תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
(דף סא ע"ב) פָּתַח וְאָמַר זַרְקָ"א מַקַּ"ף שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ סֶגוֹלְתָּ"א.
אַדְהָכִי הָא עוּלֵימָא קָא נָחִית וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימְנָא אַנְתְּ אִיהוּ מָארֵי דְקִירְטָא, דְּרַעְיָא דְאָזִיל בְּעָאנָא, בְּגִין דּוּבִּין זְאֵבִין וְחֵיוָון בִּישִׁין דְּקָא אַתְיָין לְמֵיכַל עָאנָא. אָרְחָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוִי קִירְטָא בַהֲדֵיהּ לְזַרְקָא אַבְנִין לְגַבַּיְיהוּ, לְמֶהֱוֵי עָאנָא נְטִיר מֵחֵיוָן בִּישָׁן קוּם נָטִיל קִירְטָא בִּידָךְ. פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָ"א, שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, אַנְתְּ הוּא קִירְטָא קַדִּישָׁא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְבָּךְ, אִזְדַּרִיקוּ תְּלַת אַבְנִין דְּאִינוּן סֶגוֹלְתָּ"א, תְּלַת אַבְנִין יַקִּירִין דְּאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, וְאַנְתְּ אֶבֶן יְקָרָא עַל כֻּלְּהוּ, תַּגָּא בְרֵישָׁא דְכֻלְּהוּ, עֲלָךְ אִתְּמַר "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" (בראשית כח, כב), אַנְתְּ הוּא דְאִתְּמַר עֲלָךְ "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא" (דניאל ב, לה).
וְאִיהִי תַּגָּא כְּגַוְונָא דָא ם בְּרֵישָׁא דְחוּטָא דְזַרְקָ"א, אַבְנָא כְּלִילָא וּמִתְעַטְּרָא כְּאַבְנָא בְרֵישׁ עִזְקָא, וְכַד אִית בְּיִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּילִים בְּחָכְמָה דְאִיהִי י' מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, יָדְעִין לְזָרְקָא לָהּ לְהַאי אַבְנָא דְאִיהִי בַּת יְחִידָה, לְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְגְּזֶרֶת, בְּגִין דִּבְרַתָּא בְּאַבָּא אִתְעֲבִידַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" (משלי ג, יט), בְּחָכְמָה דְאִיהוּ אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא דְאִיהִי אָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָיו.
וְהַהוּא חוּט דִּילָהּ אִיהוּ ו', דְּאַבְנָא דְאִיהִי תַּגָּא עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, עֲטָרָה דְסֵפֶר תּוֹרָה, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֲלָף, אִיהוּ כֶּתֶר תּוֹרָה וַדַּאי, דִּתְלַת כִּתְרִין אִינוּן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהוּנָה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר תּוֹרָה עַל גַּבַּיְיהוּ, וְהַאי אַבְנָא אִיהִי י' בְּרֵישׁ א, וְאִיהִי י' בְּסוֹפָה, עֲלָהּ אִתְּמַר "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" (ישעיהו מו, י), וְאִיהִי יוד הא ואו הא, כְּלִיל עֲשַׂר סְפִירָן, דְּאִינוּן 'נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן וּתְחִלָּתָן בְּסוֹפָן'.
קָמוּ כֻּלְּהוּ מָארֵי מְתִיבְתָּא וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימְנָא כַּמָּה אַנְתְּ תַּקִּיף לְזַרְקָא אַבְנָא, דְּהָא מָטָא לַאֲתַר דְּלֵית מָאן דְּיָדַע אַתְרָהָא, וּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין שָׁאֲלִין בְּגִינָהָא 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', דְלֵית מָאן דְּיָדַע מְקוֹמוֹ, כַּד סָלְקָא לְעֵילָא בַּאֲתַר דִּזְרִיקַת לָהּ, עַד דְּאָמְרִין כֻּלְּהוּ "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב), וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי זְעִירָא לְתַתָּא, לְעֵילָא לֵית לָהּ סוֹף.
