Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.

אָמַר לֵיהּ, מָאן אָדָם דִּבְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה הָכָא? אָמַר לֵיהּ בְּרִי הַאי אִיהוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְאָדָם אַיִן" (בראשית ב, ה), "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן" (קהלת ג, יט), וְאִיהוּ אָדָם דִּבְּרִיאָה, דִבְהַאי בָּרָא עִלַּת הָעִלּוֹת כָּל בִּרְיָין. אָדָם דִּיצִירָה חָכְמָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" (איוב כח, יב), דְאִיהוּ י' מֵאַיִן, דְּבֵיהּ צִיֵּיר כָּל צִיּוּרִין דְּעָלְמָא, בֵּיהּ צִיֵּיר עַיְינִין וְחוֹטָמָא, נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא, נוּקְבִין דְּאוּדְנִין וּפִימָא, כָּל נְקוּדִין וְצִיּוּרִין דְּאִינוּן עִזְקָא לְאָת י', וְאִיהִי בְהוֹן כְּאַבְנָא בְרֵישׁ עִזְקָא. אָדָם דַּעֲשִׂיָּה דָא ן' מֵאַיִן, בִּינָה, אִיהִי "אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ), מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, בָּהּ אִתְעֲבִידוּ כָּל עוֹבָדִין דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְגַוָּונִין.
אַרְיֵה דְבֵיהּ עָבִיד שִׁרְטוּטִין, דָּא חֶסֶד יְמִינָא, שׁוֹר דְּבֵיהּ צִיֵּיר צִיּוּרִין, דָּא גְבוּרָה, נֶשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָא, דְבָהּ אִשְׁתְּמוֹדְעוּ כָּל גַּוָּונִין, וְדָא תִּפְאֶרֶת, שַׁפִּירוּ דְכֹלָּא, דְכָל גַּוָּונִין נָהֲרִין בֵּיהּ, וְנֶצַח הוֹד יְסוֹד אִינוּן לָקֳבֵל תְּלַת אֲבָהָן.
כָּל שִׁרְטוּטִין וְצִיּוּרִין וְעוֹבָדִין, אִינוּן אִתְחַזְיָין בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאִיהִי "דְּמוּת אָדָם" (יחזקאל א, ה), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא), כֹּלָּא אִתְחֲזִי בָּהּ לְתַתָּאָה, וְלֵית בַּר נַשׁ יָכִיל לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכָּלָא בְּשִׁרְטוּטִין וְצִיּוּרִין וְגַוָּונִין דִּלְעֵילָא אֶלָּא בָּהּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (שמות לג, כג), אֲבָל לְעֵילָא מִינָהּ "וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שם), דְלֵית בִּרְיָה דִיְכִילָא לְאִסְתַּכָּלָא תַּמָּן, בִּתְקִיפוּ דְצִחְצוּחִים, וּנְהוֹרָא דְגַוָּונִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג, כ). וְכִי בְאַנְפּוֹי דְּמֹשֶׁה לָא הֲווֹ יָכְלִין לְאִסְתַּכְּלָא, כָּל שֶׁכֵּן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ כְלִיל כָּל שִׁרְטוּטִין וְצִיּוּרִין וְגַוָּונִין, וּבֵיהּ נָהֲרִין כֻּלְּהוּ, וְאִיהוּ כְּלִיל בְּכֻלְּהוּ.
וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי ש', כְּלִיל תְּלַת עַנְפִין דְּאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, וְדָא אִיהוּ רָזָא "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי" (בראשית מז, ל), וּבְגִין דָּא מַלְכוּת אִיהִי בַּ"ת יְחִידָה, שַׁבָּ"ת, דְּבָהּ אִתְגַּלְיָין כָּל גַּוָּונִין וְשִׁרְטוּטִין וְצִיּוּרִין לִבְנֵי נָשָׁא, וּבָהּ יָכְלִין לְמִנְדַּע כָּל מַה דִּלְעֵילָא, וְלָא בַאֲתַר אָחֳרָא, דְּאִיהִי כְּגַוְונָא דְאַסְפַּקְלַרְיָאָה, דְאִשְׁתְּמוֹדָע בָּהּ פַּרְצוּפִין דְּאַנְפִּין. שִׁרְטוּטִין דִיְדִין אִינוּן אִילָנָא דְחַיֵּי, כַּד אִינוּן פְּתִיחָן לְמֶעֱבַד טִיבוּ, כְּשׁוֹשַׁנָּה דְאִיהִי פְּתִיחָא לְקַבָּלָא, וּלְאַרָקָא רֵיחָא טָבָא.
