְּאִירָה בָּהּ, דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה נִשְׁמַת חַיִּים, דְּנָחֲתָא מִן מוֹחָא לְאַנְהָרָא לוֹן בְּלִבָּא. זוֹ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה נִשְׁמַת חַיִּים, שֶׁיּוֹרֶדֶת מִן הַמֹּחַ לְהָאִיר אוֹתָם בַּלֵּב. מַאי נֵ"ר נַפְשָׁא רוּחָא, דְּנַפְשָׁא אִיהִי פְּתִילָה, רוּחָא דָא זֵיתָא, נִשְׁמָתָא נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם, ואתמר באדם אלביש שמים קדרות, מַה זֶּה נֵ"ר? נֶ'פֶשׁ ר'וּחַ. שֶׁהַנֶּפֶשׁ הִיא פְתִילָה, (עַל שֵׁם שֶׁהִיא שֻׁתָּפָה בַּגּוּף) וְהָרוּחַ זֶה הַזַּיִת. הַנְּשָׁמָה, נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". קָם סָבָא חֲדָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' (דף קג' עמוד א') זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּתִיקּוּנָא עִלָּאָה סָלִיק עַל יָדְךָ בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, דִּבְהוּ יִתָּבְּרוּן שִׁבְעִין רַבְרְבִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא. וְהָכִי כֻּלְהוֹ אוּמִין דִּלְהוֹן יִפְּלוּן תַּחַת יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה" (מלאכי ג, כג) וְכוּ'. וְאִיהוּ קָאִים לְחַבְּרָא כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹרֵיהוֹן, לְאִתְתַּקְּפָא כֹּלָּא עֵילָּא וְתַתָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב" (מלאכי ג, כד) וְכוּ'.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'יִרְאָה לְגַבֵּי מֹשֶׁה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא' (ברכות לג.). וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי כָּלָה דִּילֵיהּ, וְלֵיהּ אִתְחָזֵי לְאַשְׁרָאָה לַהּ בְּעָלְמָא. דִּבְגִין כָּךְ אִיהוּ יֵיתֵי בְּפוּרְקָנָא בַּהֲדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין לְאַתְקָנָא לַהּ לְעָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְחַמְשִׁין
עוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא דָּא דָּוִ"ד י"ד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט) דְּיֵתוּב בְּפוּרְקָנָא בַּהֲדֵי מְשִׁיחָא. דְּהָא אִיהוּ כְּבָר אַתְקִין לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, וּבְכַמָּה קְרֵבִין דְּעָבַד בַּהֲדֵי אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְנִצַּח לוֹן. וּבְזִמְנָא דְּאִיהוּ יֵיתֵי, כַּמָּה אוּמִין יִתָּבְּרוּן קַמֵּיהּ, לְאִתְּעָרָא בְּתִיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּעָבִיד בְּזִמְנָא (דף קג' עמוד ב') אַחֲרָא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא. דְּדָוִד אִיהוּ שֵׁירוּתָא דְּתִיקּוּנָא, מָּשִׁיחַ שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ, וְהָא אִתְּמָר:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּרֵין וְחַמְשִׁין
וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא ה' אֶצְבָּעָאן ה' דַּרְגִּין עִלָּאִין כְּלָלָא דִּמְהֵימָנוּתָא. דְּכֻלְּהוּ יִתְתַּקְּפוּן בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא לְאִתְגַּלָּאָה בִּנְהוֹרֵיהוֹן כִּדְקָא יָאוּת.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (שם) דָּא יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא. דִּכְדֵין זָמִין מַלְכָּא לְאַתְקָנָא עָלְמִין תִּיקּוּנָא בָּתַר תִּיקּוּנָא, לְאִתְחַדְּשָׁא בְּחַדְתּוּתָא דִּלְבָתַר:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין
>בשבעים תיקוני זוהר תניינא ישברו שרי אומות למעלה, ואומותיהם למטה
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". קָם סָבָא חֲדָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם סבא אחד פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, (דף קג' עמוד א') זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּתִיקּוּנָא עִלָּאָה סָלִיק עַל יָדְךָ בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, דִּבְהוּ יִתָּבְּרוּן שִׁבְעִין רַבְרְבִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא. אשרי חלקך שהתיקון העליון עולה על ידך בשבעין תיקונים אלה, שבהם ישברו שבעים שרי אומות עולם לפני השכינה. וְהָכִי כֻּלְהוֹ אוּמִין דִּלְהוֹן יִפְּלוּן תַּחַת יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא. וכן למטה יפלו כל האומות שלהם תחת ישראל.