מָאן יָכִיל לְאַגָּחָא קְרָבָא בַאֲתַר דְּאַנְתְּ תַּמָּן, בְּאַבְנָא זְעִירָא דִזְרִיקַת אִזְדַּעְזַעוּ רְקִיעִין עַד אֵין סוֹף, וּמַלְאָכִין עַד אֵין תַּכְלִית, וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא כֻּלְּהוּ אִזְדַּעְזַעוּ וְנָפְלוּ בִּנְפִילַת אַפַּיִם, מִקִּיּוּמַיְהוּ קֳדָמָהָא, וְאָמְרוּ וְכִי בְאַבְנָא זְעִירָא הַאי, כָּל שֶׁכֵּן מָאן יַגִּיחַ עִמָּךְ בְּסַיְיפָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" (תהלים קמט, ו), דְּאִיהִי קְרִיאַת שְׁמַע, חַרְבָּא דִילָךְ דְּאַנְתְּ תַּקִּינַת לָךְ, דְּבָהּ קְטִילַת לַמִּצְרִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" וְגוֹ' "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" (שמות ב, יב), כֹּ"ה וָכֹ"ה סָלְקִין לְחַמְשִׁין אַתְוָון, דִּמְיַחֲדִין בְּהוֹן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פַּעֲמַיִם, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), דְּאִית בְּהוֹן כ"ה אַתְוָון תְּרֵין זִמְנִין, וְסָלְקִין לְחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה, דְּאִיהִי ח' תְּמִינָאָה מֵעֲשַׂר סְפִירָן מִתַּתָּאָה וּלְעֵילָא. י' רֵישָׁא דְחַרְבָּא, ו' גּוּפָא דְחַרְבָּא, תְּרֵין פִּפִיּוֹת דִּילָהּ ה"ה, נַרְתְּקָא דְחַרְבָּא אהי"ה, וְהָכִי לְתַתָּא נַרְתְּקָא דְהַאי חַרְבָּא אדנ"י, וְאִיהוּ יאהדונה"י לְתַתָּא, יאההויה"ה לְעֵילָא, וְרָזָא דְמִלָּה "אָ"ז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א) תְּמַנְיָא אַתְוָון בְּחִיבּוּרָא לְעֵילָא, "אָ"ז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט) לְתַתָּא, וּמָאן יָכִיל בְּרוּמְחָא דִילָךְ דְּאִיהוּ רְמַ"ח תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע, אַגַּח קְרָבָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי, נֶחֱזֵי מַאי נִיהוּ חֵילָא וּתְקִיפוּ דִילֵיהּ, דְּהָא אִיהוּ אַתְעַר עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְיִזְדַּעְזְעוּ כָּל עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין וּבְאוּמָאָה לְכָל חֲיָילִין לְעֵילָא וְתַתָּא לְמֶהֱוִי בְּעָזְרֵיהּ, אַגַּח לֵיהּ. קוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן זָרֵיז גַּרְמָךְ בְּמָאנֵי קְרָבָא דִילָךְ, נֶחזֵי מַאי תַּקִּיפוּ וּגְבוּרָה דִילָךְ.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
(דף סא ע"ב) פָּתַח וְאָמַר זַרְקָ"א מַקַּ"ף שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ סֶגוֹלְתָּ"א פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָ"א מַקָּ"ף שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ סֶגוֹלְתָּ"א. אַדְהָכִי הָא עוּלֵימָא קָא נָחִית וְאָמַר, רַעְיָא מְהֵימְנָא אַנְתְּ אִיהוּ מָארֵי דְקִירְטָא, דְּרַעְיָא דְאָזִיל בְּעָאנָא, בֵּינְתַיִם הִנֵּה הָעֶלֶם יָרַד (הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן. פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן) וְאָמַר: רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אַתָּה הוּא בַּעַל הַקֶּלַע שֶׁל רוֹעֶה שֶׁהָלַךְ עִם הַצֹּאן, בְּגִין דּוּבִּין זְאֵבִין וְחֵיוָון בִּישִׁין דְּקָא אַתְיָין לְמֵיכַל עָאנָא בִּשְׁבִיל דֻּבִּים, זְאֵבִים וְחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁבָּאִים לֶאֱכֹל אֶת הַצֹּאן, אָרְחָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוִי קִירְטָא בַהֲדֵיהּ לְזַרְקָא אַבְנִין לְגַבַּיְיהוּ, לְמֶהֱוֵי עָאנָא נְטִיר מֵחֵיוָן בִּישָׁן קוּם נָטִיל קִירְטָא בִּידָךְ. דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת הַקֶּלַע עִמּוֹ כְּדֵי לִזְרֹק אֲבָנִים עֲלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ הַצּאן שְׁמוּרִים מֵחַיּוֹת רָעוֹת, קוּם קַח אֶת הַקֶּלַע בְּיָדְךְ. פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָ"א, שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, אַנְתְּ הוּא קִירְטָא קַדִּישָׁא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, פָּתַח וְאָמַר: זַרְקָ"א, שְׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, אַתְּ הִיא הַקֶּלַע הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְבָּךְ אִזְדַּרִיקוּ תְּלַת אַבְנִין דְּאִינוּן סֶגוֹלְתָּ"א, תְּלַת אַבְנִין יַקִּירִין דְּאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, שֶׁבָּךְ נִזְרְקוּ שָׁלֹשׁ אֲבָנִים שֶׁהֵן סֶגוֹלְתָּ"א, שָׁלֹשׁ אֲבָנִים יְקָרוֹת שֶׁהֵן שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וְאַנְתְּ אֶבֶן יְקָרָא עַל כֻּלְּהוּ, תַּגָּא בְרֵישָׁא דְכֻלְּהוּ, עֲלָךְ אִתְּמַר "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" (בראשית כח, כב), וְאַתְּ אֶבֶן יְקָרָה עַל כֻּלָּם, כֶּתֶר בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, עָלַיךְ נֶאֱמַר אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִי"ם. אַנְתְּ הוּא דְאִתְּמַר עֲלָךְ "וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא" (דניאל ב, לה), אַתְּ הִיא שֶׁנֶּאֱמַר עָלַיךְ, הָאֶבֶן שֶׁהִכְּתָה אֶת הַצֶּלֶם וְהָיְתָה לְהַר גָּדוֹל, וּמִלְּאָה כָל הָאָרֶץ.