וְאִית עוֹבָדִין טָבִין דְּאִינוּן אִיבָּא לְאִילָנָא, כְּגוֹן צְדָקָה, וְכַמָּה פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין בִּיְדִין לְמֶעֱבַד בְּהוֹן טִיבוּ, יְדִין דְּלָא אִתְחַזְיָין בְּהוֹן שִׁרְטוּטִין, לַאו אִיהוּ דִיּוֹקְנָא מֵאִילָנָא דְחַיֵּי. וְאִית שִׁרְטוּטִין בְּאֹרַח מֵישַׁר מִסִּטְרָא דְיִצְרָא טָבָא, וְאָחֳרָנִין מִסִּטְרָא דְיִצְרָא בִישָׁא, דְּאִלֵּין פְּתִיחִין לְטִיבוּ, וְאִלֵּין פְּתִיחִין לְבִישׁ. וְאִית דְּמוּרְכָּבִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, אִילָנָא דְטוֹב עִם רָע, וְרָע עִם טוֹב, אִלֵּין אִינוּן דִּיְדֵיהוֹן זִמְנִין עָבְדִין טָב וְזִמְנִין עָבְדִין בִּישׁ. יְדַיִן דְּעָבְדִין טִיבוּ כָּל יוֹמוֹי, אִלֵּין אִינוּן מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, וְאִלֵּין דְּעָבְדִין טוֹב וָרָע, אִלֵּין אִינוּן מֵאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, וִידַיִן דְּכָל יוֹמוֹי עָבְדִין בְּהוֹן עוֹבָדִין בִּישִׁין, דָּא אִיהוּ מֵאִילָנָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים" (ישעיהו ה, ב). וְאִית אִילָנָא דְלָא עָבִיד פֵּירִין, וְאִיהוּ עָקָר, אִלֵּין אִינוּן דְּלֵית בְּהוֹן עוֹבָדִין טָבִין, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'לֹא הַמֶּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר', וּבְגִין דָּא עִקָּרָא דְשִׁרְטוּטִין וְצִיּוּרִין וְגַוָּונִין אִיהוּ עוֹבָדָא.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דִּנְהוֹרָא דְּאִלֵּין נָחִית לְתַתָּא, כֹּלָּא לְתַתָּא נָמֵי אִתְתַּקַּן. וְרָזָא דָּא לְתַתָּא לָאו אִינוּן אֶלָּא ט' תִּיקּוּנִין. וְכַד נַהֲרָן דַּרְגִּין בְּתִיקּוּנָא אִתְעֲבִידוּ י"ג, וְי"ג אִלֵּין נַהֲרָן בְּהוּ. כְּדֵין קָיְימָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וְדִינָא אִתְבְּסַם וּמָארֵי דִּינָא מִתְעַבְּרָן. בְּגִין כָּךְ בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָן, כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן, וְלֵית דְּיָכִיל לְמֵיקָם קָמַיְיהוּ. קוּם רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא אִשְׁתְּמוֹדָע כִּדְקָא יָאוּת.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא דָּא "נֹשֵׂא עָוֹן" (מיכה ז, יח). הָכָא שכ"ה יהו"ה, וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה תַּלְיָא. דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּנְהִירוּ נָפִיק, אִתְתַּקַּן מִתִּיקּוּנָא לְתִיקּוּנָא, עַד דְּאִשְׁתְּלִים בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. וּבְתִיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְּעַר מִלָּה, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא בֵּיהּ קָאִים תִּיקּוּנָא דְּאִינוּן ש"ך דִּינִין, דְּאִינוּן (דף קלה' עמוד א')  ה' זִמְנִין די"ן, דְּמִינַּיְיהוּ ז' אד"ם בְּקַדְמִיתָא. וְכַד תָּבוּ לְאִתְתַּקְּנָא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא רָזָא דָּא לְאִתְבַּסְּמָא דִּינִין כִּדְקָא יָאוּת, בְּגִין דְּיִתְפַּשַּׁט נְהִירוּ עִלָּאָה בְּאַתְרֵיהּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה "וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח), דְּאִתְפַּסְּקָן שַׂעֲרֵי, בְּגִין לְמֵיהַב אֲתַר לְהַהוּא רוּחָא דְּנָשִׁיב מִגּוֹ חוֹטָמָא. דְּהָא הָכִי אִצְטְרִיךְ בְּכָל אֲתַר דְּרוּחָא זָמִין לְנָפְקָא תָּמָן, לְמִשְׁבַּק לֵיהּ אֲתַר פָּתִיחַ, בְּגִין דִּינָא דְּלָא יְעַכֵּב.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה "לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" (מיכה ז, יח). הָא אוֹקְמוּהָ 'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם' (ראש השנה יז). וְאִלֵּין שַׂעֲרֵי דְּנָחְתִין וְסַחֲרִין תְּחוֹת פּוּמָא. וְדָא קָאִים בְּגִין רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ פּוּמָא. דְּהָא מִתַּמָּן נָחִית עַל הַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה וַדַּאי. וְאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי. וּבְגִין דָּא אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא הַהוּא נְהִירוּ בְּאִלֵּין שַׂעֲרִין דְּאִיזְדָּמָן לְגַבֵּיהּ. וְכָל דָּא בְּגִין אִינוּן דְּמִתְגָּאַן דְּלָא יֵיכְלוּן לְנַטְּלָא מִתַּמָּן כְּלָל אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְכַּפְיָא בִּדְחִילוּ קַמֵּיהּ דִּיקְנָא יַקִּירָא דָּא.