> אליהו הנביא מחבר את ישראל במקורם
אֲבָל תָּא חֲזֵי, אבל בוא וראה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ זה אליהו הנביא הנאמן שנאמר בו, "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה" (מלאכי ג, כג) וְכוּ'. וְאִיהוּ קָאִים לְחַבְּרָא כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹרֵיהוֹן, לְאִתְתַּקְּפָא כֹּלָּא עֵילָּא וְתַתָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה והוא יעמוד לחבר את כל ישראל במקורם, לחזק את קשרי העולמות והמשכת השפע למעלה ולמטה, וסוד הכתוב, "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב" (מלאכי ג, כד) וְכוּ'.
> משה רבינו משרה את השכינה כלתו על העולם, ועל המשיחין לתיקון שלם
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא זה מֹשֶׁה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו 'יִרְאָה לְגַבֵּי מֹשֶׁה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא' (ברכות לג.) מידת היראה לגבי משה, היא דבר קל מאוד. וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי כָּלָה דִּילֵיהּ, וְלֵיהּ אִתְחָזֵי לְאַשְׁרָאָה לַהּ בְּעָלְמָא. והיראה זו השכינה שהיא הכלה שלו, ולו ראוי להשרות אותה בעולם, דִּבְגִין כָּךְ אִיהוּ יֵיתֵי בְּפוּרְקָנָא בַּהֲדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין לְאַתְקָנָא לַהּ לְעָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים: לכן הוא משה יבוא בזמן הגאולה, יחד עם שני המשיחין לתקן העולם תיקון שלם.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְחַמְשִׁין
> דוד המלך יבוא יחד עם המשיח וישלים את שבירת באומות העולם שהחלו במלחמותיו
וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא דָּוִ"ד גימ' י"ד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט) דְּיֵתוּב בְּפוּרְקָנָא בַּהֲדֵי מְשִׁיחָא. שיבוא בגאולה יחד עם המשיח, דְּהָא אִיהוּ כְּבָר אַתְקִין לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, שהרי הוא כבר תיקן את השכינה בכמה תיקונים עליונים, וּבְכַמָּה קְרֵבִין דְּעָבַד בַּהֲדֵי אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְנִצַּח לוֹן. ובכמה מלחמות שעשה עם האומות עובדי עבודה זרה וניצח אותם. וּבְזִמְנָא דְּאִיהוּ יֵיתֵי, כַּמָּה אוּמִין יִתָּבְּרוּן קַמֵּיהּ, ובזמן שהוא יבוא, כמה אומות ישברו לפניו, לְאִתְּעָרָא בְּתִיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּעָבִיד בְּזִמְנָא (דף קג' עמוד ב') אַחֲרָא. שיתעורר מכח התיקון הראשון שעשה בזמן אחר.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּרֵין וְחַמְשִׁין
> חיזוק אורות הקדושה, לקראת יום הדין הגדול, כהכנה לחידוש העולם
וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא ה' אֶצְבָּעָאן ה' דַּרְגִּין עִלָּאִין כְּלָלָא דִּמְהֵימָנוּתָא. היד היא ה' אצבעות, שהם כנגד ה' מדרגות עליונות – כללות כל האמונה, דְּכֻלְּהוּ יִתְתַּקְּפוּן בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא לְאִתְגַּלָּאָה בִּנְהוֹרֵיהוֹן כִּדְקָא יָאוּת. שכולם יתחזקו בזמן הגאולה להתגלות באורותיהם כמו שראוי.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (שם) דָּא יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא. זה יום הדין הגדול, דִּכְדֵין זָמִין מַלְכָּא לְאַתְקָנָא עָלְמִין תִּיקּוּנָא בָּתַר תִּיקּוּנָא, שאז עתיד המלך הקב"ה לתקן את העולם תיקון אחר תיקון, לְאִתְחַדְּשָׁא בְּחַדְתּוּתָא דִּלְבָתַר: שיתחדש חידוש העולם לאחריו.