וְאִיהִי תַּגָּא כְּגַוְונָא דָא ם בְּרֵישָׁא דְחוּטָא דְזַרְקָ"א, אַבְנָא כְּלִילָא וּמִתְעַטְּרָא כְּאַבְנָא בְרֵישׁ עִזְקָא, וְהִיא כֶתֶר כְּמוֹ זֶה ם בְּרֹאשׁ הַחוּט שֶׁל זַרְקָ"א, אֶבֶן כְּלוּלָה וּמִתְעַטֶּרֶת (כְּלוּלָה וּמְעֻטֶּרֶת) כְּמוֹ אֶבֶן בְּרֹאשׁ הַטַּבַּעַת, וְכַד אִית בְּיִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּילִים בְּחָכְמָה דְאִיהִי י' מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׂכִּילִים בְּחָכְמָה, שֶׁהִיא י', הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה, יָדְעִין לְזָרְקָא לָהּ לְהַאי אַבְנָא דְאִיהִי בַּת יְחִידָה, לְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְגְּזֶרֶת, יוֹדְעִים לִזְרֹק אוֹתָהּ אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹ, שֶׁהִיא בַת יְחִידָה, בְּגִין דִּבְרַתָּא בְּאַבָּא אִתְעֲבִידַת, לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּגְזְרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַבַּת נַעֲשֵׂית בְּאָב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" (משלי ג, יט), בְּחָכְמָה דְאִיהוּ אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא דְאִיהִי אָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָיו זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יהו"ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, בְּחָכְמָה שֶׁהוּא הָאָב, יָסַד אֶת הַבַּת שֶׁהִיא אָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָיו.
וְהַהוּא חוּט דִּילָהּ אִיהוּ ו', דְּאַבְנָא דְאִיהִי תַּגָּא עֲטָרָה עַל רֵישֵׁיהּ, עֲטָרָה דְסֵפֶר תּוֹרָה, וְאוֹתוֹ הַחוּט שֶׁלָּהּ הוּא ו', שֶׁאֶבֶן, שֶׁהִיא כֶתֶר, עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, עֲטָרָה שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֲלָף, אִיהוּ כֶּתֶר תּוֹרָה וַדַּאי, וּבִשְׁבִילָהּ נֶאֱמַר, וְהַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר – יָעֳבַר, הוּא כֶּתֶר תּוֹרָה וַדַּאי, דִּתְלַת כִּתְרִין אִינוּן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהוּנָה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר תּוֹרָה עַל גַּבַּיְיהוּ, שֶׁשְּׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר תּוֹרָה (וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב) עַל גַּבֵּיהֶן, וְהַאי אַבְנָא אִיהִי י' בְּרֵישׁ א, וְאִיהִי י' בְּסוֹפָה, עֲלָהּ אִתְּמַר "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" (ישעיהו מו, י), וְהָאֶבֶן הַזּוֹ הִיא י' בְּרֹאשׁ א', וְהִיא י' בְּסוֹפָהּ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וְאִיהִי יוד הא ואו הא, כְּלִיל עֲשַׂר סְפִירָן, דְּאִינוּן 'נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן וּתְחִלָּתָן בְּסוֹפָן', וְהִיא יו"ד ה"א וא"ו ה"א (יו"ד ה"י וא"ו ה"י), כּוֹלֵל עֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁהֵן (שֶׁהוּא) נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן, וּתְחִלָּתָן בְּסוֹפָן.