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ" (מיכה ז, יח). הָכָא נָמֵי פְּסָקִין שַׂעֲרֵי לְמֵיהַב אֲתַר לְרוּחָא דְּפוּמָא. דְּהָא שַׂעֲרֵי צְרִיכִין סְחוֹר פּוּמָא. אֲבָל אִי לְגַמְרֵי הֲווּ סָחֲרָן, הֲוָה (דף קלה' עמוד ב')  דִּינָא מִתְתְּקַף יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ".

תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא" (מיכה ז, יח). דָּא "וְרַב חֶסֶד". דְּהָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין צְרִיכִין וַדַּאי כָּל חַד לְעוֹבְדֶיהָ. וּבְקַדְמִיתָא בְּהוּא "נוֹשֵׂא עֲוֹן" אִתְבַּסְּמָן שכ"ה דִּינִין מֵרָזָא קַדְמָאָה. הָכָא מִתְבַּסְּמָן אָחֲרָנִין דְּאִינוּן מנצפ"ך, וְאִינּוּן "וְרַב חֶסֶד". בְּגִין כֵּן הָכָא שַׂעֲרֵי מִתְפַּשְׁטָן, וְה' חֲסָדִים נָפְקִין בְּה' פֵּאוֹת לְבַסְמָא לְהוּ. וְכֹלָּא אִתְבְּסַם כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא".