תפילה קס"ב מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קסב: לעתיד לבא בהגלות אור הנצח יודע שאפלו בעת שליטת ההוד בתוך חשכת הגלות האיר ה' לישראל מסטרא דנצח לתת להם קיום בין העמים.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "עַד אָנָא יְהוָֹה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח" שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדָה הַס"א לְקַטְרֵג לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וְהִיא רוֹצָה לְהַחֲרִיב בִּנְיָנֶיהָ, לֹא מָצְאָה מָקוֹם לִשְׁלֹט אֶלָּא בְּהוֹד. וּבַעֲבוּר רָשָׁע טָמֵא שֶׁהָיָה מִתְאַחֵז שָׁם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וּמִיָּד נֶאֱמַר בּוֹ "וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית", בַּעֲבוּרוֹ נִגְזַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעַמְדוּ אֶלֶף יוֹמִין דְּחוֹל בַּגָּלוּת, שֶׁהֲרֵי הוֹד מַלְכוּת שֶׁנִּתַּן לִשְׁלֹמֹה חָזַר וְנִטַּל מִיִּשְׂרָאֵל, בַּעֲבוּר זֶה לֹא דַּי שֶׁהָלְכוּ בַּגָּלוּת אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כֻּלָּם דֹּוִים וּסְחוּפִים בַּעֲבוּר הוֹד זֶה שֶׁעוֹמֵד תָּמִיד בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְכֵן רוֹדְפִים אֹתָם, אֹתָם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף", שֶׁהֲרֵי נוֹצְרִי הָרָשָׁע הוּא עָלֶה נִדָּף וַדַּאי, שֶׁנָּדַף מִתּוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה וְנִדְחָה לַחוּץ בִּסְקִילָה, שֶׁבָּהּ "סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה", לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ מִקּוֹמַת הַקְּדֻשָּׁה לְעִמְקֵי הַס"א, וְהוּא עָלֶה שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱחַז אֶלָּא לַחוּץ וְלֹא לִפְנִים. וְעִם כֹּל זֶה כַּמָּה קִטְרוּג תַּקִּיף יוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל בְּזֶה הַהוֹד. וּבַעֲבוּרוֹ "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם". שֶׁהַשְּׁכִינָה הָיְתָה "כֶּרֶם יְהוָֹה צְבָאוֹת" וְכָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ מִתְאַחֲזִים בָּהּ בְּכַמָּה סְדָרִים מְתֻקָּנִים – אֵלֶּה לְמַעְלָה וְאֵלֶּה לְמַטָּה – וְזֶה 'הוֹד' 'מַלְכוּת', וּבְשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֵר קִטְרוּגוֹ שֶׁל הָרָשָׁע הַזֶּה מִיָּד הוֹד זֶה נָתַן לָהֶם, וַהֲרֵי "חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ", וְנִטְּלָהּ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה מִיִּשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי הַכֹּל הוֹלֵךְ בְּבִלְבּוּל תַּקִּיף שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים", וְזֶה כֶּרֶ"ם, שֶׁנַּעֲשָׂה מֹרֶךְ – וְהֵבֵאתִי "מֹרֶךְ" בִּלְבָבָם "וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף" וַדַּאי. "עַד אָנָה יְהוָֹה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח", לְגַלּוֹת יִחוּד שֶׁלְּךָ מִצַּד נֶצַח יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין שָׁם שֶׁקֶר וְכָזָב. וְרָשָׁע זֶה וְכָל הַזּוֹנִים אַחֲרָיו שֶׁרָצוּ לָקַחַת מִקּוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, הֲרֵי עַתָּה "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", וְקוֹל עָלֶה נִדָּף זֶה יִשְׁתֹּק, "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק" וכו'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲלֹא בְּתוֹךְ שְׁלִיטַת הַס"א יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים וְעַל כֵן יִתְיַקֵּר שִׁמְךָ לָקַחַת מֶמְשַׁלְתָּהּ שֶׁל לִילִית הָרְשָׁעָה וְלָתֵת אוֹתָהּ אֶל שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְתַחַת זֶה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ", הֲרֵי תָּשִׁיב לָהּ הַמְּלוּכָה בְּחֹזֶק וּבְתִקּוּן יוֹתֵר אַפִילוּ מִמַּה שֶּׁהָיְתָה בִּתְחִלָּה, וְיֵאָמֵר בָּהּ "וְהָיְתָה לַיהוָֹה הַמְּלוּכָה", "כִּי לַיהוָֹה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם" – מִיָּד יִוָּדַע שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ הוּא הָיָה שֶׁהָיָה מֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל חֹשֶׁךְ, דִּכְתִיב "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהוָֹה אוֹר לִי", מִיָּד "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הַאָרֶץ" וכו'. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.