קָמוּ כֻּלְּהוּ מָארֵי מְתִיבְתָּא וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימְנָא כַּמָּה אַנְתְּ תַּקִּיף לְזַרְקָא אַבְנָא, דְּהָא מָטָא לַאֲתַר דְּלֵית מָאן דְּיָדַע אַתְרָהָא, קָמוּ כָּל רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה וְאָמְרוּ: רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, כַּמָּה אַתָּה חָזָק לִזְרֹק אֶבֶן, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעָה לְמָקוֹם שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מְקוֹמָהּ, וּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין שָׁאֲלִין בְּגִינָהָא 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ', וּמַלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים שׁוֹאֲלִים בִּשְׁבִילָהּ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, דְלֵית מָאן דְּיָדַע מְקוֹמוֹ, כַּד סָלְקָא לְעֵילָא בַּאֲתַר דִּזְרִיקַת לָהּ, שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ כְּשֶׁעָלְתָה לְמַעְלָה, לַמָּקוֹם שֶׁזָּרַקְתָּ אוֹתָהּ, עַד דְּאָמְרִין כֻּלְּהוּ "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב), עַד שֶׁכֻּלָּם אוֹמְרִים בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה מִמְּקוֹמוֹ, וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי זְעִירָא לְתַתָּא, לְעֵילָא לֵית לָהּ סוֹף. וְאַף עַל גַּב שֶׁהִיא קְטַנָּה לְמַטָּה, לְמַעְלָה אֵין לָהּ סוֹף.
מָאן יָכִיל לְאַגָּחָא קְרָבָא בַאֲתַר דְּאַנְתְּ תַּמָּן, בְּאַבְנָא זְעִירָא דִזְרִיקַת אִזְדַּעְזַעוּ רְקִיעִין עַד אֵין סוֹף, מִי יָכוֹל לַעֲרֹךְ קְרָב בַּמָּקוֹם שֶׁאַתָּה שָׁם, בְּאֶבֶן קְטַנָּה שֶׁזָּרַקְתָּ הִזְדַּעְזְעוּ רְקִיעִים עַד אֵין סוֹף, וּמַלְאָכִין עַד אֵין תַּכְלִית, וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא כֻּלְּהוּ אִזְדַּעְזַעוּ וְנָפְלוּ בִּנְפִילַת אַפַּיִם, מִקִּיּוּמַיְהוּ קֳדָמָהָא, וּמַלְאָכִים עַד אֵין תַּכְלִית, וְכָל רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה כֻּלָּם הִזְדַּעְזְעוּ וְנָפְלוּ בִּנְפִילַת אַפַּיִם מִקִּיּוּמָם לְפָנֶיהָ, וְאָמְרוּ וְכִי בְאַבְנָא זְעִירָא הַאי, כָּל שֶׁכֵּן מָאן יַגִּיחַ עִמָּךְ בְּסַיְיפָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" (תהלים קמט, ו), דְּאִיהִי קְרִיאַת שְׁמַע, וְאָמְרוּ, וְכִי בְאֶבֶן קְטַנָּה זוֹ, כָּל שֶׁכֵּן מִי יִלָּחֵם עִמְּךָ בְּסַיִף, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ רוֹמְמוֹת אֵ"ל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם, שֶׁהִיא קְרִיאַת שְׁמַע, חַרְבָּא דִילָךְ דְּאַנְתְּ תַּקִּינַת לָךְ, דְּבָהּ קְטִילַת לַמִּצְרִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" וְגוֹ' "וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" (שמות ב, יב), הַחֶרֶב שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה הִתְקַנְתָּ לְךָ (אוֹתָהּ), שֶׁבָּהּ הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וְגוֹמֵר וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי. כֹּ"ה וָכֹ"ה סָלְקִין לְחַמְשִׁין אַתְוָון, דִּמְיַחֲדִין בְּהוֹן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פַּעֲמַיִם, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), כֹּ"ה וָכֹ"ה עוֹלִים לַחֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת, שֶׁמְּיַחֲדִים בָּהֶם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּעֲמַיִם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה אֶחָד, דְּאִית בְּהוֹן כ"ה אַתְוָון תְּרֵין זִמְנִין, וְסָלְקִין לְחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה, דְּאִיהִי ח' תְּמִינָאָה מֵעֲשַׂר סְפִירָן מִתַּתָּאָה וּלְעֵילָא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת פַּעֲמַיִם, וְעוֹלִים לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה, שֶׁהוּא ח', שְׁמִינִית מֵעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת מִמַּטָּה וּלְמַעְלָה.