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דִּנְהוֹרָא דְּאִלֵּין נָחִית לְתַתָּא, כֹּלָּא לְתַתָּא נָמֵי אִתְתַּקַּן. בוא וראה, בשעה שהאור של אלו תקוני דיקרנא יורד למטה, הכל למטה גם כן נתקן, וְרָזָא דָּא לְתַתָּא לָאו אִינוּן אֶלָּא ט' תִּיקּוּנִין. וְכַד נַהֲרָן דַּרְגִּין בְּתִיקּוּנָא אִתְעֲבִידוּ י"ג, וְי"ג אִלֵּין נַהֲרָן בְּהוּ. וסוד זה, למטה בז"א הם אינם י"ג תיקונים אלא ט' תיקונים, וכאשר מאירים המדרגות העליונות בתיקונם, נעשים בז"א י"ג תיקונים. כְּדֵין קָיְימָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וְדִינָא אִתְבְּסַם וּמָארֵי דִּינָא מִתְעַבְּרָן. ואז עומדים הכל בתיקון שלם, ונמתק הדין, ובעלי הדין מסתלקים, בְּגִין כָּךְ בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָן, כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן, וְלֵית דְּיָכִיל לְמֵיקָם קָמַיְיהוּ. ולכן, בזמן שמתגלים, כל כוחות הטומאה נשברים, ואין שיכולים לעמוד כנגדם. קוּם רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. קום משה רבנו הרועה הנאמן ותקן תיקון זה הזקן הנכבד כמו שראוי.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא אִשְׁתְּמוֹדָע כִּדְקָא יָאוּת.  קם משה רבנו הרועה הנאמן פתח ואמר, ודאי התיקון הזקן הנכבד נודע כמו שראוי.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא דָּא התיקון השני הוא "נֹשֵׂא עָוֹן" (מיכה ז, יח). הָכָא שכ"ה יהו"ה, וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה תַּלְיָא.  כאן סוד שכ"ה דינים הנמתקים ע"י שם הוי"ה. דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּנְהִירוּ נָפִיק, אִתְתַּקַּן מִתִּיקּוּנָא לְתִיקּוּנָא, עַד דְּאִשְׁתְּלִים בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. שהרי בשעה שיוצא האור, נתקן מתיקון לתיקון, עד שנשלם בשלמות כמו שראוי. וּבְתִיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְּעַר מִלָּה, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא בֵּיהּ קָאִים תִּיקּוּנָא דְּאִינוּן ש"ך דִּינִין, ובתיקון הראשון מתעורר הדבר, כיון שהוא כללות הכל הכולל ג' מלכים ראשונים כדלעיל. התיקון השני, בו עומד תיקון אלה הש"ך דינים דְּאִינוּן (דף קלה' עמוד א') ה' זִמְנִין די"ן, דְּמִינַּיְיהוּ ז' אד"ם בְּקַדְמִיתָא. , שהם כמנין ה' פעמים די"ן, שמהם יצאו ז' אד"ם בתחילה. וְכַד תָּבוּ לְאִתְתַּקְּנָא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא רָזָא דָּא לְאִתְבַּסְּמָא דִּינִין כִּדְקָא יָאוּת, בְּגִין דְּיִתְפַּשַּׁט נְהִירוּ עִלָּאָה בְּאַתְרֵיהּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. וכאשר חזרו להתקן, כך נצרך להתקן בסוד זה, למתק הדינים כמו שראוי, כדי שיתפשט האור העליון במקומו כמו שצריך.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה התיקון השלישי, "וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח), דְּאִתְפַּסְּקָן שַׂעֲרֵי, בְּגִין לְמֵיהַב אֲתַר לְהַהוּא רוּחָא דְּנָשִׁיב מִגּוֹ חוֹטָמָא. דְּהָא הָכִי אִצְטְרִיךְ בְּכָל אֲתַר דְּרוּחָא זָמִין לְנָפְקָא תָּמָן, לְמִשְׁבַּק לֵיהּ אֲתַר פָּתִיחַ, בְּגִין דִּינָא דְּלָא יְעַכֵּב.  שנפסקו השערות ונשאר האורח פנוי מהם, כדי לתת מקום לאותה הרוח הנושבת מהחוטם, שכך צריך בכל מקום שמזומנת הרוח לצאת משם – להשאיר לה מקום פתוח, כדי שדין השערות לא יעכב בעדה להתפשט.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה התיקון הרביעי "לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" (מיכה ז, יח). הָא אוֹקְמוּהָ כבר נתבאר 'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם' (ראש השנה יז). וְאִלֵּין שַׂעֲרֵי דְּנָחְתִין וְסַחֲרִין תְּחוֹת פּוּמָא. וְדָא קָאִים בְּגִין רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ פּוּמָא. דְּהָא מִתַּמָּן נָחִית עַל הַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה וַדַּאי, וְאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי. ואלו השערות שיורדות ומקיפות תחת הפה, וזה נמצא בגלל הרוח שיורדת מתוך הפה, כיוון שמכאן יורדת על ההוא המזל העליון השמיני ודאי, ונחלק במדרגותיו, וּבְגִין דָּא אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא הַהוּא נְהִירוּ בְּאִלֵּין שַׂעֲרִין דְּאִיזְדָּמָן לְגַבֵּיהּ. ולכן צריך לקחת את אותו האור ולהמשיכו באלו השערות המזדמנות לפניו, וְכָל דָּא בְּגִין אִינוּן דְּמִתְגָּאַן דְּלָא יֵיכְלוּן לְנַטְּלָא מִתַּמָּן כְּלָל אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְכַּפְיָא בִּדְחִילוּ קַמֵּיהּ דִּיקְנָא יַקִּירָא דָּא. וכל זה בגלל אותם הגאים, שלא שלא יוכלו לקחת משם כלום, אלא יזדמנו למי שנכנע ביראה לפני הגילוי אורותיו יתברך המתגלים בזקן הנכבד הזה.