י' רֵישָׁא דְחַרְבָּא, ו' גּוּפָא דְחַרְבָּא, תְּרֵין פִּפִיּוֹת דִּילָהּ ה"ה, נַרְתְּקָא דְחַרְבָּא אהי"ה, י' רֹאשׁ הַחֶרֶב, ו' גּוּף הַחֶרֶב, שְׁתֵּי פִיפִיּוֹת שֶׁלָּהּ ה"ה, נַרְתִּיק הַחֶרֶב אהי"ה, וְהָכִי לְתַתָּא נַרְתְּקָא דְהַאי חַרְבָּא אדנ"י, וְכָךְ לְמַטָּה נַרְתִּיק הַחֶרֶב הַזּוֹ אדנ"י, וְאִיהוּ יאהדונה"י לְתַתָּא, יאההויה"ה לְעֵילָא, וְהוּא יאהדונה"י לְמַטָּה, יאההויה"ה לְמַעְלָה, וְרָזָא דְמִלָּה "אָ"ז יָשִׁיר מֹשֶׁה" (שמות טו, א) תְּמַנְיָא אַתְוָון בְּחִיבּוּרָא לְעֵילָא.
וְסוֹד הַדָּבָר – אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת בַּחִבּוּר לְמַעְלָה, "אָ"ז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט) לְתַתָּא, יה"ו הה"ו יה"ה), אָ"ז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה, לְמַטָּה, וּמָאן יָכִיל בְּרוּמְחָא דִילָךְ דְּאִיהוּ רְמַ"ח תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע, אַגַּח קְרָבָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי, וּמִי יָכוֹל בָּרֹמַח שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ תֵּבוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, הִלָּחֵם קְרָב לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו, נֶחֱזֵי מַאי נִיהוּ חֵילָא וּתְקִיפוּ דִילֵיהּ, דְּהָא אִיהוּ אַתְעַר עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְיִזְדַּעְזְעוּ כָּל עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין (נִרְאֶה מַהוּ הַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא מְעוֹרֵר עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְיִזְדַּעְזְעוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וּבְאוּמָאָה לְכָל חֲיָילִין לְעֵילָא וְתַתָּא לְמֶהֱוִי בְּעָזְרֵיהּ, אַגַּח לֵיהּ. וּבִשְׁבוּעָה לְכָל הַחֲיָלוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה לִהְיוֹת בְּעֶזְרוֹ, הִלָּחֵם לוֹ. קוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן זָרֵיז גַּרְמָךְ בְּמָאנֵי קְרָבָא דִילָךְ, נֶחזֵי מַאי תַּקִּיפוּ וּגְבוּרָה דִילָךְ, קוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, זָרֵז עַצְמְךָ בִּכְלֵי הַקְּרָב שֶׁלְּךָ, וְנִרְאֶה מָה הַחֹזֶק וְהַגְּבוּרָה שֶׁלְּךָ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דִּנְהוֹרָא דְּאִלֵּין נָחִית לְתַתָּא, כֹּלָּא לְתַתָּא נָמֵי אִתְתַּקַּן. וְרָזָא דָּא לְתַתָּא לָאו אִינוּן אֶלָּא ט' תִּיקּוּנִין. וְכַד נַהֲרָן דַּרְגִּין בְּתִיקּוּנָא אִתְעֲבִידוּ י"ג, וְי"ג אִלֵּין נַהֲרָן בְּהוּ. כְּדֵין קָיְימָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וְדִינָא אִתְבְּסַם וּמָארֵי דִּינָא מִתְעַבְּרָן. בְּגִין כָּךְ בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָן, כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן, וְלֵית דְּיָכִיל לְמֵיקָם קָמַיְיהוּ. קוּם רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת.
קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא אִשְׁתְּמוֹדָע כִּדְקָא יָאוּת.
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא דָּא "נֹשֵׂא עָוֹן" (מיכה ז, יח). הָכָא שכ"ה יהו"ה, וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה תַּלְיָא. דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּנְהִירוּ נָפִיק, אִתְתַּקַּן מִתִּיקּוּנָא לְתִיקּוּנָא, עַד דְּאִשְׁתְּלִים בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. וּבְתִיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְּעַר מִלָּה, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא בֵּיהּ קָאִים תִּיקּוּנָא דְּאִינוּן ש"ך דִּינִין, דְּאִינוּן (דף קלה' עמוד א') ה' זִמְנִין די"ן, דְּמִינַּיְיהוּ ז' אד"ם בְּקַדְמִיתָא. וְכַד תָּבוּ לְאִתְתַּקְּנָא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא רָזָא דָּא לְאִתְבַּסְּמָא דִּינִין כִּדְקָא יָאוּת, בְּגִין דְּיִתְפַּשַּׁט נְהִירוּ עִלָּאָה בְּאַתְרֵיהּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ.
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה "וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח), דְּאִתְפַּסְּקָן שַׂעֲרֵי, בְּגִין לְמֵיהַב אֲתַר לְהַהוּא רוּחָא דְּנָשִׁיב מִגּוֹ חוֹטָמָא. דְּהָא הָכִי אִצְטְרִיךְ בְּכָל אֲתַר דְּרוּחָא זָמִין לְנָפְקָא תָּמָן, לְמִשְׁבַּק לֵיהּ אֲתַר פָּתִיחַ, בְּגִין דִּינָא דְּלָא יְעַכֵּב.
תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה "לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" (מיכה ז, יח). הָא אוֹקְמוּהָ 'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם' (ראש השנה יז). וְאִלֵּין שַׂעֲרֵי דְּנָחְתִין וְסַחֲרִין תְּחוֹת פּוּמָא. וְדָא קָאִים בְּגִין רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ פּוּמָא. דְּהָא מִתַּמָּן נָחִית עַל הַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה וַדַּאי. וְאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי. וּבְגִין דָּא אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא הַהוּא נְהִירוּ בְּאִלֵּין שַׂעֲרִין דְּאִיזְדָּמָן לְגַבֵּיהּ. וְכָל דָּא בְּגִין אִינוּן דְּמִתְגָּאַן דְּלָא יֵיכְלוּן לְנַטְּלָא מִתַּמָּן כְּלָל אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְכַּפְיָא בִּדְחִילוּ קַמֵּיהּ דִּיקְנָא יַקִּירָא דָּא.
תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ" (מיכה ז, יח). הָכָא נָמֵי פְּסָקִין שַׂעֲרֵי לְמֵיהַב אֲתַר לְרוּחָא דְּפוּמָא. דְּהָא שַׂעֲרֵי צְרִיכִין סְחוֹר פּוּמָא. אֲבָל אִי לְגַמְרֵי הֲווּ סָחֲרָן, הֲוָה (דף קלה' עמוד ב') דִּינָא מִתְתְּקַף יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ".
תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא" (מיכה ז, יח). דָּא "וְרַב חֶסֶד". דְּהָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין צְרִיכִין וַדַּאי כָּל חַד לְעוֹבְדֶיהָ. וּבְקַדְמִיתָא בְּהוּא "נוֹשֵׂא עֲוֹן" אִתְבַּסְּמָן שכ"ה דִּינִין מֵרָזָא קַדְמָאָה. הָכָא מִתְבַּסְּמָן אָחֲרָנִין דְּאִינוּן מנצפ"ך, וְאִינּוּן "וְרַב חֶסֶד". בְּגִין כֵּן הָכָא שַׂעֲרֵי מִתְפַּשְׁטָן, וְה' חֲסָדִים נָפְקִין בְּה' פֵּאוֹת לְבַסְמָא לְהוּ. וְכֹלָּא אִתְבְּסַם כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא".
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דִּנְהוֹרָא דְּאִלֵּין נָחִית לְתַתָּא, כֹּלָּא לְתַתָּא נָמֵי אִתְתַּקַּן. בוא וראה, בשעה שהאור של אלו תקוני דיקרנא יורד למטה, הכל למטה גם כן נתקן, וְרָזָא דָּא לְתַתָּא לָאו אִינוּן אֶלָּא ט' תִּיקּוּנִין. וְכַד נַהֲרָן דַּרְגִּין בְּתִיקּוּנָא אִתְעֲבִידוּ י"ג, וְי"ג אִלֵּין נַהֲרָן בְּהוּ. וסוד זה, למטה בז"א הם אינם י"ג תיקונים אלא ט' תיקונים, וכאשר מאירים המדרגות העליונות בתיקונם, נעשים בז"א י"ג תיקונים. כְּדֵין קָיְימָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וְדִינָא אִתְבְּסַם וּמָארֵי דִּינָא מִתְעַבְּרָן. ואז עומדים הכל בתיקון שלם, ונמתק הדין, ובעלי הדין מסתלקים, בְּגִין כָּךְ בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָן, כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן, וְלֵית דְּיָכִיל לְמֵיקָם קָמַיְיהוּ. ולכן, בזמן שמתגלים, כל כוחות הטומאה נשברים, ואין שיכולים לעמוד כנגדם. קוּם רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. קום משה רבנו הרועה הנאמן ותקן תיקון זה הזקן הנכבד כמו שראוי.
קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא אִשְׁתְּמוֹדָע כִּדְקָא יָאוּת. קם משה רבנו הרועה הנאמן פתח ואמר, ודאי התיקון הזקן הנכבד נודע כמו שראוי.