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה התיקון החמישי "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ" (מיכה ז, יח). הָכָא נָמֵי פְּסָקִין שַׂעֲרֵי לְמֵיהַב אֲתַר לְרוּחָא דְּפוּמָא. דְּהָא שַׂעֲרֵי צְרִיכִין סְחוֹר פּוּמָא. אֲבָל אִי לְגַמְרֵי הֲווּ סָחֲרָן, הֲוָה (דף קלה' עמוד ב')  דִּינָא מִתְתְּקַף יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ". גם כאן נפסקות השערות כדי לתת מקום לרוח הפה, שהרי צריך שהשערות יסובבו את הפה, אם אם היו סובבת את כולו, היה הדין מתחזק ביותר, לכן "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ".

תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה התיקון הששי, "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא" (מיכה ז, יח). דָּא "וְרַב חֶסֶד". דְּהָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין צְרִיכִין וַדַּאי כָּל חַד לְעוֹבְדֶיהָ. שהרי כל התיקונים האלו צריכים ודאי – כל אחד לעניינו, וּבְקַדְמִיתָא בְּהוּא "נוֹשֵׂא עֲוֹן" אִתְבַּסְּמָן שכ"ה דִּינִין מֵרָזָא קַדְמָאָה. ובתחילה בתיקון "נשא עון" נמתקו שכ"ה דינים מהסוד העניין הראשון, הָכָא מִתְבַּסְּמָן אָחֲרָנִין דְּאִינוּן מנצפ"ך, וְאִינּוּן וכאן מתמתקים פ"ר דינים אחרים שהם סוד מנצפ"ך ומנין "וְרַב חֶסֶד" שכנגדם, בְּגִין כֵּן הָכָא שַׂעֲרֵי מִתְפַּשְׁטָן, וְה' חֲסָדִים נָפְקִין בְּה' פֵּאוֹת לְבַסְמָא לְהוּ. וְכֹלָּא אִתְבְּסַם כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ לכן, כאן השערות מתפשטות, בחמש פאות הזקן, וכנגדם יוצאים חמישה חסדים למתק אותם. והכל נמתק כמו שראוי. לפיכך "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא".

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה רא"ש מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה רא"ש: בהעלם היחוד בגלות נותרו רק קדושה וברכה, ומחד היתה הארץ תהו ובהו ומאידך נעשית בחשאי הכנה לגאולה. בהתעורר היחוד בסוף בגלות המלך יעננו ביום קראנו וממנה יוושע.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. יַחֵד שִׁמְךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ, שֶׁכָּל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה, אֲבָל יִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִים, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל… אֶחָד", וְעִם כָּל זֶה יִשְׂרָאֵל נוֹטְלִים שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, קְדֻשָּׁה וְיִחוּד. וּקְדֻשָּׁה" בָּהּ קְדֻשָּׁה, בָּהּ בְּרָכָה, וְזֶה קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, וּבָרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל נוֹטְלִים יִחוּד "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל… יְהֹוָה אֶחָד". וְנִשְׁלָם בָּהֶם רָאשֵׁי תֵבוֹת יב"ק, הַמֶּלֶךְ "יַעֲנֵנוּ בְּיוֹם קָרְאֵנוּ". וּקְדֻשָּׁה מִצַּד ג' אָבוֹת קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ. בְּרָכָה מִצַּד צַדִּיק חַי עוֹלָמִים, וּשְׁנֵי עַמּוּדִים עִמּוֹ שֶׁהֵם נְחָלִים שֶׁבְּרָכָה נִמְשֶׁכֶת בָּהֶם, וְהֵם בְּרֵכוֹת מַיִם, וּשְׁכִינָה הִיא בְּסוֹד, "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ".