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא דָּא התיקון השני הוא "נֹשֵׂא עָוֹן" (מיכה ז, יח). הָכָא שכ"ה יהו"ה, וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה תַּלְיָא. כאן סוד שכ"ה דינים הנמתקים ע"י שם הוי"ה. דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּנְהִירוּ נָפִיק, אִתְתַּקַּן מִתִּיקּוּנָא לְתִיקּוּנָא, עַד דְּאִשְׁתְּלִים בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. שהרי בשעה שיוצא האור, נתקן מתיקון לתיקון, עד שנשלם בשלמות כמו שראוי. וּבְתִיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְּעַר מִלָּה, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא בֵּיהּ קָאִים תִּיקּוּנָא דְּאִינוּן ש"ך דִּינִין, ובתיקון הראשון מתעורר הדבר, כיון שהוא כללות הכל הכולל ג' מלכים ראשונים כדלעיל. התיקון השני, בו עומד תיקון אלה הש"ך דינים דְּאִינוּן (דף קלה' עמוד א') ה' זִמְנִין די"ן, דְּמִינַּיְיהוּ ז' אד"ם בְּקַדְמִיתָא. , שהם כמנין ה' פעמים די"ן, שמהם יצאו ז' אד"ם בתחילה. וְכַד תָּבוּ לְאִתְתַּקְּנָא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא רָזָא דָּא לְאִתְבַּסְּמָא דִּינִין כִּדְקָא יָאוּת, בְּגִין דְּיִתְפַּשַּׁט נְהִירוּ עִלָּאָה בְּאַתְרֵיהּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. וכאשר חזרו להתקן, כך נצרך להתקן בסוד זה, למתק הדינים כמו שראוי, כדי שיתפשט האור העליון במקומו כמו שצריך.
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה התיקון השלישי, "וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח), דְּאִתְפַּסְּקָן שַׂעֲרֵי, בְּגִין לְמֵיהַב אֲתַר לְהַהוּא רוּחָא דְּנָשִׁיב מִגּוֹ חוֹטָמָא. דְּהָא הָכִי אִצְטְרִיךְ בְּכָל אֲתַר דְּרוּחָא זָמִין לְנָפְקָא תָּמָן, לְמִשְׁבַּק לֵיהּ אֲתַר פָּתִיחַ, בְּגִין דִּינָא דְּלָא יְעַכֵּב. שנפסקו השערות ונשאר האורח פנוי מהם, כדי לתת מקום לאותה הרוח הנושבת מהחוטם, שכך צריך בכל מקום שמזומנת הרוח לצאת משם – להשאיר לה מקום פתוח, כדי שדין השערות לא יעכב בעדה להתפשט.
תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה התיקון הרביעי "לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" (מיכה ז, יח). הָא אוֹקְמוּהָ כבר נתבאר 'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם' (ראש השנה יז). וְאִלֵּין שַׂעֲרֵי דְּנָחְתִין וְסַחֲרִין תְּחוֹת פּוּמָא. וְדָא קָאִים בְּגִין רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ פּוּמָא. דְּהָא מִתַּמָּן נָחִית עַל הַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה וַדַּאי, וְאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי. ואלו השערות שיורדות ומקיפות תחת הפה, וזה נמצא בגלל הרוח שיורדת מתוך הפה, כיוון שמכאן יורדת על ההוא המזל העליון השמיני ודאי, ונחלק במדרגותיו, וּבְגִין דָּא אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא הַהוּא נְהִירוּ בְּאִלֵּין שַׂעֲרִין דְּאִיזְדָּמָן לְגַבֵּיהּ. ולכן צריך לקחת את אותו האור ולהמשיכו באלו השערות המזדמנות לפניו, וְכָל דָּא בְּגִין אִינוּן דְּמִתְגָּאַן דְּלָא יֵיכְלוּן לְנַטְּלָא מִתַּמָּן כְּלָל אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְכַּפְיָא בִּדְחִילוּ קַמֵּיהּ דִּיקְנָא יַקִּירָא דָּא. וכל זה בגלל אותם הגאים, שלא שלא יוכלו לקחת משם כלום, אלא יזדמנו למי שנכנע ביראה לפני הגילוי אורותיו יתברך המתגלים בזקן הנכבד הזה.
תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה התיקון החמישי "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ" (מיכה ז, יח). הָכָא נָמֵי פְּסָקִין שַׂעֲרֵי לְמֵיהַב אֲתַר לְרוּחָא דְּפוּמָא. דְּהָא שַׂעֲרֵי צְרִיכִין סְחוֹר פּוּמָא. אֲבָל אִי לְגַמְרֵי הֲווּ סָחֲרָן, הֲוָה (דף קלה' עמוד ב') דִּינָא מִתְתְּקַף יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ". גם כאן נפסקות השערות כדי לתת מקום לרוח הפה, שהרי צריך שהשערות יסובבו את הפה, אם אם היו סובבת את כולו, היה הדין מתחזק ביותר, לכן "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ".
תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה התיקון הששי, "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא" (מיכה ז, יח). דָּא "וְרַב חֶסֶד". דְּהָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין צְרִיכִין וַדַּאי כָּל חַד לְעוֹבְדֶיהָ. שהרי כל התיקונים האלו צריכים ודאי – כל אחד לעניינו, וּבְקַדְמִיתָא בְּהוּא "נוֹשֵׂא עֲוֹן" אִתְבַּסְּמָן שכ"ה דִּינִין מֵרָזָא קַדְמָאָה. ובתחילה בתיקון "נשא עון" נמתקו שכ"ה דינים מהסוד העניין הראשון, הָכָא מִתְבַּסְּמָן אָחֲרָנִין דְּאִינוּן מנצפ"ך, וְאִינּוּן וכאן מתמתקים פ"ר דינים אחרים שהם סוד מנצפ"ך ומנין "וְרַב חֶסֶד" שכנגדם, בְּגִין כֵּן הָכָא שַׂעֲרֵי מִתְפַּשְׁטָן, וְה' חֲסָדִים נָפְקִין בְּה' פֵּאוֹת לְבַסְמָא לְהוּ. וְכֹלָּא אִתְבְּסַם כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ לכן, כאן השערות מתפשטות, בחמש פאות הזקן, וכנגדם יוצאים חמישה חסדים למתק אותם. והכל נמתק כמו שראוי. לפיכך "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא".
תפילה הק"ץ מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילת הק"ץ: ב' מעלות שבישראל, ביהמ"ק ומלכות בית דוד, בתקונם אור מגיע מהם לישראל, ועתה שנחרבו הם בחשך. עתה מבקשים שבכח הקווי שישראל מקוים ליחודו, ישיב ה' שניהם לתקונם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים, וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ. שְׁנַיִם שֶׁנֶּחֶרְבוּ: בֵּית הַמִקְדָשׁ וּמַלְכוּת בֵּית דָוִד. בֵּית הַמִקְדָשׁ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם", "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ". מָשִׁיחַ שֶׁנֶאֱמַר "כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ". וּפָנִים שֶׁלּוֹ שֶׁמֵּהֶם הָיָה צָרִיךְ לָצֵאת אוֹר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים", הֲרֵי עַתָּה נֶאֱמַר בָּהֶם "לֹא תֹּאַר לוֹ וְלֹא הָדָר", וּמֵאֵלֶּה הַפָּנִים אוֹר מֵאִיר לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה בְּרָכוֹת שֶׁיּוֹרְדִים בְּבֵית הַמִקְדָש "כִּי שָׁם צִוָּה יְהֹוָה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים" וכו' "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים". הֲרֵי עַתָּה שֶׁהֵם חֲרֵבִים אֵין שׁוּם אוֹר מַגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל וְעַל כֵּן הֵם בַּחֹשֶׁךְ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. מִי יוּכַל לְתַקֵּן כָּל זֶה אֶלָּא יִחוּדְךָ בְּשָׁעָה שֶׁתִּתֵּן עֵינֶיךָ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב "תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה", מִיָּד יִתְמַלֵּא רֵשִׁית שֶׁהוּא רָשׁ מִסְכֵּן בְּלֹא א', יִתְמַלֵּא בְּא' שֶׁלְּךָ, מִיָּד "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְּמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם". שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה צַדִּיק לֹא יָזוּז מִמַּלְכוּת שֶׁהִיא בַּת זוּגוֹ, וְכָל אוֹר יוֹרֵד בְּלֹא חִסָּרוֹן, "לֹא תֶּחֱסַר כֹּל בָּהּ" וַדַּאי. וְעוֹד א' הִיא אֱמֶת, בָּהּ אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, זֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁעֵינַיִם שֶׁלְּךָ מְאִירִים שָׁם "עֵינֶךָ תִּרְאֶנָּה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן", וְזֶה תִּצְמַח בְּ-צ' שֶׁבָּהּ הַגְּאֻלָּה עֲתִידָה צֶמַח צַדִּיק. וּלְפִי שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, "מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים" זֶה בֵּית הַמִקְדָשׁ, "וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ" זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, לְהַחֲזִיר בִּנְיָנָהּ בִּנְיַן עוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חֻרְבָּן כְּלָל, שֶׁהֲרֵי בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ יִהְיֶה נִתְקָן שֶׁאֵין לוֹ שִׁנוּי לְעוֹלָמִים דִּכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי", שֶׁכֵּן הֵם עוֹמְדִים לְגַלּוֹת יִחוּד שֶׁלְּךָ בָּעוֹלָם, בֵּית הַמִקְדָשׁ אֶחָד, מֶלֶךְ אֶחָד, בָּהֶם יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ" וכו'. יְהֹוָה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.