אֵלֶּה ז' מַדְרֵגוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, וְזֶה ק"ב, שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַשִׁבְעָה תַּחְתּוֹנוֹת, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ", וְזֶה "קַב חֲרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת", שֶׁהָיָה נִתַּן לְרַבִּי חֲנִינָא, וּבַת קוֹל הָיְתָה אוֹמֶרֶת "דַּי לוֹ בְּקַב", וְזֶה דַּיּ"וֹ – שֶׁהוּא יו"ד מִיִּחוּדא שֶׁהָיָה חָסֵר מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהִשְׁלִים אוֹתוֹ. וּלְפִי שֶׁהוּא קַב צָרִיךְ טִרְחָא שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ" וְכוּ', עַד שֶׁיִּחוּד מִתְגַּלֶּה מִצַּד ג' הָרִאשׁוֹנוֹת, לְהַשְׁלִים עֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁהֵם י' יִחוּד, מִשָּׁם וָהָלְאָה, "יַ'עֲנֵנוּ בְּ'יוֹם קָ'רְאֵנוּ".

וּבְסוֹף הַגָּלוּת הַכֹּל הוֹלֵךְ בְּזֶה הַקַּב, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב", עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה יִחוּד, בּוֹ, "יַ'עַנְךָ יְ'הֹוָה בְּ'יוֹם צָ'רָה" ר"ת יב"ק, וְכָל זֶה בְּ-ע' שֵׁמוֹת שֶׁל יהו"ה שֶׁבָּהֶם נֶאֱמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" –ש"ם ע', שֶׁהֵם לְנֶגֶד ע' סַנְהֶדְרִין, שֶׁהֲרֵי ע' אֻמּוֹת מִצַּד נִיצוֹצִין שֶׁל אֱלֹהִים הֵם גּוֹרְמִים פֵּרוּד שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", וְיִחוּד זֶה אֵינוֹ שׁוֹרֶה לְהַשְׁלִים יב"ק, אֶלָּא הַכֹּל בְּחָרְבָּה וּשְׁמָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ", עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר שֵׁם יהו"ה בְּ-ע' שֵׁמוֹת שֶׁלּוֹ, וִיתַקֵּן ע' סַנְהֶדְרִין בְּיִשְׂרָאֵל, מִיָּד יֵאָמֵר בְּ-ע' אֻמּוֹת, "וְיַּעֲשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ" וְכוּ'. וְזֶה עָ'קֵב בְּלִי יוֹד, ע' שֵׁמוֹת שֶׁבָּהֶם "יִתְפָּרְדוּ כֹּל פֹּעֲלֵי אָוֶן", מִיָּד יִחוּד נִשְׁלָם יב"ק, "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ" וְכוּ' יַעֲקֹ"ב עִם יוֹ"ד.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי אָנוּ בְּקַב חֲרוּבִין שֶׁהֵם "בַּצָּר לְךָ וּמְצָאוּךָ… בְּאַחֲרִית הַיָּמִים", עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר עָלֵינוּ יִחוּד שֶׁלְּךָ וְתִגְאָלֵנוּ מֵהֶם, דִּכְתִיב "וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", מִמֶּנָּה – זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו" שֶׁהִיא אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהּ נוֹדָע יִחוּד שֶׁלְּךָ, עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת. וְזְעִיר אַנְפִּין הוּא אֱמֶת, וּשְׁכִינָה הִיא אֱמוּנָה, וְזֶה אֱמֶת וֶאֱמוּנָה שֶׁאוֹמְרִים בְּעַרְבִית, "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת", בַּגָּלוּת הַדּוֹמָה לְלַיְלָה, שֶׁהֲרֵי בְּכֹחַ זֶה "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וְצַדִּיק חַי עוֹלָמִים לִהְיוֹת חַי בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ כָּל תִּקְוָתֵנוּ לְהִתְקַשֵּׁר בְּךָ, בֶּאֱמוּנָתְךָ שֶׁלֹּא נָזוּז לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם, דִּכְתִיב "וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי". עֲנֵנוּ בְּיִחוּדְךָ וְאַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.

מאמר הגאולה | קבלת השפע בתודה וקול זמרה

בעבור הדין יהיה בכל עת – עת רצון.

וְהִנֵּה כָּתוּב, "כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ" (ישעיהו ס, י), וּבֶאֱמֶת כִּי יִשְׂרָאֵל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְכָל מִקְרֵיהֶם מִתְנַהֲגִים עַל סֵדֶר הַהַנְהָגָה הָעֶלְיוֹנָה. וּבִהְיוֹת הַמְּאוֹרוֹת בְּרַעַשׁ, וְנִתְגַּבֵּר בָּם הַדִּין – שָׁלַט עֲלֵיהֶם וְהוֹכִיחָם. וְזֶהוּ, "בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ" (שם). וּבְהַגִּיעַ זְמָן הָרָצוֹן, יִתְעוֹרֵר הוּא בְּכָל תָּקְפּוֹ וְאָז יֹאמַר "וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ" (שם). וְנוֹדַע שֶׁבְּהִתְעוֹרֵר הָרָצוֹן יִהְיֶה תָּמִיד עֵת רָצוֹן, וְהַהַשְׁפָּעָה תִּהְיֶה תָּמִיד, וּמִיתּוּק הַגְּבוּרָה לֹא יִפְסוֹק.

 

קַבָּלַת הַשֶּׁפַע בְּסוֹד תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.

וְאַשְׁלִים הָעִנְיָן שֶׁאֲנִי בּוֹ שֶׁהוּא, "תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" (ישעיהו נא, ג). כִּי בֶּאֱמֶת הַמַּלְאָכִים מְבָרְכִים אֶת מַלְכָּם פַּעֲמַיִם: אַחַת – טֶרֶם שֶׁיִּקְּחוּ מִמֶּנּוּ הַשֶּׁפַע, וְאַחַת אַחַר שֶּׁלְּקָחוּהוּ, וְכֵן נִתְקְנוּ שְׁנֵי הַבְּרָכוֹת לַמָּזוֹן. וְהַשֶּׁבַח שֶׁהֵם נוֹתְנִים טֶרֶם לְקִיחָתָם אוֹתוֹ נִקְרָא בְּפָסוּק, "קוֹל זִמְרָה". וְהַשֶּׁבַח שֶׁנּוֹתְנִים אַחַר כָּךְ נִקְרָא "תּוֹדָה" – הַתּוֹדָה עַל הַטּוֹב שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ. וְנִמְצָא שֶׁבְּהַשְׁלִים הַתּוֹדָה – יָשׁוּב מִיָּד "וְקוֹל זִמְרָה" (ישעיהו נא, ג). וּלְפִי הַסּוֹד הַזֶּה נֶאֱמַר, "וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע" (ויקרא כו, ה).

וְתֵדַע שֶׁבִּהְיוֹת זְמָן מוּכָן לָתֵת שֶׁפַע אֶל הַחַיָילִים, הִנֵּה יִוָּדַע לָהֶם מִפִּי כָּרוֹזֵי הַמַּלְכוּת הָעוֹבְרִים וּמַעֲבִירִים קוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְאָז יִזְדַּמְּנוּ כֻּלָּם בְּשִׁירָה וּבְשֶׁבַח – וְהוּא הַקּוֹל זִמְרָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ. וְזֶה הָעִנְיָן בֵּאֲרוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּפָסוּק אַחֵר וְהוּא, "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" (תהלים קמה, טו) כִּי הַמַּלְאָכִים יִשְׂאוּ עֵינֵיהֶם אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם לְקַבֵּל אֶת פַּרְנָסָתָם. וּבִנְשִׂיאָתָם זֹאת יִתְּנוּ קוֹלָם בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה כַּאֲשֶׁר זָכָרְתִּי. אַךְ הַכֹּל נַעֲשָׂה בְּעִתּוֹ, כִּי לֹא בְּכָל זְמָן, אֶלָּא כְּפִי אֲשֶׁר יָעִירוּ מִלְמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁפֵּירַשְׁתִּי.